דילוג לתוכן המרכזי

מתקף וכוח ממוצע - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנע ומתקף · 29 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · דחיפה קצרה למזחלת: מתקף ומהירותקצרה · קלה

מזחלת שמסתה 8 kg8\,\text{kg} עומדת במנוחה על משטח קרח אופקי. ילדה נותנת לה דחיפה קצרה: במשך 0.5 s0.5\,\text{s} היא מפעילה על המזחלת כוח אופקי ממוצע של 40 N40\,\text{N} בכיוון החיובי של ציר xx, ואז עוזבת אותה. החיכוך עם הקרח זניח.

א.

חשבו את המתקף שהילדה מפעילה על המזחלת (גודל וכיוון).

ב.

באיזו מהירות נעה המזחלת ברגע שהילדה עוזבת אותה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

J=20 N⋅sJ=20\,\text{N}\cdot\text{s}, בכיוון החיובי של ציר xx

המתקף של כוח שפועל במשך זמן Δt\Delta t הוא מכפלת הכוח הממוצע בזמן:

J→=F→ˉ Δt=40⋅0.5=20 N⋅s\vec J=\bar{\vec F}\,\Delta t=40\cdot0.5=20\,\text{N}\cdot\text{s}

למתקף אותו כיוון כמו לכוח – בכיוון החיובי של ציר xx.

סעיף ב

תשובה:

v=2.5 m/sv=2.5\,\text{m/s}

בכיוון האופקי פועל על המזחלת רק הכוח של הילדה (כוח הכובד והכוח הנורמלי אנכיים ומאזנים זה את זה), ולכן המתקף שלו שווה לשינוי התנע:

J=Δp=mv−0  ⇒  v=Jm=208=2.5 m/sJ=\Delta p=mv-0\;\Rightarrow\;v=\frac{J}{m}=\frac{20}{8}=2.5\,\text{m/s}

שאלה 2 · שני כוחות ניצבים: מתקף כוללקצרה · קלה

על ארגז המונח על משטח אופקי חלק פועלים בו־זמנית שני כוחות אופקיים קבועים, במשך 0.4 s0.4\,\text{s}:

F→1=4 N  x^\vec F_1=4\,\text{N}\;\hat x ו־F→2=−3 N  y^\vec F_2=-3\,\text{N}\;\hat y (הצירים xx ו־yy במישור המשטח).

א.

חשבו את המתקף של כל כוח בנפרד, ואת וקטור המתקף הכולל. מה גודלו ומה כיוונו?

ב.

חשבו את הכוח השקול הפועל על הארגז, ובעזרתו בדקו את גודל המתקף הכולל.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

J→1=1.6 x^ N⋅s\vec J_1=1.6\,\hat x\,\text{N}\cdot\text{s}, J→2=−1.2 y^ N⋅s\vec J_2=-1.2\,\hat y\,\text{N}\cdot\text{s}; J→=(1.6, −1.2) N⋅s\vec J=(1.6,\,-1.2)\,\text{N}\cdot\text{s}, גודלו 2 N⋅s2\,\text{N}\cdot\text{s}, בזווית 36.9∘36.9^\circ מתחת לכיוון החיובי של ציר xx

לכוח קבוע J→=F→ Δt\vec J=\vec F\,\Delta t:

J→1=4⋅0.4 x^=1.6 x^ N⋅s,J→2=−3⋅0.4 y^=−1.2 y^ N⋅s\vec J_1=4\cdot0.4\,\hat x=1.6\,\hat x\,\text{N}\cdot\text{s},\qquad \vec J_2=-3\cdot0.4\,\hat y=-1.2\,\hat y\,\text{N}\cdot\text{s}

המתקף הכולל הוא הסכום הווקטורי:

J→=(1.6, −1.2) N⋅s,∣J→∣=1.62+1.22=2 N⋅s\vec J=(1.6,\,-1.2)\,\text{N}\cdot\text{s},\qquad |\vec J|=\sqrt{1.6^2+1.2^2}=2\,\text{N}\cdot\text{s}
tan⁡θ=1.21.6=0.75  ⇒  θ≈36.9∘\tan\theta=\frac{1.2}{1.6}=0.75\;\Rightarrow\;\theta\approx36.9^\circ

מתחת לכיוון החיובי של ציר xx (רכיב yy שלילי).

טעות נפוצה: לחבר את הגדלים (1.6+1.2=2.81.6+1.2=2.8). המתקפים ניצבים זה לזה, ומחברים אותם כווקטורים.

סעיף ב

תשובה:

∣ΣF→∣=5 N|\Sigma\vec F|=5\,\text{N}, ו־J=5⋅0.4=2 N⋅sJ=5\cdot0.4=2\,\text{N}\cdot\text{s}

בכיוון האנכי כוח הכובד והכוח הנורמלי מאזנים זה את זה, ולכן השקול הוא סכום שני הכוחות האופקיים:

ΣF→=(4, −3) N,∣ΣF→∣=42+32=5 N\Sigma\vec F=(4,\,-3)\,\text{N},\qquad |\Sigma\vec F|=\sqrt{4^2+3^2}=5\,\text{N}

השקול קבוע, ולכן:

J=∣ΣF→∣ Δt=5⋅0.4=2 N⋅sJ=|\Sigma\vec F|\,\Delta t=5\cdot0.4=2\,\text{N}\cdot\text{s}

כמו בסעיף א – המתקף הכולל הוא המתקף של הכוח השקול, ויש לו אותו כיוון.

שאלה 3 · גוף שמוסט בלוח אלכסוניקצרה · בינונית

גוף קטן שמסתו 0.2 kg0.2\,\text{kg} מחליק על משטח קרח אופקי חלק במהירות 5 m/s5\,\text{m/s} בכיוון החיובי של ציר xx. הוא פוגע בלוח אנכי שמוצב באלכסון, בזווית 45∘45^\circ לציר xx, ואחרי הפגיעה הוא מחליק במהירות שגודלה 5 m/s5\,\text{m/s} בכיוון השלילי של ציר yy. זמן המגע עם הלוח הוא 0.04 s0.04\,\text{s}, והאיור מראה את המצב במבט מלמעלה.

א.

מצאו את וקטור שינוי התנע של הגוף, ואת גודלו.

ב.

מצאו את הכוח הממוצע שהלוח הפעיל על הגוף: גודלו וכיוונו. מה אפשר ללמוד מכיוונו על הכוח שהלוח מפעיל?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Δp→=(−1, −1) kg⋅m/s\Delta\vec p=(-1,\,-1)\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, וגודלו 2≈1.41 kg⋅m/s\sqrt2\approx1.41\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

p→1=mv→1=0.2⋅(5, 0)=(1, 0) kg⋅m/s\vec p_1=m\vec v_1=0.2\cdot(5,\,0)=(1,\,0)\,\text{kg}\cdot\text{m/s}
p→2=mv→2=0.2⋅(0, −5)=(0, −1) kg⋅m/s\vec p_2=m\vec v_2=0.2\cdot(0,\,-5)=(0,\,-1)\,\text{kg}\cdot\text{m/s}
Δp→=p→2−p→1=(−1, −1) kg⋅m/s,∣Δp→∣=12+12=2≈1.41 kg⋅m/s\Delta\vec p=\vec p_2-\vec p_1=(-1,\,-1)\,\text{kg}\cdot\text{m/s},\qquad |\Delta\vec p|=\sqrt{1^2+1^2}=\sqrt2\approx1.41\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשוב שאין שינוי תנע כי גודל המהירות לא השתנה. כיוון המהירות השתנה, ולכן התנע השתנה.

