דילוג לתוכן המרכזי

לוויינים במסלול מעגלי - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · כבידה · 42 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · גשושית סביב צדק: מסה ממהירות ומזמן מחזורקצרה · בינונית

גשושית נעה סביב צדק במסלול מעגלי. מכשירי הגשושית מודדים את גודל מהירותה, 3.0⋅104 m/s3.0\cdot10^{4}\,\text{m/s}, ואת זמן המחזור שלה, 8.28.2 שעות. רדיוס המסלול לא נמדד ישירות. הזניחו את השפעת השמש והירחים של צדק.

א.

חשבו את רדיוס המסלול של הגשושית.

ב.

חשבו את מסת צדק מתוך המדידות, והשוו לערך שבדף הנוסחאות. באיזה גובה מעל פני צדק נעה הגשושית?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

r≈1.41⋅108 mr\approx1.41\cdot10^{8}\,\text{m}

בתנועה מעגלית קצובה הגשושית עוברת היקף מעגל אחד בזמן מחזור אחד:

v=2πrT  ⇒  r=vT2π=3.0⋅104⋅8.2⋅36002π≈1.41⋅108 mv=\frac{2\pi r}{T}\;\Rightarrow\;r=\frac{vT}{2\pi}=\frac{3.0\cdot10^4\cdot8.2\cdot3600}{2\pi}\approx1.41\cdot10^{8}\,\text{m}

בסעיף זה לא צריך פיזיקה של כבידה – רק קינמטיקה של תנועה מעגלית.

סעיף ב

תשובה:

M≈1.90⋅1027 kgM\approx1.90\cdot10^{27}\,\text{kg} (מתאים לנוסחאון); h≈6.9⋅107 mh\approx6.9\cdot10^{7}\,\text{m}

כוח הכבידה של צדק הוא הכוח הצנטריפטלי:

GMmr2=mv2r  ⇒  M=v2rG=(3.0⋅104)2⋅1.41⋅1086.67⋅10−11≈1.90⋅1027 kgG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;M=\frac{v^2r}{G}=\frac{(3.0\cdot10^4)^2\cdot1.41\cdot10^8}{6.67\cdot10^{-11}}\approx1.90\cdot10^{27}\,\text{kg}

בנוסחאון: 1898.1⋅1024 kg=1.898⋅1027 kg1898.1\cdot10^{24}\,\text{kg}=1.898\cdot10^{27}\,\text{kg} – התאמה טובה מאוד.

אפשר גם בלי לחשב את rr: מהצבת r=vT2πr=\frac{vT}{2\pi} מקבלים M=v3T2πGM=\frac{v^3T}{2\pi G}.

הגובה: h=r−R=1.41⋅108−7.149⋅107≈6.9⋅107 mh=r-R=1.41\cdot10^8-7.149\cdot10^7\approx6.9\cdot10^{7}\,\text{m} – כמעט רדיוס צדק אחד מעל פניו.

שאלה 2 · חללית סביב נוגה: מפתח ברגים והפעלת מנועקצרה · בינונית

חללית נעה במסלול מעגלי סביב נוגה (Venus), בגובה 300 km300\,\text{km} מעל פניו. היעזרו בנתוני נוגה שבדף הנוסחאות והזניחו את השפעת השמש.

א.

מה גודל מהירות החללית, ומה זמן המחזור שלה בדקות?

ב.

(1) אסטרונאוטית מחוץ לחללית משחררת מידה מפתח ברגים, בלי לדחוף אותו. האם המפתח ״ייפול״ לנוגה? נמקו. (2) אחר כך מפעילים לרגע את מנוע החללית, ומהירותה גדלה ב־100 m/s100\,\text{m/s} בכיוון תנועתה. האם החללית תמשיך לנוע באותו מסלול מעגלי? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

v≈7.15⋅103 m/sv\approx7.15\cdot10^{3}\,\text{m/s}, T≈93T\approx93 דקות

רדיוס המסלול: r=RV+h=6.052⋅106+3.0⋅105=6.352⋅106 mr=R_V+h=6.052\cdot10^6+3.0\cdot10^5=6.352\cdot10^6\,\text{m}.

כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי:

GMVmr2=mv2r  ⇒  v=GMVr=6.67⋅10−11⋅4.867⋅10246.352⋅106≈7.15⋅103 m/sG\frac{M_Vm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM_V}{r}}=\sqrt{\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot4.867\cdot10^{24}}{6.352\cdot10^{6}}}\approx7.15\cdot10^{3}\,\text{m/s}
T=2πrv=2π⋅6.352⋅1067.15⋅103≈5.58⋅103 s≈93 minT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot6.352\cdot10^6}{7.15\cdot10^3}\approx5.58\cdot10^3\,\text{s}\approx93\,\text{min}

סעיף ב

תשובה:

(1) לא – המפתח ימשיך להקיף את נוגה לצד החללית; (2) לא – החללית תתרחק מנוגה ותעבור למסלול אחר

(1) ברגע השחרור למפתח אותה מהירות כמו לחללית, והוא נמצא באותו מרחק מנוגה. המהירות הדרושה למסלול מעגלי v=GMVrv=\sqrt{\frac{GM_V}{r}} אינה תלויה במסת הגוף, ולכן המפתח מקיים את תנאי המסלול המעגלי בדיוק כמו החללית. המפתח אכן ״נופל״ כל הזמן לעבר נוגה – כמו החללית – אבל בגלל מהירותו המשיקית הוא מחטיא אותו ונשאר במסלול.

(2) במסלול מעגלי ברדיוס rr צריך כוח צנטריפטלי mv2rm\frac{v^2}{r}. אחרי ההפעלה vv גדל, ולכן נדרש כוח גדול יותר, אבל כוח הכבידה GMVmr2G\frac{M_Vm}{r^2} באותו מקום לא השתנה. הכוח קטן מהדרוש כדי לעקם את המסלול לאותו מעגל, והחללית מתרחקת מנוגה (המסלול נעשה אליפטי, ונקודת ההפעלה היא הנקודה הקרובה ביותר בו). כל רדיוס מסלול מעגלי מתאים למהירות אחת בלבד.

שאלה 3 · לוויין שחולף מעל אותה עירקצרה · קשה

לוויין נע במסלול מעגלי במישור קו המשווה של כדור הארץ, וזמן המחזור שלו 88 שעות. היעזרו בנתוני כדור הארץ שבדף הנוסחאות, והניחו שכדור הארץ מסתובב סביב צירו פעם אחת ב־2424 שעות.

א.

באיזה גובה מעל פני כדור הארץ נע הלוויין?

ב.

ברגע מסוים הלוויין נמצא בדיוק מעל עיר שעל קו המשווה. כעבור כמה זמן יימצא שוב בדיוק מעל אותה עיר, אם הוא נע (1) בכיוון הסיבוב של כדור הארץ; (2) בכיוון ההפוך?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

h≈1.39⋅107 mh\approx1.39\cdot10^{7}\,\text{m} (כ־13,900 km13{,}900\,\text{km})

כוח הכבידה הוא הכוח השקול והוא משמש ככוח צנטריפטלי:

GMEmr2=m4π2T2r  ⇒  r=GMET24π23G\frac{M_Em}{r^2}=m\frac{4\pi^2}{T^2}r\;\Rightarrow\;r=\sqrt[3]{\frac{GM_ET^2}{4\pi^2}}

עם T=8⋅3600=28,800 sT=8\cdot3600=28{,}800\,\text{s}:

r=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅2880024π23≈2.03⋅107 mr=\sqrt[3]{\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot5.972\cdot10^{24}\cdot28800^2}{4\pi^2}}\approx2.03\cdot10^{7}\,\text{m}
h=r−RE=2.03⋅107−6.378⋅106≈1.39⋅107 mh=r-R_E=2.03\cdot10^7-6.378\cdot10^6\approx1.39\cdot10^{7}\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

(1) כעבור 1212 שעות; (2) כעבור 66 שעות

העיר אינה עומדת: היא מסתובבת עם כדור הארץ במהירות זוויתית ωE=2π24 h\omega_E=\frac{2\pi}{24\,\text{h}}, והלוויין נע במהירות זוויתית ωs=2π8 h\omega_s=\frac{2\pi}{8\,\text{h}}. הלוויין יהיה שוב מעל העיר כשהזווית היחסית ביניהם תגדל ב־2π2\pi.

(1) באותו כיוון המהירות הזוויתית היחסית היא ωs−ωE\omega_s-\omega_E:

(ωs−ωE)t=2π  ⇒  1t=18−124=112  ⇒  t=12 h(\omega_s-\omega_E)t=2\pi\;\Rightarrow\;\frac1t=\frac18-\frac1{24}=\frac1{12}\;\Rightarrow\;t=12\,\text{h}

בזמן זה הלוויין השלים 1.51.5 הקפות, והעיר חצי סיבוב – הלוויין ״השיג״ אותה בהקפה אחת.

(2) בכיוון ההפוך הם נעים זה לקראת זה, והמהירות הזוויתית היחסית היא ωs+ωE\omega_s+\omega_E:

1t=18+124=16  ⇒  t=6 h\frac1t=\frac18+\frac1{24}=\frac16\;\Rightarrow\;t=6\,\text{h}

טעות נפוצה: לענות 88 שעות – זמן המחזור של הלוויין. אחרי 88 שעות הלוויין חזר לאותה נקודה במרחב, אבל העיר כבר הסתובבה שליש סיבוב.

שאלה 4 · לוויין תקשורת בגובה בינוניביניים · קלה

לוויין שמסתו 350 kg350\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, בגובה 1622 km1622\,\text{km} מעל פני כדור הארץ. היעזרו בנתוני כדור הארץ שבדף הנוסחאות.

א.

מה גודל מהירות הלוויין?

ב.

מה זמן המחזור של הלוויין? תנו את התשובה בשניות ובשעות.

ג.

מה גודל התאוצה של הלוויין, ולאן היא מכוונת?

ד.

כמה הקפות שלמות משלים הלוויין במשך יממה אחת (24 שעות)?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

v≈7.06⋅103 m/sv\approx7.06\cdot10^3\,\text{m/s}

רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ:

r=RE+h=6.378⋅106+1.622⋅106=8.0⋅106 mr=R_E+h=6.378\cdot10^6+1.622\cdot10^6=8.0\cdot10^6\,\text{m}

כוח הכבידה הוא הכוח השקול, והוא הכוח הרדיאלי:

GMEmr2=mv2r  ⇒  v=GMEr=6.67⋅10−11⋅5.972⋅10248.0⋅106≈7.06⋅103 msG\frac{M_Em}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM_E}{r}}=\sqrt{\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot5.972\cdot10^{24}}{8.0\cdot10^6}}\approx7.06\cdot10^3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

המסה של הלוויין מצטמצמת.

טעות נפוצה: להציב את הגובה hh במקום רדיוס המסלול rr.

סעיף ב

תשובה:

T≈7.12⋅103 s≈1.98 hT\approx7.12\cdot10^3\,\text{s}\approx1.98\,\text{h}

T=2πrv=2π⋅8.0⋅1067.06⋅103≈7.12⋅103 s≈1.98 hT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot8.0\cdot10^6}{7.06\cdot10^3}\approx7.12\cdot10^3\,\text{s}\approx1.98\,\text{h}

סעיף ג

תשובה:

a≈6.22 m/s2a\approx6.22\,\text{m/s}^2, אל מרכז כדור הארץ

התאוצה רדיאלית:

aR=v2r=(7.06⋅103)28.0⋅106≈6.22 ms2a_R=\frac{v^2}{r}=\frac{(7.06\cdot10^3)^2}{8.0\cdot10^6}\approx6.22\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

וזו בדיוק עוצמת שדה הכבידה בגובה המסלול, GMEr2\frac{GM_E}{r^2}. היא מכוונת אל מרכז כדור הארץ.

