דילוג לתוכן המרכזי

חוק הדעיכה: זמן מחצית חיים ופעילות - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · הגרעין ורדיואקטיביות · 37 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · קבוע הדעיכה והפעילות של אינדיום 111קצרה · קלה

אינדיום 111 משמש לסימון תאי דם לבנים בהדמיה רפואית. זמן מחצית החיים שלו הוא 2.82.8 ימים. במנה שהוכנה יש 5.0⋅10125.0\cdot10^{12} גרעיני אינדיום 111.

א.

חשבו את קבוע הדעיכה של אינדיום 111 ביחידות 1s\frac{1}{\text{s}}.

ב.

מה הפעילות של המנה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

λ≈2.9⋅10−6 1s\lambda\approx2.9\cdot10^{-6}\,\frac{1}{\text{s}}

λ=ln⁡2T1/2=0.6932.8⋅24⋅3600 s=0.6932.42⋅105≈2.87⋅10−6 1s\lambda=\frac{\ln2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{2.8\cdot24\cdot3600\,\text{s}}=\frac{0.693}{2.42\cdot10^{5}}\approx2.87\cdot10^{-6}\,\frac{1}{\text{s}}

טעות נפוצה: להשאיר את זמן מחצית החיים בימים - אז הפעילות בסעיף ב תצא בהתפרקויות ליום ולא בבקרל.

סעיף ב

תשובה:

R≈1.4⋅107 BqR\approx1.4\cdot10^{7}\,\text{Bq}

R=λN=2.87⋅10−6⋅5.0⋅1012≈1.4⋅107 BqR=\lambda N=2.87\cdot10^{-6}\cdot5.0\cdot10^{12}\approx1.4\cdot10^{7}\,\text{Bq}

כלומר כ-14 מיליון התפרקויות בשנייה.

שאלה 2 · הזמנת תליום 201 לבית החוליםקצרה · בינונית

תליום 201 משמש לבדיקות של שריר הלב, וזמן מחצית החיים שלו 73 h73\,\text{h}. מטופל צריך לקבל מנה שהפעילות שלה 80 MBq80\,\text{MBq} (1 MBq=106 Bq1\,\text{MBq}=10^{6}\,\text{Bq}). המנה מגיעה מהמפעל, ומרגע ההכנה ועד ההזרקה עוברות 100100 שעות.

א.

מה צריכה להיות הפעילות של המנה ברגע שהיא מוכנה במפעל?

ב.

איזה אחוז מגרעיני התליום שהיו במנה במפעל התפרקו בדרך, עד ההזרקה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

R0≈207 MBqR_0\approx207\,\text{MBq}

הפעילות דועכת כמו מספר הגרעינים:

R=R0⋅2−t/T1/2⇒R0=R⋅2t/T1/2=80⋅2100/73=80⋅2.585≈207 MBqR=R_0\cdot2^{-t/T_{1/2}}\quad\Rightarrow\quad R_0=R\cdot2^{t/T_{1/2}}=80\cdot2^{100/73}=80\cdot2.585\approx207\,\text{MBq}

בדיקת סבירות: 100 h100\,\text{h} הן בין זמן מחצית חיים אחד לשניים, ולכן R0R_0 בין 160160 ל-320 MBq320\,\text{MBq}. ✓

סעיף ב

תשובה:

כ-61%61\%

היחס בין מספרי הגרעינים שווה ליחס בין הפעילויות (R=λNR=\lambda N, ו-λ\lambda קבוע):

NN0=RR0=2−100/73=12.585≈0.387\frac{N}{N_0}=\frac{R}{R_0}=2^{-100/73}=\frac{1}{2.585}\approx0.387

נשארו כ-38.7%38.7\%, ולכן התפרקו כ-61%61\%.

שאלה 3 · כמה התפרקויות עוד יקרו במקור נחושת 64קצרה · קשה

במעבדה יש מקור של נחושת 64, שזמן מחצית החיים שלה 12.7 h12.7\,\text{h}. הפעילות של המקור כרגע היא 5.0 MBq5.0\,\text{MBq} (1 MBq=106 Bq1\,\text{MBq}=10^{6}\,\text{Bq}). הגרעין שנוצר בכל התפרקות יציב.

א.

כמה התפרקויות של נחושת 64 יתרחשו במקור מעכשיו ועד שהוא ייגמר לגמרי?

ב.

תלמיד מעריך את מספר ההתפרקויות ב-12.712.7 השעות הקרובות כך: 5.0⋅106⋅12.7⋅3600≈2.3⋅10115.0\cdot10^{6}\cdot12.7\cdot3600\approx2.3\cdot10^{11}. חשבו את המספר הנכון, והסבירו מדוע ההערכה של התלמיד גדולה ממנו. הראו שהיחס בין המספר הנכון להערכה כזאת (פעילות התחלתית כפול זמן מחצית החיים) זהה לכל איזוטופ.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

≈3.3⋅1011\approx3.3\cdot10^{11}

כל גרעין נחושת 64 שיש עכשיו במקור יתפרק בסוף פעם אחת בדיוק. לכן מספר ההתפרקויות העתידיות שווה למספר הגרעינים עכשיו:

N=Rλ=R T1/2ln⁡2=5.0⋅106⋅12.7⋅36000.693≈3.3⋅1011N=\frac{R}{\lambda}=\frac{R\,T_{1/2}}{\ln2}=\frac{5.0\cdot10^{6}\cdot12.7\cdot3600}{0.693}\approx3.3\cdot10^{11}

סעיף ב

תשובה:

≈1.65⋅1011\approx1.65\cdot10^{11}; התלמיד הניח פעילות קבועה, אבל היא יורדת; היחס 12ln⁡2≈0.72\frac{1}{2\ln2}\approx0.72 לכל איזוטופ.

בזמן מחצית חיים אחד מתפרקת מחצית מהגרעינים:

N2=3.3⋅10112≈1.65⋅1011\frac{N}{2}=\frac{3.3\cdot10^{11}}{2}\approx1.65\cdot10^{11}

התלמיד הכפיל את הפעילות ההתחלתית בזמן, כאילו הפעילות נשארת 5.0 MBq5.0\,\text{MBq} כל הזמן. אבל הפעילות פרופורציונית למספר הגרעינים, והיא יורדת בהדרגה עד 2.5 MBq2.5\,\text{MBq}, ולכן מספר ההתפרקויות האמיתי קטן יותר.

במקרה הכללי:

N0/2R0T1/2=R0T1/2/(2ln⁡2)R0T1/2=12ln⁡2≈0.72\frac{N_0/2}{R_0T_{1/2}}=\frac{R_0T_{1/2}/(2\ln2)}{R_0T_{1/2}}=\frac{1}{2\ln2}\approx0.72

היחס לא תלוי ב-R0R_0 ולא ב-T1/2T_{1/2} - הוא זהה לכל איזוטופ. ההערכה "פעילות כפול זמן" טובה רק לזמנים קצרים בהרבה מזמן מחצית החיים.

שאלה 4 · ספירת גרעינים במקור בעל זמן מחצית חיים של 8 שעותביניים · קלה

מדגם של חומר רדיואקטיבי מכיל ברגע t=0t=0 מספר גרעינים N0=6.4⋅1012N_0=6.4\cdot10^{12}. זמן מחצית החיים של החומר הוא 8 h8\,\text{h}. כל גרעין שמתפרק הופך לגרעין בת יציב.

א.

כמה גרעינים רדיואקטיביים יישארו במדגם אחרי 88 שעות?

ב.

כמה גרעיני בת ייווצרו במשך יממה?

ג.

כמה גרעיני אב יישארו אחרי 3030 שעות?

ד.

מה פעילות המדגם אחרי 3030 שעות (בבקרל)?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

3.2⋅10123.2\cdot10^{12}

88 שעות הן זמן מחצית חיים אחד, ולכן נשארת מחצית מהגרעינים:

N=N02=3.2⋅1012N=\frac{N_0}{2}=3.2\cdot10^{12}

סעיף ב

תשובה:

5.6⋅10125.6\cdot10^{12}

יממה היא 24 h=3T1/224\,\text{h}=3T_{1/2}. נשארים N=N0⋅(12)3=N08=8⋅1011N=N_0\cdot\left(\frac12\right)^3=\frac{N_0}{8}=8\cdot10^{11} גרעינים מקוריים. כל גרעין שהתפרק הפך לגרעין בת:

Nd=N0−N=6.4⋅1012−0.8⋅1012=5.6⋅1012N_d=N_0-N=6.4\cdot10^{12}-0.8\cdot10^{12}=5.6\cdot10^{12}

סעיף ג

תשובה:

≈4.8⋅1011\approx4.8\cdot10^{11}

3030 שעות אינן מספר שלם של זמני מחצית חיים, ולכן משתמשים בחוק הדעיכה:

N=N0⋅2−t/T1/2=6.4⋅1012⋅2−30/8=6.4⋅1012⋅2−3.75≈4.8⋅1011N=N_0\cdot2^{-t/T_{1/2}}=6.4\cdot10^{12}\cdot2^{-30/8}=6.4\cdot10^{12}\cdot2^{-3.75}\approx4.8\cdot10^{11}

(או N=N0e−λtN=N_0e^{-\lambda t} - אותה תוצאה.) בדיקת סבירות: בין 24 ל-32 שעות, כלומר בין 8⋅10118\cdot10^{11} ל-4⋅10114\cdot10^{11}.

סעיף ד

תשובה:

R≈1.1⋅107 BqR\approx1.1\cdot10^{7}\,\text{Bq}

קבוע הדעיכה בשניות:

λ=ln⁡2T1/2=0.6938⋅3600≈2.41⋅10−5 s−1\lambda=\frac{\ln2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{8\cdot3600}\approx2.41\cdot10^{-5}\,\text{s}^{-1}
R=λN=2.41⋅10−5⋅4.76⋅1011≈1.1⋅107 BqR=\lambda N=2.41\cdot10^{-5}\cdot4.76\cdot10^{11}\approx1.1\cdot10^{7}\,\text{Bq}

טעות נפוצה: להציב λ\lambda ביחידות של h−1\text{h}^{-1} - אז הפעילות יוצאת בהתפרקויות לשעה ולא בבקרל.

שאלה 5 · ברזל 59 לחקר ספיגת ברזל בגוף: מסה ופעילותביניים · בינונית

ברזל 59 (2659Fe^{59}_{26}\text{Fe}) משמש במחקר רפואי למעקב אחר ספיגת ברזל בגוף. הוא מתפרק בהתפרקות בטא מינוס לקובלט (Co) יציב, וזמן מחצית החיים שלו 44.544.5 ימים.

במעבדה הוכן מדגם של 1 μg1\,\mu\text{g} ברזל 59 טהור. המסה האטומית של ברזל 59 היא 58.934875 u58.934875\,\text{u}.

א.

רשמו את משוואת ההתפרקות.

ב.

מה הפעילות של המדגם ברגע שהוכן?

ג.

מה תהיה הפעילות אחרי 8989 ימים?

ד.

