דילוג לתוכן המרכזי

עקיפה בסדק יחיד - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · גלים מכניים ואלקטרומגנטיים · 22 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · סדק יחיד: באיזה מרחק להציב את הקיר כדי לקבל כתם מרכזי ברוחב נתוןקצרה · קלה

תלמיד מאיר בלייזר ירוק שאורך הגל שלו λ=520 nm\lambda=520\,\text{nm} סדק יחיד שרוחבו w=0.13 mmw=0.13\,\text{mm}. האור פוגע בסדק בניצב, ותבנית העקיפה מתקבלת על קיר המקביל לסדק. התלמיד רוצה שרוחב המקסימום המרכזי על הקיר (המרחק בין שני קווי הצומת מסדר 11) יהיה 2.0 cm2.0\,\text{cm}.

א.

באיזה מרחק מהקיר צריך להציב את הסדק?

ב.

הסדק במרחק שמצאתם. מה המרחק על הקיר בין שני קווי הצומת מסדר 22 (אחד מכל צד), ומה רוחבו של כל מקסימום משני שביניהם לבין קווי הצומת מסדר 11?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

L=2.5 mL=2.5\,\text{m}

קו הצומת מסדר 11 נמצא במרחק חצי מרוחב המקסימום המרכזי מהמרכז: X1=1.0 cmX_1=1.0\,\text{cm}. לפי הנוסחה לקווי צומת בסדק יחיד, בזווית קטנה:

sin⁡θ1=λw=520⋅10−90.13⋅10−3=4.0⋅10−3\sin\theta_1=\frac{\lambda}{w}=\frac{520\cdot10^{-9}}{0.13\cdot10^{-3}}=4.0\cdot10^{-3}

הזווית קטנה, ולכן X1L≈sin⁡θ1\frac{X_1}{L}\approx\sin\theta_1:

L=X1sin⁡θ1=1.0⋅10−2 m4.0⋅10−3=2.5 mL=\frac{X_1}{\sin\theta_1}=\frac{1.0\cdot10^{-2}\,\text{m}}{4.0\cdot10^{-3}}=2.5\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב X1=2.0 cmX_1=2.0\,\text{cm} (הרוחב כולו) ולקבל מרחק כפול.

סעיף ב

תשובה:

4.0 cm4.0\,\text{cm}; כל מקסימום משני ברוחב 1.0 cm1.0\,\text{cm}.

בזוויות קטנות קווי הצומת נמצאים במרחקים Xn=nλLw=n⋅1.0 cmX_n=n\frac{\lambda L}{w}=n\cdot1.0\,\text{cm} מהמרכז. לכן X2=2.0 cmX_2=2.0\,\text{cm}, והמרחק בין שני הקווים מסדר 22:

2X2=4.0 cm2X_2=4.0\,\text{cm}

המקסימום המשני משתרע מ־X1X_1 עד X2X_2:

X2−X1=1.0 cmX_2-X_1=1.0\,\text{cm}

כלומר המקסימום המשני רחב חצי מהמקסימום המרכזי.

טעות נפוצה: לחשוב שכל הכתמים המוארים באותו רוחב – המרכזי רחב פי 22 מהמשניים.

שאלה 2 · שני צבעים באותו סדק: קווי צומת שנופלים זה על זהקצרה · בינונית

אור שמכיל שני אורכי גל – אור כחול שאורך הגל שלו λ1=450 nm\lambda_1=450\,\text{nm}, ואור נוסף שאורך הגל שלו λ2\lambda_2 אינו ידוע – פוגע בניצב בסדק יחיד שרוחבו w=0.090 mmw=0.090\,\text{mm}. מסך מוצב במקביל לסדק, במרחק L=1.8 mL=1.8\,\text{m} ממנו. על המסך רואים שקו הצומת מסדר 33 של האור הכחול נופל בדיוק על קו הצומת מסדר 22 של האור השני. כל הזוויות בשאלה קטנות.

א.

חשבו את λ2\lambda_2.

ב.

חשבו את המרחק על המסך בין מרכז התבנית לבין הנקודה שבה נופלים שני קווי הצומת זה על זה. מה רואים בנקודה הזאת?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

λ2=675 nm\lambda_2=675\,\text{nm} (אור אדום)

בסדק יחיד קו צומת מסדר nn מתקבל בזווית שמקיימת wsin⁡θn=nλw\sin\theta_n=n\lambda. שני קווי הצומת נמצאים באותה נקודה, כלומר באותה זווית:

wsin⁡θ=3λ1=2λ2  ⇒  λ2=32λ1=32⋅450 nm=675 nmw\sin\theta=3\lambda_1=2\lambda_2\;\Rightarrow\;\lambda_2=\frac{3}{2}\lambda_1=\frac32\cdot450\,\text{nm}=675\,\text{nm}

התוצאה אינה תלויה ברוחב הסדק ובמרחק המסך. זה אור אדום.

סעיף ב

תשובה:

X=2.7 cmX=2.7\,\text{cm}; הנקודה חשוכה לגמרי.

בזוויות קטנות sin⁡θ≈tan⁡θ=XL\sin\theta\approx\tan\theta=\frac{X}{L}, ולכן:

X=3λ1Lw=3⋅450⋅10−9 m⋅1.8 m9.0⋅10−5 m=2.7⋅10−2 m=2.7 cmX=\frac{3\lambda_1L}{w}=\frac{3\cdot450\cdot10^{-9}\,\text{m}\cdot1.8\,\text{m}}{9.0\cdot10^{-5}\,\text{m}}=2.7\cdot10^{-2}\,\text{m}=2.7\,\text{cm}

(אותו דבר מתקבל מ־2λ2Lw\frac{2\lambda_2L}{w}.)

בנקודה הזאת אף אחד משני הצבעים אינו מגיע – כל אחד מהם בצומת שלו – ולכן היא חשוכה לגמרי. ברוב קווי הצומת האחרים של צבע אחד רואים את הצבע השני (חפיפה מלאה חוזרת רק בסדרים 66 ו־44, 99 ו־66 וכן הלאה).

טעות נפוצה: לחשוב שקו הצומת מסדר גבוה יותר שייך לאורך הגל הארוך יותר. להפך – לאורך גל ארוך יותר הצמתים רחוקים יותר מהמרכז, ולכן כדי להגיע לאותה נקודה הוא צריך סדר נמוך יותר.

שאלה 3 · סדק צר מאוד: המקסימום המרכזי ממלא את כל המסךקצרה · קשה

אור לייזר שאורך הגל שלו λ=566 nm\lambda=566\,\text{nm} פוגע בניצב בסדק יחיד שרוחבו ניתן לכוונון. מסך שטוח שרוחבו 1.2 m1.2\,\text{m} מוצב במקביל לסדק, במרחק L=0.60 mL=0.60\,\text{m} ממנו, ומרכזו מול הסדק. מתחילים מסדק רחב, ומצרים אותו לאט.

א.

מהו רוחב הסדק שבו שני קווי הצומת מסדר 11 נופלים בדיוק על שני קצות המסך?

ב.

תלמיד פתר את סעיף א בנוסחה X1=λLwX_1=\frac{\lambda L}{w}. איזה רוחב סדק הוא קיבל? הסבירו מדוע התשובה שלו שגויה, ובכמה אחוזים היא שונה מהתשובה הנכונה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

w=0.80 μmw=0.80\,\mu\text{m}

כל קצה של המסך נמצא במרחק 0.60 m0.60\,\text{m} ממרכזו, ולכן הזווית אליו היא:

tan⁡θ=0.600.60=1  ⇒  θ=45∘\tan\theta=\frac{0.60}{0.60}=1\;\Rightarrow\;\theta=45^\circ

הזווית גדולה, ולכן אין להשתמש בקירוב. מתנאי הצומת מסדר 11:

wsin⁡θ1=λ  ⇒  w=λsin⁡45∘=566⋅10−9 m0.707=8.0⋅10−7 m=0.80 μmw\sin\theta_1=\lambda\;\Rightarrow\;w=\frac{\lambda}{\sin45^\circ}=\frac{566\cdot10^{-9}\,\text{m}}{0.707}=8.0\cdot10^{-7}\,\text{m}=0.80\,\mu\text{m}

אם מצרים את הסדק עוד, המקסימום המרכזי רחב מהמסך, וכל המסך מואר בלי אף קו צומת.

סעיף ב

תשובה:

0.566 μm0.566\,\mu\text{m} – קטן בכ־29%29\% מהנכון.

w=λLX1=566⋅10−9⋅0.600.60=5.66⋅10−7 mw=\frac{\lambda L}{X_1}=\frac{566\cdot10^{-9}\cdot0.60}{0.60}=5.66\cdot10^{-7}\,\text{m}

הנוסחה X1=λLwX_1=\frac{\lambda L}{w} נובעת מהקירוב sin⁡θ≈tan⁡θ≈θ\sin\theta\approx\tan\theta\approx\theta, שטוב רק לזוויות קטנות. ב־45∘45^\circ יש tan⁡θ=1\tan\theta=1 אבל sin⁡θ=0.707\sin\theta=0.707, והפער גדול. ההפרש:

0.80−0.5660.80≈0.29=29%\frac{0.80-0.566}{0.80}\approx0.29=29\%

טעות נפוצה: להשתמש בנוסחת הזוויות הקטנות בלי לבדוק את הזווית. כשהסדק צר כמו אורך גל או שניים, הזוויות תמיד גדולות.

שאלה 4 · תבנית עקיפה על לוח משבצות: אורך הגל, מספר קווי הצומת ולייזר כחולביניים · בינונית

קרן לייזר שאורך הגל שלה אינו ידוע פוגעת בניצב בסדק יחיד שרוחבו w=0.20 mmw=0.20\,\text{mm}. על מסך משובץ במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m} מן הסדק מתקבלת תבנית העקיפה שבתרשים. רוחב כל משבצת בלוח הוא 2 mm2\,\text{mm}.

א.

מצאו בעזרת התרשים את אורך הגל של הלייזר.

ב.

מחליפים את המסך במסך ארוך מאוד. כמה קווי צומת יתקבלו עליו?

ג.

מחליפים את הלייזר בלייזר כחול שאורך הגל שלו 450 nm450\,\text{nm}, ואת שאר המערכת לא משנים. האם המקסימום המרכזי יהיה רחב יותר או צר יותר? על כמה משבצות הוא ישתרע?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

λ=600 nm\lambda=600\,\text{nm}

בתרשים המקסימום המרכזי משתרע על 66 משבצות: רוחבו 6⋅2 mm=12 mm6\cdot2\,\text{mm}=12\,\text{mm}, וקו הצומת מסדר 11 נמצא X1=6 mmX_1=6\,\text{mm} מהמרכז. הזווית קטנה:

X1L=λw  ⇒  λ=wX1L=2.0⋅10−4 m⋅6⋅10−3 m2.0 m=6.0⋅10−7 m=600 nm\frac{X_1}{L}=\frac{\lambda}{w}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{wX_1}{L}=\frac{2.0\cdot10^{-4}\,\text{m}\cdot6\cdot10^{-3}\,\text{m}}{2.0\,\text{m}}=6.0\cdot10^{-7}\,\text{m}=600\,\text{nm}

(בדיקה: המקסימומים המשניים ברוחב 33 משבצות כל אחד – חצי מהמרכזי, כמצופה.)

סעיף ב

תשובה:

666666

sin⁡θn=nλw<1  ⇒  n<wλ=2.0⋅10−46.0⋅10−7≈333.3\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{w}<1\;\Rightarrow\;n<\frac{w}{\lambda}=\frac{2.0\cdot10^{-4}}{6.0\cdot10^{-7}}\approx333.3

לכן n=1,2,…,333n=1,2,\dots,333 בכל צד (אין קו צומת מסדר 00 – במרכז יש מקסימום): 2⋅333=6662\cdot333=666 קווי צומת.

סעיף ג

תשובה:

צר יותר: 9 mm9\,\text{mm}, כלומר 4.54.5 משבצות.

רוחב המקסימום המרכזי בזוויות קטנות הוא 2X1=2λLw2X_1=\frac{2\lambda L}{w} – יחסי לאורך הגל. אורך הגל קטן, ולכן התבנית מתכווצת:

2X1=2⋅450⋅10−9⋅2.02.0⋅10−4=9.0⋅10−3 m=9 mm2X_1=\frac{2\cdot450\cdot10^{-9}\cdot2.0}{2.0\cdot10^{-4}}=9.0\cdot10^{-3}\,\text{m}=9\,\text{mm}

כלומר 4.54.5 משבצות.

(או ביחס: 12 mm⋅450600=9 mm12\,\text{mm}\cdot\frac{450}{600}=9\,\text{mm}.)

שאלה 5 · קריאת קווי הצומת מסרגל: רוחב הסדק ולייזר אחרביניים · בינונית

קרן לייזר אדומה שאורך הגל שלה λ=650 nm\lambda=650\,\text{nm} פוגעת בניצב בסדק יחיד. מסך מוצב במקביל לסדק, במרחק L=2.40 mL=2.40\,\text{m} ממנו. על המסך מודבק סרגל, אבל אפס הסרגל אינו מול הסדק. תלמידה מסמנת את מקומות שישת קווי הצומת הקרובים ביותר למרכז התבנית, ורושמת את הקריאות בסרגל:

קו123456
קריאה (cm)(\text{cm})7.667.668.448.449.229.2210.7810.7811.5611.5612.3412.34

בכל המדידות הזוויות קטנות.

א.

מהי הקריאה בסרגל של מרכז המקסימום המרכזי? מהו רוחב המקסימום המרכזי ומהו רוחב כל אחד מהמקסימומים המשניים שבטבלה?

ב.

חשבו את רוחב הסדק.

ג.

חשבו את תדירות האור של הלייזר.

ד.

מחליפים את הלייזר בלייזר שתדירותו 6.0⋅1014 Hz6.0\cdot10^{14}\,\text{Hz}, ולא משנים דבר אחר.

(1) מה יהיו הקריאות בסרגל של שני קווי הצומת מסדר 11?

(2) לאיזה מרחק מהסדק צריך להזיז את המסך כדי שרוחב המקסימום המרכזי יהיה שוב 1.56 cm1.56\,\text{cm}?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

מרכז ב־10.00 cm10.00\,\text{cm}; רוחב המקסימום המרכזי 1.56 cm1.56\,\text{cm}; רוחב מקסימום משני 0.78 cm0.78\,\text{cm}.

המרווח הגדול בטבלה הוא בין 9.229.22 ל־10.7810.78 – שם המקסימום המרכזי, שרוחבו כפול מרוחב המקסימומים המשניים. מרכז התבנית באמצע:

x0=9.22+10.782=10.00 cmx_0=\frac{9.22+10.78}{2}=10.00\,\text{cm}

רוחב המקסימום המרכזי: 10.78−9.22=1.56 cm10.78-9.22=1.56\,\text{cm}. רוחב מקסימום משני (בין צמתים סמוכים באותו צד): 8.44−7.66=0.78 cm8.44-7.66=0.78\,\text{cm} – בדיוק חצי.

סעיף ב

תשובה:

w=0.20 mmw=0.20\,\text{mm}

קו הצומת מסדר 11 נמצא במרחק X1=0.78 cmX_1=0.78\,\text{cm} ממרכז התבנית. בזוויות קטנות:

X1=λLw  ⇒  w=λLX1=650⋅10−9 m⋅2.40 m0.78⋅10−2 m=2.0⋅10−4 m=0.20 mmX_1=\frac{\lambda L}{w}\;\Rightarrow\;w=\frac{\lambda L}{X_1}=\frac{650\cdot10^{-9}\,\text{m}\cdot2.40\,\text{m}}{0.78\cdot10^{-2}\,\text{m}}=2.0\cdot10^{-4}\,\text{m}=0.20\,\text{mm}

סעיף ג

תשובה:

f≈4.6⋅1014 Hzf\approx4.6\cdot10^{14}\,\text{Hz}

f=cλ=3⋅108 m/s650⋅10−9 m≈4.6⋅1014 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^{8}\,\text{m/s}}{650\cdot10^{-9}\,\text{m}}\approx4.6\cdot10^{14}\,\text{Hz}

סעיף ד

תשובה:

(1) 9.40 cm9.40\,\text{cm} ו־10.60 cm10.60\,\text{cm}; (2) L=3.12 mL=3.12\,\text{m}.