סעיף ד

תשובה:

1212 הקפות שלמות (כ־12.112.1 הקפות)

n=24⋅36007.12⋅103≈12.1n=\frac{24\cdot3600}{7.12\cdot10^3}\approx12.1

כלומר 12 הקפות שלמות, וחלק קטן מהקפה נוספת.

שאלה 5 · לוויין סביב כוכב לכת שצפיפותו ידועהביניים · בינונית

כוכב לכת כדורי שרדיוסו R=4000 kmR=4000\,\text{km} עשוי מחומר שצפיפותו הממוצעת ρ=3.6 g/cm3\rho=3.6\,\text{g/cm}^3. מתכננים להציב סביבו לוויין שמסתו 150 kg150\,\text{kg} במסלול מעגלי, כך שזמן המחזור שלו יהיה 1212 שעות. נפח כדור: 43πR3\tfrac43\pi R^3.

א.

מה המהירות הזוויתית של הלוויין?

ב.

מה רדיוס המסלול של הלוויין? מה גובהו מעל פני כוכב הלכת?

ג.

מה התאוצה של הלוויין? האם היא שווה לתאוצת הנפילה החופשית (עוצמת שדה הכבידה) בגובה שבו הוא נע? נמקו.

ד.

מה תאוצת הנפילה החופשית על פני כוכב הלכת?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ω≈1.45⋅10−4 rad/s\omega\approx1.45\cdot10^{-4}\,\text{rad/s}

ω=2πT=2π12⋅3600≈1.45⋅10−4 rads\omega=\frac{2\pi}{T}=\frac{2\pi}{12\cdot3600}\approx1.45\cdot10^{-4}\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

סעיף ב

תשובה:

r≈1.45⋅107 mr\approx1.45\cdot10^7\,\text{m}, גובה כ־1.05⋅107 m1.05\cdot10^7\,\text{m}

תחילה מסת כוכב הלכת. ביחידות SI: ρ=3600 kg/m3\rho=3600\,\text{kg/m}^3, R=4.0⋅106 mR=4.0\cdot10^6\,\text{m}:

M=ρ⋅43πR3=3600⋅43π(4.0⋅106)3≈9.65⋅1023 kgM=\rho\cdot\tfrac43\pi R^3=3600\cdot\tfrac43\pi(4.0\cdot10^6)^3\approx9.65\cdot10^{23}\,\text{kg}

כוח הכבידה הוא הכוח הרדיאלי:

GMmr2=mω2r  ⇒  r=GMω23=6.67⋅10−11⋅9.65⋅1023(1.45⋅10−4)23≈1.45⋅107 mG\frac{Mm}{r^2}=m\omega^2r\;\Rightarrow\;r=\sqrt[3]{\frac{GM}{\omega^2}}=\sqrt[3]{\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot9.65\cdot10^{23}}{(1.45\cdot10^{-4})^2}}\approx1.45\cdot10^7\,\text{m}

הגובה: h=r−R≈1.45⋅107−0.40⋅107≈1.05⋅107 mh=r-R\approx1.45\cdot10^7-0.40\cdot10^7\approx1.05\cdot10^7\,\text{m}.

טעות נפוצה: להציב את הצפיפות ב־g/cm3\text{g/cm}^3 – 1 g/cm3=1000 kg/m31\,\text{g/cm}^3=1000\,\text{kg/m}^3.

סעיף ג

תשובה:

a≈0.307 m/s2a\approx0.307\,\text{m/s}^2; כן, שוות

a=ω2r=(1.45⋅10−4)2⋅1.45⋅107≈0.307 ms2a=\omega^2r=(1.45\cdot10^{-4})^2\cdot1.45\cdot10^7\approx0.307\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

בגובה המסלול:

g∗=GMr2=6.67⋅10−11⋅9.65⋅1023(1.45⋅107)2≈0.307 ms2g^*=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot9.65\cdot10^{23}}{(1.45\cdot10^7)^2}\approx0.307\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

הערכים שווים, ולא במקרה: הכוח היחיד על הלוויין הוא כוח הכבידה, כלומר הלוויין נמצא בנפילה חופשית, ותאוצתו היא עוצמת השדה במקומו. ההבדל מגוף שנופל ישר למטה הוא רק שללוויין יש מהירות משיקית, ולכן הוא ״נופל״ סביב כוכב הלכת.

סעיף ד

תשובה:

g0≈4.0 m/s2g_0\approx4.0\,\text{m/s}^2

g0=GMR2=6.67⋅10−11⋅9.65⋅1023(4.0⋅106)2≈4.0 ms2g_0=\frac{GM}{R^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot9.65\cdot10^{23}}{(4.0\cdot10^6)^2}\approx4.0\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

בדיקה: היחס לסעיף ג הוא (rR)2≈(1.45⋅1074.0⋅106)2≈13\left(\frac{r}{R}\right)^2\approx\left(\frac{1.45\cdot10^7}{4.0\cdot10^6}\right)^2\approx13, ואכן 4.00.307≈13\frac{4.0}{0.307}\approx13.

שאלה 6 · גשושית שמרחפת תמיד מעל אותו מכתש: כמה ארוכה היממה בכוכב הלכת?ביניים · בינונית

גשושית מקיפה במסלול מעגלי כוכב לכת לא מוכר, XX. מסת XX היא 3.0⋅1024 kg3.0\cdot10^{24}\,\text{kg} ורדיוסו 5.0⋅106 m5.0\cdot10^{6}\,\text{m}. הגשושית נעה בגובה 1.5⋅107 m1.5\cdot10^{7}\,\text{m} מעל פני XX. המצלמות שלה מגלות שהיא נמצאת כל הזמן מעל אותו מכתש KK, שנמצא על קו המשווה של XX.

א.

הגשושית נעה במהירות רבה, ובכל זאת נשארת כל הזמן מעל המכתש. כיצד זה ייתכן? מה אפשר להסיק מכך על הקשר בין זמן המחזור של הגשושית לבין משך היממה בכוכב הלכת XX (זמן הסיבוב שלו סביב צירו)?

ב.

חשבו את משך היממה בכוכב הלכת XX, בשעות.

ג.

חשבו את גודל מהירות הגשושית ואת גודל המהירות של המכתש KK (ביחס למרכז XX). מדוע המהירויות שונות, אף שהגשושית נשארת מעל המכתש?

ד.

מהנדס מציע להציב גשושית נוספת כך שתימצא כל הזמן מעל עיר מחקר שנמצאת רחוק מקו המשווה של XX, בחצי הכדור הצפוני. הסבירו מדוע זה בלתי אפשרי בלי הפעלה מתמדת של מנועים.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

המכתש מסתובב עם XX, והגשושית מקיפה באותו כיוון ובאותה מהירות זוויתית; לכן זמן המחזור של הגשושית שווה למשך היממה ב־XX.

המכתש KK אינו נייח: הוא מסתובב יחד עם כוכב הלכת סביב צירו. אם הגשושית נמצאת כל הזמן מעליו, בכל פרק זמן היא מסתובבת סביב מרכז XX באותה זווית שבה מסתובב המכתש – כלומר לשניהם אותה מהירות זוויתית, באותו כיוון.

לכן זמן המחזור של הגשושית שווה לזמן שבו XX משלים סיבוב סביב צירו – משך היממה ב־XX. מהירותה הקווית של הגשושית גדולה, אבל למי שעומד ליד המכתש היא נראית נייחת, כי גם הוא מסתובב.

סעיף ב

תשובה:

T≈3.97⋅104 s≈11.0 hT\approx3.97\cdot10^{4}\,\text{s}\approx11.0\,\text{h}

רדיוס המסלול נמדד ממרכז XX: r=R+h=5.0⋅106+1.5⋅107=2.0⋅107 mr=R+h=5.0\cdot10^{6}+1.5\cdot10^{7}=2.0\cdot10^{7}\,\text{m}.

כוח הכבידה הוא הכוח השקול, והוא הכוח הרדיאלי:

GMmr2=m4π2T2r  ⇒  T=2πr3GM=2π(2.0⋅107)36.67⋅10−11⋅3.0⋅1024≈3.97⋅104 sG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{4\pi^2}{T^2}r\;\Rightarrow\;T=2\pi\sqrt{\frac{r^3}{GM}}=2\pi\sqrt{\frac{(2.0\cdot10^{7})^3}{6.67\cdot10^{-11}\cdot3.0\cdot10^{24}}}\approx3.97\cdot10^{4}\,\text{s}
T≈3.97⋅1043600≈11.0 hT\approx\frac{3.97\cdot10^{4}}{3600}\approx11.0\,\text{h}

לפי סעיף א, זה גם משך היממה ב־XX.

טעות נפוצה: להציב את הגובה 1.5⋅107 m1.5\cdot10^{7}\,\text{m} במקום רדיוס המסלול.

סעיף ג

תשובה:

vs≈3.16⋅103 m/sv_s\approx3.16\cdot10^{3}\,\text{m/s}, vK≈7.9⋅102 m/sv_K\approx7.9\cdot10^{2}\,\text{m/s}; המהירויות הזוויתיות שוות, אבל רדיוס המסלול של הגשושית גדול פי 44.

vs=2πrT=2π⋅2.0⋅1073.97⋅104≈3.16⋅103 msv_s=\frac{2\pi r}{T}=\frac{2\pi\cdot2.0\cdot10^{7}}{3.97\cdot10^{4}}\approx3.16\cdot10^{3}\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

(אותו ערך מתקבל מ־v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}}.)

המכתש נע במעגל שרדיוסו RR, באותו זמן מחזור:

vK=2πRT=2π⋅5.0⋅1063.97⋅104≈7.9⋅102 msv_K=\frac{2\pi R}{T}=\frac{2\pi\cdot5.0\cdot10^{6}}{3.97\cdot10^{4}}\approx7.9\cdot10^{2}\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

לשניהם אותה מהירות זוויתית ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}, והמהירות הקווית היא v=ωrv=\omega r. רדיוס המסלול של הגשושית גדול פי 2.0⋅1075.0⋅106=4\frac{2.0\cdot10^{7}}{5.0\cdot10^{6}}=4, ולכן גם מהירותה גדולה פי 44.

סעיף ד

תשובה:

מסלול בכבידה בלבד הוא מעגל שמרכזו במרכז XX; נקודה צפונית נעה במעגל שמרכזו על הציר מעל מרכז XX.

כשהמנועים כבויים, הכוח היחיד על הגשושית הוא כוח הכבידה, והוא מכוון תמיד אל מרכז XX. לכן כל מסלול מעגלי של גשושית הוא מעגל שמרכזו במרכז XX.

העיר הצפונית מסתובבת עם XX במעגל שמרכזו על ציר הסיבוב, מעל מרכז XX. כדי ללוות אותה, הגשושית הייתה צריכה לנוע במעגל שמרכזו אינו במרכז XX – כלומר הכוח השקול עליה לא היה מכוון אל מרכז XX, וזה בלתי אפשרי כשרק הכבידה פועלת. המסלול היחיד שמרכזו במרכז XX ושמישורו מאונך לציר הסיבוב הוא המסלול במישור קו המשווה.

שאלה 7 · מאזני קפיץ בתוך חלליתביניים · בינונית

בתוך חללית תלויה משקולת שמסתה 3 kg3\,\text{kg} על מאזני קפיץ. היעזרו בנתוני כדור הארץ שבדף הנוסחאות, וחשבו את עוצמת שדה הכבידה מתוך g=GMr2g=\frac{GM}{r^2}. מה תהיה הוריית המאזניים בכל אחד מהמצבים הבאים?