כמה גרעיני קובלט נוצרו במדגם במשך 100100 ימים? איזה חלק מהגרעינים במדגם הם אז גרעיני קובלט?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

2659Fe→2759Co+−10e+νˉ^{59}_{26}\text{Fe}\rightarrow{}^{59}_{27}\text{Co}+{}^{0}_{-1}e+\bar{\nu}

בבטא מינוס המספר האטומי עולה ב-1 ומספר המסה לא משתנה:

2659Fe→2759Co+−10e+νˉ^{59}_{26}\text{Fe}\rightarrow{}^{59}_{27}\text{Co}+{}^{0}_{-1}e+\bar{\nu}

סעיף ב

תשובה:

R0≈1.8⋅109 BqR_0\approx1.8\cdot10^{9}\,\text{Bq}

מספר הגרעינים:

N0=mmatom=10−958.934875⋅1.66⋅10−27≈1.02⋅1016N_0=\frac{m}{m_{atom}}=\frac{10^{-9}}{58.934875\cdot1.66\cdot10^{-27}}\approx1.02\cdot10^{16}

קבוע הדעיכה:

λ=ln⁡244.5⋅86400≈1.80⋅10−7 s−1\lambda=\frac{\ln2}{44.5\cdot86400}\approx1.80\cdot10^{-7}\,\text{s}^{-1}
R0=λN0≈1.80⋅10−7⋅1.02⋅1016≈1.8⋅109 BqR_0=\lambda N_0\approx1.80\cdot10^{-7}\cdot1.02\cdot10^{16}\approx1.8\cdot10^{9}\,\text{Bq}

סעיף ג

תשובה:

≈4.6⋅108 Bq\approx4.6\cdot10^{8}\,\text{Bq}

8989 ימים הם 2T1/22T_{1/2}. הפעילות יחסית למספר הגרעינים, ולכן גם היא קטנה פי 4:

R=R04≈1.84⋅1094≈4.6⋅108 BqR=\frac{R_0}{4}\approx\frac{1.84\cdot10^{9}}{4}\approx4.6\cdot10^{8}\,\text{Bq}

סעיף ד

תשובה:

≈8.1⋅1015\approx8.1\cdot10^{15}, כ-79%

מספר גרעיני הברזל שנשארו:

N=N0⋅2−100/44.5≈1.02⋅1016⋅0.211≈2.15⋅1015N=N_0\cdot2^{-100/44.5}\approx1.02\cdot10^{16}\cdot0.211\approx2.15\cdot10^{15}

כל גרעין שהתפרק הפך לקובלט:

NCo=N0−N≈1.02⋅1016−0.22⋅1016≈8.1⋅1015N_{Co}=N_0-N\approx1.02\cdot10^{16}-0.22\cdot10^{16}\approx8.1\cdot10^{15}

מספר הגרעינים הכולל לא השתנה, ולכן החלק של הקובלט הוא 1−0.211≈0.791-0.211\approx0.79, כ-79%.

שאלה 6 · זמן מחצית חיים מגרף פעילותביניים · בינונית

מודדים את הפעילות RR של מקור רדיואקטיבי לאורך זמן. הגרף מראה את הפעילות (ביחידות kBq=103 Bq\text{kBq}=10^3\,\text{Bq}) כפונקציה של הזמן בשעות:

כל גרעין שמתפרק הופך לגרעין בת יציב.

א.

קבעו מהגרף את זמן מחצית החיים של המקור. הסבירו כיצד.

ב.

מתי תהיה הפעילות 7.5 kBq7.5\,\text{kBq}?

ג.

מה תהיה הפעילות ב-t=20 ht=20\,\text{h} (מחוץ לגרף)?

ד.

חשבו כמה גרעינים רדיואקטיביים היו במקור ב-t=0t=0, ותארו (במילים או בסקיצה) את הגרף של מספר גרעיני הבת כפונקציה של הזמן: מאיזה ערך הוא מתחיל, לאיזה ערך הוא שואף, וכמה גרעיני בת יש ב-t=3 ht=3\,\text{h}.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

T1/2=3 hT_{1/2}=3\,\text{h}

בזמן t=0t=0 הפעילות 120 kBq120\,\text{kBq}. מחפשים מתי היא יורדת לחצי, 60 kBq60\,\text{kBq}: זה קורה ב-t=3 ht=3\,\text{h}. בדיקה: ב-t=6 ht=6\,\text{h} הפעילות 30 kBq30\,\text{kBq} - שוב חצי. לכן T1/2=3 hT_{1/2}=3\,\text{h}.

סעיף ב

תשובה:

t=12 ht=12\,\text{h}

R0R=1207.5=16=24\frac{R_0}{R}=\frac{120}{7.5}=16=2^4

כלומר עברו 4 זמני מחצית חיים: t=4⋅3=12 ht=4\cdot3=12\,\text{h}.

סעיף ג

תשובה:

R≈1.2 kBqR\approx1.2\,\text{kBq}

R=R0⋅2−t/T1/2=120⋅2−20/3≈120⋅0.00984≈1.2 kBqR=R_0\cdot2^{-t/T_{1/2}}=120\cdot2^{-20/3}\approx120\cdot0.00984\approx1.2\,\text{kBq}

סעיף ד

תשובה:

N0≈1.9⋅109N_0\approx1.9\cdot10^{9}; עולה מ-0 ושואף ל-N0N_0; ב-3 h3\,\text{h} יש N0/2N_0/2

λ=ln⁡23⋅3600≈6.42⋅10−5 s−1,N0=R0λ=1.2⋅1056.42⋅10−5≈1.9⋅109\lambda=\frac{\ln2}{3\cdot3600}\approx6.42\cdot10^{-5}\,\text{s}^{-1},\qquad N_0=\frac{R_0}{\lambda}=\frac{1.2\cdot10^{5}}{6.42\cdot10^{-5}}\approx1.9\cdot10^{9}

מספר גרעיני הבת הוא מספר הגרעינים שהתפרקו:

Nd=N0−N=N0(1−2−t/T1/2)N_d=N_0-N=N_0\left(1-2^{-t/T_{1/2}}\right)

הגרף מתחיל ב-0, עולה בתלילות בהתחלה (הפעילות גבוהה) ומתמתן, ושואף אסימפטוטית ל-N0≈1.9⋅109N_0\approx1.9\cdot10^{9}. ב-t=3 ht=3\,\text{h} יש N0/2N_0/2, ב-6 h6\,\text{h} - 34N0\frac34N_0, ב-9 h9\,\text{h} - 78N0\frac78N_0. בכל רגע סכום גרעיני האב והבת הוא N0N_0, ולכן הגרף הוא ״תמונת ראי״ של עקומת הדעיכה.

שאלה 7 · תיארוך פחמן 14 של סיבי פשתן מאריג עתיקביניים · בינונית

בצמח חי היחס בין פחמן 14 רדיואקטיבי לפחמן יציב קבוע, והפעילות של פחמן 14 בסיבי פשתן טריים היא 250 Bq250\,\text{Bq} לקילוגרם פחמן. כשהצמח נקצר, הפחמן 14 שבו מתחיל לדעוך ואינו מתחדש. זמן מחצית החיים של פחמן 14 הוא 57305730 שנה.

א.

מה תהיה הפעילות של 1 kg1\,\text{kg} פחמן מסיבי פשתן שנקצרו לפני 11,46011{,}460 שנה?

ב.

בבדיקת אריג שנמצא במערה נמדדה פעילות של 180 Bq180\,\text{Bq} לקילוגרם פחמן. לפני כמה שנים נקצר הפשתן?

ג.

מנסים לתארך באותה שיטה חבל פשתן שנקצר לפני 3 שנים. הסבירו מדוע השיטה לא תעבוד.

ד.

האם אפשר לתארך בפחמן 14 עצם של דינוזאור שמת לפני כ-7070 מיליון שנה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

62.5 Bq62.5\,\text{Bq}

11,460=2⋅573011{,}460=2\cdot5730, כלומר שני זמני מחצית חיים:

R=25022=62.5 BqR=\frac{250}{2^2}=62.5\,\text{Bq}

סעיף ב

תשובה:

לפני כ-2,7002{,}700 שנה

R=R0⋅2−t/T1/2⇒t=T1/2⋅ln⁡(R0/R)ln⁡2=5730⋅ln⁡(250/180)0.693≈5730⋅0.474≈2,700 yrR=R_0\cdot2^{-t/T_{1/2}}\Rightarrow t=T_{1/2}\cdot\frac{\ln(R_0/R)}{\ln2}=5730\cdot\frac{\ln(250/180)}{0.693}\approx5730\cdot0.474\approx2{,}700\,\text{yr}

בדיקת סבירות: הפעילות ירדה בפחות מחצי, ולכן עבר פחות מזמן מחצית חיים אחד.

סעיף ג

תשובה:

השינוי בפעילות זעיר (∼0.04%\sim0.04\%) ולא ניתן להבחין בו

אחרי 3 שנים נשאר חלק 2−3/5730≈0.999642^{-3/5730}\approx0.99964 מהפחמן 14 - הפעילות ירדה רק בכ-0.04%0.04\%, כ-0.09 Bq0.09\,\text{Bq} לקילוגרם. ההפרש קטן בהרבה מאי-הוודאות במדידה (ומהשינויים הטבעיים בפעילות ההתחלתית), ולכן אי אפשר לקבוע את הגיל. השיטה מתאימה לזמנים מסדר גודל של זמן מחצית החיים - מאות עד עשרות אלפי שנים.

סעיף ד

תשובה:

לא - לא נשאר פחמן 14 שאפשר למדוד

7070 מיליון שנה הם כ-12,00012{,}000 זמני מחצית חיים. החלק שנשאר הוא 2−120002^{-12000} - מספר כל כך קטן שלא נשאר אף גרעין פחמן 14 מקורי, והפעילות אפס למעשה. אי אפשר לתארך כך; לגילים כאלה משתמשים באיזוטופים בעלי זמן מחצית חיים ארוך בהרבה.

שאלה 8 · דעיכה רדיואקטיבית: צזיום 137 במד מפלס תעשייתיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

צזיום   55137Cs^{137}_{\;55}\text{Cs} הוא איזוטופ רדיואקטיבי שמשמש כמקור קרינה במכשירים תעשייתיים, למשל למדידת מפלס של נוזל במכל סגור. הוא מתפרק בהתפרקות בטא מינוס (הגרעין שנוצר פולט גם קרינת גמא, והיא המשמשת למדידה), וזמן מחצית החיים שלו 3030 שנה (11 שנה =3.15⋅107 s=3.15\cdot 10^{7}\,\text{s}).

במקור של צזיום 137 יש ברגע t=0t=0 מספר גרעינים N0=2.0⋅1018N_0=2.0\cdot 10^{18}.

א.

רשמו את נוסחת ההתפרקות של   55137Cs^{137}_{\;55}\text{Cs}. הגרעין שנוצר הוא גרעין של בריום, Ba\text{Ba}.

ב.

כמה גרעיני צזיום 137 שלא התפרקו יישארו במקור אחרי 6060 שנה?

ג.

חשבו את קבוע הדעיכה, λ\lambda, של צזיום 137 ביחידות 1s\frac{1}{\text{s}}.

ד.

חשבו את הפעילות של המקור ברגע t=0t=0.

ה.

אחרי כמה שנים תקטן פעילות המקור ל־18\frac{1}{8} מהפעילות ההתחלתית? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

  55137Cs  →    56137Ba+ −10e  (+νˉ)^{137}_{\;55}\text{Cs}\;\rightarrow\;^{137}_{\;56}\text{Ba}+\,^{0}_{-1}e\;(+\bar\nu)

בפליטת בטא מינוס נפלט מהגרעין אלקטרון, −10e^{0}_{-1}e (נייטרון בגרעין הופך לפרוטון). שימור מספר הנוקלאונים ושימור המטען:

•מספר המסה: 137=A+0  ⇒  A=137137=A+0\;\Rightarrow\;A=137

•מספר האטום: 55=Z+(−1)  ⇒  Z=5655=Z+(-1)\;\Rightarrow\;Z=56

  55137Cs  →    56137Ba+ −10e  (+νˉ)^{137}_{\;55}\text{Cs}\;\rightarrow\;^{137}_{\;56}\text{Ba}+\,^{0}_{-1}e\;(+\bar\nu)

(בהתפרקות נפלט גם אנטי־נייטרינו, νˉ\bar\nu, ללא מטען וללא מספר מסה.)