סעיף ב

תשובה:

Fˉ≈35.4 N\bar F\approx35.4\,\text{N}, בכיוון (−1,−1)(-1,-1), כלומר 45∘45^\circ מתחת לכיוון השלילי של ציר xx – ניצב ללוח

במישור האופקי פועל על הגוף רק הכוח של הלוח, ולכן המתקף שלו שווה לשינוי התנע:

F→ˉ=Δp→Δt=(−1, −1)0.04=(−25, −25) N,∣F→ˉ∣=252≈35.4 N\bar{\vec F}=\frac{\Delta\vec p}{\Delta t}=\frac{(-1,\,-1)}{0.04}=(-25,\,-25)\,\text{N},\qquad |\bar{\vec F}|=25\sqrt2\approx35.4\,\text{N}

הכוח מכוון שמאלה ומטה בזווית 45∘45^\circ לציר xx. הלוח עצמו מוטה ב־45∘45^\circ בכיוון ההפוך, ולכן הכוח ניצב ללוח: זהו כוח נורמלי בלבד. זה מתאים לכך שאין חיכוך עם הלוח – אילו היה חיכוך, היה לכוח גם רכיב לאורך הלוח.

שאלה 4 · כדור סקווש: ממדידת הכוח אל המהירותביניים · בינונית

כדור סקווש שמסתו 40 g40\,\text{g} נע אופקית בכיוון החיובי של ציר xx ופוגע בניצב בקיר. הכדור חוזר מהקיר באותו גודל מהירות שבו פגע בו.

חיישן כוח שמותקן בקיר מראה שבזמן המגע, שנמשך 0.01 s0.01\,\text{s}, הכדור הפעיל על הקיר כוח ממוצע של 64 N64\,\text{N}. התעלמו מכוח הכובד.

א.

מה המתקף שהקיר הפעיל על הכדור (גודל וכיוון)? נמקו.

ב.

חשבו את גודל המהירות של הכדור לפני הפגיעה.

ג.

מה התנע של הכדור לפני הפגיעה ואחריה? האם השתנה גודל התנע? האם השתנה התנע?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

J=−0.64 N⋅sJ=-0.64\,\text{N}\cdot\text{s} (גודל 0.64 N⋅s0.64\,\text{N}\cdot\text{s}, בכיוון השלילי של ציר xx)

לפי החוק השלישי של ניוטון, הקיר מפעיל על הכדור כוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו לכוח שהכדור מפעיל על הקיר: 64 N64\,\text{N} בכיוון השלילי (מהקיר החוצה).

J=Fˉ Δt=−64⋅0.01=−0.64 N⋅sJ=\bar F\,\Delta t=-64\cdot0.01=-0.64\,\text{N}\cdot\text{s}

סעיף ב

תשובה:

v=8 m/sv=8\,\text{m/s}

כוח הקיר הוא הכוח היחיד (מתעלמים מהכובד), ולכן J=ΔpJ=\Delta p. לפני הפגיעה המהירות +v+v, ואחריה −v-v:

Δp=m(−v)−mv=−2mv\Delta p=m(-v)-mv=-2mv
−2mv=−0.64  ⇒  v=0.642⋅0.04=8 m/s-2mv=-0.64\;\Rightarrow\;v=\frac{0.64}{2\cdot0.04}=8\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לכתוב Δp=mv−mv=0\Delta p=mv-mv=0. התנע הוא וקטור, והכדור הפך כיוון – לכן גודל שינוי התנע הוא 2mv2mv.

סעיף ג

תשובה:

p1=+0.32 kg⋅m/sp_1=+0.32\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, p2=−0.32 kg⋅m/sp_2=-0.32\,\text{kg}\cdot\text{m/s}. גודל התנע לא השתנה, אבל התנע השתנה (בכיוון)

p1=0.04⋅8=+0.32 kg⋅m/s,p2=0.04⋅(−8)=−0.32 kg⋅m/sp_1=0.04\cdot8=+0.32\,\text{kg}\cdot\text{m/s},\qquad p_2=0.04\cdot(-8)=-0.32\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

גודל התנע זהה (0.32 kg⋅m/s0.32\,\text{kg}\cdot\text{m/s}), אבל כיוונו התהפך. שינוי התנע p2−p1=−0.64 kg⋅m/sp_2-p_1=-0.64\,\text{kg}\cdot\text{m/s} שווה למתקף שמצאנו בסעיף א, כמו שצריך.

שאלה 5 · אבני קרלינג: מתקף מגרף כוח–זמן, כוח ממוצע ובדיקת אלסטיותביניים · בינונית

אבן קרלינג BB שמסתה 20 kg20\,\text{kg} נמצאת במנוחה על משטח קרח. אבן קרלינג AA, שגם מסתה 20 kg20\,\text{kg}, מחליקה ופוגעת בה פגיעה חזיתית. חיישן שבתוך האבן BB רשם את הכוח שהאבן AA הפעילה עליה כפונקציה של הזמן:

t (ms)F (10³ N)01234501234

החיכוך עם הקרח זניח בזמן ההתנגשות ומיד אחריה.

א.

חשבו את המתקף שהאבן AA נתנה לאבן BB, ואת גודל מהירות האבן BB מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

חשבו את גודל הכוח הממוצע שהאבן AA הפעילה על האבן BB בזמן ההתנגשות. האם גודל הכוח הממוצע תלוי בכך שהכוח עולה מהר ויורד לאט? הסבירו.

ג.

מיד אחרי ההתנגשות האבן AA נעצרת. חשבו את מהירות האבן AA לפני ההתנגשות, וקבעו אם ההתנגשות אלסטית. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

J=6 N⋅sJ=6\,\text{N}\cdot\text{s}; uB=0.3 m/su_B=0.3\,\text{m/s}

המתקף הוא השטח מתחת לגרף כוח–זמן. הגרף משולש שבסיסו 4 ms4\,\text{ms} וגובהו 3⋅103 N3\cdot10^{3}\,\text{N}:

J=12⋅4⋅10−3 s⋅3⋅103 N=6 N⋅sJ=\tfrac12\cdot4\cdot10^{-3}\,\text{s}\cdot3\cdot10^{3}\,\text{N}=6\,\text{N}\cdot\text{s}

לפי משפט המתקף–תנע, והאבן BB הייתה במנוחה:

J=mBuB  ⇒  uB=620=0.3 m/sJ=m_Bu_B\;\Rightarrow\;u_B=\frac{6}{20}=0.3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

Fˉ=1.5⋅103 N\bar F=1.5\cdot10^{3}\,\text{N}; לא – הכוח הממוצע תלוי רק במתקף ובמשך ההתנגשות.

Fˉ=JΔt=6 N⋅s4⋅10−3 s=1.5⋅103 N\bar F=\frac{J}{\Delta t}=\frac{6\,\text{N}\cdot\text{s}}{4\cdot10^{-3}\,\text{s}}=1.5\cdot10^{3}\,\text{N}

הכוח הממוצע מוגדר כ־Fˉ=JΔt\bar F=\frac{J}{\Delta t}, והמתקף הוא שטח המשולש – מחצית מכפלת הבסיס (משך ההתנגשות) בגובה (הכוח המרבי) – שאינו תלוי במקום של הפסגה. לכן כל משולש עם אותו בסיס ואותו גובה נותן אותו כוח ממוצע – מחצית הכוח המרבי.

