חוקי קפלר - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · כבידה · 24 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · שביט במסלול אליפטי: איפה הוא הכי מהירקצרה · קלה
שביט נע סביב כוכב במסלול אליפטי. הכוכב נמצא באחד המוקדים של האליפסה. באיור מסומנות ארבע נקודות על המסלול: , , , .


באיזו מהנקודות המסומנות גודל מהירות השביט הגדול ביותר, ובאיזו הקטן ביותר? נמקו בעזרת החוק השני של קפלר.
השביט נע ימים בסביבת הנקודה , ובפרק זמן אחר הוא נע ימים בסביבת הנקודה . השוו בין השטחים שסורק הקו המחבר כוכב–שביט בשני פרקי הזמן, ובין אורכי הקשתות שהשביט עובר בהם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הגדול ביותר ב־, הקטן ביותר ב־
לפי החוק השני של קפלר, הקו המחבר את הכוכב לשביט סורק שטחים שווים בפרקי זמן שווים.
כשהשביט קרוב לכוכב (ליד ) הקו קצר, ולכן כדי לסרוק אותו שטח בפרק זמן קצר השביט צריך לעבור קשת ארוכה – מהירותו גדולה. כשהשביט רחוק מהכוכב (ליד ) הקו ארוך, ודי בקשת קצרה כדי לסרוק אותו שטח – מהירותו קטנה.
היא הנקודה הקרובה ביותר לכוכב, ולכן שם המהירות הגדולה ביותר; היא הרחוקה ביותר, ולכן שם הקטנה ביותר.
סעיף ב
השטחים שווים; הקשת ליד ארוכה יותר
פרקי הזמן שווים, ולכן לפי החוק השני של קפלר השטחים הנסרקים שווים. ליד המרחק לכוכב קטן, ולכן שטח שווה מתקבל רק עם קשת ארוכה יותר. אותה מסקנה כמו בסעיף א: ליד השביט מהיר יותר.
שאלה 2 · שני כוכבי לכת סביב כוכב רחוקקצרה · בינונית
סביב כוכב רחוק נעים שני כוכבי לכת במסלולים שנחשבים מעגליים. רדיוס המסלול של כוכב הלכת הפנימי , וזמן המחזור שלו ימים. רדיוס המסלול של כוכב הלכת החיצוני .
מה זמן המחזור של כוכב הלכת החיצוני?
לכוכב הלכת הפנימי יש ירח, שמקיף אותו במסלול שרדיוסו . האם אפשר למצוא את זמן המחזור של הירח מנתוני השאלה בעזרת החוק השלישי של קפלר? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
ימים
שני כוכבי הלכת סובבים את אותו גוף מרכזי, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:
אין צורך להמיר ליחידות SI – ביחס, היחידות מצטמצמות.
סעיף ב
לא
היחס קבוע רק לגופים שסובבים אותו גוף מרכזי: מ־ מקבלים , ו־ היא מסת הגוף המרכזי.
כוכבי הלכת סובבים את הכוכב, והירח סובב את כוכב הלכת – מסה אחרת לגמרי, שאינה נתונה. לכן אי אפשר להשוות את הירח לכוכבי הלכת בעזרת החוק השלישי.
שאלה 3 · אסטרואיד במסלול אליפטי: מהירות ותאוצה בקצוותקצרה · בינונית
אסטרואיד נע סביב השמש במסלול אליפטי. המרחק הקטן ביותר שלו מהשמש , והמרחק הגדול ביותר . בנקודה הרחוקה ביותר גודל מהירות האסטרואיד . בשתי הנקודות האלה המהירות מאונכת לקו המחבר את האסטרואיד לשמש.
בעזרת החוק השני של קפלר מצאו את גודל מהירות האסטרואיד בנקודה הקרובה ביותר לשמש.
תלמיד טוען: ״המהירות בנקודה הקרובה גדולה פי , ולכן גם התאוצה שם גדולה פי .״ מה היחס הנכון בין גודל התאוצה בנקודה הקרובה לגודל התאוצה בנקודה הרחוקה? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
לפי החוק השני של קפלר, הקו שמחבר את השמש לאסטרואיד סורק שטחים שווים בזמנים שווים. בזמן קצר בנקודה שבה המהירות מאונכת לרדיוס, השטח הנסרק הוא בקירוב משולש שבסיסו וגובהו :
השוואת השטחים בשתי הנקודות באותו :
סעיף ב
הכוח היחיד שפועל על האסטרואיד הוא כוח הכבידה של השמש, ולכן התאוצה היא עוצמת שדה הכבידה במקומו:
בדיקה: בשתי הנקודות האלה המהירות מאונכת לכוח, ולכן כל התאוצה רדיאלית ושווה ל־, כאשר הוא רדיוס העקמומיות של המסלול בנקודה. רדיוס העקמומיות אינו המרחק מהשמש ואינו שווה בשתי הנקודות, ולכן אי אפשר להסיק את יחס התאוצות מיחס המהירויות בלבד.
טעות נפוצה: להשתמש ב־ עם המרחק מהשמש. במסלול אליפטי זה לא נכון.
שאלה 4 · איך מדדו את המרחק לשמש: קפלר ומכ״םביניים · בינונית
החוק השלישי של קפלר נותן את היחסים בין רדיוסי המסלולים של כוכבי הלכת מתוך זמני המחזור שלהם בלבד, אבל לא את הרדיוסים במטרים. בשאלה זו משתמשים רק בזמני המחזור שבדף הנוסחאות (נוגה שנים, כדור הארץ שנים, מאדים שנים), ולא ברדיוסי המסלולים שבו. הניחו שהמסלולים מעגליים ובאותו מישור. שנה יממות.
בטאו את רדיוס המסלול של נוגה כשבר מרדיוס המסלול של כדור הארץ.
בתצפית מכ״ם שולחים אות לנוגה כשהוא הכי קרוב לכדור הארץ – על הקו שבין כדור הארץ לשמש – ומוצאים שהמרחק בין כדור הארץ לנוגה הוא . חשבו את רדיוס המסלול של כדור הארץ במטרים.
חשבו את מסת השמש מתוך התוצאה של סעיף ב ומזמן המחזור של כדור הארץ.
מה המרחק הקטן ביותר בין כדור הארץ למאדים?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נוגה וכדור הארץ סובבים את השמש, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:
סעיף ב
כשנוגה בין כדור הארץ לשמש, המרחק ביניהם הוא הפרש הרדיוסים:
זה מתאים לערך שבנוסחאון, . מדידה אחת של מרחק במטרים, יחד עם היחסים מהחוק השלישי, נותנת את קנה המידה של כל מערכת השמש.
סעיף ג
כוח הכבידה של השמש הוא הכוח הצנטריפטלי על כדור הארץ:
עם :
סעיף ד
רדיוס מסלול מאדים, שוב מהחוק השלישי:
(מתאים לנוסחאון, .) המרחק הקטן ביותר – כשכדור הארץ בין השמש למאדים:
שאלה 5 · מסלול העברה מכדור הארץ למאדיםביניים · קשה
גשושית משוגרת ממסלול כדור הארץ סביב השמש אל מסלול מאדים. אחרי השיגור (המנועים כבויים) היא נעה סביב השמש במסלול אליפטי: הנקודה הקרובה ביותר לשמש נמצאת על מסלול כדור הארץ, והנקודה הרחוקה ביותר נמצאת על מסלול מאדים, בצד השני של השמש (ראו איור, אינו בקנה מידה). הגשושית עוברת חצי אליפסה, מ־ ל־. היעזרו בנתוני כדור הארץ ומאדים שבדף הנוסחאות, הניחו שמסלולי שני כוכבי הלכת מעגליים, והזניחו את משיכת כוכבי הלכת את הגשושית. שנה יממות.