סעיף ב

תשובה:

N=5.0⋅1017N=5.0\cdot 10^{17}

6060 שנה הן 6030=2\frac{60}{30}=2 זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים שלא התפרקו קטן לחצי:

N=N0⋅(12)2=2.0⋅10184=5.0⋅1017N=N_0\cdot\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{2.0\cdot 10^{18}}{4}=5.0\cdot 10^{17}

סעיף ג

תשובה:

λ≈7.3⋅10−10 1s\lambda\approx 7.3\cdot 10^{-10}\,\frac{1}{\text{s}}

מדף הנוסחאות:

T1/2=ln⁡2λ  ⇒  λ=ln⁡2T1/2T_{1/2}=\frac{\ln 2}{\lambda}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\ln 2}{T_{1/2}}

T1/2=30T_{1/2}=30 שנה =30⋅3.15⋅107≈9.45⋅108 s=30\cdot 3.15\cdot 10^{7}\approx 9.45\cdot 10^{8}\,\text{s}:

λ=0.6939.45⋅108≈7.3⋅10−10 1s\lambda=\frac{0.693}{9.45\cdot 10^{8}}\approx 7.3\cdot 10^{-10}\,\frac{1}{\text{s}}

סעיף ד

תשובה:

R0≈1.5⋅109 BqR_0\approx 1.5\cdot 10^{9}\,\text{Bq}

מדף הנוסחאות, פעילות של מקור רדיואקטיבי:

R=λNR=\lambda N
R0=7.33⋅10−10⋅2.0⋅1018≈1.5⋅109 1s=1.5⋅109 BqR_0=7.33\cdot 10^{-10}\cdot 2.0\cdot 10^{18}\approx 1.5\cdot 10^{9}\,\frac{1}{\text{s}}=1.5\cdot 10^{9}\,\text{Bq}

כלומר בכל שנייה מתפרקים במקור כ־1.5⋅1091.5\cdot 10^{9} גרעינים – אף שזמן מחצית החיים ארוך, מספר הגרעינים העצום נותן פעילות גדולה.

טעות נפוצה: להציב את T1/2T_{1/2} בשנים – אז λ\lambda ביחידות 1שנה\frac{1}{\text{שנה}}, והפעילות אינה בבקרל.

סעיף ה

תשובה:

אחרי 9090 שנה (33 זמני מחצית חיים).

לפי R=λNR=\lambda N, ו־λ\lambda קבוע, הפעילות יחסית למספר הגרעינים שלא התפרקו. לכן הפעילות קטנה לחצי בכל זמן מחצית חיים, בדיוק כמו NN:

18=(12)3\frac{1}{8}=\left(\frac{1}{2}\right)^{3}

כלומר נדרשים 33 זמני מחצית חיים:

t=3T1/2=3⋅30=90 שנהt=3T_{1/2}=3\cdot 30=90\ \text{שנה}

שאלה 9 · גופרית־35: משוואת התפרקות, קבוע דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

האיזוטופ גופרית־35, 1635S^{35}_{16}\text{S}, משמש במחקר ביולוגי לסימון חלבונים. הוא מתפרק בהתפרקות β−\beta^- לאיזוטופ של כלור (Cl\text{Cl}), וזמן מחצית החיים שלו T1/2=87T_{1/2}=87 ימים.

בדגימה מסוימת יש בזמן t=0t=0 בדיוק N0=8.0⋅1016N_0=8.0\cdot 10^{16} גרעיני גופרית־35.

א.

כתבו את משוואת ההתפרקות של גופרית־35, וקבעו את המספר האטומי ואת מספר המסה של הכלור שנוצר.

ב.

חשבו כמה גרעיני גופרית־35 נשארו בדגימה כעבור 261261 ימים.

ג.

חשבו את קבוע הדעיכה λ\lambda של גופרית־35, ביחידות s−1\text{s}^{-1}.

ד.

חשבו את פעילות הדגימה בזמן t=0t=0 ואחרי 261261 ימים.

ה.

תלמיד טוען: "מחצית מן הגרעינים מתפרקים ב־8787 ימים, ולכן אחרי 174174 ימים לא תישאר בדגימה גופרית־35 כלל."

קבעו אם הטענה נכונה, ונמקו. חשבו כעבור כמה ימים תקטן פעילות הדגימה ל־116\frac{1}{16} מפעילותה ההתחלתית.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

1635S→ 1735Cl+ −1   0e+νˉ^{35}_{16}\text{S}\to\,^{35}_{17}\text{Cl}+\,^{\;\,0}_{-1}e+\bar{\nu}; Z=17Z=17, A=35A=35.

בהתפרקות β−\beta^- נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־נייטרינו. לכן ZZ גדל ב־11 ו־AA אינו משתנה:

1635S  →  1735Cl+ −1   0e+νˉ^{35}_{16}\text{S}\;\to\;^{35}_{17}\text{Cl}+\,^{\;\,0}_{-1}e+\bar{\nu}

בדיקה: מספר המסה 35=35+035=35+0; המטען 16=17+(−1)16=17+(-1).

סעיף ב

תשובה:

N=1.0⋅1016N=1.0\cdot 10^{16}

26187=3\frac{261}{87}=3 – בדיוק שלושה זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי 22:

N=N0(12)3=8.0⋅10168=1.0⋅1016N=N_0\left(\tfrac{1}{2}\right)^{3}=\frac{8.0\cdot 10^{16}}{8}=1.0\cdot 10^{16}

(או לפי N=N0e−λtN=N_0e^{-\lambda t} עם λt=3ln⁡2\lambda t=3\ln 2 – אותה תוצאה.)

סעיף ג

תשובה:

λ≈9.22⋅10−8 s−1\lambda\approx 9.22\cdot 10^{-8}\,\text{s}^{-1}

לפי דף הנוסחאות:

T1/2=ln⁡2λ  ⇒  λ=ln⁡2T1/2T_{1/2}=\frac{\ln 2}{\lambda}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\ln 2}{T_{1/2}}

T1/2=87⋅24⋅3600≈7.52⋅106 sT_{1/2}=87\cdot 24\cdot 3600\approx 7.52\cdot 10^{6}\,\text{s}:

λ=0.6937.52⋅106≈9.22⋅10−8 s−1\lambda=\frac{0.693}{7.52\cdot 10^{6}}\approx 9.22\cdot 10^{-8}\,\text{s}^{-1}

סעיף ד

תשובה:

R0≈7.4⋅109 BqR_0\approx 7.4\cdot 10^{9}\,\text{Bq}; R≈9.2⋅108 BqR\approx 9.2\cdot 10^{8}\,\text{Bq}

לפי דף הנוסחאות, הפעילות R=λNR=\lambda N:

R0=λN0=9.22⋅10−8⋅8.0⋅1016≈7.4⋅109 BqR_0=\lambda N_0=9.22\cdot 10^{-8}\cdot 8.0\cdot 10^{16}\approx 7.4\cdot 10^{9}\,\text{Bq}

אחרי 261261 ימים (סעיף ב, N=1.0⋅1016N=1.0\cdot 10^{16}):

R=λN=9.22⋅10−8⋅1.0⋅1016≈9.2⋅108 BqR=\lambda N=9.22\cdot 10^{-8}\cdot 1.0\cdot 10^{16}\approx 9.2\cdot 10^{8}\,\text{Bq}

הפעילות קטנה פי 88, כמו מספר הגרעינים – היא פרופורציונית אליו.

סעיף ה

תשובה:

הטענה שגויה – אחרי 174174 ימים נשאר רבע (2.0⋅10162.0\cdot 10^{16} גרעינים). הפעילות תקטן ל־116\frac{1}{16} אחרי 348348 ימים.

קביעה: הטענה שגויה.

נימוק: בכל זמן מחצית חיים מתפרקת מחצית מן הגרעינים שנשארו, ולא מחצית מן הכמות ההתחלתית. אחרי 174174 ימים (שני זמני מחצית):

N=N0(12)2=N04=2.0⋅1016N=N_0\left(\tfrac{1}{2}\right)^{2}=\frac{N_0}{4}=2.0\cdot 10^{16}

– רבע מן הגרעינים עדיין קיימים. הדעיכה מעריכית: N=N0e−λtN=N_0e^{-\lambda t} אינו מגיע לאפס בזמן סופי.

הזמן עד 116\frac{1}{16}: הפעילות פרופורציונית למספר הגרעינים, ו־116=(12)4\frac{1}{16}=\left(\frac12\right)^4, כלומר ארבעה זמני מחצית חיים:

t=4T1/2=4⋅87=348 ימיםt=4T_{1/2}=4\cdot 87=348\ \text{ימים}

שאלה 10 · יוד 131 ברפואה: זמן מחצית חיים מטבלת פעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

איזוטופ היוד 53131I{}^{131}_{53}\text{I} משמש לטיפול רפואי בבלוטת התריס. הוא מתפרק בפליטת חלקיק β−\beta^- , ותוצר ההתפרקות הוא איזוטופ של קסנון (Xe\text{Xe}).

במעבדה מדדו את הפעילות של דוגמת יוד 131 בכמה מועדים, וקיבלו את התוצאות שבטבלה:

הזמן tt (day)(\text{day})004488121216162424
הפעילות RR (MBq)(\text{MBq})4004002842841981981421421011014949
א.

כתבו את משוואת ההתפרקות של 53131I{}^{131}_{53}\text{I} .

ב.

היעזרו בטבלה וקבעו את זמן מחצית החיים של יוד 131. הסבירו כיצד קבעתם.

ג.

מה החלק מגרעיני היוד המקוריים שיישאר כעבור 3232 ימים? מה תהיה אז הפעילות של הדוגמה?

ד.

חשבו את מספר גרעיני היוד בדוגמה ברגע t=0t=0 .

ה.

חשבו כעבור כמה ימים תרד הפעילות של הדוגמה לעשירית מערכה ההתחלתי.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

53131I→54131Xe+−10e+νˉ{}^{131}_{53}\text{I}\to{}^{131}_{54}\text{Xe}+{}^{0}_{-1}e+\bar\nu

בהתפרקות β−\beta^- נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־נייטרינו. מספר המסה לא משתנה, והמספר האטומי גדל ב־11:

53131I  →  54131Xe+−10e+νˉ{}^{131}_{53}\text{I}\;\to\;{}^{131}_{54}\text{Xe}+{}^{0}_{-1}e+\bar\nu

בדיקה: מסה 131=131+0131=131+0 ✓, מטען 53=54+(−1)53=54+(-1) ✓.

סעיף ב

תשובה:

T1/2≈8T_{1/2}\approx 8 ימים

זמן מחצית החיים הוא הזמן שבו הפעילות (ומספר הגרעינים) קטנה פי 22.

•מ־t=0t=0 (400 MBq400\,\text{MBq}) ל־t=8t=8 ימים (198≈200 MBq198\approx 200\,\text{MBq}) – הפעילות קטנה פי 22.

•מ־t=8t=8 (198198) ל־t=16t=16 (101≈100101\approx 100) – שוב פי 22.

•מ־t=16t=16 (101101) ל־t=24t=24 (49≈5049\approx 50) – שוב פי 22.

לכן T1/2≈8T_{1/2}\approx 8 ימים. (הסטיות הקטנות נובעות מאי־ודאות במדידה.)

סעיף ג

תשובה:

116\frac{1}{16}; R=25 MBqR=25\,\text{MBq}

3232 ימים הם 328=4\frac{32}{8}=4 זמני מחצית חיים. אחרי כל אחד מהם נשאר חצי:

NN0=(12)4=116\frac{N}{N_0}=\left(\frac12\right)^{4}=\frac{1}{16}

הפעילות יחסית למספר הגרעינים (R=λNR=\lambda N), ולכן גם היא קטנה פי 1616:

R=40016=25 MBqR=\frac{400}{16}=25\,\text{MBq}

סעיף ד

תשובה:

N0≈4.0⋅1014N_0\approx 4.0\cdot 10^{14}

מדף הנוסחאות R=λNR=\lambda N ו־λ=ln⁡2T1/2\lambda=\frac{\ln 2}{T_{1/2}}. את T1/2T_{1/2} ממירים לשניות, כי 1 Bq1\,\text{Bq} היא התפרקות אחת בשנייה:

T1/2=8⋅24⋅3600=6.91⋅105 s,λ=0.6936.91⋅105≈1.0⋅10−6 1sT_{1/2}=8\cdot 24\cdot 3600=6.91\cdot 10^{5}\,\text{s},\qquad \lambda=\frac{0.693}{6.91\cdot 10^{5}}\approx 1.0\cdot 10^{-6}\,\frac{1}{\text{s}}
N0=R0λ=4.0⋅1081.0⋅10−6≈4.0⋅1014N_0=\frac{R_0}{\lambda}=\frac{4.0\cdot 10^{8}}{1.0\cdot 10^{-6}}\approx 4.0\cdot 10^{14}

(400 MBq=4.0⋅108 Bq400\,\text{MBq}=4.0\cdot 10^{8}\,\text{Bq}.)

טעות נפוצה: להציב את λ\lambda ביחידות של 1day\frac{1}{\text{day}} – אז מתקבל מספר גרעינים קטן פי 86,40086{,}400.

