עדשות: סרטוט מהלך קרניים ואיתור דמות - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · אופטיקה גאומטרית · 8 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · זכוכית מגדלת: מרחק מוקד, דמות ממשית ודמות מדומהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
זכוכית מגדלת היא עדשה מרכזת דקה. עוצמתה של זכוכית מגדלת מסוימת היא (דיופטר).
חשבו את מרחק המוקד של העדשה, בסנטימטרים.
מציבים נר במרחק מן העדשה. חשבו את מרחק הדמות מן העדשה ואת ההגדלה, וקבעו אם הדמות ממשית או מדומה, ישרה או הפוכה.
מקרבים את הנר עד למרחק מן העדשה. חשבו את מרחק הדמות מן העדשה ואת ההגדלה. הסבירו מדוע במצב זה אי אפשר לקבל את דמות הנר על מסך.
תלמיד רוצה לסרטט גרף של כפונקציה של עבור העדשה הזאת.
היעזרו בנוסחת העדשות והראו שהגרף הוא קו ישר. מצאו את שיפועו ואת נקודות החיתוך שלו עם הצירים (ביחידות ), וקבעו איזה גודל של העדשה מייצג החיתוך עם הציר האנכי.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
לפי דף הנוסחאות:
סעיף ב
, ; הדמות ממשית והפוכה (ומוגדלת).
לפי נוסחת העדשות:
ההגדלה (דף הנוסחאות):
- : הדמות ממשית – בצד השני של העדשה, ואפשר לקבלה על מסך.
•דמות ממשית של עדשה מרכזת היא הפוכה.
- : הדמות מוגדלת (הנר נמצא בין ל־).
סעיף ג
, ; הדמות מדומה, ישרה ומוגדלת, ולכן אי אפשר לקבלה על מסך.
לפי נוסחת העדשות:
הסימן השלילי של מראה שהדמות מדומה: הנר קרוב לעדשה יותר ממרחק המוקד (), ולכן הקרניים היוצאות מן העדשה מתבדרות ואינן נפגשות בשום נקודה מאחוריה. רק המשכיהן לאחור נפגשים – מן העדשה, באותו צד של הנר. במקום שבו נוצרת הדמות אין אור בפועל, ולכן מסך לא יראה אותה. את הדמות רואים רק כשמביטים דרך העדשה – זה השימוש בזכוכית מגדלת. הדמות ישרה ומוגדלת פי .
טעות נפוצה: לחשב (ולשכוח את הסימן), ולהסיק שהדמות ממשית.
סעיף ד
: שיפוע ; חיתוכים ו־ ב־. החיתוך עם הציר האנכי הוא – עוצמת העדשה ().
מנוסחת העדשות:
זו משוואה מהצורה עם ו־, ולכן הגרף הוא קו ישר:
- שיפוע: (שני הצירים באותן יחידות).
- חיתוך עם הציר האנכי (): .
- חיתוך עם הציר האופקי (): .
החיתוך עם הציר האנכי שווה ל־, כלומר לעוצמת העדשה: .
הנקודות מסעיפים ב ו־ג נמצאות על הקו: ו־ – הנקודה השנייה מתחת לציר האופקי, כי הדמות מדומה:
שאלה 2 · עדשה מרכזת: דמות ממשית מוקטנת על מסך ודמות מדומה של זכוכית מגדלתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
נורית קטנה , שגובהה , מוצבת על הציר האופטי של עדשה מרכזת דקה שרוחק המוקד שלה , במרחק מהעדשה. בצד השני של העדשה יש מסך שאפשר להזיז לאורך הציר.
בתרשים שלפניכם מסורטטים העדשה, מוקדיה והנורית. האורך של כל צלע של משבצת בתרשים הוא .

חשבו באמצעות נוסחת העדשות באיזה מרחק מהעדשה צריך להציב את המסך כדי לקבל עליו דמות חדה של הנורית.
חשבו את ההגדלה ואת גובה הדמות. קבעו אם הדמות ישרה או הפוכה, מוגדלת או מוקטנת.
העתיקו את התרשים למחברתכם. סרטטו שתי קרניים היוצאות מ־: אחת מקבילה לציר האופטי ואחת העוברת דרך מרכז העדשה. מצאו בסרטוט את מיקום הדמות של , ובדקו שהוא מתאים לתוצאות של סעיפים א ו־ב.
מקרבים את הנורית לעדשה, כך שהמרחק ביניהן . חשבו את מרחק הדמות מהעדשה ואת ההגדלה, וקבעו אם הדמות ממשית או מדומה.
קבעו אם אפשר לקבל על המסך את הדמות שבסעיף ד. אם לא – הסבירו מאיזה צד של העדשה צריך להביט כדי לראות אותה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
מהעדשה (בצד השני של העדשה)
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה (, ):
חיובי – הדמות ממשית ונוצרת בצד השני של העדשה, ולכן אפשר לקבל אותה על מסך המוצב מהעדשה.
סעיף ב
; גובה הדמות ; הדמות הפוכה, מוקטנת (וממשית).
ההגדלה הקווית, מדף הנוסחאות:
גובה הדמות:
הדמות מוקטנת (העצם רחוק מהעדשה יותר מפעמיים מרחק המוקד, ). היא ממשית – נוצרת מהצטלבות של הקרניים עצמן בצד השני של העדשה – ולכן היא הפוכה: ראש הנורית נמצא מעל הציר, ודמותו מתחת לציר.
סעיף ג
הקרניים נפגשות בנקודה משבצות מימין לעדשה ו־ משבצת מתחת לציר – בהתאמה ל־ ו־ (הפוכה).
במשבצות (ראשית במרכז העדשה): , המוקדים .
