המודל הגלי מול המודל החלקיקי – המודל הדואלי - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · המודל הדואלי של האור – האפקט הפוטואלקטרי · 19 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · נורה שנייה ליד הראשונה: מה משתנה לפי המודל החלקיקיקצרה · קלה
הקתודה של תא פוטואלקטרי עשויה ליתיום, שפונקציית העבודה שלו . מאירים אותה בנורת LED על־סגולה שפולטת קרינה חד־צבעית באורך גל . אחר כך מדליקים ליד הנורה נורה שנייה זהה, כך ששתיהן מאירות את הקתודה ועוצמת הקרינה בקתודה גדלה פי 2.
נתונים: , , .
חשבו את אנרגיית הפוטון ואת האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנעקרים, כשרק נורה אחת דולקת.
לפי המודל החלקיקי, מה קורה לכל אחד מהגדלים הבאים כשמדליקים את הנורה השנייה: (1) אנרגיית פוטון; (2) מספר הפוטונים שפוגעים בקתודה בשנייה; (3) האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים; (4) זרם הרוויה בתא. נמקו בקצרה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
;
סעיף ב
(1) לא משתנה; (2) גדל פי 2; (3) לא משתנה, ; (4) גדל פי 2.
לפי המודל החלקיקי, עוצמת קרינה חד־צבעית היא מספר הפוטונים (כפול אנרגיית פוטון) שמגיעים בשנייה ליחידת שטח.
(1) אנרגיית פוטון תלויה רק באורך הגל, ושתי הנורות פולטות אותו אורך גל – לא משתנה.
(2) שתי נורות זהות = פי 2 פוטונים בשנייה.
(3) כל אלקטרון מקבל אנרגיה מפוטון אחד, ולכן לא משתנה: .
(4) כל פוטון שנבלע עוקר לכל היותר אלקטרון אחד; פי 2 פוטונים – פי 2 אלקטרונים בשנייה, ולכן זרם הרוויה גדל פי 2.
טעות נפוצה: לחשוב שאלקטרון יכול לבלוע פוטון מכל נורה ולקבל אנרגיה כפולה.
שאלה 2 · לייזר ירוק חזק או נורה סגולה חלשה: שתי תחזיותקצרה · בינונית
קתודה של תא פוטואלקטרי עשויה מבריום, שפונקציית העבודה שלו . יש שני מקורות אור חד־צבעי:
•מקור A: לייזר ירוק חזק, , שעוצמתו בקתודה .
•מקור B: נורת LED סגולה, , שעוצמתה בקתודה (פי 100 חלשה יותר).
אפשר להשתמש בקשר .
תלמיד שמסתמך על המודל הגלי של האור טוען: "מקור A יעקור אלקטרונים, ואנרגייתם תהיה גדולה יותר מזו של האלקטרונים שיעקור מקור B, כי העוצמה שלו גדולה פי 100". על מה מבוססת התחזית שלו?
מה צופה המודל החלקיקי לכל אחד משני המקורות? מה נמדד בפועל, ובאיזה מודל הניסוי תומך?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
במודל הגלי האנרגיה שהגל מוסר לאלקטרון תלויה בעוצמה (אמפליטודה), לא בתדירות.
במודל הגלי האור הוא גל אלקטרומגנטי שהאנרגיה שלו מתפזרת ברציפות על חזית הגל. השדה החשמלי של הגל מנדנד את האלקטרונים ומוסר להם אנרגיה בקצב שגדל עם העוצמה (עם ריבוע האמפליטודה). לכן לפי המודל הזה גל חזק יותר מוסר יותר אנרגיה ועוקר אלקטרונים מהירים יותר, ואור בכל תדירות יעקור בסוף אלקטרונים, אם רק יאיר מספיק זמן או בעוצמה מספיקה.
סעיף ב
A: אין פליטה כלל (). B: פליטה מיידית, . הניסוי תומך במודל החלקיקי.
לפי המודל החלקיקי כל אלקטרון בולע פוטון אחד, ומה שקובע אם ייעקר הוא אנרגיית הפוטון, לא העוצמה.
מקור A: . אף פוטון לא יכול לעקור אלקטרון, ולכן אין זרם – בכל עוצמה.
מקור B: . נעקרים אלקטרונים מיד, עם
העוצמה הנמוכה רק מקטינה את מספרם (זרם קטן).
בפועל נמדד מה שצופה המודל החלקיקי: עם הלייזר הירוק החזק אין זרם, ועם הנורה הסגולה החלשה יש זרם מיד. מה שמכריע הוא התדירות (אנרגיית הפוטון), ולא העוצמה – בניגוד למודל הגלי.
שאלה 3 · אותו זרם רוויה משתי נורות: האם הן מוסרות אותו הספק?קצרה · קשה
קתודה של תא פוטואלקטרי עשויה ממגנזיום, שפונקציית העבודה שלו . מאירים אותה פעם במנורת כספית דרך מסנן שמעביר רק את הקו העל־סגול באורך גל , ופעם בנורת LED על־סגולה באורך גל . את המרחק של כל מקור מהקתודה מכוונים כך שבשתי ההארות זרם הרוויה בתא הוא . הניחו שבשני אורכי הגל נעקר אלקטרון אחד על כל פוטונים שפוגעים בקתודה.
נתונים: , , .
תלמיד טוען: „זרם הרוויה שווה, ולכן שתי הנורות מוסרות לקתודה אותו הספק“. חשבו את ההספק של הקרינה שפוגעת בקתודה בכל אחת משתי ההארות, וקבעו אם הוא צודק.
חשבו את מתח העצירה בכל אחת משתי ההארות. מה היה צפוי לפי המודל הגלי, שבו רק ההספק של האור קובע כמה אנרגיה מקבלים האלקטרונים, לגבי זרם הרוויה ולגבי מתח העצירה בשתי ההארות? האם התוצאות מתאימות לתחזית הזאת?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
: ; : . הוא טועה: באורך הגל הקצר ההספק גדול פי בערך.
זרם הרוויה שווה, ולכן בשתי ההארות נעקר אותו מספר אלקטרונים בשנייה, ופוגע בקתודה אותו מספר פוטונים בשנייה:
ההספק הוא מספר הפוטונים בשנייה כפול אנרגיית פוטון, :
:
:
אותו מספר פוטונים, אבל כל פוטון של נושא יותר אנרגיה: . התלמיד טועה.
טעות נפוצה: לחשוב שזרם הרוויה מודד את ההספק של האור. הוא מודד רק את מספר הפוטונים בשנייה.
סעיף ב
: ; : . המודל הגלי צפה שבהארה החזקה יותר () יהיו גם זרם גדול יותר וגם מתח עצירה גדול רק מעט – התוצאות אינן מתאימות.
מתח העצירה גדול פי , אף שההספק גדול רק פי .
לפי המודל הגלי, הקרינה של מוסרת לקתודה הספק גדול רק פי , ולכן הייתה צפויה בה רק תוספת קטנה: זרם רוויה גדול מעט יותר (כי ההספק הגדול יותר אמור לשחרר יותר אלקטרונים), ומתח עצירה גדול מעט יותר. בפועל זרם הרוויה שווה בדיוק, ומתח העצירה גדול פי כמעט 4.
לפי המודל החלקיקי זה מובן: הזרם נקבע לפי מספר הפוטונים בשנייה (שווה בשתי ההארות), ומתח העצירה נקבע לפי האנרגיה של פוטון אחד פחות . כיוון ש־ מופחתת מאנרגיית הפוטון, הבדל קטן באנרגיית הפוטון ( לעומת ) נותן הבדל גדול ב־.
שאלה 4 · מרחיקים את המנורה מהתא: מה צופה כל אחד מהמודליםביניים · בינונית
מנורה על־סגולה קטנה פולטת אור חד־צבעי באופן שווה לכל הכיוונים. כשהמנורה במרחק מהקתודה של תא פוטואלקטרי, זרם הרוויה בתא ומתח העצירה . מרחיקים את המנורה למרחק מהקתודה (הקתודה קטנה בהרבה מהמרחקים האלה). .
לפי המודל החלקיקי של האור, מה יהיו זרם הרוויה ומתח העצירה במרחק ? נמקו.
כמה אלקטרונים נעקרים מהקתודה בשנייה כשהמנורה במרחק ?
מה היה צפוי לפי המודל הגלי של האור (שבו האנרגיה מגיעה ברציפות ומתפזרת על חזית הגל) לגבי מתח העצירה במרחק , ולגבי הזמן שעובר מהדלקת המנורה עד תחילת הזרם? נמקו.
במדידה במרחק נמצא שמתח העצירה , והזרם מתחיל מיד עם הדלקת המנורה. באיזה מודל התוצאות תומכות? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
,
המנורה פולטת מספר קבוע של פוטונים בשנייה, והם מתפזרים על פני כדור ששטחו . כשהמרחק גדל פי 2, השטח גדל פי 4, ולקתודה מגיעים פי 4 פחות פוטונים בשנייה. לכן נעקרים פי 4 פחות אלקטרונים בשנייה:
אנרגיית כל פוטון לא תלויה במרחק, ולכן ומתח העצירה לא משתנים: .
סעיף ב
כ־ בשנייה
סעיף ג
מתח עצירה קטן יותר, והשהיה ארוכה יותר לפני תחילת הזרם.
לפי המודל הגלי, עוצמת האור בקתודה קטנה פי 4, והמשרעת של השדה החשמלי של הגל קטנה. השדה מטלטל את האלקטרונים חלש יותר ומעביר להם אנרגיה בקצב איטי יותר. לכן לפי מודל זה:
•האלקטרונים צפויים לצאת עם אנרגיה קינטית קטנה יותר, כלומר מתח עצירה קטן מ־.
•אלקטרון צריך לצבור לפחות לפני שהוא יוצא, ובאור חלש הצבירה איטית, ולכן צפויה השהיה ארוכה יותר מהדלקת המנורה עד תחילת הזרם.
סעיף ד
במודל החלקיקי.