סעיף ה

תשובה:

t≈26.6t\approx 26.6 ימים

עשירית אינה חזקה שלמה של 12\frac12, ולכן משתמשים בחוק הדעיכה מדף הנוסחאות:

R=R0e−λt  ⇒  110=e−λt  ⇒  λt=ln⁡10R=R_0e^{-\lambda t}\;\Rightarrow\;\frac{1}{10}=e^{-\lambda t}\;\Rightarrow\;\lambda t=\ln 10
t=ln⁡10λ=ln⁡10ln⁡2⋅T1/2=2.3030.693⋅8≈3.32⋅8≈26.6 ימיםt=\frac{\ln 10}{\lambda}=\frac{\ln 10}{\ln 2}\cdot T_{1/2}=\frac{2.303}{0.693}\cdot 8\approx 3.32\cdot 8\approx 26.6\ \text{ימים}

בדיקת סבירות: אחרי 33 מחציות חיים (2424 ימים) נשארת 18\frac18 ואחרי 44 (3232 ימים) 116\frac{1}{16}; עשירית נמצאת ביניהן ✓ (ובטבלה: ב־2424 ימים 49 MBq49\,\text{MBq}, קרוב ל־40 MBq40\,\text{MBq} אך עדיין מעליו).

טעות נפוצה: לחלק את 1010 ב־22 ולענות 55 מחציות חיים, או לענות 4040 ימים.

שאלה 11 · דעיכה של ראדון 222: גרעינים, קבוע דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ראדון 222 הוא גז רדיואקטיבי שזמן מחצית החיים שלו T1/2=3.8T_{1/2}=3.8 ימים. בכלי אטום יש ברגע t=0t=0 דגימה של N0=8.0⋅109N_0=8.0\cdot 10^9 גרעינים של ראדון 222.

א.

כמה גרעינים של ראדון 222 יישארו בכלי לאחר 7.67.6 ימים?

ב.

חשבו את קבוע הדעיכה λ\lambda של ראדון 222 ביחידה 1s\frac{1}{\text{s}}.

ג.

חשבו את הפעילות ההתחלתית של הדגימה. היעזרו בקשר R=λNR=\lambda N.

ד.

לאחר כמה ימים יישאר בכלי 116\frac{1}{16} ממספר הגרעינים ההתחלתי? מה תהיה הפעילות של הדגימה באותו רגע?

ה.

תלמיד טוען: "בכל זמן מחצית חיים מתפרקת מחצית מן הדגימה, ולכן אחרי שני זמני מחצית חיים (7.67.6 ימים) כל הגרעינים כבר יתפרקו". הסבירו מדוע הטענה שגויה.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

N=2.0⋅109N=2.0\cdot 10^9

7.67.6 ימים הם שני זמני מחצית חיים (7.63.8=2\frac{7.6}{3.8}=2). בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי 2:

N=N0(12)2=8.0⋅1094=2.0⋅109N=N_0\left(\tfrac12\right)^2=\frac{8.0\cdot 10^9}{4}=2.0\cdot 10^9

סעיף ב

תשובה:

λ≈2.1⋅10−6 1s\lambda\approx 2.1\cdot 10^{-6}\,\frac{1}{\text{s}}

זמן מחצית החיים בשניות:

T1/2=3.8⋅24⋅3600≈3.28⋅105 sT_{1/2}=3.8\cdot 24\cdot 3600\approx 3.28\cdot 10^5\,\text{s}

מדף הנוסחאות:

T1/2=ln⁡2λ  ⇒  λ=ln⁡2T1/2=0.6933.28⋅105≈2.1⋅10−6 1sT_{1/2}=\frac{\ln 2}{\lambda}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\ln 2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{3.28\cdot 10^5}\approx 2.1\cdot 10^{-6}\,\frac{1}{\text{s}}

סעיף ג

תשובה:

R0≈1.7⋅104 BqR_0\approx 1.7\cdot 10^4\,\text{Bq}

הפעילות היא מספר הדעיכות בשנייה. מדף הנוסחאות:

R0=λN0=2.11⋅10−6⋅8.0⋅109≈1.7⋅104 BqR_0=\lambda N_0=2.11\cdot 10^{-6}\cdot 8.0\cdot 10^9\approx 1.7\cdot 10^4\,\text{Bq}

כלומר בתחילה דועכים כ־17,00017{,}000 גרעינים בשנייה.

סעיף ד

תשובה:

15.215.2 ימים; R≈1.1⋅103 BqR\approx 1.1\cdot 10^3\,\text{Bq}

116=(12)4\frac{1}{16}=\left(\frac12\right)^4, כלומר צריכים לעבור ארבעה זמני מחצית חיים:

t=4T1/2=4⋅3.8=15.2 ימיםt=4T_{1/2}=4\cdot 3.8=15.2\ \text{ימים}

הפעילות יחסית למספר הגרעינים (R=λNR=\lambda N, ו־λ\lambda קבוע), ולכן גם היא קטנה פי 16:

R=R016=1.69⋅10416≈1.1⋅103 BqR=\frac{R_0}{16}=\frac{1.69\cdot 10^4}{16}\approx 1.1\cdot 10^3\,\text{Bq}

סעיף ה

תשובה:

בכל זמן מחצית חיים מתפרקת מחצית מהגרעינים שנשארו, לא מחצית מהכמות ההתחלתית. אחרי שני זמני מחצית חיים נשאר רבע (2.0⋅1092.0\cdot 10^9 גרעינים).

זמן מחצית החיים הוא הזמן שבו מתפרקת מחצית מהגרעינים שקיימים בתחילת אותו פרק זמן, ולא מחצית מהכמות ההתחלתית.

•בזמן מחצית החיים הראשון מתפרקים 4⋅1094\cdot 10^9 גרעינים, ונשארים 4⋅1094\cdot 10^9.

•בזמן מחצית החיים השני מתפרקת מחצית מהנשארים – 2⋅1092\cdot 10^9 – ונשארים 2⋅1092\cdot 10^9 (סעיף א).

הסיבה: כל גרעין מתפרק באקראי ובאופן בלתי תלוי בגרעינים האחרים, וההסתברות שגרעין יתפרק בפרק זמן נתון קבועה. לכן מספר הדעיכות בשנייה יחסי למספר הגרעינים שנשארו (dNdt=−λN\frac{dN}{dt}=-\lambda N), והדעיכה מעריכית (N=N0e−λtN=N_0e^{-\lambda t}): מספר הגרעינים הולך וקטן, אבל אף פעם לא מגיע ל"אפס" אחרי מספר סופי של זמני מחצית חיים.

שאלה 12 · טכנציום־99m: פולט גמא לצילום רפואיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

האיזוטופ טכנציום־99m,   4399mTc^{99m}_{\;43}\text{Tc}, משמש לצילומי מיפוי רפואיים. הגרעין שלו נמצא במצב מעורר, והוא עובר למצב היסוד שלו, 4399Tc^{99}_{43}\text{Tc}, בפליטת קרינת γ\gamma בלבד. זמן מחצית החיים של התהליך הוא 6.06.0 שעות.

בשעה 08:00 בבוקר הפעילות של מנה שהוכנה לבדיקה היא 800 MBq800\,\text{MBq} (1 MBq=106 Bq1\,\text{MBq}=10^6\,\text{Bq}).

א.

רשמו את משוואת התהליך, והסבירו מדוע מספר המסה ומספר האטום אינם משתנים בו.

ב.

איזה חלק ממספר גרעיני   4399mTc^{99m}_{\;43}\text{Tc} שהיו במנה בשעה 08:00 נשאר כעבור 2424 שעות?

ג.

חשבו את הפעילות של המנה בשעה 20:00 באותו יום.

ד.

חשבו את קבוע הדעיכה λ\lambda (ב־s−1\text{s}^{-1}) ואת מספר גרעיני   4399mTc^{99m}_{\;43}\text{Tc} שהיו במנה בשעה 08:00.

ה.

הבדיקה מתבטלת, והמנה נשמרת במקום מוגן עד שהפעילות שלה יורדת ל־5 MBq5\,\text{MBq}. חשבו כמה זמן אחרי 08:00 זה יקרה.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

  4399mTc→4399Tc+γ^{99m}_{\;43}\text{Tc}\rightarrow{}^{99}_{43}\text{Tc}+\gamma; נפלט פוטון – אין לו מסה (מספר מסה 00) ואין לו מטען.

  4399mTc→4399Tc+γ^{99m}_{\;43}\text{Tc}\rightarrow{}^{99}_{43}\text{Tc}+\gamma

בהתפרקות γ\gamma הגרעין עובר ממצב מעורר למצב היסוד שלו, ועודף האנרגייה נפלט כפוטון. הפוטון אינו נוקלאון ואין לו מטען חשמלי, ולכן מספר הנוקלאונים (מספר המסה 9999) ומספר הפרוטונים (מספר האטום 4343) אינם משתנים – הגרעין נשאר טכנציום־99, רק באנרגייה נמוכה יותר.

סעיף ב

תשובה:

116\frac{1}{16}

2424 שעות הן 246.0=4\frac{24}{6.0}=4 זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן לחצי:

NN0=(12)4=116\frac{N}{N_0}=\left(\frac12\right)^4=\frac1{16}

סעיף ג

תשובה:

200 MBq200\,\text{MBq}

בין 08:00 ל־20:00 עוברות 1212 שעות – שני זמני מחצית חיים. הפעילות יחסית למספר הגרעינים (R=λNR=\lambda N), ולכן גם היא קטנה לחצי בכל זמן מחצית חיים:

R=800⋅(12)2=200 MBqR=800\cdot\left(\frac12\right)^2=200\,\text{MBq}

סעיף ד

תשובה:

λ≈3.21⋅10−5 s−1\lambda\approx3.21\cdot10^{-5}\,\text{s}^{-1}; N0≈2.5⋅1013N_0\approx2.5\cdot10^{13}

מדף הנוסחאות:

T1/2=ln⁡2λ  ⇒  λ=ln⁡2T1/2T_{1/2}=\frac{\ln2}{\lambda}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\ln2}{T_{1/2}}

T1/2=6.0⋅3600=21600 sT_{1/2}=6.0\cdot3600=21600\,\text{s}:

λ=0.69321600≈3.21⋅10−5 s−1\lambda=\frac{0.693}{21600}\approx3.21\cdot10^{-5}\,\text{s}^{-1}
R=λN  ⇒  N0=R0λ=8.0⋅1083.21⋅10−5≈2.5⋅1013R=\lambda N\;\Rightarrow\;N_0=\frac{R_0}{\lambda}=\frac{8.0\cdot10^8}{3.21\cdot10^{-5}}\approx2.5\cdot10^{13}

טעות נפוצה: לחשב את λ\lambda בשעות−1^{-1} ולחלק בו פעילות ב־Bq\text{Bq} (התפרקויות לשנייה).

סעיף ה

תשובה:

t≈44t\approx44 שעות

מדף הנוסחאות N=N0e−λtN=N_0e^{-\lambda t}, ומאחר ש־R=λNR=\lambda N:

R=R0e−λt  ⇒  t=T1/2ln⁡2ln⁡R0RR=R_0e^{-\lambda t}\;\Rightarrow\;t=\frac{T_{1/2}}{\ln2}\ln\frac{R_0}{R}
t=6.00.693ln⁡8005=8.66⋅ln⁡160=8.66⋅5.08≈44 שעותt=\frac{6.0}{0.693}\ln\frac{800}{5}=8.66\cdot\ln160=8.66\cdot5.08\approx44\ \text{שעות}

(בדיקה: 160160 נמצא בין 27=1282^7=128 ל־28=2562^8=256, כלומר בין 77 ל־88 זמני מחצית חיים – בין 4242 ל־4848 שעות.)

שאלה 13 · זהב 198: משוואות התפרקות, דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתהליכים רדיואקטיביים נשמרים מספר הנוקלאונים (מספר המסה) והמטען החשמלי.

א.

