דילוג לתוכן המרכזי

שימור תנע והתנגשות פלסטית - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנע ומתקף · 39 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מחליקה על קרח תופסת כדור כבדקצרה · קלה

מחליקה שמסתה 57 kg57\,\text{kg} עומדת במנוחה על משטח קרח אופקי. חברתה זורקת אליה כדור כבד שמסתו 3 kg3\,\text{kg}, והכדור מגיע אליה בתנועה אופקית במהירות 8 m/s8\,\text{m/s}. המחליקה תופסת את הכדור, ומאותו רגע היא והכדור נעים יחד. החיכוך בין המחליקה לקרח והתנגדות האוויר זניחים.

א.

מצאו את המהירות המשותפת של המחליקה והכדור מיד אחרי התפיסה.

ב.

איזה חלק מהאנרגיה הקינטית ההתחלתית אבד בתפיסה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

V=0.4 m/sV=0.4\,\text{m/s}, בכיוון התנועה של הכדור

בזמן התפיסה אין כוחות חיצוניים אופקיים, ולכן התנע האופקי נשמר. זו התנגשות פלסטית – הגופים נעים יחד:

mv=(m+M)V  ⇒  V=3⋅83+57=2460=0.4 m/smv=(m+M)V\;\Rightarrow\;V=\frac{3\cdot8}{3+57}=\frac{24}{60}=0.4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

95%95\% (אבדו 91.2 J91.2\,\text{J} מתוך 96 J96\,\text{J})

Ek=12⋅3⋅82=96 J,Ek′=12⋅60⋅0.42=4.8 JE_k=\tfrac12\cdot3\cdot8^2=96\,\text{J},\qquad E_k'=\tfrac12\cdot60\cdot0.4^2=4.8\,\text{J}
Ek−Ek′Ek=91.296=0.95\frac{E_k-E_k'}{E_k}=\frac{91.2}{96}=0.95

רוב האנרגיה הקינטית הפכה לחום בידיים ובשרירים של המחליקה. בהתנגשות פלסטית של גוף בגוף אחר שנמצא במנוחה, החלק שאובד הוא Mm+M\frac{M}{m+M} – כאן 5760=0.95\frac{57}{60}=0.95.

טעות נפוצה: לחשוב שאם התנע נשמר, גם האנרגיה הקינטית נשמרת. בהתנגשות פלסטית נשמר רק התנע.

שאלה 2 · דסקיות נעות זו לקראת זוקצרה · בינונית

שתי דסקיות נעות זו לקראת זו על שולחן אוויר אופקי, לאורך ציר xx. דסקית 1 שמסתה 2 kg2\,\text{kg} נעה במהירות 9 m/s9\,\text{m/s} בכיוון החיובי, ודסקית 2 שמסתה 4 kg4\,\text{kg} נעה במהירות 6 m/s6\,\text{m/s} בכיוון השלילי. הדסקיות מתנגשות התנגשות מצחית (אחריה הן נשארות על ציר xx), ומיד אחריה דסקית 2 נעה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s} בכיוון החיובי. החיכוך זניח.

א.

מצאו את המהירות של דסקית 1 מיד אחרי ההתנגשות (גודל וכיוון).

ב.

מצאו את המתקף שפעל על כל דסקית (גודל וכיוון).

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

u1=−9 m/su_1=-9\,\text{m/s}: גודל 9 m/s9\,\text{m/s}, בכיוון השלילי של ציר xx

אין כוחות חיצוניים אופקיים, ולכן התנע הכולל נשמר. מציבים מהירויות עם סימנים:

m1v1+m2v2=m1u1+m2u2m_1v_1+m_2v_2=m_1u_1+m_2u_2
2⋅9+4⋅(−6)=2u1+4⋅3  ⇒  −6=2u1+12  ⇒  u1=−9 m/s2\cdot9+4\cdot(-6)=2u_1+4\cdot3\;\Rightarrow\;-6=2u_1+12\;\Rightarrow\;u_1=-9\,\text{m/s}

דסקית 1 חוזרת לאחור במהירות 9 m/s9\,\text{m/s}.

טעות נפוצה: להציב את מהירות דסקית 2 לפני ההתנגשות כ־+6+6. היא נעה בכיוון השלילי, ולכן מציבים −6 m/s-6\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

J1=−36 N⋅sJ_1=-36\,\text{N}\cdot\text{s}, J2=+36 N⋅sJ_2=+36\,\text{N}\cdot\text{s}

J1=m1(u1−v1)=2 (−9−9)=−36 N⋅sJ_1=m_1(u_1-v_1)=2\,(-9-9)=-36\,\text{N}\cdot\text{s}
J2=m2(u2−v2)=4 (3−(−6))=+36 N⋅sJ_2=m_2(u_2-v_2)=4\,(3-(-6))=+36\,\text{N}\cdot\text{s}

המתקפים שווים והפוכים (חוק שלישי), והמתקף הכולל על המערכת אפס – בהתאם לשימור התנע.

שאלה 3 · כדור נהדף בניצב: לאן נע הכדור הפגוע?קצרה · בינונית

כדור 1 שמסתו 1 kg1\,\text{kg} נע על משטח אופקי חלק במהירות v→1=20 x^ m/s\vec v_1=20\,\hat x\,\text{m/s} ופוגע בכדור 2 שמסתו 5 kg5\,\text{kg} ונמצא במנוחה. מיד אחרי ההתנגשות כדור 1 נע במהירות 15 m/s15\,\text{m/s} בכיוון השלילי של ציר yy בלבד (ראו איור).

א.

מצאו את וקטור המהירות של כדור 2 מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

מה גודל המהירות של כדור 2, ומה כיוונה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

u→2=(4, 3) m/s\vec u_2=(4,\,3)\,\text{m/s}

אין כוחות חיצוניים במישור, ולכן התנע נשמר בכל ציר:

ציר xx:

m1v1=m2u2x  ⇒  1⋅20=5u2x  ⇒  u2x=4 m/sm_1v_1=m_2u_{2x}\;\Rightarrow\;1\cdot20=5u_{2x}\;\Rightarrow\;u_{2x}=4\,\text{m/s}

ציר yy:

0=m1⋅(−15)+m2u2y  ⇒  u2y=155=3 m/s0=m_1\cdot(-15)+m_2u_{2y}\;\Rightarrow\;u_{2y}=\frac{15}{5}=3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

u2=5 m/su_2=5\,\text{m/s}, בזווית 36.9∘36.9^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx

u2=42+32=5 m/s,tan⁡θ=34  ⇒  θ≈36.9∘u_2=\sqrt{4^2+3^2}=5\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{3}{4}\;\Rightarrow\;\theta\approx36.9^\circ

מעל ציר xx: כדור 2 חייב לקבל רכיב yy חיובי כדי לאזן את התנע של כדור 1 שנע כלפי מטה.

שאלה 4 · קליע עובר דרך גוש תלויקצרה · בינונית

גוש עץ שמסתו 1.5 kg1.5\,\text{kg} תלוי במנוחה בקצה חוט אנכי. קליע שמסתו 10 g10\,\text{g} נע אופקית במהירות 400 m/s400\,\text{m/s}, עובר דרך הגוש ויוצא מצידו השני במהירות 100 m/s100\,\text{m/s}. זמן המעבר קצר מאוד, והגוש כמעט אינו זז בזמן הזה.

א.

לאיזה גובה מרבי (מעל מקומו ההתחלתי) יתרומם הגוש?

ב.

כמה אנרגיה קינטית הפכה לחום (ולאנרגיות אחרות) בזמן המעבר של הקליע?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

h=0.2 mh=0.2\,\text{m}

שלב 1 – המעבר של הקליע: הזמן קצר מאוד והחוט אנכי, ולכן אין מתקף חיצוני אופקי – התנע האופקי נשמר:

mv1=mu1+MV  ⇒  V=0.01 (400−100)1.5=2 m/smv_1=mu_1+MV\;\Rightarrow\;V=\frac{0.01\,(400-100)}{1.5}=2\,\text{m/s}

שלב 2 – התרוממות הגוש: המתיחות ניצבת למסלול ואינה מבצעת עבודה, ולכן האנרגיה המכנית של הגוש נשמרת:

12MV2=Mgh  ⇒  h=V22g=420=0.2 m\tfrac12MV^2=Mgh\;\Rightarrow\;h=\frac{V^2}{2g}=\frac{4}{20}=0.2\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש בשימור אנרגיה כבר בשלב המעבר. בזמן שהקליע עובר דרך העץ אנרגיה רבה הופכת לחום, ולכן בשלב 1 משתמשים רק בשימור תנע.

סעיף ב

תשובה:

747 J747\,\text{J}

Ek=12⋅0.01⋅4002=800 JE_k=\tfrac12\cdot0.01\cdot400^2=800\,\text{J}
Ek′=12⋅0.01⋅1002+12⋅1.5⋅22=50+3=53 JE_k'=\tfrac12\cdot0.01\cdot100^2+\tfrac12\cdot1.5\cdot2^2=50+3=53\,\text{J}
ΔE=800−53=747 J\Delta E=800-53=747\,\text{J}

רק 3 J3\,\text{J} עברו לגוש – רוב האנרגיה של הקליע הפכה לחום.

שאלה 5 · משאית פוגעת במכונית עומדת: שימור תנע ומתקפיםביניים · קלה

בניסוי ריסוק נוסעת משאית שמסתה 3000 kg3000\,\text{kg} על כביש ישר ואופקי במהירות 10 m/s10\,\text{m/s}, ופוגעת מאחור במכונית שמסתה 1000 kg1000\,\text{kg}. המכונית עומדת במקום, בהילוך סרק ובלי בלמים. מיד אחרי ההתנגשות המשאית ממשיכה באותו כיוון במהירות 6 m/s6\,\text{m/s}. ההתנגשות נמשכת 0.15 s0.15\,\text{s}, ובזמן הקצר הזה אפשר להזניח את החיכוך עם הכביש. הכיוון החיובי – כיוון הנסיעה של המשאית.

א.

מהו התנע הכולל של המשאית והמכונית לפני ההתנגשות?

ב.

היעזרו בחוק שימור התנע ומצאו את מהירות המכונית מיד אחרי ההתנגשות.

ג.

מצאו את המתקף שפעל על כל אחד מכלי הרכב בהתנגשות (גודל וכיוון), ואת הכוח הממוצע שהמשאית הפעילה על המכונית.

ד.

מהו המתקף הכולל שפעל על מערכת שני כלי הרכב? הסבירו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

p=3⋅104 kg⋅m/sp=3\cdot10^{4}\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, בכיוון החיובי

המכונית עומדת, ולכן רק למשאית יש תנע:

p=m1v1+m2⋅0=3000⋅10=3⋅104 kg⋅m/sp=m_1v_1+m_2\cdot0=3000\cdot10=3\cdot10^{4}\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

u2=12 m/su_2=12\,\text{m/s}, בכיוון החיובי

בזמן ההתנגשות לא פועלים על המערכת כוחות חיצוניים אופקיים (החיכוך זניח; כוחות הכובד והכוחות הנורמליים אנכיים ומתאזנים). הכוחות בין כלי הרכב פנימיים, ולכן התנע הכולל נשמר:

m1v1=m1u1+m2u2  ⇒  3⋅104=3000⋅6+1000 u2  ⇒  u2=12 m/sm_1v_1=m_1u_1+m_2u_2\;\Rightarrow\;3\cdot10^{4}=3000\cdot6+1000\,u_2\;\Rightarrow\;u_2=12\,\text{m/s}

המהירות חיובית ו־u2>u1u_2>u_1, כך שהמכונית אכן מתרחקת מהמשאית – התוצאה סבירה.

