עדשות: נוסחת העדשות, הגדלה וגרפים - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · אופטיקה גאומטרית · 10 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · זכוכית מגדלת: מרחק מוקד, דמות ממשית ודמות מדומהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
זכוכית מגדלת היא עדשה מרכזת דקה. עוצמתה של זכוכית מגדלת מסוימת היא (דיופטר).
חשבו את מרחק המוקד של העדשה, בסנטימטרים.
מציבים נר במרחק מן העדשה. חשבו את מרחק הדמות מן העדשה ואת ההגדלה, וקבעו אם הדמות ממשית או מדומה, ישרה או הפוכה.
מקרבים את הנר עד למרחק מן העדשה. חשבו את מרחק הדמות מן העדשה ואת ההגדלה. הסבירו מדוע במצב זה אי אפשר לקבל את דמות הנר על מסך.
תלמיד רוצה לסרטט גרף של כפונקציה של עבור העדשה הזאת.
היעזרו בנוסחת העדשות והראו שהגרף הוא קו ישר. מצאו את שיפועו ואת נקודות החיתוך שלו עם הצירים (ביחידות ), וקבעו איזה גודל של העדשה מייצג החיתוך עם הציר האנכי.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
לפי דף הנוסחאות:
סעיף ב
, ; הדמות ממשית והפוכה (ומוגדלת).
לפי נוסחת העדשות:
ההגדלה (דף הנוסחאות):
- : הדמות ממשית – בצד השני של העדשה, ואפשר לקבלה על מסך.
•דמות ממשית של עדשה מרכזת היא הפוכה.
- : הדמות מוגדלת (הנר נמצא בין ל־).
סעיף ג
, ; הדמות מדומה, ישרה ומוגדלת, ולכן אי אפשר לקבלה על מסך.
לפי נוסחת העדשות:
הסימן השלילי של מראה שהדמות מדומה: הנר קרוב לעדשה יותר ממרחק המוקד (), ולכן הקרניים היוצאות מן העדשה מתבדרות ואינן נפגשות בשום נקודה מאחוריה. רק המשכיהן לאחור נפגשים – מן העדשה, באותו צד של הנר. במקום שבו נוצרת הדמות אין אור בפועל, ולכן מסך לא יראה אותה. את הדמות רואים רק כשמביטים דרך העדשה – זה השימוש בזכוכית מגדלת. הדמות ישרה ומוגדלת פי .
טעות נפוצה: לחשב (ולשכוח את הסימן), ולהסיק שהדמות ממשית.
סעיף ד
: שיפוע ; חיתוכים ו־ ב־. החיתוך עם הציר האנכי הוא – עוצמת העדשה ().
מנוסחת העדשות:
זו משוואה מהצורה עם ו־, ולכן הגרף הוא קו ישר:
- שיפוע: (שני הצירים באותן יחידות).
- חיתוך עם הציר האנכי (): .
- חיתוך עם הציר האופקי (): .
החיתוך עם הציר האנכי שווה ל־, כלומר לעוצמת העדשה: .
הנקודות מסעיפים ב ו־ג נמצאות על הקו: ו־ – הנקודה השנייה מתחת לציר האופקי, כי הדמות מדומה:
שאלה 2 · עדשה מרכזת: דמות ממשית מוקטנת על מסך ודמות מדומה של זכוכית מגדלתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
נורית קטנה , שגובהה , מוצבת על הציר האופטי של עדשה מרכזת דקה שרוחק המוקד שלה , במרחק מהעדשה. בצד השני של העדשה יש מסך שאפשר להזיז לאורך הציר.
בתרשים שלפניכם מסורטטים העדשה, מוקדיה והנורית. האורך של כל צלע של משבצת בתרשים הוא .

חשבו באמצעות נוסחת העדשות באיזה מרחק מהעדשה צריך להציב את המסך כדי לקבל עליו דמות חדה של הנורית.
חשבו את ההגדלה ואת גובה הדמות. קבעו אם הדמות ישרה או הפוכה, מוגדלת או מוקטנת.
העתיקו את התרשים למחברתכם. סרטטו שתי קרניים היוצאות מ־: אחת מקבילה לציר האופטי ואחת העוברת דרך מרכז העדשה. מצאו בסרטוט את מיקום הדמות של , ובדקו שהוא מתאים לתוצאות של סעיפים א ו־ב.
מקרבים את הנורית לעדשה, כך שהמרחק ביניהן . חשבו את מרחק הדמות מהעדשה ואת ההגדלה, וקבעו אם הדמות ממשית או מדומה.
קבעו אם אפשר לקבל על המסך את הדמות שבסעיף ד. אם לא – הסבירו מאיזה צד של העדשה צריך להביט כדי לראות אותה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
מהעדשה (בצד השני של העדשה)
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה (, ):
חיובי – הדמות ממשית ונוצרת בצד השני של העדשה, ולכן אפשר לקבל אותה על מסך המוצב מהעדשה.
סעיף ב
; גובה הדמות ; הדמות הפוכה, מוקטנת (וממשית).
ההגדלה הקווית, מדף הנוסחאות:
גובה הדמות:
הדמות מוקטנת (העצם רחוק מהעדשה יותר מפעמיים מרחק המוקד, ). היא ממשית – נוצרת מהצטלבות של הקרניים עצמן בצד השני של העדשה – ולכן היא הפוכה: ראש הנורית נמצא מעל הציר, ודמותו מתחת לציר.
סעיף ג
הקרניים נפגשות בנקודה משבצות מימין לעדשה ו־ משבצת מתחת לציר – בהתאמה ל־ ו־ (הפוכה).
במשבצות (ראשית במרכז העדשה): , המוקדים .
1. קרן מקבילה לציר: יוצאת מ־ אופקית בגובה עד העדשה, נשברת ועוברת דרך המוקד שבצד השני, . משוואתה מימין לעדשה: .
2. קרן דרך מרכז העדשה: אינה נשברת. היא עוברת דרך ו־: .
נקודת המפגש:
הדמות של נמצאת מימין לעדשה ו־ מתחת לציר: מרחק הדמות (סעיף א), גובהה והיא הפוכה (סעיף ב) ✓.
סעיף ד
(דמות מדומה, מהעדשה באותו צד של הנורית); , הדמות ישרה.
נוסחת העדשות (, ):
שלילי – הדמות מדומה, ונמצאת מהעדשה באותו צד שבו נמצאת הנורית.
ההגדלה:
הדמות מדומה, ישרה ומוגדלת פי (גובהה ). כך פועלת זכוכית מגדלת: העצם נמצא בין המוקד לעדשה ().
