דילוג לתוכן המרכזי

חוקי קפלר - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · כבידה · 24 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · שביט במסלול אליפטי: איפה הוא הכי מהירקצרה · קלה

שביט נע סביב כוכב במסלול אליפטי. הכוכב נמצא באחד המוקדים של האליפסה. באיור מסומנות ארבע נקודות על המסלול: PP, QQ, RR, SS.

א.

באיזו מהנקודות המסומנות גודל מהירות השביט הגדול ביותר, ובאיזו הקטן ביותר? נמקו בעזרת החוק השני של קפלר.

ב.

השביט נע 55 ימים בסביבת הנקודה PP, ובפרק זמן אחר הוא נע 55 ימים בסביבת הנקודה RR. השוו בין השטחים שסורק הקו המחבר כוכב–שביט בשני פרקי הזמן, ובין אורכי הקשתות שהשביט עובר בהם.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

הגדול ביותר ב־PP, הקטן ביותר ב־RR

לפי החוק השני של קפלר, הקו המחבר את הכוכב לשביט סורק שטחים שווים בפרקי זמן שווים.

כשהשביט קרוב לכוכב (ליד PP) הקו קצר, ולכן כדי לסרוק אותו שטח בפרק זמן קצר השביט צריך לעבור קשת ארוכה – מהירותו גדולה. כשהשביט רחוק מהכוכב (ליד RR) הקו ארוך, ודי בקשת קצרה כדי לסרוק אותו שטח – מהירותו קטנה.

PP היא הנקודה הקרובה ביותר לכוכב, ולכן שם המהירות הגדולה ביותר; RR היא הרחוקה ביותר, ולכן שם הקטנה ביותר.

סעיף ב

תשובה:

השטחים שווים; הקשת ליד PP ארוכה יותר

פרקי הזמן שווים, ולכן לפי החוק השני של קפלר השטחים הנסרקים שווים. ליד PP המרחק לכוכב קטן, ולכן שטח שווה מתקבל רק עם קשת ארוכה יותר. אותה מסקנה כמו בסעיף א: ליד PP השביט מהיר יותר.

שאלה 2 · שני כוכבי לכת סביב כוכב רחוקקצרה · בינונית

סביב כוכב רחוק נעים שני כוכבי לכת במסלולים שנחשבים מעגליים. רדיוס המסלול של כוכב הלכת הפנימי 3.0⋅1010 m3.0\cdot10^{10}\,\text{m}, וזמן המחזור שלו 4545 ימים. רדיוס המסלול של כוכב הלכת החיצוני 1.2⋅1011 m1.2\cdot10^{11}\,\text{m}.

א.

מה זמן המחזור של כוכב הלכת החיצוני?

ב.

לכוכב הלכת הפנימי יש ירח, שמקיף אותו במסלול שרדיוסו 4.0⋅108 m4.0\cdot10^8\,\text{m}. האם אפשר למצוא את זמן המחזור של הירח מנתוני השאלה בעזרת החוק השלישי של קפלר? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

T2=360T_2=360 ימים

שני כוכבי הלכת סובבים את אותו גוף מרכזי, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:

(r1r2)3=(T1T2)2  ⇒  T2=T1(r2r1)3/2=45⋅43/2=45⋅8=360 days\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3=\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2\;\Rightarrow\;T_2=T_1\left(\frac{r_2}{r_1}\right)^{3/2}=45\cdot4^{3/2}=45\cdot8=360\,\text{days}

אין צורך להמיר ליחידות SI – ביחס, היחידות מצטמצמות.

סעיף ב

תשובה:

לא

היחס r3T2\frac{r^3}{T^2} קבוע רק לגופים שסובבים אותו גוף מרכזי: מ־GMmr2=m4π2T2rG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{4\pi^2}{T^2}r מקבלים r3T2=GM4π2\frac{r^3}{T^2}=\frac{GM}{4\pi^2}, ו־MM היא מסת הגוף המרכזי.

כוכבי הלכת סובבים את הכוכב, והירח סובב את כוכב הלכת – מסה אחרת לגמרי, שאינה נתונה. לכן אי אפשר להשוות את הירח לכוכבי הלכת בעזרת החוק השלישי.

שאלה 3 · אסטרואיד במסלול אליפטי: מהירות ותאוצה בקצוותקצרה · בינונית

אסטרואיד נע סביב השמש במסלול אליפטי. המרחק הקטן ביותר שלו מהשמש 1.2⋅1011 m1.2\cdot10^{11}\,\text{m}, והמרחק הגדול ביותר 4.8⋅1011 m4.8\cdot10^{11}\,\text{m}. בנקודה הרחוקה ביותר גודל מהירות האסטרואיד 10.5 km/s10.5\,\text{km/s}. בשתי הנקודות האלה המהירות מאונכת לקו המחבר את האסטרואיד לשמש.

א.

בעזרת החוק השני של קפלר מצאו את גודל מהירות האסטרואיד בנקודה הקרובה ביותר לשמש.

ב.

תלמיד טוען: ״המהירות בנקודה הקרובה גדולה פי 44, ולכן גם התאוצה שם גדולה פי 44.״ מה היחס הנכון בין גודל התאוצה בנקודה הקרובה לגודל התאוצה בנקודה הרחוקה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

vP=42 km/sv_P=42\,\text{km/s}

לפי החוק השני של קפלר, הקו שמחבר את השמש לאסטרואיד סורק שטחים שווים בזמנים שווים. בזמן קצר Δt\Delta t בנקודה שבה המהירות מאונכת לרדיוס, השטח הנסרק הוא בקירוב משולש שבסיסו vΔtv\Delta t וגובהו rr:

ΔS=12rvΔt\Delta S=\tfrac12rv\Delta t

השוואת השטחים בשתי הנקודות באותו Δt\Delta t:

12rPvPΔt=12rAvAΔt  ⇒  vP=vArArP=10.5⋅4.8⋅10111.2⋅1011=42 km/s\tfrac12r_Pv_P\Delta t=\tfrac12r_Av_A\Delta t\;\Rightarrow\;v_P=v_A\frac{r_A}{r_P}=10.5\cdot\frac{4.8\cdot10^{11}}{1.2\cdot10^{11}}=42\,\text{km/s}

סעיף ב

תשובה:

aPaA=16\frac{a_P}{a_A}=16

הכוח היחיד שפועל על האסטרואיד הוא כוח הכבידה של השמש, ולכן התאוצה היא עוצמת שדה הכבידה במקומו:

a=GMSr2  ⇒  aPaA=(rArP)2=42=16a=\frac{GM_S}{r^2}\;\Rightarrow\;\frac{a_P}{a_A}=\left(\frac{r_A}{r_P}\right)^2=4^2=16

בדיקה: בשתי הנקודות האלה המהירות מאונכת לכוח, ולכן כל התאוצה רדיאלית ושווה ל־v2ρ\frac{v^2}{\rho}, כאשר ρ\rho הוא רדיוס העקמומיות של המסלול בנקודה. רדיוס העקמומיות אינו המרחק מהשמש ואינו שווה בשתי הנקודות, ולכן אי אפשר להסיק את יחס התאוצות מיחס המהירויות בלבד.

טעות נפוצה: להשתמש ב־a=v2ra=\frac{v^2}{r} עם rr המרחק מהשמש. במסלול אליפטי זה לא נכון.

שאלה 4 · איך מדדו את המרחק לשמש: קפלר ומכ״םביניים · בינונית

החוק השלישי של קפלר נותן את היחסים בין רדיוסי המסלולים של כוכבי הלכת מתוך זמני המחזור שלהם בלבד, אבל לא את הרדיוסים במטרים. בשאלה זו משתמשים רק בזמני המחזור שבדף הנוסחאות (נוגה 0.61520.6152 שנים, כדור הארץ 1.0001.000 שנים, מאדים 1.8811.881 שנים), ולא ברדיוסי המסלולים שבו. הניחו שהמסלולים מעגליים ובאותו מישור. שנה =365.25=365.25 יממות.

א.

בטאו את רדיוס המסלול של נוגה כשבר מרדיוס המסלול של כדור הארץ.

ב.

בתצפית מכ״ם שולחים אות לנוגה כשהוא הכי קרוב לכדור הארץ – על הקו שבין כדור הארץ לשמש – ומוצאים שהמרחק בין כדור הארץ לנוגה הוא 4.14⋅1010 m4.14\cdot10^{10}\,\text{m}. חשבו את רדיוס המסלול של כדור הארץ במטרים.

ג.

חשבו את מסת השמש מתוך התוצאה של סעיף ב ומזמן המחזור של כדור הארץ.

ד.

מה המרחק הקטן ביותר בין כדור הארץ למאדים?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

rV≈0.723 rEr_V\approx0.723\,r_E

נוגה וכדור הארץ סובבים את השמש, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:

(rVrE)3=(TVTE)2  ⇒  rVrE=(0.61521.000)2/3≈0.7233\left(\frac{r_V}{r_E}\right)^3=\left(\frac{T_V}{T_E}\right)^2\;\Rightarrow\;\frac{r_V}{r_E}=\left(\frac{0.6152}{1.000}\right)^{2/3}\approx0.7233

סעיף ב

תשובה:

rE≈1.50⋅1011 mr_E\approx1.50\cdot10^{11}\,\text{m}

כשנוגה בין כדור הארץ לשמש, המרחק ביניהם הוא הפרש הרדיוסים:

d=rE−rV=rE(1−0.7233)=0.2767 rEd=r_E-r_V=r_E(1-0.7233)=0.2767\,r_E
rE=4.14⋅10100.2767≈1.50⋅1011 mr_E=\frac{4.14\cdot10^{10}}{0.2767}\approx1.50\cdot10^{11}\,\text{m}

זה מתאים לערך שבנוסחאון, 1.4960⋅1011 m1.4960\cdot10^{11}\,\text{m}. מדידה אחת של מרחק במטרים, יחד עם היחסים מהחוק השלישי, נותנת את קנה המידה של כל מערכת השמש.

סעיף ג

תשובה:

MS≈1.99⋅1030 kgM_S\approx1.99\cdot10^{30}\,\text{kg}

כוח הכבידה של השמש הוא הכוח הצנטריפטלי על כדור הארץ:

GMSmrE2=m4π2TE2rE  ⇒  MS=4π2rE3GTE2G\frac{M_Sm}{r_E^2}=m\frac{4\pi^2}{T_E^2}r_E\;\Rightarrow\;M_S=\frac{4\pi^2r_E^3}{GT_E^2}

עם TE=365.25⋅86400≈3.156⋅107 sT_E=365.25\cdot86400\approx3.156\cdot10^7\,\text{s}:

MS=4π2⋅(1.496⋅1011)36.67⋅10−11⋅(3.156⋅107)2≈1.99⋅1030 kgM_S=\frac{4\pi^2\cdot(1.496\cdot10^{11})^3}{6.67\cdot10^{-11}\cdot(3.156\cdot10^7)^2}\approx1.99\cdot10^{30}\,\text{kg}

סעיף ד

תשובה:

dmin≈7.8⋅1010 md_{min}\approx7.8\cdot10^{10}\,\text{m}

רדיוס מסלול מאדים, שוב מהחוק השלישי:

rM=rE(1.8811.000)2/3≈1.524 rE≈1.524⋅1.496⋅1011≈2.28⋅1011 mr_M=r_E\left(\frac{1.881}{1.000}\right)^{2/3}\approx1.524\,r_E\approx1.524\cdot1.496\cdot10^{11}\approx2.28\cdot10^{11}\,\text{m}

(מתאים לנוסחאון, 2.2794⋅1011 m2.2794\cdot10^{11}\,\text{m}.) המרחק הקטן ביותר – כשכדור הארץ בין השמש למאדים:

dmin=rM−rE≈2.28⋅1011−1.50⋅1011≈7.8⋅1010 md_{min}=r_M-r_E\approx2.28\cdot10^{11}-1.50\cdot10^{11}\approx7.8\cdot10^{10}\,\text{m}

שאלה 5 · מסלול העברה מכדור הארץ למאדיםביניים · קשה

גשושית משוגרת ממסלול כדור הארץ סביב השמש אל מסלול מאדים. אחרי השיגור (המנועים כבויים) היא נעה סביב השמש במסלול אליפטי: הנקודה הקרובה ביותר לשמש PP נמצאת על מסלול כדור הארץ, והנקודה הרחוקה ביותר AA נמצאת על מסלול מאדים, בצד השני של השמש (ראו איור, אינו בקנה מידה). הגשושית עוברת חצי אליפסה, מ־PP ל־AA. היעזרו בנתוני כדור הארץ ומאדים שבדף הנוסחאות, הניחו שמסלולי שני כוכבי הלכת מעגליים, והזניחו את משיכת כוכבי הלכת את הגשושית. שנה =365.25=365.25 יממות.

א.

מה רדיוס המסלול הממוצע של הגשושית (מחצית הציר הארוך של האליפסה)? מה זמן המחזור שהיה לגשושית לו המשיכה להקיף את השמש במסלול זה, בשנים?

ב.

כמה זמן נמשכת הטיסה מ־PP ל־AA? תנו את התשובה ביממות.

ג.

כדי שהגשושית תפגוש את מאדים בנקודה AA, מאדים צריך להימצא ברגע השיגור במקום מסוים במסלולו. בכמה מעלות צריך מאדים להקדים את כדור הארץ (הזווית בין הקווים שמש–כדור הארץ ושמש–מאדים) ברגע השיגור?

ד.

מה היחס vAvP\frac{v_A}{v_P} בין גודל מהירות הגשושית ב־AA לגודל מהירותה ב־PP? כשהגשושית מגיעה ל־AA, האם מהירותה גדולה או קטנה ממהירות מאדים במסלולו? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

rˉ≈1.888⋅1011 m\bar r\approx1.888\cdot10^{11}\,\text{m}; T≈1.42T\approx1.42 שנים

הציר הארוך של האליפסה הוא PA=rE+rMPA=r_E+r_M, ולכן

rˉ=rE+rM2=1.4960⋅1011+2.2794⋅10112≈1.888⋅1011 m\bar r=\frac{r_E+r_M}{2}=\frac{1.4960\cdot10^{11}+2.2794\cdot10^{11}}{2}\approx1.888\cdot10^{11}\,\text{m}

הגשושית וכדור הארץ סובבים את אותו גוף מרכזי – השמש – ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:

(rˉrE)3=(TTE)2  ⇒  T=1.000⋅(1.8881.496)3/2≈1.42 yr\left(\frac{\bar r}{r_E}\right)^3=\left(\frac{T}{T_E}\right)^2\;\Rightarrow\;T=1.000\cdot\left(\frac{1.888}{1.496}\right)^{3/2}\approx1.42\,\text{yr}

סעיף ב

תשובה:

t≈259t\approx259 יממות

מ־PP ל־AA הגשושית עוברת בדיוק חצי מסלול. מהחוק השני של קפלר, הקו גשושית–שמש סורק בחצי זה חצי משטח האליפסה, ולכן הזמן הוא חצי זמן מחזור:

t=T2≈0.709 yr≈0.709⋅365.25≈259 dayst=\frac T2\approx0.709\,\text{yr}\approx0.709\cdot365.25\approx259\,\text{days}

טעות נפוצה: להניח שהזמן הוא חצי זמן מחזור רק כי הדרך היא ״חצי״ – אורך הקשת אינו הנימוק. הנימוק הוא שהשטח הנסרק הוא חצי מהשטח הכולל.