1. קרן מקבילה לציר: יוצאת מ־ אופקית בגובה עד העדשה, נשברת ועוברת דרך המוקד שבצד השני, . משוואתה מימין לעדשה: .
2. קרן דרך מרכז העדשה: אינה נשברת. היא עוברת דרך ו־: .
נקודת המפגש:
הדמות של נמצאת מימין לעדשה ו־ מתחת לציר: מרחק הדמות (סעיף א), גובהה והיא הפוכה (סעיף ב) ✓.
סעיף ד
(דמות מדומה, מהעדשה באותו צד של הנורית); , הדמות ישרה.
נוסחת העדשות (, ):
שלילי – הדמות מדומה, ונמצאת מהעדשה באותו צד שבו נמצאת הנורית.
ההגדלה:
הדמות מדומה, ישרה ומוגדלת פי (גובהה ). כך פועלת זכוכית מגדלת: העצם נמצא בין המוקד לעדשה ().
סעיף ה
לא. הדמות מדומה – הקרניים אינן נפגשות בה. רואים אותה כשמביטים דרך העדשה מהצד השני של העדשה (הצד שאינו של הנורית).
קביעה: אי אפשר לקבל את הדמות על מסך.
נימוק: כאשר , הקרניים שיוצאות מנקודה בנורית מתבדרות גם אחרי השבירה בעדשה – הן אינן נפגשות בשום מקום. רק ההמשכים שלהן לאחור נפגשים בנקודה משמאל לעדשה. על מסך אפשר לקבל רק דמות שהקרניים עצמן נפגשות בה (דמות ממשית), ולכן בשום מיקום של המסך לא תתקבל דמות חדה.
כדי לראות את הדמות צריך שהקרניים המתבדרות ייכנסו לעין: מביטים דרך העדשה מהצד השני שלה (הצד שאין בו נורית). העין "מייחסת" את הקרניים לנקודה שממנה הן נראות יוצאות – הדמות המדומה, המוגדלת והישרה.
טעות נפוצה: להזיז את המסך אל הצד של הנורית, למקום הדמות – בנקודה זו לא עוברות קרניים אמיתיות מהעדשה, ולכן המסך לא יראה בה דבר.
שאלה 3 · עדשה מרכזת: דמות ממשית ודמות מדומהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
עצם שגובהו מוצב בניצב לציר האופטי של עדשה מרכזת דקה שרוחק המוקד שלה . המרחק בין העצם לעדשה (ראו תרשים; ו־ – מוקדי העדשה).

חשבו את מרחק הדמות מהעדשה, וקבעו אם הדמות ממשית או מדומה.
חשבו את ההגדלה ואת גובה הדמות, וקבעו אם הדמות ישרה או הפוכה ביחס לעצם.
העתיקו את התרשים למחברתכם (בקנה מידה מתאים). סרטטו שתי קרניים מיוחדות היוצאות מקצה העצם , ומצאו בעזרתן את מקום הדמות. ודאו שהתוצאה מתאימה לסעיפים א–ב.
מקרבים את העצם לעדשה, עד שהמרחק ביניהם . חשבו את מרחק הדמות ואת גובהה, וקבעו אם היא ממשית או מדומה, ישרה או הפוכה.
קבעו לאילו מרחקים של העצם מהעדשה הזו מתקבלת דמות הפוכה, ותארו מה קורה כאשר . נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
; דמות ממשית (מהצד השני של העדשה).
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה (, ):
חיובי, ולכן הדמות ממשית: היא נוצרת מהצד השני של העדשה, ואפשר לקבל אותה על מסך.
סעיף ב
; גובה הדמות ; הדמות הפוכה.
הגדלה קווית מדף הנוסחאות:
דמות ממשית של עדשה אחת היא תמיד הפוכה ביחס לעצם (הקרניים נחצות בעדשה ונפגשות מהצד השני של הציר).
סעיף ג
הקרן המקבילה לציר נשברת דרך , והקרן דרך מרכז העדשה ממשיכה ישר; הן נפגשות מימין לעדשה, מתחת לציר.
שתי קרניים מיוחדות מ־ (העדשה בראשית, המרחקים בס"מ):
1. קרן המקבילה לציר – פוגעת בעדשה בגובה , ואחרי השבירה עוברת דרך המוקד .
2. קרן דרך מרכז העדשה – אינה נשברת וממשיכה בקו ישר.
נקודת החיתוך: , ובה . הדמות נמצאת מימין לעדשה, גובהה והיא הפוכה – בדיוק כמו בסעיפים א–ב.
סעיף ד
; דמות מדומה וישרה, גובהה , מהעדשה באותו צד של העצם.
נוסחת העדשות:
שלילי – הדמות מדומה: הקרניים מתבדרות אחרי העדשה, והדמות נמצאת בהמשך שלהן לאחור, באותו צד של העצם. דמות מדומה של עדשה אחת היא ישרה.
מעניין: גובה הדמות שווה לגובה הדמות שבסעיף ב – אבל עכשיו היא ישרה ומדומה (זה עקרון זכוכית המגדלת).
טעות נפוצה: לכתוב ולהסיק שהדמות ממשית – כאשר שלילי, שלילי.
סעיף ה
דמות הפוכה מתקבלת כאשר (העצם מעבר למוקד). כאשר הקרניים יוצאות מקבילות ולא נוצרת דמות.
מנוסחת העדשות:
- : – דמות ממשית והפוכה (כמו בסעיפים א–ג).
- : – דמות מדומה וישרה (כמו בסעיף ד).
- : – כל הקרניים מנקודה של העצם יוצאות מהעדשה מקבילות זו לזו; הן אינן נפגשות, וגם ההמשכים שלהן לאחור אינם נפגשים, ולכן לא נוצרת דמות (הדמות "באינסוף").