סעיף ג

תשובה:

על המשאית: J1=−1.2⋅104 N⋅sJ_1=-1.2\cdot10^{4}\,\text{N}\cdot\text{s}; על המכונית: J2=+1.2⋅104 N⋅sJ_2=+1.2\cdot10^{4}\,\text{N}\cdot\text{s}; Fˉ=8⋅104 N\bar F=8\cdot10^{4}\,\text{N} בכיוון החיובי

המתקף על כל גוף שווה לשינוי התנע שלו:

J1=m1(u1−v1)=3000 (6−10)=−1.2⋅104 N⋅sJ_1=m_1(u_1-v_1)=3000\,(6-10)=-1.2\cdot10^{4}\,\text{N}\cdot\text{s}
J2=m2(u2−0)=1000⋅12=+1.2⋅104 N⋅sJ_2=m_2(u_2-0)=1000\cdot12=+1.2\cdot10^{4}\,\text{N}\cdot\text{s}

המתקפים שווים בגודלם והפוכים בכיוונם: לפי החוק השלישי של ניוטון כלי הרכב מפעילים זה על זה כוחות שווים והפוכים, באותו פרק זמן.

הכוח הממוצע על המכונית:

Fˉ=J2Δt=1.2⋅1040.15=8⋅104 N\bar F=\frac{J_2}{\Delta t}=\frac{1.2\cdot10^{4}}{0.15}=8\cdot10^{4}\,\text{N}

ועל המשאית פועל כוח ממוצע שגודלו זהה, בכיוון השלילי.

סעיף ד

תשובה:

Jtotal=0J_{\text{total}}=0

Jtotal=J1+J2=−1.2⋅104+1.2⋅104=0J_{\text{total}}=J_1+J_2=-1.2\cdot10^{4}+1.2\cdot10^{4}=0

על המערכת לא פועל מתקף חיצוני בכיוון התנועה, והמתקפים הפנימיים מבטלים זה את זה. זו בדיוק הסיבה שהתנע הכולל נשמר: Δptotal=Jtotal=0\Delta p_{\text{total}}=J_{\text{total}}=0.

שאלה 6 · דסקית מהירה עוקפת דסקית איטית: התנגשות מהצדביניים · בינונית

על שולחן אוויר אופקי נעות שתי דסקיות בכיוון החיובי של ציר xx: דסקית 1 שמסתה m1=1 kgm_1=1\,\text{kg} במהירות 9 m/s9\,\text{m/s}, ודסקית 2 שמסתה m2=3 kgm_2=3\,\text{kg} לפניה, במהירות 1 m/s1\,\text{m/s}. מרכזי הדסקיות אינם על אותו קו, ודסקית 1 משיגה את דסקית 2 ופוגעת בה מהצד.

מיד אחרי ההתנגשות דסקית 1 נעה בזווית 37∘37^\circ מתחת לכיוון החיובי של ציר xx, ודסקית 2 נעה בזווית 37∘37^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx (ראו איור). החיכוך זניח. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מצאו את גודל המהירות של כל דסקית מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

מצאו את וקטור המתקף שפעל על כל דסקית, ואת גודלו.

ג.

האם ההתנגשות אלסטית? נמקו בחישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

u1=7.5 m/su_1=7.5\,\text{m/s}, u2=2.5 m/su_2=2.5\,\text{m/s}

אין כוחות חיצוניים במישור השולחן, ולכן התנע נשמר בכל ציר בנפרד.

לפני ההתנגשות:

px=1⋅9+3⋅1=12 kg⋅m/s,py=0p_x=1\cdot9+3\cdot1=12\,\text{kg}\cdot\text{m/s},\qquad p_y=0

ציר yy (הרכיבים אחרי ההתנגשות מבטלים זה את זה):

m2u2sin⁡37∘=m1u1sin⁡37∘  ⇒  3u2=u1m_2u_2\sin37^\circ=m_1u_1\sin37^\circ\;\Rightarrow\;3u_2=u_1

ציר xx:

m1u1cos⁡37∘+m2u2cos⁡37∘=12  ⇒  0.8⋅3u2+0.8⋅3u2=12  ⇒  u2=2.5 m/sm_1u_1\cos37^\circ+m_2u_2\cos37^\circ=12\;\Rightarrow\;0.8\cdot3u_2+0.8\cdot3u_2=12\;\Rightarrow\;u_2=2.5\,\text{m/s}

ולכן u1=3⋅2.5=7.5 m/su_1=3\cdot2.5=7.5\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

J→1=(−3, −4.5) N⋅s\vec J_1=(-3,\,-4.5)\,\text{N}\cdot\text{s}, J→2=(3, 4.5) N⋅s\vec J_2=(3,\,4.5)\,\text{N}\cdot\text{s}; גודל כל אחד 29.25≈5.4 N⋅s\sqrt{29.25}\approx5.4\,\text{N}\cdot\text{s}

המהירויות אחרי ההתנגשות ברכיבים:

u→1=(7.5⋅0.8, −7.5⋅0.6)=(6, −4.5) m/s,u→2=(2.5⋅0.8, 2.5⋅0.6)=(2, 1.5) m/s\vec u_1=(7.5\cdot0.8,\,-7.5\cdot0.6)=(6,\,-4.5)\,\text{m/s},\qquad \vec u_2=(2.5\cdot0.8,\,2.5\cdot0.6)=(2,\,1.5)\,\text{m/s}
J→1=m1(u→1−v→1)=1⋅((6,−4.5)−(9,0))=(−3, −4.5) N⋅s\vec J_1=m_1(\vec u_1-\vec v_1)=1\cdot\big((6,-4.5)-(9,0)\big)=(-3,\,-4.5)\,\text{N}\cdot\text{s}
J→2=m2(u→2−v→2)=3⋅((2,1.5)−(1,0))=(3, 4.5) N⋅s\vec J_2=m_2(\vec u_2-\vec v_2)=3\cdot\big((2,1.5)-(1,0)\big)=(3,\,4.5)\,\text{N}\cdot\text{s}
∣J→1∣=∣J→2∣=32+4.52=29.25≈5.4 N⋅s|\vec J_1|=|\vec J_2|=\sqrt{3^2+4.5^2}=\sqrt{29.25}\approx5.4\,\text{N}\cdot\text{s}

המתקפים הפוכים זה לזה, כמצופה מכוחות הדדיים. שימו לב שדסקית 2 מקבלת מתקף שרובו בכיוון yy – הדחיפה בפגיעה מהצד היא בעיקר הצידה.

סעיף ג

תשובה:

לא: האנרגיה הקינטית ירדה מ־42 J42\,\text{J} ל־37.5 J37.5\,\text{J} (אבדו 4.5 J4.5\,\text{J})

Ek=12⋅1⋅92+12⋅3⋅12=40.5+1.5=42 JE_k=\tfrac12\cdot1\cdot9^2+\tfrac12\cdot3\cdot1^2=40.5+1.5=42\,\text{J}
Ek′=12⋅1⋅7.52+12⋅3⋅2.52=28.125+9.375=37.5 JE_k'=\tfrac12\cdot1\cdot7.5^2+\tfrac12\cdot3\cdot2.5^2=28.125+9.375=37.5\,\text{J}

האנרגיה הקינטית לא נשמרה, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית: 4.5 J4.5\,\text{J} הפכו לחום, לעיוות ולקול.

שאלה 7 · אילו תוצאות של התנגשות אפשריות?ביניים · בינונית

דסקית A נעה על שולחן אוויר אופקי בכיוון החיובי של ציר xx ופוגעת בדסקית B הנמצאת במנוחה. ידוע שמיד אחרי ההתנגשות דסקית B נעה בזווית 45∘45^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx (ראו איור). החיכוך זניח, ומסות הדסקיות אינן ידועות.

בכל סעיף קבעו אם התוצאה המתוארת לתנועה של A מיד אחרי ההתנגשות אפשרית לפי חוק שימור התנע, ונמקו.

א.

דסקית A נעצרת לגמרי.

ב.

דסקית A נעה בכיוון החיובי של ציר yy.

ג.

דסקית A נעה בזווית כלשהי מתחת לכיוון החיובי של ציר xx.

ד.

דסקית A נעה לאחור, בכיוון שיש לו רכיב שלילי בציר xx ורכיב שלילי בציר yy.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

לא אפשרי

לפני ההתנגשות התנע הכולל בציר yy הוא אפס, ולכן גם אחריה הוא אפס. ל־B יש אחרי ההתנגשות רכיב תנע חיובי בציר yy. אם A עומדת, התנע הכולל בציר yy שונה מאפס – סתירה.

סעיף ב

תשובה:

לא אפשרי

אם גם A וגם B נעות עם רכיב yy חיובי, סכום רכיבי התנע בציר yy חיובי, ולא אפס. כדי לאזן את רכיב yy של B, הדסקית A חייבת לנוע עם רכיב yy שלילי – מתחת לציר xx.

סעיף ג

תשובה:

אפשרי

רכיב yy השלילי של A יכול לאזן את רכיב yy החיובי של B, ולכן ציר yy מתקיים. בציר xx שני הרכיבים חיוביים, וסכומם יכול להיות שווה לתנע ההתחלתי mAvAm_Av_A. אין סתירה לשימור התנע (וזהו המקרה הנפוץ, למשל בכדורי ביליארד).

סעיף ד

תשובה:

אפשרי לפי שימור התנע

ציר yy: רכיב שלילי של A מאזן את הרכיב החיובי של B – תקין.

ציר xx: mAvA=mAuAx+mBuBxm_Av_A=m_Au_{Ax}+m_Bu_{Bx}. כאן uAx<0u_{Ax}<0, ולכן mBuBx=mAvA−mAuAx>mAvAm_Bu_{Bx}=m_Av_A-m_Au_{Ax}>m_Av_A: רכיב התנע של B בציר xx גדול מהתנע ההתחלתי. אין בזה סתירה לשימור התנע – כך קורה כש־A קלה בהרבה מ־B ונהדפת לאחור.

טעות נפוצה: לחשוב שאסור לאחד הגופים לקבל תנע בציר xx גדול מהתנע ההתחלתי הכולל. רק הסכום נשמר; כשאחד הרכיבים שלילי, האחר גדול יותר.

שאלה 8 · כדור פלסטלינה נדבק ברחפן מרחף: מהירות אחרי ההתנגשות ונפילהביניים · בינונית

רחפן שמסתו 1.2 kg1.2\,\text{kg} מרחף ללא תנועה בגובה 5 m5\,\text{m} מעל קרקע אופקית. כדור פלסטלינה שמסתו 0.3 kg0.3\,\text{kg} נע אופקית במהירות 10 m/s10\,\text{m/s}, פוגע ברחפן ונדבק בו. ברגע הפגיעה המנועים של הרחפן נכבים. הזניחו את התנגדות האוויר והתייחסו לרחפן ולכדור כאל גופים נקודתיים.

א.

חשבו את גודל המהירות של הרחפן (עם הכדור) מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

כמה אנרגייה קינטית הפכה לצורות אנרגייה אחרות בהתנגשות? איזה חלק זה מהאנרגייה הקינטית שהייתה לכדור?

ג.

חשבו כמה זמן אחרי ההתנגשות פוגע הרחפן בקרקע, ובאיזה מרחק אופקי מהנקודה שמתחת למקום ההתנגשות.

ד.

חשבו את גודל המהירות של הרחפן רגע לפני שהוא פוגע בקרקע.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

v=2 m/sv=2\,\text{m/s}, אופקית

בזמן ההתנגשות הקצרה הכוחות הפנימיים גדולים מאוד, וההשפעה של הכובד בפרק זמן זה זניחה – התנע האופקי נשמר. ההתנגשות פלסטית:

mku=(mr+mk)v  ⇒  v=0.3⋅101.2+0.3=31.5=2 m/sm_ku=(m_r+m_k)v\;\Rightarrow\;v=\frac{0.3\cdot10}{1.2+0.3}=\frac{3}{1.5}=2\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

12 J12\,\text{J}, שהם 80%80\% מהאנרגייה הקינטית ההתחלתית

לפני ההתנגשות:

Ek1=12⋅0.3⋅102=15 JE_{k1}=\tfrac12\cdot0.3\cdot10^2=15\,\text{J}

אחרי ההתנגשות:

Ek2=12⋅1.5⋅22=3 JE_{k2}=\tfrac12\cdot1.5\cdot2^2=3\,\text{J}
ΔE=15−3=12 J,1215=0.8=80%\Delta E=15-3=12\,\text{J},\qquad\frac{12}{15}=0.8=80\%

האנרגייה הזו הפכה בעיקר לחום ולעבודת עיוות של הפלסטלינה.