סעיף ה
לא. הדמות מדומה – הקרניים אינן נפגשות בה. רואים אותה כשמביטים דרך העדשה מהצד השני של העדשה (הצד שאינו של הנורית).
קביעה: אי אפשר לקבל את הדמות על מסך.
נימוק: כאשר , הקרניים שיוצאות מנקודה בנורית מתבדרות גם אחרי השבירה בעדשה – הן אינן נפגשות בשום מקום. רק ההמשכים שלהן לאחור נפגשים בנקודה משמאל לעדשה. על מסך אפשר לקבל רק דמות שהקרניים עצמן נפגשות בה (דמות ממשית), ולכן בשום מיקום של המסך לא תתקבל דמות חדה.
כדי לראות את הדמות צריך שהקרניים המתבדרות ייכנסו לעין: מביטים דרך העדשה מהצד השני שלה (הצד שאין בו נורית). העין "מייחסת" את הקרניים לנקודה שממנה הן נראות יוצאות – הדמות המדומה, המוגדלת והישרה.
טעות נפוצה: להזיז את המסך אל הצד של הנורית, למקום הדמות – בנקודה זו לא עוברות קרניים אמיתיות מהעדשה, ולכן המסך לא יראה בה דבר.
שאלה 3 · עדשה מרכזת: דמות ממשית ודמות מדומהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
עצם שגובהו מוצב בניצב לציר האופטי של עדשה מרכזת דקה שרוחק המוקד שלה . המרחק בין העצם לעדשה (ראו תרשים; ו־ – מוקדי העדשה).

חשבו את מרחק הדמות מהעדשה, וקבעו אם הדמות ממשית או מדומה.
חשבו את ההגדלה ואת גובה הדמות, וקבעו אם הדמות ישרה או הפוכה ביחס לעצם.
העתיקו את התרשים למחברתכם (בקנה מידה מתאים). סרטטו שתי קרניים מיוחדות היוצאות מקצה העצם , ומצאו בעזרתן את מקום הדמות. ודאו שהתוצאה מתאימה לסעיפים א–ב.
מקרבים את העצם לעדשה, עד שהמרחק ביניהם . חשבו את מרחק הדמות ואת גובהה, וקבעו אם היא ממשית או מדומה, ישרה או הפוכה.
קבעו לאילו מרחקים של העצם מהעדשה הזו מתקבלת דמות הפוכה, ותארו מה קורה כאשר . נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
; דמות ממשית (מהצד השני של העדשה).
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה (, ):
חיובי, ולכן הדמות ממשית: היא נוצרת מהצד השני של העדשה, ואפשר לקבל אותה על מסך.
סעיף ב
; גובה הדמות ; הדמות הפוכה.
הגדלה קווית מדף הנוסחאות:
דמות ממשית של עדשה אחת היא תמיד הפוכה ביחס לעצם (הקרניים נחצות בעדשה ונפגשות מהצד השני של הציר).
סעיף ג
הקרן המקבילה לציר נשברת דרך , והקרן דרך מרכז העדשה ממשיכה ישר; הן נפגשות מימין לעדשה, מתחת לציר.
שתי קרניים מיוחדות מ־ (העדשה בראשית, המרחקים בס"מ):
1. קרן המקבילה לציר – פוגעת בעדשה בגובה , ואחרי השבירה עוברת דרך המוקד .
2. קרן דרך מרכז העדשה – אינה נשברת וממשיכה בקו ישר.
נקודת החיתוך: , ובה . הדמות נמצאת מימין לעדשה, גובהה והיא הפוכה – בדיוק כמו בסעיפים א–ב.
סעיף ד
; דמות מדומה וישרה, גובהה , מהעדשה באותו צד של העצם.
נוסחת העדשות:
שלילי – הדמות מדומה: הקרניים מתבדרות אחרי העדשה, והדמות נמצאת בהמשך שלהן לאחור, באותו צד של העצם. דמות מדומה של עדשה אחת היא ישרה.
מעניין: גובה הדמות שווה לגובה הדמות שבסעיף ב – אבל עכשיו היא ישרה ומדומה (זה עקרון זכוכית המגדלת).
טעות נפוצה: לכתוב ולהסיק שהדמות ממשית – כאשר שלילי, שלילי.
סעיף ה
דמות הפוכה מתקבלת כאשר (העצם מעבר למוקד). כאשר הקרניים יוצאות מקבילות ולא נוצרת דמות.
מנוסחת העדשות:
- : – דמות ממשית והפוכה (כמו בסעיפים א–ג).
- : – דמות מדומה וישרה (כמו בסעיף ד).
- : – כל הקרניים מנקודה של העצם יוצאות מהעדשה מקבילות זו לזו; הן אינן נפגשות, וגם ההמשכים שלהן לאחור אינם נפגשים, ולכן לא נוצרת דמות (הדמות "באינסוף").
לכן דמות הפוכה מתקבלת עבור .
שאלה 4 · מטול שקופיות: נוסחת העדשות וגרף 1/v כפונקציה של 1/uבאורך בגרות · בדרך לבגרות
תלמידה בנתה מודל של מטול שקופיות: שקופית מוארת, עדשה מרכזת ומסך, כמתואר בתרשים.

התלמידה הציבה את השקופית במרחקים שונים מן העדשה, ובכל פעם הזיזה את המסך עד שהתקבלה עליו דמות ברורה, ומדדה את מרחק המסך מן העדשה, :
במדידה 3 השקופית והמסך נמצאים במרחקים שווים מן העדשה. היעזרו בנוסחת העדשות וחשבו את רוחק המוקד של העדשה לפי מדידה זו. מה ההגדלה הקווית במדידה זו?
העתיקו את הטבלה למחברתכם, והשלימו בה את הערכים החסרים ואת היחידות.
לפי נוסחת העדשות, , ולכן הגרף של כפונקציה של צריך להיות קו ישר.
סרטטו את הגרף של כפונקציה של והוסיפו בו את קו המגמה. המשיכו את הקו עד הציר האנכי.
היעזרו בנקודת החיתוך של קו המגמה עם הציר האנכי, ומצאו את רוחק המוקד של העדשה. השוו לתוצאה של סעיף א.
גובה השקופית . חשבו את גובה הדמות שעל המסך במדידה 1, וקבעו אם הדמות ישרה או הפוכה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
; ההגדלה .
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה ():
ההגדלה הקווית מדף הנוסחאות: – הדמות שווה בגודלה לשקופית (כשהגוף נמצא במרחק מהעדשה).
סעיף ב
: ; : .
מחשבים את ההופכי של כל מרחק; היחידה היא . לדוגמה, במדידה 1: , .