לכן דמות הפוכה מתקבלת עבור .
שאלה 4 · עדשת מקרן: גרף כפונקציה של , מרחק מוקד ואופי הדמותבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידים חקרו את העדשה של מקרן שקופיות ישן – עדשה מרכזת דקה. הם הציבו שקופית מוארת (העצם) על הציר האופטי הראשי של העדשה, ומעבר לעדשה הציבו מסך. בכל פעם קבעו את מרחק השקופית מן העדשה, , הזיזו את המסך עד שהתקבלה עליו דמות חדה, ומדדו את מרחק המסך מן העדשה, .
כאשר התלמידים קירבו את השקופית אל העדשה עד למרחק קטן מאוד, הם לא הצליחו לקבל דמות על המסך, בשום מקום שבו הציבו אותו. הסבירו מדוע.
התלמידים חישבו מתוצאות המדידות את הערכים ו־, והם מוצגים בטבלה שלפניכם.
סרטטו במחברתכם דיאגרמת פיזור של כפונקציה של .
הוסיפו את קו המגמה (הישר המתאים ביותר לנקודות), והאריכו אותו עד שיחתוך את שני הצירים.
היעזרו בנקודת החיתוך של קו המגמה עם אחד הצירים, וחשבו את מרחק המוקד, , של עדשת המקרן.
חשבו את עוצמת העדשה ביחידות של דיופטר.
התלמידים הציבו את השקופית במרחק מן העדשה.
קבעו אם הדמות של השקופית היא: ממשית או מדומה, ישרה או הפוכה, מוגדלת או מוקטנת. נמקו את קביעותיכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
כאשר העצם קרוב לעדשה יותר ממרחק המוקד () נוצרת דמות מדומה – הקרניים מתבדרות אחרי העדשה, ורק המשכיהן לאחור נפגשים; דמות כזו אי אפשר לקבל על מסך (וב־ לא נוצרת דמות כלל).
לפי נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
•כל עוד העצם רחוק מן העדשה יותר ממרחק המוקד (): , ולכן – הקרניים היוצאות מן העדשה מתכנסות ונפגשות בצד השני שלה. זו דמות ממשית, ואפשר לקבל אותה על מסך.
•כאשר השקופית קרובה לעדשה יותר ממרחק המוקד (): , ולכן . הקרניים היוצאות מן העדשה מתבדרות – הן אינן נפגשות בשום מקום מאחורי העדשה, ורק המשכיהן לאחור נפגשים בצד של העצם. זו דמות מדומה: אפשר לראות אותה דרך העדשה (כמו בזכוכית מגדלת), אבל אי אפשר לקבל אותה על מסך.
•כאשר בדיוק – הקרניים יוצאות מן העדשה מקבילות, ולא נוצרת דמות כלל.
לכן, כשהשקופית קרובה מאוד לעדשה (קרוב מ־), אין מקום שבו המסך "תופס" דמות חדה.
טעות נפוצה: לחשוב שעדשה מרכזת יוצרת תמיד דמות ממשית.
סעיף ב
קו מגמה ישר יורד בשיפוע : (ב־); הוא חותך את שני הצירים בערך ב־.
הצירים: ציר אופקי – ביחידות (מ־ עד כ־); ציר אנכי – ביחידות (מ־ עד כ־). כדאי ששני הצירים יתחילו באפס, כדי שיהיה מקום להאריך את הקו עד שניהם.
הנקודות ב־:
, , , , , .
קו המגמה: הנקודות מסתדרות לאורך קו ישר יורד. מעבירים ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו, ומאריכים אותו עד שהוא חותך את שני הצירים:
שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו, למשל ו־:
כצפוי מנוסחת העדשות : ישר בשיפוע שחיתוכו עם הציר האנכי הוא .
משוואת הקו: (ב־). נקודות החיתוך עם הצירים: ו־.
(התאמה בשיטת הריבועים הפחותים נותנת שיפוע וחיתוכים – – בהתאמה טובה.)
טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור, או לעצור את הקו בנקודה הקיצונית ולא להאריך אותו עד הצירים.
סעיף ג
לפי נוסחת העדשות:
חיתוך עם הציר האנכי (, כלומר עצם רחוק מאוד): . מן הגרף, נקודת החיתוך היא , ולכן:
(באותה מידה אפשר להשתמש בחיתוך עם הציר האופקי: כאשר מתקבל – אותה תוצאה.)
ערכים בתחום – מתאימים, לפי הקו שסורטט.
סעיף ד
לפי דף הנוסחאות, עוצמת העדשה:
כאשר במטרים, העוצמה מתקבלת בדיופטר (). :
(ישירות מן החיתוך: .)
טעות נפוצה: להציב בסנטימטרים ולקבל – דיופטר הוא .
סעיף ה
הדמות ממשית, הפוכה ומוגדלת (, הגדלה ).
קביעה: הדמות ממשית, הפוכה ומוגדלת.
נימוק: מרחק העצם גדול ממרחק המוקד אבל קטן מ־.
לפי נוסחת העדשות:
- : הדמות ממשית – נוצרת בצד השני של העדשה, ואפשר לקבל אותה על מסך (זה בדיוק תפקידו של מקרן).
•דמות ממשית של עדשה מרכזת היא הפוכה – הקרניים מצטלבות בעדשה (הקרן דרך מרכז העדשה אינה נשברת), ולכן נקודה שמעל הציר מתקבלת מתחתיו. (לכן מכניסים שקופיות למקרן הפוכות.)
•ההגדלה לפי דף הנוסחאות: – הדמות מוגדלת.
טעות נפוצה: לחשוב שדמות ממשית היא תמיד מוקטנת – כאשר מתקבל , והדמות מוגדלת.