מה רדיוס המסלול הממוצע של הגשושית (מחצית הציר הארוך של האליפסה)? מה זמן המחזור שהיה לגשושית לו המשיכה להקיף את השמש במסלול זה, בשנים?
כמה זמן נמשכת הטיסה מ־ ל־? תנו את התשובה ביממות.
כדי שהגשושית תפגוש את מאדים בנקודה , מאדים צריך להימצא ברגע השיגור במקום מסוים במסלולו. בכמה מעלות צריך מאדים להקדים את כדור הארץ (הזווית בין הקווים שמש–כדור הארץ ושמש–מאדים) ברגע השיגור?
מה היחס בין גודל מהירות הגשושית ב־ לגודל מהירותה ב־? כשהגשושית מגיעה ל־, האם מהירותה גדולה או קטנה ממהירות מאדים במסלולו? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
; שנים
הציר הארוך של האליפסה הוא , ולכן
הגשושית וכדור הארץ סובבים את אותו גוף מרכזי – השמש – ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:
סעיף ב
יממות
מ־ ל־ הגשושית עוברת בדיוק חצי מסלול. מהחוק השני של קפלר, הקו גשושית–שמש סורק בחצי זה חצי משטח האליפסה, ולכן הזמן הוא חצי זמן מחזור:
טעות נפוצה: להניח שהזמן הוא חצי זמן מחזור רק כי הדרך היא ״חצי״ – אורך הקשת אינו הנימוק. הנימוק הוא שהשטח הנסרק הוא חצי מהשטח הכולל.
סעיף ג
כ־
במשך הטיסה מאדים נע על מסלולו המעגלי בקצב זוויתי קבוע, ומשלים ב־ שנים:
הגשושית עוברת בזמן זה סביב השמש (מ־ ל־). כדי שמאדים יגיע ל־ באותו רגע, ברגע השיגור הוא צריך להיות לפני ב־, כלומר להקדים את כדור הארץ (שנמצא ב־) ב־
סעיף ד
; ב־ הגשושית איטית ממאדים
ב־ וב־ המהירות מאונכת לקו לשמש, ולכן לפי החוק השני של קפלר (השטח הנסרק בזמן קצר זהה בשתי הנקודות):
השוואה למאדים: מאדים נע במסלול מעגלי ברדיוס , כלומר במהירות שבה כוח הכבידה של השמש בדיוק מספיק לתנועה מעגלית במרחק זה: . הגשושית, לעומת זאת, אינה נשארת במרחק : מ־ היא מתחילה להתקרב לשמש (חוזרת לעבר ). המשמעות היא שבנקודה כוח הכבידה גדול מהכוח הצנטריפטלי הדרוש לתנועה מעגלית במהירותה, , ולכן . הגשושית איטית ממאדים, ומאדים ״משיג״ אותה בנקודה (כדי להישאר במסלול מאדים צריך להפעיל שם שוב את המנועים ולהאיץ).
בדיקה מספרית (בשימור אנרגיה): , ולכן , בעוד ש־.
שאלה 6 · לוויין סביב מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לוויין שמסתו נע סביב מאדים במסלול מעגלי, בגובה מעל פני מאדים.
היעזרו בנתוני מאדים שבדף הנוסחאות.
חשבו את עוצמת שדה הכבידה על פני מאדים.
חשבו את גודל מהירות הלוויין.
חשבו את זמן המחזור של הלוויין.
לוויין שני נע סביב מאדים במסלול מעגלי שזמן המחזור שלו גדול פי מזמן המחזור של הלוויין הראשון.
חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין השני.
נתון שמסות שני הלוויינים שוות. קבעו לאיזה מהם אנרגייה מכנית כוללת גדולה יותר. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מדף הנוסחאות – נתוני מאדים: , .
(כ־ מעוצמת השדה על פני כדור הארץ.)
סעיף ב
רדיוס המסלול נמדד ממרכז מאדים:
כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי:
טעות נפוצה: להציב את הגובה כרדיוס המסלול.
סעיף ג
(כ־ שעות)
מדף הנוסחאות, בתנועה מעגלית קצובה:
סעיף ד
מדף הנוסחאות – החוק השלישי של קפלר (שני הלוויינים סובבים את אותו גוף):
(גובהו מעל פני מאדים כ־.)
סעיף ה
ללוויין השני (הרחוק): , ו־ – פחות שלילית, ולכן גדולה יותר.
מדף הנוסחאות – האנרגייה הכוללת של לוויין במסלול מעגלי:
האנרגייה שלילית, וגודלה המוחלט קטן ככל ש־ גדל. ללוויין השני :
מאחר ש־, מתקיים : ללוויין השני אנרגייה כוללת גדולה יותר (קרובה יותר לאפס). כדי להעביר לוויין למסלול רחוק יותר יש להשקיע בו אנרגייה.
טעות נפוצה: "לוויין הקרוב מהיר יותר, ולכן האנרגייה שלו גדולה יותר" – האנרגייה הקינטית שלו אכן גדולה יותר, אבל האנרגייה הפוטנציאלית שלו שלילית פי 2 יותר, והסכום קטן יותר.
שאלה 7 · לוויין במסלול נמוך ולוויין גאוסטציונריבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לוויין מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה מעל פני כדור הארץ.
היעזרו בנתונים על אודות כדור הארץ והירח המופיעים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).
חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ במסלול הלוויין.
הכוח היחיד הפועל על הלוויין הוא כוח הכבידה, ולכן תאוצתו הרדיאלית שווה לעוצמת השדה שחישבתם בסעיף א. חשבו את גודל המהירות של הלוויין.
חשבו את זמן המחזור של הלוויין.
לוויין גאוסטציונרי מקיף את כדור הארץ בזמן מחזור של יממה אחת.
היעזרו בחוק השלישי של קפלר ובנתוני הירח שבנוסחאון, וחשבו את רדיוס המסלול של הלוויין הגאוסטציונרי.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(רדיוס המסלול )
רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ:
מדף הנוסחאות , עם :
טעות נפוצה: להציב – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז כדור הארץ.
סעיף ב
מדף הנוסחאות , ו־:
הצבה:
(כ־ בכל שנייה.)
סעיף ג
(כשעתיים)
מדף הנוסחאות :
כלומר כ־ שעות – כשתי הקפות בארבע שעות.
סעיף ד
הירח והלוויין הגאוסטציונרי מקיפים את אותו גרם שמיים, כדור הארץ, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:
מהנוסחאון: , יממות. אפשר להשאיר את זמני המחזור ביממות, כי רק היחס ביניהם משנה:
(כלומר בגובה של כ־ מעל פני כדור הארץ.)
טעות נפוצה: להשתמש ביחס קבוע במקום .
שאלה 8 · לוויין גיאוסטציונרי והירח: החוק השלישי של קפלרבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לוויין תקשורת שמסתו נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, וזמן המחזור שלו הוא יממה אחת ( שעות). הניחו שהלוויין נע רק בהשפעת הכבידה של כדור הארץ.
נתוני כדור הארץ ונתוני הירח – בדף הנוסחאות.
היעזרו בחוק הכבידה ובחוק השני של ניוטון, וחשבו את רדיוס המסלול של הלוויין.
חשבו את גודל מהירות הלוויין.