מתח העצירה לא השתנה ואין השהיה – בדיוק כמו בתחזית של סעיף א ובניגוד לתחזיות של סעיף ג. לפי המודל החלקיקי, האנרגיה מגיעה במנות (), ואלקטרון מקבל מנה שלמה מפוטון אחד בבת אחת. העוצמה קובעת רק כמה פוטונים מגיעים בשנייה (ולכן את הזרם), ולא את האנרגיה שכל אלקטרון מקבל.
שאלה 5 · טבלת מדידות מכריעה בין המודל הגלי למודל החלקיקיביניים · בינונית
בתא פוטואלקטרי מאירים קתודה באור חד־צבעי. בכל מדידה משנים את התדירות או את עוצמת האור, ומודדים את זרם הרוויה ואת מתח העצירה . (הסימן „–“ בטבלה: אין זרם, ולכן אין מתח עצירה.) העוצמה נתונה ביחס לעוצמה במדידה 1 ("עוצמה" = אנרגיית האור שפוגעת בקתודה בשנייה).
.
היעזרו במדידות 3–5: על איזה גודל משפיעה עוצמת האור ועל איזה אינה משפיעה? הסבירו את התוצאות לפי המודל החלקיקי, וציינו מה היה צפוי לפי המודל הגלי.
היעזרו במדידות 3 ו־6 וחשבו את קבוע פלאנק ואת פונקציית העבודה של הקתודה. הסבירו גם מדוע במדידה 6 זרם הרוויה קטן מבמדידה 3, אף שהעוצמה שווה.
הסבירו את מדידות 1 ו־2. מה היה צפוי בהן לפי המודל הגלי?
אותו אור מראה גם התאבכות בניסוי יאנג של שני סדקים. האם הטבלה מוכיחה שהמודל הגלי שגוי לגמרי? מה המסקנה לגבי טבע האור?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
פרופורציוני לעוצמה; לא תלוי בעוצמה. המודל הגלי צפה ש־ יגדל עם העוצמה.
כשהעוצמה גדלה פי 2 ופי 4, גם גדל פי 2 ופי 4, ו־ נשאר .
מודל חלקיקי: באותה תדירות, עוצמה גדולה יותר = יותר פוטונים בשנייה, כל אחד עם אותה אנרגיה . יותר פוטונים עוקרים יותר אלקטרונים (זרם גדול יותר), אבל כל אלקטרון מקבל אנרגיה מפוטון אחד, ולכן לא משתנה.
מודל גלי: גל חזק יותר מוסר לכל אלקטרון יותר אנרגיה, ולכן היה צפוי ש־ יגדל עם העוצמה. המדידות סותרות את התחזית הזאת.
סעיף ב
; . במדידה 6 כל פוטון חזק יותר, ולכן באותה עוצמה יש פחות פוטונים.
בשתי המדידות; מחסרים:
ממדידה 3 (ב־, ):
באותה עוצמה מגיעה אותה אנרגיה בשנייה. אנרגיית פוטון גדולה פי במדידה 6, ולכן מגיעים פחות פוטונים בשנייה – פי , וגם זרם הרוויה: (בהנחה שאותו חלק מהפוטונים עוקר אלקטרונים).
סעיף ג
: אין פליטה בשום עוצמה. המודל הגלי צפה פליטה, לפחות בעוצמה הגבוהה או אחרי זמן הארה ארוך.
ב־ אנרגיית הפוטון , פחות מ־. אלקטרון בולע פוטון אחד, ואף פוטון לא מספיק לעקור אותו. הגדלת העוצמה פי 10 מוסיפה רק פוטונים חלשים מדי, ולכן גם במדידה 2 אין זרם: יש תדירות סף, .
לפי המודל הגלי אין תדירות סף: האלקטרון צובר אנרגיה מהגל ברציפות, ובעוצמה גבוהה מספיק (או אחרי זמן מספיק) הוא ייעקר. מדידה 2 סותרת זאת.
סעיף ד
לא; האור מתנהג כגל בהתפשטות ובהתאבכות, וכחלקיקים (פוטונים) בבליעה ובפליטה – המודל הדואלי.
הטבלה מראה שבאינטראקציה עם האלקטרונים בקתודה האור מוסר אנרגיה במנות (פוטונים), ולכן המודל הגלי לבדו אינו מסביר את האפקט הפוטואלקטרי. אבל התאבכות ועקיפה מוסברות רק על ידי המודל הגלי. לכן אף אחד משני המודלים לבדו אינו מתאר את כל התופעות: לפי המודל הדואלי האור מתפשט כגל (ולכן מתאבך), ובבליעה ובפליטה הוא מתנהג כאוסף של פוטונים שאנרגיית כל אחד מהם .
שאלה 6 · האפקט הפוטואלקטרי: קתודה מסידןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
קתודה של תא פוטואלקטרי עשויה מסידן. פונקציית העבודה של סידן היא .
מאירים את הקתודה בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה . חשבו את האנרגייה של פוטון של קרינה זו, ביחידות וביחידות .
מאירים את הקתודה באור כחול חזק מאוד שאורך הגל שלו . קבעו אם ייפלטו אלקטרונים מהקתודה. נמקו.
חזרו לקרינה העל־סגולה שבסעיף א. חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ואת מתח העצירה.
חשבו את אורך גל הסף של סידן - אורך הגל המרבי שעדיין גורם לפליטת אלקטרונים.
מכפילים את עוצמת הקרינה העל־סגולה (אותו אורך גל). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם בתא (כאשר המתח בין האלקטרודות מאיץ את האלקטרונים לאנודה). נמקו לפי המודל החלקיקי של האור.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מדף הנוסחאות:
ביחידות ():
(בדרך נוספת: .)
סעיף ב
לא: אנרגיית הפוטון קטנה מ־, ועוצמת האור אינה משנה זאת.
אנרגיית פוטון של האור הכחול:
קביעה: לא ייפלטו אלקטרונים.
נימוק: כל אלקטרון יכול לקבל אנרגייה מפוטון אחד בלבד. כדי לצאת מהמתכת הוא צריך לפחות , ופוטון של האור הכחול מוסר רק . עוצמת האור קובעת את מספר הפוטונים, לא את האנרגייה של כל פוטון, ולכן גם אור כחול חזק מאוד אינו גורם לפליטה.
סעיף ג
;
מדף הנוסחאות, אפקט פוטואלקטרי:
מתח העצירה עוצר גם את האלקטרונים המהירים ביותר: , ולכן
סעיף ד
באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה ():
אור באורך גל ארוך יותר (כמו הכחול שבסעיף ב) אינו גורם לפליטה, ואור באורך גל קצר יותר (סגול עמוק או על־סגול, כמו בסעיף א) כן.
סעיף ה
מתח העצירה לא ישתנה (); הזרם יגדל (בערך פי ).
באותו אורך גל לכל פוטון אותה אנרגייה, . הכפלת העוצמה פירושה פי פוטונים בשנייה.
- מתח העצירה: כל אלקטרון נפלט בעקבות בליעת פוטון אחד, ולכן לא משתנה, וגם מתח העצירה נשאר .
- הזרם: יותר פוטונים בשנייה משחררים יותר אלקטרונים בשנייה, ולכן הזרם גדל (בערך פי ).
שאלה 7 · האפקט הפוטואלקטרי בנתרן: אנרגיית פוטון, מתח עצירה ואורך גל סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות
משטח נתרן מוקרן באור כחול מונוכרומטי שאורך הגל שלו . פונקציית העבודה של נתרן היא .
חשבו את האנרגייה של פוטון באור הכחול, ב־ ובג'אול.
קבעו אם האור הכחול פולט אלקטרונים מן הנתרן. נמקו.
חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ואת מתח העצירה המתאים.
חשבו את אורך הגל המרבי של אור שעדיין יפלוט אלקטרונים מן הנתרן (אורך גל הסף).
מקרינים את הנתרן באור אדום שאורך הגל שלו , בעוצמה גבוהה פי עשרה מזו של האור הכחול. קבעו אם נפלטים אלקטרונים. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
לפי דף הנוסחאות:
ובג'אול ():
(אותה תוצאה מ־.)
סעיף ב
כן – אנרגיית הפוטון () גדולה מפונקציית העבודה ().
פוטון נבלע כולו באלקטרון אחד. האלקטרון יכול להשתחרר מן המתכת אם אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה או גדולה ממנה:
לכן האור הכחול פולט אלקטרונים.
סעיף ג
;
לפי נוסחת האפקט הפוטואלקטרי בדף הנוסחאות:
מתח העצירה בולם בדיוק את האלקטרונים המהירים ביותר, כלומר :
(.)
סעיף ד
באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה ():
אור שאורך הגל שלו גדול יותר (אנרגיית פוטון קטנה יותר) אינו פולט אלקטרונים.
סעיף ה
לא – : אנרגיית כל פוטון () קטנה מ־, והעוצמה אינה משנה זאת.
קביעה: לא נפלטים אלקטרונים.
נימוק: אנרגיית פוטון באור האדום:
(או: גדול מאורך גל הסף .)
כל פוטון נבלע באלקטרון אחד, ואנרגייתו אינה מספיקה לשחרור. הגדלת העוצמה מגדילה רק את מספר הפוטונים, לא את האנרגייה של כל אחד מהם, ואלקטרון אינו צובר אנרגייה משני פוטונים. לכן גם באור אדום חזק מאוד לא נפלטים אלקטרונים.
טעות נפוצה: לחשוב שאור חזק מספיק יפלוט אלקטרונים בכל צבע – כך צפתה התורה הגלית, והניסוי הפריך זאת.
שאלה 8 · אפקט פוטואלקטרי באלומיניום: אורך גל סף, אנרגייה קינטית ועוצמת אורבאורך בגרות · בדרך לבגרות
הקתודה (הפולט) של תא פוטואלקטרי עשויה אלומיניום. פונקציית העבודה של אלומיניום היא . מאירים את הקתודה באור מונוכרומטי, ומודדים את הזרם בתא.
מאירים את הקתודה בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה . חשבו את האנרגייה של פוטון של קרינה זו, ביחידות וביחידות ג'אול.