שאלה 5 · עדשה מרכזת נסתרת: דמות מדומה מוגדלת, איתור העדשה ומוקדה בסרטוט קרנייםבאורך בגרות · ברמת בגרות
בתרשים 1 שלפניכם מסורטט ציר אופטי ראשי, , של עדשה דקה שקוטרה ס"מ. העדשה אינה מסומנת בתרשים.
מול העדשה הוצב עצם – החץ מסמן את גודלו ואת מיקומו. החץ מסמן את גודלה ואת מיקומה של דמות העצם שנוצרה באמצעות העדשה. האורך של כל צלע של משבצת בתרשים הוא ס"מ.

הסבירו מדוע הדמות יכולה להיווצר אך ורק באמצעות עדשה מרכזת.
העתיקו את תרשים 1 למחברתכם. כל משבצת בתרשים תיוצג על ידי משבצת במחברתכם.
קבעו את מיקום העדשה באמצעות סרטוט של מהלך קרני האור בתרשים שבמחברתכם.
הוסיפו לתרשים שבמחברתכם סרטוט של העדשה.
קבעו את רוחק המוקד של העדשה באמצעות הוספת סרטוט של מהלך קרני האור לתרשים שבמחברתכם.
השתמשו בנוסחה וחשבו את רוחק המוקד.
מציבים בנקודה מקור אור נקודתי במקום העצם , בלי לשנות את מיקום העדשה. עין של צופה הנמצאת בנקודה רואה דרך העדשה את דמותו של מקור האור בנקודה (ראו תרשים 2).

העתיקו את תרשים 2 למחברתכם. כל משבצת בתרשים תיוצג על ידי משבצת במחברתכם.
הוסיפו לתרשים שבמחברתכם סרטוט של העדשה.
סרטטו בתרשים שבמחברתכם מהלך של קרן היוצאת ממקור האור שבנקודה , עוברת דרך העדשה שסרטטתם ופוגעת בעין שבנקודה .
במקום העדשה מציבים עדשה מרכזת אחרת שיש לה אותו רוחק מוקד, אך הקוטר שלה ס"מ.
קבעו אם העין רואה את הדמות של מקור האור. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
הדמות ישרה ומוגדלת (פי ). דמות ישרה של עצם ממשי היא מדומה; עדשה מפזרת יוצרת תמיד דמות מדומה מוקטנת, ורק עדשה מרכזת (כשהעצם בין המוקד לעדשה) יוצרת דמות מדומה, ישרה ומוגדלת.
מהתרשים: גובה העצם הוא משבצות () וגובה הדמות הוא משבצות (). שני החצים מצביעים כלפי מעלה.
לכן הדמות ישרה (לא הפוכה) ומוגדלת – פי .
•דמות ממשית של עצם ממשי היא תמיד הפוכה, ולכן היא דמות מדומה.
- עדשה מפזרת: לכל מיקום של עצם ממשי היא יוצרת דמות מדומה, ישרה ומוקטנת, הקרובה לעדשה יותר מהעצם. לכן היא אינה יכולה ליצור דמות מוגדלת.
- עדשה מרכזת: כאשר העצם נמצא בין המוקד לעדשה (), היא יוצרת דמות מדומה, ישרה ומוגדלת, באותו צד של העדשה כמו העצם ורחוקה ממנה יותר מהעצם (כמו זכוכית מגדלת) – בדיוק המאפיינים של (הדמות רחוקה מהעצם, בצד שמאל שלו).
לכן הדמות יכולה להיווצר רק באמצעות עדשה מרכזת.
טעות נפוצה: לקבוע "עדשה מפזרת" רק משום שהדמות מדומה – גם עדשה מרכזת יוצרת דמות מדומה, וההבחנה היא לפי ההגדלה.
סעיף ב(1)
העדשה נמצאת על הציר משבצות () מימין ל־ – בנקודה שבה הישר חותך את הציר .
נשתמש בקרן העוברת דרך מרכז העדשה – קרן כזו אינה נשברת וממשיכה בקו ישר.
הדמות של הנקודה מדומה: כל קרן שיוצאת מ־ ועוברת בעדשה נראית אחרי השבירה כאילו יצאה מ־ (ההמשך לאחור של הקרן הנשברת עובר דרך ). הקרן שעוברת דרך מרכז העדשה אינה משנה כיוון, ולכן היא עצמה עוברת גם דרך וגם (בהמשכה לאחור) דרך . כלומר, , ומרכז העדשה נמצאים על קו ישר אחד.
הסרטוט: מותחים ישר מ־ דרך וממשיכים אותו ימינה עד שהוא חותך את הציר האופטי . נקודת החיתוך היא מרכז העדשה.
במשבצות (ראשית ב־, ציר אופקי לאורך ): , . הישר יורד משבצות לאורך משבצות (שיפוע ):
העדשה נמצאת מימין ל־: מרחק העצם מהעדשה , ומרחק הדמות מהעדשה (באותו צד של העדשה כמו העצם).
סעיף ב(2)
קטע ניצב לציר בנקודה שמצאנו, באורך משבצות ( מעל הציר ו־ מתחתיו), עם סימון של עדשה מרכזת.
מסרטטים את העדשה כקטע ניצב לציר האופטי, שמרכזו בנקודת החיתוך שמצאנו ( משבצות מימין ל־).
קוטר העדשה , ולכן הקטע משתרע משבצות מעל הציר ו־ משבצות מתחתיו.
בקצות הקטע מסמנים חצים הפונים החוצה (סמל של עדשה מרכזת, כמו ) – בהתאם לסעיף א.
(ראו את הקטע "עדשה" בסרטוט של תת־סעיף 1.)
סעיף ג
רוחק המוקד : הקרן הנשברת של קרן מקבילה חותכת את הציר משבצות מימין לעדשה.