השלימו את המשוואות (מצאו את AA, ZZ ואת החלקיק החסר XX):

(1)   88226Ra  →   Z ARn+24He^{226}_{\;88}\text{Ra}\;\to\;^{\,A}_{\,Z}\text{Rn}+{}^{4}_{2}\text{He}

(2)   614C  →    714N+X+νˉ^{14}_{\;6}\text{C}\;\to\;^{14}_{\;7}\text{N}+X+\bar\nu

ב.

זהב 198,   79198Au{}^{198}_{\;79}\text{Au}, פולט קרינת β−\beta^- ומשמש ברפואה בטיפול קרינתי. זמן מחצית החיים שלו T1/2=2.7T_{1/2}=2.7 ימים. בדגימה יש ברגע t=0t=0 N0=6.0⋅1016N_0=6.0\cdot 10^{16} גרעיני זהב 198.

חשבו את מספר גרעיני הזהב 198 שעדיין לא התפרקו כעבור 8.18.1 ימים.

ג.

חשבו את קבוע הדעיכה λ\lambda (ביחידות s−1\text{s}^{-1}) ואת הפעילות של הדגימה ברגע t=0t=0.

ד.

כעבור כמה זמן תקטן הפעילות של הדגימה פי 1616?

ה.

תלמידה טוענת: "אחרי זמן מחצית חיים אחד התפרקה חצי מהדגימה, ולכן אחרי שני זמני מחצית חיים (5.45.4 ימים) כל הזהב 198 כבר התפרק". קבעו אם התלמידה צודקת. נמקו, וחשבו כמה גרעינים לא התפרקו אחרי 5.45.4 ימים.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

(1) A=222A=222, Z=86Z=86; (2) X=−1   0eX={}^{\;\,0}_{-1}e (חלקיק β−\beta^-)

(1) התפרקות אלפא. שימור מספר הנוקלאונים ושימור המטען:

226=A+4  ⇒  A=222,88=Z+2  ⇒  Z=86226=A+4\;\Rightarrow\;A=222,\qquad 88=Z+2\;\Rightarrow\;Z=86
  88226Ra  →    86222Rn+24He^{226}_{\;88}\text{Ra}\;\to\;^{222}_{\;86}\text{Rn}+{}^{4}_{2}\text{He}

(2) מספר המסה לא השתנה (14→1414\to14), ולכן ל־XX מספר מסה 00. מטען: 6=7+ZX⇒ZX=−16=7+Z_X\Rightarrow Z_X=-1. החלקיק הוא אלקטרון – חלקיק β−\beta^-:

  614C  →    714N+−1   0e+νˉ^{14}_{\;6}\text{C}\;\to\;^{14}_{\;7}\text{N}+{}^{\;\,0}_{-1}e+\bar\nu

סעיף ב

תשובה:

N=7.5⋅1015N=7.5\cdot 10^{15}

8.18.1 ימים הם 8.12.7=3\frac{8.1}{2.7}=3 זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי 22:

N=N0(12)3=6.0⋅10168=7.5⋅1015N=N_0\left(\frac12\right)^{3}=\frac{6.0\cdot 10^{16}}{8}=7.5\cdot 10^{15}

(אותו דבר מ־N=N0e−λtN=N_0e^{-\lambda t} עם λ=ln⁡2T1/2\lambda=\frac{\ln2}{T_{1/2}}.)

סעיף ג

תשובה:

λ≈3.0⋅10−6 s−1\lambda\approx 3.0\cdot 10^{-6}\,\text{s}^{-1}; R0≈1.8⋅1011 BqR_0\approx 1.8\cdot 10^{11}\,\text{Bq}

מדף הנוסחאות:

T1/2=ln⁡2λ  ⇒  λ=ln⁡2T1/2T_{1/2}=\frac{\ln 2}{\lambda}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\ln 2}{T_{1/2}}

זמן מחצית החיים בשניות: 2.7⋅24⋅3600≈2.33⋅105 s2.7\cdot 24\cdot 3600\approx 2.33\cdot 10^5\,\text{s}:

λ=0.6932.33⋅105≈3.0⋅10−6 s−1\lambda=\frac{0.693}{2.33\cdot 10^5}\approx 3.0\cdot 10^{-6}\,\text{s}^{-1}

הפעילות (דף הנוסחאות):

R=λN  ⇒  R0=2.97⋅10−6⋅6.0⋅1016≈1.8⋅1011 BqR=\lambda N\;\Rightarrow\;R_0=2.97\cdot 10^{-6}\cdot 6.0\cdot 10^{16}\approx 1.8\cdot 10^{11}\,\text{Bq}

כלומר כ־1.8⋅10111.8\cdot 10^{11} התפרקויות בשנייה.

טעות נפוצה: להציב את T1/2T_{1/2} בימים ולקבל λ\lambda ביחידות day−1\text{day}^{-1} – אז הפעילות אינה בבקרל.

סעיף ד

תשובה:

10.810.8 ימים

לפי R=λNR=\lambda N הפעילות ביחס ישר למספר הגרעינים שלא התפרקו, ולכן היא דועכת באותו קצב: הפעילות קטנה פי 1616 כאשר NN קטן פי 1616.

16=24  ⇒  t=4T1/2=4⋅2.7=10.8 ימים16=2^4\;\Rightarrow\;t=4T_{1/2}=4\cdot 2.7=10.8\,\text{ימים}

סעיף ה

תשובה:

לא צודקת; נשאר רבע: 1.5⋅10161.5\cdot 10^{16} גרעינים.

קביעה: התלמידה אינה צודקת.

נימוק: בכל זמן מחצית חיים מתפרקת מחצית מהגרעינים שנשארו באותו זמן, ולא מחצית מהכמות ההתחלתית. אחרי זמן מחצית החיים הראשון נשארו N02\frac{N_0}{2}; בזמן מחצית החיים השני מתפרקת מחצית מהם, ונשארים N04\frac{N_0}{4}:

N=N04=6.0⋅10164=1.5⋅1016N=\frac{N_0}{4}=\frac{6.0\cdot 10^{16}}{4}=1.5\cdot 10^{16}

הדעיכה מעריכית – מספר הגרעינים הולך וקטן, אבל אינו מגיע לאפס אחרי מספר סופי של זמני מחצית חיים.

שאלה 14 · פולוניום־210: התפרקות אלפא, מחצית חיים ואקטיביותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פולוניום־210, 84210Po{}^{210}_{84}\text{Po}, מתפרק לעופרת, Pb\text{Pb}, ופולט קרינת אלפא. זמן מחצית החיים שלו 138138 ימים. במעבדה יש דגימה ובה 1.0⋅10151.0\cdot 10^{15} גרעיני פולוניום־210.

א.

כתבו את משוואת ההתפרקות של פולוניום־210, וציינו את מספר המסה ואת המספר האטומי של גרעין העופרת.

ב.

חשבו כמה גרעיני פולוניום־210 יישארו בדגימה כעבור 414414 ימים.

ג.

חשבו את קבוע הדעיכה של פולוניום־210 ביחידות 1s\frac{1}{\text{s}}, ואת האקטיביות ההתחלתית של הדגימה.

ד.

השתמשו בנוסחה R=R0e−λtR=R_0e^{-\lambda t} וחשבו כעבור כמה ימים תקטן האקטיביות של הדגימה פי 1010.

ה.

תלמיד טוען: "אחרי שתי מחציות חיים כל גרעיני הפולוניום יתפרקו, כי בכל מחצית חיים מתפרקת חצי מהכמות". קבעו אם הטענה נכונה, ונמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

84210Po→82206Pb+24He{}^{210}_{84}\text{Po}\to{}^{206}_{82}\text{Pb}+{}^{4}_{2}\text{He}; מספר מסה 206206, מספר אטומי 8282.

חלקיק אלפא הוא 24He{}^{4}_{2}\text{He}. מספר המסה והמטען נשמרים:

- 210=A+4  ⇒  A=206210=A+4\;\Rightarrow\;A=206

- 84=Z+2  ⇒  Z=8284=Z+2\;\Rightarrow\;Z=82

84210Po  →  82206Pb+24He{}^{210}_{84}\text{Po}\;\to\;{}^{206}_{82}\text{Pb}+{}^{4}_{2}\text{He}

סעיף ב

תשובה:

1.25⋅10141.25\cdot 10^{14} גרעינים

414414 ימים הם 414138=3\frac{414}{138}=3 זמני מחצית חיים. בכל מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי 22:

N=N0⋅(12)3=1.0⋅10158=1.25⋅1014N=N_0\cdot\left(\tfrac12\right)^3=\frac{1.0\cdot 10^{15}}{8}=1.25\cdot 10^{14}

סעיף ג

תשובה:

λ≈5.8⋅10−8 1s\lambda\approx 5.8\cdot 10^{-8}\,\frac{1}{\text{s}}; R0≈5.8⋅107 BqR_0\approx 5.8\cdot 10^{7}\,\text{Bq}.

זמן מחצית החיים בשניות:

T1/2=138⋅86,400≈1.19⋅107 sT_{1/2}=138\cdot 86{,}400\approx 1.19\cdot 10^{7}\,\text{s}

מדף הנוסחאות:

T1/2=ln⁡2λ  ⇒  λ=ln⁡2T1/2=0.6931.19⋅107≈5.81⋅10−8 1sT_{1/2}=\frac{\ln 2}{\lambda}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\ln 2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{1.19\cdot 10^{7}}\approx 5.81\cdot 10^{-8}\,\frac{1}{\text{s}}

האקטיביות:

R0=λN0=5.81⋅10−8⋅1.0⋅1015≈5.8⋅107 BqR_0=\lambda N_0=5.81\cdot 10^{-8}\cdot 1.0\cdot 10^{15}\approx 5.8\cdot 10^{7}\,\text{Bq}

(את λ\lambda מחשבים ב־1s\frac{1}{\text{s}} כדי שהאקטיביות תצא ב־Bq\text{Bq}, כלומר התפרקויות בשנייה.)

סעיף ד

תשובה:

t≈458t\approx 458 ימים

R010=R0e−λt  ⇒  eλt=10  ⇒  t=ln⁡10λ\frac{R_0}{10}=R_0e^{-\lambda t}\;\Rightarrow\;e^{\lambda t}=10\;\Rightarrow\;t=\frac{\ln 10}{\lambda}

נוח לחשב ישירות בימים, עם λ=ln⁡2138 1יום\lambda=\frac{\ln 2}{138}\,\frac{1}{\text{יום}}:

t=ln⁡10ln⁡2⋅138=3.32⋅138≈458 ימיםt=\frac{\ln 10}{\ln 2}\cdot 138=3.32\cdot 138\approx 458\ \text{ימים}

(בדיקה: אחרי 33 מחציות חיים, 414414 ימים, האקטיביות קטנה פי 88, ואחרי 44, 552552 ימים, פי 1616; פי 1010 נמצא ביניהם ✓.)

סעיף ה

תשובה:

לא נכונה – אחרי שתי מחציות חיים נשאר רבע מהגרעינים.

הטענה אינה נכונה. זמן מחצית החיים הוא הזמן שבו מתפרקים מחצית מהגרעינים שנותרו באותו רגע, לא מחצית מהכמות ההתחלתית. במחצית החיים הראשונה מתפרקים 12N0\frac12 N_0, ובשנייה רק מחצית מהנותרים, 14N0\frac14 N_0. לכן אחרי שתי מחציות חיים נשארים

N=N0⋅(12)2=14N0=2.5⋅1014N=N_0\cdot\left(\tfrac12\right)^2=\tfrac14N_0=2.5\cdot 10^{14}

גרעינים. כלומר בכל מחצית חיים נוספת מספר הגרעינים קטן שוב פי 22, ואין מספר קבוע של מחציות חיים שאחריו כל הגרעינים כבר התפרקו.

(חוק הדעיכה הוא חוק סטטיסטי, המתאר מספר גדול של גרעינים. לגבי גרעין בודד אי אפשר לנבא מתי יתפרק.)

שאלה 15 · סטרונציום 89 לשיכוך כאבים: התפרקות בטא, קבוע דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

האיזוטופ סטרונציום 89, 3889Sr{}^{89}_{38}\text{Sr}, משמש ברפואה לשיכוך כאבים בעצמות: הוא נקלט בעצם ופולט שם קרינה. הוא מתפרק בהתפרקות β−\beta^- לאיזוטופ של איטריום (Y\text{Y}), וזמן מחצית החיים שלו 50.550.5 ימים.