חשבו את אורך הגל המרבי של אור שעוד עוקר אלקטרונים מן הקתודה. קבעו אם אור סגול שאורך הגל שלו – אור נראה – יעקור אלקטרונים מן הקתודה.
חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים שנעקרים בקרינה העל־סגולה (), ואת מתח העצירה. היעזרו בקשר .
מגדילים פי 2 את עוצמת הקרינה העל־סגולה שפוגעת בקתודה. קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם הרוויה. נמקו.
תלמידה טוענת: "אם נאיר את הקתודה באור סגול () חזק מאוד, יֵעקרו אלקטרונים, כי האלקטרונים יצברו בהדרגה מספיק אנרגייה". הסבירו לפי המודל החלקיקי של האור מדוע הטענה שגויה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
מדף הנוסחאות:
ביחידות ג'אול:
(או ישירות: .)
סעיף ב
; אור סגול של לא יעקור אלקטרונים.
אלקטרון נעקר רק אם אנרגיית הפוטון גדולה מפונקציית העבודה (או שווה לה):
זהו אורך גל על־סגול. לאור סגול ():
אנרגיית כל פוטון קטנה מפונקציית העבודה, ולכן אלקטרונים לא ייעקרו.
סעיף ג
;
מדף הנוסחאות:
מתח העצירה – המתח המעכב שעוצר בדיוק את האלקטרונים המהירים ביותר:
(אנרגייה של מתאימה למתח של .)
סעיף ד
מתח העצירה לא ישתנה (); זרם הרוויה יגדל פי 2.
הגדלת העוצמה באותו אורך גל פירושה יותר פוטונים בשנייה, אבל לכל פוטון אותה אנרגייה ().
מתח העצירה: כל אלקטרון מקבל אנרגייה מפוטון אחד בלבד, ולכן האנרגייה הקינטית המרבית לא משתנה, , וגם מתח העצירה לא משתנה: .
זרם הרוויה: מספר הפוטונים בשנייה גדל פי 2, ולכן גם מספר האלקטרונים הנעקרים בשנייה גדל פי 2. בזרם הרוויה כל האלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה, ולכן זרם הרוויה גדל פי 2.
סעיף ה
כל אלקטרון בולע פוטון אחד, ואנרגיית כל פוטון סגול () קטנה מ־. עוצמה גדולה רק מוסיפה פוטונים, ואינה מגדילה את אנרגיית כל אחד מהם – לכן אין עקירה.
הטענה מבוססת על המודל הגלי, שלפיו האנרגייה מגיעה ברציפות ועוצמה גדולה מספקת יותר אנרגייה לכל אלקטרון.
לפי המודל החלקיקי, האור מורכב מפוטונים, והאלקטרון בולע פוטון אחד בכל פעם ומקבל את כל האנרגייה שלו – . לאור סגול () לכל פוטון , פחות מפונקציית העבודה של אלומיניום (). אלקטרון שבולע פוטון כזה אינו נעקר, והאנרגייה שקיבל מתפזרת במתכת (כחום) לפני שיגיע פוטון נוסף – האלקטרון אינו "צובר" אנרגייה.
הגדלת העוצמה מגדילה רק את מספר הפוטונים, לא את אנרגיית כל פוטון. לכן גם באור סגול חזק מאוד לא ייעקרו אלקטרונים מאלומיניום. העובדה שקיימת תדירות סף, שאינה תלויה בעוצמה, היא אחת הראיות למודל החלקיקי.
שאלה 9 · אפקט פוטואלקטרי באבץ: אנרגיית פוטון, מתח עצירה ואורך גל סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות
פונקציית העבודה של אבץ, , היא . מאירים לוחית אבץ נקייה באור על־סגול מונוכרומטי שאורך הגל שלו . הלוחית היא הקתודה של תא פוטואלקטרי.
חשבו את האנרגייה של פוטון באור זה, ב־ וב־.
חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ואת מתח העצירה של התא.
חשבו את אורך הגל המרבי של אור שעדיין פולט אלקטרונים מאבץ (אורך גל הסף).
תלמיד טוען: "אם נאיר את האבץ במנורה חזקה מאוד של אור ירוק (), ייפלטו ממנו אלקטרונים, כי האור יספק מספיק אנרגייה". קבעו אם התלמיד צודק. נמקו.
חשבו את המהירות המרבית של האלקטרונים הנפלטים באור שאורך הגל שלו .
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
מדף הנוסחאות:
ביחידות SI ():
סעיף ב
;
מדף הנוסחאות – האפקט הפוטואלקטרי:
מתח העצירה עוצר בדיוק את האלקטרונים המהירים ביותר: , ולכן
סעיף ג
באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה, והאלקטרונים נפלטים בלי אנרגייה קינטית:
אור שאורך הגל שלו גדול מ־ אינו פולט אלקטרונים מאבץ.
סעיף ד
לא צודק: לכל פוטון , ועוצמת האור משנה רק את מספר הפוטונים.
קביעה: התלמיד אינו צודק.
נימוק: לפי המודל הפוטוני, אלקטרון נפלט כאשר הוא בולע פוטון אחד, ולכן הפוטון לבדו צריך לספק לפחות את פונקציית העבודה. האנרגייה של פוטון ירוק:
(או: גדול מאורך גל הסף שבסעיף ג.)
הגדלת עוצמת האור מגדילה את מספר הפוטונים בשנייה, אבל אינה משנה את האנרגייה של כל פוטון. לכן גם באור חזק מאוד לא ייפלטו אלקטרונים.
טעות נפוצה: לחשוב לפי המודל הגלי שאור חזק "מצטבר" עד שהאלקטרון משתחרר – הניסוי מראה שאין סף עוצמה, יש רק סף תדירות.
סעיף ה
מסעיף ב: .
מ־ (מסת אלקטרון מדף הנוסחאות ):
(קטנה בהרבה ממהירות האור, ולכן החישוב הלא־יחסותי מוצדק.)
טעות נפוצה: להציב את האנרגייה ב־ בלי להמיר לג'אול.
שאלה 10 · תא פוטואלקטרי עם קתודת אשלגןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
הקתודה של תא פוטואלקטרי עשויה אשלגן. פונקציית העבודה של אשלגן היא .
מאירים את הקתודה באור סגול שאורך הגל שלו .
חשבו את האנרגייה של פוטון באור זה, ב־ ובג'אול.
השתמשו בנוסחה וחשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים. מהו מתח העצירה?
חשבו את אורך הגל המרבי שעבורו נפלטים אלקטרונים מן הקתודה. קבעו אילו מבין אורכי הגל , ו־ יגרמו לפליטת אלקטרונים.
מגדילים פי את עוצמת האלומה הסגולה (). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה למספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה. נמקו.
מאירים את הקתודה באור אדום עז מאוד שאורך הגל שלו . תלמידה מצפה שבגלל העוצמה הגבוהה יזרום בתא זרם. קבעו אם היא צודקת והסבירו לפי המודל החלקיקי של האור.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
מדף הנוסחאות:
ובג'אול ():
(בדרך שקולה: .)
סעיף ב
; מתח העצירה .
מתח העצירה עוצר גם את האלקטרונים המהירים ביותר: , ולכן
סעיף ג
; ו־ – כן; – לא.
באורך הגל המרבי אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה:
אור שאורך הגל שלו קצר מ־ – אנרגיית הפוטון שלו גדולה מ־ – עוקר אלקטרונים:
- : – כן;
- : – כן;
- : – לא.
סעיף ד
מתח העצירה לא ישתנה (); מספר האלקטרונים בשנייה יגדל פי 2 (בקירוב).
מתח העצירה: כל פוטון מוסר את האנרגייה שלו לאלקטרון אחד. אורך הגל לא השתנה, ולכן אנרגיית כל פוטון נשארה , והאנרגייה הקינטית המרבית . מתח העצירה לא משתנה.
מספר האלקטרונים: עוצמה כפולה באותו אורך גל פירושה פי פוטונים בשנייה. כל פוטון עוקר לכל היותר אלקטרון אחד, ולכן מספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה (וזרם הרוויה בתא) גדל פי 2.
סעיף ה
אינה צודקת – לא ייפלטו אלקטרונים ולא יזרום זרם.
אנרגיית פוטון של האור האדום:
לפי המודל החלקיקי, אלקטרון בולע פוטון אחד בכל פעם. אנרגיית כל פוטון קטנה מפונקציית העבודה, ולכן אף אלקטרון אינו מקבל מספיק אנרגייה כדי להיעקר. עוצמה גבוהה פירושה רק יותר פוטונים בשנייה – כל אחד מהם עדיין חלש מדי. לכן לא יזרום זרם, והתלמידה אינה צודקת.
שאלה 11 · ארבע תצפיות שהמודל הגלי אינו מסבירבאורך בגרות · בדרך לבגרות
בתא פוטואלקטרי קתודה מאשלגן, שפונקציית העבודה שלו . קבוצת תלמידים רשמה ארבע תצפיות:
1. אור אדום () חזק מאוד – אין זרם בכלל, גם אחרי זמן רב.
2. אור סגול () חלש מאוד – הזרם מופיע מיד עם הדלקת האור.
3. מגדילים את עוצמת האור הסגול – זרם הרוויה גדל, ומתח העצירה אינו משתנה.
4. מחליפים את האור הסגול בקרינה על־סגולה () – מתח העצירה גדל.
לפי המודל הגלי, האור הוא גל אלקטרומגנטי רציף, והאנרגיה שהוא מביא לשטח מסוים בשנייה תלויה בעוצמה שלו ולא בתדירות שלו.
מה צופה המודל הגלי בתצפית 1? הסבירו לפי המודל החלקיקי מדוע אין זרם, וחשבו את האנרגיה של פוטון אדום.
מה צופה המודל הגלי בתצפית 2, ואיך המודל החלקיקי מסביר את התוצאה?
הסבירו את תצפית 3 לפי המודל החלקיקי. איזה חלק בה המודל הגלי כן מסביר, ואיזה חלק לא?
חשבו את מתח העצירה באור הסגול ובקרינה העל־סגולה, והסבירו מדוע תצפית 4 אינה מתאימה למודל הגלי.