סעיף ג

תשובה:

כ־44∘44^\circ

במשך הטיסה מאדים נע על מסלולו המעגלי בקצב זוויתי קבוע, ומשלים 360∘360^\circ ב־1.8811.881 שנים:

ΔθM=360∘⋅0.7091.881≈136∘\Delta\theta_M=360^\circ\cdot\frac{0.709}{1.881}\approx136^\circ

הגשושית עוברת בזמן זה 180∘180^\circ סביב השמש (מ־PP ל־AA). כדי שמאדים יגיע ל־AA באותו רגע, ברגע השיגור הוא צריך להיות לפני AA ב־136∘136^\circ, כלומר להקדים את כדור הארץ (שנמצא ב־PP) ב־

180∘−136∘≈44∘180^\circ-136^\circ\approx44^\circ

סעיף ד

תשובה:

vAvP=rErM≈0.656\frac{v_A}{v_P}=\frac{r_E}{r_M}\approx0.656; ב־AA הגשושית איטית ממאדים

ב־PP וב־AA המהירות מאונכת לקו לשמש, ולכן לפי החוק השני של קפלר (השטח 12rvΔt\tfrac12rv\Delta t הנסרק בזמן קצר זהה בשתי הנקודות):

rEvP=rMvA  ⇒  vAvP=rErM=1.49602.2794≈0.656r_Ev_P=r_Mv_A\;\Rightarrow\;\frac{v_A}{v_P}=\frac{r_E}{r_M}=\frac{1.4960}{2.2794}\approx0.656

השוואה למאדים: מאדים נע במסלול מעגלי ברדיוס rMr_M, כלומר במהירות שבה כוח הכבידה של השמש בדיוק מספיק לתנועה מעגלית במרחק זה: vMars=GMSrMv_{Mars}=\sqrt{\frac{GM_S}{r_M}}. הגשושית, לעומת זאת, אינה נשארת במרחק rMr_M: מ־AA היא מתחילה להתקרב לשמש (חוזרת לעבר PP). המשמעות היא שבנקודה AA כוח הכבידה גדול מהכוח הצנטריפטלי הדרוש לתנועה מעגלית במהירותה, GMSmrM2>mvA2rMG\frac{M_Sm}{r_M^2}>m\frac{v_A^2}{r_M}, ולכן vA<GMSrM=vMarsv_A<\sqrt{\frac{GM_S}{r_M}}=v_{Mars}. הגשושית איטית ממאדים, ומאדים ״משיג״ אותה בנקודה AA (כדי להישאר במסלול מאדים צריך להפעיל שם שוב את המנועים ולהאיץ).

בדיקה מספרית (בשימור אנרגיה): vP≈1.099 vEarthv_P\approx1.099\,v_{Earth}, ולכן vA≈0.656⋅1.099 vEarth≈0.72 vEarthv_A\approx0.656\cdot1.099\,v_{Earth}\approx0.72\,v_{Earth}, בעוד ש־vMars=rErM vEarth≈0.81 vEarthv_{Mars}=\sqrt{\frac{r_E}{r_M}}\,v_{Earth}\approx0.81\,v_{Earth}.

שאלה 6 · לוויין סביב מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין שמסתו mm נע סביב מאדים במסלול מעגלי, בגובה 1,000 km1{,}000\,\text{km} מעל פני מאדים.

היעזרו בנתוני מאדים שבדף הנוסחאות.

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה על פני מאדים.

ב.

חשבו את גודל מהירות הלוויין.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ד.

לוויין שני נע סביב מאדים במסלול מעגלי שזמן המחזור שלו גדול פי 88 מזמן המחזור של הלוויין הראשון.

חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין השני.

ה.

נתון שמסות שני הלוויינים שוות. קבעו לאיזה מהם אנרגייה מכנית כוללת גדולה יותר. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

g∗≈3.71 N/kgg^*\approx 3.71\,\text{N/kg}

מדף הנוסחאות – נתוני מאדים: M=0.6417⋅1024 kgM=0.6417\cdot 10^{24}\,\text{kg}, R=3.396⋅106 mR=3.396\cdot 10^{6}\,\text{m}.

g∗=GMR2=6.67⋅10−11⋅6.417⋅1023(3.396⋅106)2≈3.71 Nkgg^*=\frac{GM}{R^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{(3.396\cdot 10^{6})^2}\approx 3.71\,\frac{\text{N}}{\text{kg}}

(כ־0.370.37 מעוצמת השדה על פני כדור הארץ.)

סעיף ב

תשובה:

v≈3.12⋅103 m/sv\approx 3.12\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

רדיוס המסלול נמדד ממרכז מאדים:

r=R+h=3.396⋅106+1.0⋅106=4.396⋅106 mr=R+h=3.396\cdot 10^{6}+1.0\cdot 10^{6}=4.396\cdot 10^{6}\,\text{m}

כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMr\frac{GMm}{r^2}=\frac{mv^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅6.417⋅10234.396⋅106≈3.12⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{4.396\cdot 10^{6}}}\approx 3.12\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את הגובה 1,000 km1{,}000\,\text{km} כרדיוס המסלול.

סעיף ג

תשובה:

T≈8.85⋅103 sT\approx 8.85\cdot 10^{3}\,\text{s} (כ־2.52.5 שעות)

מדף הנוסחאות, בתנועה מעגלית קצובה:

v=2πrT  ⇒  T=2πrv=2π⋅4.396⋅1063.12⋅103≈8.85⋅103 s≈2.5 hv=\frac{2\pi r}{T}\;\Rightarrow\;T=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 4.396\cdot 10^{6}}{3.12\cdot 10^{3}}\approx 8.85\cdot 10^{3}\,\text{s}\approx 2.5\,\text{h}

סעיף ד

תשובה:

r2=4r1≈1.76⋅107 mr_2=4r_1\approx 1.76\cdot 10^{7}\,\text{m}

מדף הנוסחאות – החוק השלישי של קפלר (שני הלוויינים סובבים את אותו גוף):

(T2T1)2=(r2r1)3  ⇒  r2r1=(T2T1)2/3=82/3=4\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^2=\left(\frac{r_2}{r_1}\right)^3\;\Rightarrow\;\frac{r_2}{r_1}=\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^{2/3}=8^{2/3}=4
r2=4⋅4.396⋅106≈1.76⋅107 mr_2=4\cdot 4.396\cdot 10^{6}\approx 1.76\cdot 10^{7}\,\text{m}

(גובהו מעל פני מאדים כ־1.42⋅107 m1.42\cdot 10^{7}\,\text{m}.)

סעיף ה

תשובה:

ללוויין השני (הרחוק): E=−GMm2rE=-\frac{GMm}{2r}, ו־E2=14E1E_2=\frac14E_1 – פחות שלילית, ולכן גדולה יותר.

מדף הנוסחאות – האנרגייה הכוללת של לוויין במסלול מעגלי:

E=−GMm2rE=-\frac{GMm}{2r}

האנרגייה שלילית, וגודלה המוחלט קטן ככל ש־rr גדל. ללוויין השני r2=4r1r_2=4r_1:

E2=−GMm8r1=14E1E_2=-\frac{GMm}{8r_1}=\tfrac14E_1

מאחר ש־E1<0E_1<0, מתקיים E2>E1E_2>E_1: ללוויין השני אנרגייה כוללת גדולה יותר (קרובה יותר לאפס). כדי להעביר לוויין למסלול רחוק יותר יש להשקיע בו אנרגייה.

טעות נפוצה: "לוויין הקרוב מהיר יותר, ולכן האנרגייה שלו גדולה יותר" – האנרגייה הקינטית שלו אכן גדולה יותר, אבל האנרגייה הפוטנציאלית שלו שלילית פי 2 יותר, והסכום קטן יותר.

שאלה 7 · לוויין במסלול נמוך ולוויין גאוסטציונריבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה h=1600 kmh=1600\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.

היעזרו בנתונים על אודות כדור הארץ והירח המופיעים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ במסלול הלוויין.

ב.

הכוח היחיד הפועל על הלוויין הוא כוח הכבידה, ולכן תאוצתו הרדיאלית שווה לעוצמת השדה שחישבתם בסעיף א. חשבו את גודל המהירות של הלוויין.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ד.

לוויין גאוסטציונרי מקיף את כדור הארץ בזמן מחזור של יממה אחת.

היעזרו בחוק השלישי של קפלר ובנתוני הירח שבנוסחאון, וחשבו את רדיוס המסלול של הלוויין הגאוסטציונרי.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

g∗≈6.26 m/s2g^*\approx 6.26\,\text{m/s}^2 (רדיוס המסלול r≈7.98⋅106 mr\approx 7.98\cdot 10^{6}\,\text{m})

רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ:

r=RE+h=6.378⋅106+1.6⋅106=7.978⋅106 mr=R_E+h=6.378\cdot 10^{6}+1.6\cdot 10^{6}=7.978\cdot 10^{6}\,\text{m}

מדף הנוסחאות g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}, עם ME=5.972⋅1024 kgM_E=5.972\cdot 10^{24}\,\text{kg}:

g∗=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(7.978⋅106)2=3.983⋅10146.365⋅1013≈6.26 m/s2g^*=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{(7.978\cdot 10^{6})^2}=\frac{3.983\cdot 10^{14}}{6.365\cdot 10^{13}}\approx 6.26\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב r=h=1.6⋅106 mr=h=1.6\cdot 10^{6}\,\text{m} – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז כדור הארץ.

סעיף ב

תשובה:

v≈7.07⋅103 m/sv\approx 7.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}, ו־aR=g∗a_R=g^*:

v2r=g∗  ⇒  v=g∗r\frac{v^2}{r}=g^*\;\Rightarrow\;v=\sqrt{g^*r}

הצבה:

v=6.26⋅7.978⋅106=4.99⋅107≈7.07⋅103 m/sv=\sqrt{6.26\cdot 7.978\cdot 10^{6}}=\sqrt{4.99\cdot 10^{7}}\approx 7.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

(כ־7 km7\,\text{km} בכל שנייה.)

סעיף ג

תשובה:

T≈7.09⋅103 sT\approx 7.09\cdot 10^{3}\,\text{s} (כשעתיים)

מדף הנוסחאות v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅7.978⋅1067.07⋅103≈7.09⋅103 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 7.978\cdot 10^{6}}{7.07\cdot 10^{3}}\approx 7.09\cdot 10^{3}\,\text{s}

כלומר כ־1.971.97 שעות – כשתי הקפות בארבע שעות.

סעיף ד

תשובה:

r≈4.24⋅107 mr\approx 4.24\cdot 10^{7}\,\text{m}

הירח והלוויין הגאוסטציונרי מקיפים את אותו גרם שמיים, כדור הארץ, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:

(T1T2)2=(r1r2)3  ⇒  rגאו=rירח(TגאוTירח)2/3\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2=\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3\;\Rightarrow\;r_{\text{גאו}}=r_{\text{ירח}}\left(\frac{T_{\text{גאו}}}{T_{\text{ירח}}}\right)^{2/3}

מהנוסחאון: rירח=3.84⋅108 mr_{\text{ירח}}=3.84\cdot 10^{8}\,\text{m}, Tירח=27.3T_{\text{ירח}}=27.3 יממות. אפשר להשאיר את זמני המחזור ביממות, כי רק היחס ביניהם משנה:

rגאו=3.84⋅108⋅(127.3)2/3=3.84⋅108⋅0.1103≈4.24⋅107 mr_{\text{גאו}}=3.84\cdot 10^{8}\cdot\left(\frac{1}{27.3}\right)^{2/3}=3.84\cdot 10^{8}\cdot 0.1103\approx 4.24\cdot 10^{7}\,\text{m}

(כלומר בגובה של כ־36,000 km36{,}000\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.)

טעות נפוצה: להשתמש ביחס Tr\frac{T}{r} קבוע במקום T2r3\frac{T^2}{r^3}.

שאלה 8 · לוויין גיאוסטציונרי והירח: החוק השלישי של קפלרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין תקשורת שמסתו 1000 kg1000\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, וזמן המחזור שלו הוא יממה אחת (2424 שעות). הניחו שהלוויין נע רק בהשפעת הכבידה של כדור הארץ.

נתוני כדור הארץ ונתוני הירח – בדף הנוסחאות.

א.

היעזרו בחוק הכבידה ובחוק השני של ניוטון, וחשבו את רדיוס המסלול של הלוויין.

ב.

חשבו את גודל מהירות הלוויין.

ג.

הלוויין והירח מקיפים שניהם את כדור הארץ. היעזרו בחוק השלישי של קפלר, בתוצאת סעיף א ובזמן המחזור של הירח, וחשבו את רדיוס מסלול הירח. השוו לערך שבדף הנוסחאות.

ד.

חשבו את האנרגייה הכוללת של הלוויין במסלולו, ואת האנרגייה המינימלית שיש להוסיף לו כדי שיימלט מהשפעת הכבידה של כדור הארץ.

ה.

יואב טוען: "בלוויין חפצים מרחפים, כי בגובה כזה אין כבר כבידה של כדור הארץ."

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ במקום הלוויין, וקבעו אם יואב צודק. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

r≈4.22⋅107 mr\approx 4.22\cdot 10^{7}\,\text{m}

כוח הכבידה של כדור הארץ הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית aR=4π2T2ra_R=\frac{4\pi^2}{T^2}r:

GMmr2=m4π2T2r  ⇒  r3=GMT24π2G\frac{Mm}{r^2}=m\frac{4\pi^2}{T^2}r\;\Rightarrow\;r^3=\frac{GMT^2}{4\pi^2}

מדף הנוסחאות M=5.97⋅1024 kgM=5.97\cdot 10^{24}\,\text{kg}; T=24⋅3600=86,400 sT=24\cdot 3600=86{,}400\,\text{s}:

r=6.67⋅10−11⋅5.97⋅1024⋅8640024π23≈4.22⋅107 mr=\sqrt[3]{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.97\cdot 10^{24}\cdot 86400^2}{4\pi^2}}\approx 4.22\cdot 10^{7}\,\text{m}

(כ־6.66.6 רדיוסי כדור הארץ. מסת הלוויין מצטמצמת.)