סעיף ג

תשובה:

vA=0.3 m/sv_A=0.3\,\text{m/s}; ההתנגשות אלסטית – האנרגיה הקינטית 0.9 J0.9\,\text{J} לפני ואחרי.

שימור תנע (בזמן ההתנגשות אין כוח חיצוני שקול אופקי על שתי האבנים):

mAvA+0=0+mBuB  ⇒  vA=20⋅0.320=0.3 m/sm_Av_A+0=0+m_Bu_B\;\Rightarrow\;v_A=\frac{20\cdot0.3}{20}=0.3\,\text{m/s}

(דרך אחרת: לפי החוק השלישי של ניוטון המתקף על AA הוא −6 N⋅s-6\,\text{N}\cdot\text{s}, ו־AA נעצרת, ולכן mAvA=6m_Av_A=6.)

אנרגיה קינטית:

לפני ההתנגשות נעה רק AA, ואחריה נעה רק BB:

Ek1=12⋅20⋅0.32=0.9 JEk2=12⋅20⋅0.32=0.9 JE_{k1}=\tfrac12\cdot20\cdot0.3^2=0.9\,\text{J}\qquad E_{k2}=\tfrac12\cdot20\cdot0.3^2=0.9\,\text{J}

האנרגיה הקינטית נשמרה, ולכן ההתנגשות אלסטית. (זו התוצאה המוכרת: בהתנגשות חזיתית אלסטית של גופים שווי מסה, הגופים "מחליפים" מהירויות.)

שאלה 6 · קפיצה אנכית על משטח כוח: המתקף של הרצפה ומשקל הגוףביניים · קשה

ספורטאית שמסתה 60 kg60\,\text{kg} עומדת על משטח מדידת כוח (מאזני כוח) שמודד את הכוח שהרצפה מפעילה עליה. היא מתחילה במנוחה בכריעה, דוחפת ברגליה את המשטח במשך 0.25 s0.25\,\text{s}, ומתנתקת ממנו כשמרכז המסה שלה נע אנכית כלפי מעלה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}. אחרי המעוף היא נוחתת על המשטח באותה תנוחה שבה התנתקה ממנו, מכופפת ברכיים ונעצרת לגמרי תוך 0.15 s0.15\,\text{s} מרגע המגע. התנגדות האוויר זניחה, והתנועה של מרכז המסה אנכית בלבד.

א.

מה גודל הכוח הממוצע שהמשטח הפעיל על הספורטאית בזמן הדחיפה?

ב.

לאיזה גובה מעל נקודת ההתנתקות עולה מרכז המסה של הספורטאית, וכמה זמן היא נמצאת באוויר?

ג.

מה גודל הכוח הממוצע שהמשטח הפעיל על הספורטאית בזמן הנחיתה?

ד.

חשבו את המתקף הכולל שהמשטח הפעיל על הספורטאית מתחילת הדחיפה ועד שנעצרה לגמרי אחרי הנחיתה, ואת הכוח הממוצע של המשטח על פני כל פרק הזמן הזה. הסבירו את התוצאה בלי להיעזר בתוצאות הסעיפים הקודמים.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Fˉ1=1320 N\bar F_1=1320\,\text{N}, כלפי מעלה

בזמן הדחיפה פועלים על הספורטאית שני כוחות: הכוח של המשטח Fˉ1\bar F_1 כלפי מעלה, והמשקל mg=600 Nmg=600\,\text{N} כלפי מטה. נבחר כיוון חיובי כלפי מעלה. המתקף של הכוח השקול שווה לשינוי התנע:

(Fˉ1−mg)Δt1=mv−0  ⇒  Fˉ1=mg+mvΔt1=600+60⋅30.25=600+720=1320 N(\bar F_1-mg)\Delta t_1=mv-0\;\Rightarrow\;\bar F_1=mg+\frac{mv}{\Delta t_1}=600+\frac{60\cdot3}{0.25}=600+720=1320\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב Fˉ1Δt1=mv\bar F_1\Delta t_1=mv ולקבל 720 N720\,\text{N}. המשקל פועל גם בזמן הדחיפה, ובמשך 0.25 s0.25\,\text{s} הוא אינו זניח – המשטח צריך גם לשאת את הגוף וגם להאיץ אותו.

סעיף ב

תשובה:

h=0.45 mh=0.45\,\text{m}; זמן המעוף 0.6 s0.6\,\text{s}

באוויר פועל רק המשקל, והתאוצה gg כלפי מטה. בשיא המהירות אפס:

h=v22g=920=0.45 mh=\frac{v^2}{2g}=\frac{9}{20}=0.45\,\text{m}

זמן העלייה t=vg=0.3 st=\frac vg=0.3\,\text{s}, וזמן הירידה לאותו גובה שווה לו, לכן זמן המעוף 0.6 s0.6\,\text{s}. מאותה סימטריה היא פוגעת במשטח במהירות 3 m/s3\,\text{m/s} כלפי מטה.

סעיף ג

תשובה:

Fˉ2=1800 N\bar F_2=1800\,\text{N}, כלפי מעלה

בתחילת הנחיתה המהירות 3 m/s3\,\text{m/s} כלפי מטה, כלומר −3 m/s-3\,\text{m/s}, ובסופה אפס. השינוי בתנע: Δp=0−60⋅(−3)=+180 N⋅s\Delta p=0-60\cdot(-3)=+180\,\text{N}\cdot\text{s}.

(Fˉ2−mg)Δt2=Δp  ⇒  Fˉ2=600+1800.15=600+1200=1800 N(\bar F_2-mg)\Delta t_2=\Delta p\;\Rightarrow\;\bar F_2=600+\frac{180}{0.15}=600+1200=1800\,\text{N}

זה פי 33 מהמשקל. שינוי התנע בנחיתה שווה בגודלו לשינוי התנע בדחיפה, אבל הוא מתרחש בזמן קצר יותר ולכן הכוח גדול יותר.

סעיף ד

תשובה:

J=600 N⋅sJ=600\,\text{N}\cdot\text{s}; הכוח הממוצע 600 N600\,\text{N} – שווה למשקל

המשטח מפעיל כוח רק כשהספורטאית נוגעת בו:

J=Fˉ1Δt1+Fˉ2Δt2=1320⋅0.25+1800⋅0.15=330+270=600 N⋅sJ=\bar F_1\Delta t_1+\bar F_2\Delta t_2=1320\cdot0.25+1800\cdot0.15=330+270=600\,\text{N}\cdot\text{s}

פרק הזמן הכולל: 0.25+0.6+0.15=1.0 s0.25+0.6+0.15=1.0\,\text{s}, ולכן הכוח הממוצע של המשטח על פני כל הקפיצה:

Fˉ=6001.0=600 N=mg\bar F=\frac{600}{1.0}=600\,\text{N}=mg

הסבר: בתחילת פרק הזמן ובסופו הספורטאית במנוחה, ולכן השינוי בתנע שלה על פני כל פרק הזמן אפס, וגם המתקף של הכוח השקול אפס. על פני כל פרק הזמן פועלים רק המשקל (כל הזמן) וכוח המשטח (רק במגע), ולכן J−mg⋅T=0J-mg\cdot T=0, כלומר J=mgTJ=mgT והכוח הממוצע של המשטח שווה בדיוק למשקל – בלי קשר לגובה הקפיצה או למשכי המגע. במעוף המשטח אינו דוחף כלל, ובמגע הוא דוחף בכוח גדול מהמשקל; בממוצע הם מתקזזים בדיוק.