טעות נפוצה: לשמר אנרגייה קינטית בהתנגשות פלסטית – נשמר רק התנע.

סעיף ג

תשובה:

t=1 st=1\,\text{s}; x=2 mx=2\,\text{m}

מיד אחרי ההתנגשות המהירות אופקית והכוח היחיד הוא הכובד – זו זריקה אופקית.

אנכית (ממנוחה):

h=12gt2  ⇒  t=2⋅510=1 sh=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2\cdot5}{10}}=1\,\text{s}

אופקית (מהירות קבועה):

x=vt=2⋅1=2 mx=vt=2\cdot1=2\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

v≈10.2 m/sv\approx10.2\,\text{m/s}

רכיב המהירות האופקי נשאר 2 m/s2\,\text{m/s}, והרכיב האנכי אחרי שנייה אחת: vy=gt=10 m/sv_y=gt=10\,\text{m/s}.

v=vx2+vy2=22+102=104≈10.2 m/sv=\sqrt{v_x^2+v_y^2}=\sqrt{2^2+10^2}=\sqrt{104}\approx10.2\,\text{m/s}

(אותה תוצאה משימור אנרגייה מכנית אחרי ההתנגשות: v2=22+2⋅10⋅5=104v^2=2^2+2\cdot10\cdot5=104.)

שאלה 9 · שתי דסקיות במישור: התנגשות פלסטית והתנגשות אלסטיתביניים · קשה

על שולחן אוויר אופקי, שהחיכוך בו זניח, נעות שתי דסקיות (ראו תרשים, מבט מלמעלה):

•דסקית 1, שמסתה m1=1 kgm_1=1\,\text{kg}, נעה בכיוון השלילי של ציר xx במהירות v1=2 m/sv_1=2\,\text{m/s};

•דסקית 2, שמסתה m2=2 kgm_2=2\,\text{kg}, נעה במהירות v2=5 m/sv_2=5\,\text{m/s} בזווית של 37∘37^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx.

הדסקיות מתנגשות זו בזו. נתון: sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

נניח שההתנגשות פלסטית (הדסקיות נצמדות). חשבו את גודל המהירות המשותפת ואת כיוונה.

ב.

כמה אנרגיה קינטית אבדה בהתנגשות הפלסטית?

ג.

עכשיו נניח שההתנגשות אלסטית, ושמיד אחריה דסקית 1 נעה בכיוון החיובי של ציר xx. חשבו את מהירות דסקית 1 ואת מהירות דסקית 2 (גודל וכיוון) מיד אחרי ההתנגשות.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

V=22≈2.83 m/sV=2\sqrt2\approx2.83\,\text{m/s}, בזווית 45∘45^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx

בזמן ההתנגשות אין כוחות חיצוניים אופקיים (הכובד והנורמל אנכיים ומתאזנים), ולכן וקטור התנע של המערכת נשמר. נפרק לרכיבים:

v→1=(−2,  0) m/s,v→2=(5⋅0.8,  5⋅0.6)=(4,  3) m/s\vec v_1=(-2,\;0)\,\text{m/s},\qquad \vec v_2=(5\cdot0.8,\;5\cdot0.6)=(4,\;3)\,\text{m/s}
Px=1⋅(−2)+2⋅4=6 kg⋅m/s,Py=1⋅0+2⋅3=6 kg⋅m/sP_x=1\cdot(-2)+2\cdot4=6\,\text{kg}\cdot\text{m/s},\qquad P_y=1\cdot0+2\cdot3=6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

אחרי ההיצמדות המסה m1+m2=3 kgm_1+m_2=3\,\text{kg}:

Vx=63=2 m/s,Vy=63=2 m/sV_x=\frac{6}{3}=2\,\text{m/s},\qquad V_y=\frac{6}{3}=2\,\text{m/s}
V=22+22=22≈2.83 m/s,tan⁡θ=VyVx=1  ⇒  θ=45∘V=\sqrt{2^2+2^2}=2\sqrt2\approx2.83\,\text{m/s},\qquad \tan\theta=\frac{V_y}{V_x}=1\;\Rightarrow\;\theta=45^\circ

הכיוון: 45∘45^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx.

סעיף ב

תשובה:

15 J15\,\text{J}

Ek,before=12⋅1⋅22+12⋅2⋅52=2+25=27 JE_{k,\text{before}}=\tfrac12\cdot1\cdot2^2+\tfrac12\cdot2\cdot5^2=2+25=27\,\text{J}
Ek,after=12⋅3⋅(22)2=12⋅3⋅8=12 JE_{k,\text{after}}=\tfrac12\cdot3\cdot\left(2\sqrt2\right)^2=\tfrac12\cdot3\cdot8=12\,\text{J}
ΔE=27−12=15 J\Delta E=27-12=15\,\text{J}

יותר ממחצית האנרגיה הקינטית הפכה לחום ולעיוות.

סעיף ג

תשובה:

דסקית 1: 6 m/s6\,\text{m/s} בכיוון +x+x; דסקית 2: 3 m/s3\,\text{m/s} בכיוון +y+y

נסמן את מהירות דסקית 1 אחרי ההתנגשות u1u_1 (לאורך +x+x, ולכן אין לה רכיב yy), ואת רכיבי מהירות דסקית 2 – u2xu_{2x}, u2yu_{2y}. שלושה נעלמים, ולכן צריך שלוש משוואות: שימור תנע בשני הצירים ושימור אנרגיה קינטית.

תנע בציר yy:   6=2u2y  ⇒  u2y=3 m/s\;6=2u_{2y}\;\Rightarrow\;u_{2y}=3\,\text{m/s}

תנע בציר xx:   6=u1+2u2x  ⇒  u2x=6−u12\;6=u_1+2u_{2x}\;\Rightarrow\;u_{2x}=\dfrac{6-u_1}{2}

אנרגיה:

27=12u12+12⋅2(u2x2+u2y2)=12u12+(6−u1)24+927=\tfrac12u_1^2+\tfrac12\cdot2\left(u_{2x}^2+u_{2y}^2\right)=\tfrac12u_1^2+\frac{(6-u_1)^2}{4}+9

נכפול ב־44:

72=2u12+36−12u1+u12  ⇒  3u12−12u1−36=0  ⇒  u12−4u1−12=072=2u_1^2+36-12u_1+u_1^2\;\Rightarrow\;3u_1^2-12u_1-36=0\;\Rightarrow\;u_1^2-4u_1-12=0

u1=6 m/su_1=6\,\text{m/s} או u1=−2 m/su_1=-2\,\text{m/s}.

הפתרון u1=−2 m/su_1=-2\,\text{m/s} הוא המהירות ההתחלתית של דסקית 1 – הוא מתאר מצב שבו לא הייתה התנגשות כלל (משוואות השימור מתקיימות גם בו). בנוסף, לפי הנתון דסקית 1 נעה בכיוון +x+x. לכן u1=6 m/su_1=6\,\text{m/s}, ואז:

u2x=6−62=0,u2y=3 m/su_{2x}=\frac{6-6}{2}=0,\qquad u_{2y}=3\,\text{m/s}

דסקית 2 נעה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s} בכיוון החיובי של ציר yy.

בדיקה: 12⋅1⋅36+12⋅2⋅9=18+9=27 J\tfrac12\cdot1\cdot36+\tfrac12\cdot2\cdot9=18+9=27\,\text{J} – מתאים.

שימו לב: המתקף על דסקית 1 הוא 1⋅(6−(−2))=8 N⋅s1\cdot(6-(-2))=8\,\text{N}\cdot\text{s} בכיוון +x+x, ועל דסקית 2 – 8 N⋅s8\,\text{N}\cdot\text{s} בכיוון −x-x, בהתאם לחוק השלישי של ניוטון.

שאלה 10 · מטוטלת פוגעת בתיבה: מדרון מחוספס וקפיץביניים · קשה

כדור קטן שמסתו m1=0.5 kgm_1=0.5\,\text{kg} תלוי בחוט שאורכו L=0.5 mL=0.5\,\text{m}. מסיטים את החוט בזווית של 53∘53^\circ מהאנך ומשחררים את הכדור ממנוחה. בנקודה הנמוכה במסלולו הכדור פוגע בתיבה קטנה שמסתה m2=1.2 kgm_2=1.2\,\text{kg}, המונחת במנוחה על קצה של משטח אופקי חלק (ראו תרשים).

מיד אחרי ההתנגשות הכדור נע אחורה במהירות 0.4 m/s0.4\,\text{m/s}, והתיבה נעה קדימה. מהקצה A של המשטח התיבה גולשת לאורך מדרון שזווית שיפועו 37∘37^\circ, שמקדם החיכוך הקינטי בינו לבין התיבה μk=0.15\mu_k=0.15, ושגובהו h=0.5 mh=0.5\,\text{m}. בנקודה B, בתחתית המדרון, התיבה עוברת בלי איבוד אנרגיה למשטח אופקי חלק, ובהמשך פוגעת בקפיץ אופקי שקבוע הקפיץ שלו k=270 N/mk=270\,\text{N/m}.

נתון: sin⁡37∘=cos⁡53∘=0.6\sin37^\circ=\cos53^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

חשבו את מהירות הכדור רגע לפני ההתנגשות.

ב.

חשבו את מהירות התיבה מיד אחרי ההתנגשות. האם ההתנגשות אלסטית?

ג.

חשבו את מהירות התיבה בנקודה B.

ד.

חשבו את הכיווץ המרבי של הקפיץ, ואת מהירות התיבה ברגע שהקפיץ מכווץ למחצית מהכיווץ המרבי.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

v=2 m/sv=2\,\text{m/s}

על הכדור פועלים כוח הכובד ומתיחות החוט. המתיחות מאונכת למסלול בכל רגע ואינה מבצעת עבודה, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת.

הירידה בגובה מנקודת השחרור לנקודה הנמוכה:

Δh=L−Lcos⁡53∘=0.5⋅(1−0.6)=0.2 m\Delta h=L-L\cos53^\circ=0.5\cdot(1-0.6)=0.2\,\text{m}
12m1v2=m1gΔh  ⇒  v=2gΔh=2⋅10⋅0.2=2 m/s\tfrac12m_1v^2=m_1g\Delta h\;\Rightarrow\;v=\sqrt{2g\Delta h}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.2}=2\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

u2=1 m/su_2=1\,\text{m/s}; ההתנגשות אינה אלסטית

ההתנגשות קצרה מאוד, והכוחות החיצוניים בזמנה (כובד, מתיחות, נורמל) אנכיים, ולכן התנע האופקי נשמר. נבחר את כיוון התנועה ההתחלתי של הכדור כחיובי:

m1v=m1u1+m2u2  ⇒  0.5⋅2=0.5⋅(−0.4)+1.2u2m_1v=m_1u_1+m_2u_2\;\Rightarrow\;0.5\cdot2=0.5\cdot(-0.4)+1.2u_2
u2=1+0.21.2=1 m/su_2=\frac{1+0.2}{1.2}=1\,\text{m/s}

אנרגיה קינטית: לפני 12⋅0.5⋅22=1 J\tfrac12\cdot0.5\cdot2^2=1\,\text{J}; אחרי 12⋅0.5⋅0.42+12⋅1.2⋅12=0.04+0.6=0.64 J\tfrac12\cdot0.5\cdot0.4^2+\tfrac12\cdot1.2\cdot1^2=0.04+0.6=0.64\,\text{J}. האנרגיה קטנה ב־0.36 J0.36\,\text{J}, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית.

טעות נפוצה: לשכוח את הסימן השלילי של מהירות הכדור אחרי ההתנגשות – הכדור נע אחורה.