טעות נפוצה: להציב את זמן המחזור בשעות במקום בשניות.

סעיף ב

תשובה:

v≈3.07⋅103 m/sv\approx 3.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

בתנועה מעגלית קצובה הלוויין עובר היקף מעגל אחד בזמן מחזור אחד:

v=2πrT=2π⋅4.22⋅10786400≈3.07⋅103 m/sv=\frac{2\pi r}{T}=\frac{2\pi\cdot 4.22\cdot 10^7}{86400}\approx 3.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

(בדיקה: v=GMr=6.67⋅10−11⋅5.97⋅10244.22⋅107≈3.07⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{GM}{r}}=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.97\cdot 10^{24}}{4.22\cdot 10^7}}\approx 3.07\cdot 10^3\,\text{m/s} ✓.)

סעיף ג

תשובה:

rירח≈3.83⋅108 mr_{\text{ירח}}\approx 3.83\cdot 10^{8}\,\text{m} – מתאים לערך בדף הנוסחאות, 3.84⋅108 m3.84\cdot 10^{8}\,\text{m}

שני הגופים מקיפים את אותו גוף מרכזי, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:

(T1T2)2=(r1r2)3  ⇒  rירח=rלוויין(TירחTלוויין)2/3\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2=\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3\;\Rightarrow\;r_{\text{ירח}}=r_{\text{לוויין}}\left(\frac{T_{\text{ירח}}}{T_{\text{לוויין}}}\right)^{2/3}

מדף הנוסחאות Tירח=27.3T_{\text{ירח}}=27.3 יממות, ו־Tלוויין=1T_{\text{לוויין}}=1 יממה (ביחס אפשר להשאיר את שני הזמנים ביממות):

rירח=4.22⋅107⋅27.32/3≈3.83⋅108 mr_{\text{ירח}}=4.22\cdot 10^7\cdot 27.3^{2/3}\approx 3.83\cdot 10^{8}\,\text{m}

הערך בדף הנוסחאות הוא 3.84⋅108 m3.84\cdot 10^8\,\text{m} – התאמה טובה מאוד (הפרש של כ־0.3%0.3\%, הנובע מעיגול הנתונים).

טעות נפוצה: להפוך את המעריכים – r∝T2/3r\propto T^{2/3}, לא T3/2T^{3/2}.

סעיף ד

תשובה:

E≈−4.71⋅109 JE\approx -4.71\cdot 10^{9}\,\text{J}; יש להוסיף ≈4.71⋅109 J\approx 4.71\cdot 10^{9}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E=−GMm2r=−6.67⋅10−11⋅5.97⋅1024⋅10002⋅4.22⋅107≈−4.71⋅109 JE=-\frac{GMm}{2r}=-\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.97\cdot 10^{24}\cdot 1000}{2\cdot 4.22\cdot 10^7}\approx -4.71\cdot 10^{9}\,\text{J}

כדי להימלט יש להגיע לאנרגייה כוללת 00 לפחות (UG=0U_G=0 באינסוף), ולכן התוספת המינימלית:

ΔE=0−E≈4.71⋅109 J\Delta E=0-E\approx 4.71\cdot 10^{9}\,\text{J}

טעות נפוצה: לחשב את התוספת כ־GMmr\frac{GMm}{r} – ללוויין במסלול כבר יש אנרגייה קינטית GMm2r\frac{GMm}{2r}.

סעיף ה

תשובה:

g≈0.22 m/s2≠0g\approx 0.22\,\text{m/s}^2\neq 0; יואב אינו צודק – החפצים "מרחפים" כי הם נופלים יחד עם הלוויין.

מדף הנוסחאות:

g=GMr2=6.67⋅10−11⋅5.97⋅1024(4.22⋅107)2≈0.22 m/s2g=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.97\cdot 10^{24}}{(4.22\cdot 10^7)^2}\approx 0.22\,\text{m/s}^2

השדה קטן בהרבה מאשר על פני כדור הארץ, אבל אינו אפס – ויואב אינו צודק. בלעדיו הלוויין כלל לא היה נע במעגל: זה בדיוק הכוח שמספק לו את התאוצה הרדיאלית (v2r=(3.07⋅103)24.22⋅107≈0.22 m/s2\frac{v^2}{r}=\frac{(3.07\cdot 10^3)^2}{4.22\cdot 10^7}\approx 0.22\,\text{m/s}^2 ✓).

החפצים נראים "מרחפים" כי הלוויין וכל מה שבתוכו נמצאים בנפילה חופשית סביב כדור הארץ באותה תאוצה; לכן אין כוח הלוחץ אותם אל רצפת הלוויין.

שאלה 9 · מאדים סביב השמש: מסת השמש, חוק קפלר ונפילה על מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור הארץ ומאדים נעים סביב השמש. הניחו ששני המסלולים מעגליים, והשתמשו בנתוני כוכבי הלכת שבדף הנוסחאות:

רדיוס מסלול כדור הארץ 1.496⋅1011 m1.496\cdot 10^{11}\,\text{m}, זמן המחזור שלו שנה אחת (1 שנה=3.156⋅107 s1\,\text{שנה}=3.156\cdot 10^7\,\text{s}).

רדיוס מסלול מאדים 2.279⋅1011 m2.279\cdot 10^{11}\,\text{m}; מסת מאדים 6.417⋅1023 kg6.417\cdot 10^{23}\,\text{kg} ורדיוסו 3.396⋅106 m3.396\cdot 10^6\,\text{m}.

א.

כוח הכבידה של השמש הוא הכוח השקול על כדור הארץ בתנועתו סביבה. חשבו את מסת השמש.

ב.

השתמשו בחוק השלישי של קפלר, וחשבו את זמן המחזור של מאדים סביב השמש (בשנים).

ג.

חשבו את גודל מהירותו של מאדים במסלולו סביב השמש. האם היא גדולה או קטנה ממהירות כדור הארץ במסלולו? נמקו.

ד.

חשבו את גודל תאוצת הכובד סמוך לפני מאדים.

ה.

רובוט על פני מאדים מפיל אבן מגובה 5 m5\,\text{m} (ללא מהירות התחלתית). חשבו את זמן הנפילה, והשוו אותו לזמן הנפילה מאותו גובה על פני כדור הארץ. הזניחו את השפעת האטמוספרה.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

MS≈1.99⋅1030 kgM_S\approx 1.99\cdot 10^{30}\,\text{kg}

GMSmr2=m(2πT)2r  ⇒  MS=4π2r3GT2G\frac{M_Sm}{r^2}=m\left(\frac{2\pi}{T}\right)^2r\;\Rightarrow\;M_S=\frac{4\pi^2r^3}{GT^2}

הצבה ביחידות SI:

MS=4π2⋅(1.496⋅1011)36.67⋅10−11⋅(3.156⋅107)2≈1.99⋅1030 kgM_S=\frac{4\pi^2\cdot(1.496\cdot 10^{11})^3}{6.67\cdot 10^{-11}\cdot(3.156\cdot 10^7)^2}\approx 1.99\cdot 10^{30}\,\text{kg}

(בהתאם לנתון בדף הנוסחאות.)

טעות נפוצה: להציב T=1T=1 (בשנים) – בחישוב עם GG חייבים יחידות SI.

סעיף ב

תשובה:

TM≈1.88T_M\approx 1.88 שנים

שני כוכבי הלכת מקיפים את השמש, ולכן:

(TMTE)2=(rMrE)3  ⇒  TM=TE(rMrE)3/2\left(\frac{T_M}{T_E}\right)^2=\left(\frac{r_M}{r_E}\right)^3\;\Rightarrow\;T_M=T_E\left(\frac{r_M}{r_E}\right)^{3/2}
TM=1⋅(2.2791.496)3/2=1.5231.5≈1.88 שניםT_M=1\cdot\left(\frac{2.279}{1.496}\right)^{3/2}=1.523^{1.5}\approx 1.88\,\text{שנים}

(בהתאם לנתון בדף הנוסחאות, 1.8811.881 שנים.)

סעיף ג

תשובה:

vM≈2.41⋅104 m/sv_M\approx 2.41\cdot 10^4\,\text{m/s}; קטנה ממהירות כדור הארץ (≈2.98⋅104 m/s\approx 2.98\cdot 10^4\,\text{m/s}).

vM=2πrMTM=2π⋅2.279⋅10111.881⋅3.156⋅107≈2.41⋅104 msv_M=\frac{2\pi r_M}{T_M}=\frac{2\pi\cdot 2.279\cdot 10^{11}}{1.881\cdot 3.156\cdot 10^7}\approx 2.41\cdot 10^4\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

מהירות כדור הארץ:

vE=2π⋅1.496⋅10113.156⋅107≈2.98⋅104 msv_E=\frac{2\pi\cdot 1.496\cdot 10^{11}}{3.156\cdot 10^7}\approx 2.98\cdot 10^4\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

מהירות מאדים קטנה יותר. הסבר: מ־GMSmr2=mv2rG\frac{M_Sm}{r^2}=\frac{mv^2}{r} מתקבל v=GMSrv=\sqrt{\frac{GM_S}{r}} – ככל שהמסלול רחוק יותר, כוח המשיכה חלש יותר, והמהירות במסלול מעגלי קטנה יותר.

סעיף ד

תשובה:

gM≈3.71 m/s2g_M\approx 3.71\,\text{m/s}^2

מדף הנוסחאות:

g∗=GMR2=6.67⋅10−11⋅6.417⋅1023(3.396⋅106)2≈3.71 ms2g^*=\frac{GM}{R^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{(3.396\cdot 10^6)^2}\approx 3.71\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

סעיף ה

תשובה:

על מאדים t≈1.64 st\approx 1.64\,\text{s}; על כדור הארץ 1.0 s1.0\,\text{s} – הנפילה על מאדים ארוכה בערך פי 1.641.64.

נפילה חופשית ממנוחה:

h=12gt2  ⇒  t=2hgh=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}

על מאדים:

tM=2⋅53.71≈1.64 st_M=\sqrt{\frac{2\cdot 5}{3.71}}\approx 1.64\,\text{s}

על כדור הארץ:

tE=2⋅510=1.0 st_E=\sqrt{\frac{2\cdot 5}{10}}=1.0\,\text{s}

היחס tMtE=gEgM=103.71≈1.64\frac{t_M}{t_E}=\sqrt{\frac{g_E}{g_M}}=\sqrt{\frac{10}{3.71}}\approx 1.64 – זמן הנפילה יחסי הפוך לשורש תאוצת הכובד.

שאלה 10 · שני לוויינים בגבהים שונים: יחס מהירויות, יחס זמני מחזור והפרש אנרגיותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני לוויינים, מסת כל אחד מהם 500 kg500\,\text{kg}, מקיפים את כדור הארץ במסלולים מעגליים (ראו תרשים). לוויין 1 נמצא בגובה 2R2R מעל פני כדור הארץ, ולוויין 2 נמצא בגובה 8R8R מעל פני כדור הארץ, כאשר RR הוא רדיוס כדור הארץ.

מסת כדור הארץ M=5.972⋅1024 kgM=5.972\cdot10^{24}\,\text{kg} ורדיוסו R=6.378⋅106 mR=6.378\cdot10^{6}\,\text{m}.

א.

מהו היחס v1v2\frac{v_1}{v_2} בין מהירות לוויין 1 ובין מהירות לוויין 2?

ב.

מהו היחס T1T2\frac{T_1}{T_2} בין זמני המחזור של שני הלוויינים?

ג.

לאיזה לוויין אנרגייה כוללת גדולה יותר, ובכמה היא גדולה מהאנרגייה הכוללת של הלוויין האחר?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

v1v2=3≈1.73\frac{v_1}{v_2}=\sqrt3\approx1.73

רדיוסי המסלולים נמדדים ממרכז כדור הארץ: r1=R+2R=3Rr_1=R+2R=3R, r2=R+8R=9Rr_2=R+8R=9R.

כוח הכבידה הוא הכוח השקול, ולכן לכל לוויין v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}}:

v1v2=r2r1=9R3R=3≈1.73\frac{v_1}{v_2}=\sqrt{\frac{r_2}{r_1}}=\sqrt{\frac{9R}{3R}}=\sqrt3\approx1.73

הלוויין הנמוך מהיר יותר.

טעות נפוצה: להציב את הגבהים (2R2R ו-8R8R) ולקבל 4=2\sqrt4=2.

סעיף ב

תשובה:

T1T2=(13)3/2=133≈0.19\frac{T_1}{T_2}=\left(\frac13\right)^{3/2}=\frac{1}{3\sqrt3}\approx0.19

לפי החוק השלישי של קפלר (דף הנוסחאות), לשני גופים המקיפים את אותו גוף מרכזי:

(r1r2)3=(T1T2)2  ⇒  T1T2=(3R9R)3/2=(13)3/2=133≈0.19\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3=\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2\;\Rightarrow\;\frac{T_1}{T_2}=\left(\frac{3R}{9R}\right)^{3/2}=\left(\frac13\right)^{3/2}=\frac{1}{3\sqrt3}\approx0.19

לוויין 1 משלים הקפה בזמן קצר בערך פי 5.2.

סעיף ג

תשובה:

ללוויין 2, ב-ΔE≈3.5⋅109 J\Delta E\approx3.5\cdot10^{9}\,\text{J}

האנרגייה הכוללת של לוויין במסלול מעגלי (דף הנוסחאות): E=−GMm2rE=-\frac{GMm}{2r}. היא שלילית, וערכה המוחלט קטן ככל ש-rr גדל – ולכן ללוויין 2, הרחוק יותר, אנרגייה כוללת גדולה יותר.

ΔE=E2−E1=−GMm2⋅9R+GMm2⋅3R=GMm9R\Delta E=E_2-E_1=-\frac{GMm}{2\cdot9R}+\frac{GMm}{2\cdot3R}=\frac{GMm}{9R}
ΔE=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅5009⋅6.378⋅106≈3.5⋅109 J\Delta E=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot5.972\cdot10^{24}\cdot500}{9\cdot6.378\cdot10^{6}}\approx3.5\cdot10^{9}\,\text{J}

(בנפרד: E1≈−5.2⋅109 JE_1\approx-5.2\cdot10^{9}\,\text{J}, E2≈−1.7⋅109 JE_2\approx-1.7\cdot10^{9}\,\text{J}.)

טעות נפוצה: להסיק שללוויין 1 אנרגייה גדולה יותר כי הוא מהיר יותר. האנרגייה הקינטית שלו אכן גדולה יותר, אבל האנרגייה הפוטנציאלית שלו נמוכה יותר בכפליים מכך.