(1) אורך הגל החדש:

λ′=cf′=3⋅1086.0⋅1014=5.0⋅10−7 m=500 nm\lambda'=\frac{c}{f'}=\frac{3\cdot10^{8}}{6.0\cdot10^{14}}=5.0\cdot10^{-7}\,\text{m}=500\,\text{nm}
X1′=λ′Lw=5.0⋅10−7⋅2.402.0⋅10−4=6.0⋅10−3 m=0.60 cmX_1'=\frac{\lambda'L}{w}=\frac{5.0\cdot10^{-7}\cdot2.40}{2.0\cdot10^{-4}}=6.0\cdot10^{-3}\,\text{m}=0.60\,\text{cm}

מרכז התבנית לא זז (הוא מול הסדק), ולכן הקריאות: 10.00±0.6010.00\pm0.60, כלומר 9.40 cm9.40\,\text{cm} ו־10.60 cm10.60\,\text{cm}. התבנית צרה יותר כי אורך הגל קצר יותר.

(2) רוחב המקסימום המרכזי 2λLw\frac{2\lambda L}{w} יחזור לערכו הקודם אם λ′L′=λL\lambda'L'=\lambda L:

L′=Lλλ′=2.40⋅650500=3.12 mL'=L\frac{\lambda}{\lambda'}=2.40\cdot\frac{650}{500}=3.12\,\text{m}

שאלה 6 · עקיפה של אור לייזר אדום בסדק יחידבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אור לייזר אדום שאורך הגל שלו λ=650 nm\lambda=650\,\text{nm} פוגע בניצב בלוחית שיש בה סדק יחיד שרוחבו w=0.10 mmw=0.10\,\text{mm}. מסך מוצב במקביל ללוחית ובמרחק L=1.50 mL=1.50\,\text{m} ממנה, ועליו מתקבלת תבנית עקיפה.

א.

חשבו את הזווית θ1\theta_1 שבה נמצא קו הצומת הראשון (n=1n=1) ביחס לכיוון הקרן המקורית.

ב.

חשבו את רוחב פס האור המרכזי Δx\Delta x על המסך.

ג.

חשבו את רוחב פס האור המשני הראשון (בין הצומת הראשון לצומת השני), והשוו אותו לרוחב פס האור המרכזי.

ד.

מקטינים את רוחב הסדק ל־w′=0.05 mmw'=0.05\,\text{mm}, בלי לשנות דבר אחר. קבעו אם רוחב פס האור המרכזי גדל, קטן או לא משתנה, וחשבו את רוחבו החדש.

ה.

מחזירים את הסדק לרוחב w=0.10 mmw=0.10\,\text{mm} ומחליפים את הלייזר בלייזר אחר. רוחב פס האור המרכזי שנמדד הפעם הוא 16.8 mm16.8\,\text{mm}.

חשבו את אורך הגל של הלייזר השני.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

sin⁡θ1=6.5⋅10−3\sin\theta_1=6.5\cdot10^{-3}, θ1≈0.37∘\theta_1\approx0.37^\circ

מדף הנוסחאות, קווי צומת בעקיפה בסדק יחיד:

sin⁡θn=nλw\sin\theta_n=\frac{n\lambda}{w}

עבור n=1n=1:

sin⁡θ1=650⋅10−90.10⋅10−3=6.5⋅10−3  ⇒  θ1≈0.37∘\sin\theta_1=\frac{650\cdot10^{-9}}{0.10\cdot10^{-3}}=6.5\cdot10^{-3}\;\Rightarrow\;\theta_1\approx0.37^\circ

הזווית קטנה מאוד, ולכן אפשר להשתמש בקירוב sin⁡θ≈tan⁡θ≈XL\sin\theta\approx\tan\theta\approx\frac{X}{L}.

סעיף ב

תשובה:

Δx=19.5 mm\Delta x=19.5\,\text{mm}

המרחק ממרכז התבנית לצומת הראשון:

X1L=λw  ⇒  X1=λLw=650⋅10−9⋅1.500.10⋅10−3=9.75⋅10−3 m\frac{X_1}{L}=\frac{\lambda}{w}\;\Rightarrow\;X_1=\frac{\lambda L}{w}=\frac{650\cdot10^{-9}\cdot1.50}{0.10\cdot10^{-3}}=9.75\cdot10^{-3}\,\text{m}

פס האור המרכזי משתרע בין הצומת הראשון בצד אחד לצומת הראשון בצד השני:

Δx=2X1=19.5⋅10−3 m=19.5 mm\Delta x=2X_1=19.5\cdot10^{-3}\,\text{m}=19.5\,\text{mm}

טעות נפוצה: לענות 9.75 mm9.75\,\text{mm} – זה רק חצי מרוחב הפס המרכזי.

סעיף ג

תשובה:

9.75 mm9.75\,\text{mm} – חצי מרוחב הפס המרכזי.

הצומת השני (n=2n=2):

X2=2λLw=2⋅9.75=19.5 mmX_2=\frac{2\lambda L}{w}=2\cdot9.75=19.5\,\text{mm}

רוחב הפס המשני:

X2−X1=19.5−9.75=9.75 mm=λLwX_2-X_1=19.5-9.75=9.75\,\text{mm}=\frac{\lambda L}{w}

לכן פס האור המרכזי (19.5 mm19.5\,\text{mm}) רחב פי 22 מכל פס משני.

סעיף ד

תשובה:

גדל פי 2: Δx′=39 mm\Delta x'=39\,\text{mm}.

לפי סעיף ב:

Δx=2λLw\Delta x=\frac{2\lambda L}{w}

רוחב הפס המרכזי יחסי הפוך לרוחב הסדק. כשהסדק צר פי 22, העקיפה חזקה יותר – האור "מתפזר" לזוויות גדולות יותר – והפס המרכזי רחב פי 22:

Δx′=2⋅650⋅10−9⋅1.500.05⋅10−3=0.039 m=39 mm\Delta x'=\frac{2\cdot650\cdot10^{-9}\cdot1.50}{0.05\cdot10^{-3}}=0.039\,\text{m}=39\,\text{mm}

טעות נפוצה: לחשוב שסדק צר יותר יוצר פס צר יותר – בעקיפה ההפך נכון.

סעיף ה

תשובה:

λ2=560 nm\lambda_2=560\,\text{nm}

מבודדים את λ\lambda מהביטוי לרוחב הפס המרכזי:

Δx=2λLw  ⇒  λ=Δx w2L\Delta x=\frac{2\lambda L}{w}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\Delta x\,w}{2L}
λ2=16.8⋅10−3⋅0.10⋅10−32⋅1.50=5.6⋅10−7 m=560 nm\lambda_2=\frac{16.8\cdot10^{-3}\cdot0.10\cdot10^{-3}}{2\cdot1.50}=5.6\cdot10^{-7}\,\text{m}=560\,\text{nm}

(בדיקה: הפס צר יותר מאשר באור האדום, כמצופה מאורך גל קצר יותר.)

שאלה 7 · ניסוי יאנג בלייזר אדום: מרווח בין קווים, מינימום וסדק יחידבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אלומת לייזר אדום שאורך הגל שלו λ=650 nm\lambda=650\,\text{nm} פוגעת בניצב בלוחית שבה שני סדקים צרים, S1S_1 ו־S2S_2. המרחק בין הסדקים d=0.3 mmd=0.3\,\text{mm}. במרחק L=1.8 mL=1.8\,\text{m} מהלוחית מוצב מסך, והנקודה OO נמצאת מול אמצע הקטע S1S2S_1S_2 (ראו תרשים).

א.

חשבו את המרחק בין שני קווים בהירים סמוכים על המסך.

ב.

חשבו את המרחק מהנקודה OO אל הקו הכהה השני (באחד הצדדים).

ג.

מחליפים את הלייזר בלייזר כחול שאורך הגל שלו 450 nm450\,\text{nm}. קבעו אם הקווים הבהירים יתקרבו זה לזה או יתרחקו, וחשבו את המרווח החדש ביניהם.

ד.

מחזירים את הלייזר האדום ומחליפים את הלוחית בלוחית שבה סדק יחיד שרוחבו w=0.1 mmw=0.1\,\text{mm}. חשבו את רוחב הפס הבהיר המרכזי על המסך.

ה.

חוזרים לשני הסדקים ולאור האדום. הנקודה PP על המסך רחוקה מהסדק S2S_2 ב־1625 nm1625\,\text{nm} יותר מאשר מהסדק S1S_1. קבעו אם בנקודה PP מתקבל קו בהיר או קו כהה, ומאיזה סדר. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Δx=3.9 mm\Delta x=3.9\,\text{mm}

מדף הנוסחאות – נוסחת יאנג:

Δx=Lλd=1.8⋅650⋅10−90.3⋅10−3=3.9⋅10−3 m=3.9 mm\Delta x=\frac{L\lambda}{d}=\frac{1.8\cdot 650\cdot 10^{-9}}{0.3\cdot 10^{-3}}=3.9\cdot 10^{-3}\,\text{m}=3.9\,\text{mm}

סעיף ב

תשובה:

X2=5.85 mmX_2=5.85\,\text{mm}

מדף הנוסחאות – קווי מינימום:

XnL=(n−12)λd  ⇒  Xn=(n−12)Δx\frac{X_n}{L}=\left(n-\tfrac12\right)\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;X_n=\left(n-\tfrac12\right)\Delta x

למינימום השני, n=2n=2:

X2=1.5⋅3.9=5.85 mmX_2=1.5\cdot 3.9=5.85\,\text{mm}

טעות נפוצה: לחשב 2Δx2\Delta x – זה מקומו של הקו הבהיר השני; הקווים הכהים נמצאים באמצע בין הבהירים.

סעיף ג

תשובה:

יתקרבו; Δx′=2.7 mm\Delta x'=2.7\,\text{mm}

לפי Δx=Lλd\Delta x=\frac{L\lambda}{d}, המרווח ביחס ישר לאורך הגל. אורך הגל קטן, ולכן הקווים מתקרבים:

Δx′=1.8⋅450⋅10−90.3⋅10−3=2.7⋅10−3 m=2.7 mm\Delta x'=\frac{1.8\cdot 450\cdot 10^{-9}}{0.3\cdot 10^{-3}}=2.7\cdot 10^{-3}\,\text{m}=2.7\,\text{mm}

סעיף ד

תשובה:

23.4 mm23.4\,\text{mm}

מדף הנוסחאות – קווי צומת בעקיפה בסדק יחיד:

XnL=nλw\frac{X_n}{L}=n\frac{\lambda}{w}

קו הצומת הראשון:

X1=Lλw=1.8⋅650⋅10−90.1⋅10−3=1.17⋅10−2 m=11.7 mmX_1=\frac{L\lambda}{w}=\frac{1.8\cdot 650\cdot 10^{-9}}{0.1\cdot 10^{-3}}=1.17\cdot 10^{-2}\,\text{m}=11.7\,\text{mm}

הפס המרכזי משתרע מקו הצומת הראשון בצד אחד עד קו הצומת הראשון בצד השני:

D=2X1=23.4 mmD=2X_1=23.4\,\text{mm}

טעות נפוצה: לענות 11.7 mm11.7\,\text{mm} – זהו רק חצי מרוחב הפס.

סעיף ה

תשובה:

קו כהה – המינימום השלישי (הפרש הדרכים 2.5λ2.5\lambda).

נבטא את הפרש הדרכים באורכי גל:

Δλ=1625650=2.5\frac{\Delta}{\lambda}=\frac{1625}{650}=2.5

הפרש הדרכים הוא חצי־שלם של אורכי גל, ולכן הגלים מגיעים ל־PP במופע הפוך – התאבכות הורסת, קו כהה.

לפי Δ=(n−12)λ\Delta=\left(n-\tfrac12\right)\lambda: n−12=2.5⇒n=3n-\tfrac12=2.5\Rightarrow n=3 – זהו המינימום השלישי.

טעות נפוצה: לעגל ל"בערך 22 או 33 אורכי גל" ולקבוע שהנקודה בהירה – רק הפרש של מספר שלם של אורכי גל נותן קו בהיר.

שאלה 8 · ניסוי יאנג עם לייזר אדום וחריץ יחידבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אלומה מקבילה של אור אדום מלייזר, שאורך הגל שלו λ=650 nm\lambda=650\,\text{nm}, פוגעת בניצב בלוחית שבה שני חריצים צרים. המרחק בין החריצים d=0.25 mmd=0.25\,\text{mm}. מסך מוצב במקביל ללוחית, במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m} ממנה. הניחו קירוב של זוויות קטנות.

א.

חשבו את רוחב פס האור, Δx\Delta x (המרחק בין מרכזי שני מקסימומים סמוכים).

ב.

חשבו את המרחק על המסך בין מרכז המקסימום מסדר n=0n=0 לבין מרכז המקסימום מסדר n=3n=3.

ג.

בנקודה BB על המסך הפרש הדרכים מהחריצים הוא 1625 nm1625\,\text{nm}. קבעו אם בנקודה BB מתקבלת התאבכות בונה או הורסת, וחשבו את מרחקה ממרכז התבנית. נמקו.

ד.

מחליפים את הלייזר האדום בלייזר ירוק שאורך הגל שלו 520 nm520\,\text{nm} (שאר המערך לא משתנה). קבעו אם פסי האור יתקרבו זה לזה או יתרחקו, וחשבו את רוחב הפס החדש.

ה.

מחליפים את הלוחית בלוחית שבה חריץ אחד ברוחב w=0.10 mmw=0.10\,\text{mm}, ומאירים אותו בלייזר האדום. המסך נשאר במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m}. חשבו את רוחב המקסימום המרכזי על המסך.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Δx=5.2 mm\Delta x=5.2\,\text{mm}

מדף הנוסחאות, נוסחת יאנג:

ΔxL=λd  ⇒  Δx=Lλd\frac{\Delta x}{L}=\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{L\lambda}{d}
Δx=2.0⋅650⋅10−90.25⋅10−3=5.2⋅10−3 m=5.2 mm\Delta x=\frac{2.0\cdot 650\cdot 10^{-9}}{0.25\cdot 10^{-3}}=5.2\cdot 10^{-3}\,\text{m}=5.2\,\text{mm}

סעיף ב

תשובה:

15.6 mm15.6\,\text{mm}

המקסימומים נמצאים במרווחים שווים של Δx\Delta x, ולכן המקסימום מסדר 33 נמצא במרחק:

X3=3Δx=3⋅5.2=15.6 mmX_3=3\Delta x=3\cdot 5.2=15.6\,\text{mm}

(אותו דבר מנוסחת קווי המקסימום: XnL=nλd\frac{X_n}{L}=\frac{n\lambda}{d}.)

סעיף ג

תשובה:

התאבכות הורסת (Δr=2.5λ\Delta r=2.5\lambda); מרחק 13 mm13\,\text{mm} מהמרכז.

מספר אורכי הגל בהפרש הדרכים:

Δrλ=1625650=2.5\frac{\Delta r}{\lambda}=\frac{1625}{650}=2.5

כלומר Δr=5⋅λ2\Delta r=5\cdot\frac{\lambda}{2} – מספר אי־זוגי של חצאי אורך גל. הגלים מגיעים בהיפוך מופע ומבטלים זה את זה: התאבכות הורסת (קו המינימום השלישי, n=3n=3 בנוסחה dsin⁡θn=(n−12)λd\sin\theta_n=(n-\tfrac12)\lambda).

המרחק ממרכז התבנית: Δr≈dXL\Delta r\approx d\frac{X}{L}, ולכן

X=L Δrd=2.0⋅1625⋅10−90.25⋅10−3=0.013 m=13 mmX=\frac{L\,\Delta r}{d}=\frac{2.0\cdot 1625\cdot 10^{-9}}{0.25\cdot 10^{-3}}=0.013\,\text{m}=13\,\text{mm}

(כלומר באמצע בין המקסימום השני, ב־10.4 mm10.4\,\text{mm}, לשלישי, ב־15.6 mm15.6\,\text{mm}.)