סעיף ג

תשובה:

vB=3 m/sv_B=3\,\text{m/s}

על התיבה במדרון פועלים כוח הכובד, הכוח הנורמלי וכוח החיכוך. הנורמל מאונך לתנועה ואינו מבצע עבודה; כוח החיכוך מבצע עבודה שלילית.

אורך המדרון:   d=hsin⁡37∘=0.50.6=56 m\;d=\dfrac{h}{\sin37^\circ}=\dfrac{0.5}{0.6}=\dfrac56\,\text{m}

הכוח הנורמלי:   N=m2gcos⁡37∘=1.2⋅10⋅0.8=9.6 N\;N=m_2g\cos37^\circ=1.2\cdot10\cdot0.8=9.6\,\text{N}

עבודת החיכוך:

Wf=−μkNd=−0.15⋅9.6⋅56=−1.2 JW_f=-\mu_kNd=-0.15\cdot9.6\cdot\tfrac56=-1.2\,\text{J}

משפט עבודה–אנרגיה (או שימור אנרגיה עם עבודת החיכוך) בין A ל־B:

12m2vB2=12m2u22+m2gh+Wf=0.6+1.2⋅10⋅0.5−1.2=5.4 J\tfrac12m_2v_B^2=\tfrac12m_2u_2^2+m_2gh+W_f=0.6+1.2\cdot10\cdot0.5-1.2=5.4\,\text{J}
vB=2⋅5.41.2=9=3 m/sv_B=\sqrt{\frac{2\cdot5.4}{1.2}}=\sqrt9=3\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

Δlmax⁡=0.2 m\Delta l_{\max}=0.2\,\text{m}; v=6.75≈2.6 m/sv=\sqrt{6.75}\approx2.6\,\text{m/s}

המשטח אחרי B חלק, ולכן האנרגיה המכנית של התיבה והקפיץ נשמרת. בכיווץ המרבי התיבה נעצרת לרגע, וכל האנרגיה הקינטית הפכה לאנרגיה אלסטית:

12k Δlmax⁡2=5.4  ⇒  Δlmax⁡=2⋅5.4270=0.04=0.2 m\tfrac12k\,\Delta l_{\max}^2=5.4\;\Rightarrow\;\Delta l_{\max}=\sqrt{\frac{2\cdot5.4}{270}}=\sqrt{0.04}=0.2\,\text{m}

בכיווץ של 0.1 m0.1\,\text{m}:

12m2v2=5.4−12⋅270⋅0.12=5.4−1.35=4.05 J\tfrac12m_2v^2=5.4-\tfrac12\cdot270\cdot0.1^2=5.4-1.35=4.05\,\text{J}
v=2⋅4.051.2=6.75≈2.6 m/sv=\sqrt{\frac{2\cdot4.05}{1.2}}=\sqrt{6.75}\approx2.6\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשוב שבמחצית הכיווץ האנרגיה האלסטית היא מחצית מהמרבית. האנרגיה האלסטית תלויה בריבוע הכיווץ, ולכן במחצית הכיווץ היא רק רבע מהמרבית, והתיבה עדיין נעה מהר.

שאלה 11 · גוש פלסטלינה ודסקית קשורה: התנגשות ותנועה מעגלית במספריםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

דסקית שמסתה M=0.15 kgM=0.15\,\text{kg} מונחת על שולחן אוויר אופקי שהחיכוך בו ניתן להזנחה. הדסקית קשורה בחוט שאורכו L=0.5 mL=0.5\,\text{m} ליתד הקבועה בשולחן (ראו תרשים, במבט מלמעלה).

גוש פלסטלינה שמסתו m=0.05 kgm=0.05\,\text{kg} נע לאורך השולחן במהירות v=8 msv=8\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכיוון הניצב לחוט, פוגע בדסקית ונדבק אליה. משך ההתנגשות קצר מאוד.

א.

היעזרו בחוק שימור התנע וחשבו את גודל המהירות המשותפת של הדסקית והגוש מייד לאחר ההתנגשות.

ב.

חשבו כמה אנרגייה קינטית הפכה לצורות אנרגייה אחרות במהלך ההתנגשות. לאילו צורות?

ג.

לאחר ההתנגשות הדסקית והגוש נעים בתנועה מעגלית סביב היתד. חשבו את מתיחות החוט.

ד.

חשבו את זמן המחזור של התנועה המעגלית.

ה.

החוט נקרע כאשר המתיחות בו עולה על 2.5 N2.5\,\text{N}.

חשבו את גודל המהירות המרבית של גוש פלסטלינה זהה (שמסתו 0.05 kg0.05\,\text{kg}), שבה הוא יכול לפגוע בדסקית כך שהחוט לא ייקרע.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

u=2 m/su=2\,\text{m/s}

במהלך ההתנגשות הקצרה אין כוח חיצוני אופקי בכיוון התנועה (החוט ניצב לכיוון זה, השולחן חלק), ולכן התנע נשמר. מדף הנוסחאות:

mAvA+mBvB=mAuA+mBuB  ⇒  mv+0=(M+m)um_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B\;\Rightarrow\;mv+0=(M+m)u
u=mvM+m=0.05⋅80.15+0.05=0.40.2=2 m/su=\frac{mv}{M+m}=\frac{0.05\cdot 8}{0.15+0.05}=\frac{0.4}{0.2}=2\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

1.2 J1.2\,\text{J} (מתוך 1.6 J1.6\,\text{J}) – לחום ולעיוות הפלסטלינה.

לפני ההתנגשות (הדסקית במנוחה):

Ek=12mv2=12⋅0.05⋅82=1.6 JE_k=\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot 0.05\cdot 8^2=1.6\,\text{J}

אחרי ההתנגשות:

Ek′=12(M+m)u2=12⋅0.2⋅22=0.4 JE_k'=\tfrac12(M+m)u^2=\tfrac12\cdot 0.2\cdot 2^2=0.4\,\text{J}
ΔEk=0.4−1.6=−1.2 J\Delta E_k=0.4-1.6=-1.2\,\text{J}

1.2 J1.2\,\text{J} (75% מהאנרגייה) הפכו לחום ולאנרגיית עיוות של הפלסטלינה – זו התנגשות פלסטית.

סעיף ג

תשובה:

T=1.6 NT=1.6\,\text{N}

החוט הוא הכוח האופקי היחיד ומספק את הכוח הצנטריפטלי; התנועה מעגלית קצובה ברדיוס LL:

T=(M+m)u2L=0.2⋅220.5=1.6 NT=\frac{(M+m)u^2}{L}=\frac{0.2\cdot 2^2}{0.5}=1.6\,\text{N}

סעיף ד

תשובה:

Tמחזור=π2≈1.57 sT_{\text{מחזור}}=\dfrac{\pi}{2}\approx 1.57\,\text{s}

מדף הנוסחאות, בתנועה מעגלית קצובה:

v=2πrT  ⇒  T=2πLu=2π⋅0.52≈1.57 sv=\frac{2\pi r}{T}\;\Rightarrow\;T=\frac{2\pi L}{u}=\frac{2\pi\cdot 0.5}{2}\approx 1.57\,\text{s}

סעיף ה

תשובה:

vmax⁡=10 m/sv_{\max}=10\,\text{m/s}

המהירות המשותפת המרבית – מתנאי המתיחות:

T=(M+m)u2L≤2.5  ⇒  umax⁡=2.5⋅0.50.2=6.25=2.5 m/sT=\frac{(M+m)u^2}{L}\le 2.5\;\Rightarrow\;u_{\max}=\sqrt{\frac{2.5\cdot 0.5}{0.2}}=\sqrt{6.25}=2.5\,\text{m/s}

מהירות הגוש – משימור התנע:

mvmax⁡=(M+m)umax⁡  ⇒  vmax⁡=0.2⋅2.50.05=10 m/smv_{\max}=(M+m)u_{\max}\;\Rightarrow\;v_{\max}=\frac{0.2\cdot 2.5}{0.05}=10\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את המסה של הגוש בלבד בנוסחת המתיחות – אחרי ההתנגשות נעים בתנועה המעגלית הדסקית והגוש יחד.

שאלה 12 · עגלות על מסילה: פיצוץ קפיץ והתנגשות פלסטיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

על מסילה אופקית חלקה נמצאות שלוש עגלות שמסותיהן m1=1 kgm_1=1\,\text{kg}, m2=2 kgm_2=2\,\text{kg} ו־m3=1 kgm_3=1\,\text{kg} (ראו תרשים).

בין עגלות m1m_1 ו־m2m_2 יש קפיץ מכווץ קל, והן מוחזקות במנוחה באמצעות חוט. עגלה m3m_3 נמצאת במנוחה משמאל להן.

שורפים את החוט, הקפיץ מתפשט, והעגלות m1m_1 ו־m2m_2 נדחפות זו מזו. לאחר מכן עגלה m2m_2 נעה ימינה במהירות 0.5 m/s0.5\,\text{m/s}.

א.

מהו התנע הכולל של העגלות m1m_1 ו־m2m_2 לפני שריפת החוט? הסבירו מדוע התנע הכולל שלהן לאחר ההתנתקות שווה לו.

ב.

חשבו את מהירות העגלה m1m_1 (גודל וכיוון) לאחר ההתנתקות.

ג.

כל האנרגייה שהייתה אגורה בקפיץ הפכה לאנרגייה קינטית של העגלות. חשבו את האנרגייה שהייתה אגורה בקפיץ.

ד.

העגלה m1m_1 פוגעת בעגלה m3m_3 ונצמדת אליה. חשבו את מהירות שתי העגלות הצמודות.

ה.

חשבו כמה אנרגייה קינטית "אבדה" בהתנגשות שבסעיף ד, וקבעו אם ההתנגשות אלסטית. לאן הלכה האנרגייה?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

התנע הכולל לפני – אפס; אחרי – גם אפס, כי המערכת סגורה (כוחות הקפיץ פנימיים, אין חיכוך, כובד ונורמל מתאזנים).

לפני שריפת החוט שתי העגלות במנוחה, ולכן pכולל=0p_{\text{כולל}}=0.

על המערכת (שתי העגלות והקפיץ) פועלים כוחות חיצוניים אנכיים בלבד – כוחות הכובד והכוחות הנורמליים – והם מתאזנים; אין חיכוך. כוחות הקפיץ על שתי העגלות הם כוחות פנימיים, שווים בגודלם והפוכים בכיוונם. לכן שקול הכוחות החיצוניים אפס, והתנע הכולל נשמר: גם לאחר ההתנתקות הוא אפס.

סעיף ב

תשובה:

1 m/s1\,\text{m/s} שמאלה

שימור תנע (כיוון חיובי ימינה):

0=m1u1+m2u2  ⇒  u1=−m2u2m1=−2⋅0.51=−1 m/s0=m_1u_1+m_2u_2\;\Rightarrow\;u_1=-\frac{m_2u_2}{m_1}=-\frac{2\cdot 0.5}{1}=-1\,\text{m/s}

הסימן השלילי: m1m_1 נעה שמאלה במהירות 1 m/s1\,\text{m/s}. העגלה הקלה יותר נעה מהר יותר.

סעיף ג

תשובה:

0.75 J0.75\,\text{J}

Eקפיץ=12m1u12+12m2u22=12⋅1⋅12+12⋅2⋅0.52=0.5+0.25=0.75 JE_{\text{קפיץ}}=\tfrac12m_1u_1^2+\tfrac12m_2u_2^2=\tfrac12\cdot 1\cdot 1^2+\tfrac12\cdot 2\cdot 0.5^2=0.5+0.25=0.75\,\text{J}

שימו לב: התנע של שתי העגלות שווה בגודלו, אבל האנרגייה הקינטית של העגלה הקלה גדולה פי 2.