שאלה 11 · ספינת חלל סביב מאדים: מסת מאדים, מהירות ומשקל האסטרונאוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ספינת חלל מאוישת שמסתה 5000 kg5000\,\text{kg} מקיפה את מאדים במסלול מעגלי שרדיוסו r=4.0⋅106 mr=4.0\cdot10^{6}\,\text{m}. זמן המחזור של הספינה הוא T=7.7⋅103 sT=7.7\cdot10^{3}\,\text{s} (קצת יותר משעתיים).

G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2. התייחסו רק לכוח הכבידה של מאדים.

א.

חשבו את מסת מאדים לפי נתוני המסלול של הספינה.

ב.

חשבו את גודל המהירות של ספינת החלל.

ג.

אחד האסטרונאוטים עומד על מאזניים קפיציים הצמודים לרצפת הספינה. על פני כדור הארץ המאזניים מראים עבורו 750 N750\,\text{N}.

מה מראים המאזניים בזמן שהספינה מקיפה את מאדים (המנועים כבויים)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

M=4π2r3GT2≈6.4⋅1023 kgM=\dfrac{4\pi^2r^3}{GT^2}\approx6.4\cdot10^{23}\,\text{kg}

על הספינה פועל רק כוח הכבידה של מאדים, והוא הכוח הצנטריפטלי. עם v=2πrTv=\dfrac{2\pi r}{T}:

GMmr2=m4π2rT2  ⇒  M=4π2r3GT2G\frac{Mm}{r^2}=m\frac{4\pi^2r}{T^2}\;\Rightarrow\;M=\frac{4\pi^2r^3}{GT^2}

מסת הספינה mm מצטמצמת, ולכן אין צורך בה. הצבה:

M=4π2⋅(4.0⋅106)36.67⋅10−11⋅(7.7⋅103)2≈6.4⋅1023 kgM=\frac{4\pi^2\cdot(4.0\cdot10^{6})^3}{6.67\cdot10^{-11}\cdot(7.7\cdot10^{3})^2}\approx6.4\cdot10^{23}\,\text{kg}

התוצאה מתאימה לערך שבנוסחאון (6.417⋅1023 kg6.417\cdot10^{23}\,\text{kg}).

טעות נפוצה: לנסות לחשב מנתוני המסלול את מסת הספינה – היא מצטמצמת; ממסלול אפשר למצוא רק את מסת הגוף המרכזי.

סעיף ב

תשובה:

v≈3.3⋅103 m/sv\approx3.3\cdot10^{3}\,\text{m/s}

v=2πrT=2π⋅4.0⋅1067.7⋅103≈3.3⋅103 m/sv=\frac{2\pi r}{T}=\frac{2\pi\cdot4.0\cdot10^{6}}{7.7\cdot10^{3}}\approx3.3\cdot10^{3}\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

00 – האסטרונאוט והספינה נמצאים יחד בנפילה חופשית

גם על האסטרונאוט פועל כוח הכבידה של מאדים (הוא אינו אפס!), וגם הוא נע במסלול מעגלי באותו רדיוס. כמו שראינו בסעיף א, התאוצה במסלול אינה תלויה במסה: לאסטרונאוט ולספינה אותה תאוצה a=GMr2a=\dfrac{GM}{r^2}, והיא נובעת כולה מכוח הכבידה.

לפי החוק השני של ניוטון לאסטרונאוט: mg∗−N=mamg^*-N=ma, ומכיוון ש־a=g∗a=g^*, מתקבל N=0N=0. המאזניים אינם צריכים לדחוף אותו כדי שינוע יחד עם הספינה – שניהם "נופלים" יחד סביב מאדים. לכן המאזניים מראים אפס.

טעות נפוצה: לחשוב שבמסלול "אין כבידה" – עוצמת השדה של מאדים במרחק rr היא כ־2.7 m/s22.7\,\text{m/s}^2, והיא בדיוק מה שמחזיק את הספינה במסלול.

שאלה 12 · אסטרואידים בחגורה: רדיוס מסלול וזמן מחזור לפי קפלרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור הארץ מקיף את השמש במסלול שאפשר להתייחס אליו כמעגלי, ברדיוס rE=1.5⋅1011 mr_E=1.5\cdot10^{11}\,\text{m} ובזמן מחזור של שנה אחת. גם אסטרואידים מקיפים את השמש במסלולים כמעט מעגליים.

א.

זמן המחזור של אסטרואיד מסוים סביב השמש הוא 4.64.6 שנים. חשבו לפי החוק השלישי של קפלר את רדיוס מסלולו.

ב.

אסטרואיד אחר מקיף את השמש במסלול שרדיוסו גדול פי 44 מרדיוס מסלול כדור הארץ. חשבו את זמן המחזור שלו.

ג.

פי כמה קטנה המהירות הקווית של האסטרואיד מסעיף ב ממהירות כדור הארץ במסלולו?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

r≈4.15⋅1011 mr\approx4.15\cdot10^{11}\,\text{m}

כדור הארץ והאסטרואיד מקיפים את אותו גוף, השמש, ולכן חל עליהם החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:

(r1r2)3=(T1T2)2  ⇒  r1=r2(T1T2)2/3\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3=\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2\;\Rightarrow\;r_1=r_2\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^{2/3}

אפשר להשאיר את הזמנים בשנים, כי רק היחס ביניהם משנה:

r=1.5⋅1011⋅(4.6)2/3=1.5⋅1011⋅2.77≈4.15⋅1011 mr=1.5\cdot10^{11}\cdot(4.6)^{2/3}=1.5\cdot10^{11}\cdot2.77\approx4.15\cdot10^{11}\,\text{m}

טעות נפוצה: להפוך את החזקות – הרדיוס בחזקה שלישית וזמן המחזור בחזקה שנייה.

סעיף ב

תשובה:

T=8T=8 שנים

מאותו חוק:

(TTE)2=(rrE)3=43=64  ⇒  TTE=8\left(\frac{T}{T_E}\right)^2=\left(\frac{r}{r_E}\right)^3=4^3=64\;\Rightarrow\;\frac{T}{T_E}=8

כלומר T=8T=8 שנים.

סעיף ג

תשובה:

פי 2

בתנועה מעגלית קצובה v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}. לכן:

vvE=rrE⋅TET=4⋅18=12\frac{v}{v_E}=\frac{r}{r_E}\cdot\frac{T_E}{T}=4\cdot\frac18=\frac12

מהירות האסטרואיד קטנה פי 2. הרדיוס גדל פי 4, אבל ההקפה נמשכת פי 8 זמן.

שאלה 13 · גשושית במסלול מעגלי פנימי סביב השמשבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גשושית שמסתה m=2000 kgm=2000\,\text{kg} מקיפה את השמש במסלול מעגלי. רדיוס המסלול שלה קטן ב־20%20\% מרדיוס מסלול כדור הארץ סביב השמש, rE=1.5⋅1011 mr_E=1.5\cdot10^{11}\,\text{m}. זמן המחזור של כדור הארץ הוא שנה אחת (3.156⋅107 s3.156\cdot10^{7}\,\text{s}).

ידוע שהשמש מפעילה על הגשושית כוח כבידה שגודלו F=18.4 NF=18.4\,\text{N}. השפעת כוכבי הלכת על הגשושית זניחה.

א.

חשבו את מסת השמש.

ב.

חשבו בעזרת החוק השלישי של קפלר את זמן המחזור של הגשושית סביב השמש. תנו את התשובה בשנים ובשניות.

ג.

חשבו את המהירות הזוויתית של הגשושית.

ד.

חשבו את המהירות הקווית של הגשושית.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

M≈1.99⋅1030 kgM\approx1.99\cdot10^{30}\,\text{kg}

רדיוס מסלול הגשושית:

r=0.8⋅1.5⋅1011=1.2⋅1011 mr=0.8\cdot1.5\cdot10^{11}=1.2\cdot10^{11}\,\text{m}

מחוק הכבידה האוניברסלי F=GMmr2F=G\frac{Mm}{r^2}:

M=Fr2Gm=18.4⋅(1.2⋅1011)26.67⋅10−11⋅2000=2.65⋅10231.334⋅10−7≈1.99⋅1030 kgM=\frac{Fr^2}{Gm}=\frac{18.4\cdot(1.2\cdot10^{11})^2}{6.67\cdot10^{-11}\cdot2000}=\frac{2.65\cdot10^{23}}{1.334\cdot10^{-7}}\approx1.99\cdot10^{30}\,\text{kg}

סעיף ב

תשובה:

T≈0.716T\approx0.716 שנה ≈2.26⋅107 s\approx2.26\cdot10^{7}\,\text{s} (כ-261 יממות)

הגשושית וכדור הארץ מקיפים את השמש, ולכן:

(TTE)2=(rrE)3=0.83=0.512  ⇒  TTE=0.512≈0.716\left(\frac{T}{T_E}\right)^2=\left(\frac{r}{r_E}\right)^3=0.8^3=0.512\;\Rightarrow\;\frac{T}{T_E}=\sqrt{0.512}\approx0.716
T≈0.716⋅3.156⋅107≈2.26⋅107 sT\approx0.716\cdot3.156\cdot10^{7}\approx2.26\cdot10^{7}\,\text{s}

מסלול קרוב יותר לשמש – זמן מחזור קצר יותר.

סעיף ג

תשובה:

ω≈2.78⋅10−7 rad/s\omega\approx2.78\cdot10^{-7}\,\text{rad/s}

מדף הנוסחאות ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}:

ω=2π2.26⋅107≈2.78⋅10−7 rad/s\omega=\frac{2\pi}{2.26\cdot10^{7}}\approx2.78\cdot10^{-7}\,\text{rad/s}

(המהירות הזוויתית של כדור הארץ היא 1.99⋅10−7 rad/s1.99\cdot10^{-7}\,\text{rad/s}, כלומר של הגשושית גדולה ממנה בכ־40%40\%.)

סעיף ד

תשובה:

v≈3.34⋅104 m/sv\approx3.34\cdot10^{4}\,\text{m/s}

מ־v=ωrv=\omega r:

v=2.78⋅10−7⋅1.2⋅1011≈3.34⋅104 m/sv=2.78\cdot10^{-7}\cdot1.2\cdot10^{11}\approx3.34\cdot10^{4}\,\text{m/s}

בדיקה: כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי, GMmr2=mv2rG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}, ולכן v=GMr=6.67⋅10−11⋅1.99⋅10301.2⋅1011≈3.33⋅104 m/sv=\sqrt{\frac{GM}{r}}=\sqrt{\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot1.99\cdot10^{30}}{1.2\cdot10^{11}}}\approx3.33\cdot10^{4}\,\text{m/s} – אותה תוצאה (ההפרש הקטן נובע מעיגול הנתונים).

שאלה 14 · שביט במסלול אליפטי: רדיוס מסלול ממוצע וזמן מחזורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שביט נע סביב השמש במסלול אליפטי מוארך (ראו תרשים; התרשים אינו בקנה מידה). השמש מסומנת ב־SS והשביט ב־CC.

הנקודה PP היא הנקודה במסלול הקרובה ביותר לשמש, והנקודה AA היא הרחוקה ביותר ממנה.

המרחק הקטן ביותר של השביט מהשמש הוא rmin=9.0⋅1010 mr_{min}=9.0\cdot10^{10}\,\text{m}, והמרחק הגדול ביותר הוא rmax=5.25⋅1012 mr_{max}=5.25\cdot10^{12}\,\text{m}.

עבור מסלול אליפטי, rˉ\bar r בחוק השלישי של קפלר הוא רדיוס המסלול הממוצע: הממוצע של המרחק הקטן ביותר והמרחק הגדול ביותר מהשמש,

rˉ=rmin+rmax2\bar r=\frac{r_{min}+r_{max}}{2}

היעזרו בנתוני כדור הארץ שבדף הנוסחאות: רדיוס מסלולו הממוצע סביב השמש 149.60⋅109 m149.60\cdot10^{9}\,\text{m} וזמן המחזור שלו 1.0001.000 שנה.

א.

חשבו את רדיוס המסלול הממוצע של השביט.

ב.

חשבו בעזרת החוק השלישי של קפלר את זמן המחזור של השביט סביב השמש, בשנים.

ג.

שביט אחר מקיף את השמש בזמן מחזור של 125125 שנים, והמרחק הקטן ביותר שלו מהשמש הוא 1.2⋅1011 m1.2\cdot10^{11}\,\text{m}.

חשבו את המרחק הגדול ביותר שלו מהשמש.

ד.

רדיוס המסלול הממוצע של צדק סביב השמש הוא 778.34⋅109 m778.34\cdot10^{9}\,\text{m}, וזמן המחזור שלו 11.8611.86 שנים.

שביט שלישי נע במסלול אליפטי מוארך מאוד, שרדיוסו הממוצע שווה לרדיוס המסלול הממוצע של צדק.

קבעו אם זמן המחזור של השביט גדול מ־11.8611.86 שנים, קטן מערך זה או שווה לו. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

rˉ=2.67⋅1012 m\bar r=2.67\cdot10^{12}\,\text{m}

מההגדרה שבנתונים:

rˉ=rmin+rmax2=9.0⋅1010+5.25⋅10122=5.34⋅10122=2.67⋅1012 m\bar r=\frac{r_{min}+r_{max}}{2}=\frac{9.0\cdot10^{10}+5.25\cdot10^{12}}{2}=\frac{5.34\cdot10^{12}}{2}=2.67\cdot10^{12}\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

T≈75T\approx 75 שנים

השביט וכדור הארץ מקיפים את אותו גוף מרכזי - השמש, ולכן אפשר להשוות ביניהם בחוק השלישי של קפלר (מדף הנוסחאות):

(rˉ1rˉ2)3=(T1T2)2  ⇒  TC=TE(rˉCrˉE)3/2\left(\frac{\bar r_1}{\bar r_2}\right)^3=\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2\;\Rightarrow\;T_C=T_E\left(\frac{\bar r_C}{\bar r_E}\right)^{3/2}

יחס הרדיוסים:

rˉCrˉE=2.67⋅10121.496⋅1011≈17.85\frac{\bar r_C}{\bar r_E}=\frac{2.67\cdot10^{12}}{1.496\cdot10^{11}}\approx 17.85

הצבה, עם TE=1T_E=1 שנה:

TC=1⋅17.853/2≈75.4T_C=1\cdot 17.85^{3/2}\approx 75.4

כלומר בערך 7575 שנים.

טעות נפוצה: להציב ב־rˉ\bar r את rmaxr_{max} או את rminr_{min} במקום את רדיוס המסלול הממוצע.