סכמו: מהו הרעיון היחיד של המודל החלקיקי שמסביר את כל ארבע התצפיות?
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
המודל הגלי: אור חזק מספיק (או המתנה מספיק ארוכה) יעקור אלקטרונים. המודל החלקיקי: – אף פוטון אינו מספיק.
המודל הגלי: האנרגיה שהאלקטרון מקבל תלויה בעוצמה. גל חזק מאוד מוסר אנרגיה רבה, ולכן צפוי שבסופו של דבר אלקטרונים ייעקרו בכל תדירות.
המודל החלקיקי: האור עשוי פוטונים, וכל פוטון מוסר את כל האנרגיה שלו לאלקטרון אחד:
פוטון אחד אינו מספיק לעקירה, ואלקטרון אינו אוגר אנרגיה מכמה פוטונים. עוצמה גדולה רק מגדילה את מספר הפוטונים – ולכן אין זרם בשום עוצמה.
סעיף ב
המודל הגלי צופה השהיה (זמן הצטברות) באור חלש; לפי המודל החלקיקי כל פוטון שמגיע עוקר אלקטרון מיד, ולכן אין השהיה.
המודל הגלי: אור חלש מביא מעט אנרגיה לכל אלקטרון בשנייה. האלקטרון צריך "לאסוף" לפחות , ולכן צפויה השהיה – ככל שהאור חלש יותר, ההשהיה ארוכה יותר.
המודל החלקיקי: האנרגיה מגיעה במנות. לפוטון סגול , והוא מוסר את כולה בבת אחת לאלקטרון אחד. אור חלש פירושו מעט פוטונים בשנייה, אבל כבר הפוטון הראשון שנבלע יכול לעקור אלקטרון – ולכן הזרם (קטן) מופיע מיד.
סעיף ג
עוצמה גדולה = יותר פוטונים בשנייה = יותר אלקטרונים (זרם רוויה גדל); אנרגיית כל פוטון זהה ולכן ומתח העצירה לא משתנים. המודל הגלי מסביר את גידול הזרם, אבל צופה (בטעות) גם גידול של מתח העצירה.
המודל החלקיקי: הגדלת העוצמה בתדירות קבועה מגדילה את מספר הפוטונים בשנייה, ולכן גם את מספר האלקטרונים הנעקרים בשנייה – זרם הרוויה גדל. האנרגיה של כל פוטון לא השתנתה, ולכן גם המרבית לא השתנתה, ומתח העצירה () נשאר כשהיה.
המודל הגלי: גם לפיו גל חזק יותר עוקר יותר אלקטרונים, כך שגידול הזרם מתאים לו. אבל לפיו גל חזק יותר מוסר גם יותר אנרגיה לכל אלקטרון, ולכן הוא צופה מתח עצירה גדול יותר – בניגוד לתצפית.
סעיף ד
, ; לפי המודל הגלי התדירות אינה משפיעה על האנרגיה של האלקטרון.
מדף הנוסחאות ו־:
לפי המודל החלקיקי, תדירות גבוהה יותר פירושה פוטונים בעלי אנרגיה גדולה יותר, ולכן אלקטרונים מהירים יותר – בדיוק מה שנמדד. לפי המודל הגלי האנרגיה תלויה בעוצמה בלבד ולא בתדירות, ולכן אין לו הסבר לגידול של מתח העצירה כשמחליפים צבע.
סעיף ה
האנרגיה של האור מגיעה במנות (פוטונים), וכל פוטון מוסר את כל האנרגיה שלו לאלקטרון אחד בבת אחת.
כל התצפיות נובעות מכך שהאור מוסר אנרגיה במנות של , וכל מנה נבלעת כולה באלקטרון אחד:
•יש סף: אם – אין פליטה בשום עוצמה (תצפית 1);
•אין השהיה: פוטון אחד מספיק מיד (תצפית 2);
•העוצמה קובעת את מספר הפוטונים ולכן את הזרם, לא את האנרגיה של כל אלקטרון (תצפית 3);
•התדירות קובעת את האנרגיה של כל פוטון ולכן את ואת מתח העצירה (תצפית 4).
שאלה 12 · אותו לייזר ירוק: ניסוי יאנג ותא פוטואלקטריבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לייזר ירוק פולט אור באורך גל . משתמשים בו בשני ניסויים:
- ניסוי 1: האור עובר דרך שני סדקים צרים שהמרחק ביניהם , ועל מסך במרחק מהסדקים נראים פסים בהירים וכהים לסירוגין.
- ניסוי 2: האור פוגע בקתודה מצזיום של תא פוטואלקטרי. פונקציית העבודה של צזיום .
חשבו את המרחק בין שני פסים בהירים סמוכים בניסוי 1. לאיזה מודל של האור מתאימה התוצאה של ניסוי 1? נמקו.
בניסוי 2: חשבו את האנרגיה של פוטון ואת האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים.
מחליפים בניסוי 2 את הקתודה בקתודה מסידן () ומגבירים מאוד את עוצמת הלייזר. האם ייפלטו אלקטרונים? איזה מודל של האור מסביר את התוצאה?
מחלישים את הלייזר עד הספק של , וחוזרים על ניסוי 1 כשבמקום המסך מוצב גלאי רגיש מאוד. כמה פוטונים מגיעים בשנייה? בהתחלה מופיעות על הגלאי נקודות בודדות במקומות אקראיים, ואחרי זמן רב הנקודות יוצרות את אותם פסים בהירים וכהים. מה מלמדת כל אחת משתי התצפיות?
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
; למודל הגלי – פסים כהים נוצרים מהתאבכות הורסת.
מדף הנוסחאות, נוסחת יאנג:
מודל: בפס כהה האור משני הסדקים מגיע בהפרש דרכים של חצי אורך גל (ועוד מספר שלם של אורכי גל), והגלים מבטלים זה את זה – התאבכות הורסת. ביטול כזה אפשרי רק לגלים. לפי מודל של חלקיקים קלאסיים, פתיחת סדק נוסף רק הייתה מוסיפה חלקיקים לכל נקודה, ולא יכולים להיווצר פסים כהים במקומות שאליהם הגיע אור מסדק אחד.
סעיף ב
,
מדף הנוסחאות :
סעיף ג
לא; . המודל החלקיקי מסביר זאת – הגדלת העוצמה מוסיפה פוטונים, לא אנרגיה לכל פוטון.
אנרגיית כל פוטון קטנה מפונקציית העבודה של סידן . כל פוטון נבלע באלקטרון אחד, ופוטון בודד אינו מספיק כדי לעקור אותו. הגברת העוצמה מגדילה את מספר הפוטונים בשנייה, אבל לא את האנרגיה של כל אחד מהם, ולכן אין פליטה בשום עוצמה.
המודל הגלי היה צופה שגל חזק מספיק ימסור די אנרגיה לאלקטרונים, ולכן הוא אינו מסביר את התוצאה. האפקט הפוטואלקטרי תומך במודל החלקיקי.
סעיף ד
כ־ פוטונים בשנייה. הנקודות הבודדות – האור נקלט במנות (חלקיקים); הפסים שנבנים – ההתפלגות של מקומות הפגיעה נקבעת לפי התאבכות גלים. לאור יש תכונות של גל ושל חלקיק (המודל הדואלי).
אנרגיית פוטון , ולכן:
כ־ פוטונים בשנייה – הפוטונים עוברים במערכת כמעט אחד־אחד.
- נקודות בודדות: כל פוטון נקלט בנקודה אחת בגלאי, ולא "נמרח" על המסך כמו גל. זו תכונה חלקיקית.
- פסים אחרי זמן רב: הפוטונים אינם פוגעים בנקודות כהות, ומרבים לפגוע בפסים הבהירים. ההתפלגות של מקומות הפגיעה זהה לתבנית ההתאבכות של גל שעובר בשני הסדקים. זו תכונה גלית.
המסקנה – המודל הדואלי: האור מתפשט ומתאבך כגל (הגל קובע היכן סביר שהפוטון יפגע), ומוסר אנרגיה ונקלט כחלקיקים (פוטונים).
שאלה 13 · אורך הגל של דה־ברויי: אלקטרון, כדור טניס ופוטוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
אלקטרון שהיה כמעט במנוחה מואץ בהפרש פוטנציאל של . אחר כך הוא פוגע בגביש שבו המרחק בין שורות אטומים סמוכות הוא כ־.
מהירות האלקטרון קטנה בהרבה ממהירות האור, ואפשר לחשב בנוסחאות הרגילות.
חשבו את האנרגיה הקינטית ואת המהירות של האלקטרון אחרי ההאצה.
חשבו את אורך הגל של דה־ברויי של האלקטרון.
כשאלומה של אלקטרונים כאלה פוגעת בגביש, מתקבלת על גלאי תבנית של מקסימומים ומינימומים, כמו בעקיפה של גל בסריג. מדוע הגביש מתאים להדגים זאת, ומה התבנית מלמדת על אלקטרונים?
כדור טניס שמסתו נע במהירות . חשבו את אורך הגל של דה־ברויי שלו, והסבירו מדוע איננו רואים תופעות גליות בתנועת כדורים.
לפוטון יש אותו אורך גל כמו לאלקטרון שבסעיף ב. חשבו את האנרגיה שלו, ופי כמה היא גדולה מהאנרגיה הקינטית של האלקטרון. לאיזה תחום בספקטרום שייך הפוטון?
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
,
לפי משפט עבודה–אנרגיה, העבודה של הכוח החשמלי על האלקטרון היא , והיא כולה הופכת לאנרגיה קינטית:
(כ־ ממהירות האור, ולכן החישוב הלא־יחסותי מתאים.)
סעיף ב
מדף הנוסחאות, נוסחת דה־ברויי:
סעיף ג
אורך הגל () מאותו סדר גודל של המרחק בין האטומים (), ולכן העקיפה ניכרת. התבנית מראה שגם לחלקיקים חומריים יש תכונות של גל – דואליות של החומר.