סעיף ד

תשובה:

הפסים יתקרבו: Δx=4.16 mm\Delta x=4.16\,\text{mm}.

לפי Δx=Lλd\Delta x=\frac{L\lambda}{d}, כש־LL ו־dd קבועים רוחב הפס יחסי לאורך הגל. אורך הגל קטן, ולכן הפסים מתקרבים:

Δx=2.0⋅520⋅10−90.25⋅10−3=4.16⋅10−3 m=4.16 mm\Delta x=\frac{2.0\cdot 520\cdot 10^{-9}}{0.25\cdot 10^{-3}}=4.16\cdot 10^{-3}\,\text{m}=4.16\,\text{mm}

סעיף ה

תשובה:

26 mm26\,\text{mm}

מדף הנוסחאות, קווי הצומת בעקיפה מסדק יחיד:

XnL=nλw\frac{X_n}{L}=\frac{n\lambda}{w}

הצומת הראשון (n=1n=1) נמצא במרחק

X1=Lλw=2.0⋅650⋅10−90.10⋅10−3=0.013 m=13 mmX_1=\frac{L\lambda}{w}=\frac{2.0\cdot 650\cdot 10^{-9}}{0.10\cdot 10^{-3}}=0.013\,\text{m}=13\,\text{mm}

מכל צד של המרכז. המקסימום המרכזי משתרע בין שני הצמתים הראשונים, ולכן רוחבו:

D=2X1=26 mmD=2X_1=26\,\text{mm}

טעות נפוצה: לענות 13 mm13\,\text{mm} – זה רק המרחק מהמרכז לצומת הראשון.

שאלה 9 · עקיפה בסדק יחיד: רוחב הכתם המרכזי והכתם המשניבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרן לייזר אדום שאורך הגל שלו λ=640 nm\lambda=640\,\text{nm} פוגעת בניצב בסדק יחיד שרוחבו w=0.16 mmw=0.16\,\text{mm}. מסך מוצב במקביל לסדק, במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m} ממנו.

א.

חשבו את רוחב המקסימום המרכזי על המסך.

ב.

חשבו את רוחב המקסימום המשני (הכתם המואר שבין קו הצומת מסדר 11 לקו הצומת מסדר 22).

ג.

מצרים את הסדק לרוחב 0.08 mm0.08\,\text{mm}. כיצד תשתנה התבנית על המסך? חשבו את רוחב המקסימום המרכזי החדש.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

16 mm16\,\text{mm}

המקסימום המרכזי משתרע בין שני קווי הצומת מסדר 11, אחד מכל צד.

קווי צומת בעקיפה בסדק יחיד (דף הנוסחאות):

sin⁡θn=XnLn=nλw\sin\theta_n=\frac{X_n}{L_n}=n\frac{\lambda}{w}
sin⁡θ1=640⋅10−90.16⋅10−3=4⋅10−3\sin\theta_1=\frac{640\cdot10^{-9}}{0.16\cdot10^{-3}}=4\cdot10^{-3}

הזווית קטנה, ולכן Ln≈LL_n\approx L:

X1=Lsin⁡θ1=2.0⋅4⋅10−3=8⋅10−3 m=8 mmX_1=L\sin\theta_1=2.0\cdot4\cdot10^{-3}=8\cdot10^{-3}\,\text{m}=8\,\text{mm}

הרוחב הוא משני צדי המרכז:

2X1=16 mm2X_1=16\,\text{mm}

טעות נפוצה: לתת את X1=8 mmX_1=8\,\text{mm} כרוחב – זה המרחק מן המרכז לקו הצומת בצד אחד בלבד.

סעיף ב

תשובה:

8 mm8\,\text{mm}

X2=2λLw=2⋅8=16 mmX_2=2\frac{\lambda L}{w}=2\cdot8=16\,\text{mm}
X2−X1=16−8=8 mmX_2-X_1=16-8=8\,\text{mm}

המקסימום המרכזי רחב פי 22 מכל מקסימום משני.

סעיף ג

תשובה:

התבנית תתפשט (תתרחב) פי 22; רוחב המקסימום המרכזי 32 mm32\,\text{mm}.

sin⁡θn=nλw\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{w} – כשהסדק צר יותר הזוויות אל קווי הצומת גדלות, והאור מתפזר יותר (העקיפה בולטת יותר). ww קטן פי 22, ולכן (בזוויות קטנות) כל המרחקים על המסך גדלים פי 22:

2X1=2⋅640⋅10−9⋅2.00.08⋅10−3=0.032 m=32 mm2X_1=2\cdot\frac{640\cdot10^{-9}\cdot2.0}{0.08\cdot10^{-3}}=0.032\,\text{m}=32\,\text{mm}

שאלה 10 · מציאת רוחב סדק מן המרחק בין קווי הצומתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרן לייזר כחול שאורך הגל שלו λ=450 nm\lambda=450\,\text{nm} פוגעת בניצב בסדק יחיד שרוחבו ww אינו ידוע. מסך מוצב במקביל לסדק, במרחק L=1.6 mL=1.6\,\text{m} ממנו. המרחק על המסך בין שני קווי הצומת מסדר 11 (אחד מכל צד של המרכז) הוא 1.2 cm1.2\,\text{cm}.

א.

חשבו את רוחב הסדק ww.

ב.

מגדילים את רוחב הסדק פי 22. האם המרחק בין שני קווי הצומת מסדר 11 יגדל או יקטן? חשבו אותו.

ג.

רוחב הסדק נשאר כפול (2w2w), והמסך ארוך מאוד. כמה קווי צומת יתקבלו על המסך?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

w=1.2⋅10−4 m=0.12 mmw=1.2\cdot10^{-4}\,\text{m}=0.12\,\text{mm}

קווי הצומת מסדר 11 נמצאים משני צדי המרכז במרחקים שווים, ולכן:

X1=1.2 cm2=0.6 cmX_1=\frac{1.2\,\text{cm}}{2}=0.6\,\text{cm}

קווי צומת בעקיפה בסדק יחיד (דף הנוסחאות), בזווית קטנה (Ln≈LL_n\approx L):

X1L=λw  ⇒  w=λLX1=450⋅10−9⋅1.66⋅10−3=1.2⋅10−4 m\frac{X_1}{L}=\frac{\lambda}{w}\;\Rightarrow\;w=\frac{\lambda L}{X_1}=\frac{450\cdot10^{-9}\cdot1.6}{6\cdot10^{-3}}=1.2\cdot10^{-4}\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב X1=1.2 cmX_1=1.2\,\text{cm} – זה המרחק בין שני הקווים, כפול מן המרחק של כל אחד מהם מן המרכז.

סעיף ב

תשובה:

יקטן; 0.6 cm0.6\,\text{cm}

X1=λLwX_1=\frac{\lambda L}{w} – המרחק הפוך בפרופורציה לרוחב הסדק. כשהסדק רחב פי 22, המרחק קטן פי 22:

2X1′=1.2 cm2=0.6 cm2X_1'=\frac{1.2\,\text{cm}}{2}=0.6\,\text{cm}

סדק רחב יותר – עקיפה פחות בולטת, והתבנית צרה יותר.

סעיף ג

תשובה:

10661066

sin⁡θn=nλ2w\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{2w}, ו־sin⁡θ\sin\theta אינו יכול לעלות על 11:

n<2wλ=2.4⋅10−44.5⋅10−7≈533.3  ⇒  n=1,2,…,533n<\frac{2w}{\lambda}=\frac{2.4\cdot10^{-4}}{4.5\cdot10^{-7}}\approx533.3\;\Rightarrow\;n=1,2,\dots,533

בכל צד של המרכז 533533 קווי צומת:

2⋅533=10662\cdot533=1066

שאלה 11 · עקיפה בסדק צר מאוד: זוויות קווי הצומת וכמה מהם מתקבליםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרן לייזר כחול שאורך הגל שלו λ=450 nm\lambda=450\,\text{nm} פוגעת בניצב בסדק צר מאוד שרוחבו w=2.0 μmw=2.0\,\mu\text{m}. מאחורי הסדק מוצב מסך מעוגל שמקיף את הסדק, כך שאפשר לראות עליו אור היוצא מהסדק בכל זווית.

א.

חשבו את הזוויות (ביחס לכיוון הקרן הפוגעת) שבהן מתקבלים קווי הצומת בצד אחד של המרכז. כמה קווי צומת מתקבלים על המסך בסך הכול?

ב.

מחליפים את הלייזר הכחול בלייזר אדום שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm}, והסדק נשאר אותו סדק. האם המקסימום המרכזי יהיה רחב יותר או צר יותר? חשבו את הזוויות של קווי הצומת בצד אחד, ואת מספרם הכולל.

ג.

חוזרים ללייזר הכחול ומחליפים את הסדק בסדק שרוחבו 0.40 μm0.40\,\mu\text{m}. האם יתקבלו על המסך קווי צומת? נמקו ותארו מה ייראה על המסך.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

θ1≈13.0∘\theta_1\approx13.0^\circ, θ2≈26.7∘\theta_2\approx26.7^\circ, θ3≈42.5∘\theta_3\approx42.5^\circ, θ4≈64.2∘\theta_4\approx64.2^\circ; בסך הכול 88 קווי צומת

מדף הנוסחאות, קווי צומת בעקיפה בסדק יחיד:

sin⁡θn=nλw,λw=450⋅10−92.0⋅10−6=0.225\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{w},\qquad \frac{\lambda}{w}=\frac{450\cdot10^{-9}}{2.0\cdot10^{-6}}=0.225
סדר nnsin⁡θn\sin\theta_nθn\theta_n
10.2250.22513.0∘13.0^\circ
20.450.4526.7∘26.7^\circ
30.6750.67542.5∘42.5^\circ
40.900.9064.2∘64.2^\circ
51.1251.125אין

ל־n=5n=5 מתקבל sin⁡θ>1\sin\theta>1, וזה בלתי אפשרי, ולכן אין קו צומת מסדר 55. בכל צד יש 44 קווי צומת, ובסך הכול 88.

טעות נפוצה: להשתמש בקירוב הזוויות הקטנות (sin⁡θ≈tan⁡θ≈θ\sin\theta\approx\tan\theta\approx\theta). כאן הזוויות גדולות, וחייבים לחשב עם sin⁡\sin.

סעיף ב

תשובה:

המקסימום המרכזי רחב יותר; θ1≈19.0∘\theta_1\approx19.0^\circ, θ2≈40.5∘\theta_2\approx40.5^\circ, θ3≈77.2∘\theta_3\approx77.2^\circ; 66 קווי צומת

λw=650⋅10−92.0⋅10−6=0.325\frac{\lambda}{w}=\frac{650\cdot10^{-9}}{2.0\cdot10^{-6}}=0.325

- n=1n=1: sin⁡θ1=0.325⇒θ1≈19.0∘\sin\theta_1=0.325\Rightarrow\theta_1\approx19.0^\circ

- n=2n=2: sin⁡θ2=0.65⇒θ2≈40.5∘\sin\theta_2=0.65\Rightarrow\theta_2\approx40.5^\circ

- n=3n=3: sin⁡θ3=0.975⇒θ3≈77.2∘\sin\theta_3=0.975\Rightarrow\theta_3\approx77.2^\circ

- n=4n=4: sin⁡θ4=1.3>1\sin\theta_4=1.3>1, אין.

בכל צד 33 קווי צומת, ובסך הכול 66.

המקסימום המרכזי משתרע בין שני קווי הצומת מסדר 11. אורך הגל גדול יותר, ולכן θ1\theta_1 גדלה (מ־13.0∘13.0^\circ ל־19.0∘19.0^\circ) והמקסימום המרכזי רחב יותר.

סעיף ג

תשובה:

לא יתקבלו קווי צומת: λw=1.125>1\frac{\lambda}{w}=1.125>1. המקסימום המרכזי ממלא את כל המסך, והאור מתפזר לכל הכיוונים שלפני הסדק.

עבור קו הצומת הראשון:

sin⁡θ1=λw=450⋅10−90.40⋅10−6=1.125\sin\theta_1=\frac{\lambda}{w}=\frac{450\cdot10^{-9}}{0.40\cdot10^{-6}}=1.125

אין זווית שהסינוס שלה גדול מ־11, ולכן אין אף קו צומת (וגם לא מסדרים גבוהים יותר, שבהם sin⁡θn\sin\theta_n גדול עוד יותר).

הסדק צר מאורך הגל, והוא מתנהג כמו מקור נקודתי: האור מתפשט ממנו לכל הכיוונים, והמקסימום המרכזי "מתפרש" על כל המסך, ועוצמתו פוחתת בהדרגה ככל שמתרחקים מהמרכז.

טעות נפוצה: לחשוב שסדק צר יותר תמיד נותן יותר קווי צומת. ההפך: ככל שהסדק צר יותר, הקווים מתרחקים זה מזה ומספרם קטן.

שאלה 12 · עקיפה בסדק מתכוונן: המרחק בין צמתים מסדר שניבאורך בגרות · ברמת בגרות

בבית חרושת למכשירים אופטיים בודקים סדק מתכוונן – סדק יחיד שאפשר לשנות את רוחבו ww באמצעות בורג מדויק. הטכנאית מאירה את הסדק בלייזר ירוק שאורך הגל שלו, λ\lambda, אינו ידוע במדויק, ומציבה מסך במקביל ללוחית הסדק ובמרחק LL ממנה.

על המסך מתקבלת תבנית עקיפה. הטכנאית מודדת את המרחק DD בין שני קווי הצומת (נקודות החושך) מסדר שני – אחד מכל צד של מרכז התבנית.

הטכנאית חוזרת על המדידה כמה פעמים, ובכל פעם היא קובעת רוחב סדק ww אחר.

א.

בטאו את המרחק DD בין שני קווי הצומת מסדר שני כפונקצייה של רוחב הסדק ww, מרחק הלוחית מהמסך LL ואורך הגל λ\lambda.

ב.

תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלפניכם. בטבלה יש גם שורה של "המשתנה החדש" – משתנה המבוסס על רוחב הסדק ww, שהתלות בינו לבין DD היא לינארית.

w (mm)w\,(\text{mm})0.0400.0400.0500.0500.0600.0600.0800.0800.1200.120
D (mm)D\,(\text{mm})63.063.052.252.242.042.032.532.521.021.0
המשתנה החדש
(1)

קבעו את המשתנה החדש ואת היחידות שלו.

(2)

העתיקו למחברת את הטבלה והשלימו בה את הערכים של המשתנה החדש ואת היחידות שלו.

ג.
(1)

סרטטו דיאגרמת פיזור (נקודות במערכת צירים) של המרחק DD כפונקצייה של המשתנה החדש.

(2)

הוסיפו לדיאגרמת הפיזור את הישר המתאים לה ביותר (קו מגמה).

ד.

נתון: L=1.20 mL=1.20\,\text{m}.

היעזרו בשיפוע הגרף ומצאו את אורך הגל λ\lambda של הלייזר.

ה.

הטכנאית החליפה את הלוחית שבה הסדק היחיד בלוחית אחרת, שבה שני סדקים צרים מאוד שהמרחק ביניהם dd, והשאירה את הלייזר ואת המסך במקומם.

בשתי הלוחיות מתקבל פס האור המרכזי באמצע המסך.

נתון: d=2wd=2w, כאשר ww הוא רוחב הסדק היחיד שבו השתמשו להשוואה.

קבעו איזה מן ההיגדים 1–3 שלפניכם נכון, ונמקו את קביעתכם.

1. רוחב פס האור המרכזי שמתקבל בסדק היחיד גדול פי 44 מרוחב כל פס אור בתבנית של שני הסדקים.

2. רוחב פסי האור המשניים שמתקבלים בסדק היחיד שווה לרוחב פסי האור בתבנית של שני הסדקים.