סעיף ג

תשובה:

rmax≈7.36⋅1012 mr_{max}\approx 7.36\cdot10^{12}\,\text{m}

רדיוס המסלול הממוצע - מהחוק השלישי של קפלר, בהשוואה לכדור הארץ:

rˉ=rˉE(TTE)2/3=1.496⋅1011⋅1252/3\bar r=\bar r_E\left(\frac{T}{T_E}\right)^{2/3}=1.496\cdot10^{11}\cdot125^{2/3}

מכיוון ש־125=53125=5^3, מתקיים 1252/3=52=25125^{2/3}=5^2=25:

rˉ=25⋅1.496⋅1011=3.74⋅1012 m\bar r=25\cdot1.496\cdot10^{11}=3.74\cdot10^{12}\,\text{m}

המרחק הגדול ביותר - מהגדרת הרדיוס הממוצע:

rmax=2rˉ−rmin=2⋅3.74⋅1012−1.2⋅1011=7.48⋅1012−0.12⋅1012=7.36⋅1012 mr_{max}=2\bar r-r_{min}=2\cdot3.74\cdot10^{12}-1.2\cdot10^{11}=7.48\cdot10^{12}-0.12\cdot10^{12}=7.36\cdot10^{12}\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

שווה: T=11.86T=11.86 שנים.

החוק השלישי של קפלר קושר בין זמן המחזור לבין רדיוס המסלול הממוצע בלבד, עבור כל הגופים המקיפים את אותו גוף מרכזי:

T2rˉ3=const\frac{T^2}{\bar r^3}=\text{const}

צורת המסלול (מעגלי כמעט, כמו של צדק, או אליפטי מוארך, כמו של השביט) אינה מופיעה בחוק. לשביט ולצדק אותו rˉ\bar r ואותו גוף מרכזי (השמש), ולכן גם אותו זמן מחזור: 11.8611.86 שנים.

טעות נפוצה: לחשוב שבגלל שהשביט מתרחק מהשמש הרבה יותר מצדק, זמן המחזור שלו ארוך יותר. בחלק אחר של המסלול הוא קרוב לשמש הרבה יותר מצדק, וזה מתקזז.

שאלה 15 · ירחים של כוכב לכת דמיוני: קפלר וגרף אנרגייה פוטנציאליתבאורך בגרות · ברמת בגרות

סביב כוכב לכת דמיוני שמסתו MM ורדיוסו RR נעים כמה ירחים.

אחד הירחים נע במסלול אליפטי.

על מסלול תנועתו של הירח מסומנות הנקודות AA, BB, CC. הנקודות KK ו־LL הן מוקדי האליפסה, והנקודה OO היא מרכזה (ראו תרשים).

משך זמן תנועת הירח במעבר מנקודה AA לנקודה BB שווה למשך זמן תנועתו במעבר מנקודה BB לנקודה CC.

א.

קבעו באיזו מן הנקודות KK, OO, LL ממוקם כוכב הלכת. נמקו את קביעתכם.

ב.

לכוכב הלכת יש שני ירחים נוספים. לשני הירחים מסה זהה, והם נעים סביב כוכב הלכת בתנועה מעגלית.

רדיוסי המסלולים שלהם סביב מרכז כוכב הלכת הם R1R_1 ו־R2R_2.

נתון: R2=4R1R_2=4R_1.

לפניכם שלושה היגדים. קבעו בנוגע לכל היגד אם הוא נכון או שגוי, ונמקו.

(1)

גודל המהירות של הירח שרדיוס מסלולו R2R_2 שווה למחצית גודל המהירות של הירח שרדיוס מסלולו R1R_1.

(2)

זמן המחזור של הירח שרדיוס מסלולו R2R_2 גדול פי 44 מזמן המחזור של הירח שרדיוס מסלולו R1R_1.

(3)

האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית של המערכת כוכב הלכת–ירח, עבור הירח שרדיוס מסלולו R2R_2, גדולה מזו של המערכת עבור הירח שרדיוס מסלולו R1R_1.

ג.

גשושית חלל שמסתה m=1000 kgm=1000\,\text{kg} נשלחה אל כוכב הלכת ונחתה על פניו. לפניכם גרף המתאר את האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית, UU, של המערכת גשושית–כוכב לכת כפונקצייה של 1r\frac1r, עבור r≥Rr\ge R. rr הוא המרחק של הגשושית ממרכז כוכב הלכת, ו־U=0U=0 במרחק אינסופי.

חשבו את המסה MM של כוכב הלכת הדמיוני.

ד.

בטאו את גודל מהירות המילוט מפניו של כוכב הלכת הדמיוני באמצעות MM, RR וקבועים פיזיקליים.

ה.

היעזרו בגרף וחשבו את הרדיוס RR של כוכב הלכת הדמיוני.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

בנקודה LL.

קביעה: כוכב הלכת ממוקם במוקד LL.

נימוק: לפי החוק הראשון של קפלר הגוף המרכזי נמצא באחד ממוקדי האליפסה – לא במרכזה OO. נותר לבחור בין KK ל־LL.

לפי החוק השני של קפלר, הקו המחבר את הירח לכוכב הלכת סורק שטחים שווים בזמנים שווים. משמעות הדבר: ככל שהירח קרוב יותר לכוכב הלכת, מהירותו גדולה יותר.

משך הזמן A→BA\to B שווה למשך הזמן B→CB\to C, אבל הקשת BCBC ארוכה בבירור מהקשת ABAB. לכן בקטע BCBC הירח נע מהר יותר: בתנועה מ־AA ל־CC מהירותו גדלה, כלומר הוא מתקרב לכוכב הלכת.

בתרשים, בתנועה מ־AA ל־CC המרחק מהמוקד KK גדל (AA קרובה ל־KK, ו־CC רחוקה ממנו), והמרחק מהמוקד LL קטן. לכן כוכב הלכת נמצא במוקד LL.

(אילו כוכב הלכת היה ב־KK, הירח היה מתרחק ממנו ומאט בין AA ל־CC, והקשת BCBC הייתה קצרה מ־ABAB.)

סעיף ב(1)

תשובה:

נכון: v∝1rv\propto\frac{1}{\sqrt r}, ולכן v2=12v1v_2=\tfrac12v_1.

כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMr\frac{GMm}{r^2}=\frac{mv^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v2v1=R1R2=14=12\frac{v_2}{v_1}=\sqrt{\frac{R_1}{R_2}}=\sqrt{\frac14}=\frac12

ההיגד נכון.

סעיף ב(2)

תשובה:

שגוי: T2=8T1T_2=8T_1.

מדף הנוסחאות – החוק השלישי של קפלר:

(T2T1)2=(R2R1)3=43=64  ⇒  T2T1=8\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^2=\left(\frac{R_2}{R_1}\right)^3=4^3=64\;\Rightarrow\;\frac{T_2}{T_1}=8

זמן המחזור גדל פי 88, לא פי 44. ההיגד שגוי.

(בדרך אחרת: T=2πrvT=\frac{2\pi r}{v}; הרדיוס גדל פי 4 והמהירות קטנה פי 2, ולכן TT גדל פי 88.)

סעיף ב(3)

תשובה:

נכון: U2=−GMm4R1>U1=−GMmR1U_2=-\frac{GMm}{4R_1}>U_1=-\frac{GMm}{R_1}.

מדף הנוסחאות (עם U=0U=0 באינסוף):

U=−GMmrU=-\frac{GMm}{r}
U1=−GMmR1,U2=−GMm4R1U_1=-\frac{GMm}{R_1},\qquad U_2=-\frac{GMm}{4R_1}

U2U_2 שלילי וקטן בערכו המוחלט, ולכן גדול מ־U1U_1: U2>U1U_2>U_1. ההיגד נכון.

טעות נפוצה: להשוות את הערכים המוחלטים ולהסיק ש־U1U_1 גדולה – האנרגייה הפוטנציאלית שלילית, וככל שמתרחקים היא גדלה לעבר אפס.

סעיף ג

תשובה:

M≈6.0⋅1023 kgM\approx 6.0\cdot 10^{23}\,\text{kg}

מדף הנוסחאות, האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית:

U=−GMmr=−GMm⋅1rU=-\frac{GMm}{r}=-GMm\cdot\frac1r

לכן הגרף של UU כפונקצייה של 1r\frac1r הוא קו ישר דרך הראשית, ושיפועו הוא −GMm-GMm.

שיפוע הגרף – משתי נקודות על הקו: (0, 0)(0,\,0) ונקודת הקצה (2.5⋅10−7 1m, −10⋅109 J)\left(2.5\cdot 10^{-7}\,\frac{1}{\text{m}},\ -10\cdot 10^{9}\,\text{J}\right):

שיפוע=ΔUΔ(1r)=−1.0⋅1010−02.5⋅10−7−0=−4.0⋅1016 J⋅m\text{שיפוע}=\frac{\Delta U}{\Delta\left(\frac1r\right)}=\frac{-1.0\cdot 10^{10}-0}{2.5\cdot 10^{-7}-0}=-4.0\cdot 10^{16}\,\text{J}\cdot\text{m}

(בדיקה בנקודה אחרת על הקו: ב־1r=1⋅10−7\frac1r=1\cdot 10^{-7} הקו עובר ב־−4⋅109 J-4\cdot 10^{9}\,\text{J}.)

GMm=4.0⋅1016  ⇒  M=4.0⋅1016GmGMm=4.0\cdot 10^{16}\;\Rightarrow\;M=\frac{4.0\cdot 10^{16}}{Gm}

הצבה (G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot 10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2, m=1000 kgm=1000\,\text{kg}):

M=4.0⋅10166.67⋅10−11⋅1000≈6.0⋅1023 kgM=\frac{4.0\cdot 10^{16}}{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 1000}\approx 6.0\cdot 10^{23}\,\text{kg}

טעות נפוצה: לשכוח את הגורמים 10−710^{-7} ו־10910^{9} של הצירים, או לשכוח לחלק במסת הגשושית.

סעיף ד

תשובה:

vמילוט=2GMRv_{\text{מילוט}}=\sqrt{\dfrac{2GM}{R}}

מהירות המילוט היא המהירות המינימלית שיש להקנות לגוף על פני כוכב הלכת כדי שיתרחק לאינסוף (בהזנחת התנגדות האטמוספרה וגופים אחרים).

במקרה הגבולי הגוף מגיע לאינסוף במהירות אפס, כלומר אנרגייתו הכוללת שם אפס. האנרגייה המכנית נשמרת:

12mv2−GMmR=0+0  ⇒  vמילוט=2GMR\tfrac12mv^2-\frac{GMm}{R}=0+0\;\Rightarrow\;v_{\text{מילוט}}=\sqrt{\frac{2GM}{R}}

(עבור כוכב הלכת שלנו: 2⋅4.0⋅10134.0⋅106≈4.5⋅103 m/s\sqrt{\frac{2\cdot 4.0\cdot 10^{13}}{4.0\cdot 10^{6}}}\approx 4.5\cdot 10^{3}\,\text{m/s}.)

סעיף ה

תשובה:

R=4.0⋅106 mR=4.0\cdot 10^{6}\,\text{m}

הגרף מתאר את UU עבור r≥Rr\ge R בלבד, כלומר מחוץ לכוכב הלכת ועל פניו. ככל ש־rr קטן, 1r\frac1r גדל – ולכן נקודת הקצה הימנית של הגרף מתאימה לערך הקטן ביותר של rr, כלומר ל־r=Rr=R (פני כוכב הלכת, שם נחתה הגשושית).

מהגרף, בנקודת הקצה:

1R=2.5⋅10−7 1m  ⇒  R=12.5⋅10−7=4.0⋅106 m\frac1R=2.5\cdot 10^{-7}\,\frac{1}{\text{m}}\;\Rightarrow\;R=\frac{1}{2.5\cdot 10^{-7}}=4.0\cdot 10^{6}\,\text{m}

בדיקה בעזרת האנרגייה על פני הכוכב: מהגרף U(R)=−1.0⋅1010 JU(R)=-1.0\cdot 10^{10}\,\text{J}, ומ־U=−GMmRU=-\frac{GMm}{R}:

R=GMm∣U(R)∣=4.0⋅10161.0⋅1010=4.0⋅106 mR=\frac{GMm}{|U(R)|}=\frac{4.0\cdot 10^{16}}{1.0\cdot 10^{10}}=4.0\cdot 10^{6}\,\text{m}

טעות נפוצה: להניח שהגרף ממשיך עד 1r=3⋅10−7\frac1r=3\cdot 10^{-7} (קצה הציר) – הקו מסתיים ב־2.5⋅10−72.5\cdot 10^{-7}.

שאלה 16 · חללית במסלול אליפטי ובמסלול מעגלי סביב מאדיםבאורך בגרות · ברמת בגרות

חללית מחקר שמסתה 1,000 kg1{,}000\,\text{kg} נעה סביב כוכב הלכת מאדים במסלול אליפטי. במסלול זה הגובה המזערי (המינימלי) של החללית מעל פני מאדים הוא 400 km400\,\text{km}, והגובה המרבי (המקסימלי) הוא 5,800 km5{,}800\,\text{km} (ראו תרשים).

שימו לב: התרשים אינו בקנה מידה.

הניחו כי החללית נעה רק בהשפעת כוח הכבידה של מאדים. נתוני מאדים – בדף הנוסחאות.

א.

AA ו־BB הן שתי נקודות על מסלול החללית. קבעו אם גודל מהירות החללית כאשר היא עוברת בנקודה AA גדול מגודל מהירותה כאשר היא עוברת בנקודה BB, שווה לו או קטן ממנו. נמקו את קביעתכם.

ב.

קבעו אם במהלך תנועת החללית מהנקודה AA לנקודה BB מתבצעת עבודה על ידי כוח הכבידה. אם כן – קבעו את סימנה. נמקו את קביעתכם.

ג.

חללית אחרת, שמסתה זהה, נעה סביב מאדים במסלול מעגלי, ומשלימה הקפה שלמה במשך שעתיים.

חשבו את רדיוס מסלולה של חללית זו.

ד.

חשבו את העבודה הדרושה כדי להעביר חללית זו למסלול מעגלי אחר, הגבוה ב־600 km600\,\text{km} ממסלולה הקודם.

ה.

קבעו אם האנרגייה הקינטית של החללית במסלול החדש גדולה מהאנרגייה הקינטית שלה במסלול הקודם, קטנה ממנה או שווה לה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

המהירות ב־AA גדולה מהמהירות ב־BB.

קביעה: vA>vBv_A>v_B.

נימוק: לפי התרשים, AA נמצאת בצד הקרוב של האליפסה (צד הגובה המזערי) ו־BB בצד הרחוק, ולכן rA<rBr_A<r_B (מרחקים ממרכז מאדים).