עקיפה והתאבכות בולטות כשאורך הגל דומה למרחקים במכשול (כמו בסריג: – כשלביטוי ערך קרוב ל־1, הזוויות גדולות ונמדדות בקלות). כאן , ולכן שורות האטומים בגביש פועלות כמו סריג עקיפה טבעי לאלקטרונים.
תבנית של מקסימומים ומינימומים נוצרת מהתאבכות, תופעה של גלים. מכאן שלאלקטרון – חלקיק בעל מסה ומטען – יש גם תכונות של גל, שאורך הגל שלו . זו הדואליות של החומר, המקבילה לדואליות של האור.
סעיף ד
– קטן מאוד מכל פתח או מכשול, ולכן אין עקיפה או התאבכות ניכרות.
אורך גל זה קטן בכ־19 סדרי גודל אפילו מגרעין אטום (כ־). עקיפה ניכרת רק כשאורך הגל דומה לגודל הפתח או למרחקים במכשול, ואין פתחים כאלה בעולם המקרוסקופי. לכן כדור נע לאורך מסלול מוגדר, והתכונות הגליות שלו אינן ניכרות.
טעות נפוצה: לחשוב שלגופים גדולים "אין" אורך גל – הנוסחה חלה על כל גוף, אבל אורך הגל זעיר מכדי שיהיה לו ביטוי.
סעיף ה
, גדולה פי כ־80; קרינת רנטגן.
מדף הנוסחאות :
אורך גל של שייך לתחום קרני הרנטגן. כלומר, כדי לקבל אורך גל מתאים לחקר גבישים, אלקטרון צריך אנרגיה קטנה בהרבה מפוטון.
שאלה 14 · האפקט הפוטואלקטרי: מתח עצירה כפונקציה של התדירות (נורות LED)באורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידה במגמת פיזיקה ביצעה ניסוי בתא פוטואלקטרי. היא האירה את הקתודה בכל פעם באור של נורת LED אחרת (נורות בצבעים שונים ונורה אולטרה־סגולה), ולכל נורה מדדה את מתח העצירה של האלקטרונים הנפלטים.
על פי תוצאות המדידות היא סרטטה גרף המתאר את מתח העצירה () כפונקציה של תדירות האור (), כמתואר בגרף שלפניכם.

פתחו ביטוי של מתח העצירה, , כפונקציה של תדירות האור, .
מה המשמעות הפיזיקלית של נקודת החיתוך של הגרף עם הציר האופקי? הסבירו את קביעתכם.
על פי הגרף, חשבו את ערכו של קבוע פלנק, , שהתקבל בניסוי.
חשבו את , פונקציית העבודה של הקתודה בתא הפוטואלקטרי בניסוי זה.
מאירים את הקתודה בקרינה שאורך הגל שלה . קבעו את מתח העצירה הדרוש כדי לאפס את הזרם בתא.
התלמידה הכפילה את עוצמת האור של אחת הנורות, בלי לשנות את צבעו. מה צפוי לקרות למתח העצירה לפי המודל הגלי של האור, ומה נמדד בפועל? הסבירו כיצד המודל החלקיקי מסביר את התוצאה.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
מדף הנוסחאות, האפקט הפוטואלקטרי:
היא האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים. מתח העצירה עוצר גם את המהירים ביותר: העבודה של הכוח החשמלי לאורך המתח הזה שווה לאנרגייה הקינטית שלהם, ולכן
מציבים:
זהו קשר קווי בין ל־: השיפוע הוא , והחיתוך של המשך הקו עם ציר הוא .
סעיף ב
זו תדירות הסף, : התדירות המזערית שגורמת לפליטת אלקטרונים, שבה אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה ().
בנקודת החיתוך עם הציר האופקי , כלומר : האלקטרונים בקושי משתחררים, בלי אנרגייה קינטית. מהביטוי בסעיף א:
המשמעות: זו תדירות הסף של הקתודה, - התדירות המזערית שבה אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה. אור בתדירות נמוכה יותר (משמאל לנקודה) אינו גורם לפליטה כלל, בכל עוצמה, ולכן הגרף אינו ממשיך משמאל לנקודה זו.
אורך הגל המתאים (אורך גל הסף): .
סעיף ג
לפי סעיף א, שיפוע הגרף הוא:
השיפוע - משתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו: ו־:
קבוע פלנק - הצבה, :
הערך קרוב לערך שבדף הנוסחאות (), סטייה של כ־, סבירה בניסוי בית ספרי.
טעות נפוצה: לשכוח את הגורם של הציר האופקי, או לחלק ב־ במקום לכפול.
סעיף ד
בנקודת החיתוך עם הציר האופקי (סעיף ב):
הצבה, עם שהתקבל בניסוי ו־:
ביחידות :
(בדרך נוספת: המשך הקו חותך את ציר ב־, ולכן .)
סעיף ה
הגרף הוא לפי תדירות, ולכן מחשבים קודם את התדירות של הקרינה:
על פי הגרף, בתדירות מתח העצירה הוא:
(בדיקה בעזרת הביטוי מסעיף א: .)
טעות נפוצה: לחפש על הציר האופקי את הערך או - הציר הוא של תדירות, לא של אורך גל.
סעיף ו
לפי המודל הגלי מתח העצירה היה צריך לגדול (יותר אנרגייה לכל אלקטרון). בפועל מתח העצירה לא משתנה (רק הזרם גדל), כי כל אלקטרון מקבל אנרגייה מפוטון אחד, , שאינה תלויה בעוצמה.
לפי המודל הגלי: אנרגיית הגל נקבעת לפי העוצמה שלו. הכפלת העוצמה מוסרת לכל אלקטרון יותר אנרגייה, ולכן האנרגייה הקינטית המרבית, וממנה מתח העצירה , היו צריכים לגדול.
בפועל: מתח העצירה לא משתנה - הוא תלוי רק בתדירות (כמו בגרף). הכפלת העוצמה מגדילה רק את מספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה, כלומר את הזרם.
המודל החלקיקי: האור מורכב מפוטונים שאנרגיית כל אחד מהם . כל אלקטרון נפלט בעקבות בליעה של פוטון אחד, ולכן - אינו תלוי בעוצמה. הכפלת העוצמה באותה תדירות פירושה פי פוטונים בשנייה, ולכן פי אלקטרונים (זרם כפול) עם אותה אנרגייה קינטית מרבית.
שאלה 15 · האפקט הפוטואלקטרי: קוטביות במדידת מתח עצירה, פונקציית עבודה וגרף –באורך בגרות · ברמת בגרות
לפניכם ארבעה היגדים – על האפקט הפוטואלקטרי. קבעו איזה היגד נכון, והעתיקו אותו למחברתכם.
1. כאשר מגדילים את עוצמת האור הפוגע בקתודה, בלי לשנות את תדירותו, גדלה האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים.
2. כאשר אור פוגע בקתודה, האלקטרונים נפלטים ממנה רק אחרי פרק זמן שבו הם צוברים אנרגייה מן האור.
3. כל אלקטרון נפלט בולע אנרגייה של פוטון אחד בלבד, ולכן האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים תלויה בתדירות האור ולא בעוצמתו.
4. כל האלקטרונים הנפלטים מן הקתודה יוצאים ממנה באותה אנרגייה קינטית.
תלמידים חקרו את האפקט הפוטואלקטרי בעזרת מעגל ובו תא פוטואלקטרי, כמתואר בתרשים א. בתא יש פולט (קתודה), שעליו פוגע האור, וקולט (אנודה).

התלמידים הקרינו את הפולט באור על־סגול מונוכרומטי שאורך הגל שלו , ומתח העצירה שמדדו היה .
קבעו אם במדידת מתח העצירה ההדק של ספק המתח היה חיובי או שלילי. נמקו את קביעתכם.
חשבו את פונקציית העבודה, , של המתכת שממנה עשוי הפולט.
התלמידים חזרו על המדידה בכמה אורות בעלי תדירויות שונות. בתרשים ב מוצג גרף איכותי של מתח העצירה כפונקציה של תדירות האור .

היעזרו בנוסחה של האפקט הפוטואלקטרי, וקבעו מהי המשמעות הפיזיקלית של כל אחת מן הנקודות ו־. חשבו את השיעור של כל אחת מהן עבור הפולט שבסעיף ג.
התלמידים החליפו את הפולט בפולט העשוי ממתכת אחרת, שפונקציית העבודה שלה גדולה יותר, וחזרו על המדידות.
קבעו אם שיפוע הגרף החדש גדול משיפוע הגרף שבתרשים ב, קטן ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.
את קטע הקו הרציף בתרשים ב סרטטו לפי תוצאות המדידה (המדידות אינן מסומנות בתרשים), ואת קטע הקו המקווקו, , סרטטו בהארכה של הקו עד לציר האנכי.
תלמיד טען: "אם נקרין את הפולט באור שתדירותו קטנה מן התדירות של הנקודה , אבל בעוצמה גבוהה מאוד, נוכל למדוד נקודות גם בקטע ."
הסבירו מדוע הטענה שגויה.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
היגד 3.
באפקט הפוטואלקטרי פוטון בודד נבלע כולו באלקטרון אחד. לפי , האנרגייה הקינטית המרבית תלויה רק באנרגיית הפוטון, כלומר בתדירות האור . עוצמת האור קובעת את מספר הפוטונים בשנייה, ולכן את מספר האלקטרונים הנפלטים – ולא את האנרגייה של כל אחד מהם.
מדוע האחרים שגויים:
- 1 – הגדלת העוצמה מגדילה את מספר האלקטרונים (את הזרם), לא את .
- 2 – הפליטה מיידית: אנרגיית הפוטון נמסרת לאלקטרון בבת אחת, ואין "צבירה" של אנרגייה.
- 4 – היא האנרגייה המרבית. אלקטרונים שנמצאים עמוק יותר במתכת מאבדים חלק מן האנרגייה בדרכם החוצה, ויוצאים באנרגיות קטנות יותר.
סעיף ב
הדק חיובי.
קביעה: ההדק חיובי (ו־ שלילי).