הלוויין והירח מקיפים שניהם את כדור הארץ. היעזרו בחוק השלישי של קפלר, בתוצאת סעיף א ובזמן המחזור של הירח, וחשבו את רדיוס מסלול הירח. השוו לערך שבדף הנוסחאות.
חשבו את האנרגייה הכוללת של הלוויין במסלולו, ואת האנרגייה המינימלית שיש להוסיף לו כדי שיימלט מהשפעת הכבידה של כדור הארץ.
יואב טוען: "בלוויין חפצים מרחפים, כי בגובה כזה אין כבר כבידה של כדור הארץ."
חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ במקום הלוויין, וקבעו אם יואב צודק. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
כוח הכבידה של כדור הארץ הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית :
מדף הנוסחאות ; :
(כ־ רדיוסי כדור הארץ. מסת הלוויין מצטמצמת.)
טעות נפוצה: להציב את זמן המחזור בשעות במקום בשניות.
סעיף ב
בתנועה מעגלית קצובה הלוויין עובר היקף מעגל אחד בזמן מחזור אחד:
(בדיקה: ✓.)
סעיף ג
– מתאים לערך בדף הנוסחאות,
שני הגופים מקיפים את אותו גוף מרכזי, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:
מדף הנוסחאות יממות, ו־ יממה (ביחס אפשר להשאיר את שני הזמנים ביממות):
הערך בדף הנוסחאות הוא – התאמה טובה מאוד (הפרש של כ־, הנובע מעיגול הנתונים).
טעות נפוצה: להפוך את המעריכים – , לא .
סעיף ד
; יש להוסיף
מדף הנוסחאות:
כדי להימלט יש להגיע לאנרגייה כוללת לפחות ( באינסוף), ולכן התוספת המינימלית:
טעות נפוצה: לחשב את התוספת כ־ – ללוויין במסלול כבר יש אנרגייה קינטית .
סעיף ה
; יואב אינו צודק – החפצים "מרחפים" כי הם נופלים יחד עם הלוויין.
מדף הנוסחאות:
השדה קטן בהרבה מאשר על פני כדור הארץ, אבל אינו אפס – ויואב אינו צודק. בלעדיו הלוויין כלל לא היה נע במעגל: זה בדיוק הכוח שמספק לו את התאוצה הרדיאלית ( ✓).
החפצים נראים "מרחפים" כי הלוויין וכל מה שבתוכו נמצאים בנפילה חופשית סביב כדור הארץ באותה תאוצה; לכן אין כוח הלוחץ אותם אל רצפת הלוויין.
שאלה 9 · מאדים סביב השמש: מסת השמש, חוק קפלר ונפילה על מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
כדור הארץ ומאדים נעים סביב השמש. הניחו ששני המסלולים מעגליים, והשתמשו בנתוני כוכבי הלכת שבדף הנוסחאות:
רדיוס מסלול כדור הארץ , זמן המחזור שלו שנה אחת ().
רדיוס מסלול מאדים ; מסת מאדים ורדיוסו .
כוח הכבידה של השמש הוא הכוח השקול על כדור הארץ בתנועתו סביבה. חשבו את מסת השמש.
השתמשו בחוק השלישי של קפלר, וחשבו את זמן המחזור של מאדים סביב השמש (בשנים).
חשבו את גודל מהירותו של מאדים במסלולו סביב השמש. האם היא גדולה או קטנה ממהירות כדור הארץ במסלולו? נמקו.
חשבו את גודל תאוצת הכובד סמוך לפני מאדים.
רובוט על פני מאדים מפיל אבן מגובה (ללא מהירות התחלתית). חשבו את זמן הנפילה, והשוו אותו לזמן הנפילה מאותו גובה על פני כדור הארץ. הזניחו את השפעת האטמוספרה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
הצבה ביחידות SI:
(בהתאם לנתון בדף הנוסחאות.)
טעות נפוצה: להציב (בשנים) – בחישוב עם חייבים יחידות SI.
סעיף ב
שנים
שני כוכבי הלכת מקיפים את השמש, ולכן:
(בהתאם לנתון בדף הנוסחאות, שנים.)
סעיף ג
; קטנה ממהירות כדור הארץ ().
מהירות כדור הארץ:
מהירות מאדים קטנה יותר. הסבר: מ־ מתקבל – ככל שהמסלול רחוק יותר, כוח המשיכה חלש יותר, והמהירות במסלול מעגלי קטנה יותר.
סעיף ד
מדף הנוסחאות:
סעיף ה
על מאדים ; על כדור הארץ – הנפילה על מאדים ארוכה בערך פי .
נפילה חופשית ממנוחה:
על מאדים:
על כדור הארץ:
היחס – זמן הנפילה יחסי הפוך לשורש תאוצת הכובד.
שאלה 10 · שני לוויינים בגבהים שונים: יחס מהירויות, יחס זמני מחזור והפרש אנרגיותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
שני לוויינים, מסת כל אחד מהם , מקיפים את כדור הארץ במסלולים מעגליים (ראו תרשים). לוויין 1 נמצא בגובה מעל פני כדור הארץ, ולוויין 2 נמצא בגובה מעל פני כדור הארץ, כאשר הוא רדיוס כדור הארץ.
מסת כדור הארץ ורדיוסו .

מהו היחס בין מהירות לוויין 1 ובין מהירות לוויין 2?
מהו היחס בין זמני המחזור של שני הלוויינים?
לאיזה לוויין אנרגייה כוללת גדולה יותר, ובכמה היא גדולה מהאנרגייה הכוללת של הלוויין האחר?
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
רדיוסי המסלולים נמדדים ממרכז כדור הארץ: , .
כוח הכבידה הוא הכוח השקול, ולכן לכל לוויין :
הלוויין הנמוך מהיר יותר.
טעות נפוצה: להציב את הגבהים ( ו-) ולקבל .
סעיף ב
לפי החוק השלישי של קפלר (דף הנוסחאות), לשני גופים המקיפים את אותו גוף מרכזי:
לוויין 1 משלים הקפה בזמן קצר בערך פי 5.2.
סעיף ג
ללוויין 2, ב-
האנרגייה הכוללת של לוויין במסלול מעגלי (דף הנוסחאות): . היא שלילית, וערכה המוחלט קטן ככל ש- גדל – ולכן ללוויין 2, הרחוק יותר, אנרגייה כוללת גדולה יותר.
(בנפרד: , .)
טעות נפוצה: להסיק שללוויין 1 אנרגייה גדולה יותר כי הוא מהיר יותר. האנרגייה הקינטית שלו אכן גדולה יותר, אבל האנרגייה הפוטנציאלית שלו נמוכה יותר בכפליים מכך.
שאלה 11 · ספינת חלל סביב מאדים: מסת מאדים, מהירות ומשקל האסטרונאוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות
ספינת חלל מאוישת שמסתה מקיפה את מאדים במסלול מעגלי שרדיוסו . זמן המחזור של הספינה הוא (קצת יותר משעתיים).
. התייחסו רק לכוח הכבידה של מאדים.
חשבו את מסת מאדים לפי נתוני המסלול של הספינה.
חשבו את גודל המהירות של ספינת החלל.
אחד האסטרונאוטים עומד על מאזניים קפיציים הצמודים לרצפת הספינה. על פני כדור הארץ המאזניים מראים עבורו .
מה מראים המאזניים בזמן שהספינה מקיפה את מאדים (המנועים כבויים)? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
על הספינה פועל רק כוח הכבידה של מאדים, והוא הכוח הצנטריפטלי. עם :
מסת הספינה מצטמצמת, ולכן אין צורך בה. הצבה:
התוצאה מתאימה לערך שבנוסחאון ().