א.

החללית עומדת על כן השיגור, במנוחה על פני כדור הארץ.

ב.

מיד לאחר ההמראה החללית מאיצה אנכית כלפי מעלה בתאוצה של 4 m/s24\,\text{m/s}^2 (עדיין סמוך לפני כדור הארץ).

ג.

החללית מרחפת במנוחה (בעזרת המנועים) בגובה 6378 km6378\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.

ד.

המנועים כבויים, והחללית נעה במסלול מעגלי סביב כדור הארץ באותו גובה. הסבירו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

F≈29.4 NF\approx29.4\,\text{N}

עוצמת שדה הכבידה על פני כדור הארץ:

g0=GMERE2=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(6.378⋅106)2≈9.79 Nkgg_0=\frac{GM_E}{R_E^2}=\frac{6.67\cdot10^{-11}\cdot5.972\cdot10^{24}}{(6.378\cdot10^6)^2}\approx9.79\,\frac{\text{N}}{\text{kg}}

המשקולת במנוחה, לכן הכוח שהקפיץ מפעיל מאזן את כוח הכבידה:

F=mg0=3⋅9.79≈29.4 NF=mg_0=3\cdot9.79\approx29.4\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

F≈41.4 NF\approx41.4\,\text{N}

על המשקולת פועלים כוח הקפיץ כלפי מעלה וכוח הכבידה כלפי מטה. החוק השני (חיובי כלפי מעלה):

F−mg0=ma  ⇒  F=m(g0+a)=3(9.79+4)≈41.4 NF-mg_0=ma\;\Rightarrow\;F=m(g_0+a)=3(9.79+4)\approx41.4\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

F≈7.3 NF\approx7.3\,\text{N}

בגובה השווה לרדיוס כדור הארץ, המרחק מהמרכז הוא r=2REr=2R_E, ולכן השדה קטן פי 44:

g=GME(2RE)2=g04≈2.45 Nkgg=\frac{GM_E}{(2R_E)^2}=\frac{g_0}{4}\approx2.45\,\frac{\text{N}}{\text{kg}}

המשקולת במנוחה, ולכן F=mg=3⋅2.45≈7.3 NF=mg=3\cdot2.45\approx7.3\,\text{N}.

סעיף ד

תשובה:

F=0F=0

עכשיו גם החללית וגם המשקולת נעות בתנועה מעגלית בהשפעת כוח הכבידה בלבד, ולכן לשתיהן אותה תאוצה g=2.45 m/s2g=2.45\,\text{m/s}^2 אל מרכז כדור הארץ. כדי שלמשקולת תהיה בדיוק התאוצה הזו, הכוח השקול עליה צריך להיות mgmg – כלומר כוח הכבידה לבדו. לכן הקפיץ אינו מפעיל כוח: F=0F=0.

טעות נפוצה: לחשוב שההוריה אפס כי ״בחלל אין כבידה״. כוח הכבידה על המשקולת הוא 7.3 N7.3\,\text{N} – כמו בסעיף ג. מה שהשתנה הוא התאוצה, לא הכבידה.

שאלה 8 · לוויין סביב מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין שמסתו mm נע סביב מאדים במסלול מעגלי, בגובה 1,000 km1{,}000\,\text{km} מעל פני מאדים.

היעזרו בנתוני מאדים שבדף הנוסחאות.

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה על פני מאדים.

ב.

חשבו את גודל מהירות הלוויין.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ד.

לוויין שני נע סביב מאדים במסלול מעגלי שזמן המחזור שלו גדול פי 88 מזמן המחזור של הלוויין הראשון.

חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין השני.

ה.

נתון שמסות שני הלוויינים שוות. קבעו לאיזה מהם אנרגייה מכנית כוללת גדולה יותר. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

g∗≈3.71 N/kgg^*\approx 3.71\,\text{N/kg}

מדף הנוסחאות – נתוני מאדים: M=0.6417⋅1024 kgM=0.6417\cdot 10^{24}\,\text{kg}, R=3.396⋅106 mR=3.396\cdot 10^{6}\,\text{m}.

g∗=GMR2=6.67⋅10−11⋅6.417⋅1023(3.396⋅106)2≈3.71 Nkgg^*=\frac{GM}{R^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{(3.396\cdot 10^{6})^2}\approx 3.71\,\frac{\text{N}}{\text{kg}}

(כ־0.370.37 מעוצמת השדה על פני כדור הארץ.)

סעיף ב

תשובה:

v≈3.12⋅103 m/sv\approx 3.12\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

רדיוס המסלול נמדד ממרכז מאדים:

r=R+h=3.396⋅106+1.0⋅106=4.396⋅106 mr=R+h=3.396\cdot 10^{6}+1.0\cdot 10^{6}=4.396\cdot 10^{6}\,\text{m}

כוח הכבידה הוא הכוח הצנטריפטלי:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMr\frac{GMm}{r^2}=\frac{mv^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅6.417⋅10234.396⋅106≈3.12⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{4.396\cdot 10^{6}}}\approx 3.12\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את הגובה 1,000 km1{,}000\,\text{km} כרדיוס המסלול.

סעיף ג

תשובה:

T≈8.85⋅103 sT\approx 8.85\cdot 10^{3}\,\text{s} (כ־2.52.5 שעות)

מדף הנוסחאות, בתנועה מעגלית קצובה:

v=2πrT  ⇒  T=2πrv=2π⋅4.396⋅1063.12⋅103≈8.85⋅103 s≈2.5 hv=\frac{2\pi r}{T}\;\Rightarrow\;T=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 4.396\cdot 10^{6}}{3.12\cdot 10^{3}}\approx 8.85\cdot 10^{3}\,\text{s}\approx 2.5\,\text{h}

סעיף ד

תשובה:

r2=4r1≈1.76⋅107 mr_2=4r_1\approx 1.76\cdot 10^{7}\,\text{m}

מדף הנוסחאות – החוק השלישי של קפלר (שני הלוויינים סובבים את אותו גוף):

(T2T1)2=(r2r1)3  ⇒  r2r1=(T2T1)2/3=82/3=4\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^2=\left(\frac{r_2}{r_1}\right)^3\;\Rightarrow\;\frac{r_2}{r_1}=\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^{2/3}=8^{2/3}=4
r2=4⋅4.396⋅106≈1.76⋅107 mr_2=4\cdot 4.396\cdot 10^{6}\approx 1.76\cdot 10^{7}\,\text{m}

(גובהו מעל פני מאדים כ־1.42⋅107 m1.42\cdot 10^{7}\,\text{m}.)

סעיף ה

תשובה:

ללוויין השני (הרחוק): E=−GMm2rE=-\frac{GMm}{2r}, ו־E2=14E1E_2=\frac14E_1 – פחות שלילית, ולכן גדולה יותר.

מדף הנוסחאות – האנרגייה הכוללת של לוויין במסלול מעגלי:

E=−GMm2rE=-\frac{GMm}{2r}

האנרגייה שלילית, וגודלה המוחלט קטן ככל ש־rr גדל. ללוויין השני r2=4r1r_2=4r_1:

E2=−GMm8r1=14E1E_2=-\frac{GMm}{8r_1}=\tfrac14E_1

מאחר ש־E1<0E_1<0, מתקיים E2>E1E_2>E_1: ללוויין השני אנרגייה כוללת גדולה יותר (קרובה יותר לאפס). כדי להעביר לוויין למסלול רחוק יותר יש להשקיע בו אנרגייה.

טעות נפוצה: "לוויין הקרוב מהיר יותר, ולכן האנרגייה שלו גדולה יותר" – האנרגייה הקינטית שלו אכן גדולה יותר, אבל האנרגייה הפוטנציאלית שלו שלילית פי 2 יותר, והסכום קטן יותר.

שאלה 9 · לוויין במסלול מעגלי סביב כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין ניווט שמסתו 500 kg500\,\text{kg} נע סביב כדור הארץ במסלול מעגלי, בגובה של 20,200 km20{,}200\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.

הניחו שהלוויין נע רק בהשפעת כוח הכבידה של כדור הארץ. נתוני כדור הארץ – בדף הנוסחאות.

א.

חשבו את גודל כוח הכבידה שכדור הארץ מפעיל על הלוויין.

ב.

כוח הכבידה הוא הכוח השקול הגורם לתאוצה הרדיאלית של הלוויין. חשבו את גודל מהירות הלוויין.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ד.

חשבו את האנרגייה הקינטית, את האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית ואת האנרגייה הכוללת של הלוויין (האנרגייה הפוטנציאלית אפס במרחק אינסופי).

ה.

לוויין שני נע במסלול מעגלי גבוה יותר. קבעו אם מהירותו גדולה ממהירות הלוויין הראשון, קטנה ממנה או שווה לה, ואם זמן המחזור שלו ארוך יותר, קצר יותר או שווה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

F≈282 NF\approx 282\,\text{N}

רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ:

r=RE+h=6.378⋅106+20.2⋅106=2.658⋅107 mr=R_E+h=6.378\cdot 10^6+20.2\cdot 10^6=2.658\cdot 10^7\,\text{m}

לפי חוק הכבידה:

F=GMmr2=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅500(2.658⋅107)2≈282 NF=G\frac{Mm}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}\cdot 500}{(2.658\cdot 10^7)^2}\approx 282\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב את הגובה (20,200 km20{,}200\,\text{km}) במקום המרחק ממרכז כדור הארץ.

סעיף ב

תשובה:

v≈3.87⋅103 m/sv\approx 3.87\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=\frac{mv^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅5.972⋅10242.658⋅107=1.50⋅107≈3.87⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{2.658\cdot 10^7}}=\sqrt{1.50\cdot 10^{7}}\approx 3.87\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

המהירות אינה תלויה במסת הלוויין.

סעיף ג

תשובה:

T≈4.31⋅104 sT\approx 4.31\cdot 10^{4}\,\text{s} (כ־1212 שעות)

מ־v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅2.658⋅1073871≈4.31⋅104 s≈12.0 hT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 2.658\cdot 10^7}{3871}\approx 4.31\cdot 10^{4}\,\text{s}\approx 12.0\,\text{h}

סעיף ד

תשובה:

Ek≈3.75⋅109 JE_k\approx 3.75\cdot 10^{9}\,\text{J}, U≈−7.49⋅109 JU\approx -7.49\cdot 10^{9}\,\text{J}, E≈−3.75⋅109 JE\approx -3.75\cdot 10^{9}\,\text{J}

אנרגייה קינטית:

Ek=12mv2=12⋅500⋅38712≈3.75⋅109 JE_k=\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot 500\cdot 3871^2\approx 3.75\cdot 10^{9}\,\text{J}

אנרגייה פוטנציאלית (מדף הנוסחאות):

U=−GMmr=−6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅5002.658⋅107≈−7.49⋅109 JU=-\frac{GMm}{r}=-\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}\cdot 500}{2.658\cdot 10^7}\approx -7.49\cdot 10^{9}\,\text{J}

אנרגייה כוללת:

E=Ek+U≈3.75⋅109−7.49⋅109≈−3.75⋅109 JE=E_k+U\approx 3.75\cdot 10^{9}-7.49\cdot 10^{9}\approx -3.75\cdot 10^{9}\,\text{J}

בהתאם לדף הנוסחאות: Ek=GMm2r=−U2E_k=\frac{GMm}{2r}=-\frac{U}{2} ו־E=−GMm2rE=-\frac{GMm}{2r}. האנרגייה הכוללת שלילית – הלוויין "קשור" לכדור הארץ.