נימוק: במדידת מתח העצירה השדה החשמלי בין הפולט לקולט צריך לבלום את האלקטרונים הנפלטים, ולהחזיר אותם לפני שיגיעו לקולט. על אלקטרון (מטען שלילי) פועל כוח חשמלי לכיוון הפוטנציאל הגבוה. כדי שהכוח יחזיר את האלקטרונים אל הפולט, הפולט צריך להיות בפוטנציאל גבוה מן הקולט.
בתרשים א הפולט מחובר (דרך האמפרמטר) להדק , והקולט מחובר להדק . לכן – ההדק המחובר לפולט – הוא ההדק החיובי.
מגדילים את המתח עד שהזרם באמפרמטר מתאפס; המתח הזה הוא מתח העצירה , ו־.
טעות נפוצה: לזכור "הקתודה שלילית" ולקבוע ש־ שלילי – במדידת מתח עצירה המתח הפוך: הפולט חיובי ביחס לקולט.
סעיף ג
אנרגיית הפוטון (דף הנוסחאות):
האנרגייה הקינטית המרבית – מתח העצירה בולם בדיוק את האלקטרונים המהירים ביותר:
סעיף ד
– תדירות הסף . – (ערכו המוחלט שווה מספרית לפונקציית העבודה ב־).
מנוסחת האפקט הפוטואלקטרי, עם :
זו משוואה של קו ישר: כפונקציה של , שיפוע וחיתוך עם הציר האנכי .
הנקודה (חיתוך עם הציר האופקי, ): . זו תדירות הסף – התדירות הקטנה ביותר של אור שעדיין משחרר אלקטרונים (בה האלקטרון יוצא בלי אנרגייה קינטית). עבור הפולט:
הנקודה (חיתוך עם הציר האנכי, ): . ערכה המוחלט הוא פונקציית העבודה מחולקת במטען היסודי – כלומר, ביחידות , זה המספר שמבטא את ב־. עבור הפולט: .
סעיף ה
שווה – השיפוע הוא ואינו תלוי במתכת (הקו החדש מקביל ומוזז ימינה).
קביעה: השיפועים שווים.
נימוק: לפי סעיף ד:
השיפוע הוא – יחס בין שני קבועי טבע, שאינו תלוי בסוג המתכת. פונקציית העבודה מופיעה רק באיבר החופשי. לכן עבור המתכת החדשה מתקבל קו מקביל לקו הקודם: נקודת החיתוך יורדת (ל־), ונקודת הסף זזה ימינה (ל־).
(ערך השיפוע: .)
טעות נפוצה: לחשוב שקשה יותר "לעקור" אלקטרונים ולכן הקו תלול יותר – פונקציית העבודה מזיזה את הקו ואינה משנה את שיפועו.
סעיף ו
באור שתדירותו קטנה מ־ לכל פוטון , ופוטון נבלע באלקטרון אחד – לכן לא נפלטים אלקטרונים כלל, בשום עוצמה. אין זרם ואין מתח עצירה למדוד; "מתח עצירה שלילי" אינו קיים.
הקטע מתאים לתדירויות , שבהן הנוסחה "נותנת" .
באור כזה לכל פוטון אנרגייה . פוטון נבלע כולו באלקטרון אחד, ואלקטרון אינו יכול לצבור אנרגייה משני פוטונים. לכן אף אלקטרון אינו מקבל די אנרגייה כדי להשתחרר מן המתכת, ולא נפלטים אלקטרונים כלל. הגדלת העוצמה מגדילה רק את מספר הפוטונים – שכל אחד מהם עדיין חלש מדי – ואינה משנה דבר.
אין זרם באמפרמטר, ולכן אין מתח עצירה שאפשר למדוד. "מתח עצירה שלילי" היה מתאים לאנרגייה קינטית שלילית, שאינה קיימת. הקטע הוא רק הארכה מתמטית של הישר.
שאלה 16 · האפקט הפוטואלקטרי: עקומות זרם–מתח בשני אורכי גל אולטרה־סגול וסגולבאורך בגרות · ברמת בגרות
איזה מבין ההיגדים 1–4 שלפניכם מתאר נכון את מה שקורה באפקט הפוטואלקטרי?
1. האור מחמם את המתכת, ואלקטרונים "מתאדים" ממנה כאשר הטמפרטורה גבוהה מספיק.
2. כל פוטון יכול למסור את כל האנרגייה שלו לאלקטרון אחד, והאלקטרון נעקר מן המתכת אם אנרגיית הפוטון גדולה מפונקציית העבודה.
3. אור בכל תדירות עוקר אלקטרונים מן המתכת, בתנאי שעוצמתו גדולה מספיק.
4. המתכת בולעת את האור ופולטת אור בתדירות נמוכה יותר.
תלמיד ערך את ניסוי "האפקט הפוטואלקטרי" בעזרת תא פוטואלקטרי מסוים ושני מקורות אור מונוכרומטי, שלכל אחד מהם עוצמת אור קבועה: נורית אולטרה־סגולה שאורך הגל שלה , ונורית סגולה שאורך הגל שלה .
העקומות א–ג בגרף שלפניכם מתארות את עוצמת הזרם בתא כפונקצייה של המתח בין האנודה (קולט) לקתודה (פולט), עבור המדידות של התלמיד.

בנוגע לכל אחת משלוש העקומות א–ג, קבעו את אורך הגל המתאים לה. נמקו את קביעותיכם.
חשבו בעזרת אחת מן העקומות את פונקציית העבודה של הקתודה (הפולט) בתא הפוטואלקטרי.
בגרף אפשר לראות כי כאשר המתח הוא עובר זרם בתא הפוטואלקטרי.
הסבירו כיצד עובר זרם גם בהיעדר מתח, ומדוע הוא קטן מזרם הרוויה של אותה עקומה.
הסבירו מה עשה התלמיד כדי שיתקבלו שתי עקומות שונות עבור אותו אורך גל.
תלמיד אחר טוען: "אם נמשיך להגדיל את המתח, האלקטרונים יגיעו לאנודה מהר יותר, ולכן עוצמת הזרם תמשיך לגדול". הסבירו מדוע הטענה שגויה, כלומר מדוע בכל שלוש העקומות עוצמת הזרם אינה גדלה מעבר למתח מסוים.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
היגד 2.
לפי המודל החלקיקי של האור, האור מורכב מפוטונים שהאנרגייה של כל אחד מהם . באפקט הפוטואלקטרי פוטון אחד מוסר את כל האנרגייה שלו לאלקטרון אחד. אם (פונקציית העבודה), האלקטרון נעקר, והעודף הופך לאנרגייה הקינטית שלו: .
•היגד 1 מתאר פליטה תרמית (חימום) – לא האפקט הפוטואלקטרי, שמתרחש מייד גם במתכת קרה.
•היגד 3 שגוי: מתחת לתדירות הסף לא נעקרים אלקטרונים בכלל, גם בעוצמה גדולה מאוד – וזו בדיוק העובדה שהמודל הגלי לא הסביר.
•היגד 4 מתאר פלואורסצנציה, ולא עקירת אלקטרונים.
סעיף ב
עקומות א ו־ג: . עקומה ב: .
קביעה: עקומות א ו־ג מתאימות לאור שאורך הגל שלו , ועקומה ב מתאימה לאור שאורך הגל שלו .
נימוק: כל עקומה חותכת את ציר המתח במתח שלילי – מתח העצירה . במתח זה אפילו האלקטרונים המהירים ביותר אינם מגיעים לאנודה, ולכן . לפי משוואת האפקט הפוטואלקטרי מדף הנוסחאות:
הקתודה זהה בכל המדידות (אותה ), ולכן ככל שאורך הגל קצר יותר, אנרגיית הפוטון גדולה יותר, וגודל מתח העצירה גדול יותר.
•לעקומות א ו־ג אותו מתח עצירה, (הגדול יותר) – הן מתאימות לאורך הגל הקצר, .
•לעקומה ב מתח עצירה (הקטן יותר) – היא מתאימה ל־.
בדיקה: , ואכן .
טעות נפוצה: לשייך את העקומה הגבוהה ביותר (ב) לאור "החזק" ביותר, האולטרה־סגול – גובה העקומה (זרם הרוויה) תלוי בעוצמת האור, ולא באנרגיית הפוטון. אורך הגל נקבע לפי מתח העצירה בלבד.
סעיף ג
נשתמש בעקומה ב (, מתח עצירה ).
מדף הנוסחאות:
אנרגיית הפוטון – מדף הנוסחאות :
האנרגייה הקינטית המרבית – :
ביחידות ג'אול: .
בדיקה בעזרת עקומה א (או ג): – אותה תוצאה (אותה קתודה).
טעות נפוצה: להציב – מתח עצירה של מתאים לאנרגייה של .
סעיף ד
האלקטרונים נעקרים מהקתודה עם אנרגייה קינטית ובכיוונים שונים; אלה שנעים לעבר האנודה מגיעים אליה גם בלי שדה מאיץ. רק חלק מהאלקטרונים פונים לכיוון האנודה, ולכן הזרם קטן מזרם הרוויה.
כאשר פוטון עוקר אלקטרון מהקתודה, האלקטרון יוצא ממנה עם אנרגייה קינטית – העודף של אנרגיית הפוטון מעל פונקציית העבודה (, עד הערך המרבי). האלקטרונים נפלטים בכיוונים שונים.
כאשר אין שדה חשמלי בין הקתודה לאנודה – לא מאיץ ולא מעכב. האלקטרונים שנפלטו בכיוון האנודה ממשיכים לנוע במהירות שבה יצאו ומגיעים אליה, ומשם זורמים דרך המעגל החיצוני בחזרה לקתודה – זהו הזרם הנמדד.
הזרם ב־ קטן מזרם הרוויה, כי רק חלק מהאלקטרונים הנעקרים פונים לכיוון האנודה ומגיעים אליה. כדי שכולם יגיעו צריך מתח חיובי שימשוך אל האנודה גם את האלקטרונים שנפלטו בכיוונים אחרים.
סעיף ה
הוא שינה את עוצמת האור שמגיעה לקתודה (מספר הפוטונים ביחידת זמן) – למשל קירב את הנורית לתא. בעקומה ג העוצמה המגיעה לתא גדולה יותר.