טעות נפוצה: לנסות לחשב מנתוני המסלול את מסת הספינה – היא מצטמצמת; ממסלול אפשר למצוא רק את מסת הגוף המרכזי.
סעיף ב
סעיף ג
– האסטרונאוט והספינה נמצאים יחד בנפילה חופשית
גם על האסטרונאוט פועל כוח הכבידה של מאדים (הוא אינו אפס!), וגם הוא נע במסלול מעגלי באותו רדיוס. כמו שראינו בסעיף א, התאוצה במסלול אינה תלויה במסה: לאסטרונאוט ולספינה אותה תאוצה , והיא נובעת כולה מכוח הכבידה.
לפי החוק השני של ניוטון לאסטרונאוט: , ומכיוון ש־, מתקבל . המאזניים אינם צריכים לדחוף אותו כדי שינוע יחד עם הספינה – שניהם "נופלים" יחד סביב מאדים. לכן המאזניים מראים אפס.
טעות נפוצה: לחשוב שבמסלול "אין כבידה" – עוצמת השדה של מאדים במרחק היא כ־, והיא בדיוק מה שמחזיק את הספינה במסלול.
שאלה 12 · אסטרואידים בחגורה: רדיוס מסלול וזמן מחזור לפי קפלרבאורך בגרות · בדרך לבגרות
כדור הארץ מקיף את השמש במסלול שאפשר להתייחס אליו כמעגלי, ברדיוס ובזמן מחזור של שנה אחת. גם אסטרואידים מקיפים את השמש במסלולים כמעט מעגליים.
זמן המחזור של אסטרואיד מסוים סביב השמש הוא שנים. חשבו לפי החוק השלישי של קפלר את רדיוס מסלולו.
אסטרואיד אחר מקיף את השמש במסלול שרדיוסו גדול פי מרדיוס מסלול כדור הארץ. חשבו את זמן המחזור שלו.
פי כמה קטנה המהירות הקווית של האסטרואיד מסעיף ב ממהירות כדור הארץ במסלולו?
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
כדור הארץ והאסטרואיד מקיפים את אותו גוף, השמש, ולכן חל עליהם החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:
אפשר להשאיר את הזמנים בשנים, כי רק היחס ביניהם משנה:
טעות נפוצה: להפוך את החזקות – הרדיוס בחזקה שלישית וזמן המחזור בחזקה שנייה.
סעיף ב
שנים
מאותו חוק:
כלומר שנים.
סעיף ג
פי 2
בתנועה מעגלית קצובה . לכן:
מהירות האסטרואיד קטנה פי 2. הרדיוס גדל פי 4, אבל ההקפה נמשכת פי 8 זמן.
שאלה 13 · גשושית במסלול מעגלי פנימי סביב השמשבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גשושית שמסתה מקיפה את השמש במסלול מעגלי. רדיוס המסלול שלה קטן ב־ מרדיוס מסלול כדור הארץ סביב השמש, . זמן המחזור של כדור הארץ הוא שנה אחת ().
ידוע שהשמש מפעילה על הגשושית כוח כבידה שגודלו . השפעת כוכבי הלכת על הגשושית זניחה.
חשבו את מסת השמש.
חשבו בעזרת החוק השלישי של קפלר את זמן המחזור של הגשושית סביב השמש. תנו את התשובה בשנים ובשניות.
חשבו את המהירות הזוויתית של הגשושית.
חשבו את המהירות הקווית של הגשושית.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
רדיוס מסלול הגשושית:
מחוק הכבידה האוניברסלי :
סעיף ב
שנה (כ-261 יממות)
הגשושית וכדור הארץ מקיפים את השמש, ולכן:
מסלול קרוב יותר לשמש – זמן מחזור קצר יותר.
סעיף ג
מדף הנוסחאות :
(המהירות הזוויתית של כדור הארץ היא , כלומר של הגשושית גדולה ממנה בכ־.)
סעיף ד
מ־:
בדיקה: כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי, , ולכן – אותה תוצאה (ההפרש הקטן נובע מעיגול הנתונים).
שאלה 14 · שביט במסלול אליפטי: רדיוס מסלול ממוצע וזמן מחזורבאורך בגרות · בדרך לבגרות
שביט נע סביב השמש במסלול אליפטי מוארך (ראו תרשים; התרשים אינו בקנה מידה). השמש מסומנת ב־ והשביט ב־.
הנקודה היא הנקודה במסלול הקרובה ביותר לשמש, והנקודה היא הרחוקה ביותר ממנה.
המרחק הקטן ביותר של השביט מהשמש הוא , והמרחק הגדול ביותר הוא .
עבור מסלול אליפטי, בחוק השלישי של קפלר הוא רדיוס המסלול הממוצע: הממוצע של המרחק הקטן ביותר והמרחק הגדול ביותר מהשמש,
היעזרו בנתוני כדור הארץ שבדף הנוסחאות: רדיוס מסלולו הממוצע סביב השמש וזמן המחזור שלו שנה.

חשבו את רדיוס המסלול הממוצע של השביט.
חשבו בעזרת החוק השלישי של קפלר את זמן המחזור של השביט סביב השמש, בשנים.
שביט אחר מקיף את השמש בזמן מחזור של שנים, והמרחק הקטן ביותר שלו מהשמש הוא .
חשבו את המרחק הגדול ביותר שלו מהשמש.
רדיוס המסלול הממוצע של צדק סביב השמש הוא , וזמן המחזור שלו שנים.
שביט שלישי נע במסלול אליפטי מוארך מאוד, שרדיוסו הממוצע שווה לרדיוס המסלול הממוצע של צדק.
קבעו אם זמן המחזור של השביט גדול מ־ שנים, קטן מערך זה או שווה לו. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
מההגדרה שבנתונים:
סעיף ב
שנים
השביט וכדור הארץ מקיפים את אותו גוף מרכזי - השמש, ולכן אפשר להשוות ביניהם בחוק השלישי של קפלר (מדף הנוסחאות):
יחס הרדיוסים:
הצבה, עם שנה:
כלומר בערך שנים.
טעות נפוצה: להציב ב־ את או את במקום את רדיוס המסלול הממוצע.
סעיף ג
רדיוס המסלול הממוצע - מהחוק השלישי של קפלר, בהשוואה לכדור הארץ:
מכיוון ש־, מתקיים :
המרחק הגדול ביותר - מהגדרת הרדיוס הממוצע:
סעיף ד
שווה: שנים.
החוק השלישי של קפלר קושר בין זמן המחזור לבין רדיוס המסלול הממוצע בלבד, עבור כל הגופים המקיפים את אותו גוף מרכזי:
צורת המסלול (מעגלי כמעט, כמו של צדק, או אליפטי מוארך, כמו של השביט) אינה מופיעה בחוק. לשביט ולצדק אותו ואותו גוף מרכזי (השמש), ולכן גם אותו זמן מחזור: שנים.
טעות נפוצה: לחשוב שבגלל שהשביט מתרחק מהשמש הרבה יותר מצדק, זמן המחזור שלו ארוך יותר. בחלק אחר של המסלול הוא קרוב לשמש הרבה יותר מצדק, וזה מתקזז.
שאלה 15 · ירחים של כוכב לכת דמיוני: קפלר וגרף אנרגייה פוטנציאליתבאורך בגרות · ברמת בגרות
סביב כוכב לכת דמיוני שמסתו ורדיוסו נעים כמה ירחים.