סעיף ה

תשובה:

מהירותו קטנה יותר וזמן המחזור שלו ארוך יותר.

מהירות: מסעיף ב, v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}} – ככל שרדיוס המסלול גדול יותר, המהירות קטנה יותר (כוח הכבידה חלש יותר, ונדרשת מהירות קטנה יותר כדי שהוא יספק בדיוק את הכוח הרדיאלי).

זמן מחזור: לפי החוק השלישי של קפלר, T2T^2 יחסי ל־r3r^3, ולכן ברדיוס גדול יותר זמן המחזור ארוך יותר. (גם ישירות: T=2πrvT=\frac{2\pi r}{v} – ההיקף גדל והמהירות קטנה.)

שאלה 10 · לוויין במסלול נמוך ולוויין גאוסטציונריבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה h=1600 kmh=1600\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.

היעזרו בנתונים על אודות כדור הארץ והירח המופיעים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים בפיזיקה" (נוסחאון).

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ במסלול הלוויין.

ב.

הכוח היחיד הפועל על הלוויין הוא כוח הכבידה, ולכן תאוצתו הרדיאלית שווה לעוצמת השדה שחישבתם בסעיף א. חשבו את גודל המהירות של הלוויין.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ד.

לוויין גאוסטציונרי מקיף את כדור הארץ בזמן מחזור של יממה אחת.

היעזרו בחוק השלישי של קפלר ובנתוני הירח שבנוסחאון, וחשבו את רדיוס המסלול של הלוויין הגאוסטציונרי.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

g∗≈6.26 m/s2g^*\approx 6.26\,\text{m/s}^2 (רדיוס המסלול r≈7.98⋅106 mr\approx 7.98\cdot 10^{6}\,\text{m})

רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ:

r=RE+h=6.378⋅106+1.6⋅106=7.978⋅106 mr=R_E+h=6.378\cdot 10^{6}+1.6\cdot 10^{6}=7.978\cdot 10^{6}\,\text{m}

מדף הנוסחאות g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}, עם ME=5.972⋅1024 kgM_E=5.972\cdot 10^{24}\,\text{kg}:

g∗=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(7.978⋅106)2=3.983⋅10146.365⋅1013≈6.26 m/s2g^*=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{(7.978\cdot 10^{6})^2}=\frac{3.983\cdot 10^{14}}{6.365\cdot 10^{13}}\approx 6.26\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב r=h=1.6⋅106 mr=h=1.6\cdot 10^{6}\,\text{m} – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז כדור הארץ.

סעיף ב

תשובה:

v≈7.07⋅103 m/sv\approx 7.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}, ו־aR=g∗a_R=g^*:

v2r=g∗  ⇒  v=g∗r\frac{v^2}{r}=g^*\;\Rightarrow\;v=\sqrt{g^*r}

הצבה:

v=6.26⋅7.978⋅106=4.99⋅107≈7.07⋅103 m/sv=\sqrt{6.26\cdot 7.978\cdot 10^{6}}=\sqrt{4.99\cdot 10^{7}}\approx 7.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

(כ־7 km7\,\text{km} בכל שנייה.)

סעיף ג

תשובה:

T≈7.09⋅103 sT\approx 7.09\cdot 10^{3}\,\text{s} (כשעתיים)

מדף הנוסחאות v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅7.978⋅1067.07⋅103≈7.09⋅103 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 7.978\cdot 10^{6}}{7.07\cdot 10^{3}}\approx 7.09\cdot 10^{3}\,\text{s}

כלומר כ־1.971.97 שעות – כשתי הקפות בארבע שעות.

סעיף ד

תשובה:

r≈4.24⋅107 mr\approx 4.24\cdot 10^{7}\,\text{m}

הירח והלוויין הגאוסטציונרי מקיפים את אותו גרם שמיים, כדור הארץ, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר מדף הנוסחאות:

(T1T2)2=(r1r2)3  ⇒  rגאו=rירח(TגאוTירח)2/3\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2=\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3\;\Rightarrow\;r_{\text{גאו}}=r_{\text{ירח}}\left(\frac{T_{\text{גאו}}}{T_{\text{ירח}}}\right)^{2/3}

מהנוסחאון: rירח=3.84⋅108 mr_{\text{ירח}}=3.84\cdot 10^{8}\,\text{m}, Tירח=27.3T_{\text{ירח}}=27.3 יממות. אפשר להשאיר את זמני המחזור ביממות, כי רק היחס ביניהם משנה:

rגאו=3.84⋅108⋅(127.3)2/3=3.84⋅108⋅0.1103≈4.24⋅107 mr_{\text{גאו}}=3.84\cdot 10^{8}\cdot\left(\frac{1}{27.3}\right)^{2/3}=3.84\cdot 10^{8}\cdot 0.1103\approx 4.24\cdot 10^{7}\,\text{m}

(כלומר בגובה של כ־36,000 km36{,}000\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.)

טעות נפוצה: להשתמש ביחס Tr\frac{T}{r} קבוע במקום T2r3\frac{T^2}{r^3}.

שאלה 11 · לוויין גיאוסטציונרי והירח: החוק השלישי של קפלרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין תקשורת שמסתו 1000 kg1000\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, וזמן המחזור שלו הוא יממה אחת (2424 שעות). הניחו שהלוויין נע רק בהשפעת הכבידה של כדור הארץ.

נתוני כדור הארץ ונתוני הירח – בדף הנוסחאות.

א.

היעזרו בחוק הכבידה ובחוק השני של ניוטון, וחשבו את רדיוס המסלול של הלוויין.

ב.

חשבו את גודל מהירות הלוויין.

ג.

הלוויין והירח מקיפים שניהם את כדור הארץ. היעזרו בחוק השלישי של קפלר, בתוצאת סעיף א ובזמן המחזור של הירח, וחשבו את רדיוס מסלול הירח. השוו לערך שבדף הנוסחאות.

ד.

חשבו את האנרגייה הכוללת של הלוויין במסלולו, ואת האנרגייה המינימלית שיש להוסיף לו כדי שיימלט מהשפעת הכבידה של כדור הארץ.

ה.

יואב טוען: "בלוויין חפצים מרחפים, כי בגובה כזה אין כבר כבידה של כדור הארץ."

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ במקום הלוויין, וקבעו אם יואב צודק. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

r≈4.22⋅107 mr\approx 4.22\cdot 10^{7}\,\text{m}

כוח הכבידה של כדור הארץ הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית aR=4π2T2ra_R=\frac{4\pi^2}{T^2}r:

GMmr2=m4π2T2r  ⇒  r3=GMT24π2G\frac{Mm}{r^2}=m\frac{4\pi^2}{T^2}r\;\Rightarrow\;r^3=\frac{GMT^2}{4\pi^2}

מדף הנוסחאות M=5.97⋅1024 kgM=5.97\cdot 10^{24}\,\text{kg}; T=24⋅3600=86,400 sT=24\cdot 3600=86{,}400\,\text{s}:

r=6.67⋅10−11⋅5.97⋅1024⋅8640024π23≈4.22⋅107 mr=\sqrt[3]{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.97\cdot 10^{24}\cdot 86400^2}{4\pi^2}}\approx 4.22\cdot 10^{7}\,\text{m}

(כ־6.66.6 רדיוסי כדור הארץ. מסת הלוויין מצטמצמת.)

טעות נפוצה: להציב את זמן המחזור בשעות במקום בשניות.

סעיף ב

תשובה:

v≈3.07⋅103 m/sv\approx 3.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

בתנועה מעגלית קצובה הלוויין עובר היקף מעגל אחד בזמן מחזור אחד:

v=2πrT=2π⋅4.22⋅10786400≈3.07⋅103 m/sv=\frac{2\pi r}{T}=\frac{2\pi\cdot 4.22\cdot 10^7}{86400}\approx 3.07\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

(בדיקה: v=GMr=6.67⋅10−11⋅5.97⋅10244.22⋅107≈3.07⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{GM}{r}}=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.97\cdot 10^{24}}{4.22\cdot 10^7}}\approx 3.07\cdot 10^3\,\text{m/s} ✓.)

סעיף ג

תשובה:

rירח≈3.83⋅108 mr_{\text{ירח}}\approx 3.83\cdot 10^{8}\,\text{m} – מתאים לערך בדף הנוסחאות, 3.84⋅108 m3.84\cdot 10^{8}\,\text{m}

שני הגופים מקיפים את אותו גוף מרכזי, ולכן לפי החוק השלישי של קפלר:

(T1T2)2=(r1r2)3  ⇒  rירח=rלוויין(TירחTלוויין)2/3\left(\frac{T_1}{T_2}\right)^2=\left(\frac{r_1}{r_2}\right)^3\;\Rightarrow\;r_{\text{ירח}}=r_{\text{לוויין}}\left(\frac{T_{\text{ירח}}}{T_{\text{לוויין}}}\right)^{2/3}

מדף הנוסחאות Tירח=27.3T_{\text{ירח}}=27.3 יממות, ו־Tלוויין=1T_{\text{לוויין}}=1 יממה (ביחס אפשר להשאיר את שני הזמנים ביממות):

rירח=4.22⋅107⋅27.32/3≈3.83⋅108 mr_{\text{ירח}}=4.22\cdot 10^7\cdot 27.3^{2/3}\approx 3.83\cdot 10^{8}\,\text{m}

הערך בדף הנוסחאות הוא 3.84⋅108 m3.84\cdot 10^8\,\text{m} – התאמה טובה מאוד (הפרש של כ־0.3%0.3\%, הנובע מעיגול הנתונים).

טעות נפוצה: להפוך את המעריכים – r∝T2/3r\propto T^{2/3}, לא T3/2T^{3/2}.

סעיף ד

תשובה:

E≈−4.71⋅109 JE\approx -4.71\cdot 10^{9}\,\text{J}; יש להוסיף ≈4.71⋅109 J\approx 4.71\cdot 10^{9}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E=−GMm2r=−6.67⋅10−11⋅5.97⋅1024⋅10002⋅4.22⋅107≈−4.71⋅109 JE=-\frac{GMm}{2r}=-\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.97\cdot 10^{24}\cdot 1000}{2\cdot 4.22\cdot 10^7}\approx -4.71\cdot 10^{9}\,\text{J}

כדי להימלט יש להגיע לאנרגייה כוללת 00 לפחות (UG=0U_G=0 באינסוף), ולכן התוספת המינימלית:

ΔE=0−E≈4.71⋅109 J\Delta E=0-E\approx 4.71\cdot 10^{9}\,\text{J}

טעות נפוצה: לחשב את התוספת כ־GMmr\frac{GMm}{r} – ללוויין במסלול כבר יש אנרגייה קינטית GMm2r\frac{GMm}{2r}.

סעיף ה

תשובה:

g≈0.22 m/s2≠0g\approx 0.22\,\text{m/s}^2\neq 0; יואב אינו צודק – החפצים "מרחפים" כי הם נופלים יחד עם הלוויין.

מדף הנוסחאות:

g=GMr2=6.67⋅10−11⋅5.97⋅1024(4.22⋅107)2≈0.22 m/s2g=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.97\cdot 10^{24}}{(4.22\cdot 10^7)^2}\approx 0.22\,\text{m/s}^2

השדה קטן בהרבה מאשר על פני כדור הארץ, אבל אינו אפס – ויואב אינו צודק. בלעדיו הלוויין כלל לא היה נע במעגל: זה בדיוק הכוח שמספק לו את התאוצה הרדיאלית (v2r=(3.07⋅103)24.22⋅107≈0.22 m/s2\frac{v^2}{r}=\frac{(3.07\cdot 10^3)^2}{4.22\cdot 10^7}\approx 0.22\,\text{m/s}^2 ✓).