שאלה 7 · שתי עגלות מתנגשות ונצמדותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה AA שמסתה 2 kg2\,\text{kg} נעה ימינה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s} על מסילה אופקית. לקראתה נעה עגלה BB שמסתה 1 kg1\,\text{kg} במהירות 1.5 m/s1.5\,\text{m/s} שמאלה (ראו תרשים). העגלות מתנגשות, נצמדות זו לזו בעזרת סקוץ' וממשיכות לנוע יחד. החיכוך זניח. הכיוון ימינה מוגדר חיובי.

א.

השתמשו בחוק שימור התנע וחשבו את המהירות (גודל וכיוון) של שתי העגלות יחד מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהפעילה עגלה AA על עגלה BB במהלך ההתנגשות.

ג.

ההתנגשות נמשכה 0.05 s0.05\,\text{s}. חשבו את הכוח הממוצע (גודל וכיוון) שהפעילה עגלה AA על עגלה BB.

ד.

קבעו מה הם הגודל והכיוון של המתקף שהפעילה עגלה BB על עגלה AA. נמקו, ובדקו את תשובתכם באמצעות שינוי התנע של עגלה AA.

ה.

חשבו כמה אנרגייה קינטית "אבדה" בהתנגשות.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

1.5 m/s1.5\,\text{m/s} ימינה

המסילה חסרת חיכוך, ולכן התנע של מערכת שתי העגלות נשמר. אחרי ההתנגשות לשתיהן מהירות משותפת uu:

mAvA+mBvB=(mA+mB)um_Av_A+m_Bv_B=(m_A+m_B)u

מהירות BB שלילית (שמאלה), vB=−1.5 m/sv_B=-1.5\,\text{m/s}:

u=2⋅3+1⋅(−1.5)2+1=4.53=1.5 m/su=\frac{2\cdot 3+1\cdot(-1.5)}{2+1}=\frac{4.5}{3}=1.5\,\text{m/s}

הסימן החיובי: העגלות נעות יחד ימינה.

טעות נפוצה: להציב vB=+1.5 m/sv_B=+1.5\,\text{m/s} – ואז מתקבל 2.5 m/s2.5\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

JB=+3 N⋅sJ_B=+3\,\text{N}\cdot\text{s} (ימינה)

לפי נוסחת מתקף–תנע מדף הנוסחאות, המתקף על BB שווה לשינוי התנע שלה:

JB=mBu−mBvB=1⋅1.5−1⋅(−1.5)=3 N⋅sJ_B=m_Bu-m_Bv_B=1\cdot 1.5-1\cdot(-1.5)=3\,\text{N}\cdot\text{s}

כיוון המתקף – ימינה: BB נעה שמאלה ו"הוחזרה" ימינה.

סעיף ג

תשובה:

Fˉ=60 N\bar F=60\,\text{N} ימינה

לפי J=Fˉ ΔtJ=\bar F\,\Delta t מדף הנוסחאות:

Fˉ=JBΔt=30.05=60 N\bar F=\frac{J_B}{\Delta t}=\frac{3}{0.05}=60\,\text{N}

כיוון הכוח – ימינה, כמו המתקף.

סעיף ד

תשובה:

JA=−3 N⋅sJ_A=-3\,\text{N}\cdot\text{s}: גודל 3 N⋅s3\,\text{N}\cdot\text{s}, שמאלה.

נימוק: לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוח ש־BB מפעילה על AA שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו לכוח ש־AA מפעילה על BB, ושניהם פועלים באותו פרק זמן. לכן המתקף על AA שווה בגודלו (3 N⋅s3\,\text{N}\cdot\text{s}) ומנוגד בכיוונו – שמאלה.

בדיקה:

JA=mAu−mAvA=2⋅1.5−2⋅3=−3 N⋅sJ_A=m_Au-m_Av_A=2\cdot 1.5-2\cdot 3=-3\,\text{N}\cdot\text{s}

סעיף ה

תשובה:

6.75 J6.75\,\text{J}

לפני ההתנגשות:

Ek=12⋅2⋅32+12⋅1⋅1.52=9+1.125=10.125 JE_k=\tfrac12\cdot 2\cdot 3^2+\tfrac12\cdot 1\cdot 1.5^2=9+1.125=10.125\,\text{J}

אחרי ההתנגשות:

Ek′=12⋅(2+1)⋅1.52=3.375 JE_k'=\tfrac12\cdot(2+1)\cdot 1.5^2=3.375\,\text{J}

ההפרש:

ΔEk=3.375−10.125=−6.75 J\Delta E_k=3.375-10.125=-6.75\,\text{J}

6.75 J6.75\,\text{J} של אנרגייה קינטית הפכו לחום, לקול ולעבודת עיוות בזמן ההיצמדות. התנע נשמר, אבל האנרגייה הקינטית אינה נשמרת בהתנגשות פלסטית.

שאלה 8 · ארגז המחליק ממישור משופע אל משטח מחוספסבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מגובה h=0.8 mh=0.8\,\text{m} על מישור משופע חלק. בתחתית המישור הארגז עובר למשטח אופקי מחוספס, ונעצר עליו (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז למשטח האופקי הוא μk=0.4\mu_k=0.4. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

א.

חשבו את גודל מהירות הארגז בתחתית המישור המשופע.

ב.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על הארגז במשטח האופקי, ואת העבודה שהוא מבצע מרגע כניסת הארגז למשטח ועד עצירתו.

ג.

חשבו את המרחק שעובר הארגז על המשטח האופקי עד שהוא נעצר.

ד.

חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהפעיל כוח החיכוך על הארגז במשטח האופקי, ואת זמן התנועה על המשטח עד העצירה.

ה.

משחררים מאותו גובה ארגז שני, שמסתו 4 kg4\,\text{kg}, העשוי מאותו חומר. קבעו אם המרחק שהוא עובר על המשטח האופקי ואם זמן התנועה שלו על המשטח גדולים מאלה של הארגז הראשון, קטנים מהם או שווים להם. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}

המישור חלק והנורמל אינו מבצע עבודה, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת:

mgh=12mv2  ⇒  v=2gh=2⋅10⋅0.8=4 m/smgh=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

fk=8 Nf_k=8\,\text{N}; Wf=−16 JW_f=-16\,\text{J}

על משטח אופקי N=mg=20 NN=mg=20\,\text{N}, ולכן:

fk=μkN=0.4⋅20=8 Nf_k=\mu_kN=0.4\cdot 20=8\,\text{N}

החיכוך הוא הכוח היחיד שמבצע עבודה במשטח האופקי, ולפי משפט עבודה–אנרגייה:

Wf=ΔEk=0−12⋅2⋅42=−16 JW_f=\Delta E_k=0-\tfrac12\cdot 2\cdot 4^2=-16\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

2 m2\,\text{m}

כוח החיכוך קבוע ומנוגד לתנועה, ולכן Wf=−fkxW_f=-f_kx:

−8x=−16  ⇒  x=2 m-8x=-16\;\Rightarrow\;x=2\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

J=8 N⋅sJ=8\,\text{N}\cdot\text{s} נגד כיוון התנועה; t=1 st=1\,\text{s}

במשטח האופקי הכובד והנורמל מתאזנים, ולכן המתקף הכולל הוא מתקף החיכוך. לפי נוסחת מתקף–תנע (כיוון חיובי – כיוון התנועה):

J=Δp=0−mv=−2⋅4=−8 N⋅sJ=\Delta p=0-mv=-2\cdot 4=-8\,\text{N}\cdot\text{s}

גודל 8 N⋅s8\,\text{N}\cdot\text{s}, נגד כיוון התנועה.