אחד הירחים נע במסלול אליפטי.
על מסלול תנועתו של הירח מסומנות הנקודות , , . הנקודות ו־ הן מוקדי האליפסה, והנקודה היא מרכזה (ראו תרשים).

משך זמן תנועת הירח במעבר מנקודה לנקודה שווה למשך זמן תנועתו במעבר מנקודה לנקודה .
קבעו באיזו מן הנקודות , , ממוקם כוכב הלכת. נמקו את קביעתכם.
לכוכב הלכת יש שני ירחים נוספים. לשני הירחים מסה זהה, והם נעים סביב כוכב הלכת בתנועה מעגלית.
רדיוסי המסלולים שלהם סביב מרכז כוכב הלכת הם ו־.
נתון: .
לפניכם שלושה היגדים. קבעו בנוגע לכל היגד אם הוא נכון או שגוי, ונמקו.
גודל המהירות של הירח שרדיוס מסלולו שווה למחצית גודל המהירות של הירח שרדיוס מסלולו .
זמן המחזור של הירח שרדיוס מסלולו גדול פי מזמן המחזור של הירח שרדיוס מסלולו .
האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית של המערכת כוכב הלכת–ירח, עבור הירח שרדיוס מסלולו , גדולה מזו של המערכת עבור הירח שרדיוס מסלולו .
גשושית חלל שמסתה נשלחה אל כוכב הלכת ונחתה על פניו. לפניכם גרף המתאר את האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית, , של המערכת גשושית–כוכב לכת כפונקצייה של , עבור . הוא המרחק של הגשושית ממרכז כוכב הלכת, ו־ במרחק אינסופי.

חשבו את המסה של כוכב הלכת הדמיוני.
בטאו את גודל מהירות המילוט מפניו של כוכב הלכת הדמיוני באמצעות , וקבועים פיזיקליים.
היעזרו בגרף וחשבו את הרדיוס של כוכב הלכת הדמיוני.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
בנקודה .
קביעה: כוכב הלכת ממוקם במוקד .
נימוק: לפי החוק הראשון של קפלר הגוף המרכזי נמצא באחד ממוקדי האליפסה – לא במרכזה . נותר לבחור בין ל־.
לפי החוק השני של קפלר, הקו המחבר את הירח לכוכב הלכת סורק שטחים שווים בזמנים שווים. משמעות הדבר: ככל שהירח קרוב יותר לכוכב הלכת, מהירותו גדולה יותר.
משך הזמן שווה למשך הזמן , אבל הקשת ארוכה בבירור מהקשת . לכן בקטע הירח נע מהר יותר: בתנועה מ־ ל־ מהירותו גדלה, כלומר הוא מתקרב לכוכב הלכת.
בתרשים, בתנועה מ־ ל־ המרחק מהמוקד גדל ( קרובה ל־, ו־ רחוקה ממנו), והמרחק מהמוקד קטן. לכן כוכב הלכת נמצא במוקד .
(אילו כוכב הלכת היה ב־, הירח היה מתרחק ממנו ומאט בין ל־, והקשת הייתה קצרה מ־.)
סעיף ב(1)
נכון: , ולכן .
כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי:
ההיגד נכון.
סעיף ב(2)
שגוי: .
מדף הנוסחאות – החוק השלישי של קפלר:
זמן המחזור גדל פי , לא פי . ההיגד שגוי.
(בדרך אחרת: ; הרדיוס גדל פי 4 והמהירות קטנה פי 2, ולכן גדל פי .)
סעיף ב(3)
נכון: .
מדף הנוסחאות (עם באינסוף):
שלילי וקטן בערכו המוחלט, ולכן גדול מ־: . ההיגד נכון.
טעות נפוצה: להשוות את הערכים המוחלטים ולהסיק ש־ גדולה – האנרגייה הפוטנציאלית שלילית, וככל שמתרחקים היא גדלה לעבר אפס.
סעיף ג
מדף הנוסחאות, האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית:
לכן הגרף של כפונקצייה של הוא קו ישר דרך הראשית, ושיפועו הוא .
שיפוע הגרף – משתי נקודות על הקו: ונקודת הקצה :
(בדיקה בנקודה אחרת על הקו: ב־ הקו עובר ב־.)
הצבה (, ):
טעות נפוצה: לשכוח את הגורמים ו־ של הצירים, או לשכוח לחלק במסת הגשושית.
סעיף ד
מהירות המילוט היא המהירות המינימלית שיש להקנות לגוף על פני כוכב הלכת כדי שיתרחק לאינסוף (בהזנחת התנגדות האטמוספרה וגופים אחרים).
במקרה הגבולי הגוף מגיע לאינסוף במהירות אפס, כלומר אנרגייתו הכוללת שם אפס. האנרגייה המכנית נשמרת:
(עבור כוכב הלכת שלנו: .)
סעיף ה
הגרף מתאר את עבור בלבד, כלומר מחוץ לכוכב הלכת ועל פניו. ככל ש־ קטן, גדל – ולכן נקודת הקצה הימנית של הגרף מתאימה לערך הקטן ביותר של , כלומר ל־ (פני כוכב הלכת, שם נחתה הגשושית).
מהגרף, בנקודת הקצה:
בדיקה בעזרת האנרגייה על פני הכוכב: מהגרף , ומ־:
טעות נפוצה: להניח שהגרף ממשיך עד (קצה הציר) – הקו מסתיים ב־.
שאלה 16 · חללית במסלול אליפטי ובמסלול מעגלי סביב מאדיםבאורך בגרות · ברמת בגרות
חללית מחקר שמסתה נעה סביב כוכב הלכת מאדים במסלול אליפטי. במסלול זה הגובה המזערי (המינימלי) של החללית מעל פני מאדים הוא , והגובה המרבי (המקסימלי) הוא (ראו תרשים).
שימו לב: התרשים אינו בקנה מידה.
הניחו כי החללית נעה רק בהשפעת כוח הכבידה של מאדים. נתוני מאדים – בדף הנוסחאות.

ו־ הן שתי נקודות על מסלול החללית. קבעו אם גודל מהירות החללית כאשר היא עוברת בנקודה גדול מגודל מהירותה כאשר היא עוברת בנקודה , שווה לו או קטן ממנו. נמקו את קביעתכם.
קבעו אם במהלך תנועת החללית מהנקודה לנקודה מתבצעת עבודה על ידי כוח הכבידה. אם כן – קבעו את סימנה. נמקו את קביעתכם.
חללית אחרת, שמסתה זהה, נעה סביב מאדים במסלול מעגלי, ומשלימה הקפה שלמה במשך שעתיים.
חשבו את רדיוס מסלולה של חללית זו.
חשבו את העבודה הדרושה כדי להעביר חללית זו למסלול מעגלי אחר, הגבוה ב־ ממסלולה הקודם.
קבעו אם האנרגייה הקינטית של החללית במסלול החדש גדולה מהאנרגייה הקינטית שלה במסלול הקודם, קטנה ממנה או שווה לה. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
המהירות ב־ גדולה מהמהירות ב־.
קביעה: .
נימוק: לפי התרשים, נמצאת בצד הקרוב של האליפסה (צד הגובה המזערי) ו־ בצד הרחוק, ולכן (מרחקים ממרכז מאדים).
הכוח היחיד על החללית הוא כוח הכבידה – כוח משמר – ולכן האנרגייה המכנית נשמרת:
ב־ החללית קרובה יותר, והאנרגייה הפוטנציאלית שלה נמוכה יותר (שלילית יותר). כדי שהסכום יישמר, האנרגייה הקינטית ב־ גדולה יותר – ולכן .