החפצים נראים "מרחפים" כי הלוויין וכל מה שבתוכו נמצאים בנפילה חופשית סביב כדור הארץ באותה תאוצה; לכן אין כוח הלוחץ אותם אל רצפת הלוויין.

שאלה 12 · לוויין במסלול מעגלי סביב מאדיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין מחקר שמסתו 800 kg800\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב מאדים, בגובה 1,604 km1{,}604\,\text{km} מעל פני מאדים. השתמשו בנתוני מאדים שבדף הנתונים.

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של מאדים על פני שטחו.

ב.

חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין, ואת גודל תאוצתו. מה כיוון התאוצה?

ג.

חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.

ד.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ה.

לוויין שני נע במסלול מעגלי סביב מאדים, וזמן המחזור שלו ארוך פי 44 מזמן המחזור של הלוויין הראשון.

חשבו את רדיוס המסלול של הלוויין השני, וקבעו אם מהירותו גדולה ממהירות הלוויין הראשון או קטנה ממנה. חשבו אותה.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

gM≈3.71 m/s2g_M\approx 3.71\,\text{m/s}^2

מדף הנתונים: M=6.417⋅1023 kgM=6.417\cdot 10^{23}\,\text{kg}, R=3.396⋅106 mR=3.396\cdot 10^6\,\text{m}. לפי g=GMr2g=\frac{GM}{r^2}:

gM=6.67⋅10−11⋅6.417⋅1023(3.396⋅106)2≈3.71 m/s2g_M=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{(3.396\cdot 10^6)^2}\approx 3.71\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

r=5.0⋅106 mr=5.0\cdot 10^6\,\text{m}; a≈1.71 m/s2a\approx 1.71\,\text{m/s}^2, אל מרכז מאדים.

רדיוס המסלול נמדד ממרכז מאדים:

r=R+h=3.396⋅106+1.604⋅106=5.0⋅106 mr=R+h=3.396\cdot 10^6+1.604\cdot 10^6=5.0\cdot 10^6\,\text{m}

הכוח השקול הוא כוח הכבידה, ולפי החוק השני:

a=GMr2=6.67⋅10−11⋅6.417⋅1023(5.0⋅106)2≈1.71 m/s2a=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{(5.0\cdot 10^6)^2}\approx 1.71\,\text{m/s}^2

התאוצה רדיאלית – אל מרכז מאדים – אף שגודל המהירות קבוע, כי כיוון המהירות משתנה.

טעות נפוצה: להציב r=1,604 kmr=1{,}604\,\text{km}.

סעיף ג

תשובה:

v≈2.93⋅103 m/sv\approx 2.93\cdot 10^3\,\text{m/s}

הכבידה מספקת את הכוח הרדיאלי:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMr=6.67⋅10−11⋅6.417⋅10235.0⋅106≈2.93⋅103 m/sG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 6.417\cdot 10^{23}}{5.0\cdot 10^6}}\approx 2.93\cdot 10^3\,\text{m/s}

(מסת הלוויין מצטמצמת.)

סעיף ד

תשובה:

T≈1.07⋅104 sT\approx 1.07\cdot 10^4\,\text{s} (כ־33 שעות)

מ־v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅5.0⋅1062926≈1.07⋅104 s≈2.98 hT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 5.0\cdot 10^6}{2926}\approx 1.07\cdot 10^4\,\text{s}\approx 2.98\,\text{h}

סעיף ה

תשובה:

r2≈1.26⋅107 mr_2\approx 1.26\cdot 10^7\,\text{m}; מהירותו קטנה יותר: v2≈1.84⋅103 m/sv_2\approx 1.84\cdot 10^3\,\text{m/s}.

רדיוס – לפי החוק השלישי של קפלר (שני הלוויינים מקיפים את מאדים):

(T2T1)2=(r2r1)3  ⇒  r2r1=42/3≈2.52\left(\frac{T_2}{T_1}\right)^2=\left(\frac{r_2}{r_1}\right)^3\;\Rightarrow\;\frac{r_2}{r_1}=4^{2/3}\approx 2.52
r2≈2.52⋅5.0⋅106≈1.26⋅107 mr_2\approx 2.52\cdot 5.0\cdot 10^6\approx 1.26\cdot 10^7\,\text{m}

מהירות – מ־v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}}, ככל שהרדיוס גדול יותר המהירות קטנה יותר:

v2=v1r1r2=29262.52≈1.84⋅103 m/sv_2=v_1\sqrt{\frac{r_1}{r_2}}=\frac{2926}{\sqrt{2.52}}\approx 1.84\cdot 10^3\,\text{m/s}

(בדיקה: T2=2πr2v2≈4.30⋅104 s=4T1T_2=\frac{2\pi r_2}{v_2}\approx 4.30\cdot 10^4\,\text{s}=4T_1 ✓.)

שאלה 13 · נחתת וחללית מקיפה סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רובוט שמסתו 60 kg60\,\text{kg} נשלח לירח. השתמשו בנתוני הירח מדף הנוסחאות: מסת הירח M=7.35⋅1022 kgM=7.35\cdot 10^{22}\,\text{kg}, ורדיוסו R=1.74⋅106 mR=1.74\cdot 10^6\,\text{m}.

א.

חשבו את תאוצת הנפילה החופשית על פני הירח.

ב.

חשבו את כוח הכבידה הפועל על הרובוט על פני הירח.

ג.

הרובוט מטפס על תורן גבוה מאוד שגובהו מעל פני הירח שווה לרדיוס הירח, RR. חשבו את כוח הכבידה הפועל עליו בראש התורן. נמקו.

ד.

חללית נעה סביב הירח במסלול מעגלי בגובה 760 km760\,\text{km} מעל פניו. חשבו את גודל מהירותה ואת זמן המחזור שלה.

ה.

רובוט זהה נמצא בתוך החללית ועומד על משקל (מאזניים). קבעו מה מראה המשקל, והסבירו מדוע – אף שכוח הכבידה על הרובוט בגובה זה אינו אפס.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

gירח≈1.62 m/s2g_{\text{ירח}}\approx 1.62\,\text{m/s}^2

על פני הירח כוח הכבידה על גוף שמסתו mm הוא mgירחmg_{\text{ירח}}. לפי חוק הכבידה:

mgירח=GMmR2  ⇒  gירח=GMR2mg_{\text{ירח}}=G\frac{Mm}{R^2}\;\Rightarrow\;g_{\text{ירח}}=\frac{GM}{R^2}
gירח=6.67⋅10−11⋅7.35⋅1022(1.74⋅106)2≈1.62 m/s2g_{\text{ירח}}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{(1.74\cdot 10^6)^2}\approx 1.62\,\text{m/s}^2

(כשישית מערכו על פני כדור הארץ.)

סעיף ב

תשובה:

≈97 N\approx 97\,\text{N}

F=mgירח=60⋅1.62≈97 NF=mg_{\text{ירח}}=60\cdot 1.62\approx 97\,\text{N}

(לשם השוואה – על פני כדור הארץ: 60⋅10=600 N60\cdot 10=600\,\text{N}.)

סעיף ג

תשובה:

≈24.3 N\approx 24.3\,\text{N} – רבע מהכוח על פני הירח.

כוח הכבידה הפוך ביחס לריבוע המרחק ממרכז הירח. בראש התורן המרחק הוא R+R=2RR+R=2R – פי 22 מעל פני הירח, ולכן הכוח קטן פי 22=42^2=4:

F′=97.24≈24.3 NF'=\frac{97.2}{4}\approx 24.3\,\text{N}

טעות נפוצה: לחשוב שהכוח קטן פי 22 – התלות היא בריבוע המרחק.

סעיף ד

תשובה:

v≈1.40⋅103 m/sv\approx 1.40\cdot 10^3\,\text{m/s}; T≈1.12⋅104 sT\approx 1.12\cdot 10^4\,\text{s} (כ־187187 דקות)

רדיוס המסלול: r=R+h=1.74⋅106+0.76⋅106=2.50⋅106 mr=R+h=1.74\cdot 10^6+0.76\cdot 10^6=2.50\cdot 10^6\,\text{m}.

כוח הכבידה הוא הכוח השקול, והוא מספק את התאוצה הרדיאלית v2r\frac{v^2}{r}:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅7.35⋅10222.50⋅106≈1.40⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{2.50\cdot 10^6}}\approx 1.40\cdot 10^3\,\text{m/s}

זמן המחזור – היקף המסלול חלקי המהירות:

T=2πrv=2π⋅2.50⋅1061400≈1.12⋅104 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 2.50\cdot 10^6}{1400}\approx 1.12\cdot 10^4\,\text{s}

כ־187187 דקות.

סעיף ה

תשובה:

המשקל מראה אפס.

קביעה: המשקל מראה אפס.

נימוק: כוח הכבידה על הרובוט בגובה 760 km760\,\text{km} הוא כ־47 N47\,\text{N} – רחוק מאפס. אבל הרובוט נע יחד עם החללית באותו מסלול מעגלי ובאותה מהירות. עבור כל גוף במסלול זה, כוח הכבידה לבדו נותן בדיוק את התאוצה הרדיאלית הנדרשת, v2r=GMr2\frac{v^2}{r}=\frac{GM}{r^2}, בלי תלות במסה. לכן לא נדרש כוח נוסף מהרצפה כדי להחזיק את הרובוט במסלול:

GMmr2−N=mv2r=GMmr2  ⇒  N=0G\frac{Mm}{r^2}-N=m\frac{v^2}{r}=G\frac{Mm}{r^2}\;\Rightarrow\;N=0

הרובוט והחללית "נופלים" יחד סביב הירח, והמשקל – שמודד את הכוח הנורמלי – מראה אפס.

טעות נפוצה: להסביר שבחלל "אין כבידה" – הכבידה קיימת, והיא שגורמת לתנועה המעגלית.

שאלה 14 · גשושית במסלול מעגלי נמוך סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גשושית שמסתה 800 kg800\,\text{kg} מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה 260 km260\,\text{km} מעל פני הירח. נתוני הירח – בדף הנוסחאות.

א.

איזה כוח פועל על הגשושית במסלולה, ומה תפקידו בתנועה המעגלית? האם הגשושית נמצאת בנפילה חופשית? נמקו.

ב.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של הירח בגובה המסלול.

ג.

הראו שגודל מהירות הגשושית הוא v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}}, כאשר rr רדיוס המסלול, וחשבו אותו.

ד.

חשבו את זמן המחזור של הגשושית.

ה.

גשושית שנייה, שמסתה 1,600 kg1{,}600\,\text{kg}, מקיפה את הירח באותו מסלול. האם מהירותה וזמן המחזור שלה גדולים מאלה של הגשושית הראשונה, קטנים מהם או שווים להם? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

רק כוח הכבידה של הירח, והוא הכוח הרדיאלי; כן – נפילה חופשית.

על הגשושית פועל רק כוח הכבידה של הירח, המכוון אל מרכז הירח. הוא הכוח השקול, ולכן הוא הכוח הרדיאלי (הצנטריפטלי) שמשנה את כיוון המהירות וגורם לתנועה המעגלית.

גוף שהכוח היחיד הפועל עליו הוא כוח הכבידה נמצא בנפילה חופשית – הגשושית "נופלת" כל הזמן לעבר הירח, אבל מהירותה המשיקית גורמת לה להקיף אותו במקום לפגוע בו.