סעיף ג
חמש נקודות כמעט על קו ישר יורד; קו המגמה: .
ציר אופקי: , טווח עד . ציר אנכי: , טווח עד . מתחילים את שני הצירים מאפס, כדי שאפשר יהיה להמשיך את הקו עד הציר האנכי.
שיפוע – משתי נקודות על הקו, ו־:
קרוב ל־, כפי שצפוי מנוסחת העדשות.
סעיף ד
– מתאים לסעיף א.
בנקודת החיתוך עם הציר האנכי , ולכן לפי שם .
מהגרף: החיתוך ב־, ולכן
התוצאה מתאימה לרוחק המוקד שחושב בסעיף א ממדידה 3 (). התוצאה מהגרף אמינה יותר, כי קו המגמה ממצע את כל חמש המדידות.
סעיף ה
; הדמות הפוכה (ממשית).
מדף הנוסחאות, ההגדלה הקווית:
הצבה (מדידה 1):
הדמות התקבלה על מסך, ולכן היא דמות ממשית; דמות ממשית של עדשה מרכזת היא תמיד הפוכה. לכן במטול שקופיות מכניסים את השקופית הפוכה – כדי שהדמות על המסך תהיה ישרה.
שאלה 5 · עדשת מקרן: גרף כפונקציה של , מרחק מוקד ואופי הדמותבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידים חקרו את העדשה של מקרן שקופיות ישן – עדשה מרכזת דקה. הם הציבו שקופית מוארת (העצם) על הציר האופטי הראשי של העדשה, ומעבר לעדשה הציבו מסך. בכל פעם קבעו את מרחק השקופית מן העדשה, , הזיזו את המסך עד שהתקבלה עליו דמות חדה, ומדדו את מרחק המסך מן העדשה, .
כאשר התלמידים קירבו את השקופית אל העדשה עד למרחק קטן מאוד, הם לא הצליחו לקבל דמות על המסך, בשום מקום שבו הציבו אותו. הסבירו מדוע.
התלמידים חישבו מתוצאות המדידות את הערכים ו־, והם מוצגים בטבלה שלפניכם.
סרטטו במחברתכם דיאגרמת פיזור של כפונקציה של .
הוסיפו את קו המגמה (הישר המתאים ביותר לנקודות), והאריכו אותו עד שיחתוך את שני הצירים.
היעזרו בנקודת החיתוך של קו המגמה עם אחד הצירים, וחשבו את מרחק המוקד, , של עדשת המקרן.
חשבו את עוצמת העדשה ביחידות של דיופטר.
התלמידים הציבו את השקופית במרחק מן העדשה.
קבעו אם הדמות של השקופית היא: ממשית או מדומה, ישרה או הפוכה, מוגדלת או מוקטנת. נמקו את קביעותיכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
כאשר העצם קרוב לעדשה יותר ממרחק המוקד () נוצרת דמות מדומה – הקרניים מתבדרות אחרי העדשה, ורק המשכיהן לאחור נפגשים; דמות כזו אי אפשר לקבל על מסך (וב־ לא נוצרת דמות כלל).
לפי נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
•כל עוד העצם רחוק מן העדשה יותר ממרחק המוקד (): , ולכן – הקרניים היוצאות מן העדשה מתכנסות ונפגשות בצד השני שלה. זו דמות ממשית, ואפשר לקבל אותה על מסך.
•כאשר השקופית קרובה לעדשה יותר ממרחק המוקד (): , ולכן . הקרניים היוצאות מן העדשה מתבדרות – הן אינן נפגשות בשום מקום מאחורי העדשה, ורק המשכיהן לאחור נפגשים בצד של העצם. זו דמות מדומה: אפשר לראות אותה דרך העדשה (כמו בזכוכית מגדלת), אבל אי אפשר לקבל אותה על מסך.
•כאשר בדיוק – הקרניים יוצאות מן העדשה מקבילות, ולא נוצרת דמות כלל.
לכן, כשהשקופית קרובה מאוד לעדשה (קרוב מ־), אין מקום שבו המסך "תופס" דמות חדה.
טעות נפוצה: לחשוב שעדשה מרכזת יוצרת תמיד דמות ממשית.
סעיף ב
קו מגמה ישר יורד בשיפוע : (ב־); הוא חותך את שני הצירים בערך ב־.
הצירים: ציר אופקי – ביחידות (מ־ עד כ־); ציר אנכי – ביחידות (מ־ עד כ־). כדאי ששני הצירים יתחילו באפס, כדי שיהיה מקום להאריך את הקו עד שניהם.
הנקודות ב־:
, , , , , .
קו המגמה: הנקודות מסתדרות לאורך קו ישר יורד. מעבירים ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו, ומאריכים אותו עד שהוא חותך את שני הצירים:
שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו, למשל ו־:
כצפוי מנוסחת העדשות : ישר בשיפוע שחיתוכו עם הציר האנכי הוא .
משוואת הקו: (ב־). נקודות החיתוך עם הצירים: ו־.
(התאמה בשיטת הריבועים הפחותים נותנת שיפוע וחיתוכים – – בהתאמה טובה.)
טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור, או לעצור את הקו בנקודה הקיצונית ולא להאריך אותו עד הצירים.
סעיף ג
לפי נוסחת העדשות:
חיתוך עם הציר האנכי (, כלומר עצם רחוק מאוד): . מן הגרף, נקודת החיתוך היא , ולכן:
(באותה מידה אפשר להשתמש בחיתוך עם הציר האופקי: כאשר מתקבל – אותה תוצאה.)
ערכים בתחום – מתאימים, לפי הקו שסורטט.
סעיף ד
לפי דף הנוסחאות, עוצמת העדשה:
כאשר במטרים, העוצמה מתקבלת בדיופטר (). :
(ישירות מן החיתוך: .)
טעות נפוצה: להציב בסנטימטרים ולקבל – דיופטר הוא .
סעיף ה
הדמות ממשית, הפוכה ומוגדלת (, הגדלה ).
קביעה: הדמות ממשית, הפוכה ומוגדלת.
נימוק: מרחק העצם גדול ממרחק המוקד אבל קטן מ־.
לפי נוסחת העדשות:
- : הדמות ממשית – נוצרת בצד השני של העדשה, ואפשר לקבל אותה על מסך (זה בדיוק תפקידו של מקרן).
•דמות ממשית של עדשה מרכזת היא הפוכה – הקרניים מצטלבות בעדשה (הקרן דרך מרכז העדשה אינה נשברת), ולכן נקודה שמעל הציר מתקבלת מתחתיו. (לכן מכניסים שקופיות למקרן הפוכות.)