(אותה מסקנה מהחוק השני של קפלר: הקו ממאדים לחללית מכסה שטחים שווים בזמנים שווים, ולכן קרוב למאדים החללית נעה מהר יותר.)
סעיף ב
כן. כוח הכבידה מבצע עבודה שלילית (החללית מתרחקת ממאדים ומאטה).
קביעה: כוח הכבידה מבצע עבודה, והיא שלילית.
נימוק: במסלול אליפטי כוח הכבידה (המכוון אל מרכז מאדים) אינו ניצב למהירות, למעט בנקודות הקרובה והרחוקה ביותר. בדרך מ־ ל־ החללית מתרחקת ממאדים, ולכוח הכבידה יש רכיב נגד כיוון התנועה.
מדף הנוסחאות, עבודה של כוח משמר:
מאחר ש־, הביטוי בסוגריים חיובי ולכן . לפי משפט עבודה–אנרגייה, העבודה השלילית מקטינה את האנרגייה הקינטית – בהתאם לסעיף א ().
טעות נפוצה: לטעון שכוח הכבידה אינו מבצע עבודה "כי הוא כוח צנטריפטלי" – זה נכון רק במסלול מעגלי.
סעיף ג
(כ־ מעל פני מאדים)
כוח הכבידה הוא הכוח השקול, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית. לפי החוק השני של ניוטון, עם ו־:
נתונים: ; מדף הנוסחאות , מסת מאדים (כלומר ).
רדיוס מאדים , ולכן הגובה מעל פני מאדים כ־ ().
טעות נפוצה: להשתמש במסת כדור הארץ, או לא להמיר שעות לשניות.
סעיף ד
העבודה של הכוח החיצוני (המנועים) שווה לשינוי באנרגייה הכוללת של החללית. מדף הנוסחאות, האנרגייה הכוללת במסלול מעגלי:
נתונים: , , .
טעות נפוצה: לחשב רק את – במסלול הגבוה האנרגייה הקינטית קטנה, ולכן העבודה הדרושה היא מחצית מ־.
סעיף ה
האנרגייה הקינטית קטנה יותר.
קביעה: האנרגייה הקינטית במסלול החדש קטנה יותר.
נימוק: במסלול מעגלי כוח הכבידה הוא הכוח הרדיאלי:
(כמו בדף הנוסחאות). הפוכה ל־; במסלול החדש גדול יותר, ולכן קטנה – החללית נעה לאט יותר, למרות שהמנועים ביצעו עבודה חיובית. העבודה, ועוד האנרגייה הקינטית שאבדה, הפכו לאנרגייה פוטנציאלית.
(בחישוב: קטנה מכ־ לכ־.)
טעות נפוצה: להסיק שמאחר שהושקעה עבודה חיובית, החללית מהירה יותר.
שאלה 17 · שבתאי וירחיו דיונה וריאהבאורך בגרות · ברמת בגרות
שבתאי הוא כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש, ויש לו עשרות ירחים.
נתונים על אודות כוכב הלכת שבתאי מוצגים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).
חשבו את גודל תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת שבתאי (בקו המשווה).
סביב כוכב הלכת שבתאי נעים שניים מן הירחים שלו, דיונה וריאה, כמתואר בתרשים שלפניכם (הניחו שמסלוליהם מעגליים).
התרשים אינו בקנה מידה.
דיונה מקיף את שבתאי במסלול שרדיוסו וזמן המחזור שלו .
ריאה מקיף את שבתאי במסלול שרדיוסו וזמן המחזור שלו .

חשבו את גודל התאוצה הרדיאלית של דיונה בתנועתו סביב שבתאי.
חשבו את זמן המחזור של דיונה בתנועתו סביב שבתאי.
חשבו את היחס בין זמן המחזור של ריאה לבין זמן המחזור של דיונה, .
רוצים לשגר שני לוויינים מלאכותיים שינועו סביב צדק:
לוויין א שינוע במסלול מעגלי שרדיוסו שווה לזה של דיונה סביב שבתאי,
ולוויין ב שינוע במסלול מעגלי שרדיוסו שווה לזה של ריאה סביב שבתאי.
קבעו אם היחס בין זמן המחזור של לוויין ב לבין זמן המחזור של לוויין א בתנועתם סביב צדק, יהיה שווה ליחס בין זמני המחזור של הירחים ריאה ודיונה שחישבתם בסעיף ד או שונה ממנו.
נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת שווה לעוצמת שדה הכבידה שלו על פניו. מדף הנוסחאות:
על פני כוכב הלכת . מטבלת כוכבי הלכת: , ; וכן .
(קרוב מאוד לערך על פני כדור הארץ, אף שמסת שבתאי גדולה פי – כי הרדיוס שלו גדול פי , והתאוצה יורדת עם ריבוע הרדיוס.)
סעיף ב
הכוח היחיד הפועל על דיונה הוא כוח הכבידה של שבתאי, והוא הכוח השקול הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון וחוק הכבידה מדף הנוסחאות:
הצבה, עם :
טעות נפוצה: להציב את רדיוס שבתאי במקום רדיוס המסלול – התאוצה מחושבת במרחק של הירח ממרכז שבתאי.
סעיף ג
(כ־ שעות, כ־ יממות)
בתנועה מעגלית, מדף הנוסחאות: ו־. לכן
הצבה, עם מסעיף ב:
כלומר כ־ שעות, כ־ יממות.
(באופן שקול: .)
סעיף ד
שני הירחים מקיפים את אותו גרם שמיים (שבתאי), ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:
הצבה:
(כלומר יממות.)
סעיף ה
היחס שווה: .
קביעה: היחס יהיה שווה ליחס שחישבנו בסעיף ד.
נימוק: עבור גוף במסלול מעגלי סביב גרם שמיים שמסתו , כוח הכבידה הוא הכוח הרדיאלי:
זמני המחזור של לוויין א ושל לוויין ב סביב צדק קטנים מאלה של הירחים סביב שבתאי (מסת צדק גדולה יותר, ולכן המקדם קטן יותר). אבל ביחס בין שני גופים המקיפים אותו גרם שמיים המקדם מצטמצם:
– זהו החוק השלישי של קפלר. היחס תלוי רק ביחס הרדיוסים. רדיוסי הלוויינים שווים לרדיוסי מסלולי ריאה ודיונה (, ), ולכן
היחס אינו תלוי במסת הגוף המרכזי ואף לא במסות הלוויינים.
טעות נפוצה: להסיק שהיחס שונה כי מסת צדק שונה ממסת שבתאי – מסת הגוף המרכזי משנה כל זמן מחזור בנפרד, אך מצטמצמת ביחס.
שאלה 18 · שלושה כוכבי לכת סביב ננס אדום: קפלר ומסת הכוכבבאורך בגרות · ברמת בגרות
אסטרונומים גילו שלושה כוכבי לכת המקיפים כוכב ננסי אדום שנכנה . נכנה את כוכבי הלכת , , ; כוכב הלכת הוא הקרוב ביותר לכוכב ו־ הוא הרחוק ביותר ממנו.
לצורך החישובים בשאלה יש להניח שהמסלולים של כוכבי הלכת מעגליים וכי ההשפעה של כוכבי הלכת זה על זה זניחה.

בטבלה שלפניכם מוצגים חלק מן הנתונים של רדיוס המסלול ושל זמן המחזור של שלושת כוכבי הלכת.