לעקומות א ו־ג אותו מתח עצירה – אותו אורך גל (), כלומר אותה אנרגיית פוטון. ההבדל הוא בזרם הרוויה: בעקומה ג הוא גדול יותר.
זרם הרוויה יחסי למספר האלקטרונים הנעקרים מהקתודה ביחידת זמן, ומספר זה יחסי למספר הפוטונים הפוגעים בקתודה ביחידת זמן – כלומר לעוצמת האור שמגיעה לקתודה.
עוצמת האור של הנורית עצמה קבועה, ולכן כדי לשנות את עוצמת האור שמגיעה לתא התלמיד שינה את המרחק בין הנורית לתא: בעקומה ג הנורית הייתה קרובה יותר לתא (יותר פוטונים בשנייה פוגעים בקתודה), ובעקומה א רחוקה יותר.
טעות נפוצה: לטעון שהגדלת העוצמה מגדילה את מהירות האלקטרונים – היא מגדילה רק את מספרם, ולכן מתח העצירה לא השתנה.
סעיף ו
הזרם הוא מספר האלקטרונים שמגיעים לאנודה בשנייה (כפול ), לא מהירותם. מעבר למתח מסוים כל האלקטרונים הנעקרים כבר מגיעים לאנודה, ואת מספרם קובעת עוצמת האור – לכן הזרם נשאר קבוע (זרם רוויה).
עוצמת הזרם היא כמות המטען שמגיעה לאנודה ביחידת זמן – כלומר היא נקבעת לפי מספר האלקטרונים שמגיעים לאנודה בשנייה, ולא לפי המהירות שלהם.
•כשהמתח המאיץ קטן, רק חלק מהאלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה. הגדלת המתח מושכת אל האנודה גם אלקטרונים שנפלטו בכיוונים אחרים, ולכן הזרם גדל.
•מעבר למתח מסוים כל האלקטרונים הנעקרים בכל שנייה כבר נאספים באנודה. מספר האלקטרונים הנעקרים בשנייה נקבע לפי מספר הפוטונים שפוגעים בקתודה בשנייה (עוצמת האור), ולא לפי המתח.
הגדלת המתח מעבר לכך אכן מגדילה את מהירות האלקטרונים, אבל באותה שנייה מגיעים לאנודה אותם אלקטרונים – והזרם נשאר קבוע. זהו זרם הרוויה, וערכו שונה לכל עקומה לפי עוצמת האור.
טעות נפוצה: לזהות זרם עם מהירות המטענים – אלקטרונים מהירים יותר מגיעים מוקדם יותר, אבל לא מתווספים אלקטרונים חדשים.
שאלה 17 · אפקט פוטואלקטרי עם קווי מנורת כספית: קבוע פלנקבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידים חקרו את האפקט הפוטואלקטרי בעזרת מנורת כספית, שפולטת אור בכמה אורכי גל מוגדרים (קווי פליטה), ובעזרת סדרת מסננים. כל מסנן בולע את כל הקווים שאורך הגל שלהם קצר מערך מסוים, ומעביר את כל הקווים שאורך הגל שלהם ארוך ממנו. על כל מסנן רשום אורך הגל של הקו הקצר ביותר מבין קווי המנורה שעובר דרכו.
התלמידים הרכיבו את המעגל המתואר בתרשים. בכל פעם הציבו מסנן אחר בין המנורה לבין התא הפוטו־אלקטרי, שינו את המתח בעזרת המגע הזז, ומדדו את מתח העצירה – המתח שבו הזרם בננו־אמפרמטר מתאפס.

התוצאות מוצגות בטבלה שלפניכם.
בלי להסתמך על תוצאות הניסוי, פתחו ביטוי של מתח העצירה כפונקצייה של אורך הגל הרשום על המסנן.
האם הקשר שקיבלתם בין ל־ הוא קשר לינארי? נמקו.
העתיקו את הטבלה למחברתכם, והוסיפו לה עמודה שבה תרשמו את הערכים המתאימים של .
סרטטו גרף של מתח העצירה כפונקצייה של .
מצאו בעזרת הגרף את קבוע פלנק. פרטו את חישוביכם.
מצאו בעזרת הגרף את אורך הגל הגדול ביותר שעדיין גורם לפליטת אלקטרונים מן המשטח הפולט. פרטו את שיקוליכם ואת חישוביכם.
תלמיד הציע להאיר את המשטח הפולט באור האדום של מנורת מימן, שאורך הגל שלו , ולהגביר מאוד את עוצמת האור, "כדי שבסוף ייפלטו אלקטרונים". האם יצליח? הסבירו בעזרת המודל החלקיקי של האור.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א(1)
דרך המסנן עוברים כמה קווים: הקו שאורך הגל שלו (הרשום על המסנן) וכל הקווים הארוכים ממנו. פוטון באורך גל נושא אנרגייה – ככל שאורך הגל קצר יותר, האנרגייה גדולה יותר. לכן האלקטרונים המהירים ביותר משתחררים על ידי פוטונים של הקו הקצר ביותר שעבר, , ומתח העצירה נקבע רק על ידיהם (את האלקטרונים האיטיים יותר, שהשתחררו בקווים הארוכים, עוצר כבר מתח קטן יותר):
לפי משוואת האפקט הפוטואלקטרי מדף הנוסחאות ( – פונקציית העבודה של המשטח הפולט), האלקטרונים המהירים ביותר נפלטים באנרגייה קינטית:
במתח העצירה גם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים לפני הלוח הקולט. עבודת הכוח החשמלי על האלקטרון () שווה בגודלה לאנרגייה הקינטית שאבדה:
לכן:
טעות נפוצה: להתייחס לאור שעבר במסנן כאילו יש בו אורך גל אחד, או לקחת אורך גל ממוצע – מתח העצירה נקבע על ידי הפוטונים בעלי האנרגייה הגדולה ביותר, כלומר הקו הקצר ביותר שעבר.
סעיף א(2)
לא. לינארי ב־, לא ב־.
קביעה: הקשר בין ל־ אינו לינארי.
נימוק: בביטוי אורך הגל נמצא במכנה – יחסי הפוך ל־ (בתוספת קבוע), ולכן הגרף של כפונקצייה של הוא עקומה (היפרבולה). לעומת זאת הוא פונקצייה לינארית של : שיפוע וחיתוך עם ציר ב־. לכן בסעיף ב מסרטטים את כפונקצייה של .
סעיף ב(1)
(ב־): , , , , , , .
ממירים כל אורך גל למטרים () ומחשבים את ההופכי. לדוגמה: .
סעיף ב(2)
הנקודות מסתדרות לאורך קו ישר עולה; קו המגמה: ( ב־).
ציר אופקי: ביחידות (כדאי מ־ עד , כדי שיהיה מקום להמשיך את הקו לציר בסעיף ג). ציר אנכי: בוולט (מ־ עד ).
מסמנים את שבע הנקודות ומעבירים קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו (לא מחברים נקודה לנקודה):
הנקודות מסתדרות היטב לאורך קו ישר, כפי שחזינו בסעיף א.
סעיף ג(1)
לפי סעיף א, שיפוע הגרף של כפונקצייה של הוא:
השיפוע – משתי נקודות על הקו (לא מנקודות הטבלה), רחוקות זו מזו: ו־:
הצבה (, ):
קרוב מאוד לערך בטבלת הקבועים, . (התוצאה תלויה מעט בקו שסרטטתם.)
טעות נפוצה: לשכוח את הגורם של יחידות הציר האופקי בחישוב השיפוע.
סעיף ג(2)
(כ־)
שיקול: באורך הגל הגדול ביותר (אורך גל הסף) אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה, והאלקטרונים יוצאים באנרגייה קינטית אפס – כלומר מתח העצירה אפס. לכן ממשיכים את הקו עד לחיתוך שלו עם הציר האופקי ().
משוואת הקו (השיפוע מסעיף ג(1) ונקודה על הקו, למשל ):
החיתוך עם הציר האופקי:
(מהחיתוך עם ציר : , כלומר ; ואכן .)
סעיף ד
לא. : אנרגיית כל פוטון () קטנה מפונקציית העבודה (), ואלקטרון קולט פוטון אחד בלבד – הגברת העוצמה רק מוסיפה פוטונים חלשים.
לפי המודל החלקיקי, האור מורכב מפוטונים שאנרגיית כל אחד מהם , ואלקטרון במשטח קולט את האנרגייה של פוטון אחד בלבד. כדי להשתחרר הוא צריך לקבל לפחות את פונקציית העבודה :
לפוטון באורך גל יש אנרגייה . אף פוטון לא יכול לשחרר אלקטרון. הגברת העוצמה מגדילה את מספר הפוטונים בשנייה, אבל לא את האנרגייה של כל פוטון – ולכן לא ייפלטו אלקטרונים כלל. זו הסיבה שקיים אורך גל מקסימלי לפליטה.
שאלה 18 · אלקטרוסקופ עם דסקית מגנזיום ונורת LED על־סגולהבאורך בגרות · בינונית
אלקטרוסקופ עלים הוא מכשיר לגילוי מטען. מוט מתכת עובר דרך פקק מבודד לתוך כלי זכוכית, ובקצה התחתון שלו תלויים שני עלים דקים של זהב. כשהאלקטרוסקופ טעון, העלים טעונים במטען מאותו סימן, נדחים זה מזה ונפתחים; כשהוא מתפרק, העלים נסגרים.
תלמידה הניחה על הקצה העליון של המוט דסקית נקייה ממגנזיום (פונקציית העבודה של מגנזיום ), ועשתה כמה ניסויים. מקור האור העיקרי הוא נורת LED שפולטת אור על־סגול באורך גל . האיור מתאר את הניסוי הראשון.

אפשר להשתמש בקשר .
בניסוי הראשון התלמידה טענה את האלקטרוסקופ במטען שלילי, והעלים נפתחו. אחר כך הדליקה את נורת ה־LED והאירה את הדסקית. ברגע שהאור פגע בדסקית, העלים התחילו להיסגר. הסבירו.