•ההגדלה לפי דף הנוסחאות: – הדמות מוגדלת.
טעות נפוצה: לחשוב שדמות ממשית היא תמיד מוקטנת – כאשר מתקבל , והדמות מוגדלת.
שאלה 6 · עדשה מרכזת נסתרת: דמות מדומה מוגדלת, איתור העדשה ומוקדה בסרטוט קרנייםבאורך בגרות · ברמת בגרות
בתרשים 1 שלפניכם מסורטט ציר אופטי ראשי, , של עדשה דקה שקוטרה ס"מ. העדשה אינה מסומנת בתרשים.
מול העדשה הוצב עצם – החץ מסמן את גודלו ואת מיקומו. החץ מסמן את גודלה ואת מיקומה של דמות העצם שנוצרה באמצעות העדשה. האורך של כל צלע של משבצת בתרשים הוא ס"מ.

הסבירו מדוע הדמות יכולה להיווצר אך ורק באמצעות עדשה מרכזת.
העתיקו את תרשים 1 למחברתכם. כל משבצת בתרשים תיוצג על ידי משבצת במחברתכם.
קבעו את מיקום העדשה באמצעות סרטוט של מהלך קרני האור בתרשים שבמחברתכם.
הוסיפו לתרשים שבמחברתכם סרטוט של העדשה.
קבעו את רוחק המוקד של העדשה באמצעות הוספת סרטוט של מהלך קרני האור לתרשים שבמחברתכם.
השתמשו בנוסחה וחשבו את רוחק המוקד.
מציבים בנקודה מקור אור נקודתי במקום העצם , בלי לשנות את מיקום העדשה. עין של צופה הנמצאת בנקודה רואה דרך העדשה את דמותו של מקור האור בנקודה (ראו תרשים 2).

העתיקו את תרשים 2 למחברתכם. כל משבצת בתרשים תיוצג על ידי משבצת במחברתכם.
הוסיפו לתרשים שבמחברתכם סרטוט של העדשה.
סרטטו בתרשים שבמחברתכם מהלך של קרן היוצאת ממקור האור שבנקודה , עוברת דרך העדשה שסרטטתם ופוגעת בעין שבנקודה .
במקום העדשה מציבים עדשה מרכזת אחרת שיש לה אותו רוחק מוקד, אך הקוטר שלה ס"מ.
קבעו אם העין רואה את הדמות של מקור האור. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
הדמות ישרה ומוגדלת (פי ). דמות ישרה של עצם ממשי היא מדומה; עדשה מפזרת יוצרת תמיד דמות מדומה מוקטנת, ורק עדשה מרכזת (כשהעצם בין המוקד לעדשה) יוצרת דמות מדומה, ישרה ומוגדלת.
מהתרשים: גובה העצם הוא משבצות () וגובה הדמות הוא משבצות (). שני החצים מצביעים כלפי מעלה.
לכן הדמות ישרה (לא הפוכה) ומוגדלת – פי .
•דמות ממשית של עצם ממשי היא תמיד הפוכה, ולכן היא דמות מדומה.
- עדשה מפזרת: לכל מיקום של עצם ממשי היא יוצרת דמות מדומה, ישרה ומוקטנת, הקרובה לעדשה יותר מהעצם. לכן היא אינה יכולה ליצור דמות מוגדלת.
- עדשה מרכזת: כאשר העצם נמצא בין המוקד לעדשה (), היא יוצרת דמות מדומה, ישרה ומוגדלת, באותו צד של העדשה כמו העצם ורחוקה ממנה יותר מהעצם (כמו זכוכית מגדלת) – בדיוק המאפיינים של (הדמות רחוקה מהעצם, בצד שמאל שלו).
לכן הדמות יכולה להיווצר רק באמצעות עדשה מרכזת.
טעות נפוצה: לקבוע "עדשה מפזרת" רק משום שהדמות מדומה – גם עדשה מרכזת יוצרת דמות מדומה, וההבחנה היא לפי ההגדלה.
סעיף ב(1)
העדשה נמצאת על הציר משבצות () מימין ל־ – בנקודה שבה הישר חותך את הציר .
נשתמש בקרן העוברת דרך מרכז העדשה – קרן כזו אינה נשברת וממשיכה בקו ישר.
הדמות של הנקודה מדומה: כל קרן שיוצאת מ־ ועוברת בעדשה נראית אחרי השבירה כאילו יצאה מ־ (ההמשך לאחור של הקרן הנשברת עובר דרך ). הקרן שעוברת דרך מרכז העדשה אינה משנה כיוון, ולכן היא עצמה עוברת גם דרך וגם (בהמשכה לאחור) דרך . כלומר, , ומרכז העדשה נמצאים על קו ישר אחד.
הסרטוט: מותחים ישר מ־ דרך וממשיכים אותו ימינה עד שהוא חותך את הציר האופטי . נקודת החיתוך היא מרכז העדשה.
במשבצות (ראשית ב־, ציר אופקי לאורך ): , . הישר יורד משבצות לאורך משבצות (שיפוע ):
העדשה נמצאת מימין ל־: מרחק העצם מהעדשה , ומרחק הדמות מהעדשה (באותו צד של העדשה כמו העצם).
סעיף ב(2)
קטע ניצב לציר בנקודה שמצאנו, באורך משבצות ( מעל הציר ו־ מתחתיו), עם סימון של עדשה מרכזת.
מסרטטים את העדשה כקטע ניצב לציר האופטי, שמרכזו בנקודת החיתוך שמצאנו ( משבצות מימין ל־).
קוטר העדשה , ולכן הקטע משתרע משבצות מעל הציר ו־ משבצות מתחתיו.
בקצות הקטע מסמנים חצים הפונים החוצה (סמל של עדשה מרכזת, כמו ) – בהתאם לסעיף א.
(ראו את הקטע "עדשה" בסרטוט של תת־סעיף 1.)
סעיף ג
רוחק המוקד : הקרן הנשברת של קרן מקבילה חותכת את הציר משבצות מימין לעדשה.
נשתמש בקרן מ־ שמקבילה לציר האופטי. בעדשה מרכזת קרן מקבילה לציר נשברת ועוברת דרך המוקד שבצד השני של העדשה.
1. מסרטטים קרן מ־ במקביל לציר, עד העדשה. היא פוגעת בעדשה בגובה משבצות, בנקודה .
2. הקרן הנשברת חייבת להיראות (בהמשכה לאחור) כאילו יצאה מהדמות . לכן מותחים ישר מ־ דרך נקודת הפגיעה בעדשה: משמאל לעדשה זהו ההמשך לאחור (קו מקווקו), ומימין לעדשה – הקרן הנשברת (קו מלא).