חשבו את הערכים החסרים בטבלה.
נועה, תלמידה במגמת פיזיקה, טוענת: "כוכב לכת רחוק יותר מן הכוכב עובר בכל הקפה מסלול ארוך יותר, ולכן מהירותו גדולה יותר."
האם נועה צודקת? נמקו את תשובתכם.
בטאו את , תאוצתו של כוכב הלכת הנגרמת על ידי הכוכב . השתמשו בפרמטרים , ובקבועים בסיסיים, וחשבו את ערכה.
האם משקלו של גוף שמסתו המונח על פני כוכב הלכת הוא ? נמקו את תשובתכם.
חשבו את מסת הכוכב .
נתונות שתי חלליות שהמסות שלהן שוות, . חללית מקיפה את השמש שלנו, וחללית מקיפה את הכוכב , במסלולים מעגליים שהרדיוס שלהם זהה.
תוספת האנרגייה הדרושה לחללית כדי להימלט מהשפעת הכבידה של השמש היא , ותוספת האנרגייה הדרושה לחללית כדי להימלט מהשפעת הכבידה של היא .
חשבו את היחס .
◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
ימים;
כל כוכבי הלכת מקיפים את אותו כוכב, ולכן מתקיים החוק השלישי של קפלר:
אפשר לעבוד ישירות ביחידות הטבלה (ימים ו־), כי מדובר ביחסים.
סעיף ב
לא. ככל שכוכב הלכת רחוק יותר, מהירותו קטנה יותר: .
תשובה: נועה אינה צודקת.
נימוק: כוח הכבידה של הוא הכוח השקול על כוכב הלכת, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית. לפי החוק השני של ניוטון, חוק הכבידה ו־:
(מסת הכוכב ) זהה לכל כוכבי הלכת, ולכן ככל שרדיוס המסלול גדל, גודל המהירות קטן.
הטעות בנימוק של נועה: אמנם ההיקף גדל, אבל זמן המחזור גדל מהר יותר (), ולכן קטן.
בדיקה מנתוני הטבלה ( יום ):
- :
- :
- :
סעיף ג(1)
הכוח היחיד הפועל על כוכב הלכת (השפעת כוכבי הלכת האחרים זניחה) הוא כוח הכבידה של , ולכן התאוצה שהוא גורם היא התאוצה הרדיאלית של התנועה המעגלית:
עם נתוני ():
סעיף ג(2)
לא. המשקל נקבע על ידי כוח הכבידה של כוכב הלכת עצמו, , ולא על ידי .
תשובה: לא.
נימוק: היא עוצמת שדה הכבידה של הכוכב במקומו של כוכב הלכת . משקלו של גוף על פני כוכב הלכת הוא כוח הכבידה שמפעיל עליו כוכב הלכת עצמו, והוא תלוי במסה וברדיוס של כוכב הלכת:
– נתונים שאינם קשורים ל־.
יתרה מזו: הכוכב מאיץ את הגוף ואת כוכב הלכת כולו באותה תאוצה (שניהם "נופלים" יחד סביב ), ולכן כוח זה אינו לוחץ את הגוף אל פני כוכב הלכת.
טעות נפוצה: לבלבל בין שדה הכבידה של הכוכב המרכזי במקום המסלול לבין שדה הכבידה על פני כוכב הלכת.
סעיף ד
(כ־ ממסת השמש)
כוח הכבידה של על כוכב הלכת הוא הכוח השקול. לפי החוק השני של ניוטון וחוק הכבידה:
נתוני ביחידות SI: , ; :
(כ־ ממסת השמש – אכן כוכב ננסי. אפשר לחשב גם מ־: .)
טעות נפוצה: להציב את זמן המחזור בימים במקום בשניות.
סעיף ה
האנרגייה הכוללת של חללית במסלול מעגלי סביב גרם שמיים שמסתו (דף הנוסחאות):
כדי להימלט, החללית צריכה להגיע לאנרגייה כוללת לפחות ( באינסוף, מהירות אפס). תוספת האנרגייה:
לשתי החלליות אותה מסה ואותו רדיוס מסלול, ולכן:
טעות נפוצה: לקחת את תוספת האנרגייה כ־ – לחללית במסלול כבר יש אנרגייה קינטית, ולכן התוספת היא רק מחצית (ביחס עצמו הטעות מתבטלת, אך בערך המוחלט היא שגויה).
שאלה 19 · חלליות במסלול סביב הירח: חוק קפלר ומסת הירחבאורך בגרות · ברמת בגרות
שתי חלליות מחקר נעות סביב הירח במסלולים מעגליים (ראו תרשים).

זמן המחזור של חללית 1 בתנועתה סביב הירח, , הוא שעות, ורדיוס מסלולה הוא .
זמן המחזור של חללית 2 סביב הירח, , הוא שעות.
חשבו את רדיוס המסלול של חללית 2 (יש להזניח את השפעת החלליות זו על זו).
נתון: זמן המחזור של תחנת החלל הבין־לאומית בתנועתה סביב כדור הארץ הוא דקות.
האם על פי נתון זה, הנתונים שבפתיח וחוקי קפלר בלבד, אפשר לחשב את רדיוס המסלול של תחנת החלל? אם כן – חשבו אותו; אם לא – הסבירו מדוע אי אפשר לחשב.
הָניחו שהירח כדורי, וצפיפותו אחידה.
חשבו את מסת הירח על פי נתוני השאלה בלבד. פרטו את חישוביכם.
רחפן חקר שמסתו ריחף ללא תנועה בגובה מעל פני הירח. רכב חקר ששהה על פני הירח שיגר אליו מכל דגימות שמסתו . ברגע שהמכל הגיע לרחפן הוא היה בשיא מסלולו, ומהירותו הייתה אופקית וגודלה . המכל נלכד ברשת שמתחת לרחפן, ובאותו רגע כבו מנועי הרחפן.
לאחר הלכידה נעו הרחפן והמכל כגוף אחד ופגעו בפני הירח.
רדיוס הירח הוא . לירח אין אטמוספרה.
חשבו את גודל המהירות של הרחפן עם המכל מייד אחרי הלכידה.
חשבו את גודל תאוצת הכובד סמוך לפני הירח.
כמה זמן אחרי הלכידה פגע הגוף המורכב בפני הירח?
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א(1)
שתי החלליות מקיפות את אותו גרם שמיים (הירח), ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:
(היחידות של זמן המחזור מצטמצמות, ולכן אפשר להציב בשעות.) הצבה:
סעיף א(2)
לא. החוק השלישי של קפלר משווה רק גופים המקיפים את אותו גרם שמיים, ותחנת החלל מקיפה את כדור הארץ ולא את הירח.
קביעה: אי אפשר.
הסבר: החוק השלישי של קפלר תקף רק לגופים המקיפים אותו גרם שמיים. מקורו בשוויון , שממנו
היחס תלוי במסה של הגוף המרכזי. לחלליות היחס נקבע לפי מסת הירח, ואילו לתחנת החלל – לפי מסת כדור הארץ, שהיא שונה. הנתונים שבפתיח נוגעים רק לגופים המקיפים את הירח, ולכן אי אפשר להשוות אליהם את תחנת החלל ולמצוא את רדיוס מסלולה.
טעות נפוצה: להציב דקות ביחס עם ו־ בחוק קפלר – מתקבל מספר, אבל הוא חסר משמעות פיזיקלית.