סעיף ב

תשובה:

g∗≈1.23 m/s2g^*\approx 1.23\,\text{m/s}^2

רדיוס המסלול: r=R+h=1.74⋅106+0.26⋅106=2.00⋅106 mr=R+h=1.74\cdot 10^{6}+0.26\cdot 10^{6}=2.00\cdot 10^{6}\,\text{m}. מדף הנוסחאות:

g∗=GMr2=6.67⋅10−11⋅7.35⋅1022(2.00⋅106)2≈1.23 m/s2g^*=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{(2.00\cdot 10^{6})^2}\approx 1.23\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב את הגובה (2.6⋅105 m2.6\cdot 10^5\,\text{m}) במקום המרחק ממרכז הירח.

סעיף ג

תשובה:

v≈1.57⋅103 m/sv\approx 1.57\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי (aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}):

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}

הצבה:

v=6.67⋅10−11⋅7.35⋅10222.00⋅106≈1.57⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{2.00\cdot 10^{6}}}\approx 1.57\cdot 10^{3}\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

T≈8.03⋅103 s≈134T\approx 8.03\cdot 10^{3}\,\text{s}\approx 134 דקות

מדף הנוסחאות v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅2.00⋅1061566≈8.03⋅103 s≈134 minT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 2.00\cdot 10^{6}}{1566}\approx 8.03\cdot 10^{3}\,\text{s}\approx 134\,\text{min}

סעיף ה

תשובה:

שווים.

קביעה: המהירות וזמן המחזור שווים.

נימוק: בפיתוח של סעיף ג מסת הגשושית mm מופיעה בשני האגפים ומצטמצמת: v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}} תלויה רק במסת הירח וברדיוס המסלול. כוח הכבידה על גשושית כבדה פי 22 גדול פי 22, אבל גם נדרש כוח רדיאלי גדול פי 22 – התאוצה זהה. לכן באותו רדיוס גם T=2πrvT=\frac{2\pi r}{v} זהה.

טעות נפוצה: לחשוב שהגשושית הכבדה "נמשכת חזק יותר" ולכן צריכה מהירות גדולה יותר.

שאלה 15 · לוויין במסלול מעגלי סביב כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין שמסתו m=400 kgm=400\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, בגובה h=2,000 kmh=2{,}000\,\text{km} מעל פני כדור הארץ.

השתמשו בנתוני כדור הארץ מדף הנוסחאות.

א.

חשבו את גודל כוח הכבידה שכדור הארץ מפעיל על הלוויין, וקבעו פי כמה הוא קטן מכוח הכבידה שהיה פועל על הלוויין על פני כדור הארץ.

ב.

חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין, בדקות.

ד.

מעבירים את הלוויין למסלול מעגלי גבוה יותר. קבעו אם במסלול החדש מהירות הלוויין גדולה או קטנה מבמסלול הקודם, ואם האנרגייה הכוללת שלו גדולה או קטנה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

F≈2.27⋅103 NF\approx 2.27\cdot 10^3\,\text{N}; קטן פי כ־1.731.73 (כ־58%58\% מהכוח על פני כדור הארץ).

רדיוס המסלול: r=RE+h=6.378⋅106+2.0⋅106=8.378⋅106 mr=R_E+h=6.378\cdot 10^6+2.0\cdot 10^6=8.378\cdot 10^6\,\text{m}.

לפי חוק הכבידה האוניברסלי:

F=GMEmr2=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅400(8.378⋅106)2≈2.27⋅103 NF=G\frac{M_Em}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}\cdot 400}{(8.378\cdot 10^6)^2}\approx 2.27\cdot 10^3\,\text{N}

ההשוואה: הכוח יחסי הפוך לריבוע המרחק ממרכז כדור הארץ:

F0F=(rRE)2=(8.3786.378)2≈1.73\frac{F_0}{F}=\left(\frac{r}{R_E}\right)^2=\left(\frac{8.378}{6.378}\right)^2\approx 1.73

כלומר בגובה המסלול הכוח הוא כ־58%58\% מהכוח על פני כדור הארץ – הלוויין רחוק מלהיות "חסר משקל".

טעות נפוצה: להציב r=hr=h – המרחק נמדד ממרכז כדור הארץ.

סעיף ב

תשובה:

v≈6.90⋅103 m/sv\approx 6.90\cdot 10^3\,\text{m/s}

כוח הכבידה הוא הכוח השקול הרדיאלי:

GMEmr2=mv2r  ⇒  v=GMErG\frac{M_Em}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM_E}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅5.972⋅10248.378⋅106≈6.90⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{8.378\cdot 10^6}}\approx 6.90\cdot 10^3\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

T≈127T\approx 127 דקות

בתנועה מעגלית קצובה v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅8.378⋅1066.90⋅103≈7.63⋅103 s≈127 דקותT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 8.378\cdot 10^6}{6.90\cdot 10^3}\approx 7.63\cdot 10^3\,\text{s}\approx 127\,\text{דקות}

סעיף ד

תשובה:

המהירות קטנה; האנרגייה הכוללת גדולה (פחות שלילית).

המהירות: v=GMErv=\sqrt{\frac{GM_E}{r}} – ככל ש־rr גדול יותר, המהירות קטנה יותר.

האנרגייה הכוללת – לוויין במסלול מעגלי (מדף הנוסחאות):

E=−GMEm2rE=-\frac{GM_Em}{2r}

האנרגייה שלילית, וכאשר rr גדל היא קרובה יותר לאפס – כלומר גדלה. האנרגייה הקינטית קטנה, אבל האנרגייה הפוטנציאלית גדלה בשיעור כפול מהירידה באנרגייה הקינטית (U=−2EkU=-2E_k), ולכן הסכום גדל. כדי להעביר את הלוויין למסלול גבוה יותר המנועים צריכים לבצע עבודה חיובית.

טעות נפוצה: להסיק שמכיוון שהלוויין איטי יותר במסלול הגבוה, האנרגייה שלו קטנה – יש להתחשב גם באנרגייה הפוטנציאלית.

שאלה 16 · חללית במסלול מעגלי סביב הירחבאורך בגרות · בדרך לבגרות

חללית מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה 500 km500\,\text{km} מעל פני הירח.

הכוח היחיד הפועל על החללית הוא כוח המשיכה של הירח. היעזרו בנתוני הירח שבדף הנוסחאות.

א.

חשבו את רדיוס מסלול החללית ואת עוצמת שדה הכבידה של הירח במסלול.

ב.

כוח המשיכה של הירח הוא הכוח השקול הרדיאלי הפועל על החללית. הראו כי v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}}, וחשבו את גודל מהירות החללית.

ג.

חשבו את זמן המחזור של החללית.

ד.

כמה הקפות שלמות משלימה החללית במשך 2424 שעות?

ה.

חללית שנייה מקיפה את הירח במסלול מעגלי בגובה 800 km800\,\text{km}. קבעו, ללא חישוב מספרי, אם מהירותה גדולה ממהירות החללית הראשונה, קטנה ממנה או שווה לה, ואם זמן המחזור שלה ארוך יותר, קצר יותר או שווה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

r=2.24⋅106 mr=2.24\cdot 10^6\,\text{m}; g∗≈0.977 N/kgg^*\approx 0.977\,\text{N/kg}

מטבלת הירח: R=1.74⋅106 mR=1.74\cdot 10^6\,\text{m}, M=7.35⋅1022 kgM=7.35\cdot 10^{22}\,\text{kg}.

r=R+h=1.74⋅106+0.5⋅106=2.24⋅106 mr=R+h=1.74\cdot 10^6+0.5\cdot 10^6=2.24\cdot 10^6\,\text{m}

מדף הנוסחאות:

g∗=GMr2=6.67⋅10−11⋅7.35⋅1022(2.24⋅106)2≈0.977 N/kgg^*=\frac{GM}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{(2.24\cdot 10^6)^2}\approx 0.977\,\text{N/kg}

טעות נפוצה: להציב r=500 kmr=500\,\text{km} – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז הירח.

סעיף ב

תשובה:

v≈1.48⋅103 m/sv\approx 1.48\cdot 10^3\,\text{m/s}

לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, עם aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}:

GMmr2=mv2r  ⇒  v2=GMr  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v^2=\frac{GM}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}

הצבה:

v=6.67⋅10−11⋅7.35⋅10222.24⋅106≈1.48⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 7.35\cdot 10^{22}}{2.24\cdot 10^6}}\approx 1.48\cdot 10^3\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

T≈9.51⋅103 s≈159 minT\approx 9.51\cdot 10^3\,\text{s}\approx 159\,\text{min}

לפי v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅2.24⋅1061479≈9.51⋅103 s≈159 minT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 2.24\cdot 10^6}{1479}\approx 9.51\cdot 10^3\,\text{s}\approx 159\,\text{min}

סעיף ד

תשובה:

99 הקפות שלמות

N=24⋅3600T=864009514≈9.08N=\frac{24\cdot 3600}{T}=\frac{86400}{9514}\approx 9.08

בתוך 2424 שעות החללית משלימה 99 הקפות שלמות (ההקפה העשירית מסתיימת רק אחרי 10T≈26.410T\approx 26.4 שעות).

סעיף ה

תשובה:

מהירותה קטנה יותר וזמן המחזור שלה ארוך יותר.

מהירות: לפי סעיף ב, v=GMrv=\sqrt{\frac{GM}{r}} – ברדיוס גדול יותר המהירות קטנה יותר (כוח הכבידה חלש יותר, ונדרשת מהירות קטנה יותר כדי שהוא יספק בדיוק את הכוח הרדיאלי).

זמן מחזור: T=2πrvT=\frac{2\pi r}{v} – ההיקף גדל והמהירות קטנה, ולכן זמן המחזור ארוך יותר. (בהתאם לחוק השלישי של קפלר: T2T^2 יחסי ל־r3r^3.)

שאלה 17 · לוויין תצפית במסלול מעגלי סביב כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין תצפית שמסתו m=800 kgm=800\,\text{kg} נע במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, בגובה h=630 kmh=630\,\text{km} מעל פני כדור הארץ. היעזרו בנתונים ובקבועים שבדף הנוסחאות.

א.

הראו שגודל מהירות הלוויין במסלול הוא v=GMErv=\sqrt{\frac{GM_E}{r}}, כאשר rr – רדיוס המסלול, וחשבו אותה.

ב.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין, בשניות ובדקות.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית ואת האנרגייה המכנית הכוללת של הלוויין. הסבירו את משמעות הסימן של האנרגייה הכוללת.

ד.

תלמידה טוענת: "האסטרונאוטים בלוויינים מרחפים בחוסר משקל, כי בגובה כזה אין כמעט כבידה". חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ בגובה המסלול, וקבעו אם התלמידה צודקת.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

r=7.008⋅106 mr=7.008\cdot 10^6\,\text{m}; v≈7.54⋅103 m/sv\approx 7.54\cdot 10^3\,\text{m/s}

כוח הכבידה הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית v2r\frac{v^2}{r}:

GMEmr2=mv2r  ⇒  v=GMErG\frac{M_Em}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM_E}{r}}

רדיוס המסלול נמדד ממרכז כדור הארץ (RE=6.378⋅106 mR_E=6.378\cdot 10^6\,\text{m}):

r=RE+h=6.378⋅106+0.630⋅106=7.008⋅106 mr=R_E+h=6.378\cdot 10^6+0.630\cdot 10^6=7.008\cdot 10^6\,\text{m}

הצבה (ME=5.972⋅1024 kgM_E=5.972\cdot 10^{24}\,\text{kg}):

v=6.67⋅10−11⋅5.972⋅10247.008⋅106≈7.54⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{7.008\cdot 10^6}}\approx 7.54\cdot 10^3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

T≈5.84⋅103 s≈97 minT\approx 5.84\cdot 10^3\,\text{s}\approx 97\,\text{min}

בתנועה מעגלית קצובה (דף הנוסחאות):

v=2πrT  ⇒  T=2πrv=2π⋅7.008⋅1067.54⋅103≈5.84⋅103 sv=\frac{2\pi r}{T}\;\Rightarrow\;T=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 7.008\cdot 10^6}{7.54\cdot 10^3}\approx 5.84\cdot 10^3\,\text{s}

כלומר כ־9797 דקות.