3. מספר פסי האור (פסי המקסימום) שמתקבלים על המסך הוא זוגי בשתי הלוחיות.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

D=4λLwD=\dfrac{4\lambda L}{w}

מדף הנוסחאות, קווי צומת בעקיפה בסדק יחיד:

sin⁡θn=XnL=nλw\sin\theta_n=\frac{X_n}{L}=\frac{n\lambda}{w}

(הקירוב sin⁡θ≈XL\sin\theta\approx\frac{X}{L} תקף לזוויות קטנות.) עבור הצומת מסדר שני, n=2n=2:

X2=2λLwX_2=\frac{2\lambda L}{w}

X2X_2 הוא המרחק ממרכז התבנית לצומת מסדר שני בצד אחד. בצד השני יש צומת סימטרי באותו מרחק, ולכן:

D=2X2=4λLwD=2X_2=\frac{4\lambda L}{w}

טעות נפוצה: לכתוב D=2λLwD=\frac{2\lambda L}{w} – זה רק המרחק ממרכז התבנית לצומת מסדר שני בצד אחד.

סעיף ב(1)

תשובה:

המשתנה החדש הוא 1w\dfrac1w, ביחידות mm−1\text{mm}^{-1}.

לפי סעיף א:

D=4λL⋅1wD=4\lambda L\cdot\frac1w

λ\lambda ו־LL קבועים בניסוי, ולכן DD תלוי לינארית ב־1w\frac1w (DD יחסי הפוך ל־ww, ולכן הגרף של DD כפונקצייה של ww עצמו אינו קו ישר).

המשתנה החדש: 1w\frac1w, ביחידות 1mm\frac{1}{\text{mm}} (אפשר גם 1m\frac1{\text{m}}, ואז כל ערך גדול פי 10001000).

סעיף ב(2)

תשובה:

1w (mm−1)\dfrac1w\,(\text{mm}^{-1}): 25.0,  20.0,  16.7,  12.5,  8.325.0,\;20.0,\;16.7,\;12.5,\;8.3

w (mm)w\,(\text{mm})0.0400.0400.0500.0500.0600.0600.0800.0800.1200.120
D (mm)D\,(\text{mm})63.063.052.252.242.042.032.532.521.021.0
1w (mm−1)\frac1w\,(\text{mm}^{-1})25.025.020.020.016.716.712.512.58.38.3

לדוגמה: 10.060 mm≈16.7 mm−1\frac{1}{0.060\,\text{mm}}\approx16.7\,\text{mm}^{-1}.

סעיף ג(1)

תשובה:

חמש נקודות: (8.3, 21.0)(8.3,\,21.0), (12.5, 32.5)(12.5,\,32.5), (16.7, 42.0)(16.7,\,42.0), (20, 52.2)(20,\,52.2), (25, 63.0)(25,\,63.0).

ציר אופקי: 1w (mm−1)\frac1w\,(\text{mm}^{-1}) בתחום 00–3030. ציר אנכי: D (mm)D\,(\text{mm}) בתחום 00–7070.

1/w (1/mm)D (mm)051015202530010203040506070

סעיף ג(2)

תשובה:

קו מגמה: D≈2.53⋅1w+0.33D\approx2.53\cdot\frac1w+0.33 (DD ב־mm\text{mm}, 1w\frac1w ב־mm−1\text{mm}^{-1}).

מעבירים קו ישר אחד קרוב ככל האפשר לכל הנקודות, כך שהן מפוזרות משני צדיו (לא מחברים נקודה לנקודה):

D≈2.53⋅1w+0.33D\approx2.53\cdot\frac1w+0.33

(שתי נקודות על הקו: (10,  25.7)(10,\;25.7) ו־(25,  63.7)(25,\;63.7).)

קו מגמה
1/w (1/mm)D (mm)051015202530010203040506070

הקו עובר קרוב מאוד לראשית, כצפוי מהקשר D=4λL⋅1wD=4\lambda L\cdot\frac1w; החיתוך הקטן נובע משגיאות מדידה.

סעיף ד

תשובה:

λ≈5.3⋅10−7 m≈528 nm\lambda\approx5.3\cdot10^{-7}\,\text{m}\approx528\,\text{nm}

לפי סעיף א:

D=4λL⋅1wD=4\lambda L\cdot\frac1w

ולכן שיפוע הגרף שווה ל־4λL4\lambda L.

חישוב השיפוע משתי נקודות על קו המגמה:

(10 mm−1,  25.7 mm),(25 mm−1,  63.7 mm)\left(10\,\text{mm}^{-1},\;25.7\,\text{mm}\right),\qquad\left(25\,\text{mm}^{-1},\;63.7\,\text{mm}\right)
שיפוע=63.7−25.725−10=38.015≈2.53 mm2\text{שיפוע}=\frac{63.7-25.7}{25-10}=\frac{38.0}{15}\approx2.53\,\text{mm}^2

(היחידות: mmmm−1=mm2\frac{\text{mm}}{\text{mm}^{-1}}=\text{mm}^2.) ממירים ליחידות SI (1 mm2=10−6 m21\,\text{mm}^2=10^{-6}\,\text{m}^2):

שיפוע=2.53⋅10−6 m2\text{שיפוע}=2.53\cdot10^{-6}\,\text{m}^2

חישוב אורך הגל:

4λL=2.53⋅10−6  ⇒  λ=2.53⋅10−64⋅1.20≈5.28⋅10−7 m≈528 nm4\lambda L=2.53\cdot10^{-6}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{2.53\cdot10^{-6}}{4\cdot1.20}\approx5.28\cdot10^{-7}\,\text{m}\approx528\,\text{nm}

(אור ירוק, כמצופה.)

טעות נפוצה: להמיר רק את אחד הצירים מ־mm\text{mm} ל־m\text{m} (ולקבל תוצאה שגויה פי 10001000), או לשכוח את המקדם 44.

סעיף ה

תשובה:

היגד 1 נכון.

קביעה: היגד 1 נכון.

סדק יחיד (רוחב ww): צמתים ב־Xn=nλLwX_n=\frac{n\lambda L}{w}.

•פס האור המרכזי – בין X−1X_{-1} ל־X1X_1: רוחבו 2λLw\frac{2\lambda L}{w}.

•כל פס משני – בין שני צמתים סמוכים: רוחבו λLw\frac{\lambda L}{w}.

שני סדקים צרים (מרחק dd): לפי נוסחת יאנג המרחק בין שני צמתים סמוכים הוא ΔX=λLd\Delta X=\frac{\lambda L}{d}, וכל פסי האור באותו רוחב. עם d=2wd=2w:

ΔX=λL2w\Delta X=\frac{\lambda L}{2w}

- היגד 1 נכון: 2λL/wλL/(2w)=4\dfrac{2\lambda L/w}{\lambda L/(2w)}=4.

- היגד 2 שגוי: הפסים המשניים בסדק היחיד (λLw\frac{\lambda L}{w}) רחבים פי 22 מפסי שני הסדקים (λL2w\frac{\lambda L}{2w}).

- היגד 3 שגוי: בשתי התבניות יש פס מקסימום מרכזי אחד, ושאר הפסים מופיעים בזוגות סימטריים משני צדיו – לכן מספרם אי־זוגי.

שאלה 13 · ניסוי יאנג באור ירוק: שני אורכי גל, סדק יחיד והזזת המקורבאורך בגרות · ברמת בגרות

בניסוי במעבדה אור ממנורה ומסנן ירוק, שאורך הגל שלו λ1\lambda_1, יוצא ממקור אור נקודתי SS ופוגע בלוחית שבה שני סדקים צרים מאוד, S1S_1 ו־S2S_2. המרחק בין הסדקים הוא d=0.25 mmd=0.25\,\text{mm}.

במרחק L=2.5 mL=2.5\,\text{m} מהלוחית, ובמקביל לה, מוצב מסך. הנקודה OO נמצאת על המסך, על האנך האמצעי לקטע המחבר את שני הסדקים (ראו תרשים 1).

א.

על המסך מתקבלת תבנית התאבכות. התלמידים מדדו שהמרחק בין הקו הבהיר מסדר שני לבין הקו הבהיר מסדר חמישי, שניהם באותו צד של המקסימום המרכזי, הוא 16.2 mm16.2\,\text{mm}.

חשבו את אורך הגל λ1\lambda_1.

ב.

מחליפים את המסנן, ומאירים את מערכת הסדקים שבתרשים 1 באור מונוכרומטי אחר, שאורך הגל שלו λ2\lambda_2.

מיקום המקסימום מסדר שלישי באור זה מתלכד עם מיקום המינימום מסדר רביעי שהתקבל באור שאורך הגל שלו λ1\lambda_1.

חשבו את אורך הגל λ2\lambda_2.

ג.

מחליפים את הלוחית בעלת שני הסדקים בלוחית שבה סדק יחיד שרוחבו w=0.15 mmw=0.15\,\text{mm}, ומאירים אותה באור שאורך הגל שלו λ2\lambda_2.

חשבו את רוחב הפס של המקסימום המרכזי שמתקבל על המסך.

ד.

מחזירים את הלוחית בעלת שני הסדקים, מאירים שוב באור שאורך הגל שלו λ1\lambda_1, ומזיזים את מקור האור כלפי מטה, כך שהוא נמצא מול הסדק S2S_2, כמתואר בתרשים 2.

x1x_1 הוא המרחק בין SS לבין S1S_1, ו־x2x_2 הוא המרחק בין SS לבין S2S_2.

קבעו אם המקסימום המרכזי נמצא בנקודה OO, מעליה או מתחתיה. נמקו.

ה.

בנקודה OO התקבל קו בהיר מסדר שני. חשבו את ההפרש בין x1x_1 לבין x2x_2.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

λ1=5.4⋅10−7 m=540 nm\lambda_1=5.4\cdot 10^{-7}\,\text{m}=540\,\text{nm}

המרחק בין הקו הבהיר מסדר 2 לקו הבהיר מסדר 5 (באותו צד) הוא שלושה מרווחים בין קווי מקסימום סמוכים:

X5−X2=3Δx  ⇒  Δx=16.23=5.4 mmX_5-X_2=3\Delta x\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{16.2}{3}=5.4\,\text{mm}

מדף הנוסחאות – נוסחת יאנג (המרחק בין קווי מקסימום סמוכים, L≫XL\gg X):

Δx=Lλd  ⇒  λ1=d ΔxL\Delta x=\frac{L\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\lambda_1=\frac{d\,\Delta x}{L}

הצבה:

λ1=0.25⋅10−3⋅5.4⋅10−32.5=5.4⋅10−7 m=540 nm\lambda_1=\frac{0.25\cdot 10^{-3}\cdot 5.4\cdot 10^{-3}}{2.5}=5.4\cdot 10^{-7}\,\text{m}=540\,\text{nm}

(אפשר גם מ־XnL=nλd\frac{X_n}{L}=n\frac{\lambda}{d}: X5−X2L=3λ1d\frac{X_5-X_2}{L}=3\frac{\lambda_1}{d} – אותה תוצאה.)

טעות נפוצה: לחלק ב־5−2+1=45-2+1=4 או ב־55 – בין הקו השני לחמישי יש שלושה מרווחים.

סעיף ב

תשובה:

λ2=6.3⋅10−7 m=630 nm\lambda_2=6.3\cdot 10^{-7}\,\text{m}=630\,\text{nm}

מדף הנוסחאות: קווי מקסימום sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}; קווי מינימום sin⁡θn=(n−12)λd\sin\theta_n=\left(n-\tfrac12\right)\frac{\lambda}{d}.

המקסימום מסדר שלישי של λ2\lambda_2 והמינימום מסדר רביעי של λ1\lambda_1 נמצאים באותה נקודה, כלומר באותה זווית:

3λ2d=(4−12)λ1d  ⇒  λ2=3.5λ133\frac{\lambda_2}{d}=\left(4-\tfrac12\right)\frac{\lambda_1}{d}\;\Rightarrow\;\lambda_2=\frac{3.5\lambda_1}{3}

הצבה:

λ2=3.5⋅5403=630 nm=6.3⋅10−7 m\lambda_2=\frac{3.5\cdot 540}{3}=630\,\text{nm}=6.3\cdot 10^{-7}\,\text{m}

(בדיקה: X=3λ2Ld=3⋅6.3⋅10−7⋅2.52.5⋅10−4=18.9 mmX=\frac{3\lambda_2L}{d}=\frac{3\cdot 6.3\cdot 10^{-7}\cdot 2.5}{2.5\cdot 10^{-4}}=18.9\,\text{mm}, וגם 3.5λ1Ld=3.5⋅5.4⋅10−7⋅2.52.5⋅10−4=18.9 mm\frac{3.5\lambda_1L}{d}=\frac{3.5\cdot 5.4\cdot 10^{-7}\cdot 2.5}{2.5\cdot 10^{-4}}=18.9\,\text{mm} ✓. זהו אור אדום.)

טעות נפוצה: לכתוב את המינימום הרביעי כ־4λ14\lambda_1 במקום 3.5λ13.5\lambda_1.

סעיף ג

תשובה:

21 mm=2.1 cm21\,\text{mm}=2.1\,\text{cm}

המקסימום המרכזי בעקיפה מסדק יחיד תחום בין שני קווי הצומת הראשונים, משני צדי המרכז. מדף הנוסחאות – קווי צומת בעקיפה בסדק יחיד:

sin⁡θn≈XnL=nλw\sin\theta_n\approx\frac{X_n}{L}=n\frac{\lambda}{w}

קו הצומת הראשון (n=1n=1), עם λ2\lambda_2:

X1=Lλ2w=2.5⋅6.3⋅10−70.15⋅10−3=1.05⋅10−2 m=10.5 mmX_1=\frac{L\lambda_2}{w}=\frac{2.5\cdot 6.3\cdot 10^{-7}}{0.15\cdot 10^{-3}}=1.05\cdot 10^{-2}\,\text{m}=10.5\,\text{mm}

רוחב הפס המרכזי – המרחק בין קווי הצומת הראשונים משני הצדדים:

D=2X1=21 mmD=2X_1=21\,\text{mm}

(הזווית קטנה: X1L≈0.004\frac{X_1}{L}\approx 0.004, והקירוב מוצדק.)

טעות נפוצה: לתת את X1X_1 כתשובה, או להציב את λ1\lambda_1 – הסדק מואר באור של λ2\lambda_2.

סעיף ד

תשובה:

מעל הנקודה OO.

קביעה: המקסימום המרכזי נמצא מעל OO (בצד של S1S_1).

נימוק: לפי תרשים 2 המקור נמצא מול S2S_2, ולכן הוא קרוב יותר ל־S2S_2: x2<x1x_2<x_1.

המקסימום המרכזי מתקבל בנקודה שאליה שני הגלים מגיעים באותו מופע, כלומר הדרך הכוללת מ־SS עד הנקודה שווה בשני המסלולים. נסמן ב־r1r_1, r2r_2 את המרחקים מהסדקים לנקודה:

x1+r1=x2+r2  ⇒  r2−r1=x1−x2>0x_1+r_1=x_2+r_2\;\Rightarrow\;r_2-r_1=x_1-x_2>0

כלומר בנקודת המקסימום המרכזי r1<r2r_1<r_2: הנקודה קרובה יותר ל־S1S_1, ולכן היא מעל האנך האמצעי, מעל OO.

(בנקודה OO עצמה r1=r2r_1=r_2, והגל שעבר דרך S1S_1 מפגר בדרך x1−x2x_1-x_2.) כל התבנית זזה כלפי מעלה – לכיוון הסדק הרחוק מהמקור.

טעות נפוצה: לקבוע שהתבנית זזה "לכיוון המקור" (מטה) – היא זזה לצד של הסדק הרחוק, כדי שהדרך הקצרה מהסדק אל המסך תפצה על הדרך הארוכה מהמקור.