בית חולים קיבל בקבוקון של תמיסת סטרונציום 89. הפעילות של הבקבוקון ברגע הקבלה היא R0=1.6⋅108 BqR_0=1.6\cdot10^{8}\,\text{Bq}.

א.

קבעו את מספר הפרוטונים ואת מספר הנייטרונים בגרעין של סטרונציום 89, ורשמו את משוואת ההתפרקות שלו.

ב.

חשבו את קבוע הדעיכה λ\lambda של סטרונציום 89 ביחידות של 1s\dfrac{1}{\text{s}}.

ג.

חשבו את מספר גרעיני הסטרונציום 89 בבקבוקון ברגע הקבלה.

ד.

חשבו את הפעילות של הבקבוקון 151.5151.5 ימים אחרי הקבלה.

ה.

פסולת רדיואקטיבית של סטרונציום 89 מותר לפנות רק לאחר שהפעילות שלה ירדה ל־1.0⋅107 Bq1.0\cdot10^{7}\,\text{Bq}. חשבו כמה ימים אחרי הקבלה אפשר לפנות בקבוקון שלא נעשה בו שימוש.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

3838 פרוטונים, 5151 נייטרונים. 3889Sr→3989Y+−10e (+νˉ){}^{89}_{38}\text{Sr}\to{}^{89}_{39}\text{Y}+{}^{0}_{-1}e\ (+\bar\nu)

בסימון ZAX{}^{A}_{Z}\text{X}: ZZ – מספר הפרוטונים, AA – מספר הנוקליונים.

Z=38,N=A−Z=89−38=51Z=38,\qquad N=A-Z=89-38=51

בגרעין 3838 פרוטונים ו־5151 נייטרונים.

משוואת ההתפרקות: בהתפרקות β−\beta^- נפלט אלקטרון, −10e{}^{0}_{-1}e. לפי שימור המטען ושימור מספר הנוקליונים:

38=ZY+(−1)⇒ZY=39,89=AY+0⇒AY=8938=Z_{\text{Y}}+(-1)\Rightarrow Z_{\text{Y}}=39,\qquad89=A_{\text{Y}}+0\Rightarrow A_{\text{Y}}=89
3889Sr⟶3989Y+−10e+νˉ{}^{89}_{38}\text{Sr}\longrightarrow{}^{89}_{39}\text{Y}+{}^{0}_{-1}e+\bar\nu

סעיף ב

תשובה:

λ≈1.6⋅10−7 s−1\lambda\approx1.6\cdot10^{-7}\,\text{s}^{-1}

מדף הנוסחאות:

T1/2=ln⁡2λ  ⇒  λ=ln⁡2T1/2T_{1/2}=\frac{\ln2}{\lambda}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\ln2}{T_{1/2}}

המרת זמן מחצית החיים לשניות:

T1/2=50.5⋅24⋅3600≈4.36⋅106 sT_{1/2}=50.5\cdot24\cdot3600\approx4.36\cdot10^{6}\,\text{s}
λ=0.6934.36⋅106≈1.6⋅10−7 s−1\lambda=\frac{0.693}{4.36\cdot10^{6}}\approx1.6\cdot10^{-7}\,\text{s}^{-1}

סעיף ג

תשובה:

N0≈1.0⋅1015N_0\approx1.0\cdot10^{15}

פעילות של מקור רדיואקטיבי, מדף הנוסחאות:

R=λN  ⇒  N0=R0λ=1.6⋅1081.59⋅10−7≈1.0⋅1015R=\lambda N\;\Rightarrow\;N_0=\frac{R_0}{\lambda}=\frac{1.6\cdot10^{8}}{1.59\cdot10^{-7}}\approx1.0\cdot10^{15}

טעות נפוצה: להציב את λ\lambda ביחידות 1day\frac{1}{\text{day}} – הפעילות ב־Bq\text{Bq} היא התפרקויות לשנייה, ולכן λ\lambda חייב להיות ב־1s\frac1{\text{s}}.

סעיף ד

תשובה:

R=2.0⋅107 BqR=2.0\cdot10^{7}\,\text{Bq}

151.5151.5 ימים הם 151.550.5=3\frac{151.5}{50.5}=3 זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים הפעילות (כמו מספר הגרעינים) קטנה פי 22:

R=R0⋅(12)3=1.6⋅1088=2.0⋅107 BqR=R_0\cdot\left(\frac12\right)^3=\frac{1.6\cdot10^{8}}{8}=2.0\cdot10^{7}\,\text{Bq}

(באופן שקול, מ־N=N0e−λtN=N_0e^{-\lambda t} ו־R=λNR=\lambda N: R=R0e−λtR=R_0e^{-\lambda t}, עם λt=3ln⁡2\lambda t=3\ln2.)

סעיף ה

תשובה:

202202 ימים

היחס בין הפעילות ההתחלתית לפעילות המותרת:

R0R=1.6⋅1081.0⋅107=16=24\frac{R_0}{R}=\frac{1.6\cdot10^{8}}{1.0\cdot10^{7}}=16=2^4

הפעילות צריכה לקטון פי 1616, כלומר לעבור 44 זמני מחצית חיים:

t=4⋅T1/2=4⋅50.5=202 ימיםt=4\cdot T_{1/2}=4\cdot50.5=202\ \text{ימים}

טעות נפוצה: לחלק את הזמן באופן ליניארי (למשל "הפעילות יורדת ב־116\frac{1}{16} כל יום") – הדעיכה מעריכית: בכל זמן מחצית חיים הפעילות קטנה פי 22.

שאלה 16 · זרחן־32: דעיכה, קבוע דעיכה ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

זרחן־32, 1532P^{32}_{15}\text{P}, הוא איזוטופ רדיואקטיבי שמשמש בביולוגיה לסימון מולקולות. הוא פולט קרינת β−\beta^-, וזמן מחצית החיים שלו 14.314.3 ימים.

א.

רשמו את משוואת הדעיכה של זרחן־32. גרעין הבת הוא איזוטופ של גופרית (S\text{S}).

ב.

באיזה אחוז מהגרעינים של זרחן־32 שהיו בדגימה ברגע מסוים יישארו בה כעבור 28.628.6 ימים?

ג.

בדגימה יש ברגע מסוים 5⋅10155\cdot 10^{15} גרעינים של זרחן־32. חשבו את קבוע הדעיכה (ביחידות s−1\text{s}^{-1}) ואת הפעילות של הדגימה ברגע זה.

ד.

כמה זמן יעבור עד שהפעילות של הדגימה תרד ל־10%10\% מערכה ההתחלתי?

ה.

תלמידה טוענת: "אם זמן מחצית החיים הוא 14.314.3 ימים, אז גרעין מסוים בדגימה, שאני מסמנת עכשיו, יתפרק בעוד 14.314.3 ימים לכל המאוחר. ואחרי 28.628.6 ימים כל הגרעינים כבר יתפרקו." הסבירו את שתי הטעויות שבטענתה.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

1532P→1632S+−1    0e+νˉ^{32}_{15}\text{P}\to{}^{32}_{16}\text{S}+{}^{\;\;0}_{-1}e+\bar{\nu}

בדעיכת β−\beta^- ניטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־ניטרינו. מספר המסה נשמר (3232), ומספר הפרוטונים גדל ב־11 (15→1615\to 16):

1532P  →  1632S+−1    0e+νˉ^{32}_{15}\text{P}\;\to\;^{32}_{16}\text{S}+{}^{\;\;0}_{-1}e+\bar{\nu}

בדיקה: מספרי מסה 32=32+032=32+0; מטענים 15=16+(−1)15=16+(-1).

סעיף ב

תשובה:

25%25\%

28.628.6 ימים הם 28.614.3=2\frac{28.6}{14.3}=2 זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי 22:

NN0=(12)2=14=25%\frac{N}{N_0}=\left(\frac12\right)^{2}=\frac14=25\%

סעיף ג

תשובה:

λ≈5.6⋅10−7 s−1\lambda\approx 5.6\cdot 10^{-7}\,\text{s}^{-1}; R≈2.8⋅109 BqR\approx 2.8\cdot 10^{9}\,\text{Bq}

זמן מחצית החיים בשניות:

T1/2=14.3⋅24⋅3600≈1.24⋅106 sT_{1/2}=14.3\cdot 24\cdot 3600\approx 1.24\cdot 10^{6}\,\text{s}

מדף הנוסחאות T1/2=ln⁡2λT_{1/2}=\frac{\ln 2}{\lambda}:

λ=ln⁡2T1/2=0.6931.24⋅106≈5.6⋅10−7 s−1\lambda=\frac{\ln 2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{1.24\cdot 10^{6}}\approx 5.6\cdot 10^{-7}\,\text{s}^{-1}

הפעילות, R=λNR=\lambda N:

R=5.6⋅10−7⋅5⋅1015≈2.8⋅109 BqR=5.6\cdot 10^{-7}\cdot 5\cdot 10^{15}\approx 2.8\cdot 10^{9}\,\text{Bq}

(כ־2.82.8 מיליארד התפרקויות בשנייה.)

טעות נפוצה: להציב את זמן מחצית החיים בימים ולקבל λ\lambda ביחידות day−1\text{day}^{-1}, ואז פעילות בהתפרקויות ליום ולא בבקרל.

סעיף ד

תשובה:

כ־47.547.5 ימים

הפעילות יחסית למספר הגרעינים (R=λNR=\lambda N), ולכן גם היא דועכת לפי:

R=R0e−λt=R0(12)t/T1/2R=R_0e^{-\lambda t}=R_0\left(\frac12\right)^{t/T_{1/2}}

דורשים RR0=0.1\frac{R}{R_0}=0.1:

(12)t/T1/2=0.1  ⇒  tT1/2=ln⁡10ln⁡2≈3.32\left(\frac12\right)^{t/T_{1/2}}=0.1\;\Rightarrow\;\frac{t}{T_{1/2}}=\frac{\ln 10}{\ln 2}\approx 3.32
t≈3.32⋅14.3≈47.5 ימיםt\approx 3.32\cdot 14.3\approx 47.5\ \text{ימים}

(בדיקה: אחרי 33 זמני מחצית חיים נשארים 12.5%12.5\%, ואחרי 44 – 6.25%6.25\%; 10%10\% באמצע – מתאים.)

סעיף ה

תשובה:

דעיכה היא תהליך אקראי: אי אפשר לנבא מתי יתפרק גרעין מסוים, וזמן מחצית החיים מתאר רק מספר גדול של גרעינים. בכל זמן מחצית חיים מתפרק חצי מהגרעינים שנותרו, ולכן אחרי 28.628.6 ימים נשארים 25%25\%.

1. גרעין יחיד: ההתפרקות של גרעין היא תהליך אקראי. לגרעין יש אותו סיכוי להתפרק בכל פרק זמן, בלי קשר לגילו, ואי אפשר לנבא מתי גרעין מסוים יתפרק – הוא יכול להתפרק בעוד שנייה או בעוד חודשים. זמן מחצית החיים הוא מושג סטטיסטי: הוא מתאר את מספר הגרעינים שנותרו במדגם גדול – אחרי 14.314.3 ימים נותר בקירוב חצי מהם.

2. "הכול אחרי שני זמני מחצית חיים": בכל זמן מחצית חיים מתפרק חצי מהגרעינים שנותרו, לא חצי מהכמות ההתחלתית. אחרי 14.314.3 ימים נותר 12\frac12, ואחרי 28.628.6 ימים – 14\frac14 (כמו בסעיף ב). הדעיכה היא מעריכית, ומספר הגרעינים לעולם אינו מגיע לאפס בזמן קבוע מראש.

שאלה 17 · קובלט 60 ברפואה: התפרקות בטא, מחצית חיים ופעילותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קובלט 6060 (2760Co)\left({}^{60}_{27}\text{Co}\right) משמש בבתי חולים לטיפול בקרינה ובתעשייה לעיקור ציוד רפואי. קובלט 6060 מתפרק בהתפרקות β−\beta^- לאיזוטופ יציב של ניקל (Ni\text{Ni}). זמן מחצית החיים של קובלט 6060 הוא 5.275.27 שנים.