הכוח היחיד על החללית הוא כוח הכבידה – כוח משמר – ולכן האנרגייה המכנית נשמרת:

12mvA2−GMmrA=12mvB2−GMmrB\tfrac12mv_A^2-\frac{GMm}{r_A}=\tfrac12mv_B^2-\frac{GMm}{r_B}

ב־AA החללית קרובה יותר, והאנרגייה הפוטנציאלית שלה נמוכה יותר (שלילית יותר). כדי שהסכום יישמר, האנרגייה הקינטית ב־AA גדולה יותר – ולכן vA>vBv_A>v_B.

(אותה מסקנה מהחוק השני של קפלר: הקו ממאדים לחללית מכסה שטחים שווים בזמנים שווים, ולכן קרוב למאדים החללית נעה מהר יותר.)

סעיף ב

תשובה:

כן. כוח הכבידה מבצע עבודה שלילית (החללית מתרחקת ממאדים ומאטה).

קביעה: כוח הכבידה מבצע עבודה, והיא שלילית.

נימוק: במסלול אליפטי כוח הכבידה (המכוון אל מרכז מאדים) אינו ניצב למהירות, למעט בנקודות הקרובה והרחוקה ביותר. בדרך מ־AA ל־BB החללית מתרחקת ממאדים, ולכוח הכבידה יש רכיב נגד כיוון התנועה.

מדף הנוסחאות, עבודה של כוח משמר:

W=−ΔU=−(−GMmrB+GMmrA)=−GMm(1rA−1rB)W=-\Delta U=-\left(-\frac{GMm}{r_B}+\frac{GMm}{r_A}\right)=-GMm\left(\frac{1}{r_A}-\frac{1}{r_B}\right)

מאחר ש־rA<rBr_A<r_B, הביטוי בסוגריים חיובי ולכן W<0W<0. לפי משפט עבודה–אנרגייה, העבודה השלילית מקטינה את האנרגייה הקינטית – בהתאם לסעיף א (vB<vAv_B<v_A).

טעות נפוצה: לטעון שכוח הכבידה אינו מבצע עבודה "כי הוא כוח צנטריפטלי" – זה נכון רק במסלול מעגלי.

סעיף ג

תשובה:

r≈3.83⋅106 mr\approx 3.83\cdot 10^{6}\,\text{m} (כ־434 km434\,\text{km} מעל פני מאדים)

כוח הכבידה הוא הכוח השקול, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית. לפי החוק השני של ניוטון, עם ar=ω2ra_r=\omega^2r ו־ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}:

GMmr2=m(2πT)2r  ⇒  r3=GMT24π2  ⇒  r=GMT24π23G\frac{Mm}{r^2}=m\left(\frac{2\pi}{T}\right)^2r\;\Rightarrow\;r^3=\frac{GMT^2}{4\pi^2}\;\Rightarrow\;r=\sqrt[3]{\frac{GMT^2}{4\pi^2}}

נתונים: T=2 h=7200 sT=2\,\text{h}=7200\,\text{s}; מדף הנוסחאות G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot 10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2, מסת מאדים M=0.6417⋅1024 kgM=0.6417\cdot 10^{24}\,\text{kg} (כלומר GM≈4.28⋅1013 N⋅m2/kgGM\approx 4.28\cdot 10^{13}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}).

r=4.28⋅1013⋅720024π23=5.62⋅10193≈3.83⋅106 mr=\sqrt[3]{\frac{4.28\cdot 10^{13}\cdot 7200^2}{4\pi^2}}=\sqrt[3]{5.62\cdot 10^{19}}\approx 3.83\cdot 10^{6}\,\text{m}

רדיוס מאדים 3.396⋅106 m3.396\cdot 10^6\,\text{m}, ולכן הגובה מעל פני מאדים כ־4.3⋅105 m4.3\cdot 10^5\,\text{m} (434 km434\,\text{km}).

טעות נפוצה: להשתמש במסת כדור הארץ, או לא להמיר שעות לשניות.

סעיף ד

תשובה:

W≈7.6⋅108 JW\approx 7.6\cdot 10^{8}\,\text{J}

העבודה של הכוח החיצוני (המנועים) שווה לשינוי באנרגייה הכוללת של החללית. מדף הנוסחאות, האנרגייה הכוללת במסלול מעגלי:

E=−GMm2rE=-\frac{GMm}{2r}
W=E2−E1=GMm2(1r1−1r2)W=E_2-E_1=\frac{GMm}{2}\left(\frac{1}{r_1}-\frac{1}{r_2}\right)

נתונים: m=1000 kgm=1000\,\text{kg}, r1=3.830⋅106 mr_1=3.830\cdot 10^6\,\text{m}, r2=r1+0.6⋅106=4.430⋅106 mr_2=r_1+0.6\cdot 10^6=4.430\cdot 10^6\,\text{m}.

W=4.28⋅1013⋅10002(13.830⋅106−14.430⋅106)=2.14⋅1016⋅3.54⋅10−8≈7.6⋅108 JW=\frac{4.28\cdot 10^{13}\cdot 1000}{2}\left(\frac{1}{3.830\cdot 10^6}-\frac{1}{4.430\cdot 10^6}\right)=2.14\cdot 10^{16}\cdot 3.54\cdot 10^{-8}\approx 7.6\cdot 10^{8}\,\text{J}

טעות נפוצה: לחשב רק את ΔU\Delta U – במסלול הגבוה האנרגייה הקינטית קטנה, ולכן העבודה הדרושה היא מחצית מ־ΔU\Delta U.

סעיף ה

תשובה:

האנרגייה הקינטית קטנה יותר.

קביעה: האנרגייה הקינטית במסלול החדש קטנה יותר.

נימוק: במסלול מעגלי כוח הכבידה הוא הכוח הרדיאלי:

GMmr2=mv2r  ⇒  Ek=12mv2=GMm2r\frac{GMm}{r^2}=\frac{mv^2}{r}\;\Rightarrow\;E_k=\tfrac12mv^2=\frac{GMm}{2r}

(כמו בדף הנוסחאות). EkE_k הפוכה ל־rr; במסלול החדש rr גדול יותר, ולכן EkE_k קטנה – החללית נעה לאט יותר, למרות שהמנועים ביצעו עבודה חיובית. העבודה, ועוד האנרגייה הקינטית שאבדה, הפכו לאנרגייה פוטנציאלית.

(בחישוב: EkE_k קטנה מכ־5.59⋅109 J5.59\cdot 10^9\,\text{J} לכ־4.83⋅109 J4.83\cdot 10^9\,\text{J}.)

טעות נפוצה: להסיק שמאחר שהושקעה עבודה חיובית, החללית מהירה יותר.

שאלה 17 · שבתאי וירחיו דיונה וריאהבאורך בגרות · ברמת בגרות

שבתאי הוא כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש, ויש לו עשרות ירחים.

נתונים על אודות כוכב הלכת שבתאי מוצגים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).

א.

חשבו את גודל תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת שבתאי (בקו המשווה).

ב.

סביב כוכב הלכת שבתאי נעים שניים מן הירחים שלו, דיונה וריאה, כמתואר בתרשים שלפניכם (הניחו שמסלוליהם מעגליים).

התרשים אינו בקנה מידה.

דיונה מקיף את שבתאי במסלול שרדיוסו rD=38⋅107 mr_D=38\cdot 10^{7}\,\text{m} וזמן המחזור שלו TDT_D.

ריאה מקיף את שבתאי במסלול שרדיוסו rR=53⋅107 mr_R=53\cdot 10^{7}\,\text{m} וזמן המחזור שלו TRT_R.

חשבו את גודל התאוצה הרדיאלית של דיונה בתנועתו סביב שבתאי.

ג.

חשבו את זמן המחזור TDT_D של דיונה בתנועתו סביב שבתאי.

ד.

חשבו את היחס בין זמן המחזור של ריאה לבין זמן המחזור של דיונה, TRTD\frac{T_R}{T_D}.

ה.

רוצים לשגר שני לוויינים מלאכותיים שינועו סביב צדק:

לוויין א שינוע במסלול מעגלי שרדיוסו שווה לזה של דיונה סביב שבתאי,

ולוויין ב שינוע במסלול מעגלי שרדיוסו שווה לזה של ריאה סביב שבתאי.

קבעו אם היחס בין זמן המחזור של לוויין ב לבין זמן המחזור של לוויין א (TבTא)\left(\frac{T_{\text{ב}}}{T_{\text{א}}}\right) בתנועתם סביב צדק, יהיה שווה ליחס בין זמני המחזור של הירחים ריאה ודיונה (TRTD)\left(\frac{T_R}{T_D}\right) שחישבתם בסעיף ד או שונה ממנו.

נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

gS≈10.4 m/s2g_S\approx 10.4\,\text{m/s}^2

תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת שווה לעוצמת שדה הכבידה שלו על פניו. מדף הנוסחאות:

g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}

על פני כוכב הלכת r=Rr=R. מטבלת כוכבי הלכת: M=568.3⋅1024 kgM=568.3\cdot 10^{24}\,\text{kg}, R=60.27⋅106 mR=60.27\cdot 10^{6}\,\text{m}; וכן G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot 10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2.

gS=6.67⋅10−11⋅568.3⋅1024(60.27⋅106)2=3.79⋅10163.632⋅1015≈10.4 m/s2g_S=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 568.3\cdot 10^{24}}{(60.27\cdot 10^{6})^2}=\frac{3.79\cdot 10^{16}}{3.632\cdot 10^{15}}\approx 10.4\,\text{m/s}^2

(קרוב מאוד לערך על פני כדור הארץ, אף שמסת שבתאי גדולה פי 9595 – כי הרדיוס שלו גדול פי 9.49.4, והתאוצה יורדת עם ריבוע הרדיוס.)

סעיף ב

תשובה:

aR≈0.263 m/s2a_R\approx 0.263\,\text{m/s}^2

הכוח היחיד הפועל על דיונה הוא כוח הכבידה של שבתאי, והוא הכוח השקול הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון וחוק הכבידה מדף הנוסחאות:

GMmrD2=maR  ⇒  aR=GMrD2G\frac{Mm}{r_D^2}=ma_R\;\Rightarrow\;a_R=\frac{GM}{r_D^2}

הצבה, עם rD=38⋅107 mr_D=38\cdot 10^{7}\,\text{m}:

aR=6.67⋅10−11⋅568.3⋅1024(38⋅107)2=3.79⋅10161.444⋅1017≈0.263 m/s2a_R=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 568.3\cdot 10^{24}}{(38\cdot 10^{7})^2}=\frac{3.79\cdot 10^{16}}{1.444\cdot 10^{17}}\approx 0.263\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב את רדיוס שבתאי במקום רדיוס המסלול – התאוצה מחושבת במרחק של הירח ממרכז שבתאי.

סעיף ג

תשובה:

TD≈2.39⋅105 sT_D\approx 2.39\cdot 10^{5}\,\text{s} (כ־6666 שעות, כ־2.82.8 יממות)

בתנועה מעגלית, מדף הנוסחאות: aR=ω2ra_R=\omega^2r ו־ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}. לכן

aR=(2πTD)2rD  ⇒  TD=2πrDaRa_R=\left(\frac{2\pi}{T_D}\right)^2r_D\;\Rightarrow\;T_D=2\pi\sqrt{\frac{r_D}{a_R}}

הצבה, עם aR=0.2625 m/s2a_R=0.2625\,\text{m/s}^2 מסעיף ב:

TD=2π38⋅1070.2625=2π1.448⋅109=2π⋅3.805⋅104≈2.39⋅105 sT_D=2\pi\sqrt{\frac{38\cdot 10^{7}}{0.2625}}=2\pi\sqrt{1.448\cdot 10^{9}}=2\pi\cdot 3.805\cdot 10^{4}\approx 2.39\cdot 10^{5}\,\text{s}

כלומר כ־6666 שעות, כ־2.82.8 יממות.

(באופן שקול: TD=2πrD3GMT_D=2\pi\sqrt{\frac{r_D^3}{GM}}.)

סעיף ד

תשובה:

TRTD≈1.65\frac{T_R}{T_D}\approx 1.65

שני הירחים מקיפים את אותו גרם שמיים (שבתאי), ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:

(TRTD)2=(rRrD)3  ⇒  TRTD=(rRrD)3/2\left(\frac{T_R}{T_D}\right)^2=\left(\frac{r_R}{r_D}\right)^3\;\Rightarrow\;\frac{T_R}{T_D}=\left(\frac{r_R}{r_D}\right)^{3/2}

הצבה:

TRTD=(53⋅10738⋅107)3/2=(1.395)1.5≈1.65\frac{T_R}{T_D}=\left(\frac{53\cdot 10^{7}}{38\cdot 10^{7}}\right)^{3/2}=(1.395)^{1.5}\approx 1.65

(כלומר TR≈1.65⋅2.77≈4.6T_R\approx 1.65\cdot 2.77\approx 4.6 יממות.)

סעיף ה

תשובה:

היחס שווה: TבTא=TRTD≈1.65\frac{T_{\text{ב}}}{T_{\text{א}}}=\frac{T_R}{T_D}\approx 1.65.

קביעה: היחס יהיה שווה ליחס שחישבנו בסעיף ד.

נימוק: עבור גוף במסלול מעגלי סביב גרם שמיים שמסתו MM, כוח הכבידה הוא הכוח הרדיאלי:

GMmr2=m(2πT)2r  ⇒  T2=4π2GM r3G\frac{Mm}{r^2}=m\left(\frac{2\pi}{T}\right)^2r\;\Rightarrow\;T^2=\frac{4\pi^2}{GM}\,r^3

זמני המחזור של לוויין א ושל לוויין ב סביב צדק קטנים מאלה של הירחים סביב שבתאי (מסת צדק גדולה יותר, ולכן המקדם 4π2GM\frac{4\pi^2}{GM} קטן יותר). אבל ביחס בין שני גופים המקיפים אותו גרם שמיים המקדם מצטמצם:

(TבTא)2=(rבrא)3\left(\frac{T_{\text{ב}}}{T_{\text{א}}}\right)^2=\left(\frac{r_{\text{ב}}}{r_{\text{א}}}\right)^3

– זהו החוק השלישי של קפלר. היחס תלוי רק ביחס הרדיוסים. רדיוסי הלוויינים שווים לרדיוסי מסלולי ריאה ודיונה (rב=rRr_{\text{ב}}=r_R, rא=rDr_{\text{א}}=r_D), ולכן

TבTא=(rRrD)3/2=TRTD≈1.65\frac{T_{\text{ב}}}{T_{\text{א}}}=\left(\frac{r_R}{r_D}\right)^{3/2}=\frac{T_R}{T_D}\approx 1.65

היחס אינו תלוי במסת הגוף המרכזי ואף לא במסות הלוויינים.