נשתמש בקרן מ־ שמקבילה לציר האופטי. בעדשה מרכזת קרן מקבילה לציר נשברת ועוברת דרך המוקד שבצד השני של העדשה.
1. מסרטטים קרן מ־ במקביל לציר, עד העדשה. היא פוגעת בעדשה בגובה משבצות, בנקודה .
2. הקרן הנשברת חייבת להיראות (בהמשכה לאחור) כאילו יצאה מהדמות . לכן מותחים ישר מ־ דרך נקודת הפגיעה בעדשה: משמאל לעדשה זהו ההמשך לאחור (קו מקווקו), ומימין לעדשה – הקרן הנשברת (קו מלא).
3. הקרן הנשברת חותכת את הציר האופטי בנקודה – זה המוקד.
הישר דרך ו־ יורד משבצת אחת בכל משבצות: , ולכן הוא חותך את הציר ב־ – משבצות מימין לעדשה.
המרחק מהמוקד למרכז העדשה הוא משבצות, כלומר רוחק המוקד (מוקד ממשי – עדשה מרכזת, ). המוקד השני נמצא משמאל לעדשה – בנקודה .
טעות נפוצה: למתוח את הקרן הנשברת מ־ ולא מ־ – הקרן הנשברת (בהמשכה לאחור) חייבת לעבור דרך הדמות.
סעיף ד
(עדשה מרכזת)
מסעיף ב: מרחק העצם מהעדשה , ומרחק הדמות מהעדשה . הדמות מדומה (באותו צד של העדשה כמו העצם), ולכן .
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה:
הסימן החיובי מציין עדשה מרכזת; רוחק המוקד – בהתאמה לסרטוט בסעיף ג.
בדיקה בעזרת ההגדלה: ✓
טעות נפוצה: להציב – כך מתקבל , ואז העצם () היה רחוק מהמוקד והדמות הייתה ממשית והפוכה, בסתירה לתרשים.
סעיף ה(1)
קטע ניצב לציר משבצות מימין ל־ ( משבצות מימין ל־), באורך משבצות – מעל הציר ו־ מתחתיו.
מיקום העדשה לא השתנה. בתרשים 2 מקור האור נמצא באותו מקום שבו היה ראש העצם, והדמות באותו מקום כמו בתרשים 1: במשבצות (ראשית מתחת ל־, על הציר) , .
לכן מסרטטים את העדשה ב־ משבצות ( משבצות מימין ל־), כקטע ניצב לציר שמשתרע משבצות מעל הציר ו־ מתחתיו (קוטר ), עם סמל של עדשה מרכזת.
סעיף ה(2)
מותחים ישר מ־ אל ; הוא חותך את העדשה בגובה משבצות. הקרן: מ־ אל הנקודה בעדשה, ומשם אל (ההמשך לאחור של הקטע האחרון עובר דרך ).
העין רואה את הדמות ב־, ולכן הקרן שנכנסת לעין צריכה להיראות כאילו יצאה מ־: הקרן שבין העדשה לעין נמצאת על הישר .
1. מותחים קו מקווקו מ־ אל ומסמנים את נקודת החיתוך שלו עם העדשה.
2. הקטע מנקודת החיתוך אל הוא הקרן הנשברת (קו מלא, עם חץ לכיוון העין).
3. מחברים את לאותה נקודה בעדשה – זו הקרן הפוגעת (קו מלא, עם חץ לכיוון העדשה).
במשבצות: , . הישר יורד משבצות לאורך משבצות, ולכן בעדשה ():
נקודה זו נמצאת על העדשה (הגובה ), ולכן הקרן אכן עוברת דרך העדשה.
הקרן מ־ עולה אל העדשה, ובעדשה היא נשברת לכיוון הציר – כצפוי מעדשה מרכזת.
סעיף ו
לא. הקרן היחידה שיכולה להגיע ל־ מכיוון הדמות עוברת במישור העדשה בגובה מהציר, והעדשה החדשה מגיעה רק לגובה .
קביעה: העין אינה רואה את הדמות.
נימוק: רוחק המוקד ומיקום העדשה לא השתנו, ולכן גם הדמות של נוצרת באותו מקום – בנקודה (לפי נוסחת העדשות, תלוי רק ב־ וב־, לא בקוטר העדשה).
כדי שהעין תראה את הדמות, צריכה להגיע אליה קרן שעברה דרך העדשה ונראית כאילו יצאה מ־ – כלומר קרן שנעה לאורך הישר . כפי שמצאנו בסעיף ה, הישר חוצה את מישור העדשה בגובה מעל הציר.
הקוטר של העדשה החדשה , כלומר היא משתרעת רק מעל הציר. מאחר ש־, בנקודה זו אין עדשה – אף קרן שעברה דרך העדשה אינה מגיעה ל־ בכיוון של . לכן העין אינה רואה את הדמות (עין שתוצב קרוב יותר לציר תוכל לראות אותה).
טעות נפוצה: לחשוב שקוטר קטן יותר מזיז את הדמות או רק מחליש אותה – הדמות נשארת ב־, אבל אפשר לראות אותה רק מאזור מצומצם יותר.
שאלה 6 · עדשה מוסתרת: דמות ממשית הפוכה ומוגדלתבאורך בגרות · ברמת בגרות
בסימולציה ממוחשבת של מעבדה לאופטיקה מוצגים עצם והדמות שלו, אבל העדשה הדקה שיוצרת את הדמות מוסתרת.
בתרשים שלפניכם הקו הוא הציר האופטי של העדשה. החץ הוא העצם, והחץ הוא הדמות של העצם שנוצרה בעזרת העדשה. הצלע של כל משבצת בתרשים היא .