סעיף ד

תשובה:

0.5 m/s0.5\,\text{m/s} שמאלה

בזמן ההתנגשות הקצר המערכת m1+m3m_1+m_3 סגורה, והתנע נשמר. לאחר ההתנגשות שתי העגלות נעות יחד במהירות משותפת VV:

m1u1+m3⋅0=(m1+m3)V  ⇒  V=1⋅(−1)1+1=−0.5 m/sm_1u_1+m_3\cdot 0=(m_1+m_3)V\;\Rightarrow\;V=\frac{1\cdot(-1)}{1+1}=-0.5\,\text{m/s}

כלומר 0.5 m/s0.5\,\text{m/s} שמאלה.

סעיף ה

תשובה:

0.25 J0.25\,\text{J} אבדה; ההתנגשות אינה אלסטית (פלסטית).

לפני ההתנגשות: Ek=12⋅1⋅12=0.5 JE_k=\tfrac12\cdot 1\cdot 1^2=0.5\,\text{J}.

אחרי ההתנגשות: Ek=12⋅2⋅0.52=0.25 JE_k=\tfrac12\cdot 2\cdot 0.5^2=0.25\,\text{J}.

ΔEk=0.25−0.5=−0.25 J\Delta E_k=0.25-0.5=-0.25\,\text{J}

מחצית מהאנרגייה הקינטית אבדה, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית – זו התנגשות פלסטית (הגופים נצמדו). האנרגייה הפכה לחום, לעיוות של מנגנון ההצמדה ולקול.

טעות נפוצה: להסיק שאם התנע נשמר גם האנרגייה הקינטית נשמרת – התנע נשמר בכל התנגשות במערכת סגורה, האנרגייה הקינטית רק באלסטית.

שאלה 13 · שתי עגלות מתנגשות ונצמדותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה AA שמסתה 2 kg2\,\text{kg} נעה ימינה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s} על מסילה אופקית. לקראתה נעה עגלה BB שמסתה 1 kg1\,\text{kg} במהירות 1.5 m/s1.5\,\text{m/s} שמאלה (ראו תרשים). העגלות מתנגשות, נצמדות זו לזו בעזרת סקוץ' וממשיכות לנוע יחד. החיכוך זניח. הכיוון ימינה מוגדר חיובי.

א.

השתמשו בחוק שימור התנע וחשבו את המהירות (גודל וכיוון) של שתי העגלות יחד מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהפעילה עגלה AA על עגלה BB במהלך ההתנגשות.

ג.

ההתנגשות נמשכה 0.05 s0.05\,\text{s}. חשבו את הכוח הממוצע (גודל וכיוון) שהפעילה עגלה AA על עגלה BB.

ד.

קבעו מה הם הגודל והכיוון של המתקף שהפעילה עגלה BB על עגלה AA. נמקו, ובדקו את תשובתכם באמצעות שינוי התנע של עגלה AA.

ה.

חשבו כמה אנרגייה קינטית "אבדה" בהתנגשות.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

1.5 m/s1.5\,\text{m/s} ימינה

המסילה חסרת חיכוך, ולכן התנע של מערכת שתי העגלות נשמר. אחרי ההתנגשות לשתיהן מהירות משותפת uu:

mAvA+mBvB=(mA+mB)um_Av_A+m_Bv_B=(m_A+m_B)u

מהירות BB שלילית (שמאלה), vB=−1.5 m/sv_B=-1.5\,\text{m/s}:

u=2⋅3+1⋅(−1.5)2+1=4.53=1.5 m/su=\frac{2\cdot 3+1\cdot(-1.5)}{2+1}=\frac{4.5}{3}=1.5\,\text{m/s}

הסימן החיובי: העגלות נעות יחד ימינה.

טעות נפוצה: להציב vB=+1.5 m/sv_B=+1.5\,\text{m/s} – ואז מתקבל 2.5 m/s2.5\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

JB=+3 N⋅sJ_B=+3\,\text{N}\cdot\text{s} (ימינה)

לפי נוסחת מתקף–תנע מדף הנוסחאות, המתקף על BB שווה לשינוי התנע שלה:

JB=mBu−mBvB=1⋅1.5−1⋅(−1.5)=3 N⋅sJ_B=m_Bu-m_Bv_B=1\cdot 1.5-1\cdot(-1.5)=3\,\text{N}\cdot\text{s}

כיוון המתקף – ימינה: BB נעה שמאלה ו"הוחזרה" ימינה.

סעיף ג

תשובה:

Fˉ=60 N\bar F=60\,\text{N} ימינה

לפי J=Fˉ ΔtJ=\bar F\,\Delta t מדף הנוסחאות:

Fˉ=JBΔt=30.05=60 N\bar F=\frac{J_B}{\Delta t}=\frac{3}{0.05}=60\,\text{N}

כיוון הכוח – ימינה, כמו המתקף.

סעיף ד

תשובה:

JA=−3 N⋅sJ_A=-3\,\text{N}\cdot\text{s}: גודל 3 N⋅s3\,\text{N}\cdot\text{s}, שמאלה.

נימוק: לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוח ש־BB מפעילה על AA שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו לכוח ש־AA מפעילה על BB, ושניהם פועלים באותו פרק זמן. לכן המתקף על AA שווה בגודלו (3 N⋅s3\,\text{N}\cdot\text{s}) ומנוגד בכיוונו – שמאלה.

בדיקה:

JA=mAu−mAvA=2⋅1.5−2⋅3=−3 N⋅sJ_A=m_Au-m_Av_A=2\cdot 1.5-2\cdot 3=-3\,\text{N}\cdot\text{s}

סעיף ה

תשובה:

6.75 J6.75\,\text{J}

לפני ההתנגשות:

Ek=12⋅2⋅32+12⋅1⋅1.52=9+1.125=10.125 JE_k=\tfrac12\cdot 2\cdot 3^2+\tfrac12\cdot 1\cdot 1.5^2=9+1.125=10.125\,\text{J}

אחרי ההתנגשות:

Ek′=12⋅(2+1)⋅1.52=3.375 JE_k'=\tfrac12\cdot(2+1)\cdot 1.5^2=3.375\,\text{J}

ההפרש:

ΔEk=3.375−10.125=−6.75 J\Delta E_k=3.375-10.125=-6.75\,\text{J}

6.75 J6.75\,\text{J} של אנרגייה קינטית הפכו לחום, לקול ולעבודת עיוות בזמן ההיצמדות. התנע נשמר, אבל האנרגייה הקינטית אינה נשמרת בהתנגשות פלסטית.

שאלה 14 · עגלות על מסילה: קפיץ, קיר והתנגשות פלסטיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

על מסילה אופקית חלקה נמצאות שלוש עגלות AA, BB ו־CC, ובקצה המסילה קיר (ראו תרשים). בין העגלות AA ו־BB קפיץ דחוס שמסתו זניחה, והן קשורות זו לזו בחוט. העגלה CC במנוחה.

נתון: mA=0.5 kgm_A=0.5\,\text{kg}, mB=1.0 kgm_B=1.0\,\text{kg}, mC=0.5 kgm_C=0.5\,\text{kg}.

שורפים את החוט, הקפיץ משתחרר, ועגלה AA נעה לכיוון הקיר במהירות 0.6 ms0.6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

א.

מהו התנע הכולל של העגלות AA ו־BB לפני שחרור הקפיץ ומייד אחריו? נמקו.

ב.

השתמשו בשימור התנע, וחשבו את מהירות עגלה BB (גודל וכיוון) מייד אחרי שחרור הקפיץ.

ג.

חשבו את האנרגייה הפוטנציאלית האלסטית שהייתה אגורה בקפיץ.

ד.

עגלה AA מתנגשת בקיר התנגשות אלסטית. מה מהירותה מייד אחרי ההתנגשות? חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהקיר מפעיל עליה.

ה.

עגלה BB מתנגשת בעגלה CC, והן נצמדות זו לזו. חשבו את מהירותן המשותפת, ואת האנרגייה הקינטית שאבדה בהתנגשות.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

אפס – לפני השחרור ומייד אחריו.

לפני השחרור שתי העגלות במנוחה – התנע הכולל אפס.

הכוחות שהקפיץ מפעיל על AA ועל BB הם כוחות פנימיים של המערכת. הכוחות החיצוניים (כובד ונורמלי) מאזנים זה את זה, ואין חיכוך. לכן המתקף החיצוני הכולל אפס, והתנע נשמר – גם מייד אחרי השחרור התנע הכולל אפס.

סעיף ב

תשובה:

vB=0.3 m/sv_B=0.3\,\text{m/s}, הרחק מהקיר (לעבר CC)

כיוון חיובי – הרחק מהקיר; vA=−0.6 m/sv_A=-0.6\,\text{m/s}.

mAvA+mBvB=0  ⇒  vB=−mAvAmB=−0.5⋅(−0.6)1.0=0.3 msm_Av_A+m_Bv_B=0\;\Rightarrow\;v_B=-\frac{m_Av_A}{m_B}=-\frac{0.5\cdot(-0.6)}{1.0}=0.3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

עגלה BB נעה הרחק מהקיר, לעבר עגלה CC.

סעיף ג

תשובה:

0.135 J0.135\,\text{J}

אין חיכוך, ולכן כל האנרגייה האלסטית של הקפיץ הפכה לאנרגייה קינטית של העגלות:

Eקפיץ=12mAvA2+12mBvB2=12⋅0.5⋅0.62+12⋅1.0⋅0.32=0.09+0.045=0.135 JE_{\text{קפיץ}}=\tfrac12m_Av_A^2+\tfrac12m_Bv_B^2=\tfrac12\cdot 0.5\cdot 0.6^2+\tfrac12\cdot 1.0\cdot 0.3^2=0.09+0.045=0.135\,\text{J}

(לעגלה הקלה יותר – אנרגייה קינטית גדולה יותר, אף שהתנעים שווים בגודלם.)

סעיף ד

תשובה:

0.6 m/s0.6\,\text{m/s} הרחק מהקיר; J=0.6 N⋅sJ=0.6\,\text{N}\cdot\text{s} הרחק מהקיר.

בהתנגשות אלסטית בקיר נייח האנרגייה הקינטית של העגלה נשמרת, ולכן גודל מהירותה נשאר 0.6 m/s0.6\,\text{m/s}, וכיוונה מתהפך – הרחק מהקיר.

נוסחת מתקף–תנע (כיוון חיובי – הרחק מהקיר):

J=Δp=mAuA−mAvA=0.5⋅0.6−0.5⋅(−0.6)=0.6 N⋅sJ=\Delta p=m_Au_A-m_Av_A=0.5\cdot 0.6-0.5\cdot(-0.6)=0.6\,\text{N}\cdot\text{s}

כיוון המתקף – הרחק מהקיר.

טעות נפוצה: לקבל J=0J=0 כי גודל המהירות לא השתנה – שינוי הכיוון הוא שינוי בתנע.

סעיף ה

תשובה:

u=0.2 m/su=0.2\,\text{m/s}; אבדו 0.015 J0.015\,\text{J}.

שימור תנע בהתנגשות (CC במנוחה):

mBvB=(mB+mC) u  ⇒  u=1.0⋅0.31.0+0.5=0.2 msm_Bv_B=(m_B+m_C)\,u\;\Rightarrow\;u=\frac{1.0\cdot 0.3}{1.0+0.5}=0.2\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

אנרגייה קינטית לפני ואחרי:

Ek,לפני=12⋅1.0⋅0.32=0.045 J,Ek,אחרי=12⋅1.5⋅0.22=0.03 JE_{k,\text{לפני}}=\tfrac12\cdot 1.0\cdot 0.3^2=0.045\,\text{J},\qquad E_{k,\text{אחרי}}=\tfrac12\cdot 1.5\cdot 0.2^2=0.03\,\text{J}
ΔEk=0.03−0.045=−0.015 J\Delta E_k=0.03-0.045=-0.015\,\text{J}

בהתנגשות פלסטית התנע נשמר, אבל חלק מהאנרגייה הקינטית (כאן שליש) הופך לחום ולעבודת עיוות.