טעות נפוצה: להסיק שהיחס שונה כי מסת צדק שונה ממסת שבתאי – מסת הגוף המרכזי משנה כל זמן מחזור בנפרד, אך מצטמצמת ביחס.

שאלה 18 · שלושה כוכבי לכת סביב ננס אדום: קפלר ומסת הכוכבבאורך בגרות · ברמת בגרות

אסטרונומים גילו שלושה כוכבי לכת המקיפים כוכב ננסי אדום שנכנה KK. נכנה את כוכבי הלכת bb, cc, dd; כוכב הלכת bb הוא הקרוב ביותר לכוכב KK ו־dd הוא הרחוק ביותר ממנו.

לצורך החישובים בשאלה יש להניח שהמסלולים של כוכבי הלכת מעגליים וכי ההשפעה של כוכבי הלכת זה על זה זניחה.

א.

בטבלה שלפניכם מוצגים חלק מן הנתונים של רדיוס המסלול ושל זמן המחזור של שלושת כוכבי הלכת.

כוכב הלכתrr רדיוס מסלול (109 m)(10^9\,\text{m})TT זמן מחזור (ימים)
bb1.501.500.6700.670
cc2.402.40
dd2.492.49

חשבו את הערכים החסרים בטבלה.

ב.

נועה, תלמידה במגמת פיזיקה, טוענת: "כוכב לכת רחוק יותר מן הכוכב KK עובר בכל הקפה מסלול ארוך יותר, ולכן מהירותו גדולה יותר."

האם נועה צודקת? נמקו את תשובתכם.

ג.
(1)

בטאו את aba_b, תאוצתו של כוכב הלכת bb הנגרמת על ידי הכוכב KK. השתמשו בפרמטרים rr, TT ובקבועים בסיסיים, וחשבו את ערכה.

(2)

האם משקלו של גוף שמסתו mm המונח על פני כוכב הלכת bb הוא mabma_b? נמקו את תשובתכם.

ד.

חשבו את מסת הכוכב KK.

ה.

נתונות שתי חלליות שהמסות שלהן שוות, msm_s. חללית II מקיפה את השמש שלנו, וחללית IIII מקיפה את הכוכב KK, במסלולים מעגליים שהרדיוס שלהם זהה.

תוספת האנרגייה הדרושה לחללית II כדי להימלט מהשפעת הכבידה של השמש היא ΔEI\Delta E_I, ותוספת האנרגייה הדרושה לחללית IIII כדי להימלט מהשפעת הכבידה של KK היא ΔEII\Delta E_{II}.

חשבו את היחס ΔEIIΔEI\dfrac{\Delta E_{II}}{\Delta E_{I}}.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Tc≈1.36T_c\approx 1.36 ימים; rd≈3.60⋅109 mr_d\approx 3.60\cdot 10^{9}\,\text{m}

כל כוכבי הלכת מקיפים את אותו כוכב, ולכן מתקיים החוק השלישי של קפלר:

(T1T2)2=(r1r2)3\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2=\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3

אפשר לעבוד ישירות ביחידות הטבלה (ימים ו־109 m10^9\,\text{m}), כי מדובר ביחסים.

זמן המחזור של cc:

Tc=Tb(rcrb)3/2=0.670⋅(2.401.50)3/2≈1.36 ימיםT_c=T_b\left(\frac{r_c}{r_b}\right)^{3/2}=0.670\cdot\left(\frac{2.40}{1.50}\right)^{3/2}\approx 1.36\ \text{ימים}

רדיוס המסלול של dd:

rd=rb(TdTb)2/3=1.50⋅(2.490.670)2/3≈3.60⋅109 mr_d=r_b\left(\frac{T_d}{T_b}\right)^{2/3}=1.50\cdot\left(\frac{2.49}{0.670}\right)^{2/3}\approx 3.60\cdot 10^{9}\,\text{m}
כוכב הלכתr (109 m)r\,(10^9\,\text{m})TT (ימים)
bb1.501.500.6700.670
cc2.402.40≈1.36\approx 1.36
dd≈3.60\approx 3.602.492.49

סעיף ב

תשובה:

לא. ככל שכוכב הלכת רחוק יותר, מהירותו קטנה יותר: v=GM/rv=\sqrt{GM/r}.

תשובה: נועה אינה צודקת.

נימוק: כוח הכבידה של KK הוא הכוח השקול על כוכב הלכת, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית. לפי החוק השני של ניוטון, חוק הכבידה ו־aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}

MM (מסת הכוכב KK) זהה לכל כוכבי הלכת, ולכן ככל שרדיוס המסלול גדל, גודל המהירות קטן.

הטעות בנימוק של נועה: אמנם ההיקף 2πr2\pi r גדל, אבל זמן המחזור גדל מהר יותר (T∝r3/2T\propto r^{3/2}), ולכן v=2πrT∝r−1/2v=\frac{2\pi r}{T}\propto r^{-1/2} קטן.

בדיקה מנתוני הטבלה (11 יום =86,400 s=86{,}400\,\text{s}):

- bb: v=2π⋅1.50⋅1090.670⋅86400≈1.63⋅105 m/sv=\frac{2\pi\cdot 1.50\cdot 10^9}{0.670\cdot 86400}\approx 1.63\cdot 10^5\,\text{m/s}

- cc: v≈1.29⋅105 m/sv\approx 1.29\cdot 10^5\,\text{m/s}

- dd: v≈1.05⋅105 m/sv\approx 1.05\cdot 10^5\,\text{m/s}

סעיף ג(1)

תשובה:

ab=4π2rT2≈17.7 m/s2a_b=\dfrac{4\pi^2r}{T^2}\approx 17.7\,\text{m/s}^2

הכוח היחיד הפועל על כוכב הלכת bb (השפעת כוכבי הלכת האחרים זניחה) הוא כוח הכבידה של KK, ולכן התאוצה שהוא גורם היא התאוצה הרדיאלית של התנועה המעגלית:

aR=ω2r,ω=2πT  ⇒  ab=4π2rT2a_R=\omega^2r,\qquad\omega=\frac{2\pi}{T}\;\Rightarrow\;a_b=\frac{4\pi^2r}{T^2}

עם נתוני bb (T=0.670⋅86400≈5.79⋅104 sT=0.670\cdot 86400\approx 5.79\cdot 10^4\,\text{s}):

ab=4π2⋅1.50⋅109(5.79⋅104)2≈17.7 m/s2a_b=\frac{4\pi^2\cdot 1.50\cdot 10^9}{(5.79\cdot 10^4)^2}\approx 17.7\,\text{m/s}^2

סעיף ג(2)

תשובה:

לא. המשקל נקבע על ידי כוח הכבידה של כוכב הלכת bb עצמו, GMbmRb2\frac{GM_bm}{R_b^2}, ולא על ידי aba_b.

תשובה: לא.

נימוק: aba_b היא עוצמת שדה הכבידה של הכוכב KK במקומו של כוכב הלכת bb. משקלו של גוף על פני כוכב הלכת הוא כוח הכבידה שמפעיל עליו כוכב הלכת bb עצמו, והוא תלוי במסה MbM_b וברדיוס RbR_b של כוכב הלכת:

F=GMbmRb2F=\frac{GM_bm}{R_b^2}

– נתונים שאינם קשורים ל־aba_b.

יתרה מזו: הכוכב KK מאיץ את הגוף ואת כוכב הלכת כולו באותה תאוצה aba_b (שניהם "נופלים" יחד סביב KK), ולכן כוח זה אינו לוחץ את הגוף אל פני כוכב הלכת.

טעות נפוצה: לבלבל בין שדה הכבידה של הכוכב המרכזי במקום המסלול לבין שדה הכבידה על פני כוכב הלכת.

סעיף ד

תשובה:

M≈5.96⋅1029 kgM\approx 5.96\cdot 10^{29}\,\text{kg} (כ־0.30.3 ממסת השמש)

כוח הכבידה של KK על כוכב הלכת bb הוא הכוח השקול. לפי החוק השני של ניוטון וחוק הכבידה:

GMmr2=m4π2T2r  ⇒  M=4π2r3GT2G\frac{Mm}{r^2}=m\frac{4\pi^2}{T^2}r\;\Rightarrow\;M=\frac{4\pi^2r^3}{GT^2}

נתוני bb ביחידות SI: r=1.50⋅109 mr=1.50\cdot 10^9\,\text{m}, T=0.670⋅86400≈5.79⋅104 sT=0.670\cdot 86400\approx 5.79\cdot 10^4\,\text{s}; G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot 10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2:

M=4π2⋅(1.50⋅109)36.67⋅10−11⋅(5.79⋅104)2≈5.96⋅1029 kgM=\frac{4\pi^2\cdot(1.50\cdot 10^9)^3}{6.67\cdot 10^{-11}\cdot(5.79\cdot 10^4)^2}\approx 5.96\cdot 10^{29}\,\text{kg}

(כ־30%30\% ממסת השמש – אכן כוכב ננסי. אפשר לחשב גם מ־aba_b: M=abr2GM=\frac{a_br^2}{G}.)

טעות נפוצה: להציב את זמן המחזור בימים במקום בשניות.

סעיף ה

תשובה:

ΔEIIΔEI=MKMשמש≈0.30\dfrac{\Delta E_{II}}{\Delta E_I}=\dfrac{M_K}{M_{\text{שמש}}}\approx 0.30

האנרגייה הכוללת של חללית במסלול מעגלי סביב גרם שמיים שמסתו MM (דף הנוסחאות):

E=−GMms2rE=-\frac{GMm_s}{2r}

כדי להימלט, החללית צריכה להגיע לאנרגייה כוללת E=0E=0 לפחות (UG=0U_G=0 באינסוף, מהירות אפס). תוספת האנרגייה:

ΔE=0−(−GMms2r)=GMms2r\Delta E=0-\left(-\frac{GMm_s}{2r}\right)=\frac{GMm_s}{2r}

לשתי החלליות אותה מסה ואותו רדיוס מסלול, ולכן:

ΔEIIΔEI=MKMשמש=5.96⋅10291.99⋅1030≈0.30\frac{\Delta E_{II}}{\Delta E_I}=\frac{M_K}{M_{\text{שמש}}}=\frac{5.96\cdot 10^{29}}{1.99\cdot 10^{30}}\approx 0.30

טעות נפוצה: לקחת את תוספת האנרגייה כ־GMmr\frac{GMm}{r} – לחללית במסלול כבר יש אנרגייה קינטית, ולכן התוספת היא רק מחצית (ביחס עצמו הטעות מתבטלת, אך בערך המוחלט היא שגויה).

שאלה 19 · חלליות במסלול סביב הירח: חוק קפלר ומסת הירחבאורך בגרות · ברמת בגרות

שתי חלליות מחקר נעות סביב הירח במסלולים מעגליים (ראו תרשים).

זמן המחזור של חללית 1 בתנועתה סביב הירח, T1T_1, הוא 3.583.58 שעות, ורדיוס מסלולה הוא r1=2.74⋅106 mr_1=2.74\cdot 10^6\,\text{m}.

זמן המחזור של חללית 2 סביב הירח, T2T_2, הוא 6.006.00 שעות.

א.
(1)

חשבו את רדיוס המסלול של חללית 2 (יש להזניח את השפעת החלליות זו על זו).

(2)

נתון: זמן המחזור של תחנת החלל הבין־לאומית בתנועתה סביב כדור הארץ הוא 92.792.7 דקות.

האם על פי נתון זה, הנתונים שבפתיח וחוקי קפלר בלבד, אפשר לחשב את רדיוס המסלול של תחנת החלל? אם כן – חשבו אותו; אם לא – הסבירו מדוע אי אפשר לחשב.

ב.

הָניחו שהירח כדורי, וצפיפותו אחידה.

חשבו את מסת הירח על פי נתוני השאלה בלבד. פרטו את חישוביכם.

ג.

רחפן חקר שמסתו 46 kg46\,\text{kg} ריחף ללא תנועה בגובה 12 m12\,\text{m} מעל פני הירח. רכב חקר ששהה על פני הירח שיגר אליו מכל דגימות שמסתו 4 kg4\,\text{kg}. ברגע שהמכל הגיע לרחפן הוא היה בשיא מסלולו, ומהירותו הייתה אופקית וגודלה 25 ms25\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. המכל נלכד ברשת שמתחת לרחפן, ובאותו רגע כבו מנועי הרחפן.

לאחר הלכידה נעו הרחפן והמכל כגוף אחד ופגעו בפני הירח.

רדיוס הירח הוא R=1.74⋅106 mR=1.74\cdot 10^6\,\text{m}. לירח אין אטמוספרה.

חשבו את גודל המהירות של הרחפן עם המכל מייד אחרי הלכידה.

ד.
(1)

חשבו את גודל תאוצת הכובד סמוך לפני הירח.

(2)

כמה זמן אחרי הלכידה פגע הגוף המורכב בפני הירח?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א(1)

תשובה:

r2≈3.87⋅106 mr_2\approx 3.87\cdot 10^{6}\,\text{m}

שתי החלליות מקיפות את אותו גרם שמיים (הירח), ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:

(T2T1)2=(r2r1)3  ⇒  r2=r1(T2T1)2/3\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^2=\left(\frac{r_2}{r_1}\right)^3\;\Rightarrow\;r_2=r_1\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^{2/3}

(היחידות של זמן המחזור מצטמצמות, ולכן אפשר להציב בשעות.) הצבה:

r2=2.74⋅106⋅(6.003.58)2/3=2.74⋅106⋅1.411≈3.87⋅106 mr_2=2.74\cdot 10^6\cdot\left(\frac{6.00}{3.58}\right)^{2/3}=2.74\cdot 10^6\cdot 1.411\approx 3.87\cdot 10^{6}\,\text{m}

סעיף א(2)

תשובה:

לא. החוק השלישי של קפלר משווה רק גופים המקיפים את אותו גרם שמיים, ותחנת החלל מקיפה את כדור הארץ ולא את הירח.

קביעה: אי אפשר.

הסבר: החוק השלישי של קפלר (T1T2)2=(r1r2)3\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2=\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3 תקף רק לגופים המקיפים אותו גרם שמיים. מקורו בשוויון GMmr2=m4π2T2rG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{4\pi^2}{T^2}r, שממנו

T2r3=4π2GM\frac{T^2}{r^3}=\frac{4\pi^2}{GM}

היחס T2r3\frac{T^2}{r^3} תלוי במסה MM של הגוף המרכזי. לחלליות היחס נקבע לפי מסת הירח, ואילו לתחנת החלל – לפי מסת כדור הארץ, שהיא שונה. הנתונים שבפתיח נוגעים רק לגופים המקיפים את הירח, ולכן אי אפשר להשוות אליהם את תחנת החלל ולמצוא את רדיוס מסלולה.