נתון: 11 שנה =3.16×107 s=3.16\times10^{7}\,\text{s}.

א.

רשמו את משוואת ההתפרקות של קובלט 6060, וקבעו את המספר האטומי ואת מספר המסה של גרעין הניקל שנוצר.

ב.

איזה חלק מגרעיני הקובלט 6060 שבמקור נשאר לאחר 15.8115.81 שנים?

ג.

חשבו את קבוע הדעיכה λ\lambda של קובלט 6060 ביחידות s−1\text{s}^{-1}.

ד.

פעילותו של מקור קובלט 6060 בבית חולים היא 3.7×1010 Bq3.7\times10^{10}\,\text{Bq}. חשבו את מספר גרעיני הקובלט 6060 במקור ואת מסתם (מסת אטום קובלט 6060 היא בקירוב 60 u60\,\text{u}).

ה.

אנרגיות הקשר הגרעיניות הן: קובלט 6060 – 524.8 MeV524.8\,\text{MeV}, ניקל 6060 – 526.8 MeV526.8\,\text{MeV}. חשבו את אנרגיית הקשר לנוקלאון של כל אחד מהגרעינים, וקבעו איזה מהם יציב יותר. האם התוצאה מתאימה לכיוון ההתפרקות?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

2760Co→2860Ni+−1 0e  (+νˉ){}^{60}_{27}\text{Co}\to{}^{60}_{28}\text{Ni}+{}^{\ 0}_{-1}e\;(+\bar\nu); Z=28Z=28, A=60A=60.

בהתפרקות β−\beta^- נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלט אלקטרון (ואנטי־נייטרינו). מספר המסה נשמר והמספר האטומי גדל ב־11:

2760Co  →  ZANi+−1 0e (+νˉ){}^{60}_{27}\text{Co}\;\to\;{}^{A}_{Z}\text{Ni}+{}^{\ 0}_{-1}e\,(+\bar\nu)

שימור מספר המסה: 60=A+0⇒A=6060=A+0\Rightarrow A=60. שימור המטען: 27=Z−1⇒Z=2827=Z-1\Rightarrow Z=28.

גרעין הבת: 2860Ni{}^{60}_{28}\text{Ni}.

סעיף ב

תשובה:

18\frac18 (12.5%).

15.815.27=3\frac{15.81}{5.27}=3 – עברו שלושה זמני מחצית חיים. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי 22:

NN0=(12)3=18=12.5%\frac{N}{N_0}=\left(\frac12\right)^3=\frac18=12.5\%

סעיף ג

תשובה:

λ≈4.2×10−9 s−1\lambda\approx4.2\times10^{-9}\,\text{s}^{-1}

זמן מחצית החיים בשניות:

T1/2=5.27⋅3.16×107≈1.66×108 sT_{1/2}=5.27\cdot3.16\times10^{7}\approx1.66\times10^{8}\,\text{s}

מדף הנוסחאות:

λ=ln⁡2T1/2=0.6931.66×108≈4.2×10−9 s−1\lambda=\frac{\ln2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{1.66\times10^{8}}\approx4.2\times10^{-9}\,\text{s}^{-1}

סעיף ד

תשובה:

N≈8.9×1018N\approx8.9\times10^{18} גרעינים; m≈8.8×10−7 kgm\approx8.8\times10^{-7}\,\text{kg} (כ־0.9 mg0.9\,\text{mg}).

מדף הנוסחאות (פעילות): R=λNR=\lambda N, ולכן

N=Rλ=3.7×10104.17×10−9≈8.9×1018N=\frac{R}{\lambda}=\frac{3.7\times10^{10}}{4.17\times10^{-9}}\approx8.9\times10^{18}

המסה (1 u=1.66×10−27 kg1\,\text{u}=1.66\times10^{-27}\,\text{kg}):

m=N⋅60 u=8.9×1018⋅60⋅1.66×10−27≈8.8×10−7 kg≈0.9 mgm=N\cdot60\,\text{u}=8.9\times10^{18}\cdot60\cdot1.66\times10^{-27}\approx8.8\times10^{-7}\,\text{kg}\approx0.9\,\text{mg}

מקור חזק מאוד מכיל פחות ממיליגרם של חומר רדיואקטיבי.

סעיף ה

תשובה:

Co\text{Co}: ≈8.747\approx8.747, Ni\text{Ni}: ≈8.780 MeV/nucleon\approx8.780\,\text{MeV/nucleon}; הניקל יציב יותר – מתאים לכך שהקובלט מתפרק לניקל.

בשני הגרעינים 6060 נוקלאונים:

EB(Co)A=524.860≈8.747 MeV/nucleon,EB(Ni)A=526.860=8.780 MeV/nucleon\frac{E_B(\text{Co})}{A}=\frac{524.8}{60}\approx8.747\,\text{MeV/nucleon},\qquad\frac{E_B(\text{Ni})}{A}=\frac{526.8}{60}=8.780\,\text{MeV/nucleon}

לניקל אנרגיית קשר לנוקלאון גדולה יותר, ולכן הוא יציב יותר. זה מתאים לכיוון ההתפרקות: גרעין לא יציב (קובלט) מתפרק לגרעין שהנוקלאונים בו קשורים חזק יותר (ניקל), והפרש האנרגייה משתחרר כאנרגייה קינטית של התוצרים.

שאלה 18 · נתרן 24 לאיתור דליפותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדי לאתר דליפה בצינור מים תת־קרקעי, מזרימים במים כמות קטנה של האיזוטופ הרדיואקטיבי 1124Na^{24}_{11}\text{Na} , ובודקים היכן מצטברת קרינה באדמה.

זמן מחצית החיים של 1124Na^{24}_{11}\text{Na} הוא 1515 שעות. ברגע ההזרקה פעילות המדגם היא R0=800 MBqR_0=800\,\text{MBq} (1 MBq=106 Bq1\,\text{MBq}=10^6\,\text{Bq}).

א.

חשבו את מספר הפרוטונים ואת מספר הנויטרונים בגרעין 1124Na^{24}_{11}\text{Na} .

ב.

חשבו את פעילות המדגם 3030 שעות לאחר ההזרקה.

ג.

חשבו את קבוע הדעיכה של 1124Na^{24}_{11}\text{Na} ביחידה 1s\frac{1}{\text{s}} .

ד.

חשבו את מספר גרעיני 1124Na^{24}_{11}\text{Na} במדגם ברגע ההזרקה.

ה.

מכשירי המדידה מבחינים בקרינה כל עוד פעילות המדגם היא לפחות 50 MBq50\,\text{MBq}. חשבו כמה זמן לאחר ההזרקה אפשר עוד לבצע מדידות, ואיזה חלק מגרעיני הנתרן 24 נשאר ברגע זה.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

1111 פרוטונים, 1313 נויטרונים

המספר התחתון הוא המספר האטומי – מספר הפרוטונים: Z=11Z=11.

המספר העליון הוא מספר המסה – מספר הנוקלאונים: A=24A=24.

מספר הנויטרונים:

N=A−Z=24−11=13N=A-Z=24-11=13

סעיף ב

תשובה:

R=200 MBqR=200\,\text{MBq}

3030 שעות הן שני זמני מחצית חיים (3015=2\frac{30}{15}=2). בכל זמן מחצית חיים הפעילות קטנה פי 22:

800  →15 h  400  →15 h  200 MBq800\;\xrightarrow{15\,\text{h}}\;400\;\xrightarrow{15\,\text{h}}\;200\,\text{MBq}

או בנוסחה: R=R0(12)t/T1/2=800⋅(12)2=200 MBqR=R_0\left(\tfrac12\right)^{t/T_{1/2}}=800\cdot\left(\tfrac12\right)^2=200\,\text{MBq}.

סעיף ג

תשובה:

λ≈1.28⋅10−5 1s\lambda\approx 1.28\cdot 10^{-5}\,\frac{1}{\text{s}}

T1/2=15⋅3600=5.4⋅104 sT_{1/2}=15\cdot 3600=5.4\cdot 10^{4}\,\text{s}. מדף הנוסחאות:

λ=ln⁡2T1/2=0.6935.4⋅104≈1.28⋅10−5 1s\lambda=\frac{\ln 2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{5.4\cdot 10^{4}}\approx 1.28\cdot 10^{-5}\,\frac{1}{\text{s}}

סעיף ד

תשובה:

N0≈6.2⋅1013N_0\approx 6.2\cdot 10^{13} גרעינים

מדף הנוסחאות, הפעילות היא R=λNR=\lambda N, ולכן

N0=R0λ=8⋅1081.28⋅10−5≈6.2⋅1013N_0=\frac{R_0}{\lambda}=\frac{8\cdot 10^{8}}{1.28\cdot 10^{-5}}\approx 6.2\cdot 10^{13}

(מסה זעירה – כ־2.5⋅10−9 g2.5\cdot 10^{-9}\,\text{g} – מספיקה לפעילות גדולה.)

טעות נפוצה: להציב R0R_0 ב־MBq\text{MBq} בלי להמיר ל־Bq\text{Bq}, או λ\lambda ביחידות של 1h\frac{1}{\text{h}}.

סעיף ה

תשובה:

6060 שעות; נשאר 116\frac{1}{16} מן הגרעינים.

80050=16=24\frac{800}{50}=16=2^4, ולכן הפעילות יורדת ל־50 MBq50\,\text{MBq} אחרי ארבעה זמני מחצית חיים:

t=4⋅15=60 ht=4\cdot 15=60\,\text{h}

הפעילות יחסית למספר הגרעינים (R=λNR=\lambda N, ו־λ\lambda קבוע), ולכן גם מספר הגרעינים קטן פי 1616: נשאר 116\frac{1}{16} (6.25%6.25\%) מן הגרעינים המקוריים.

שאלה 19 · דעיכה של איזוטופ בעל זמן מחצית חיים של 40 דקותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעבדה מכינים מדגם של איזוטופ רדיואקטיבי שזמן מחצית החיים שלו T1/2=40 minT_{1/2}=40\,\text{min}. ברגע t=0t=0 יש במדגם N0=4⋅1016N_0=4\cdot10^{16} גרעינים של האיזוטופ.

א.

מהו קבוע הדעיכה λ\lambda?

ב.

מרגע t=0t=0 ועד רגע מסוים התפרקו 1.0⋅10161.0\cdot10^{16} גרעינים. כמה זמן עבר?

ג.

מהי הפעילות של המדגם ברגע שמצאתם בסעיף ב?

ד.

מהי הפעילות של המדגם ברגע t=60 mint=60\,\text{min}?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

λ≈2.89⋅10−4 s−1\lambda\approx2.89\cdot10^{-4}\,\text{s}^{-1} (≈0.0173 min−1\approx0.0173\,\text{min}^{-1})

מהנוסחאון T1/2=ln⁡2λT_{1/2}=\frac{\ln2}{\lambda}:

λ=ln⁡2T1/2=0.69340⋅60≈2.89⋅10−4 s−1\lambda=\frac{\ln2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{40\cdot60}\approx2.89\cdot10^{-4}\,\text{s}^{-1}

סעיף ב

תשובה:

t≈16.6 mint\approx16.6\,\text{min}

נשארו N=4⋅1016−1⋅1016=3⋅1016N=4\cdot10^{16}-1\cdot10^{16}=3\cdot10^{16} גרעינים. מ־N=N0e−λtN=N_0e^{-\lambda t}:

t=1λln⁡N0N=ln⁡(4/3)2.89⋅10−4≈996 s≈16.6 mint=\frac{1}{\lambda}\ln\frac{N_0}{N}=\frac{\ln(4/3)}{2.89\cdot10^{-4}}\approx996\,\text{s}\approx16.6\,\text{min}

טעות נפוצה: להציב N=1.0⋅1016N=1.0\cdot10^{16} (מספר הגרעינים שהתפרקו) במקום מספר הגרעינים שנשארו.