3. הקרן הנשברת חותכת את הציר האופטי בנקודה – זה המוקד.
הישר דרך ו־ יורד משבצת אחת בכל משבצות: , ולכן הוא חותך את הציר ב־ – משבצות מימין לעדשה.
המרחק מהמוקד למרכז העדשה הוא משבצות, כלומר רוחק המוקד (מוקד ממשי – עדשה מרכזת, ). המוקד השני נמצא משמאל לעדשה – בנקודה .
טעות נפוצה: למתוח את הקרן הנשברת מ־ ולא מ־ – הקרן הנשברת (בהמשכה לאחור) חייבת לעבור דרך הדמות.
סעיף ד
(עדשה מרכזת)
מסעיף ב: מרחק העצם מהעדשה , ומרחק הדמות מהעדשה . הדמות מדומה (באותו צד של העדשה כמו העצם), ולכן .
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה:
הסימן החיובי מציין עדשה מרכזת; רוחק המוקד – בהתאמה לסרטוט בסעיף ג.
בדיקה בעזרת ההגדלה: ✓
טעות נפוצה: להציב – כך מתקבל , ואז העצם () היה רחוק מהמוקד והדמות הייתה ממשית והפוכה, בסתירה לתרשים.
סעיף ה(1)
קטע ניצב לציר משבצות מימין ל־ ( משבצות מימין ל־), באורך משבצות – מעל הציר ו־ מתחתיו.
מיקום העדשה לא השתנה. בתרשים 2 מקור האור נמצא באותו מקום שבו היה ראש העצם, והדמות באותו מקום כמו בתרשים 1: במשבצות (ראשית מתחת ל־, על הציר) , .
לכן מסרטטים את העדשה ב־ משבצות ( משבצות מימין ל־), כקטע ניצב לציר שמשתרע משבצות מעל הציר ו־ מתחתיו (קוטר ), עם סמל של עדשה מרכזת.
סעיף ה(2)
מותחים ישר מ־ אל ; הוא חותך את העדשה בגובה משבצות. הקרן: מ־ אל הנקודה בעדשה, ומשם אל (ההמשך לאחור של הקטע האחרון עובר דרך ).
העין רואה את הדמות ב־, ולכן הקרן שנכנסת לעין צריכה להיראות כאילו יצאה מ־: הקרן שבין העדשה לעין נמצאת על הישר .
1. מותחים קו מקווקו מ־ אל ומסמנים את נקודת החיתוך שלו עם העדשה.
2. הקטע מנקודת החיתוך אל הוא הקרן הנשברת (קו מלא, עם חץ לכיוון העין).
3. מחברים את לאותה נקודה בעדשה – זו הקרן הפוגעת (קו מלא, עם חץ לכיוון העדשה).
במשבצות: , . הישר יורד משבצות לאורך משבצות, ולכן בעדשה ():
נקודה זו נמצאת על העדשה (הגובה ), ולכן הקרן אכן עוברת דרך העדשה.
הקרן מ־ עולה אל העדשה, ובעדשה היא נשברת לכיוון הציר – כצפוי מעדשה מרכזת.
סעיף ו
לא. הקרן היחידה שיכולה להגיע ל־ מכיוון הדמות עוברת במישור העדשה בגובה מהציר, והעדשה החדשה מגיעה רק לגובה .
קביעה: העין אינה רואה את הדמות.
נימוק: רוחק המוקד ומיקום העדשה לא השתנו, ולכן גם הדמות של נוצרת באותו מקום – בנקודה (לפי נוסחת העדשות, תלוי רק ב־ וב־, לא בקוטר העדשה).
כדי שהעין תראה את הדמות, צריכה להגיע אליה קרן שעברה דרך העדשה ונראית כאילו יצאה מ־ – כלומר קרן שנעה לאורך הישר . כפי שמצאנו בסעיף ה, הישר חוצה את מישור העדשה בגובה מעל הציר.
הקוטר של העדשה החדשה , כלומר היא משתרעת רק מעל הציר. מאחר ש־, בנקודה זו אין עדשה – אף קרן שעברה דרך העדשה אינה מגיעה ל־ בכיוון של . לכן העין אינה רואה את הדמות (עין שתוצב קרוב יותר לציר תוכל לראות אותה).
טעות נפוצה: לחשוב שקוטר קטן יותר מזיז את הדמות או רק מחליש אותה – הדמות נשארת ב־, אבל אפשר לראות אותה רק מאזור מצומצם יותר.
שאלה 7 · עדשה מוסתרת: דמות ממשית הפוכה ומוגדלתבאורך בגרות · ברמת בגרות
בסימולציה ממוחשבת של מעבדה לאופטיקה מוצגים עצם והדמות שלו, אבל העדשה הדקה שיוצרת את הדמות מוסתרת.
בתרשים שלפניכם הקו הוא הציר האופטי של העדשה. החץ הוא העצם, והחץ הוא הדמות של העצם שנוצרה בעזרת העדשה. הצלע של כל משבצת בתרשים היא .

הסבירו מדוע את הדמות שבתרשים אפשר לקבל רק בעזרת עדשה מרכזת, ולא בעזרת עדשה מפזרת.
העתיקו למחברתכם את התרשים, כך שכל משבצת בתרשים תיוצג על ידי משבצת במחברת.
היעזרו בתרשים שסרטטתם כדי לענות על סעיפים ב–ג.
מצאו, בעזרת סרטוט של מהלך קרן אור, את מיקום העדשה, והוסיפו אותה לתרשים.
מצאו את רוחק המוקד של העדשה בשתי דרכים:
סרטוט של מהלך קרני האור
חישוב
כאשר המרחק בין העצם לעדשה קטן מערך מסוים, , הדמות הנוצרת ישרה ביחס לעצם. קבעו מהו . נמקו.
כאשר המרחק בין העצם לעדשה שווה לערך מסוים, , הקטן מ־, נוצרת דמות שגובהה שווה לגובה הדמות שבתרשים. מצאו את .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
הדמות הפוכה (ומוגדלת, לעומת ), ונמצאת מהצד השני של העדשה – זו דמות ממשית. עדשה מפזרת יוצרת לעצם ממשי רק דמות מדומה, ישרה ומוקטנת – לכן רק עדשה מרכזת (עם עצם מעבר לרוחק המוקד) יכולה ליצור דמות זו.