טעות נפוצה: להציב 92.792.7 דקות ביחס עם T1T_1 ו־r1r_1 בחוק קפלר – מתקבל מספר, אבל הוא חסר משמעות פיזיקלית.

סעיף ב

תשובה:

M≈7.33⋅1022 kgM\approx 7.33\cdot 10^{22}\,\text{kg}

כוח הכבידה של הירח הוא הכוח השקול על חללית 1, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית שלה. לפי חוק הכבידה, החוק השני של ניוטון ו־ar=ω2ra_r=\omega^2r, ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T} (מדף הנוסחאות):

GMmr12=m(2πT1)2r1  ⇒  M=4π2r13GT12G\frac{Mm}{r_1^2}=m\left(\frac{2\pi}{T_1}\right)^2r_1\;\Rightarrow\;M=\frac{4\pi^2r_1^3}{GT_1^2}

המרת זמן המחזור לשניות:

T1=3.58⋅3600=12,888 sT_1=3.58\cdot 3600=12{,}888\,\text{s}

הצבה (G=6.67⋅10−11 N⋅m2/kg2G=6.67\cdot 10^{-11}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{kg}^2):

M=4π2⋅(2.74⋅106)36.67⋅10−11⋅128882=4π2⋅2.057⋅10196.67⋅10−11⋅1.661⋅108≈7.33⋅1022 kgM=\frac{4\pi^2\cdot(2.74\cdot 10^6)^3}{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 12888^2}=\frac{4\pi^2\cdot 2.057\cdot 10^{19}}{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 1.661\cdot 10^{8}}\approx 7.33\cdot 10^{22}\,\text{kg}

(הערך מתאים לנתון בדף הנוסחאות, 7.35⋅1022 kg7.35\cdot 10^{22}\,\text{kg}; חישוב עם חללית 2 נותן אותה תוצאה.)

טעות נפוצה: להציב את זמן המחזור בשעות – בחישוב עם GG יש להשתמש ביחידות SI.

סעיף ג

תשובה:

u=2 m/su=2\,\text{m/s} (אופקית)

בזמן הלכידה הקצר הכוחות שהרחפן והמכל מפעילים זה על זה גדולים מאוד לעומת כוח הכבידה של הירח, ולכן התנע (האופקי) של המערכת נשמר. ההתנגשות פלסטית – הגופים נעים יחד אחריה.

לפני הלכידה הרחפן במנוחה, והמכל נע אופקית במהירות 25 m/s25\,\text{m/s}. לפי שימור תנע:

m1v1+m2v2=(m1+m2) um_1v_1+m_2v_2=(m_1+m_2)\,u
4⋅25+46⋅0=(4+46) u  ⇒  u=10050=2 ms4\cdot 25+46\cdot 0=(4+46)\,u\;\Rightarrow\;u=\frac{100}{50}=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

כיוון המהירות – אופקי, בכיוון תנועת המכל.

סעיף ד(1)

תשובה:

gL≈1.62 m/s2g_L\approx 1.62\,\text{m/s}^2

מדף הנוסחאות, עוצמת שדה הכבידה של גרם שמיים:

g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}

סמוך לפני הירח r=Rr=R; מציבים את מסת הירח מסעיף ב:

gL=6.67⋅10−11⋅7.33⋅1022(1.74⋅106)2=4.889⋅10123.028⋅1012≈1.62 ms2g_L=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.33\cdot 10^{22}}{(1.74\cdot 10^6)^2}=\frac{4.889\cdot 10^{12}}{3.028\cdot 10^{12}}\approx 1.62\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

סעיף ד(2)

תשובה:

t≈3.85 st\approx 3.85\,\text{s}

מייד אחרי הלכידה מהירות הגוף המורכב אופקית בלבד (סעיף ג), כלומר רכיב המהירות האנכי ההתחלתי אפס. מכאן הגוף נע כמו גוף שנזרק אופקית: בציר האנכי – תנועה שוות תאוצה בתאוצה gLg_L (הגובה 12 m12\,\text{m} זניח לעומת RR, ולכן התאוצה קבועה), ובציר האופקי – תנועה קצובה. לירח אין אטמוספרה, ולכן אין התנגדות אוויר.

לפי x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2 בציר האנכי, עם v0y=0v_{0y}=0:

h=12gLt2  ⇒  t=2hgLh=\tfrac12g_Lt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g_L}}

הצבה:

t=2⋅121.62≈3.85 st=\sqrt{\frac{2\cdot 12}{1.62}}\approx 3.85\,\text{s}

זמן הנפילה אינו תלוי במהירות האופקית.

טעות נפוצה: להציב g=10 m/s2g=10\,\text{m/s}^2 – התאוצה על הירח היא זו שחושבה בתת־סעיף (1).

שאלה 20 · לוויין תצפית "נייח" מעל קו המשווה של צדקבאורך בגרות · ברמת בגרות

כדי לצלם ברציפות סופה ענקית הנמצאת באזור קו המשווה של כוכב הלכת צדק, מתכננים להציב לוויין תצפית במסלול מעגלי סביב צדק, כך שיימצא כל הזמן מעל אותה נקודה AA שעל קו המשווה של צדק (הניחו שהסופה נעה יחד עם סיבוב צדק).

צדק מסתובב סביב צירו פעם אחת בכל 9.939.93 שעות. נתוני צדק – בדף הנוסחאות (רדיוס צדק – הרדיוס בקו המשווה).

א.

קבעו את זמן המחזור של הלוויין. נמקו את קביעתכם.

ב.

חשבו את גובה המסלול של הלוויין מעל פני צדק.

ג.

חשבו את גודל התאוצה של הלוויין במסלולו.

ד.

גשושית מחקר מקיפה את צדק במסלול מעגלי, וזמן המחזור שלה 5.05.0 שעות. השתמשו בחוקי קפלר וחשבו באיזה גובה מעל פני צדק עובר מסלולה.

ה.

לפניכם שלושה היגדים 11–33. קבעו איזה היגד או אילו היגדים נכונים, ונמקו את קביעותיכם.

1. תנועת הלוויין במסלולו היא נפילה חופשית, ולכן גודל תאוצתו שווה לעוצמת שדה הכבידה של צדק בגובה המסלול.

2. גודל התאוצה של הנקודה AA שעל קו המשווה של צדק שווה לגודל התאוצה של הלוויין.

3. בכל שעה, הזווית שבה מסתובב הלוויין סביב מרכז צדק שווה לזווית שבה מסתובבת הנקודה AA סביב ציר צדק.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

T=9.93 h≈3.57⋅104 sT=9.93\,\text{h}\approx 3.57\cdot 10^{4}\,\text{s}

קביעה: זמן המחזור של הלוויין הוא 9.939.93 שעות.

נימוק: הנקודה AA מסתובבת יחד עם צדק ומשלימה סיבוב ב־9.939.93 שעות. כדי להישאר כל הזמן מעליה, הלוויין חייב להשלים סיבוב שלם באותו זמן בדיוק (ולנוע באותו כיוון):

T=9.93⋅3600≈35,750 s≈3.57⋅104 sT=9.93\cdot 3600\approx 35{,}750\,\text{s}\approx 3.57\cdot 10^{4}\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

h≈8.85⋅107 mh\approx 8.85\cdot 10^{7}\,\text{m} (כ־88,500 km88{,}500\,\text{km}); רדיוס המסלול r≈1.60⋅108 mr\approx 1.60\cdot 10^{8}\,\text{m}

הכוח היחיד הפועל על הלוויין הוא כוח הכבידה של צדק, והוא הכוח הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון, חוק הכבידה ו־aR=ω2ra_R=\omega^2r, ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}:

GMmr2=m(2πT)2r  ⇒  r=GMT24π23G\frac{Mm}{r^2}=m\left(\frac{2\pi}{T}\right)^2r\;\Rightarrow\;r=\sqrt[3]{\frac{GMT^2}{4\pi^2}}

מדף הנוסחאות: M=1898⋅1024 kg=1.898⋅1027 kgM=1898\cdot 10^{24}\,\text{kg}=1.898\cdot 10^{27}\,\text{kg}, R=71.49⋅106 m=7.149⋅107 mR=71.49\cdot 10^{6}\,\text{m}=7.149\cdot 10^{7}\,\text{m}.

r=6.67⋅10−11⋅1.898⋅1027⋅3574824π23=4.10⋅10243≈1.60⋅108 mr=\sqrt[3]{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 1.898\cdot 10^{27}\cdot 35748^2}{4\pi^2}}=\sqrt[3]{4.10\cdot 10^{24}}\approx 1.60\cdot 10^{8}\,\text{m}

הגובה מעל פני צדק:

h=r−R=1.600⋅108−0.715⋅108≈8.85⋅107 mh=r-R=1.600\cdot 10^{8}-0.715\cdot 10^{8}\approx 8.85\cdot 10^{7}\,\text{m}

טעות נפוצה: לתת את רדיוס המסלול כתשובה – השאלה מבקשת את הגובה מעל פני צדק.

סעיף ג

תשובה:

a≈4.94 m/s2a\approx 4.94\,\text{m/s}^2

תאוצת הלוויין רדיאלית. מדף הנוסחאות:

aR=ω2r=(2π35748)2⋅1.600⋅108=(1.758⋅10−4)2⋅1.600⋅108≈4.94 m/s2a_R=\omega^2r=\left(\frac{2\pi}{35748}\right)^2\cdot 1.600\cdot 10^{8}=(1.758\cdot 10^{-4})^2\cdot 1.600\cdot 10^{8}\approx 4.94\,\text{m/s}^2

בדיקה – זוהי עוצמת שדה הכבידה של צדק בגובה המסלול:

g∗=GMr2=6.67⋅10−11⋅1.898⋅1027(1.600⋅108)2≈4.94 m/s2 ✓g^*=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 1.898\cdot 10^{27}}{(1.600\cdot 10^{8})^2}\approx 4.94\,\text{m/s}^2\ ✓

סעיף ד

תשובה:

h2≈2.98⋅107 mh_2\approx 2.98\cdot 10^{7}\,\text{m} (כ־30,000 km30{,}000\,\text{km}); r2≈1.01⋅108 mr_2\approx 1.01\cdot 10^{8}\,\text{m}

שני הגופים מקיפים את אותו גרם שמיים (צדק), ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:

(T1T2)2=(r1r2)3  ⇒  r2=r1(T2T1)2/3\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2=\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3\;\Rightarrow\;r_2=r_1\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^{2/3}
r2=1.600⋅108⋅(5.09.93)2/3=1.600⋅108⋅0.633≈1.013⋅108 mr_2=1.600\cdot 10^{8}\cdot\left(\frac{5.0}{9.93}\right)^{2/3}=1.600\cdot 10^{8}\cdot 0.633\approx 1.013\cdot 10^{8}\,\text{m}
h2=r2−R=1.013⋅108−0.715⋅108≈2.98⋅107 mh_2=r_2-R=1.013\cdot 10^{8}-0.715\cdot 10^{8}\approx 2.98\cdot 10^{7}\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב בחוק קפלר גבהים מעל פני צדק במקום רדיוסי מסלול.

סעיף ה

תשובה:

היגדים 1 ו־3 נכונים; היגד 2 שגוי.

היגד 1 – נכון. על הלוויין פועל רק כוח הכבידה של צדק, ולכן הוא בנפילה חופשית, ותאוצתו a=Fm=GMr2=g∗a=\frac{F}{m}=\frac{GM}{r^2}=g^* – כפי שמצאנו בסעיף ג (4.94 m/s24.94\,\text{m/s}^2).

היגד 2 – שגוי. לנקודה AA וללוויין אותה מהירות זוויתית, אבל מדף הנוסחאות aR=ω2ra_R=\omega^2r, והרדיוסים שונים: AA נעה ברדיוס צדק R=7.149⋅107 mR=7.149\cdot 10^7\,\text{m}, והלוויין ברדיוס 1.60⋅108 m1.60\cdot 10^8\,\text{m}:

aA=ω2R≈2.21 m/s2,aלוויין≈4.94 m/s2a_A=\omega^2R\approx 2.21\,\text{m/s}^2,\qquad a_{\text{לוויין}}\approx 4.94\,\text{m/s}^2

היגד 3 – נכון. הלוויין נמצא כל הזמן מעל AA, ולכן שניהם משלימים סיבוב באותו זמן ומסתובבים באותה מהירות זוויתית ω=2πT≈1.76⋅10−4 rad/s\omega=\frac{2\pi}{T}\approx 1.76\cdot 10^{-4}\,\text{rad/s}. בכל שעה שניהם מסתובבים באותה זווית, 360∘9.93≈36.3∘\frac{360^\circ}{9.93}\approx 36.3^\circ.

טעות נפוצה: להסיק משוויון המהירות הזוויתית שגם התאוצות (או המהירויות הקוויות) שוות – אלה תלויות גם ברדיוס.

עוד 4 שאלות על חוקי קפלר

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. לוויין סביב כדור הארץ ולוויין תאום סביב נוגה (באורך בגרות · בינונית)

    לוויין קטן לניטור יערות ומקורות מים מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה 1000 km1000\,\text{km} מעל פני כדור הארץ. התייחסו רק להשפעת כדור הארץ…

  2. אסטרואיד וירחו: מסת האסטרואיד, נפילה על פניו וניסוי הסטה (באורך בגרות · בינונית)

    אסטרואיד כדורי בעל צפיפות אחידה, שנכנה DD, הוא בעל רדיוס R=390 mR=390\,\text{m}. סביב DD נע ירח קטן במסלול מעגלי שרדיוסו r1=1.20 kmr_1=1.20\,\text{km}…

  3. שיגור לוויין: תאוצת הרקטה ומסלול אליפטי (באורך בגרות · בינונית)

    משגרים לוויין בעזרת רקטה. ברגע השיגור מסת הרקטה עם הדלק והלוויין היא M=2.0⋅106 kgM=2.0\cdot10^{6}\,\text{kg}, והכוח שהמנוע מפעיל על הרקטה (כוח הדחף)…

  4. חוק קפלר השלישי: מסת השמש, לוויין סביב כדור הארץ ומלכודת הגוף המרכזי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור הארץ מקיף את השמש במסלול שאפשר להתייחס אליו כמעגלי, ברדיוס rE=1.496⋅1011 mr_E=1.496\cdot10^{11}\,\text{m} ובזמן מחזור TE=1T_E=1 שנה…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.