הסבירו מדוע את הדמות שבתרשים אפשר לקבל רק בעזרת עדשה מרכזת, ולא בעזרת עדשה מפזרת.
העתיקו למחברתכם את התרשים, כך שכל משבצת בתרשים תיוצג על ידי משבצת במחברת.
היעזרו בתרשים שסרטטתם כדי לענות על סעיפים ב–ג.
מצאו, בעזרת סרטוט של מהלך קרן אור, את מיקום העדשה, והוסיפו אותה לתרשים.
מצאו את רוחק המוקד של העדשה בשתי דרכים:
סרטוט של מהלך קרני האור
חישוב
כאשר המרחק בין העצם לעדשה קטן מערך מסוים, , הדמות הנוצרת ישרה ביחס לעצם. קבעו מהו . נמקו.
כאשר המרחק בין העצם לעדשה שווה לערך מסוים, , הקטן מ־, נוצרת דמות שגובהה שווה לגובה הדמות שבתרשים. מצאו את .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
הדמות הפוכה (ומוגדלת, לעומת ), ונמצאת מהצד השני של העדשה – זו דמות ממשית. עדשה מפזרת יוצרת לעצם ממשי רק דמות מדומה, ישרה ומוקטנת – לכן רק עדשה מרכזת (עם עצם מעבר לרוחק המוקד) יכולה ליצור דמות זו.
קוראים מהתרשים: העצם גובהו משבצת אחת () והוא מעל הציר; הדמות גובהה משבצות () והיא מתחת לציר. כלומר הדמות הפוכה ביחס לעצם ומוגדלת פי .
- הדמות ממשית: בעדשה דקה אחת דמות הפוכה היא תמיד דמות ממשית – הקרניים עצמן נפגשות בה, מהצד השני של העדשה (ואכן רחוקה מאוד מ־, ובהמשך נראה שהעדשה ביניהן).
- עדשה מפזרת אינה מתאימה: לכל מיקום של עצם ממשי, עדשה מפזרת מפזרת את הקרניים, והן אינן נפגשות לעולם. היא יוצרת רק דמות מדומה, ישרה ומוקטנת, באותו צד של העדשה כמו העצם. דמות הפוכה – ובוודאי דמות הפוכה ומוגדלת – אינה אפשרית.
- עדשה מרכזת מתאימה: כאשר העצם נמצא מעבר לרוחק המוקד (), עדשה מרכזת יוצרת דמות ממשית והפוכה מהצד השני של העדשה (ואם – גם מוגדלת).
לכן הדמות בתרשים יכולה להיווצר רק בעזרת עדשה מרכזת.
טעות נפוצה: לנמק רק "הדמות מוגדלת". הנימוק המכריע כאן הוא שהדמות הפוכה, כלומר ממשית – ועדשה מפזרת אינה יוצרת דמות ממשית.
סעיף ב
העדשה ניצבת לציר האופטי, ( משבצות) מימין לעצם ו־ משמאל לדמות .
קרן שעוברת דרך מרכז העדשה הדקה אינה נשברת וממשיכה בקו ישר. כל הקרניים שיוצאות מ־ ועוברות בעדשה נפגשות בדמות שלה, – וגם הקרן דרך המרכז. לכן הקרן דרך מרכז העדשה היא הקו הישר שמחבר את ל־, ומרכז העדשה הוא נקודת החיתוך של קו זה עם הציר האופטי.
בתרשים: נמצאת משבצות מהקצה השמאלי של הרשת, ו־ נמצאת משבצות ממנו, כלומר . הקו מ־ (גובה ) ל־ (גובה ) יורד משבצות על פני משבצות אופקיות – שיפוע . כדי לרדת משבצת אחת (מגובה לציר) הוא צריך משבצות אופקיות. לכן הקו חותך את הציר משבצות מימין ל־.
מיקום העדשה: על הציר, מימין לעצם ו־ משמאל לדמות. מסרטטים שם עדשה מרכזת (קו ניצב לציר עם חצים כלפי חוץ).
בסרטוט שלהלן ראשית ציר היא מרכז העדשה (המרחקים בס"מ): , .
(הנקודות: ו־ – קצות העצם, ו־ – קצות הדמות; העדשה ב־.)
סעיף ג(1)
(המוקדים משבצות משני צדי העדשה).
מסרטטים מ־ קרן המקבילה לציר האופטי. היא פוגעת בעדשה בגובה , ואחרי השבירה בעדשה מרכזת עוברת דרך המוקד שבצד השני של העדשה – וממשיכה עד הדמות (כל הקרניים מ־ נפגשות ב־).
לכן מעבירים קו ישר מהנקודה שבה הקרן פוגעת בעדשה, , אל . הקו יורד משבצות על פני משבצות – שיפוע – ולכן הוא חותך את הציר משבצות מימין לעדשה. שם נמצא המוקד .
בדיקה בקרן שנייה: קרן מ־ שעוברת דרך המוקד שמשמאל לעדשה () – הקו מ־ דרך פוגע בעדשה בגובה , ויוצא ממנה מקביל לציר בגובה – ואכן עובר דרך .
(העדשה ב־; המוקדים ו־.) רוחק המוקד: .
סעיף ג(2)
מהתרשים: מרחק העצם מהעדשה ; מרחק הדמות מהעדשה , והדמות ממשית, ולכן .
נוסחת העדשות מדף הנוסחאות:
הצבה:
בדיקה בעזרת ההגדלה: – מתאים לתרשים.
טעות נפוצה: להציב כי הדמות "מתחת לציר". הסימן של נקבע לפי סוג הדמות (ממשית – חיובי), לא לפי הכיוון שלה; עם מתקבל בטעות .
סעיף ד
קביעה: שווה לרוחק המוקד: .