כוח החיכוך קבוע, ולכן J=FΔtJ=F\Delta t:

Δt=∣J∣fk=88=1 s\Delta t=\frac{|J|}{f_k}=\frac{8}{8}=1\,\text{s}

סעיף ה

תשובה:

שניהם שווים (2 m2\,\text{m}, 1 s1\,\text{s}).

המהירות בתחתית v=2ghv=\sqrt{2gh} אינה תלויה במסה – גם הארגז השני מגיע למשטח במהירות 4 m/s4\,\text{m/s}.

התאוצה במשטח: a=fkm=μkmgm=μkg=4 m/s2a=\frac{f_k}{m}=\frac{\mu_kmg}{m}=\mu_kg=4\,\text{m/s}^2 – אינה תלויה במסה.

אותה מהירות התחלתית ואותה תאוטה, ולכן אותו מרחק (x=v22a=2 mx=\frac{v^2}{2a}=2\,\text{m}) ואותו זמן (t=va=1 st=\frac{v}{a}=1\,\text{s}).

(כוח החיכוך על הארגז הכבד כפול, אבל גם האנרגייה הקינטית והתנע שלו כפולים.)

שאלה 9 · כדור שנופל ומנתר: מתקף ועבודהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מגובה 1.8 m1.8\,\text{m} מעל רצפה, נופל אנכית, פוגע ברצפה ומנתר אנכית כלפי מעלה עד לגובה מרבי של 0.8 m0.8\,\text{m} .

התנגדות האוויר זניחה.

א.

חשבו את גודל מהירות הכדור ממש לפני הפגיעה ברצפה.

ב.

חשבו את גודל מהירות הכדור מייד לאחר הניתור.

ג.

השתמשו בנוסחת מתקף–תנע, וחשבו את גודלו ואת כיוונו של המתקף הכולל שפעל על הכדור במהלך הפגיעה.

ד.

חשבו את העבודה הכוללת שבוצעה על הכדור במהלך הפגיעה. הסבירו את סימנה.

ה.

מחליפים את הכדור בכדור אחר באותה מסה ומשחררים אותו מאותו גובה. הכדור החדש מנתר מן הרצפה באותו גודל מהירות שבו פגע בה.

חשבו עבור הכדור החדש את המתקף הכולל ואת העבודה הכוללת במהלך הפגיעה. הסבירו כיצד ייתכן שאחד מהם אפס והשני לא.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

6 m/s6\,\text{m/s}

האנרגייה המכנית נשמרת בנפילה:

mgh=12mv2  ⇒  v=2gh=2⋅10⋅1.8=6 m/smgh=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 1.8}=6\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

4 m/s4\,\text{m/s}

בעלייה האנרגייה המכנית נשמרת, ובשיא המהירות אפס:

12mu2=mgh′  ⇒  u=2gh′=2⋅10⋅0.8=4 m/s\tfrac12m u^2=mgh'\;\Rightarrow\;u=\sqrt{2gh'}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=4\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

J=5 N⋅sJ=5\,\text{N}\cdot\text{s}, כלפי מעלה.

כיוון חיובי – מעלה. לפני הפגיעה v=−6 m/sv=-6\,\text{m/s}, אחריה u=+4 m/su=+4\,\text{m/s}:

J=Δp=mu−mv=0.5 (4−(−6))=0.5⋅10=5 N⋅sJ=\Delta p=mu-mv=0.5\,(4-(-6))=0.5\cdot 10=5\,\text{N}\cdot\text{s}

כלפי מעלה.

טעות נפוצה: לחשב 0.5 (6−4)=1 N⋅s0.5\,(6-4)=1\,\text{N}\cdot\text{s} – שוכחים שהמהירות שינתה כיוון.

סעיף ד

תשובה:

W=−5 JW=-5\,\text{J} – שלילית, כי האנרגייה הקינטית קטנה.

לפי משפט עבודה–אנרגייה:

Wכוללת=ΔEk=12mu2−12mv2=12⋅0.5 (42−62)=0.25⋅(−20)=−5 JW_{\text{כוללת}}=\Delta E_k=\tfrac12m u^2-\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot 0.5\,(4^2-6^2)=0.25\cdot(-20)=-5\,\text{J}

העבודה שלילית: גודל המהירות קטן, ו־5 J5\,\text{J} של אנרגייה קינטית הפכו לחום ולצליל בפגיעה.

סעיף ה

תשובה:

J=6 N⋅sJ=6\,\text{N}\cdot\text{s} כלפי מעלה; W=0W=0. מתקף קשור לשינוי התנע (וקטור – הכיוון התהפך), עבודה לשינוי האנרגייה הקינטית (תלויה רק בגודל המהירות).

מתקף:

J=0.5 (6−(−6))=6 N⋅s(כלפי מעלה)J=0.5\,(6-(-6))=6\,\text{N}\cdot\text{s}\quad(\text{כלפי מעלה})

עבודה:

W=12⋅0.5 (62−62)=0W=\tfrac12\cdot 0.5\,(6^2-6^2)=0

הסבר: המתקף שווה לשינוי התנע, Δp→\Delta\vec p, שהוא וקטור – וכאן כיוון המהירות התהפך, ולכן התנע השתנה ב־2mv2mv. העבודה הכוללת שווה לשינוי האנרגייה הקינטית, 12mv2\tfrac12mv^2, שתלויה רק בגודל המהירות – והוא לא השתנה. לכן ייתכן מתקף גדול (גדול אף יותר מאשר בכדור הקודם) בלי שום עבודה כוללת.

שאלה 10 · עגלות על מסילה: קפיץ, קיר והתנגשות פלסטיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

על מסילה אופקית חלקה נמצאות שלוש עגלות AA, BB ו־CC, ובקצה המסילה קיר (ראו תרשים). בין העגלות AA ו־BB קפיץ דחוס שמסתו זניחה, והן קשורות זו לזו בחוט. העגלה CC במנוחה.

נתון: mA=0.5 kgm_A=0.5\,\text{kg}, mB=1.0 kgm_B=1.0\,\text{kg}, mC=0.5 kgm_C=0.5\,\text{kg}.

שורפים את החוט, הקפיץ משתחרר, ועגלה AA נעה לכיוון הקיר במהירות 0.6 ms0.6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

א.

מהו התנע הכולל של העגלות AA ו־BB לפני שחרור הקפיץ ומייד אחריו? נמקו.

ב.

השתמשו בשימור התנע, וחשבו את מהירות עגלה BB (גודל וכיוון) מייד אחרי שחרור הקפיץ.

ג.

חשבו את האנרגייה הפוטנציאלית האלסטית שהייתה אגורה בקפיץ.

ד.

עגלה AA מתנגשת בקיר התנגשות אלסטית. מה מהירותה מייד אחרי ההתנגשות? חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהקיר מפעיל עליה.