קוראים מהתרשים: העצם גובהו משבצת אחת () והוא מעל הציר; הדמות גובהה משבצות () והיא מתחת לציר. כלומר הדמות הפוכה ביחס לעצם ומוגדלת פי .
- הדמות ממשית: בעדשה דקה אחת דמות הפוכה היא תמיד דמות ממשית – הקרניים עצמן נפגשות בה, מהצד השני של העדשה (ואכן רחוקה מאוד מ־, ובהמשך נראה שהעדשה ביניהן).
- עדשה מפזרת אינה מתאימה: לכל מיקום של עצם ממשי, עדשה מפזרת מפזרת את הקרניים, והן אינן נפגשות לעולם. היא יוצרת רק דמות מדומה, ישרה ומוקטנת, באותו צד של העדשה כמו העצם. דמות הפוכה – ובוודאי דמות הפוכה ומוגדלת – אינה אפשרית.
- עדשה מרכזת מתאימה: כאשר העצם נמצא מעבר לרוחק המוקד (), עדשה מרכזת יוצרת דמות ממשית והפוכה מהצד השני של העדשה (ואם – גם מוגדלת).
לכן הדמות בתרשים יכולה להיווצר רק בעזרת עדשה מרכזת.
טעות נפוצה: לנמק רק "הדמות מוגדלת". הנימוק המכריע כאן הוא שהדמות הפוכה, כלומר ממשית – ועדשה מפזרת אינה יוצרת דמות ממשית.
סעיף ב
העדשה ניצבת לציר האופטי, ( משבצות) מימין לעצם ו־ משמאל לדמות .
קרן שעוברת דרך מרכז העדשה הדקה אינה נשברת וממשיכה בקו ישר. כל הקרניים שיוצאות מ־ ועוברות בעדשה נפגשות בדמות שלה, – וגם הקרן דרך המרכז. לכן הקרן דרך מרכז העדשה היא הקו הישר שמחבר את ל־, ומרכז העדשה הוא נקודת החיתוך של קו זה עם הציר האופטי.
בתרשים: נמצאת משבצות מהקצה השמאלי של הרשת, ו־ נמצאת משבצות ממנו, כלומר . הקו מ־ (גובה ) ל־ (גובה ) יורד משבצות על פני משבצות אופקיות – שיפוע . כדי לרדת משבצת אחת (מגובה לציר) הוא צריך משבצות אופקיות. לכן הקו חותך את הציר משבצות מימין ל־.
מיקום העדשה: על הציר, מימין לעצם ו־ משמאל לדמות. מסרטטים שם עדשה מרכזת (קו ניצב לציר עם חצים כלפי חוץ).
בסרטוט שלהלן ראשית ציר היא מרכז העדשה (המרחקים בס"מ): , .
(הנקודות: ו־ – קצות העצם, ו־ – קצות הדמות; העדשה ב־.)
סעיף ג(1)
(המוקדים משבצות משני צדי העדשה).
מסרטטים מ־ קרן המקבילה לציר האופטי. היא פוגעת בעדשה בגובה , ואחרי השבירה בעדשה מרכזת עוברת דרך המוקד שבצד השני של העדשה – וממשיכה עד הדמות (כל הקרניים מ־ נפגשות ב־).
לכן מעבירים קו ישר מהנקודה שבה הקרן פוגעת בעדשה, , אל . הקו יורד משבצות על פני משבצות – שיפוע – ולכן הוא חותך את הציר משבצות מימין לעדשה. שם נמצא המוקד .
בדיקה בקרן שנייה: קרן מ־ שעוברת דרך המוקד שמשמאל לעדשה () – הקו מ־ דרך פוגע בעדשה בגובה , ויוצא ממנה מקביל לציר בגובה – ואכן עובר דרך .
(העדשה ב־; המוקדים ו־.) רוחק המוקד: .
סעיף ג(2)
מהתרשים: מרחק העצם מהעדשה ; מרחק הדמות מהעדשה , והדמות ממשית, ולכן .
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה:
בדיקה בעזרת ההגדלה: – מתאים לתרשים.
טעות נפוצה: להציב כי הדמות "מתחת לציר". הסימן של נקבע לפי סוג הדמות (ממשית – חיובי), לא לפי הכיוון שלה; עם מתקבל בטעות .
סעיף ד
קביעה: שווה לרוחק המוקד: .
נימוק: בעדשה אחת דמות ישרה היא דמות מדומה, כלומר . מנוסחת העדשות:
•כאשר : – הקרניים מתבדרות אחרי העדשה, ונוצרת דמות מדומה ישרה.
•כאשר : – נוצרת דמות ממשית הפוכה (כמו בתרשים, ).
•כאשר : הקרניים יוצאות מקבילות, ולא נוצרת דמות.
לכן הגבול הוא .
סעיף ה
(דמות מדומה וישרה, מהעדשה, באותו צד של העצם)
מאחר ש־, הדמות מדומה וישרה, ולכן . גובה הדמות וגובה העצם , כלומר ההגדלה שוב .
מדף הנוסחאות, הגדלה קווית:
נוסחת העדשות:
הצבה:
מרחק הדמות: , באותו צד של העדשה כמו העצם.
טעות נפוצה: להשתמש שוב ב־ (דמות ממשית) – זה מחזיר את , שגדול מ־ ואינו עונה על תנאי הסעיף.
שאלה 8 · עדשה מרכזת: גרף ההגדלה כפונקציה של מרחק המסךבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמיד חקר עדשה מרכזת . הוא הציב גוף מאיר שגובהו מול העדשה, ומאחוריה מסך , כמתואר בתרשים 1.

התלמיד שינה כמה פעמים את מיקומו של הגוף המאיר, ובכל פעם הזיז את המסך עד שהתקבלה עליו דמות ברורה של הגוף.
בכל פעם מדד התלמיד את מרחק המסך מן העדשה, , ואת גובה הדמות שעל המסך, . את מרחק הגוף מן העדשה הוא לא מדד.
תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלפניכם ( – ההגדלה הקווית):
רשמו ביטוי של ההגדלה כפונקציה של , והראו כי מתקיים ביניהם קשר ליניארי.
העתיקו את הטבלה למחברתכם, והשלימו בטבלה שבמחברתכם את הערכים החסרים ואת היחידות.
סרטטו גרף של כפונקציה של והוסיפו בו את קו המגמה.
על פי הגרף בלבד מצאו את רוחק המוקד של העדשה. הסבירו את שיקוליכם.
התלמיד הציב את הגוף המאיר ואת העדשה כך שהתקבלה דמות ברורה על המסך, ואז כיסה את החצי התחתון של העדשה בכרטיס אטום לאור, כמתואר בתרשים 2. מיקומי הגוף, העדשה והמסך לא שונו.