נימוק: בעדשה אחת דמות ישרה היא דמות מדומה, כלומר . מנוסחת העדשות:
•כאשר : – הקרניים מתבדרות אחרי העדשה, ונוצרת דמות מדומה ישרה.
•כאשר : – נוצרת דמות ממשית הפוכה (כמו בתרשים, ).
•כאשר : הקרניים יוצאות מקבילות, ולא נוצרת דמות.
לכן הגבול הוא .
סעיף ה
(דמות מדומה וישרה, מהעדשה, באותו צד של העצם)
מאחר ש־, הדמות מדומה וישרה, ולכן . גובה הדמות וגובה העצם , כלומר ההגדלה שוב .
מדף הנוסחאות, הגדלה קווית:
נוסחת העדשות:
הצבה:
מרחק הדמות: , באותו צד של העדשה כמו העצם.
טעות נפוצה: להשתמש שוב ב־ (דמות ממשית) – זה מחזיר את , שגדול מ־ ואינו עונה על תנאי הסעיף.
שאלה 7 · עצם, דמות על מסך ועדשה שאינה בתרשיםבאורך בגרות · בינונית
בתרשים שלפניכם החצים ו- מייצגים עצם ואת דמותו, שהתקבלה על מסך. הדמות נוצרה בעזרת עדשה מרכזת דקה, שאינה מסומנת בתרשים. הקו הוא הציר האופטי של העדשה. כל משבצת בתרשים מייצגת – בכיוון האופקי ובכיוון האנכי.

האם אפשר לקבוע, על סמך התרשים בלבד, איזה משני החצים הוא העצם ואיזה הוא הדמות? נמקו.
הסבירו מדוע הדמות שהתקבלה אינה יכולה להיות מדומה.
מצאו בעזרת סרטוט את מקום העדשה. תארו את הסרטוט, ותנו את מרחק העדשה מכל אחד מהחצים בסנטימטרים.
מצאו בעזרת סרטוט מהלך קרניים את שני המוקדים של העדשה. תארו את הסרטוט ותנו את מרחק המוקד.
נניח ש- הוא העצם. בדקו את התוצאה של סעיף ד בעזרת נוסחת העדשות, וחשבו את ההגדלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
לא. מהלך הקרניים הפיך: אם AB עצם ו-CD דמותו, אז עצם במקום CD ייצור דמות במקום AB.
לא אפשר. עקרון ההפיכות של מהלך קרני האור: כל קרן שיוצאת מ-, עוברת בעדשה ומגיעה ל-, יכולה לעבור באותו מסלול בכיוון ההפוך – מ- ל-. לכן אם הוא עצם ו- דמותו הממשית, אז עצם שיוצב במקום ייצור דמות ממשית במקום . התרשים זהה בשני המקרים.
טעות נפוצה: לקבוע ש"החץ הגדול הוא העצם" (או הקטן). עדשה מרכזת יכולה ליצור דמות ממשית מוגדלת וגם מוקטנת.
סעיף ב
היא התקבלה על מסך – רק דמות ממשית נוצרת על מסך. בנוסף, החצים הפוכים זה לזה ומשני צדי העדשה, ודמות מדומה של עדשה מרכזת ישרה ובאותו צד של העצם.
דמות מדומה נוצרת מהמשכים של קרניים (הקרניים עצמן אינן נפגשות בה), ולכן אי אפשר לקבל אותה על מסך. הדמות כאן התקבלה על מסך – היא ממשית.
בנוסף: דמות מדומה של עדשה מרכזת היא תמיד ישרה (באותו כיוון כמו העצם) ונמצאת באותו צד של העדשה. בתרשים החצים מכוונים בכיוונים מנוגדים – הדמות הפוכה, וזה מאפיין דמות ממשית.
סעיף ג
העדשה בנקודת החיתוך של הקו עם הציר: (6 משבצות) מ- ו- (12 משבצות) מ-.
קרן שעוברת במרכז עדשה דקה אינה משנה את כיוונה. הקרן הזו יוצאת מקצה העצם ומגיעה לקצה הדמות. לכן מותחים קו ישר מ- אל , ומרכז העדשה הוא הנקודה שבה הקו הזה חותך את הציר . במקום הזה מסרטטים את העדשה, מאונכת לציר.
חישוב מהמשבצות: גבוהה 4 משבצות מעל הציר, נמוכה 2 משבצות מתחתיו, והמרחק האופקי ביניהן 18 משבצות. הקו חוצה את הציר בנקודה שמחלקת את המרחק האופקי ביחס :
מ-: משבצות; מ-: משבצות.
כלומר העדשה במרחק מ- ובמרחק מ-.
סעיף ד
המוקדים במרחק 4 משבצות משני צדי העדשה: .
מוקד ראשון: מ- מסרטטים קרן מקבילה לציר עד העדשה (היא פוגעת בעדשה בגובה 4 משבצות). אחרי העדשה הקרן עוברת דרך המוקד, ובנוסף – כמו כל קרן שיוצאת מ- – מגיעה ל-. לכן מסרטטים קו מנקודת הפגיעה בעדשה אל , והמוקד הוא החיתוך של הקו הזה עם הציר. הקו יורד 6 משבצות (מ- ל-) לאורך 6 משבצות אופקיות, וחוצה את הציר אחרי 4 משבצות: המוקד בצד של , במרחק 4 משבצות מהעדשה.
מוקד שני: באופן דומה, קרן מ- מקבילה לציר פוגעת בעדשה בגובה ומשם לנקודה . היא עולה 6 משבצות לאורך 12 משבצות, וחוצה את הציר אחרי 4 משבצות: המוקד בצד של , במרחק 4 משבצות מהעדשה.