סעיף ה

תשובה:

x1−x2=2λ1=1.08⋅10−6 m=1080 nmx_1-x_2=2\lambda_1=1.08\cdot 10^{-6}\,\text{m}=1080\,\text{nm}

הנקודה OO על האנך האמצעי, ולכן r1=r2r_1=r_2. הפרש הדרכים הכולל בנקודה OO נובע רק מהדרך בין המקור לסדקים:

Δ=(x1+r1)−(x2+r2)=x1−x2\Delta=(x_1+r_1)-(x_2+r_2)=x_1-x_2

תנאי לקו בהיר (התאבכות בונה) מסדר nn: הפרש הדרכים הוא nλn\lambda. לסדר שני:

x1−x2=2λ1=2⋅540=1080 nm=1.08⋅10−6 mx_1-x_2=2\lambda_1=2\cdot 540=1080\,\text{nm}=1.08\cdot 10^{-6}\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב (n−12)λ(n-\tfrac12)\lambda (תנאי למינימום) או λ2\lambda_2.

שאלה 14 · התאבכות משני חריצים בשני לייזרים ועקיפה מחריץ יחידבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעבדה עורכים שלושה ניסויים עם שני לייזרים.

בניסוי הראשון, אלומה מקבילה של אור כחול מונוכרומטי, שאורך הגל שלו λ1=480 nm\lambda_1=480\,\text{nm}, פוגעת בניצב בלוחית שבה שני חריצים צרים, S1S_1 ו־S2S_2, שהמרחק ביניהם dd. על מסך המקביל ללוחית, במרחק LL ממנה, מתקבלת תבנית התאבכות (ראו תרשים 1).

הניחו שמתקיים קירוב של זוויות קטנות.

א.

קבעו אם בנקודה על המסך שבה הפרש הדרכים משני החריצים שווה 1515 חצאי אורך גל מתקיימת התאבכות בונה, התאבכות הורסת או נקודת ביניים. נמקו את קביעתכם.

ב.

נתון שהמרחק בין מרכז המקסימום מסדר n=2n=2 שמשמאל למרכז התבנית לבין מרכז המקסימום מסדר n=4n=4 שמימין למרכז התבנית שווה 9.6 cm9.6\,\text{cm}.

חשבו את רוחב פס האור, Δx\Delta x.

ג.

בניסוי השני, מאירים את אותם חריצים, S1S_1 ו־S2S_2, באלומה מקבילה של אור כתום מונוכרומטי מלייזר אחר, שאורך הגל שלו λ2\lambda_2. המסך נשאר באותו מקום. במקרה זה רוחב פס האור גדל פי 1.251.25.

חשבו את אורך הגל λ2\lambda_2.

ד.

הנקודה AA על המסך נמצאת במרחק 6.0 cm6.0\,\text{cm} ממרכז המקסימום מסדר n=0n=0.

עבור כל אחד מאורכי הגל λ1\lambda_1 ו־λ2\lambda_2, קבעו אם בנקודה AA תתקבל התאבכות בונה, התאבכות הורסת או נקודת ביניים. נמקו את קביעותיכם.

ה.

בניסוי השלישי, האלומה המקבילה של האור הכחול (λ1=480 nm\lambda_1=480\,\text{nm}) פוגעת בניצב בלוחית שבה חריץ אחד בלבד, ברוחב ww. על המסך מתקבל מקסימום מרכזי שרוחבו פי 44 מרוחב פס האור שהתקבל משני החריצים בניסוי הראשון (ראו תרשים 2).

המרחק בין הלוחית למסך בניסוי השלישי שווה למרחק LL שבניסוי הראשון.

הוכיחו שבניסוי זה רוחב החריץ ww שווה למחצית המרחק dd שבין S1S_1 ל־S2S_2, כלומר w=d2w=\frac{d}{2}.

ו.

נתון כי המרחק בין הלוחית למסך הוא L=1.5 mL=1.5\,\text{m}.

חשבו את רוחב החריץ, ww.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

התאבכות הורסת.

קביעה: התאבכות הורסת.

נימוק: הפרש הדרכים הוא

Δr=15⋅λ12=7.5λ1=(8−12)λ1\Delta r=15\cdot\frac{\lambda_1}{2}=7.5\lambda_1=\left(8-\tfrac12\right)\lambda_1

החריצים מוארים באלומה מקבילה הפוגעת בניצב, ולכן הם מקורות שווי מופע. כשהפרש הדרכים הוא מספר אי־זוגי של חצאי אורך גל, הגלים מגיעים לנקודה בהיפוך מופע (שיא מול שפל) ומבטלים זה את זה. זה תנאי קווי המינימום מדף הנוסחאות, dsin⁡θn=(n−12)λd\sin\theta_n=\left(n-\tfrac12\right)\lambda – כאן n=8n=8 (קו המינימום השמיני).

טעות נפוצה: לראות ש־1515 הוא מספר שלם ולהסיק התאבכות בונה – המספר השלם הוא של חצאי אורכי גל; רק מספר זוגי של חצאים הוא מספר שלם של אורכי גל.

סעיף ב

תשובה:

Δx=1.6 cm\Delta x=1.6\,\text{cm}

בקירוב זוויות קטנות המקסימומים על המסך נמצאים במרווחים שווים, Δx=Lλd\Delta x=\frac{L\lambda}{d} (נוסחת יאנג), והמקסימום מסדר nn נמצא במרחק nΔxn\Delta x ממרכז התבנית.

שני המקסימומים נמצאים משני צדי המרכז: מסדר 22 בצד אחד ומסדר 44 בצד השני. לכן המרחק ביניהם:

2Δx+4Δx=6Δx=9.6 cm  ⇒  Δx=9.66=1.6 cm=0.016 m2\Delta x+4\Delta x=6\Delta x=9.6\,\text{cm}\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{9.6}{6}=1.6\,\text{cm}=0.016\,\text{m}

טעות נפוצה: לחסר את הסדרים (4−2=24-2=2 מרווחים) כאילו שני המקסימומים באותו צד, או לחלק ב־77 (מספר המקסימומים מהראשון עד האחרון) במקום ב־66 (מספר המרווחים).

סעיף ג

תשובה:

λ2=600 nm\lambda_2=600\,\text{nm}

מדף הנוסחאות, נוסחת יאנג:

ΔxL=λd  ⇒  Δx=Lλd\frac{\Delta x}{L}=\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{L\lambda}{d}

אותם חריצים (dd קבוע) ואותו מסך (LL קבוע) – לכן רוחב הפס יחסי לאורך הגל: Δx2Δx1=λ2λ1\frac{\Delta x_2}{\Delta x_1}=\frac{\lambda_2}{\lambda_1}.

רוחב הפס גדל פי 1.251.25, ולכן:

λ2=1.25 λ1=1.25⋅480=600 nm\lambda_2=1.25\,\lambda_1=1.25\cdot 480=600\,\text{nm}

(ובהתאם Δx2=1.25⋅1.6=2.0 cm\Delta x_2=1.25\cdot 1.6=2.0\,\text{cm}.)

טעות נפוצה: לחלק ב־1.251.25 – פס רחב יותר מתאים לאורך גל ארוך יותר.

סעיף ד

תשובה:

עבור λ1\lambda_1: נקודת ביניים. עבור λ2\lambda_2: התאבכות בונה (מקסימום מסדר 33).

בקירוב זוויות קטנות, הפרש הדרכים לנקודה במרחק XX ממרכז התבנית:

Δr=dsin⁡θ≈dXL=XΔx λ\Delta r=d\sin\theta\approx d\frac{X}{L}=\frac{X}{\Delta x}\,\lambda

(כי dL=λΔx\frac{d}{L}=\frac{\lambda}{\Delta x} לפי נוסחת יאנג). כלומר מספר אורכי הגל בהפרש הדרכים שווה ל־XΔx\frac{X}{\Delta x}.

עבור λ1\lambda_1 (Δx1=1.6 cm\Delta x_1=1.6\,\text{cm}):

XAΔx1=6.01.6=3.75  ⇒  Δr=3.75λ1\frac{X_A}{\Delta x_1}=\frac{6.0}{1.6}=3.75\;\Rightarrow\;\Delta r=3.75\lambda_1

זה לא מספר שלם של אורכי גל (33 או 44) וגם לא מספר אי־זוגי של חצאים (3.53.5) – הגלים מגיעים בהפרש מופע של רבע מחזור: נקודת ביניים (בין המינימום הרביעי, ב־3.5Δx1=5.6 cm3.5\Delta x_1=5.6\,\text{cm}, למקסימום הרביעי, ב־4Δx1=6.4 cm4\Delta x_1=6.4\,\text{cm}).

עבור λ2\lambda_2 (Δx2=2.0 cm\Delta x_2=2.0\,\text{cm}):

XAΔx2=6.02.0=3  ⇒  Δr=3λ2\frac{X_A}{\Delta x_2}=\frac{6.0}{2.0}=3\;\Rightarrow\;\Delta r=3\lambda_2

מספר שלם של אורכי גל – התאבכות בונה (מקסימום מסדר n=3n=3).

(בדיקה במספרים: dL=λ1Δx1=480⋅10−90.016=3⋅10−5\frac{d}{L}=\frac{\lambda_1}{\Delta x_1}=\frac{480\cdot 10^{-9}}{0.016}=3\cdot 10^{-5}, ולכן Δr=3⋅10−5⋅0.060=1.8⋅10−6 m=1800 nm\Delta r=3\cdot 10^{-5}\cdot 0.060=1.8\cdot 10^{-6}\,\text{m}=1800\,\text{nm} – זה 3.75⋅480 nm3.75\cdot 480\,\text{nm} ו־3⋅600 nm3\cdot 600\,\text{nm}.)

סעיף ה

תשובה:

רוחב המקסימום המרכזי 2Lλ1w\frac{2L\lambda_1}{w} שווה ל־4Δx=4Lλ1d4\Delta x=\frac{4L\lambda_1}{d}, ולכן w=d2w=\frac{d}{2}.

המקסימום המרכזי בחריץ יחיד. מדף הנוסחאות, קווי הצומת בעקיפה מסדק יחיד:

sin⁡θn=XnL=nλw\sin\theta_n=\frac{X_n}{L}=\frac{n\lambda}{w}

המקסימום המרכזי משתרע בין קווי הצומת הראשונים (n=1n=1) משני צדי המרכז, כל אחד במרחק X1=Lλ1wX_1=\frac{L\lambda_1}{w} מהמרכז. לכן רוחבו:

D=2X1=2Lλ1wD=2X_1=\frac{2L\lambda_1}{w}

רוחב פס האור בניסוי הראשון (נוסחת יאנג): Δx=Lλ1d\Delta x=\frac{L\lambda_1}{d}.

הנתון: D=4ΔxD=4\Delta x, עם אותו אורך גל ואותו LL:

2Lλ1w=4⋅Lλ1d  ⇒  2w=4d  ⇒  w=d2■\frac{2L\lambda_1}{w}=4\cdot\frac{L\lambda_1}{d}\;\Rightarrow\;\frac{2}{w}=\frac{4}{d}\;\Rightarrow\;w=\frac{d}{2}\qquad\blacksquare

טעות נפוצה: לקחת את רוחב המקסימום המרכזי כ־Lλw\frac{L\lambda}{w} – זה רק המרחק מהמרכז לצומת הראשון; הרוחב כולו כפול (ואז מתקבל בטעות w=d4w=\frac{d}{4}).

סעיף ו

תשובה:

w=2.25⋅10−5 m≈0.023 mmw=2.25\cdot 10^{-5}\,\text{m}\approx 0.023\,\text{mm}

לפי סעיף ה, w=d2w=\frac{d}{2}. את dd מוצאים מנוסחת יאנג עם נתוני הניסוי הראשון:

Δx=Lλ1d  ⇒  d=Lλ1Δx=1.5⋅480⋅10−90.016=4.5⋅10−5 m\Delta x=\frac{L\lambda_1}{d}\;\Rightarrow\;d=\frac{L\lambda_1}{\Delta x}=\frac{1.5\cdot 480\cdot 10^{-9}}{0.016}=4.5\cdot 10^{-5}\,\text{m}
w=d2=2.25⋅10−5 m≈0.023 mmw=\frac{d}{2}=2.25\cdot 10^{-5}\,\text{m}\approx 0.023\,\text{mm}

(בדיקה: D=2Lλ1w=2⋅1.5⋅480⋅10−92.25⋅10−5=0.064 m=4⋅1.6 cm ✓D=\frac{2L\lambda_1}{w}=\frac{2\cdot 1.5\cdot 480\cdot 10^{-9}}{2.25\cdot 10^{-5}}=0.064\,\text{m}=4\cdot 1.6\,\text{cm}\ ✓)

שאלה 15 · עקיפה בסדק יחיד: מיקום הפס החשוך הראשון כפונקציה של רוחב הסדקבאורך בגרות · ברמת בגרות

תלמידים ערכו ניסוי במעבדה באמצעות המערכת המתוארת בתרשים שלפניכם. אלומה של אור לייזר מונוכרומטי פוגעת בלוחית שבה סדק צר יחיד שאפשר לשנות את רוחבו, ww. כיוון האור הפוגע ניצב למישור הלוחית. במרחק LL מן הלוחית מוצב מסך במקביל ללוחית. על המסך מתקבלת תבנית עקיפה: פס מואר רחב במרכז, ומשני צדיו פסים חשוכים ופסים מוארים חלשים.

התלמידים שינו את רוחב הסדק ww, ובכל פעם מדדו את X1X_1 – המרחק על המסך בין מרכז הפס המואר המרכזי לבין מרכז הפס החשוך הראשון.

בטבלה שלפניכם מוצגות תוצאות הניסוי.

w [mm]w\,[\text{mm}]0.100.100.150.150.200.200.250.250.300.300.400.40
X1 [mm]X_1\,[\text{mm}]13.313.38.58.56.66.65.15.14.44.43.23.2
המשתנה החדש
א.
(1)

רשמו ביטוי של המרחק X1X_1 כפונקציה של רוחב הסדק, ww.

(2)

החליפו את המשתנה ww במשתנה חדש, שהקשר בינו לבין X1X_1 הוא קשר לינארי. מהו המשתנה החדש?

ב.

העתיקו את הטבלה למחברתכם, והוסיפו בה את הערכים של המשתנה החדש ואת היחידות המתאימות.

ג.

סרטטו גרף (דיאגרמת פיזור) של X1X_1 כפונקציה של המשתנה החדש, והוסיפו בו קו מגמה לינארי.

ד.

נתון: L=2.00 mL=2.00\,\text{m}.

חשבו את אורך הגל של אור הלייזר באמצעות השיפוע של קו המגמה.

ה.
(1)

העתיקו למחברתכם (בקירוב) את התרשים שבפתיח, וסמנו בו את המרחק בין מרכז הפס המואר המרכזי לבין הפס החשוך מִסדר 22 (n=2)(n=2).

(2)

חשבו את המרחק הזה עבור w=0.12 mmw=0.12\,\text{mm}, באמצעות נקודה מקו המגמה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א(1)

תשובה:

X1=LλwX_1=\dfrac{L\lambda}{w}

מנוסחת קווי הצומת בעקיפה בסדק יחיד (דף הנוסחאות), עבור n=1n=1:

sin⁡θ1=X1L=λw\sin\theta_1=\frac{X_1}{L}=\frac{\lambda}{w}

(בזוויות קטנות sin⁡θ≈tan⁡θ=X1L\sin\theta\approx\tan\theta=\frac{X_1}{L}; כאן X1X_1 הוא מילימטרים ספורים ו־LL מטרים, ולכן הקירוב טוב מאוד.) מכאן:

X1=LλwX_1=\frac{L\lambda}{w}

LL ו־λ\lambda קבועים בניסוי, ולכן X1X_1 ביחס הפוך ל־ww: סדק צר יותר – תבנית רחבה יותר (ואכן בטבלה, הגדלת ww פי 22 מ־0.100.10 ל־0.20 mm0.20\,\text{mm} מקטינה את X1X_1 בערך פי 22, מ־13.313.3 ל־6.6 mm6.6\,\text{mm}).

סעיף א(2)

תשובה:

1w\dfrac1w

נכתוב את הביטוי בצורה:

X1=Lλ⋅1wX_1=L\lambda\cdot\frac1w

זו משוואה של קו ישר העובר בראשית, y=kxy=kx, כאשר y=X1y=X_1, x=1wx=\frac1w והשיפוע k=Lλk=L\lambda.

לכן המשתנה החדש הוא 1w\dfrac1w (ההופכי של רוחב הסדק).