ה.

עגלה BB מתנגשת בעגלה CC, והן נצמדות זו לזו. חשבו את מהירותן המשותפת, ואת האנרגייה הקינטית שאבדה בהתנגשות.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

אפס – לפני השחרור ומייד אחריו.

לפני השחרור שתי העגלות במנוחה – התנע הכולל אפס.

הכוחות שהקפיץ מפעיל על AA ועל BB הם כוחות פנימיים של המערכת. הכוחות החיצוניים (כובד ונורמלי) מאזנים זה את זה, ואין חיכוך. לכן המתקף החיצוני הכולל אפס, והתנע נשמר – גם מייד אחרי השחרור התנע הכולל אפס.

סעיף ב

תשובה:

vB=0.3 m/sv_B=0.3\,\text{m/s}, הרחק מהקיר (לעבר CC)

כיוון חיובי – הרחק מהקיר; vA=−0.6 m/sv_A=-0.6\,\text{m/s}.

mAvA+mBvB=0  ⇒  vB=−mAvAmB=−0.5⋅(−0.6)1.0=0.3 msm_Av_A+m_Bv_B=0\;\Rightarrow\;v_B=-\frac{m_Av_A}{m_B}=-\frac{0.5\cdot(-0.6)}{1.0}=0.3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

עגלה BB נעה הרחק מהקיר, לעבר עגלה CC.

סעיף ג

תשובה:

0.135 J0.135\,\text{J}

אין חיכוך, ולכן כל האנרגייה האלסטית של הקפיץ הפכה לאנרגייה קינטית של העגלות:

Eקפיץ=12mAvA2+12mBvB2=12⋅0.5⋅0.62+12⋅1.0⋅0.32=0.09+0.045=0.135 JE_{\text{קפיץ}}=\tfrac12m_Av_A^2+\tfrac12m_Bv_B^2=\tfrac12\cdot 0.5\cdot 0.6^2+\tfrac12\cdot 1.0\cdot 0.3^2=0.09+0.045=0.135\,\text{J}

(לעגלה הקלה יותר – אנרגייה קינטית גדולה יותר, אף שהתנעים שווים בגודלם.)

סעיף ד

תשובה:

0.6 m/s0.6\,\text{m/s} הרחק מהקיר; J=0.6 N⋅sJ=0.6\,\text{N}\cdot\text{s} הרחק מהקיר.

בהתנגשות אלסטית בקיר נייח האנרגייה הקינטית של העגלה נשמרת, ולכן גודל מהירותה נשאר 0.6 m/s0.6\,\text{m/s}, וכיוונה מתהפך – הרחק מהקיר.

נוסחת מתקף–תנע (כיוון חיובי – הרחק מהקיר):

J=Δp=mAuA−mAvA=0.5⋅0.6−0.5⋅(−0.6)=0.6 N⋅sJ=\Delta p=m_Au_A-m_Av_A=0.5\cdot 0.6-0.5\cdot(-0.6)=0.6\,\text{N}\cdot\text{s}

כיוון המתקף – הרחק מהקיר.

טעות נפוצה: לקבל J=0J=0 כי גודל המהירות לא השתנה – שינוי הכיוון הוא שינוי בתנע.

סעיף ה

תשובה:

u=0.2 m/su=0.2\,\text{m/s}; אבדו 0.015 J0.015\,\text{J}.

שימור תנע בהתנגשות (CC במנוחה):

mBvB=(mB+mC) u  ⇒  u=1.0⋅0.31.0+0.5=0.2 msm_Bv_B=(m_B+m_C)\,u\;\Rightarrow\;u=\frac{1.0\cdot 0.3}{1.0+0.5}=0.2\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

אנרגייה קינטית לפני ואחרי:

Ek,לפני=12⋅1.0⋅0.32=0.045 J,Ek,אחרי=12⋅1.5⋅0.22=0.03 JE_{k,\text{לפני}}=\tfrac12\cdot 1.0\cdot 0.3^2=0.045\,\text{J},\qquad E_{k,\text{אחרי}}=\tfrac12\cdot 1.5\cdot 0.2^2=0.03\,\text{J}
ΔEk=0.03−0.045=−0.015 J\Delta E_k=0.03-0.045=-0.015\,\text{J}

בהתנגשות פלסטית התנע נשמר, אבל חלק מהאנרגייה הקינטית (כאן שליש) הופך לחום ולעבודת עיוות.

שאלה 11 · התנגשות קרוניות עם פגוש קפיצי: מתקף ותנעבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרונית 1 שמסתה m1=1 kgm_1=1\,\text{kg} נעה ימינה על מסילה אופקית חלקה במהירות 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, ומתנגשת התנגשות מצח בקרונית 2 שמסתה m2=2 kgm_2=2\,\text{kg}, הנמצאת במנוחה.

הגרף שלפניכם מתאר את הכוח FF שהפעילה קרונית 1 על קרונית 2 במהלך ההתנגשות, כפונקציה של הזמן.

א.

איזה גודל פיזיקלי מייצג השטח שבין הגרף לבין ציר הזמן? חשבו את ערכו.

ב.

היעזרו בנוסחת מתקף–תנע וחשבו את מהירות קרונית 2 מיד אחרי ההתנגשות.

ג.

היעזרו בשימור התנע וחשבו את מהירות קרונית 1 מיד אחרי ההתנגשות.

ד.

קבעו אם ההתנגשות אלסטית. נמקו בעזרת חישוב.

ה.

סרטטו גרף של הכוח שהפעילה קרונית 2 על קרונית 1 במהלך ההתנגשות, כפונקציה של הזמן. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

המתקף שקרונית 1 הפעילה על קרונית 2: J=3 N⋅sJ=3\,\text{N}\cdot\text{s} (ימינה).

השטח שבין גרף F(t)F(t) לציר הזמן הוא ∫F dt\int F\,dt – המתקף של הכוח.

שטח משולש (בסיס 10⋅10−3 s10\cdot 10^{-3}\,\text{s}, גובה 600 N600\,\text{N}):

J=12⋅0.01⋅600=3 N⋅sJ=\tfrac12\cdot 0.01\cdot 600=3\,\text{N}\cdot\text{s}

סעיף ב

תשובה:

u2=1.5 m/su_2=1.5\,\text{m/s}, ימינה

המסילה חלקה ואופקית, ולכן הכוח השקול האופקי על קרונית 2 הוא הכוח FF שבגרף. לפי J=ΔpJ=\Delta p:

J=m2u2−0  ⇒  u2=Jm2=32=1.5 m/sJ=m_2u_2-0\;\Rightarrow\;u_2=\frac{J}{m_2}=\frac{3}{2}=1.5\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

u1=0u_1=0 – קרונית 1 נעצרת.

אין כוח חיצוני אופקי, ולכן התנע הכולל נשמר (כיוון חיובי – ימינה):

m1v1+m2⋅0=m1u1+m2u2m_1v_1+m_2\cdot 0=m_1u_1+m_2u_2
1⋅3=1⋅u1+2⋅1.5  ⇒  u1=01\cdot 3=1\cdot u_1+2\cdot 1.5\;\Rightarrow\;u_1=0

(בדרך אחרת: לפי החוק השלישי, המתקף על קרונית 1 הוא −3 N⋅s-3\,\text{N}\cdot\text{s}, ולכן Δp1=−3\Delta p_1=-3, כלומר u1=3−3=0u_1=3-3=0.)