שאלה 15 · גוש פלסטלינה הנדבק לעגלה העולה על רמפהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוש פלסטלינה שמסתו m1=0.5 kgm_1=0.5\,\text{kg} נע אופקית במהירות v0=6 m/sv_0=6\,\text{m/s} ופוגע בעגלה שמסתה m2=1.0 kgm_2=1.0\,\text{kg}, העומדת במנוחה על מסילה אופקית. הגוש נדבק לעגלה, והשניים נעים יחד.

בהמשך המסלול המסילה עולה ברמפה חלקה (ראו תרשים). החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה.

א.

היעזרו בשימור התנע וחשבו את מהירות העגלה (עם הגוש) מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

חשבו את האנרגייה הקינטית של המערכת לפני ההתנגשות ואחריה. כמה אנרגייה מכנית הפכה לחום ולעיוות?

ג.

חשבו לאיזה גובה מרבי (מעל המסילה האופקית) עולה העגלה על הרמפה.

ד.

קבעו אם התנע של המערכת (גוש + עגלה) נשמר בזמן העלייה על הרמפה. נמקו.

ה.

חוזרים על הניסוי עם עגלה כבדה יותר, שמסתה 2.5 kg2.5\,\text{kg} (גוש הפלסטלינה ומהירותו לא השתנו).

חשבו לאיזה גובה מרבי תעלה הפעם העגלה, ופי כמה הוא קטן מן הגובה שבסעיף ג.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

v=2 m/sv=2\,\text{m/s}

בזמן ההתנגשות אין כוח חיצוני אופקי על המערכת גוש + עגלה, ולכן התנע האופקי שלה נשמר. אחרי ההתנגשות הגופים נעים יחד:

m1v0+m2⋅0=(m1+m2)v  ⇒  v=m1v0m1+m2=0.5⋅61.5=2 m/sm_1v_0+m_2\cdot 0=(m_1+m_2)v\;\Rightarrow\;v=\frac{m_1v_0}{m_1+m_2}=\frac{0.5\cdot 6}{1.5}=2\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

לפני: 9 J9\,\text{J}; אחרי: 3 J3\,\text{J}; הפכו לחום ולעיוות: 6 J6\,\text{J}.

Ek,לפני=12m1v02=12⋅0.5⋅62=9 JE_{k,\text{לפני}}=\tfrac12m_1v_0^2=\tfrac12\cdot 0.5\cdot 6^2=9\,\text{J}
Ek,אחרי=12(m1+m2)v2=12⋅1.5⋅22=3 JE_{k,\text{אחרי}}=\tfrac12(m_1+m_2)v^2=\tfrac12\cdot 1.5\cdot 2^2=3\,\text{J}
ΔE=3−9=−6 J\Delta E=3-9=-6\,\text{J}

6 J6\,\text{J} הפכו לחום ולעיוות הפלסטלינה – בהתנגשות פלסטית האנרגייה המכנית אינה נשמרת.

סעיף ג

תשובה:

h=0.2 mh=0.2\,\text{m}

בעלייה על הרמפה החלקה הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. בגובה המרבי המהירות אפס:

12(m1+m2)v2=(m1+m2)gh  ⇒  h=v22g=2220=0.2 m\tfrac12(m_1+m_2)v^2=(m_1+m_2)gh\;\Rightarrow\;h=\frac{v^2}{2g}=\frac{2^2}{20}=0.2\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב את מהירות הגוש לפני ההתנגשות (6 m/s6\,\text{m/s}) – מתקבל 1.8 m1.8\,\text{m}, כאילו לא אבדה אנרגייה בהתנגשות.

סעיף ד

תשובה:

לא – המהירות קטנה עד אפס, כי שקול הכוחות החיצוניים (כובד ונורמל) אינו אפס.

קביעה: התנע אינו נשמר.

נימוק: בזמן העלייה מהירות העגלה קטנה מ־2 m/s2\,\text{m/s} לאפס, כלומר התנע משתנה. לפי נוסחת מתקף–תנע, התנע משתנה כי פועל על המערכת שקול כוחות חיצוניים שונה מאפס: על הרמפה המשופעת הכוח הנורמלי אינו מאזן את כוח הכובד, ולשקולם יש רכיב לאורך הרמפה, כלפי מטה, שמאט את העגלה.

(לעומת זאת, האנרגייה המכנית בשלב זה נשמרת – סעיף ג.)

סעיף ה

תשובה:

h′=0.05 mh'=0.05\,\text{m} – קטן פי 44.

שימור תנע:

v′=m1v0m1+m2′=0.5⋅60.5+2.5=1 m/sv'=\frac{m_1v_0}{m_1+m_2'}=\frac{0.5\cdot 6}{0.5+2.5}=1\,\text{m/s}

שימור אנרגייה בעלייה:

h′=v′22g=1220=0.05 mh'=\frac{v'^2}{2g}=\frac{1^2}{20}=0.05\,\text{m}

היחס: hh′=0.20.05=4\frac{h}{h'}=\frac{0.2}{0.05}=4. המהירות המשותפת קטנה פי 2, והגובה תלוי בריבוע המהירות – ולכן קטן פי 4.

שאלה 16 · שתי מטוטלות: התנגשות לא אלסטית ויחס הגבהים אחריהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורים קטנים תלויים זה ליד זה על חוטים קלים שאורך כל אחד מהם L=1.25 mL=1.25\,\text{m}. כשהם במנוחה, הכדורים נוגעים זה בזה ומרכזיהם באותו גובה. מסת הכדור הקל m1=0.4 kgm_1=0.4\,\text{kg}, ומסת הכדור הכבד m2=0.6 kgm_2=0.6\,\text{kg}.

מרימים את הכדור הקל, כשהחוט שלו מתוח, עד שהחוט אופקי, ומשחררים אותו ממנוחה (ראו תרשים). בנקודה הנמוכה של מסלולו הכדור הקל פוגע בכדור הכבד, שנמצא במנוחה.

לאחר ההתנגשות שני הכדורים נעים באותו כיוון, והגובה המרבי שאליו מתרומם הכדור הכבד (מעל נקודת ההתנגשות) גדול פי 4 מהגובה המרבי שאליו מתרומם הכדור הקל.

התנגדות האוויר זניחה, והכדורים נחשבים לגופים נקודתיים.

א.

חשבו את מהירות הכדור הקל רגע לפני ההתנגשות.

ב.

חשבו את מהירות כל אחד מהכדורים מיד לאחר ההתנגשות.

ג.

חשבו את הגובה המרבי שאליו מתרומם כל כדור לאחר ההתנגשות, מעל נקודת ההתנגשות.

ד.

איזה חלק (באחוזים) מהאנרגיה הקינטית של המערכת הפך לחום (ולצורות אחרות) בהתנגשות?

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

v1=5 m/sv_1=5\,\text{m/s}

בזמן הירידה פועלים על הכדור כוח הכובד ומתיחות החוט. המתיחות מאונכת בכל רגע לכיוון התנועה ולכן אינה עושה עבודה, והאנרגיה המכנית נשמרת. מהמצב האופקי עד הנקודה הנמוכה הכדור יורד גובה LL:

m1gL=12m1v12  ⇒  v1=2gL=2⋅10⋅1.25=5 m/sm_1gL=\tfrac12m_1v_1^2\;\Rightarrow\;v_1=\sqrt{2gL}=\sqrt{2\cdot10\cdot1.25}=5\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

u1=1.25 m/su_1=1.25\,\text{m/s}, u2=2.5 m/su_2=2.5\,\text{m/s} (שתיהן בכיוון התנועה המקורית)

קשר בין המהירויות. אחרי ההתנגשות כל כדור עולה עד שהוא נעצר, ומשימור אנרגיה h=u22gh=\frac{u^2}{2g}. הגובה פרופורציוני לריבוע המהירות, ולכן:

h2h1=u22u12=4  ⇒  u2=2u1\frac{h_2}{h_1}=\frac{u_2^2}{u_1^2}=4\;\Rightarrow\;u_2=2u_1

שימור תנע. ברגע ההתנגשות הכדורים נעים אופקית; הכוחות ביניהם פנימיים, והכובד והמתיחות אנכיים. לכן התנע האופקי של המערכת נשמר:

m1v1=m1u1+m2u2m_1v_1=m_1u_1+m_2u_2
0.4⋅5=0.4 u1+0.6⋅2u1=1.6 u1  ⇒  u1=1.25 m/s0.4\cdot5=0.4\,u_1+0.6\cdot2u_1=1.6\,u_1\;\Rightarrow\;u_1=1.25\,\text{m/s}
u2=2u1=2.5 m/su_2=2u_1=2.5\,\text{m/s}

שתי המהירויות חיוביות, כלומר שני הכדורים ממשיכים בכיוון התנועה המקורית של הכדור הקל, כפי שנתון. (הכדור הכבד מקדים את הקל, כך שאין התנגשות נוספת מיד.)

טעות נפוצה: לכתוב u2=4u1u_2=4u_1. פי 4 בגובה הוא פי 2 במהירות, כי h∝u2h\propto u^2.

סעיף ג

תשובה:

h1≈0.078 mh_1\approx0.078\,\text{m}, h2≈0.31 mh_2\approx0.31\,\text{m}

משימור אנרגיה מכנית לכל כדור בנפרד, מרגע ההתנגשות עד העצירה הרגעית:

h1=u122g=1.2522⋅10=1.562520≈0.078 mh_1=\frac{u_1^2}{2g}=\frac{1.25^2}{2\cdot10}=\frac{1.5625}{20}\approx0.078\,\text{m}
h2=u222g=2.522⋅10=6.2520=0.3125 m≈0.31 mh_2=\frac{u_2^2}{2g}=\frac{2.5^2}{2\cdot10}=\frac{6.25}{20}=0.3125\,\text{m}\approx0.31\,\text{m}

בדיקה: 0.31250.078=4\frac{0.3125}{0.078}=4, כנתון. שני הגבהים קטנים מ־LL, כך שהחוטים נשארים מתוחים.

סעיף ד

תשובה:

56.25%56.25\%

לפני ההתנגשות:

Ek,1=12m1v12=12⋅0.4⋅52=5 JE_{k,1}=\tfrac12m_1v_1^2=\tfrac12\cdot0.4\cdot5^2=5\,\text{J}

אחרי ההתנגשות:

Ek,2=12⋅0.4⋅1.252+12⋅0.6⋅2.52=0.3125+1.875=2.1875 JE_{k,2}=\tfrac12\cdot0.4\cdot1.25^2+\tfrac12\cdot0.6\cdot2.5^2=0.3125+1.875=2.1875\,\text{J}

החלק שאבד:

Ek,1−Ek,2Ek,1=5−2.18755=2.81255=0.5625=56.25%\frac{E_{k,1}-E_{k,2}}{E_{k,1}}=\frac{5-2.1875}{5}=\frac{2.8125}{5}=0.5625=56.25\%

ההתנגשות אינה אלסטית (וגם אינה פלסטית, כי הכדורים לא נצמדו).

שאלה 17 · מטוטלת שנעצרת אחרי פגיעה: מתיחות החוט ואבדן אנרגיהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורים קטנים, AA ו־BB, תלויים זה ליד זה בחוטים קלים שאורך כל אחד מהם L=0.9 mL=0.9\,\text{m}. מסת הכדור AA היא mA=0.3 kgm_A=0.3\,\text{kg} ומסת הכדור BB היא mB=0.5 kgm_B=0.5\,\text{kg}. כשהכדורים במנוחה הם נוגעים זה בזה ומרכזיהם באותו גובה.

מסיטים את הכדור AA הצידה, כשהחוט שלו מתוח, עד שהחוט יוצר זווית של 60∘60^\circ עם האנך (ראו תרשים), ומשחררים אותו ממנוחה. בנקודה הנמוכה הכדור AA פוגע בכדור BB ונעצר מיד לאחר ההתנגשות.

התנגדות האוויר זניחה, והכדורים נחשבים לגופים נקודתיים.

א.

חשבו את מהירות הכדור AA רגע לפני ההתנגשות.