שני המוקדים במרחק שווה מהעדשה, כמצופה בעדשה דקה.
סעיף ה
, כלומר ✓; ההגדלה (הדמות הפוכה ומוקטנת).
(מרחק העצם מהעדשה), (מרחק הדמות , ממשית). נוסחת העדשות:
מתאים לסעיף ד. ההגדלה:
ומהתרשים: גובה הוא 2 משבצות וגובה 4 משבצות – יחס ✓. (אילו היה העצם, ההגדלה הייתה – וזה עקרון ההפיכות מסעיף א.)
שאלה 8 · עדשת משקפיים מעל סרגל: זיהוי סוג העדשה, סרטוט קרניים וחישובבאורך בגרות · בינונית
תלמיד רצה לבדוק איזו עדשה יש במשקפיים של חברו. הוא הניח סרגל על השולחן, והחזיק את אחת העדשות של המשקפיים מעל חלק מהסרגל.
בתרשים מתואר מה שהתלמיד ראה: דרך העדשה נראות השנתות והספרות של הסרגל.

לכל אחת מהאפשרויות (1)–(3), קבעו מהו המאפיין הנכון של הדמות של הסרגל שנראית דרך העדשה:
(1) ישרה או הפוכה
(2) ממשית או מדומה
(3) מוגדלת או מוקטנת
האם העדשה מרכזת או מפזרת? נמקו.
נתון: רוחק המוקד של העדשה . מול העדשה, במרחק ממנה, מוצב חץ קטן באורך , מאונך לציר הראשי ומתחיל בו.
מצאו את הדמות של החץ באמצעות סרטוט מדויק של מהלך שלוש קרניים. בסרטוט השתמשו בקנה מידה של משבצת אחת = .
חשבו באמצעות נוסחאות את מרחק הדמות מהעדשה ואת אורך הדמות. האם תוצאות החישוב מתאימות לסרטוט?
מרחיקים את החץ מהעדשה, כך שמרחקו ממנה גדל ל־. חשבו את ההגדלה במצב זה. מה קורה לגודל הדמות ולמקומה כאשר ממשיכים להרחיק את החץ מהעדשה?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) ישרה; (2) מדומה; (3) מוקטנת.
(1) הספרות שנראות דרך העדשה עולות באותו כיוון כמו בסרגל עצמו ואינן הפוכות – הדמות ישרה.
(3) המרווחים בין השנתות דרך העדשה קטנים מהמרווחים בסרגל – הדמות מוקטנת.
(2) דמות שנראית דרך העדשה, באותו צד של העדשה כמו הגוף, ואי אפשר לקבל אותה על מסך – מדומה. (בעדשה יחידה, דמות ישרה היא תמיד מדומה.)
סעיף ב
מפזרת: רק עדשה מפזרת יוצרת דמות ישרה ומוקטנת.
עדשה מרכזת יוצרת דמות ישרה (מדומה) רק כשהגוף בין העדשה למוקד – ואז הדמות תמיד מוגדלת. עדשה מרכזת יוצרת דמות מוקטנת רק כשהגוף רחוק ממנה יותר מפעמיים מרחק המוקד – ואז הדמות ממשית והפוכה.
עדשה מפזרת יוצרת לגוף ממשי תמיד דמות ישרה, מדומה ומוקטנת. הדמות שבתרשים ישרה ומוקטנת, ולכן העדשה מפזרת.
סעיף ג
הדמות ישרה ומדומה, באותו צד של העדשה כמו הגוף, במרחק של כ־ מהעדשה; אורכה כ־.
מקצה הגוף שולחים שלוש קרניים:
1. קרן מקבילה לציר – אחרי העדשה היא מתפזרת כאילו יצאה מהמוקד שבצד הגוף. ממשיכים אותה לאחור בקו מקווקו עד .
2. קרן דרך מרכז העדשה – ממשיכה ישר בלי לשבור.
3. קרן שמכוונת אל המוקד שבצד השני – יוצאת מהעדשה מקבילה לציר. ממשיכים אותה לאחור בקו מקווקו.
הקרניים היוצאות מתפזרות ואינן נפגשות; ההמשכים שלהן לאחור נפגשים בנקודה אחת – קצה הדמות.

מהסרטוט: הדמות ישרה, בין לעדשה, כ־ מהעדשה, ואורכה כ־.
טעות נפוצה: לסרטט את הקרן המקבילה כך שהיא נשברת אל , כמו בעדשה מרכזת.
סעיף ד
(דמות מדומה, מהעדשה בצד הגוף); . כן, מתאים לסרטוט.
בעדשה מפזרת . מנוסחת העדשות:
הסימן השלילי – הדמות מדומה, באותו צד של העדשה כמו הגוף.
ההגדלה:
התוצאות מתאימות לסרטוט.
סעיף ה
, . ככל שמרחיקים, הדמות קטנה עוד, ומתקרבת למוקד (מרחק מהעדשה) – אך לא עוברת אותו.
הדמות קטנה יותר () ורחוקה יותר מהעדשה מבסעיף ד.
כאשר גדל מאוד, ולכן : הדמות מתקרבת למוקד שבצד הגוף, וההגדלה שואפת לאפס – הדמות קטנה והולכת. בעדשה מפזרת הדמות של גוף ממשי נמצאת תמיד בין העדשה למוקד.
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- עדשה מרכזת: גרף כפונקציה של · קיץ 2025, שאלה 1
- עדשה מפזרת: איתור העדשה ומוקדה בסרטוט קרניים · קיץ 2020, שאלה 1
- עדשה מרכזת: דמות מדומה מוגדלת · קיץ 2020 מועד מיוחד, שאלה 1
- עדשה מרכזת: גרף 1/v כפונקציה של 1/u · קיץ 2019, שאלה 1