סעיף ב

תשובה:

1w [mm−1]\frac1w\,[\text{mm}^{-1}]: 1010, 6.676.67, 55, 44, 3.333.33, 2.52.5

מחשבים 1w\frac1w לכל עמודה. היחידות: 1mm\frac{1}{\text{mm}} (או mm−1\text{mm}^{-1}).

w [mm]w\,[\text{mm}]0.100.100.150.150.200.200.250.250.300.300.400.40
X1 [mm]X_1\,[\text{mm}]13.313.38.58.56.66.65.15.14.44.43.23.2
1w [mm−1]\frac1w\,[\text{mm}^{-1}]10106.676.6755443.333.332.52.5

(אפשר גם ביחידות SI: 1w [m−1]=104, 6.67⋅103, 5⋅103, 4⋅103, 3.33⋅103, 2.5⋅103\frac1w\,[\text{m}^{-1}]=10^4,\ 6.67\cdot10^3,\ 5\cdot10^3,\ 4\cdot10^3,\ 3.33\cdot10^3,\ 2.5\cdot10^3 – ואז גם X1X_1 צריך להיות במטרים.)

טעות נפוצה: לרשום את המשתנה החדש בלי יחידות, או לרשום יחידות של mm\text{mm} במקום 1mm\frac{1}{\text{mm}}.

סעיף ג

תשובה:

נקודות (1w,X1)(\frac1w,X_1) המסתדרות סביב ישר דרך הראשית; קו המגמה: X1≈1.31⋅1wX_1\approx 1.31\cdot\frac1w (שיפוע ≈1.31 mm2\approx 1.31\,\text{mm}^2).

הצירים: ציר אופקי – 1w [mm−1]\frac1w\,[\text{mm}^{-1}], מ־00 עד 1111. ציר אנכי – X1 [mm]X_1\,[\text{mm}], מ־00 עד 1515. בוחרים קנה מידה אחיד בכל ציר, שבו הנקודות תופסות את רוב שטח הגרף.

הנקודות (1w [mm−1], X1 [mm])\left(\frac1w\,[\text{mm}^{-1}],\ X_1\,[\text{mm}]\right):

(10, 13.3)(10,\,13.3), (6.67, 8.5)(6.67,\,8.5), (5, 6.6)(5,\,6.6), (4, 5.1)(4,\,5.1), (3.33, 4.4)(3.33,\,4.4), (2.5, 3.2)(2.5,\,3.2).

קו המגמה: מעבירים בסרגל קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו. לפי הביטוי X1=Lλ⋅1wX_1=L\lambda\cdot\frac1w הקו צריך לעבור (בקירוב) דרך הראשית.

1/w (1/mm)X1 (mm)012345678910110123456789101112131415

שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו, למשל (2 mm−1, 2.62 mm)(2\,\text{mm}^{-1},\,2.62\,\text{mm}) ו־(10 mm−1, 13.1 mm)(10\,\text{mm}^{-1},\,13.1\,\text{mm}):

k=ΔX1Δ(1w)=13.1−2.6210−2=10.488≈1.31 mm2k=\frac{\Delta X_1}{\Delta\left(\frac1w\right)}=\frac{13.1-2.62}{10-2}=\frac{10.48}{8}\approx1.31\,\text{mm}^2

(התאמה בשיטת הריבועים הפחותים דרך הראשית נותנת 1.31 mm21.31\,\text{mm}^2; שיפוע בין 1.281.28 ל־1.34 mm21.34\,\text{mm}^2 מתאים לקו שסורטט ביד.)

טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור, או לחשב את השיפוע משתי נקודות של הטבלה במקום משתי נקודות על קו המגמה.

סעיף ד

תשובה:

λ≈6.6⋅10−7 m≈655 nm\lambda\approx 6.6\cdot10^{-7}\,\text{m}\approx 655\,\text{nm}

מהביטוי X1=Lλ⋅1wX_1=L\lambda\cdot\frac1w, השיפוע של קו המגמה הוא:

k=Lλ  ⇒  λ=kLk=L\lambda\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{k}{L}

ביחידות SI: k=1.31 mm2=1.31⋅10−6 m2k=1.31\,\text{mm}^2=1.31\cdot10^{-6}\,\text{m}^2, L=2.00 mL=2.00\,\text{m}:

λ=1.31⋅10−62.00≈6.55⋅10−7 m≈655 nm\lambda=\frac{1.31\cdot10^{-6}}{2.00}\approx 6.55\cdot10^{-7}\,\text{m}\approx 655\,\text{nm}

זהו אור אדום, בתחום האור הנראה – תוצאה סבירה ללייזר.

טעות נפוצה: להמיר mm2\text{mm}^2 ל־m2\text{m}^2 בחלוקה ב־10001000 במקום ב־10610^6.

סעיף ה(1)

תשובה:

על המסך: מרכז הפס המואר המרכזי מול הסדק (בהמשך הקו המקווקו), והפס החשוך מסדר 2 – הפס החשוך השני מעליו (או מתחתיו). המרחק ביניהם הוא X2=2X1X_2=2X_1.

מעתיקים את התרשים: הלייזר, הלוחית עם הסדק, המרחק LL והמסך עם תבנית העוצמה.

הסימון:

- מרכז הפס המואר המרכזי: על המסך, בדיוק מול הסדק – בנקודה שבה הקו המקווקו פוגע במסך (שיא העוצמה הגבוה).

- הפס החשוך מסדר 2 (n=2n=2): נקודת העוצמה האפס השנייה מעל המרכז (או מתחתיו) – אחרי הפס החשוך הראשון ואחרי הפס המואר הצדדי הראשון.

•מסמנים חץ דו־כיווני לאורך המסך בין שתי הנקודות. לפי הנוסחה sin⁡θn=XnL=nλw\sin\theta_n=\frac{X_n}{L}=\frac{n\lambda}{w}, המרחק הזה הוא X2=2X1X_2=2X_1.

סעיף ה(2)

תשובה:

X2=2X1≈22 mmX_2=2X_1\approx 22\,\text{mm} (X1≈10.9 mmX_1\approx10.9\,\text{mm})

עבור w=0.12 mmw=0.12\,\text{mm}:

1w=10.12≈8.33 mm−1\frac1w=\frac1{0.12}\approx 8.33\,\text{mm}^{-1}

קוראים מקו המגמה את X1X_1 בנקודה זו (או מציבים במשוואת הקו):

X1=k⋅1w=1.31⋅8.33≈10.9 mmX_1=k\cdot\frac1w=1.31\cdot 8.33\approx 10.9\,\text{mm}

המרחק בין מרכז הפס המואר המרכזי לפס החשוך מסדר 22 (n=2n=2):

X2=2X1=2⋅10.9≈21.8 mm≈2.2 cmX_2=2X_1=2\cdot10.9\approx 21.8\,\text{mm}\approx 2.2\,\text{cm}

טעות נפוצה: לענות X1≈10.9 mmX_1\approx10.9\,\text{mm} בלי להכפיל ב־22 – זה המרחק לפס החשוך מסדר 11 בלבד.

שאלה 16 · שני חריצים באוויר ובמים, וחריץ יחידבאורך בגרות · ברמת בגרות

תלמידים עורכים שלושה ניסויים בלייזר ירוק.

בניסוי הראשון, אלומה מקבילה של אור מונוכרומטי שאורך הגל שלו באוויר λ1=520 nm\lambda_1=520\,\text{nm} פוגעת בניצב בלוחית שבה שני חריצים, S1S_1 ו־S2S_2. החריצים צרים מאוד ביחס למרחק dd שביניהם. על מסך המקביל ללוחית, במרחק LL ממנה, מתקבלת תבנית התאבכות (ראו תרשים 1).

הניחו כי מתקיים קירוב של זוויות קטנות.

א.

קבעו אם בנקודה על המסך שבה הפרש הדרכים משני החריצים שווה 1515 חצאי אורך גל מתקיימת התאבכות בונה, התאבכות הורסת או נקודת ביניים. נמקו את קביעתכם.

ב.

נתון שהמרחק בין מרכז המקסימום מסדר n=3n=3 שמעל המרכז לבין מרכז המקסימום מסדר n=5n=5 שמתחת למרכז שווה 20.8 mm20.8\,\text{mm}.

חשבו את רוחב פס האור, Δx\Delta x.

ג.

בניסוי השני, התלמידים הכניסו את הלוחית ואת המסך לאקווריום מלא מים, כך שכל המרחב בין הלוחית למסך מלא מים. הם האירו את החריצים באותו לייזר, והמרחקים dd ו־LL לא השתנו.

במקרה זה רוחב פס האור קטן ל־1.95 mm1.95\,\text{mm}.

חשבו את אורך הגל λ2\lambda_2 של אור הלייזר במים.

ד.

הנקודה AA נמצאת במרחק של 5.85 mm5.85\,\text{mm} ממרכז המקסימום מסדר n=0n=0.

עבור כל אחד משני הניסויים (באוויר ובמים), קבעו אם בנקודה AA תיווצר התאבכות בונה, התאבכות הורסת או נקודת ביניים. נמקו את קביעותיכם.

ה.

בניסוי השלישי (שוב באוויר), האלומה של הלייזר, שאורך הגל שלה λ1=520 nm\lambda_1=520\,\text{nm}, פוגעת בניצב בלוחית שבה חריץ אחד בלבד, ברוחב ww. על המסך נוצר מקסימום מרכזי שרוחבו פי 33 מרוחב פס האור שהתקבל בניסוי הראשון (ראו תרשים 2).

המרחק בין הלוחית למסך בניסוי השלישי שווה למרחק LL בניסוי הראשון.

הוכיחו שבניסוי זה, רוחב החריץ ww שווה ל־23\frac23 מהמרחק dd בין S1S_1 ו־S2S_2.

ו.

נתון כי המרחק בין הלוחית למסך הוא L=2.0 mL=2.0\,\text{m}.

חשבו את רוחב החריץ, ww.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

התאבכות הורסת.

קביעה: התאבכות הורסת.

נימוק: הפרש הדרכים

Δr=15⋅λ2=7.5λ\Delta r=15\cdot\frac{\lambda}{2}=7.5\lambda

כלומר מספר אי־זוגי של חצאי אורך גל (מספר שלם של אורכי גל ועוד חצי). שני החריצים מוארים באותה אלומה בניצב, ולכן הם מקורות שווי־מופע. כשהפרש הדרכים הוא מספר אי־זוגי של חצאי אורך גל, הגלים מגיעים לנקודה בהפרש של חצי מחזור (שיא מול שפל) ומבטלים זה את זה – קו מינימום. לפי דף הנוסחאות Δr=(n−12)λ\Delta r=\left(n-\tfrac12\right)\lambda עם n=8n=8.

טעות נפוצה: לקבוע "בונה" כי 1515 "קרוב" ל־1616, או לקבוע "הורסת" לכל מספר של חצאי אורך גל – רק מספר אי־זוגי של חצאים נותן התאבכות הורסת.

סעיף ב

תשובה:

Δx=2.6 mm\Delta x=2.6\,\text{mm}

בקירוב זוויות קטנות מרכזי המקסימומים נמצאים במרווחים שווים Δx\Delta x. המקסימום מסדר 33 נמצא במרחק 3Δx3\Delta x מהמרכז מצד אחד, והמקסימום מסדר 55 – במרחק 5Δx5\Delta x מהצד השני. לכן המרחק ביניהם:

3Δx+5Δx=8Δx=20.8 mm3\Delta x+5\Delta x=8\Delta x=20.8\,\text{mm}
Δx=20.88=2.6 mm\Delta x=\frac{20.8}{8}=2.6\,\text{mm}

טעות נפוצה: לחסר 5−3=25-3=2 (כאילו שני המקסימומים באותו צד), או לספור את מספר הפסים המוארים (99) במקום את מספר המרווחים (88).

סעיף ג

תשובה:

λ2=390 nm\lambda_2=390\,\text{nm}

נוסחת יאנג מדף הנוסחאות:

Δx=Lλd\Delta x=\frac{L\lambda}{d}

כאן λ\lambda הוא אורך הגל בתווך שבו האור מתקדם מהחריצים למסך. בשני הניסויים אותה לוחית (אותו dd) ואותו מרחק LL, ולכן Δx\Delta x יחסי לאורך הגל:

λ2λ1=Δx2Δx1=1.952.6=0.75\frac{\lambda_2}{\lambda_1}=\frac{\Delta x_2}{\Delta x_1}=\frac{1.95}{2.6}=0.75
λ2=0.75⋅520=390 nm\lambda_2=0.75\cdot520=390\,\text{nm}

(התדירות של האור אינה משתנה במעבר למים, והמהירות קטנה; לכן אורך הגל קטן. מכאן גם מקדם השבירה של המים: n=cv=λ1λ2=520390≈1.33n=\frac{c}{v}=\frac{\lambda_1}{\lambda_2}=\frac{520}{390}\approx1.33.)

סעיף ד

תשובה:

באוויר: נקודת ביניים. במים: התאבכות בונה.

בקירוב זוויות קטנות, הפרש הדרכים לנקודה שבמרחק xx ממרכז המקסימום מסדר 00 הוא Δr=d xL\Delta r=\frac{d\,x}{L}, ומנוסחת יאנג dL=λΔx\frac dL=\frac{\lambda}{\Delta x}. לכן

Δrλ=xΔx\frac{\Delta r}{\lambda}=\frac{x}{\Delta x}

מספר אורכי הגל בהפרש הדרכים שווה למספר "רוחבי הפס" בין הנקודה למרכז.

באוויר: xAΔx1=5.852.6=2.25\frac{x_A}{\Delta x_1}=\frac{5.85}{2.6}=2.25, כלומר Δr=2.25λ1\Delta r=2.25\lambda_1. זה לא מספר שלם של אורכי גל (22 או 33), וגם לא מספר אי־זוגי של חצאי אורך גל (2.52.5). לכן בנקודה AA נקודת ביניים – לא מקסימום ולא מינימום (בין המקסימום מסדר 2 למינימום שאחריו).

במים: xAΔx2=5.851.95=3\frac{x_A}{\Delta x_2}=\frac{5.85}{1.95}=3, כלומר Δr=3λ2\Delta r=3\lambda_2 – מספר שלם של אורכי גל, ולכן בנקודה AA התאבכות בונה (מרכז המקסימום מסדר n=3n=3).

טעות נפוצה: להכריע "הורסת" בכל מקרה שאינו בונה – קיימות גם נקודות ביניים.

סעיף ה

תשובה:

רוחב המקסימום המרכזי 2Lλ1w=3Δx=3Lλ1d\frac{2L\lambda_1}{w}=3\Delta x=\frac{3L\lambda_1}{d}, ולכן w=23dw=\frac23 d.

המקסימום המרכזי בעקיפה מסדק יחיד משתרע בין שני קווי הצומת הראשונים (n=±1n=\pm1). לפי דף הנוסחאות:

sin⁡θn=xnL=nλw\sin\theta_n=\frac{x_n}{L}=\frac{n\lambda}{w}

עבור n=1n=1: x1=Lλ1wx_1=\frac{L\lambda_1}{w}, ולכן רוחב המקסימום המרכזי

2x1=2Lλ1w2x_1=\frac{2L\lambda_1}{w}

רוחב פס האור בניסוי הראשון (נוסחת יאנג, אותו λ1\lambda_1 ואותו LL):

Δx1=Lλ1d\Delta x_1=\frac{L\lambda_1}{d}

הנתון: רוחב המקסימום המרכזי פי 33 מרוחב פס האור (תרשים 2):

2Lλ1w=3⋅Lλ1d  ⇒  2w=3d  ⇒  w=23d■\frac{2L\lambda_1}{w}=3\cdot\frac{L\lambda_1}{d}\;\Rightarrow\;\frac{2}{w}=\frac{3}{d}\;\Rightarrow\;w=\frac23d\qquad\blacksquare

סעיף ו

תשובה:

w≈2.7×10−4 m≈0.27 mmw\approx2.7\times10^{-4}\,\text{m}\approx0.27\,\text{mm}

מנוסחת יאנג בניסוי הראשון:

Δx1=Lλ1d  ⇒  d=Lλ1Δx1\Delta x_1=\frac{L\lambda_1}{d}\;\Rightarrow\;d=\frac{L\lambda_1}{\Delta x_1}

הצבה (Δx1=2.6 mm=2.6×10−3 m\Delta x_1=2.6\,\text{mm}=2.6\times10^{-3}\,\text{m}, λ1=5.2×10−7 m\lambda_1=5.2\times10^{-7}\,\text{m}):

d=2.0⋅5.2×10−72.6×10−3=4.0×10−4 md=\frac{2.0\cdot5.2\times10^{-7}}{2.6\times10^{-3}}=4.0\times10^{-4}\,\text{m}

לפי סעיף ה:

w=23d=23⋅4.0×10−4≈2.7×10−4 m≈0.27 mmw=\frac23d=\frac23\cdot4.0\times10^{-4}\approx2.7\times10^{-4}\,\text{m}\approx0.27\,\text{mm}

טעות נפוצה: להציב את רוחב הפס של הניסוי במים (1.95 mm1.95\,\text{mm}) – הניסוי השלישי נערך באוויר.