סעיף ד

תשובה:

לא אלסטית – הולכים לאיבוד 2.25 J2.25\,\text{J} מהאנרגייה הקינטית.

בהתנגשות אלסטית האנרגייה הקינטית הכוללת נשמרת. נבדוק:

לפני: Ek=12⋅1⋅32=4.5 JE_k=\tfrac12\cdot 1\cdot 3^2=4.5\,\text{J}

אחרי: Ek=12⋅1⋅02+12⋅2⋅1.52=2.25 JE_k=\tfrac12\cdot 1\cdot 0^2+\tfrac12\cdot 2\cdot 1.5^2=2.25\,\text{J}

האנרגייה הקינטית קטנה ב־2.25 J2.25\,\text{J}, ולכן ההתנגשות אינה אלסטית (האנרגייה הפכה לחום, לרעש ולעיוות).

טעות נפוצה: להסיק שההתנגשות אלסטית "כי התנע נשמר" – התנע נשמר בכל התנגשות כשאין כוח חיצוני.

סעיף ה

תשובה:

משולש הפוך מתחת לציר: מ־00 ל־−600 N-600\,\text{N} ב־t=5⋅10−3 st=5\cdot 10^{-3}\,\text{s} וחזרה ל־00 ב־t=10−2 st=10^{-2}\,\text{s}.

לפי החוק השלישי של ניוטון, בכל רגע F2,1=−F1,2F_{2,1}=-F_{1,2}: הכוח על קרונית 1 שווה בגודלו לכוח על קרונית 2 ומנוגד לו בכיוון (שמאלה). לכן הגרף הוא תמונת ראי של הגרף הנתון ביחס לציר הזמן.

t (10⁻³ s)F (N)1234567891011-700-600-500-400-300-200-100100

טעות נפוצה: לסרטט כוח קטן יותר על הקרונית הקלה – גודל הכוחות ההדדיים שווה, ללא קשר למסות.

שאלה 12 · שתי עגלות מתנגשות: תנע, אנרגייה, כוחות הדדיים ומתקףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה 1, שמסתה m1=2 kgm_1=2\,\text{kg}, נעה על מסילה ישרה ואופקית במהירות v1=3 msv_1=3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, ופוגעת בעגלה 2, שמסתה m2=1 kgm_2=1\,\text{kg} והיא נחה (ראו תרשים). החיכוך זניח.

אחרי ההתנגשות נעה עגלה 2 במהירות 4 ms4\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכיוון התנועה המקורי של עגלה 1.

א.

חשבו את התנע הכולל של שתי העגלות לפני ההתנגשות.

ב.

השתמשו בשימור התנע וחשבו את מהירות עגלה 1 אחרי ההתנגשות (גודל וכיוון).

ג.

קבעו אם ההתנגשות אלסטית. נמקו בחישוב.

ד.

במהלך ההתנגשות, הגודל המרבי של הכוח שעגלה 1 הפעילה על עגלה 2 היה 60 N60\,\text{N}.

מה היה הגודל המרבי של הכוח שעגלה 2 הפעילה על עגלה 1? איזו עגלה קיבלה תאוצה מרבית גדולה יותר? חשבו את שתי התאוצות המרביות.

ה.

חשבו את המתקף שקיבלה עגלה 2 בהתנגשות. אם ההתנגשות נמשכה 0.05 s0.05\,\text{s}, מה היה הכוח הממוצע שפעל עליה? מה המתקף שקיבלה עגלה 1?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

6 kg⋅m/s6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, בכיוון תנועת עגלה 1

מדף הנוסחאות p=mvp=mv. עגלה 2 נחה, ולכן:

p=m1v1+m2⋅0=2⋅3=6 kg⋅m/sp=m_1v_1+m_2\cdot 0=2\cdot 3=6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

u1=1 m/su_1=1\,\text{m/s}, בכיוון התנועה המקורי

אין כוח חיצוני אופקי, ולכן התנע נשמר:

m1v1=m1u1+m2u2  ⇒  6=2u1+1⋅4  ⇒  u1=1 m/sm_1v_1=m_1u_1+m_2u_2\;\Rightarrow\;6=2u_1+1\cdot 4\;\Rightarrow\;u_1=1\,\text{m/s}

הסימן חיובי – עגלה 1 ממשיכה באותו כיוון, לאט יותר.

סעיף ג

תשובה:

אלסטית: Ek=9 JE_k=9\,\text{J} לפני ואחרי.

התנגשות אלסטית היא התנגשות שבה האנרגייה הקינטית הכוללת נשמרת.

Ek,לפני=12⋅2⋅32=9 JE_{k,\text{לפני}}=\tfrac12\cdot 2\cdot 3^2=9\,\text{J}
Ek,אחרי=12⋅2⋅12+12⋅1⋅42=1+8=9 JE_{k,\text{אחרי}}=\tfrac12\cdot 2\cdot 1^2+\tfrac12\cdot 1\cdot 4^2=1+8=9\,\text{J}

האנרגייה הקינטית נשמרה, ולכן ההתנגשות אלסטית.

סעיף ד

תשובה:

60 N60\,\text{N}; עגלה 2: a2=60 m/s2a_2=60\,\text{m/s}^2, a1=30 m/s2a_1=30\,\text{m/s}^2.

לפי החוק השלישי של ניוטון, בכל רגע הכוח שעגלה 2 מפעילה על עגלה 1 שווה בגודלו לכוח שעגלה 1 מפעילה על עגלה 2 (והפוך בכיוונו). לכן גם הוא מגיע לכל היותר ל־60 N60\,\text{N}.

התאוצות לפי החוק השני, a=Fma=\frac{F}{m}:

a1=602=30 m/s2,a2=601=60 m/s2a_1=\frac{60}{2}=30\,\text{m/s}^2,\qquad a_2=\frac{60}{1}=60\,\text{m/s}^2

עגלה 2, הקלה יותר, מקבלת תאוצה גדולה יותר – אותו כוח, מסה קטנה יותר.

טעות נפוצה: לחשוב שהעגלה הכבדה "מפעילה כוח גדול יותר" – הכוחות שווים; התאוצות שונות.

סעיף ה

תשובה:

J2=4 N⋅sJ_2=4\,\text{N}\cdot\text{s}; Fˉ=80 N\bar F=80\,\text{N}; J1=−4 N⋅sJ_1=-4\,\text{N}\cdot\text{s}

מנוסחת מתקף–תנע:

J2=Δp2=m2u2−0=1⋅4=4 N⋅sJ_2=\Delta p_2=m_2u_2-0=1\cdot 4=4\,\text{N}\cdot\text{s}

מתקף של כוח ממוצע J=FˉΔtJ=\bar F\Delta t:

Fˉ=40.05=80 N\bar F=\frac{4}{0.05}=80\,\text{N}

עגלה 1: J1=m1(u1−v1)=2(1−3)=−4 N⋅sJ_1=m_1(u_1-v_1)=2(1-3)=-4\,\text{N}\cdot\text{s} – שווה בגודלו והפוך בכיוונו, כמצופה מהחוק השלישי (ומשימור התנע).

שאלה 13 · מכת מקל בדסקית הוקיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

דסקית הוקי שמסתה m=0.17 kgm=0.17\,\text{kg} נמצאת במנוחה על משטח קרח אופקי. שחקן מכה בדסקית במקל, והיא מתחילה לנוע ימינה. בגרף שלפניכם מוצג גודל הכוח שהמקל הפעיל על הדסקית כפונקציה של הזמן.