סעיף ג

תשובה:

Ek≈2.27⋅1010 JE_k\approx 2.27\cdot 10^{10}\,\text{J}; E≈−2.27⋅1010 JE\approx -2.27\cdot 10^{10}\,\text{J} – שלילית: הלוויין קשור לכדור הארץ.

מדף הנוסחאות:

Ek=GMEm2r=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅8002⋅7.008⋅106≈2.27⋅1010 JE_k=\frac{GM_Em}{2r}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}\cdot 800}{2\cdot 7.008\cdot 10^6}\approx 2.27\cdot 10^{10}\,\text{J}

(בדיקה: 12mv2=12⋅800⋅(7.54⋅103)2≈2.27⋅1010 J\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot 800\cdot(7.54\cdot 10^3)^2\approx 2.27\cdot 10^{10}\,\text{J} ✓.)

E=−GMEm2r=−Ek≈−2.27⋅1010 JE=-\frac{GM_Em}{2r}=-E_k\approx -2.27\cdot 10^{10}\,\text{J}

משמעות הסימן: רמת הייחוס לאנרגייה הפוטנציאלית היא אינסוף (U=0U=0). אנרגייה כוללת שלילית פירושה שהלוויין קשור לכדור הארץ – כדי שיתרחק עד אינסוף יש להשקיע בו לפחות 2.27⋅1010 J2.27\cdot 10^{10}\,\text{J}.

סעיף ד

תשובה:

g≈8.1 m/s2g\approx 8.1\,\text{m/s}^2 – התלמידה אינה צודקת.

מדף הנוסחאות:

g=GMEr2=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(7.008⋅106)2≈8.1 ms2g=\frac{GM_E}{r^2}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{(7.008\cdot 10^6)^2}\approx 8.1\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

כ־81%81\% מערכו על פני כדור הארץ – רחוק מאוד מ"אין כבידה".

קביעה: התלמידה אינה צודקת. כוח הכבידה פועל על האסטרונאוט ועל הלוויין, והוא בדיוק הכוח השקול שגורם לשניהם לנוע במעגל באותה תאוצה gg אל מרכז כדור הארץ. מאחר ששניהם "נופלים" יחד באותה תאוצה, הלוויין אינו צריך לדחוף את האסטרונאוט – ולכן האסטרונאוט מרחף ביחס ללוויין.

שאלה 18 · לוויין במסלול שרדיוסו פעמיים רדיוס כדור הארץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין שמסתו 500 kg500\,\text{kg} נע סביב כדור הארץ במסלול מעגלי שרדיוסו (המרחק ממרכז כדור הארץ) גדול פי 22 מרדיוס כדור הארץ.

התייחסו רק להשפעת כדור הארץ. היעזרו בנתוני כדור הארץ שבדף הנוסחאות.

א.

חשבו את עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ על פני כדור הארץ ובמסלול הלוויין, והראו שהיחס ביניהן הוא 44.

ב.

חשבו את גודל מהירות הלוויין במסלולו.

ג.

חשבו את זמן המחזור של הלוויין.

ד.

חשבו את האנרגייה הקינטית, את האנרגייה הפוטנציאלית הכובדית ואת האנרגייה הכוללת של הלוויין (הניחו UG=0U_G=0 במרחק אינסופי).

ה.

חשבו את התוספת המינימלית של אנרגייה הנדרשת כדי שהלוויין יתנתק מהשפעת כוח המשיכה של כדור הארץ.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

על פני כדור הארץ ≈9.79 m/s2\approx 9.79\,\text{m/s}^2; במסלול ≈2.45 m/s2\approx 2.45\,\text{m/s}^2; יחס 44.

מדף הנוסחאות g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}, עם M=5.972⋅1024 kgM=5.972\cdot 10^{24}\,\text{kg} ו־RE=6.378⋅106 mR_E=6.378\cdot 10^6\,\text{m}.

על פני כדור הארץ (r=REr=R_E):

g0=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024(6.378⋅106)2≈9.79 m/s2g_0=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{(6.378\cdot 10^6)^2}\approx 9.79\,\text{m/s}^2

במסלול (r=2RE=1.2756⋅107 mr=2R_E=1.2756\cdot 10^7\,\text{m}):

g∗=GM(2RE)2=g04≈2.45 m/s2g^*=\frac{GM}{(2R_E)^2}=\frac{g_0}{4}\approx 2.45\,\text{m/s}^2

עוצמת השדה הפוכה לריבוע המרחק: מרחק כפול – שדה קטן פי 22=42^2=4.

סעיף ב

תשובה:

v≈5.59⋅103 m/sv\approx 5.59\cdot 10^3\,\text{m/s}

כוח הכבידה הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית:

GMmr2=mv2r  ⇒  v=GMrG\frac{Mm}{r^2}=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{GM}{r}}
v=6.67⋅10−11⋅5.972⋅10241.2756⋅107≈5.59⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}}{1.2756\cdot 10^7}}\approx 5.59\cdot 10^3\,\text{m/s}

(בדרך נוספת: v2r=g∗⇒v=g∗r=2.448⋅1.2756⋅107≈5.59⋅103 m/s\frac{v^2}{r}=g^*\Rightarrow v=\sqrt{g^*r}=\sqrt{2.448\cdot 1.2756\cdot 10^7}\approx 5.59\cdot 10^3\,\text{m/s}.)

סעיף ג

תשובה:

T≈1.43⋅104 s≈3.98 hT\approx 1.43\cdot 10^4\,\text{s}\approx 3.98\,\text{h}

מדף הנוסחאות v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅1.2756⋅1075.588⋅103≈1.43⋅104 s≈3.98 hT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 1.2756\cdot 10^7}{5.588\cdot 10^3}\approx 1.43\cdot 10^4\,\text{s}\approx 3.98\,\text{h}

סעיף ד

תשובה:

Ek≈7.81⋅109 JE_k\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J}; UG≈−1.56⋅1010 JU_G\approx -1.56\cdot 10^{10}\,\text{J}; E≈−7.81⋅109 JE\approx -7.81\cdot 10^9\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

Ek=GMm2r=6.67⋅10−11⋅5.972⋅1024⋅5002⋅1.2756⋅107≈7.81⋅109 JE_k=\frac{GMm}{2r}=\frac{6.67\cdot 10^{-11}\cdot 5.972\cdot 10^{24}\cdot 500}{2\cdot 1.2756\cdot 10^7}\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J}
UG=−GMmr=−2Ek≈−1.56⋅1010 JU_G=-\frac{GMm}{r}=-2E_k\approx -1.56\cdot 10^{10}\,\text{J}
E=Ek+UG=−GMm2r≈−7.81⋅109 JE=E_k+U_G=-\frac{GMm}{2r}\approx -7.81\cdot 10^9\,\text{J}

(בדיקה: 12mv2=12⋅500⋅(5588)2≈7.81⋅109 J\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot 500\cdot(5588)^2\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J} ✓.) האנרגייה הכוללת שלילית – הלוויין "קשור" לכדור הארץ.

סעיף ה

תשובה:

≈7.81⋅109 J\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J}

להתנתקות יש להגיע ל־r→∞r\to\infty. התוספת מינימלית כשהלוויין מגיע לשם במהירות אפס, כלומר באנרגייה כוללת 00:

ΔE=0−E=GMm2r≈7.81⋅109 J\Delta E=0-E=\frac{GMm}{2r}\approx 7.81\cdot 10^9\,\text{J}

טעות נפוצה: לענות ∣UG∣=1.56⋅1010 J|U_G|=1.56\cdot 10^{10}\,\text{J} – ללוויין כבר יש אנרגייה קינטית, ולכן צריך להוסיף רק את מה שחסר עד אנרגייה כוללת אפס.

שאלה 19 · לוויין "נייח" מעל קו המשווה של אורנוסבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רוצים להציב לוויין מחקר סביב כוכב הלכת אורנוס, במסלול מעגלי במישור קו המשווה של אורנוס ובכיוון הסיבוב שלו, כך שהלוויין יישאר כל הזמן מעל אותה נקודה על קו המשווה.

אורנוס מסתובב סביב צירו פעם אחת בכל 6.21⋅104 s6.21\cdot10^{4}\,\text{s} (כ-17.217.2 שעות).

מסת אורנוס M=8.681⋅1025 kgM=8.681\cdot10^{25}\,\text{kg} ורדיוסו בקו המשווה R=2.556⋅107 mR=2.556\cdot10^{7}\,\text{m}.

א.

באיזה גובה מעל קו המשווה של אורנוס צריך להציב את הלוויין?

ב.

מהי מהירות הלוויין במסלולו?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

h≈5.71⋅107 mh\approx5.71\cdot10^{7}\,\text{m} (רדיוס המסלול r≈8.27⋅107 mr\approx8.27\cdot10^{7}\,\text{m})

כדי שהלוויין יישאר מעל אותה נקודה, זמן המחזור שלו צריך להיות שווה לזמן הסיבוב של אורנוס סביב צירו: T=6.21⋅104 sT=6.21\cdot10^{4}\,\text{s}.

כוח הכבידה הוא הכוח השקול על הלוויין, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית aR=ω2ra_R=\omega^2r, ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}:

GMmr2=m4π2T2r  ⇒  r3=GMT24π2G\frac{Mm}{r^2}=m\frac{4\pi^2}{T^2}r\;\Rightarrow\;r^3=\frac{GMT^2}{4\pi^2}
GM=6.67⋅10−11⋅8.681⋅1025≈5.79⋅1015 m3/s2GM=6.67\cdot10^{-11}\cdot8.681\cdot10^{25}\approx5.79\cdot10^{15}\,\text{m}^3/\text{s}^2
r3=5.79⋅1015⋅(6.21⋅104)24π2≈5.66⋅1023 m3  ⇒  r≈8.27⋅107 mr^3=\frac{5.79\cdot10^{15}\cdot(6.21\cdot10^{4})^2}{4\pi^2}\approx5.66\cdot10^{23}\,\text{m}^3\;\Rightarrow\;r\approx8.27\cdot10^{7}\,\text{m}

הגובה מעל קו המשווה של אורנוס:

h=r−R≈8.27⋅107−2.56⋅107≈5.71⋅107 mh=r-R\approx8.27\cdot10^{7}-2.56\cdot10^{7}\approx5.71\cdot10^{7}\,\text{m}

טעות נפוצה: לתת את rr כתשובה. rr נמדד ממרכז אורנוס, והגובה – מקו המשווה שלו.

סעיף ב

תשובה:

v≈8.37⋅103 m/sv\approx8.37\cdot10^{3}\,\text{m/s}

בתנועה מעגלית קצובה:

v=2πrT=2π⋅8.27⋅1076.21⋅104≈8.37⋅103 m/sv=\frac{2\pi r}{T}=\frac{2\pi\cdot8.27\cdot10^{7}}{6.21\cdot10^{4}}\approx8.37\cdot10^{3}\,\text{m/s}

בדיקה: v=GMr=5.79⋅10158.27⋅107≈8.37⋅103 m/sv=\sqrt{\frac{GM}{r}}=\sqrt{\frac{5.79\cdot10^{15}}{8.27\cdot10^{7}}}\approx8.37\cdot10^{3}\,\text{m/s} – אותה תוצאה.