שאלה 17 · עקיפה בסדק יחיד: גרף של כפונקציה של רוחב הכתם המרכזיבאורך בגרות · בינונית

אלומה צרה של אור לייזר ירוק, שאורך הגל שלו אינו ידוע, פוגעת בניצב בלוחית שבה סדק מלבני צר שרוחבו ww. על מסך המקביל ללוחית, במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m} ממנה, מתקבלת תבנית עקיפה: כתם אור מרכזי רחב, ומשני צדיו כתמי אור צרים וחלשים יותר. DD הוא רוחב כתם האור המרכזי – המרחק בין שתי נקודות הצומת הקרובות ביותר למרכז התבנית.

תלמידים החליפו לוחיות עם סדקים ברוחב שונה, ובכל פעם מדדו את DD. תוצאות המדידות:

w (mm)w\,(\text{mm})0.050.050.080.080.100.100.160.160.200.20
D (mm)D\,(\text{mm})41.541.526.226.220.620.613.113.110.410.4
1w (1mm)\frac1w\,\left(\frac{1}{\text{mm}}\right)202012.512.510106.256.2555

בכל הניסויים הזוויות קטנות (sin⁡θ≈tan⁡θ\sin\theta\approx\tan\theta).

א.

ציינו שלושה גדלים שמשפיעים על הרוחב DD של כתם האור המרכזי, וכתבו לגבי כל אחד מהם אם הגדלתו מגדילה את DD או מקטינה אותו.

ב.

סרטטו גרף של 1w\frac1w כפונקציה של DD, והעבירו בו קו מגמה ישר.

ג.

היעזרו בשיפוע קו המגמה וחשבו את אורך הגל של אור הלייזר.

ד.

חשבו את הרוחב של כתם אור מסדר ראשון (הכתם הצמוד לכתם המרכזי) כאשר רוחב הסדק w=0.05 mmw=0.05\,\text{mm}.

ה.

מחליפים את הלייזר במקור של אור לבן (ומאירים את הסדק באלומה מקבילה). ציינו שני שינויים שיחולו בתבנית שעל המסך, ונמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

אורך הגל λ\lambda (מגדיל), המרחק למסך LL (מגדיל), רוחב הסדק ww (מקטין).

נקודות הצומת הראשונות מתקבלות בזווית θ1\theta_1 שמקיימת sin⁡θ1=λw\sin\theta_1=\frac{\lambda}{w}. בזוויות קטנות x1=Ltan⁡θ1≈λLwx_1=L\tan\theta_1\approx\frac{\lambda L}{w}, והכתם המרכזי משתרע משני צדי המרכז:

D=2x1=2λLwD=2x_1=\frac{2\lambda L}{w}

לכן:

- אורך הגל λ\lambda – ככל שהוא גדול יותר, העקיפה חזקה יותר ו־DD גדל.

- המרחק למסך LL – הזווית לא משתנה, אבל במסך רחוק יותר האור מתפשט על פני רוחב גדול יותר.

- רוחב הסדק ww – ככל שהסדק רחב יותר, העקיפה חלשה יותר ו־DD קטן.

סעיף ב

תשובה:

קו ישר שעובר (בקירוב) בראשית הצירים.

לפי סעיף א, D=2λLwD=\frac{2\lambda L}{w}, ולכן

1w=12λL⋅D\frac1w=\frac{1}{2\lambda L}\cdot D

1w\frac1w יחסי ישר ל־DD, והשיפוע הוא 12λL\frac{1}{2\lambda L}. לכן הנקודות מסתדרות על קו ישר שעובר בראשית:

D (mm)1/w (1/mm)0510152025303540450246810121416182022

בוחרים לסרטט את 1w\frac1w ולא את ww: הגרף של ww כפונקציה של DD הוא היפרבולה, ומקו ישר קל יותר למצוא את השיפוע.

סעיף ג

תשובה:

λ≈520 nm\lambda\approx520\,\text{nm}

בוחרים נקודה על קו המגמה (לא נקודת מדידה), למשל (41.6 mm,  20 1mm)\left(41.6\,\text{mm},\;20\,\frac{1}{\text{mm}}\right), ואת הראשית:

slope=20 mm−141.6 mm≈0.481 mm−2=4.81⋅105 m−2\text{slope}=\frac{20\,\text{mm}^{-1}}{41.6\,\text{mm}}\approx0.481\,\text{mm}^{-2}=4.81\cdot10^{5}\,\text{m}^{-2}

השיפוע שווה ל־12λL\frac{1}{2\lambda L}:

λ=12L⋅slope=12⋅2.0⋅4.81⋅105≈5.2⋅10−7 m=520 nm\lambda=\frac{1}{2L\cdot\text{slope}}=\frac{1}{2\cdot2.0\cdot4.81\cdot10^{5}}\approx5.2\cdot10^{-7}\,\text{m}=520\,\text{nm}

טעות נפוצה: לשכוח להמיר את יחידות השיפוע. mm−1\text{mm}^{-1} חלקי mm\text{mm} הוא mm−2\text{mm}^{-2}, ו־1 mm−2=106 m−21\,\text{mm}^{-2}=10^{6}\,\text{m}^{-2}.

סעיף ד

תשובה:

D1≈20.8 mmD_1\approx20.8\,\text{mm}

כתם האור מסדר ראשון נמצא בין נקודת הצומת הראשונה (n=1n=1) לבין נקודת הצומת השנייה (n=2n=2) באותו צד:

xn=nλLw  ⇒  D1=x2−x1=λLw=5.2⋅10−7⋅2.00.05⋅10−3=2.08⋅10−2 m≈20.8 mmx_n=\frac{n\lambda L}{w}\;\Rightarrow\;D_1=x_2-x_1=\frac{\lambda L}{w}=\frac{5.2\cdot10^{-7}\cdot2.0}{0.05\cdot10^{-3}}=2.08\cdot10^{-2}\,\text{m}\approx20.8\,\text{mm}

זה חצי מרוחב הכתם המרכזי (41.6 mm41.6\,\text{mm} לפי קו המגמה): הכתם המרכזי רחב פי 22 מהכתמים המשניים.

סעיף ה

תשובה:

1) מרכז הכתם המרכזי לבן, ושוליו צבעוניים (אדמדמים). 2) הכתמים המשניים הופכים לפסים צבעוניים: סגול בצד הקרוב למרכז ואדום בצד הרחוק.

כל צבע שבאור הלבן יוצר תבנית עקיפה משלו, ורוחב התבנית יחסי ל־λ\lambda:

- במרכז (θ=0\theta=0) כל הצבעים מגיעים, ולכן מרכז הכתם לבן. הכתם המרכזי של הסגול צר מזה של האדום, ולכן בשולי הכתם המרכזי נשאר בעיקר אור אדום – השוליים צבעוניים ואין נקודת צומת חדה.

- הכתמים המשניים של הצבעים השונים נמצאים במרחקים שונים מהמרכז (קרוב יותר לסגול, רחוק יותר לאדום), ולכן כל כתם משני נפרש לספקטרום צבעוני.

בנוסף, נקודות הצומת של צבע אחד מוארות בצבעים אחרים, ולכן התבנית פחות חדה ואין בה אזורים חשוכים לגמרי.

שאלה 18 · עקיפה סביב חוט דק: מדידת עובי של שערהבאורך בגרות · בינונית

כאשר אלומה צרה של אור לייזר פוגעת בחוט דק מאוד, על מסך שמאחורי החוט מתקבלת תבנית עקיפה: פס אור מרכזי רחב, ומשני צדיו פסי אור חלשים יותר. התבנית זהה לתבנית שמתקבלת מסדק יחיד שרוחבו שווה לעובי החוט WW, ולכן אפשר להשתמש בנוסחאות של סדק יחיד כאשר במקום רוחב הסדק מציבים את WW.

בתרשים (מבט מלמעלה): LL – המרחק בין החוט למסך, Δx\Delta x – רוחב פס האור המרכזי (המרחק בין שתי נקודות הצומת הקרובות ביותר למרכז), ו־θ\theta – הזווית בין הכיוון של אלומת הלייזר לבין הכיוון לנקודת הצומת הראשונה.

בכל הניסויים sin⁡θ≈tan⁡θ≈θ\sin\theta\approx\tan\theta\approx\theta (כאשר θ\theta ברדיאנים).

א.

בשלושה ניסויים מאירים, באותו לייזר שאורך הגל שלו λ\lambda, שלושה חוטים: (1) W=5λW=5\lambda\; (2) W=50λW=50\lambda\; (3) W=500λW=500\lambda. המסך באותו מרחק מהחוט בשלושת הניסויים. באיזה ניסוי פס האור המרכזי על המסך הוא הרחב ביותר? נמקו.

ב.

הוכיחו שרוחב פס האור המרכזי הוא Δx=2λLW\Delta x=\dfrac{2\lambda L}{W}.

ג.

התלמידים מאירים חוטים בעוביים שונים, ובכל פעם מודדים את הזווית θ\theta. את התוצאות הם מציגים בגרף של θ\theta (במילירדיאנים, 1 mrad=10−3 rad1\,\text{mrad}=10^{-3}\,\text{rad}) כפונקציה של 1W\frac{1}{W} (ביחידות של 103 1m10^{3}\,\frac{1}{\text{m}}), עם קו מגמה:

1/W (10^3 1/m)θ (mrad)051015202530354045051015202530

הסבירו מדוע קו המגמה הוא קו ישר שעובר בראשית הצירים.

ד.

היעזרו בגרף וחשבו את אורך הגל של אור הלייזר ואת תדירותו.

ה.

באותו לייזר מאירים שערה. המסך נמצא במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m} מהשערה, ורוחב פס האור המרכזי שנמדד הוא Δx=4.0 cm\Delta x=4.0\,\text{cm}. חשבו את עובי השערה.

ו.

תלמיד מציע לחזור על המדידה של סעיף ה כשמאירים את השערה באלומה צרה של אור שמש במקום אור הלייזר. האם התבנית על המסך תהיה זהה לתבנית שהתקבלה בלייזר? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

בניסוי (1), W=5λW=5\lambda.

נקודת הצומת הראשונה מתקבלת בזווית sin⁡θ=λW\sin\theta=\frac{\lambda}{W}:

- (1) sin⁡θ=0.2\sin\theta=0.2, θ≈11.5∘\theta\approx11.5^\circ\;

- (2) sin⁡θ=0.02\sin\theta=0.02, θ≈1.1∘\theta\approx1.1^\circ\;

- (3) sin⁡θ=0.002\sin\theta=0.002, θ≈0.11∘\theta\approx0.11^\circ.

ככל שהחוט דק יותר (ביחס לאורך הגל), העקיפה חזקה יותר והזווית גדולה יותר. באותו LL הפס הרחב ביותר מתקבל בניסוי (1). בניסוי (3) הפס צר מאוד, וכמעט אין עקיפה נראית לעין.

סעיף ב

תשובה:

הוכחה.

לפי הנוסחה של סדק יחיד (עם WW במקום רוחב הסדק), נקודת הצומת הראשונה מתקבלת בזווית שמקיימת:

sin⁡θ=λW\sin\theta=\frac{\lambda}{W}

מהתרשים, המרחק של נקודת הצומת הראשונה ממרכז התבנית הוא Δx2\frac{\Delta x}{2}, ולכן tan⁡θ=Δx/2L\tan\theta=\frac{\Delta x/2}{L}. בזוויות קטנות tan⁡θ≈sin⁡θ\tan\theta\approx\sin\theta:

Δx2L=λW  ⇒  Δx=2λLW\frac{\Delta x}{2L}=\frac{\lambda}{W}\;\Rightarrow\;\Delta x=\frac{2\lambda L}{W}

סעיף ג

תשובה:

θ=λ⋅1W\theta=\lambda\cdot\frac1W: הזווית יחסית ישר ל־1W\frac1W, והשיפוע הוא λ\lambda.

בזוויות קטנות sin⁡θ≈θ\sin\theta\approx\theta (ברדיאנים), ולכן:

θ=λ⋅1W\theta=\lambda\cdot\frac{1}{W}

בכל הניסויים משתמשים באותו לייזר, כלומר λ\lambda קבוע. לכן θ\theta יחסית ישר ל־1W\frac1W: הגרף קו ישר שעובר בראשית, ושיפועו שווה לאורך הגל. הנקודות לא נמצאות בדיוק על הקו בגלל שגיאות מדידה.

סעיף ד

תשובה:

λ≈650 nm\lambda\approx650\,\text{nm}, f≈4.6⋅1014 Hzf\approx4.6\cdot10^{14}\,\text{Hz}

נקודה על קו המגמה: 1W=40⋅103 1m\frac1W=40\cdot10^{3}\,\frac1{\text{m}}, θ=26 mrad\theta=26\,\text{mrad}:

λ=slope=26⋅10−340⋅103=6.5⋅10−7 m=650 nm\lambda=\text{slope}=\frac{26\cdot10^{-3}}{40\cdot10^{3}}=6.5\cdot10^{-7}\,\text{m}=650\,\text{nm}

התדירות:

f=cλ=3⋅1086.5⋅10−7≈4.6⋅1014 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^{8}}{6.5\cdot10^{-7}}\approx4.6\cdot10^{14}\,\text{Hz}

(אור אדום.)

סעיף ה

תשובה:

W=65 μmW=65\,\mu\text{m}

לפי סעיף ב:

W=2λLΔx=2⋅6.5⋅10−7⋅2.04.0⋅10−2=6.5⋅10−5 m=65 μmW=\frac{2\lambda L}{\Delta x}=\frac{2\cdot6.5\cdot10^{-7}\cdot2.0}{4.0\cdot10^{-2}}=6.5\cdot10^{-5}\,\text{m}=65\,\mu\text{m}

בדיקה: θ=Δx/2L=0.022.0=10 mrad\theta=\frac{\Delta x/2}{L}=\frac{0.02}{2.0}=10\,\text{mrad} – זווית קטנה, והקירוב מוצדק.

זו שיטה מעשית למדוד עובי של חוטים דקים, שקשה למדוד בסרגל או אפילו במיקרומטר.

סעיף ו

תשובה:

לא. מרכז הפס יהיה לבן ושוליו צבעוניים, והפסים המשניים יהיו פסים צבעוניים מטושטשים.

אור השמש מכיל אורכי גל רבים. כל אורך גל יוצר תבנית עקיפה ברוחב אחר (Δx∝λ\Delta x\propto\lambda):

•במרכז התבנית כל הצבעים מגיעים, ולכן הוא לבן\;

•נקודות הצומת של כל צבע נמצאות במקום אחר, ולכן אין נקודות חשוכות חדות: השוליים של הפס המרכזי צבעוניים, והפסים המשניים נפרשים לפסים צבעוניים (הסגול קרוב יותר למרכז, האדום רחוק יותר).

לכן קשה לקבוע את Δx\Delta x, ואי אפשר להשתמש באורך גל אחד בנוסחה.