ב.

חשבו את מהירות הכדור BB מיד לאחר ההתנגשות.

ג.

חשבו את המתיחות בחוט שעליו תלוי הכדור BB מיד לאחר ההתנגשות.

ד.

איזה חלק (באחוזים) מהאנרגיה המכנית של המערכת אבד בהתנגשות?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

vA=3 m/sv_A=3\,\text{m/s}

המתיחות מאונכת לתנועה ואינה עושה עבודה, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת. הגובה שהכדור AA יורד:

h=L−Lcos⁡60∘=0.9 (1−0.5)=0.45 mh=L-L\cos60^\circ=0.9\,(1-0.5)=0.45\,\text{m}
mAgh=12mAvA2  ⇒  vA=2gh=2⋅10⋅0.45=9=3 m/sm_Agh=\tfrac12m_Av_A^2\;\Rightarrow\;v_A=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.45}=\sqrt9=3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

uB=1.8 m/su_B=1.8\,\text{m/s}

ברגע ההתנגשות הכוחות החיצוניים (כובד ומתיחות) אנכיים, ולכן התנע האופקי של המערכת נשמר. BB במנוחה לפני ההתנגשות, ו־AA נעצר אחריה (uA=0u_A=0):

mAvA+0=0+mBuB  ⇒  uB=mAvAmB=0.3⋅30.5=1.8 m/sm_Av_A+0=0+m_Bu_B\;\Rightarrow\;u_B=\frac{m_Av_A}{m_B}=\frac{0.3\cdot3}{0.5}=1.8\,\text{m/s}

כיוונה כמו כיוון מהירות AA לפני ההתנגשות.

סעיף ג

תשובה:

T=6.8 NT=6.8\,\text{N}

מיד אחרי ההתנגשות BB נמצא בנקודה הנמוכה של מסלול מעגלי שרדיוסו LL ומהירותו uBu_B. על BB פועלים כוח הכובד (מטה) ומתיחות החוט (מעלה, לכיוון נקודת התלייה, שהיא מרכז המעגל). הכוח השקול לכיוון המרכז הוא הכוח הצנטריפטלי:

T−mBg=mBuB2LT-m_Bg=\frac{m_Bu_B^2}{L}
T=mBg+mBuB2L=0.5⋅10+0.5⋅1.820.9=5+1.8=6.8 NT=m_Bg+\frac{m_Bu_B^2}{L}=0.5\cdot10+\frac{0.5\cdot1.8^2}{0.9}=5+1.8=6.8\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב T=mBgT=m_Bg, כאילו הכדור במנוחה. הכדור נע במעגל, ולכן המתיחות גדולה מהמשקל.

סעיף ד

תשובה:

40%40\%

לפני ההתנגשות (רק AA נע):

Ek,1=12mAvA2=12⋅0.3⋅32=1.35 JE_{k,1}=\tfrac12m_Av_A^2=\tfrac12\cdot0.3\cdot3^2=1.35\,\text{J}

אחרי ההתנגשות (רק BB נע):

Ek,2=12mBuB2=12⋅0.5⋅1.82=0.81 JE_{k,2}=\tfrac12m_Bu_B^2=\tfrac12\cdot0.5\cdot1.8^2=0.81\,\text{J}

ברגע ההתנגשות שני הכדורים באותו גובה, כך שהאנרגיה הפוטנציאלית לא השתנתה, וכל השינוי באנרגיה המכנית הוא שינוי האנרגיה הקינטית:

Ek,1−Ek,2Ek,1=1.35−0.811.35=0.541.35=0.4=40%\frac{E_{k,1}-E_{k,2}}{E_{k,1}}=\frac{1.35-0.81}{1.35}=\frac{0.54}{1.35}=0.4=40\%

שאלה 18 · כדור מטוטלת נדבק בכדור תלוי: זווית ההסטה ומתקףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמסתו m1=0.2 kgm_1=0.2\,\text{kg} קשור לקצה חוט קל שאורכו L=1.0 mL=1.0\,\text{m}. מסיטים את הכדור, כשהחוט מתוח, עד שהחוט יוצר זווית של 37∘37^\circ עם האנך, ומשחררים אותו ממנוחה.

בנקודה הנמוכה של מסלולו הכדור מתנגש בכדור שני שמסתו m2=0.3 kgm_2=0.3\,\text{kg}, התלוי במנוחה על חוט באורך זהה (ראו תרשים). בהתנגשות שני הכדורים נדבקים זה לזה (התנגשות פלסטית).

התנגדות האוויר זניחה, והכדורים נחשבים לגופים נקודתיים. השתמשו ב־cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8.

א.

חשבו את מהירות הכדור הראשון רגע לפני ההתנגשות.

ב.

חשבו את מהירות שני הכדורים הצמודים מיד לאחר ההתנגשות.

ג.

עד איזו זווית מרבית (ביחס לאנך) יעלו שני הכדורים הצמודים לאחר ההתנגשות?

ד.

חשבו את המתקף שהפעיל הכדור הראשון על הכדור השני בזמן ההתנגשות (גודל וכיוון).

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

v1=2 m/sv_1=2\,\text{m/s}

המתיחות מאונכת לתנועה ואינה עושה עבודה, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת. הגובה שהכדור יורד:

h=L−Lcos⁡37∘=1.0 (1−0.8)=0.2 mh=L-L\cos37^\circ=1.0\,(1-0.8)=0.2\,\text{m}
m1gh=12m1v12  ⇒  v1=2gh=2⋅10⋅0.2=2 m/sm_1gh=\tfrac12m_1v_1^2\;\Rightarrow\;v_1=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.2}=2\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

u=0.8 m/su=0.8\,\text{m/s}

ברגע ההתנגשות הכוחות החיצוניים אנכיים, ולכן התנע האופקי נשמר. אחרי התנגשות פלסטית הכדורים נעים יחד:

m1v1=(m1+m2)u  ⇒  u=m1v1m1+m2=0.2⋅20.5=0.8 m/sm_1v_1=(m_1+m_2)u\;\Rightarrow\;u=\frac{m_1v_1}{m_1+m_2}=\frac{0.2\cdot2}{0.5}=0.8\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

θ≈14.5∘\theta\approx14.5^\circ

אחרי ההתנגשות שני הכדורים נעים יחד במסלול מעגלי, והאנרגיה המכנית שלהם נשמרת (המתיחות לא עושה עבודה). הגובה המרבי:

12(m1+m2)u2=(m1+m2)gh′  ⇒  h′=u22g=0.8220=0.032 m\tfrac12(m_1+m_2)u^2=(m_1+m_2)gh'\;\Rightarrow\;h'=\frac{u^2}{2g}=\frac{0.8^2}{20}=0.032\,\text{m}

הקשר בין הגובה לזווית, כמו בסעיף א:

h′=L(1−cos⁡θ)  ⇒  cos⁡θ=1−h′L=1−0.0321.0=0.968  ⇒  θ≈14.5∘h'=L(1-\cos\theta)\;\Rightarrow\;\cos\theta=1-\frac{h'}{L}=1-\frac{0.032}{1.0}=0.968\;\Rightarrow\;\theta\approx14.5^\circ

טעות נפוצה: להשתמש בשימור אנרגיה דרך ההתנגשות (מהזווית ההתחלתית ישר לזווית הסופית). בהתנגשות פלסטית חלק מהאנרגיה הופך לחום; האנרגיה נשמרת רק לפני ההתנגשות ואחריה, והתנע הוא שמקשר בין השלבים.

סעיף ד

תשובה:

J=0.24 N⋅sJ=0.24\,\text{N}\cdot\text{s}, בכיוון התנועה של הכדור הראשון לפני ההתנגשות

לפי נוסחת מתקף–תנע, המתקף על הכדור השני שווה לשינוי התנע שלו. לפני ההתנגשות הוא במנוחה, ואחריה הוא נע במהירות uu:

J=Δp2=m2u−0=0.3⋅0.8=0.24 N⋅sJ=\Delta p_2=m_2u-0=0.3\cdot0.8=0.24\,\text{N}\cdot\text{s}

כיוון המתקף הוא כיוון השינוי בתנע, כלומר כיוון התנועה של הכדור הראשון לפני ההתנגשות.

בדיקה: המתקף על הכדור הראשון m1(u−v1)=0.2 (0.8−2)=−0.24 N⋅sm_1(u-v_1)=0.2\,(0.8-2)=-0.24\,\text{N}\cdot\text{s}, שווה בגודלו והפוך בכיוונו (החוק השלישי של ניוטון).

שאלה 19 · קליע עובר דרך תיבה אחת וננעץ בתיבה שנייהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קליע שמסתו m=10 gm=10\,\text{g} נורה אופקית לעבר שתי תיבות עץ הנמצאות במנוחה על שולחן אופקי חלק (ראו תרשים). מסת התיבה הראשונה 1.5 kg1.5\,\text{kg} ומסת התיבה השנייה 2.0 kg2.0\,\text{kg}, והמרחק ביניהן גדול מספיק כך שהראשונה אינה פוגעת בשנייה.

הקליע עובר דרך התיבה הראשונה ויוצא ממנה, ואחר כך ננעץ בתיבה השנייה. מיד לאחר מעבר הקליע התיבה הראשונה נעה במהירות 0.90 m/s0.90\,\text{m/s}, ומיד לאחר שהקליע ננעץ בתיבה השנייה, היא נעה (יחד עם הקליע) במהירות 1.5 m/s1.5\,\text{m/s}. הזניחו את המסה שהקליע מאבד במעבר דרך התיבה הראשונה.

א.

חשבו את מהירות הקליע לאחר שעבר דרך התיבה הראשונה.

ב.

חשבו את המהירות ההתחלתית של הקליע.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

v1=301.5 m/sv_1=301.5\,\text{m/s}

נתחיל מההתנגשות השנייה, שבה ידועה המהירות הסופית. הקליע ננעץ בתיבה ונע יחד איתה – זו התנגשות פלסטית. בזמן ההתנגשות הכוחות בין הקליע לתיבה פנימיים, והשולחן חלק, ולכן התנע האופקי נשמר:

m v1=(m+M2) um\,v_1=(m+M_2)\,u
0.01⋅v1=(0.01+2.0)⋅1.5=3.015  ⇒  v1=301.5 m/s0.01\cdot v_1=(0.01+2.0)\cdot1.5=3.015\;\Rightarrow\;v_1=301.5\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לשכוח את מסת הקליע במסה המשותפת. כאן ההשפעה קטנה (300300 לעומת 301.5301.5), אבל בעיקרון המסה המשותפת היא m+M2m+M_2.

סעיף ב

תשובה:

v0=436.5 m/sv_0=436.5\,\text{m/s}

במעבר דרך התיבה הראשונה התנע של המערכת קליע + תיבה ראשונה נשמר (הכוחות ביניהם פנימיים). לפני: רק הקליע נע. אחרי: הקליע נע ב־v1v_1 והתיבה ב־0.90 m/s0.90\,\text{m/s}:

m v0=m v1+M1u1m\,v_0=m\,v_1+M_1u_1
0.01⋅v0=0.01⋅301.5+1.5⋅0.90=3.015+1.35=4.365  ⇒  v0=436.5 m/s0.01\cdot v_0=0.01\cdot301.5+1.5\cdot0.90=3.015+1.35=4.365\;\Rightarrow\;v_0=436.5\,\text{m/s}

(ההתנגשות הזאת אינה אלסטית: חלק גדול מהאנרגייה הקינטית של הקליע הופך לחום בתוך העץ. לכן אי אפשר להשתמש כאן בשימור אנרגייה קינטית – רק בשימור תנע.)

שאלה 20 · כדורית הננעצת בגוש וקפיץ: מהכיווץ למהירות הכדורית ולכוח הבלימהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוש עץ שמסתו M=1.98 kgM=1.98\,\text{kg} מונח על משטח אופקי חלק, ומחובר לקיר בעזרת קפיץ אופקי רפוי שמסתו זניחה (ראו תרשים). כדי למצוא את קבוע הקפיץ מדדו קודם: כוח של 4 N4\,\text{N} מאריך אותו ב־2 cm2\,\text{cm}.