מבין המשפטים 1-6 שלפניכם, העתיקו למחברתכם את המשפט המתאר (או את המשפטים המתארים) נכון את הדמות שהתקבלה כעת על המסך.
1. על המסך התקבל רק החצי העליון של הדמות, הוא ברור, ועוצמת ההארה שלו לא השתנתה.
2. על המסך התקבל רק החצי התחתון של הדמות, הוא ברור, ועוצמת ההארה שלו חלשה יותר.
3. על המסך התקבלה דמות מלאה, ברורה, ועוצמת ההארה שלה לא השתנתה.
4. על המסך התקבלה דמות מלאה, ברורה, ועוצמת ההארה שלה חלשה יותר.
5. על המסך התקבלה דמות מלאה, מטושטשת, ועוצמת ההארה שלה חלשה יותר.
6. על המסך התקבלה דמות חלקית, מטושטשת, ועוצמת ההארה שלה חלשה יותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
– קשר ליניארי עם שיפוע וחיתוך .
מדף הנוסחאות: ההגדלה הקווית , ונוסחת העדשות
כופלים את נוסחת העדשות ב־:
זוהי משוואה מהצורה , כאשר:
•המשתנה התלוי והמשתנה הבלתי תלוי ;
•השיפוע – קבוע, כי מוקד העדשה אינו משתנה במהלך הניסוי;
•החיתוך עם הציר האנכי .
לכן הקשר בין ל־ ליניארי: הגרף הוא קו ישר עולה.
סעיף ב
: ; ל־ אין יחידות (גודל חסר ממדים).
עם . לדוגמה, במדידה 1: .
ההגדלה היא מנה של שני אורכים באותן יחידות, ולכן היא חסרת יחידות – בכותרת השורה רושמים שאין יחידות (או משאירים סוגריים ריקים עם ציון "ללא יחידות").
טעות נפוצה: לרשום ל־ יחידות של או , או לחלק את ב־.
סעיף ג
חמש נקודות כמעט על קו ישר עולה; קו המגמה: .
ציר אופקי: , טווח עד . ציר אנכי: , טווח עד . כדאי לכלול את הראשית ואת הערכים השליליים בציר האנכי, כדי שבסעיף ד יהיה אפשר להמשיך את הקו עד הצירים.
הנקודות : , , , , .
מעבירים קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו בערך באופן שווה, וממשיכים אותו עד הצירים:
שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו, למשל ו־:
והקו חותך את הציר האנכי ב־, כפי שצפינו בסעיף א.
טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור במקום להעביר קו מגמה ישר אחד.
סעיף ד
()
לפי סעיף א, . יש שתי דרכים לקרוא את מקו המגמה:
נקודת החיתוך עם הציר האופקי (שבה ): . מהגרף הקו חותך את הציר האופקי ב־, ולכן
השיפוע (בדיקה): – אותה תוצאה.
טעות נפוצה: לחשב את מאחת המדידות בטבלה – הסעיף דורש להשתמש בגרף בלבד (בקו המגמה, שממצע את כל המדידות). טעות נוספת: לזהות את החיתוך עם הציר האנכי עם , כמו בגרף של כפונקציה של – כאן החיתוך האנכי הוא .
סעיף ה
משפט 4: דמות מלאה, ברורה, ועוצמת ההארה שלה חלשה יותר.
- מלאה: מכל נקודה של הגוף המאיר יוצאות קרניים אל כל שטח העדשה. הקרניים שעוברות דרך החצי העליון הפתוח של העדשה מתכנסות לאותה נקודת דמות שאליה היו מתכנסות כל הקרניים. לכן כל נקודה של הגוף עדיין מקבלת נקודת דמות – הדמות שלמה. החצי העליון של העדשה אינו "מצלם" רק חצי מהגוף.
- ברורה: מיקום הדמות נקבע לפי נוסחת העדשות ; ו־ לא השתנו, ולכן גם לא השתנה – המסך עדיין במקום הדמות, והדמות נשארת חדה.
- חלשה יותר: הכרטיס חוסם כמחצית מהקרניים, ולכן מגיעה לכל נקודת דמות כמחצית מאנרגיית האור – עוצמת ההארה קטנה.
טעות נפוצה: לחשוב שכיסוי חצי מהעדשה "מוחק" חצי מהדמות (משפטים 1, 2) – וגם להתלבט איזה חצי, בגלל שהדמות הפוכה. כל חלק של העדשה יוצר דמות שלמה.
שאלה 9 · זכוכית מגדלת של שען: סוג הדמות, מרחק העצם וההגדלהבאורך בגרות · בינונית
שען בודק בורג זעיר בשעון בעזרת זכוכית מגדלת – עדשה מרכזת דקה. כשהוא מביט דרך העדשה הוא רואה דמות ישרה ומוגדלת של הבורג.
הסבירו מהי דמות ממשית ומהי דמות מדומה. בהסבר אפשר להיעזר בתרשימי קרניים.

בתרשימים 1–3 החץ מייצג את הבורג, והנקודות הן מוקדי העדשה. קבעו איזה תרשים מתאים למצב המתואר בפתיח, והסבירו מדוע שני התרשימים האחרים אינם מתאימים.
עוצמת העדשה דיופטר. מהו מרחק המוקד שלה?
הדמות שהשען רואה נמצאת במרחק מן העדשה. חשבו את מרחק הבורג מן העדשה.
גובה ראש הבורג . חשבו את ההגדלה ואת גובה הדמות.
השען מרחיק את העדשה מן הבורג עד שהמרחק ביניהם . איפה נוצרת עכשיו הדמות, ומה תכונותיה (ממשית או מדומה, ישרה או הפוכה, הגדלה)?
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
דמות ממשית נוצרת במקום שבו הקרניים עצמן נפגשות אחרי העדשה, ואפשר לקבלה על מסך. דמות מדומה נוצרת במקום שבו נפגשים רק המשכיהן לאחור של קרניים מתבדרות, ואי אפשר לקבלה על מסך.
דמות ממשית: הקרניים שיוצאות מנקודה בעצם ועוברות בעדשה נפגשות בפועל בנקודה אחת בצד השני של העדשה. באותו מקום יש אור, ולכן אם מציבים שם מסך מתקבלת עליו הדמות. דמות ממשית של עדשה אחת היא הפוכה.
דמות מדומה: הקרניים היוצאות מן העדשה מתבדרות ואינן נפגשות. רק ההמשכים שלהן לאחור (בקווים מקווקווים) נפגשים בנקודה אחת, בדרך כלל באותו צד של העצם. העין רואה את הקרניים כאילו יצאו מאותה נקודה, אבל אין שם אור, ולכן אי אפשר לקבל את הדמות על מסך. דמות מדומה של עדשה אחת היא ישרה.