שאלה 19 · עקיפה בסדק יחיד: גרף רוחב הכתם המרכזי כפונקציה של מיקום המסך על ספסל אופטיבאורך בגרות · בינונית

כדי לחקור את האור של מצביע לייזר, תלמידים מציבים על ספסל אופטי את מצביע הלייזר, ואחריו לוחית שבה סדק יחיד שרוחבו w=0.12 mmw=0.12\,\text{mm}. הלייזר מאיר את הסדק בניצב, ועל מסך המקביל ללוחית מתקבלת תבנית עקיפה. לאורך הספסל יש סרגל, והאפס שלו נמצא בדיוק במקום של מצביע הלייזר. התלמידים לא רשמו איפה על הסרגל נמצאת הלוחית עם הסדק.

התלמידים מזיזים את המסך לאורך הספסל, ובכל פעם רושמים את הקריאה ss של מקום המסך על הסרגל (המרחק בין הלייזר למסך) ומודדים את הרוחב DD של כתם האור המרכזי. תוצאות המדידות:

s (m)s\,(\text{m})1.01.01.41.41.81.82.22.22.62.6
D (mm)D\,(\text{mm})6.26.29.89.814.114.117.917.922.122.1

בכל המדידות הזוויות קטנות.

א.

כאשר מעבירים אור דרך סדק, לא תמיד אפשר להבחין בתופעת העקיפה, גם אם המסך רחב מאוד. איזה תנאי צריך להתקיים כדי שתופעת העקיפה תהיה בולטת? הסבירו.

ב.

נסמנו ב־aa את המרחק בין הלייזר לבין הסדק. בטאו את DD באמצעות ss, aa, λ\lambda ו־ww. סרטטו גרף של DD כפונקציה של ss, והעבירו בו קו מגמה. האם הקו עובר בראשית? נמקו.

ג.

בעזרת הגרף מצאו את אורך הגל של אור הלייזר ואת המרחק aa בין הלייזר לבין הסדק. פרטו את החישוב.

ד.

במדידה נוספת התקבל כתם מרכזי ברוחב D=15 mmD=15\,\text{mm}.

(1) היעזרו בגרף ומצאו את הקריאה ss במדידה זו, ואת המרחק בין הסדק למסך.

(2) חשבו את הזווית בין הכיוון לאמצע הכתם המרכזי לבין הכיוון לנקודת הצומת מסדר שני.

(3) חשבו את המרחק על המסך בין שתי נקודות הצומת מסדר שני (אחת מכל צד).

ה.

תלמיד אחד לא שרטט גרף. הוא לקח את המדידה האחרונה בטבלה, הניח שהמרחק בין הסדק למסך הוא 2.6 m2.6\,\text{m}, וחישב את אורך הגל לפי D=2λLwD=\frac{2\lambda L}{w}. איזה אורך גל הוא קיבל? בכמה אחוזים הוא שונה מהתוצאה של סעיף ג, ומה מקור הטעות?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

רוחב הסדק צריך להיות קטן, מאותו סדר גודל כמו אורך הגל (לכל היותר פי כמה מאות ממנו).

זווית הצומת הראשונה נקבעת לפי sin⁡θ1=λw\sin\theta_1=\frac{\lambda}{w}.

•כאשר w≫λw\gg\lambda (למשל חלון או פתח של סנטימטר), θ1\theta_1 זעירה: כל האור עובר כמעט בקו ישר, וכתם האור על המסך הוא בערך בגודל הסדק – העקיפה לא מורגשת.

•כאשר ww קרוב לאורך הגל (פי כמה עד פי כמה מאות), θ1\theta_1 גדולה מספיק כדי שהאור יתפשט לצדדים ונראה תבנית של כתמים.

בסדק שבשאלה, באור נראה (λ≈400\lambda\approx400 עד 700 nm700\,\text{nm}), היחס wλ\frac{w}{\lambda} הוא כמה מאות: הזווית קטנה, אבל על מסך רחוק העקיפה מורגשת.

סעיף ב

תשובה:

D=2λw(s−a)D=\frac{2\lambda}{w}(s-a); קו ישר שאינו עובר בראשית – הוא חותך את ציר ss בנקודה s=as=a.

המרחק בין הסדק למסך הוא L=s−aL=s-a. בזוויות קטנות רוחב הכתם המרכזי הוא D=2λLwD=\frac{2\lambda L}{w}, ולכן:

D=2λw (s−a)D=\frac{2\lambda}{w}\,(s-a)

λ\lambda, ww ו־aa קבועים, ולכן DD הוא פונקציה קווית של ss עם שיפוע 2λw\frac{2\lambda}{w}, אבל לא יחס ישר: כאשר המסך צמוד לסדק (s=as=a) הרוחב מתאפס. לכן הקו חותך את ציר ss ב־s=as=a ולא בראשית:

s (m)D (mm)0.00.51.01.52.02.53.00510152025

סעיף ג

תשובה:

λ≈600 nm\lambda\approx600\,\text{nm}; a≈0.40 ma\approx0.40\,\text{m}

שתי נקודות על קו המגמה (לא נקודות מדידה), למשל (1.2 m,  8 mm)(1.2\,\text{m},\;8\,\text{mm}) ו־(2.4 m,  20 mm)(2.4\,\text{m},\;20\,\text{mm}):

slope=(20−8)⋅10−3 m(2.4−1.2) m=0.010\text{slope}=\frac{(20-8)\cdot10^{-3}\,\text{m}}{(2.4-1.2)\,\text{m}}=0.010

(השיפוע חסר יחידות.) השיפוע שווה ל־2λw\frac{2\lambda}{w}:

λ=slope⋅w2=0.010⋅0.12⋅10−32=6.0⋅10−7 m=600 nm\lambda=\frac{\text{slope}\cdot w}{2}=\frac{0.010\cdot0.12\cdot10^{-3}}{2}=6.0\cdot10^{-7}\,\text{m}=600\,\text{nm}

המרחק aa הוא נקודת החיתוך של קו המגמה עם ציר ss (שם D=0D=0). לפי D=slope⋅(s−a)D=\text{slope}\cdot(s-a), בנקודה (1.2 m,  8 mm)(1.2\,\text{m},\;8\,\text{mm}):

1.2 m−a=8⋅10−3 m0.010=0.80 m  ⇒  a=0.40 m1.2\,\text{m}-a=\frac{8\cdot10^{-3}\,\text{m}}{0.010}=0.80\,\text{m}\;\Rightarrow\;a=0.40\,\text{m}

(אפשר גם לקרוא את נקודת החיתוך ישירות מהגרף.)

שימו לב: השיפוע לא תלוי ב־aa. לכן אפשר למצוא את אורך הגל מהגרף גם בלי לדעת איפה הלוחית.

סעיף ד

תשובה:

(1) s=1.9 ms=1.9\,\text{m}, L=1.5 mL=1.5\,\text{m}\; (2) θ2≈0.57∘\theta_2\approx0.57^\circ\; (3) 30 mm30\,\text{mm}

(1) מקו המגמה: L=s−a=Dslope=15⋅10−30.010=1.5 mL=s-a=\frac{D}{\text{slope}}=\frac{15\cdot10^{-3}}{0.010}=1.5\,\text{m}, ולכן s=L+a=1.5+0.40=1.9 ms=L+a=1.5+0.40=1.9\,\text{m}.

(2) נקודת צומת מסדר nn מקיימת sin⁡θn=nλw\sin\theta_n=\frac{n\lambda}{w}:

sin⁡θ2=2⋅6.0⋅10−70.12⋅10−3=0.010  ⇒  θ2≈0.57∘\sin\theta_2=\frac{2\cdot6.0\cdot10^{-7}}{0.12\cdot10^{-3}}=0.010\;\Rightarrow\;\theta_2\approx0.57^\circ

הזווית לא תלויה במרחק למסך – רק ב־λ\lambda וב־ww.

(3) המרחק של כל אחת מהן ממרכז התבנית: x2=Ltan⁡θ2≈1.5⋅0.010=15 mmx_2=L\tan\theta_2\approx1.5\cdot0.010=15\,\text{mm}, ולכן המרחק ביניהן 2x2=30 mm2x_2=30\,\text{mm} – פי 22 מרוחב הכתם המרכזי, כמצופה (x2=2x1x_2=2x_1).

סעיף ה

תשובה:

כ־510 nm510\,\text{nm} – קטן בכ־15%15\% מהנכון. הוא השתמש ב־ss במקום ב־L=s−aL=s-a (המרחק מהסדק, לא מהלייזר).

λ=Dw2s=22.1⋅10−3⋅0.12⋅10−32⋅2.6≈5.1⋅10−7 m=510 nm\lambda=\frac{Dw}{2s}=\frac{22.1\cdot10^{-3}\cdot0.12\cdot10^{-3}}{2\cdot2.6}\approx5.1\cdot10^{-7}\,\text{m}=510\,\text{nm}
600−510600=0.15=15%\frac{600-510}{600}=0.15=15\%

מקור הטעות: ב־D=2λLwD=\frac{2\lambda L}{w} המרחק LL נמדד מהסדק, כי הסדק הוא שגורם לעקיפה – לא מהלייזר. המרחק האמיתי הוא L=2.6−0.4=2.2 mL=2.6-0.4=2.2\,\text{m}, וכשמציבים אותו מקבלים λ≈600 nm\lambda\approx600\,\text{nm}.

הגרף פותר את הבעיה בלי לדעת את aa: הזזה קבועה של כל הקריאות משנה רק את נקודת החיתוך של הקו, ולא את שיפועו.

שאלה 20 · סדק יחיד: כתם מרכזי, כתם משני, ומה קורה כשאורך הגל מתקרב לרוחב הסדקבאורך בגרות · בינונית

אלומה מקבילה של אור מונוכרומטי שאורך הגל שלו λ=600 nm\lambda=600\,\text{nm} פוגעת בניצב בלוחית שבה סדק מלבני שרוחבו w=0.15 mmw=0.15\,\text{mm}. האור שעובר דרך הסדק פוגע במסך שמקביל ללוחית ונמצא במרחק L=1.25 mL=1.25\,\text{m} ממנה.

א.

חשבו את רוחב כתם האור המרכזי על המסך.

ב.

חשבו את רוחב כתם האור המשני (כתם האור מסדר ראשון) על המסך.

ג.

מחליפים את האור בקרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה 0.15 mm0.15\,\text{mm} (שווה לרוחב הסדק), ובמקום המסך מזיזים גלאי של קרינה זו לאורך קשת מאחורי הסדק. תארו את תבנית העוצמה שיקלוט הגלאי, ונמקו.

ד.

עבור איזה אורך גל נקודות הצומת הראשונות יתקבלו בזווית 30∘30^\circ מהכיוון של האלומה? מה יהיה אז רוחב הכתם המרכזי על מסך במרחק L=1.25 mL=1.25\,\text{m}?

ה.

גלי רדיו נקלטים היטב גם מאחורי בניינים גבוהים, ואילו אור כמעט אינו מתעקם סביב בניין. הסבירו את ההבדל.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

10 mm10\,\text{mm}

נקודות הצומת מתקבלות בזוויות שמקיימות sin⁡θn=nλw\sin\theta_n=\frac{n\lambda}{w}. עבור n=1n=1:

sin⁡θ1=6⋅10−71.5⋅10−4=4⋅10−3\sin\theta_1=\frac{6\cdot10^{-7}}{1.5\cdot10^{-4}}=4\cdot10^{-3}

זווית קטנה, ולכן x1=Ltan⁡θ1≈Lsin⁡θ1=1.25⋅4⋅10−3=5⋅10−3 mx_1=L\tan\theta_1\approx L\sin\theta_1=1.25\cdot4\cdot10^{-3}=5\cdot10^{-3}\,\text{m}. הכתם המרכזי משתרע בין שתי נקודות הצומת הראשונות, משני צדי המרכז:

D0=2x1=10 mmD_0=2x_1=10\,\text{mm}

סעיף ב

תשובה:

5 mm5\,\text{mm}

כתם האור המשני נמצא בין נקודת הצומת הראשונה לשנייה:

D1=x2−x1=2λLw−λLw=λLw=5 mmD_1=x_2-x_1=\frac{2\lambda L}{w}-\frac{\lambda L}{w}=\frac{\lambda L}{w}=5\,\text{mm}

כלומר הכתם המרכזי רחב פי 22 מכתם משני.

סעיף ג

תשובה:

אין נקודות צומת כלל: הכתם המרכזי מתפשט לכל הכיוונים שמאחורי הסדק, והעוצמה יורדת בהדרגה מהמרכז לצדדים.

לפי sin⁡θ1=λw=0.150.15=1\sin\theta_1=\frac{\lambda}{w}=\frac{0.15}{0.15}=1, הצומת הראשון היה צריך להתקבל בזווית 90∘90^\circ – כלומר בכיוון של הלוחית עצמה. לכן בצד של הגלאי אין אף נקודת צומת, ואין כתמים משניים (sin⁡θn=n>1\sin\theta_n=n>1 בלתי אפשרי).

כל המרחב שמאחורי הסדק מכוסה על ידי כתם מרכזי אחד: העוצמה מרבית מול הסדק ויורדת בהדרגה ככל שמתרחקים לצדדים. הסדק מתנהג כמעט כמו מקור נקודתי ששולח גלים לכל הכיוונים.

סעיף ד

תשובה:

λ=75 μm\lambda=75\,\mu\text{m}\; רוחב הכתם המרכזי כ־1.44 m1.44\,\text{m}.

λ=wsin⁡θ1=0.15⋅10−3⋅sin⁡30∘=7.5⋅10−5 m=75 μm\lambda=w\sin\theta_1=0.15\cdot10^{-3}\cdot\sin30^\circ=7.5\cdot10^{-5}\,\text{m}=75\,\mu\text{m}

(קרינה תת־אדומה רחוקה.)

כאן הזווית לא קטנה, ואסור להשתמש בקירוב tan⁡θ≈sin⁡θ\tan\theta\approx\sin\theta:

x1=Ltan⁡30∘=1.25⋅0.577≈0.72 m  ⇒  D0=2x1≈1.44 mx_1=L\tan30^\circ=1.25\cdot0.577\approx0.72\,\text{m}\;\Rightarrow\;D_0=2x_1\approx1.44\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשב D0=2λLw=2Lsin⁡30∘=1.25 mD_0=\frac{2\lambda L}{w}=2L\sin30^\circ=1.25\,\text{m}. הנוסחה המקורבת נכונה רק בזוויות קטנות.

סעיף ה

תשובה:

אורך הגל של גלי רדיו (מטרים עד מאות מטרים) הוא מסדר הגודל של הבניינים והרווחים ביניהם, ולכן הם עוקפים אותם\; אורך הגל של האור קטן פי מיליונים, והעקיפה זניחה.

עקיפה בולטת כאשר אורך הגל אינו קטן בהרבה מגודל המכשול או הפתח (סעיפים ג–ד: ככל ש־λw\frac{\lambda}{w} גדול יותר, הגל מתפשט לזוויות גדולות יותר).

•לגלי רדיו אורך גל של מטרים עד מאות מטרים – בסדר גודל של בניינים ורחובות. לכן הם נעקפים סביב בניינים ומגיעים גם לאזור הצל.

•לאור אורך גל של כ־5⋅10−7 m5\cdot10^{-7}\,\text{m}, קטן פי מיליונים מבניין. זווית העקיפה זניחה, האור ממשיך בקו ישר, ומאחורי הבניין נוצר צל.

עוד 2 שאלות על עקיפה בסדק יחיד

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. עקיפה בסדק יחיד: גרף מיקום הצומת הראשון כפונקציה של מרחק המסך (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמיד מאיר בלייזר אדום שאורך הגל שלו λ=630 nm\lambda=630\,\text{nm} סדק יחיד שרוחבו ww אינו ידוע. האור פוגע בסדק בניצב, ומסך מוצב במקביל לסדק.…

  2. שני חריצים ברוחב סופי: סדרים חסרים בתבנית (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    אלומה מקבילה של לייזר, שאורך הגל שלו λ=650 nm\lambda=650\,\text{nm}, פוגעת בניצב בלוחית שבה שני חריצים זהים. רוחב כל חריץ ww, והמרחק בין מרכזי…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.