כדורית שמסתה m=20 gm=20\,\text{g} נורית אופקית לעבר הגוש במהירות v0v_0 שאינה ידועה, ננעצת בו ונשארת תקועה בתוכו. החדירה נמשכת זמן קצר מאוד. לאחר מכן הגוש והכדורית נעים יחד, והכיווץ המרבי של הקפיץ הוא 15 cm15\,\text{cm}.

א.

חשבו את קבוע הקפיץ, ואת מהירות הגוש והכדורית מיד לאחר שהכדורית נעצרה בתוך הגוש.

ב.

חשבו את מהירות הכדורית v0v_0 לפני הפגיעה.

ג.

הכדורית חדרה לעומק 5.5 cm5.5\,\text{cm} בתוך הגוש. הניחו שבזמן החדירה פעל בין הכדורית לגוש כוח בלימה קבוע, וחשבו את גודלו.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

k=200 N/mk=200\,\text{N/m}, u=1.5 m/su=1.5\,\text{m/s}

קבוע הקפיץ מחוק הוק:

F=kΔx  ⇒  k=FΔx=40.02=200 N/mF=k\Delta x\;\Rightarrow\;k=\frac{F}{\Delta x}=\frac{4}{0.02}=200\,\text{N/m}

המהירות המשותפת: מרגע שהכדורית נעצרה בתוך הגוש ועד הכיווץ המרבי, על המערכת (גוש + כדורית) פועל בכיוון התנועה רק כוח הקפיץ, שהוא כוח משמר; המשטח חלק, והכובד והנורמלי ניצבים לתנועה. לכן האנרגיה המכנית נשמרת. בכיווץ המרבי המהירות אפס:

12(M+m)u2=12k(Δxmax)2\tfrac12(M+m)u^2=\tfrac12k(\Delta x_{max})^2
u=ΔxmaxkM+m=0.15⋅2002=0.15⋅10=1.5 m/su=\Delta x_{max}\sqrt{\frac{k}{M+m}}=0.15\cdot\sqrt{\frac{200}{2}}=0.15\cdot10=1.5\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

v0=150 m/sv_0=150\,\text{m/s}

החדירה קצרה מאוד, ובמהלכה הקפיץ כמעט אינו מתכווץ, כך שכוח הקפיץ זניח; המשטח חלק. לכן בכיוון האופקי אין כוח חיצוני על מערכת הכדורית והגוש, והתנע שלה נשמר (הכוחות בין הכדורית לגוש הם כוחות פנימיים):

mv0=(m+M)u  ⇒  v0=(m+M)um=2⋅1.50.02=150 m/smv_0=(m+M)u\;\Rightarrow\;v_0=\frac{(m+M)u}{m}=\frac{2\cdot1.5}{0.02}=150\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להשוות את האנרגיה הקינטית של הכדורית לאנרגיה האלסטית בקפיץ. ההתנגשות פלסטית, ורוב האנרגיה הקינטית של הכדורית הופך בה לחום ולעיוות העץ, ולכן בשלב ההתנגשות משתמשים בשימור תנע ולא בשימור אנרגיה.

סעיף ג

תשובה:

f≈4.05⋅103 Nf\approx4.05\cdot10^3\,\text{N}

האנרגיה שאבדה בהתנגשות:

Ek,before=12mv02=12⋅0.02⋅1502=225 JE_{k,before}=\tfrac12mv_0^2=\tfrac12\cdot0.02\cdot150^2=225\,\text{J}
Ek,after=12(m+M)u2=12⋅2⋅1.52=2.25 JE_{k,after}=\tfrac12(m+M)u^2=\tfrac12\cdot2\cdot1.5^2=2.25\,\text{J}
ΔE=225−2.25=222.75 J\Delta E=225-2.25=222.75\,\text{J}

הקשר לכוח הבלימה: בזמן החדירה הגוש מפעיל על הכדורית כוח ff נגד כיוון תנועתה, והכדורית מפעילה על הגוש כוח ff בכיוון התנועה (החוק השלישי). נניח שבזמן החדירה הגוש זז מרחק dMd_M והכדורית זזה dM+dd_M+d, כאשר dd עומק החדירה. עבודת הכוח על הכדורית היא −f(dM+d)-f(d_M+d) ועבודת הכוח על הגוש היא +fdM+fd_M. סכום העבודות של זוג הכוחות:

W=−f(dM+d)+fdM=−fdW=-f(d_M+d)+fd_M=-fd

לפי משפט עבודה–אנרגיה, זו בדיוק השינוי באנרגיה הקינטית של המערכת:

−fd=−ΔE  ⇒  f=ΔEd=222.750.055=4050 N-fd=-\Delta E\;\Rightarrow\;f=\frac{\Delta E}{d}=\frac{222.75}{0.055}=4050\,\text{N}

הכוח גדול מאוד ביחס למשקל הכדורית (0.2 N0.2\,\text{N}), ולכן מוצדק להזניח כוחות אחרים בזמן החדירה.

טעות נפוצה: לחלק את האנרגיה שאבדה בדרך שעברה הכדורית ביחס לקרקע. האנרגיה שהופכת לחום תלויה בתזוזה היחסית בין הכדורית לגוש, כלומר בעומק החדירה.

עוד 19 שאלות על שימור תנע והתנגשות פלסטית

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. חץ הננעץ במטרה המונחת על קרח (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    קשת יורה חץ שמסתו m1=60 gm_1=60\,\text{g} במהירות אופקית v1=50 m/sv_1=50\,\text{m/s} אל עבר מטרה עשויה קש שמסתה m2=1.94 kgm_2=1.94\,\text{kg}. המטרה מונחת…

  2. גוף במסילה רבע־מעגלית נדבק בגוף התלוי בחוט (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גוף קטן שמסתו m1=1.5 kgm_1=1.5\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בקצה העליון של מסילה חלקה שצורתה רבע מעגל ברדיוס R=0.8 mR=0.8\,\text{m} (ראו תרשים). בתחתית…

  3. שתי התנגשויות פלסטיות בזו אחר זו (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גוף קטן שמסתו m1=1 kgm_1=1\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בקצה העליון של מסילה חלקה שצורתה רבע מעגל ברדיוס R=1.8 mR=1.8\,\text{m}. המסילה מסתיימת ברצפה…

  4. עגלה נצמדת לעגלה הקשורה לקפיץ (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    על מסילה אופקית חלקה נעה עגלה שמסתה m1=0.5 kgm_1=0.5\,\text{kg} במהירות v1=6 m/sv_1=6\,\text{m/s} לעבר עגלה שנייה שמסתה m2=1 kgm_2=1\,\text{kg}, הנמצאת…

  5. כדורית רובה אוויר הננעצת בגוש המחובר לקפיץ (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    כדורית שמסתה m=5 gm=5\,\text{g} נורית מרובה אוויר במהירות אופקית v0=200 m/sv_0=200\,\text{m/s} ופוגעת בגוש עץ שמסתו M=0.495 kgM=0.495\,\text{kg} (ראו תרשים).…

  6. גוש פלסטלינה נדבק בדסקית קשורה על שולחן אוויר (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    דסקית שמסתה MM מונחת על שולחן אוויר אופקי, והחיכוך בינה לבין השולחן ניתן להזנחה. הדסקית קשורה בחוט שאורכו LL ליתד הקבועה בשולחן (ראו את…

  7. התנגשות עגלות על מסילת אוויר: עגלה משיגה עגלה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי עגלות AA ו־BB שמסותיהן mAm_A ו־mBm_B בהתאמה, נעות ימינה על מסילת אוויר אופקית שבה החיכוך זניח. עגלה AA נמצאת מאחורי עגלה BB (תרשים…

  8. מחליק, מזחלת ודופן משטח הקרח: תנע, מתקף והתנגשות פלסטית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 שלפניכם מוצג משטח קרח אופקי, ובקצהו דופן. על הקרח נמצאים מזחלת AA, מחליק BB העומד צמוד אליה, ומחליק נוסף CC. החיכוך בין הקרח…

  9. חלליות במסלול סביב הירח: חוק קפלר ומסת הירח (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי חלליות מחקר נעות סביב הירח במסלולים מעגליים (ראו תרשים). זמן המחזור של חללית 1 בתנועתה סביב הירח, T1T_1, הוא 3.583.58 שעות, ורדיוס מסלולה…

  10. חץ צעצוע הננעץ בקרונית העולה על רמפה מעגלית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדי למדוד את מהירותו של חץ הנורה מרובה צעצוע, בנו תלמידים את המערכת המתוארת בתרשים. קרונית שמסתה m2m_2, שעליה מותקנת מטרה מספוג, עומדת…

  11. קליע עובר דרך שק תלוי: מהירות היציאה המרבית לסיבוב שלם (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שק חול קטן שמסתו M=1.0 kgM=1.0\,\text{kg} תלוי במנוחה בקצה חוט קל שאורכו L=0.5 mL=0.5\,\text{m}, שקצהו השני קשור לנקודה OO (ראו תרשים). קליע שמסתו…

  12. קליע עובר דרך מטוטלת שמתרוממת ל־60 מעלות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קליע שמסתו mm נע אופקית במהירות שגודלה vv, חודר לתוך גוש עץ שמסתו MM ויוצא ממנו בכיוון התנועה המקורי במהירות שגודלה v4\frac v4. הגוש היה…

  13. גוש פלסטלינה נזרק מגג ונדבק בקרונית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מגג בניין שגובהו H=3.2 mH=3.2\,\text{m} מעל משטח אופקי זורקים גוש פלסטלינה שמסתו m=0.4 kgm=0.4\,\text{kg} במהירות אופקית v0=6 m/sv_0=6\,\text{m/s}. הגוש…

  14. גוף גולש במסילה ונדבק לכדור תלוי: מהירות, מתיחות, מתקף ואיבוד אנרגייה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוף קטן שמסתו m=0.4 kgm=0.4\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מנקודה הנמצאת בגובה H=1.8 mH=1.8\,\text{m} מעל הקצה התחתון של מסילה חלקה. הקצה התחתון של המסילה…

  15. שלושה כדורים בשורה: התנגשות אלסטית, התנגשות פלסטית ומתי תהיה התנגשות שלישית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שלושה כדורים, שמסותיהם 3m3m, mm ו־5m5m, מונחים לאורך קו ישר על שולחן אופקי חלק (ראו תרשים). הכדור שמסתו 3m3m נע במהירות VV ומתנגש התנגשות…

  16. קובייה עולה על רמפה מעוקלת של עגלה חופשית וחוזרת (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    עגלה שמסתה M=1.5 kgM=1.5\,\text{kg} יכולה לנוע בלי חיכוך על רצפה אופקית. על העגלה בנויה רמפה חלקה: החלק השמאלי שלה אופקי (הנקודה A), ומשם היא…

  17. מדרון, קטע מחוספס והתנגשות פלסטית בגוף המחובר לקפיץ (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוף קטן שמסתו m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בגובה H=1.25 mH=1.25\,\text{m} על מדרון חלק. בתחתית המדרון הגוף עובר למשטח אופקי (ראו תרשים). על…

  18. קליע העובר דרך גוף תלוי: תנאי להשלמת סיבוב (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף שמסתו m2=1.0 kgm_2=1.0\,\text{kg} תלוי במנוחה על חוט קל שאורכו ℓ=0.5 m\ell=0.5\,\text{m} (ראו תרשים). קליע שמסתו m1=0.010 kgm_1=0.010\,\text{kg} נע אופקית…

  19. גוש פוגע בתיבה על מדרון, שיגור אנכי ושתי התנגשויות פלסטיות (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    תיבה קטנה שמסתה m=0.3 kgm=0.3\,\text{kg} משוחררת ממנוחה מנקודה AA בראש מדרון שזווית שיפועו α=37∘\alpha=37^\circ (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6,…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.