שאלה 20 · לוויין בגובה ארבעה רדיוסים: שדה הכבידה, מהירות, זמן מחזור ומילוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוויין מקיף את כדור הארץ במסלול מעגלי בגובה 4R4R מעל פני כדור הארץ, כאשר RR הוא רדיוס כדור הארץ (ראו תרשים).

הביעו את התשובות באמצעות RR ו-g0g_0 – עוצמת שדה הכבידה על פני כדור הארץ.

א.

מהי עוצמת שדה הכבידה של כדור הארץ בגובה 4R4R מעל פניו?

ב.

מהי מהירות הלוויין במסלולו?

ג.

כמה זמן נמשכת הקפה אחת של הלוויין סביב כדור הארץ?

ד.

מנוע הלוויין פועל לזמן קצר ומקנה ללוויין את תוספת המהירות המינימלית הדרושה כדי שיתרחק מכדור הארץ עד אינסוף. אחרי כיבוי המנוע פועל על הלוויין רק כוח הכבידה של כדור הארץ.

מהי מהירות הלוויין כשהוא עובר בנקודה הנמצאת במרחק 8R8R ממרכז כדור הארץ?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

g=g025g=\frac{g_0}{25}

המרחק ממרכז כדור הארץ הוא r=R+4R=5Rr=R+4R=5R. מדף הנוסחאות g∗=GMr2g^*=\frac{GM}{r^2}, ועל פני כדור הארץ g0=GMR2g_0=\frac{GM}{R^2}:

gg0=R2(5R)2=125  ⇒  g=g025\frac{g}{g_0}=\frac{R^2}{(5R)^2}=\frac1{25}\;\Rightarrow\;g=\frac{g_0}{25}

טעות נפוצה: להציב את הגובה 4R4R ולקבל g016\frac{g_0}{16} – המרחק בחוק הכבידה נמדד ממרכז כדור הארץ.

סעיף ב

תשובה:

v=g0R5v=\sqrt{\frac{g_0R}{5}}

כוח הכבידה הוא הכוח השקול על הלוויין, ולכן התאוצה הרדיאלית שלו שווה לעוצמת השדה במקום:

v25R=g025  ⇒  v2=g0R5  ⇒  v=g0R5\frac{v^2}{5R}=\frac{g_0}{25}\;\Rightarrow\;v^2=\frac{g_0R}{5}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{g_0R}{5}}

סעיף ג

תשובה:

T=105 πRg0≈70.2Rg0T=10\sqrt5\,\pi\sqrt{\frac{R}{g_0}}\approx70.2\sqrt{\frac{R}{g_0}}

T=2πrv=2π⋅5Rg0R5=10πR5g0R=105 πRg0≈70.2Rg0T=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot5R}{\sqrt{\frac{g_0R}{5}}}=10\pi R\sqrt{\frac{5}{g_0R}}=10\sqrt5\,\pi\sqrt{\frac{R}{g_0}}\approx70.2\sqrt{\frac{R}{g_0}}

(עבור כדור הארץ, עם R≈6.4⋅106 mR\approx6.4\cdot10^{6}\,\text{m} ו-g0=10 m/s2g_0=10\,\text{m/s}^2, זה כ-5.6⋅104 s5.6\cdot10^{4}\,\text{s}, כ-15.615.6 שעות.)

סעיף ד

תשובה:

v=12g0Rv=\frac12\sqrt{g_0R}

תוספת מהירות מינימלית למילוט פירושה שהאנרגייה הכוללת של הלוויין אחרי ההפעלה היא בדיוק אפס. אחרי כיבוי המנוע האנרגייה נשמרת, ולכן גם במרחק 8R8R:

12mv2−GMm8R=0  ⇒  v2=2GM8R=2g0R28R=g0R4\frac12mv^2-\frac{GMm}{8R}=0\;\Rightarrow\;v^2=\frac{2GM}{8R}=\frac{2g_0R^2}{8R}=\frac{g_0R}{4}
v=12g0Rv=\frac12\sqrt{g_0R}

(שימו לב שאין צורך לחשב את תוספת המהירות עצמה.)

עוד 22 שאלות על לוויינים במסלול מעגלי

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. שני ירחים סביב כוכב לכת: יחסי רדיוסים וזמני מחזור, ופגיעת מטאוריט (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני ירחים קטנים, A ו־B, מקיפים כוכב לכת במסלולים מעגליים. גודל מהירותו של ירח A הוא vv, וגודל מהירותו של ירח B הוא 3v3v. התייחסו רק לכוח…

  2. לוויין בעל זמן מחזור של 6 שעות: רדיוס, מהירות ומהירות שיגור (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    רוצים להכניס לוויין שמסתו m=1200 kgm=1200\,\text{kg} למסלול מעגלי סביב כדור הארץ, כך שישלים הקפה אחת ב־66 שעות. נתונים: מסת כדור הארץ…

  3. לוויין "נייח" מעל קו המשווה של נפטון (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    לוויין מחקר שמסתו m=1200 kgm=1200\,\text{kg} מקיף את כוכב הלכת נפטון במסלול מעגלי, כך שהוא נמצא כל הזמן מעל אותה נקודה על קו המשווה של נפטון.…

  4. חללית מקיפה: רדיוס כוכב הלכת מזווית הראייה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    חללית נעה במסלול מעגלי סביב כוכב לכת, בגובה H=6,000 kmH=6{,}000\,\text{km} מעל פניו. אסטרונאוטית בחללית רואה את כוכב הלכת כולו בתוך זווית של…

  5. גשושית מקיפה אסטרואיד קטן קרוב לפניו (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גשושית חוקרת אסטרואיד כדורי ואחיד שמסתו M=6.0⋅1014 kgM=6.0\cdot10^{14}\,\text{kg} ורדיוסו R=2.0 kmR=2.0\,\text{km}. לאסטרואיד אין אטמוספרה. קבוע הכבידה…

  6. חללית במסלול אליפטי ובמסלול מעגלי סביב מאדים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חללית מחקר שמסתה 1,000 kg1{,}000\,\text{kg} נעה סביב כוכב הלכת מאדים במסלול אליפטי. במסלול זה הגובה המזערי (המינימלי) של החללית מעל פני מאדים הוא…

  7. שבתאי וירחיו דיונה וריאה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שבתאי הוא כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש, ויש לו עשרות ירחים. נתונים על אודות כוכב הלכת שבתאי מוצגים בנספח שברשותכם: "נוסחאות ונתונים…

  8. גשושיות סביב השמש: כבידה, קפלר ודחף מנוע (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גשושית מחקר משוגרת מכדור הארץ לעבר השמש. על הגשושית נמצאות שתי גשושיות קטנות, גשושית 11 וגשושית 22 , שישוחררו בהמשך למסלולים סביב השמש.

  9. מגדל על קו המשווה של מאדים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מהנדסים מציעים לבנות על קו המשווה של מאדים מגדל גבוה מאוד, שיאפשר לשגר מטענים לחלל בלי רקטות. בשאלה זו נעסוק במקרה דמיוני שבו רובוט מחקר…

  10. לוויין תצפית "נייח" מעל קו המשווה של צדק (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדי לצלם ברציפות סופה ענקית הנמצאת באזור קו המשווה של כוכב הלכת צדק, מתכננים להציב לוויין תצפית במסלול מעגלי סביב צדק, כך שיימצא כל הזמן…

  11. גשושית במסלול סביב כוכב חמה ונחיתה רכה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גשושית דמיונית נשלחה אל כוכב הלכת כוכב חמה. כשהגשושית הגיעה לנקודה AA, היא התחילה לנוע במסלול מעגלי סביב כוכב חמה (ראו תרשים – קנה המידה…

  12. חללית במסלול מעגלי סביב מאדים: תאוצה, ריחוף ומספר הקפות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בעתיד ייצאו אסטרונאוטים למסע אל מאדים. לפני הנחיתה הם ישהו בחללית שתנוע סביב מאדים מעל קו המשווה שלו, בגובה 300300 קילומטרים מעל פני מאדים.…

  13. חללית במסלול סביב הירח ובדרכה חזרה לכדור הארץ (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חללית שמסתה mm נעה במסלול מעגלי סביב הירח, בגובה h=100 kmh=100\,\text{km} מעל פני הירח (ראו תרשים 1). בסוף המשימה החללית עוזבת את המסלול וחוזרת…

  14. גשושית במסלולים מעגליים סביב מאדים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גשושית מחקר הוכנסה למסלול סביב כוכב הלכת מאדים, כדי לצלם את פני הקרקע שלו. בשלב הראשון הגשושית נעה בגובה 400 km400\,\text{km} מעל פני מאדים.…

  15. אסטרונאוטים בחללית מקיפה וברכב על פני כוכב לכת: משקל מדומה ומסלול (באורך בגרות · בינונית)

    בתרחיש דמיוני, שני אסטרונאוטים חוקרים כוכב לכת XX שאין לו אטמוספרה ושאינו מסתובב סביב צירו. אסטרונאוט אחד יושב על כיסא בתוך חללית SS…

  16. ירח שתלוי תמיד מעל אותה נקודה של כוכב לכת (באורך בגרות · בינונית)

    סביב כוכב לכת דמיוני YY נע ירח קטן במסלול מעגלי במישור קו המשווה של YY, בכיוון הסיבוב של YY. אסטרונומים שגרים בתחנת מחקר KK על קו…

  17. גשושית ליד כוכב לכת לא מוכר: רדיוס ממדידת מרחקים, מסה, ריחוף ומסלול (באורך בגרות · בינונית)

    גשושית שמסתה 1500 kg1500\,\text{kg} נשלחה לחקור כוכב לכת כדורי לא מוכר. הנח שצפיפות כוכב הלכת אחידה ושאין לו אטמוספרה. בשלב הראשון הגשושית נמצאת…

  18. מודול משוגר אנכית, משחרר מתקן ועובר למסלול מעגלי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מפני כדור הארץ משגרים אנכית כלפי מעלה מודול חלל שמסתו mm. המודול מקבל את מהירותו ההתחלתית V0V_0 ברגע השיגור, ומשם הוא נע בהשפעת כוח הכבידה…

  19. מזמן המחזור של לוויין נמוך לצפיפות של כוכב לכת (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    לוויין נע במסלול מעגלי נמוך סביב כוכב לכת כדורי שרדיוסו RR, קרוב מאוד לפני כוכב הלכת, כך שאפשר להניח שרדיוס המסלול שווה ל-RR. זמן המחזור…

  20. שלושה כוכבים במשולש שווה צלעות: כוח שקול, מהירות וזמן מחזור (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מערכת כוכבים מורכבת משלושה כוכבים זהים, שמסת כל אחד מהם m=3.0⋅1030 kgm=3.0\cdot10^{30}\,\text{kg}. הכוכבים נעים על מעגל משותף שרדיוסו…

  21. כוכב כפול: רדיוסי המסלולים, זמן המחזור ויחס האנרגיות הקינטיות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כוכב כפול מורכב משני כוכבים: לכוכב A מסה mA=2.0⋅1030 kgm_A=2.0\cdot10^{30}\,\text{kg}, ולכוכב B מסה גדולה פי 3, mB=6.0⋅1030 kgm_B=6.0\cdot10^{30}\,\text{kg}. המרחק…

  22. שני לוויינים סביב כדור הארץ: יחסי מהירויות, כוחות ומפגש חוזר (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני לוויינים, A ו־B, נעים במסלולים מעגליים סביב כדור הארץ, באותו מישור ובאותו כיוון סיבוב. רדיוס המסלול של A הוא…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.