חשבו את אנרגיית הפוטון של הנורה ואת האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים שנעקרים מהדסקית.
בניסוי השני התלמידה טענה שוב את האלקטרוסקופ במטען שלילי, הרחיקה את הנורה פי שלושה מהדסקית, וחזרה על הניסוי.
(1) האם גם הפעם העלים התחילו להיסגר מיד ברגע שהאור פגע בדסקית? האם הם נסגרו באותו קצב? נמקו לפי המודל החלקיקי.
(2) מה צפה המודל הגלי של האור לגבי רגע ההתחלה של הסגירה, כשהאור חלש יותר?
בניסוי השלישי התלמידה טענה את האלקטרוסקופ במטען חיובי, ורק אז האירה את הדסקית באותה נורה. הפתיחה של העלים לא השתנתה. הסבירו מדוע.
בניסוי הרביעי היא טענה את האלקטרוסקופ במטען שלילי, והאירה את הדסקית במצביע לייזר אדום חזק (), שהספקו גדול בהרבה מזה של נורת ה־LED. העלים לא נסגרו. הסבירו, וציינו מה היה צפוי לפי המודל הגלי.
בניסוי החמישי היא החליפה את דסקית המגנזיום בדסקית פלטינה (פונקציית העבודה ), טענה את האלקטרוסקופ במטען שלילי והאירה את הדסקית בנורת ה־LED העל־סגולה. העלים לא נסגרו. הסבירו.
תנו דוגמה לשימוש של האפקט הפוטואלקטרי בחיי היומיום.
◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
פוטוני ה־UV עוקרים אלקטרונים מהדסקית; המטען השלילי של האלקטרוסקופ קטן והעלים נסגרים.
אנרגיית פוטון באורך גל גדולה מפונקציית העבודה של מגנזיום (סעיף ב), ולכן כל פוטון שנבלע יכול לעקור אלקטרון מהדסקית (אפקט פוטואלקטרי). המטען השלילי של האלקטרוסקופ דוחה את האלקטרונים שנעקרו, והם מתרחקים ולא חוזרים. כך האלקטרוסקופ מאבד אלקטרונים, המטען השלילי שלו קטן, הדחייה בין העלים נחלשת, והם נסגרים.
סעיף ב
,
סעיף ג
(1) כן, מיד – אבל לאט יותר. (2) המודל הגלי צפה השהיה ארוכה יותר לפני תחילת העקירה.
(1) לפי המודל החלקיקי, אלקטרון נעקר מבליעה של פוטון אחד, ואנרגיית הפוטון () לא תלויה במרחק. ברגע שהפוטון הראשון מגיע הוא יכול לעקור אלקטרון – אין צורך לחכות. לכן הסגירה מתחילה מיד. אבל במרחק גדול יותר פוגעים בדסקית פחות פוטונים בשנייה (בערך פי פחות, אם הנורה קטנה ופולטת לכל הכיוונים), נעקרים פחות אלקטרונים בשנייה, והעלים נסגרים לאט יותר.
(2) לפי המודל הגלי, האנרגיה של האור מתפזרת באופן רציף על כל חזית הגל, וכל אלקטרון אוסף אנרגיה בהדרגה. באור חלש יותר האלקטרון צובר את האנרגיה הדרושה לאט יותר, ולכן לפי מודל זה הייתה צפויה השהיה (ארוכה יותר) עד שהאלקטרונים הראשונים ייעקרו. בניסוי אין השהיה כזו – זה תומך במודל החלקיקי.
סעיף ד
האלקטרונים נעקרים, אבל המטען החיובי מושך אותם חזרה; המטען לא משתנה.
הפוטונים עדיין עוקרים אלקטרונים מהדסקית, אבל עכשיו האלקטרוסקופ טעון חיובית ומושך אותם. לאלקטרונים יש לכל היותר , וזה לא מספיק כדי להתרחק מגוף טעון חיובית (בפוטנציאל של יותר מ־). הם חוזרים לדסקית, המטען של האלקטרוסקופ לא משתנה, והעלים נשארים פתוחים.
סעיף ה
פוטון אדום נושא כ־, ואינו עוקר אלקטרון בשום עוצמה. לפי המודל הגלי אור חזק היה אמור לעקור אלקטרונים.
כל אלקטרון בולע פוטון אחד, ולכן אף פוטון של הלייזר לא יכול לעקור אלקטרון. הספק גדול רק מוסיף פוטונים, וכל אחד מהם עדיין חלש מדי – אין עקירה והעלים לא נסגרים.
לפי המודל הגלי, אנרגיית הגל תלויה בעוצמה, ולכן אור אדום חזק מספיק (ובמיוחד חזק יותר מה־LED) היה אמור לעקור אלקטרונים. התוצאה סותרת את המודל הגלי.
סעיף ו
: אור הנורה מתחת לסף של פלטינה.
אנרגיית פוטון הנורה (סעיף ב), והיא קטנה מפונקציית העבודה של פלטינה, . אורך גל הסף של פלטינה הוא , ו־ ארוך ממנו. לכן אין עקירה, והאלקטרוסקופ לא מתפרק.
סעיף ז
למשל חיישן אור שמפעיל דלת אוטומטית או מערכת אזעקה.
דוגמאות: חיישן אור בדלת אוטומטית או בשער חניה (קרן אור שנחסמת מפסיקה את הזרם בתא הפוטואלקטרי); מונה אנשים או מוצרים על פס ייצור; מכפיל פוטונים בגלאי אור רגיש. (גם מצלמות ותאים סולאריים מבוססים על פליטת אלקטרונים בעקבות בליעת פוטונים, אם כי בתוך החומר.)
שאלה 19 · כמה זמן היה אלקטרון מחכה לפי המודל הגלי?באורך בגרות · ברמת בגרות
על לוח צזיום, שפונקציית העבודה שלו , פוגע אור סגול חלש שאורך הגל שלו . עוצמת האור על הלוח (ההספק שמגיע לכל מטר רבוע) היא , ושטח הלוח .
בניסוי, אלקטרונים מתחילים להיפלט פחות מ־ אחרי שהאור פוגע בלוח.
כדי לבחון את המודל הגלי, מניחים שכל אלקטרון יכול לקלוט רק את האנרגיה שפוגעת בשטח של אטום אחד: עיגול שרדיוסו .
לפי המודל הגלי, איזו אנרגיה מקבל אלקטרון אחד בכל שנייה (מהו ההספק שלו)?
לפי המודל הגלי, כמה זמן צריך לחכות עד שאלקטרון יצבור מספיק אנרגיה כדי להיפלט? השוו לתוצאת הניסוי.
לפי המודל החלקיקי: חשבו את האנרגיה של פוטון אחד ואת מספר הפוטונים שפוגעים בלוח בכל שנייה. הסבירו מדוע הפליטה מתחילה מיד.
מהי האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים? מחלישים את האור פי 1000. מה יקרה לאנרגיה הזאת, ולמספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה?
מחליפים את האור הסגול באור אדום () באותה עוצמה. מה צופה המודל הגלי לגבי זמן ההמתנה, ומה צופה המודל החלקיקי? מה נמדד?
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
לפי המודל הגלי האנרגיה מתפזרת באופן רציף על כל פני הלוח. שטח אטום:
ההספק שמגיע לשטח הזה:
סעיף ב
שעות, לעומת פחות מ־ בניסוי.
האלקטרון צריך לצבור לפחות :
המודל הגלי צופה השהיה של כשלוש שעות, ובניסוי הפליטה מתחילה כמעט מיד – פער של לפחות 13 סדרי גודל. זו אחת העובדות שהמודל הגלי אינו מסביר.
סעיף ג
; כ־ פוטונים בשנייה; פוטון יחיד מוסר מיד לאלקטרון יותר מ־.
ההספק על כל הלוח: . מספר הפוטונים בשנייה:
לפי המודל החלקיקי האנרגיה אינה מתפזרת על פני הלוח: היא מרוכזת בפוטונים, וכל פוטון מוסר בבת אחת לאלקטרון אחד. פוטונים מגיעים ללוח בקצב עצום, והראשון שנבלע יכול לעקור אלקטרון מיד – אין צורך לצבור אנרגיה.
סעיף ד
; האנרגיה לא תשתנה, ומספר האלקטרונים בשנייה יקטן פי 1000.
החלשת האור בתדירות קבועה מקטינה את מספר הפוטונים בשנייה פי 1000, ולכן גם את מספר האלקטרונים הנעקרים בשנייה (בהנחה שאותו חלק מהפוטונים עוקר אלקטרונים). האנרגיה של כל פוטון לא השתנתה, ולכן גם המרבית נשארת .
(לפי המודל הגלי, החלשה פי 1000 הייתה מאריכה את זמן ההמתנה פי 1000 – לכ־, יותר מארבעה חודשים.)
סעיף ה
המודל הגלי: אותו זמן המתנה (כ־3 שעות) – התדירות אינה משפיעה. המודל החלקיקי: אין פליטה כלל, כי . נמדד: אין פליטה.
המודל הגלי: קצב קליטת האנרגיה תלוי רק בעוצמה ובשטח, , ולא בתדירות. לכן גם באור אדום באותה עוצמה צפויה פליטה אחרי כ־.
אף פוטון אינו מספיק כדי לעקור אלקטרון, ולכן לא ייפלטו אלקטרונים לעולם, בכל עוצמה ובכל משך זמן. זה מה שנמדד בניסוי.
טעות נפוצה: לחשוב שבאור אדום הפליטה פשוט "מתעכבת יותר" – אין שום פליטה מתחת לתדירות הסף.
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- האפקט הפוטואלקטרי: מתח עצירה כפונקציה של 1/λ · קיץ 2026, שאלה 3
- האפקט הפוטואלקטרי: מתח עצירה, פונקציית עבודה וגרף – · קיץ 2025, שאלה 3
- האפקט הפוטואלקטרי: עקומות זרם–מתח · קיץ 2023, שאלה 3
- אפקט פוטואלקטרי: מתח עצירה וקבוע פלנק · קיץ 2020 מועד מיוחד, שאלה 3