סעיף ג

תשובה:

R≈8.7⋅1012 BqR\approx8.7\cdot10^{12}\,\text{Bq}

R=λN=2.89⋅10−4⋅3⋅1016≈8.7⋅1012 BqR=\lambda N=2.89\cdot10^{-4}\cdot3\cdot10^{16}\approx8.7\cdot10^{12}\,\text{Bq}

סעיף ד

תשובה:

R≈4.1⋅1012 BqR\approx4.1\cdot10^{12}\,\text{Bq}

60 min60\,\text{min} הם 1.51.5 זמני מחצית חיים:

N=N0(12)t/T1/2=4⋅1016⋅2−1.5≈1.41⋅1016N=N_0\left(\tfrac12\right)^{t/T_{1/2}}=4\cdot10^{16}\cdot2^{-1.5}\approx1.41\cdot10^{16}
R=λN=2.89⋅10−4⋅1.41⋅1016≈4.1⋅1012 BqR=\lambda N=2.89\cdot10^{-4}\cdot1.41\cdot10^{16}\approx4.1\cdot10^{12}\,\text{Bq}

שאלה 20 · פעילות של מדגם צזיום 137באורך בגרות · בדרך לבגרות

לאיזוטופ צזיום־137 יש 137 נוקלאונים, ומתוכם 55 פרוטונים. הוא מתפרק בהתפרקות β−\beta^- לבריום, וזמן מחצית החיים שלו 30.230.2 שנים. המסה האטומית שלו 136.907 u136.907\,\text{u}.

במעבדה יש מדגם של צזיום־137 טהור שמסתו 1 μg1\,\mu\text{g}.

השתמשו ב־1 u=1.66⋅10−27 kg1\,\text{u}=1.66\cdot10^{-27}\,\text{kg}, ובכך ששנה היא 3.15⋅107 s3.15\cdot10^{7}\,\text{s}.

א.

רשמו את משוואת ההתפרקות.

ב.

כמה גרעיני צזיום יש במדגם, ומהו קבוע הדעיכה?

ג.

חשבו את פעילות המדגם ברגעים t=0t=0, t=1 st=1\,\text{s}, t=1 ht=1\,\text{h}, t=1t=1 יום ו־t=1t=1 שנה. מה אפשר לומר על התוצאות?

ד.

כמה גרעיני בריום נוצרו במדגם בעשר הדקות הראשונות?

ה.

שרטטו גרף של פעילות המדגם כפונקציה של הזמן, ב־120 השנים הראשונות.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

55137Cs→ 56137Ba+ −10e+νˉ^{137}_{55}\text{Cs}\to\,^{137}_{56}\text{Ba}+\,^{0}_{-1}e+\bar{\nu}

בהתפרקות β−\beta^- מספר הנוקלאונים לא משתנה, והמספר האטומי גדל ב־1 (56 הוא בריום):

55137Cs→ 56137Ba+ −10e+νˉ^{137}_{55}\text{Cs}\to\,^{137}_{56}\text{Ba}+\,^{0}_{-1}e+\bar{\nu}

סעיף ב

תשובה:

N0≈4.4⋅1015N_0\approx4.4\cdot10^{15}; λ≈7.29⋅10−10 s−1\lambda\approx7.29\cdot10^{-10}\,\text{s}^{-1}

מסת אטום אחד: 136.907⋅1.66⋅10−27≈2.27⋅10−25 kg136.907\cdot1.66\cdot10^{-27}\approx2.27\cdot10^{-25}\,\text{kg}. המדגם: 1 μg=10−9 kg1\,\mu\text{g}=10^{-9}\,\text{kg}.

N0=10−92.27⋅10−25≈4.4⋅1015N_0=\frac{10^{-9}}{2.27\cdot10^{-25}}\approx4.4\cdot10^{15}
λ=ln⁡2T1/2=0.69330.2⋅3.15⋅107≈7.29⋅10−10 s−1\lambda=\frac{\ln2}{T_{1/2}}=\frac{0.693}{30.2\cdot3.15\cdot10^{7}}\approx7.29\cdot10^{-10}\,\text{s}^{-1}

סעיף ג

תשובה:

R0≈3.21⋅106 BqR_0\approx3.21\cdot10^{6}\,\text{Bq}, כמעט ללא שינוי בשנייה, בשעה וביום; אחרי שנה ≈3.13⋅106 Bq\approx3.13\cdot10^{6}\,\text{Bq}.

R0=λN0=7.29⋅10−10⋅4.4⋅1015≈3.21⋅106 BqR_0=\lambda N_0=7.29\cdot10^{-10}\cdot4.4\cdot10^{15}\approx3.21\cdot10^{6}\,\text{Bq}

בכל רגע R=R0e−λtR=R_0e^{-\lambda t}. כאשר λt≪1\lambda t\ll1 הגורם e−λte^{-\lambda t} כמעט 1:

זמןλt\lambda tRR (Bq)
00003.21⋅1063.21\cdot10^{6}
1 s1\,\text{s}7⋅10−107\cdot10^{-10}3.21⋅1063.21\cdot10^{6}
1 h=3600 s1\,\text{h}=3600\,\text{s}2.6⋅10−62.6\cdot10^{-6}3.21⋅1063.21\cdot10^{6}
יום =86400 s=86400\,\text{s}6.3⋅10−56.3\cdot10^{-5}3.21⋅1063.21\cdot10^{6}
שנה =3.15⋅107 s=3.15\cdot10^{7}\,\text{s}0.0230.0233.13⋅1063.13\cdot10^{6}

בזמנים קצרים בהרבה מזמן מחצית החיים הפעילות כמעט קבועה. גם אחרי שנה היא ירדה רק בכ־2.3%.

סעיף ד

תשובה:

≈1.9⋅109\approx1.9\cdot10^{9}

כל התפרקות יוצרת גרעין בריום אחד. בעשר דקות הפעילות כמעט קבועה (סעיף ג), ולכן מספר ההתפרקויות הוא בקירוב הפעילות כפול הזמן:

ΔN≈R0t=3.21⋅106⋅600≈1.9⋅109\Delta N\approx R_0t=3.21\cdot10^{6}\cdot600\approx1.9\cdot10^{9}

מספר עצום, ובכל זאת חלק זעיר (4⋅10−74\cdot10^{-7}) מגרעיני הצזיום.

סעיף ה

תשובה:

עקומת דעיכה מעריכית: 3.21⋅106 Bq3.21\cdot10^{6}\,\text{Bq} ב־t=0t=0, וחצי מזה בכל 30.230.2 שנים.

R=R0(12)t/T1/2R=R_0\left(\frac12\right)^{t/T_{1/2}}: בכל 30.230.2 שנים הפעילות יורדת לחצי (1.611.61, 0.800.80, 0.40⋅106 Bq0.40\cdot10^{6}\,\text{Bq} ...). הגרף יורד, תלול בהתחלה ומתמתן, ושואף לאפס בלי להגיע אליו:

t (years)R (10^6 Bq)0204060801001200.00.51.01.52.02.53.03.5

עוד 17 שאלות על חוק הדעיכה: זמן מחצית חיים ופעילות

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. תיארוך פחמן־14 של סירת עץ עתיקה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בעץ חי, פעילות הפחמן־14 במדגם שיש בו 50 g50\,\text{g} פחמן היא R0=11.5 BqR_0=11.5\,\text{Bq}. כשהעץ נכרת, הוא מפסיק לקלוט פחמן מהסביבה, והפחמן־14 שבו…

  2. פלואור־18 לסריקה רפואית: פעילות, מסה וזמן אחסון (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    פלואור־18 ( 918F^{18}_{\ 9}\text{F}) הוא איזוטופ רדיואקטיבי שמשמש לסריקות רפואיות. זמן מחצית החיים שלו T1/2=110 minT_{1/2}=110\,\text{min}. בשעה…

  3. קרינה רדיואקטיבית: סטייה בשדה חשמלי ודעיכת ראדון 222 (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חומר רדיואקטיבי פולט קרינה רדיואקטיבית באופן ספונטני. העבירו אלומה של קרינה רדיואקטיבית בין שני לוחות מתכת מקבילים טעונים במטענים מנוגדים,…

  4. התפרקות של יוד־131 לקסנון (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    האיזוטופ יוד־131 משמש לטיפול במחלות של בלוטת התריס. הוא מתפרק בהתפרקות β−\beta^-.

  5. אמריציום 241 בגלאי עשן: דעיכה רדיואקטיבית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בגלאי עשן ביתי נמצא מקור רדיואקטיבי זעיר של אמריציום 95241Am{}^{241}_{95}\text{Am} , שזמן מחצית החיים שלו הוא 432432 שנה. האמריציום מתפרק בפליטת…

  6. דעיכה רדיואקטיבית של טכנציום 99m בהדמיה רפואית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    טכנציום 99m,   4399mTc{}^{99m}_{\;43}\text{Tc}, הוא איזוטופ רדיואקטיבי המשמש בהדמיה רפואית: מזריקים אותו למטופל, ומצלמה מיוחדת קולטת את הקרינה…

  7. לוטטיום־177: דעיכה רדיואקטיבית בטיפול בגידולים (באורך בגרות · ברמת בגרות)
  8. התפרקויות: פולוניום, עופרת וביסמוט; רדיום 228 במשפחת התוריום (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גרעינים רדיואקטיביים יכולים לפלוט חלקיקי α\alpha, β−\beta^-, β+\beta^+ וקרינת γ\gamma.

  9. רדיום־224 במעבדה: דעיכה, אקטיביות ובת רדיואקטיבית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    רדיום־224, 88224Ra{}^{224}_{88}\text{Ra}, הוא יסוד רדיואקטיבי הפולט קרינת אלפא. בהתפרקותו נוצר ראדון־220, Rn\text{Rn}, שגם הוא יסוד רדיואקטיבי.…

  10. תיארוך מי תהום בטריטיום: התפרקות בטא וזמן מחצית חיים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    טריטיום, 3H{}^{3}\text{H}, הוא איזוטופ רדיואקטיבי של מימן. הוא נוצר באטמוספרה העליונה, נקשר למולקולות מים ומגיע אל הקרקע עם מי הגשמים. כל…

  11. אורניום־239 בכור: דעיכה לנפטוניום ופעילות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בכור גרעיני, גרעין של אורניום־238 בולע ניטרון והופך לאורניום־239,   92239U^{239}_{\;92}\text{U}. האורניום־239 אינו יציב, ובתהליך של שתי דעיכות…

  12. סדרת התוריום: רדיום 228, תורון ועופרת 212 (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    אחת מארבע הסדרות הרדיואקטיביות הטבעיות היא סדרת תוריום 232232. רדיום 228228 ( 88228Ra)\left({}^{228}_{\ 88}\text{Ra}\right) ועופרת 212212…

  13. דעיכה רדיואקטיבית של יוד 131 לטיפול רפואי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    יוד טבעי הוא יסוד יציב. האיזוטופ הרדיואקטיבי 53131I^{131}_{53}\text{I} נוצר בכורים גרעיניים, ומשתמשים בו ברפואה לאבחון ולטיפול במחלות של בלוטת…

  14. אקטיניום 225 במי שפכים של בית חולים: תקן פעילות וזמן השהיה (באורך בגרות · בינונית)

    אקטיניום 225, 89225Ac{}^{225}_{89}\text{Ac}, משמש בטיפול בגידולים סרטניים בקרינת אלפא ממוקדת. הוא מתפרק בפליטת חלקיק אלפא, ונוצר גרעין של…

  15. עופרת 211: מפיזור רתרפורד ועד זמן מחצית חיים מפעילות (באורך בגרות · בינונית)

    בסעיף א עוסקים במבנה האטום, ובסעיפים ב-ד באיזוטופ הרדיואקטיבי עופרת 211, 82211Pb{}^{211}_{82}\text{Pb}.

  16. נתרן־24 לאיתור דליפות: זמן מיחס בת/אב, מסת הדגימה וגבול המדידה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כדי לאתר דליפה בצינור מים תת־קרקעי, מזרימים במים תמיסה המכילה את האיזוטופ הרדיואקטיבי נתרן־24, 1124Na^{24}_{11}\text{Na}. הנתרן־24 מתפרק…

  17. זיהוי איזוטופ רפואי מטבלת אקטיביות: ליניאריזציה וחלון הזרקה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מחלקה לרפואה גרעינית קיבלה דגימה של חומר רדיואקטיבי, אך התווית עליה נמחקה. ידוע שהדגימה מכילה איזוטופ אחד בלבד. מודדים את האקטיביות שלה כל…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.