סעיף ב
תרשים 1.
תרשים 1: עדשה מרכזת, והעצם בין המוקד לעדשה (). הקרניים מתבדרות אחרי העדשה, ומתקבלת דמות מדומה, ישרה ומוגדלת – בדיוק מה שהשען רואה.
תרשים 2: עדשה מרכזת, אבל העצם רחוק מן העדשה יותר מ־. נוצרת דמות ממשית, הפוכה ומוקטנת – לא דמות ישרה ומוגדלת.
תרשים 3: עדשה מפזרת (לפי סמל העדשה). עדשה מפזרת אכן נותנת דמות מדומה וישרה, אבל תמיד מוקטנת, והפתיח מתאר עדשה מרכזת.
טעות נפוצה: לבחור בתרשים 3 רק משום שהדמות בו מדומה וישרה, ולהתעלם מסוג העדשה ומן ההגדלה.
סעיף ג
סעיף ד
הדמות מדומה, ולכן בנוסחת העדשות מציבים :
בדיקה: , כמו בתרשים 1.
טעות נפוצה: להציב ולקבל – זה מצב שבו הדמות ממשית והפוכה, ואינו מתאים לתיאור.
סעיף ה
; גובה הדמות
הדמות ישרה, ולכן היא באותו כיוון כמו הבורג.
סעיף ו
מאחורי העדשה; דמות ממשית, הפוכה ומוגדלת פי .
: הדמות ממשית, בצד השני של העדשה, והיא הפוכה. ההגדלה:
הבורג נמצא עכשיו בין ל־, ולכן הדמות ממשית ומוגדלת. כדי לראות אותה ישירות דרך העדשה, העין צריכה להיות רחוקה ממקום הדמות – לכן זכוכית מגדלת משמשת כשהעצם קרוב מן המוקד.
שאלה 10 · עדשה בין עצם למסך: שני מקומות לדמות חדהבאורך בגרות · מעל רמת בגרות
עצם מואר וקטן ומסך קבועים במקומם, והמרחק ביניהם . בין העצם למסך מזיזים עדשה מרכזת דקה שרוחק המוקד שלה אינו ידוע, והציר האופטי שלה עובר דרך העצם וניצב למסך.
מתברר שדמות חדה של העצם מתקבלת על המסך בשני מקומות בדיוק של העדשה, ו־, והמרחק בין שני המקומות (ראו תרשים).

הסבירו מדוע, אם הדמות חדה כשהעדשה במקום , יש בהכרח מקום נוסף של העדשה שבו הדמות חדה, וקבעו מה הקשר בין מרחק העצם במקום אחד למרחק הדמות במקום האחר.
מצאו את רוחק המוקד של העדשה.
גובה הדמות שהתקבלה על המסך כשהעדשה במקום הוא , וכשהעדשה במקום – . מצאו את גובה העצם מתוך שתי המדידות האלה בלבד, בלי להשתמש ברוחק המוקד. נמקו.
מקרבים את המסך אל העצם, ובכל פעם מחפשים מקום של העדשה שבו מתקבלת דמות חדה. מצאו את המרחק הקטן ביותר בין העצם למסך שעבורו עדיין אפשר לקבל דמות חדה, וקבעו כמה מקומות של העדשה נותנים אז דמות חדה ומהי ההגדלה.
מחזירים את המסך למרחק מהעצם, ומחליפים את העדשה בעדשה מרכזת שרוחק המוקד שלה . האם אפשר למצוא מקום לעדשה שבו תתקבל דמות חדה על המסך? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
נוסחת העדשות סימטרית ב־ וב־: אם מקיים אותה, גם מקיים אותה, ו־ לא משתנה. לכן ו־.
במקום : ו־.
הנוסחה סימטרית – אם מחליפים בין ל־ היא נשארת נכונה. לכן גם מצב שבו מרחק העצם ומרחק הדמות נותן דמות חדה, וסכום המרחקים שוב – כלומר הדמות נופלת על אותו מסך. זה המקום השני של העדשה:
(זה נובע גם מהפיכות מהלך האור: אם קרניים מהעצם מתכנסות לדמות, אפשר "להפוך את התפקידים".) המקומות שונים זה מזה כל עוד .
סעיף ב
(מקום : , ; מקום : , )
מסעיף א: . העדשה זזה בין המקומות , ולכן:
פתרון:
נוסחת העדשות:
(בביטוי כללי: .)
טעות נפוצה: להניח שאחד המקומות הוא אמצע המרחק בין העצם למסך – המקומות סימטריים סביב האמצע (), ואף אחד מהם אינו באמצע.
סעיף ג
ההגדלות בשני המקומות:
(לפי סעיף א). לכן :
בדיקה: ו־ ✓; ו־ ✓.
סעיף ד
; מקום אחד בלבד – באמצע (), וההגדלה .
מציבים בנוסחת העדשות:
למשוואה הריבועית יש פתרון ממשי רק אם הדיסקרימיננטה אינה שלילית:
- : שני פתרונות – שני מקומות (כמו בסעיפים הקודמים).
- : פתרון יחיד , ואז – מקום אחד, באמצע, וההגדלה (דמות הפוכה בגודל העצם).
- : אין פתרון – אין מקום שבו מתקבלת דמות חדה על המסך.
בדיקה: ✓.
סעיף ה
לא. נדרש , ו־.
לפי סעיף ד, דמות חדה על המסך אפשרית רק אם :
לכן אין מקום שבו מתקבלת דמות חדה. בדיקה ישירה: המשוואה , כלומר , והדיסקרימיננטה – אין פתרון.
משמעות פיזיקלית: לעדשה "חלשה" יותר (רוחק מוקד גדול יותר) דרוש מרחק גדול יותר בין העצם לדמות הממשית; המרחק הקצר ביותר בין עצם לדמות ממשית שלו הוא .
טעות נפוצה: לבדוק רק ש־ (או ) ולהסיק שיש דמות – התנאי הוא .
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- עדשה מרכזת: גרף כפונקציה של · קיץ 2025, שאלה 1
- עדשה מפזרת: איתור העדשה ומוקדה בסרטוט קרניים · קיץ 2020, שאלה 1
- עדשה מרכזת: דמות מדומה מוגדלת · קיץ 2020 מועד מיוחד, שאלה 1
- עדשה מרכזת: גרף 1/v כפונקציה של 1/u · קיץ 2019, שאלה 1