סעיף ב
כוח הכבידה של הירח הוא הכוח השקול על חללית 1, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית שלה. לפי חוק הכבידה, החוק השני של ניוטון ו־, (מדף הנוסחאות):
המרת זמן המחזור לשניות:
הצבה ():
(הערך מתאים לנתון בדף הנוסחאות, ; חישוב עם חללית 2 נותן אותה תוצאה.)
טעות נפוצה: להציב את זמן המחזור בשעות – בחישוב עם יש להשתמש ביחידות SI.
סעיף ג
(אופקית)
בזמן הלכידה הקצר הכוחות שהרחפן והמכל מפעילים זה על זה גדולים מאוד לעומת כוח הכבידה של הירח, ולכן התנע (האופקי) של המערכת נשמר. ההתנגשות פלסטית – הגופים נעים יחד אחריה.
לפני הלכידה הרחפן במנוחה, והמכל נע אופקית במהירות . לפי שימור תנע:
כיוון המהירות – אופקי, בכיוון תנועת המכל.
סעיף ד(1)
מדף הנוסחאות, עוצמת שדה הכבידה של גרם שמיים:
סמוך לפני הירח ; מציבים את מסת הירח מסעיף ב:
סעיף ד(2)
מייד אחרי הלכידה מהירות הגוף המורכב אופקית בלבד (סעיף ג), כלומר רכיב המהירות האנכי ההתחלתי אפס. מכאן הגוף נע כמו גוף שנזרק אופקית: בציר האנכי – תנועה שוות תאוצה בתאוצה (הגובה זניח לעומת , ולכן התאוצה קבועה), ובציר האופקי – תנועה קצובה. לירח אין אטמוספרה, ולכן אין התנגדות אוויר.
לפי בציר האנכי, עם :
הצבה:
זמן הנפילה אינו תלוי במהירות האופקית.
טעות נפוצה: להציב – התאוצה על הירח היא זו שחושבה בתת־סעיף (1).
שאלה 20 · לוויין תצפית "נייח" מעל קו המשווה של צדקבאורך בגרות · ברמת בגרות
כדי לצלם ברציפות סופה ענקית הנמצאת באזור קו המשווה של כוכב הלכת צדק, מתכננים להציב לוויין תצפית במסלול מעגלי סביב צדק, כך שיימצא כל הזמן מעל אותה נקודה שעל קו המשווה של צדק (הניחו שהסופה נעה יחד עם סיבוב צדק).
צדק מסתובב סביב צירו פעם אחת בכל שעות. נתוני צדק – בדף הנוסחאות (רדיוס צדק – הרדיוס בקו המשווה).
קבעו את זמן המחזור של הלוויין. נמקו את קביעתכם.
חשבו את גובה המסלול של הלוויין מעל פני צדק.
חשבו את גודל התאוצה של הלוויין במסלולו.
גשושית מחקר מקיפה את צדק במסלול מעגלי, וזמן המחזור שלה שעות. השתמשו בחוקי קפלר וחשבו באיזה גובה מעל פני צדק עובר מסלולה.
לפניכם שלושה היגדים –. קבעו איזה היגד או אילו היגדים נכונים, ונמקו את קביעותיכם.
1. תנועת הלוויין במסלולו היא נפילה חופשית, ולכן גודל תאוצתו שווה לעוצמת שדה הכבידה של צדק בגובה המסלול.
2. גודל התאוצה של הנקודה שעל קו המשווה של צדק שווה לגודל התאוצה של הלוויין.
3. בכל שעה, הזווית שבה מסתובב הלוויין סביב מרכז צדק שווה לזווית שבה מסתובבת הנקודה סביב ציר צדק.
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
קביעה: זמן המחזור של הלוויין הוא שעות.
נימוק: הנקודה מסתובבת יחד עם צדק ומשלימה סיבוב ב־ שעות. כדי להישאר כל הזמן מעליה, הלוויין חייב להשלים סיבוב שלם באותו זמן בדיוק (ולנוע באותו כיוון):
סעיף ב
(כ־); רדיוס המסלול
הכוח היחיד הפועל על הלוויין הוא כוח הכבידה של צדק, והוא הכוח הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון, חוק הכבידה ו־, :
מדף הנוסחאות: , .
הגובה מעל פני צדק:
טעות נפוצה: לתת את רדיוס המסלול כתשובה – השאלה מבקשת את הגובה מעל פני צדק.
סעיף ג
תאוצת הלוויין רדיאלית. מדף הנוסחאות:
בדיקה – זוהי עוצמת שדה הכבידה של צדק בגובה המסלול:
סעיף ד
(כ־);
שני הגופים מקיפים את אותו גרם שמיים (צדק), ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:
טעות נפוצה: להציב בחוק קפלר גבהים מעל פני צדק במקום רדיוסי מסלול.
סעיף ה
היגדים 1 ו־3 נכונים; היגד 2 שגוי.
היגד 1 – נכון. על הלוויין פועל רק כוח הכבידה של צדק, ולכן הוא בנפילה חופשית, ותאוצתו – כפי שמצאנו בסעיף ג ().
היגד 2 – שגוי. לנקודה וללוויין אותה מהירות זוויתית, אבל מדף הנוסחאות , והרדיוסים שונים: נעה ברדיוס צדק , והלוויין ברדיוס :
היגד 3 – נכון. הלוויין נמצא כל הזמן מעל , ולכן שניהם משלימים סיבוב באותו זמן ומסתובבים באותה מהירות זוויתית . בכל שעה שניהם מסתובבים באותה זווית, .
טעות נפוצה: להסיק משוויון המהירות הזוויתית שגם התאוצות (או המהירויות הקוויות) שוות – אלה תלויות גם ברדיוס.
עוד 4 שאלות על חוקי קפלר
השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.
- לוויין סביב כדור הארץ ולוויין תאום סביב נוגה (באורך בגרות · בינונית)
לוויין קטן לניטור יערות ומקורות מים מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה מעל פני כדור הארץ. התייחסו רק להשפעת כדור הארץ…
- אסטרואיד וירחו: מסת האסטרואיד, נפילה על פניו וניסוי הסטה (באורך בגרות · בינונית)
אסטרואיד כדורי בעל צפיפות אחידה, שנכנה , הוא בעל רדיוס . סביב נע ירח קטן במסלול מעגלי שרדיוסו …
- שיגור לוויין: תאוצת הרקטה ומסלול אליפטי (באורך בגרות · בינונית)
משגרים לוויין בעזרת רקטה. ברגע השיגור מסת הרקטה עם הדלק והלוויין היא , והכוח שהמנוע מפעיל על הרקטה (כוח הדחף)…
- חוק קפלר השלישי: מסת השמש, לוויין סביב כדור הארץ ומלכודת הגוף המרכזי (באורך בגרות · ברמת בגרות)
כדור הארץ מקיף את השמש במסלול שאפשר להתייחס אליו כמעגלי, ברדיוס ובזמן מחזור שנה…
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- לוויינים סביב כוכב לכת דמיוני: קפלר וגרף שדה הכבידה · קיץ 2026, שאלה 6
- הלוויין אקספלורר 1: מסלול אליפטי ומעגלי · קיץ 2025, שאלה 6
- אורנוס וירחיו מירנדה ואריאל · קיץ 2024, שאלה 6
- מערכת Trappist-1: חוק קפלר השלישי ומסת הכוכב · קיץ 2023, שאלה 6
- ירחי מאדים פובוס ודימוס: חוק קפלר ומסת מאדים · קיץ 2022 מועד מיוחד, שאלה 6
- הלוויין עמוס 1: לוויין גאוסטציונרי · קיץ 2021 מועד מיוחד, שאלה 6