הזניחו את החיכוך בין הדסקית לקרח ואת התנגדות האוויר.

א.

מהו הגודל הפיזיקלי שמבטא השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר הזמן? חשבו את גודלו.

ב.

חשבו את מהירות הדסקית מייד לאחר המכה.

ג.

חשבו את הכוח הממוצע שהמקל הפעיל על הדסקית במהלך המכה, והשוו אותו לכוח המרבי.

ד.

הדסקית מחליקה ימינה, פוגעת בדופן המגרש וחוזרת שמאלה במהירות שגודלה 4 ms4\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהדופן הפעילה על הדסקית.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

המתקף שהמקל הפעיל על הדסקית: J=1.02 N⋅sJ=1.02\,\text{N}\cdot\text{s} (ימינה).

השטח הכלוא בין גרף כוח–זמן לבין ציר הזמן הוא המתקף של הכוח.

השטח הוא משולש שבסיסו 6 ms=6⋅10−3 s6\,\text{ms}=6\cdot 10^{-3}\,\text{s} וגובהו 340 N340\,\text{N}:

J=12⋅6⋅10−3⋅340=1.02 N⋅sJ=\tfrac12\cdot 6\cdot 10^{-3}\cdot 340=1.02\,\text{N}\cdot\text{s}

כיוונו ימינה – כיוון הכוח שהמקל הפעיל.

סעיף ב

תשובה:

v=6 m/sv=6\,\text{m/s} ימינה

לפי משפט המתקף–תנע: J=Δp=mv−0J=\Delta p=mv-0:

v=Jm=1.020.17=6 m/sv=\frac{J}{m}=\frac{1.02}{0.17}=6\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

Fˉ=170 N\bar F=170\,\text{N} – חצי מהכוח המרבי (340 N340\,\text{N}).

הכוח הממוצע הוא הכוח הקבוע שהיה נותן את אותו מתקף באותו פרק זמן:

Fˉ=JΔt=1.026⋅10−3=170 N\bar F=\frac{J}{\Delta t}=\frac{1.02}{6\cdot 10^{-3}}=170\,\text{N}

זהו חצי מהכוח המרבי – כמצופה בגרף משולש, שבו השטח הוא חצי ממלבן שגובהו 340 N340\,\text{N}.

סעיף ד

תשובה:

J=1.7 N⋅sJ=1.7\,\text{N}\cdot\text{s} שמאלה

בוחרים כיוון חיובי ימינה. לפני הפגיעה v=+6 m/sv=+6\,\text{m/s}, אחריה u=−4 m/su=-4\,\text{m/s}.

J=Δp=mu−mv=0.17⋅(−4)−0.17⋅6=−0.68−1.02=−1.7 N⋅sJ=\Delta p=mu-mv=0.17\cdot(-4)-0.17\cdot 6=-0.68-1.02=-1.7\,\text{N}\cdot\text{s}

המתקף שגודלו 1.7 N⋅s1.7\,\text{N}\cdot\text{s} מכוון שמאלה.

הדופן צריכה גם לעצור את הדסקית (לבטל 1.021.02) וגם להעניק לה תנע בכיוון ההפוך (0.680.68) – ולכן הגדלים מתחברים.

טעות נפוצה: לחסר את גודלי המהירויות (6−46-4) ולקבל 0.34 N⋅s0.34\,\text{N}\cdot\text{s} – התנע הוא וקטור, ושינוי כיוון התנועה מגדיל את השינוי בתנע.

שאלה 14 · כדור הפוגע בקיר: תנע, מתקף וכוח ממוצעבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור שמסתו 0.2 kg0.2\,\text{kg} נע אופקית במהירות 10 ms10\,\frac{\text{m}}{\text{s}} ופוגע בניצב בקיר אנכי. הכדור חוזר מן הקיר לאחור, לאורך אותו קו, במהירות 8 ms8\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

א.

בחרו כיוון חיובי, וחשבו את תנע הכדור לפני הפגיעה ואחריה ואת השינוי בתנע הכדור (גודל וכיוון).

ב.

הגרף שלפניכם מתאר את הכוח שהקיר מפעיל על הכדור כפונקציה של הזמן במהלך הפגיעה.

המתקף של כוח משתנה שווה לשטח שמתחת לגרף הכוח–זמן. היעזרו בנוסחת מתקף–תנע וחשבו את Fmax⁡F_{\max}.

ג.

חשבו את גודל הכוח הממוצע שהקיר הפעיל על הכדור במהלך הפגיעה.

ד.

מה גודלו ומה כיוונו של הכוח הממוצע שהכדור הפעיל על הקיר במהלך הפגיעה? נמקו.

ה.

הכדור נזרק שוב באותה מהירות, 10 ms10\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, אל קיר המכוסה בכרית ספוג עבה. הפעם הכדור נעצר ונשאר צמוד לכרית, והפגיעה נמשכת 0.05 s0.05\,\text{s}.

חשבו את הכוח הממוצע שהכרית הפעילה על הכדור, והסבירו מדוע הוא קטן בהרבה מן הכוח שחישבתם בסעיף ג. ציינו שתי סיבות.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

p1=−2p_1=-2, p2=+1.6p_2=+1.6, Δp=3.6 kg⋅m/s\Delta p=3.6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, הרחק מן הקיר.

כיוון חיובי – הרחק מן הקיר. לפי p=mvp=mv:

p1=0.2⋅(−10)=−2 kg⋅m/s,p2=0.2⋅8=1.6 kg⋅m/sp_1=0.2\cdot(-10)=-2\,\text{kg}\cdot\text{m/s},\qquad p_2=0.2\cdot 8=1.6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}
Δp=p2−p1=1.6−(−2)=3.6 kg⋅m/s\Delta p=p_2-p_1=1.6-(-2)=3.6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

השינוי בתנע מכוון הרחק מן הקיר.

טעות נפוצה: לחשב Δp=2−1.6=0.4\Delta p=2-1.6=0.4 – בלי להתחשב בכך שכיוון התנועה התהפך.

סעיף ב

תשובה:

Fmax⁡=1200 NF_{\max}=1200\,\text{N}

לפי נוסחת מתקף–תנע, J=Δp=3.6 N⋅sJ=\Delta p=3.6\,\text{N}\cdot\text{s} (סעיף א; כוח הכובד זניח לעומת כוח הקיר).

השטח שמתחת לגרף הוא משולש שבסיסו 6 ms6\,\text{ms} וגובהו Fmax⁡F_{\max}:

J=12⋅6⋅10−3⋅Fmax⁡=3.6  ⇒  Fmax⁡=2⋅3.66⋅10−3=1200 NJ=\tfrac12\cdot 6\cdot 10^{-3}\cdot F_{\max}=3.6\;\Rightarrow\;F_{\max}=\frac{2\cdot 3.6}{6\cdot 10^{-3}}=1200\,\text{N}

טעות נפוצה: להציב 66 במקום 6⋅10−3 s6\cdot 10^{-3}\,\text{s}.

סעיף ג

תשובה:

Fˉ=600 N\bar F=600\,\text{N}

הכוח הממוצע הוא כוח קבוע שהיה נותן אותו מתקף באותו זמן, J=Fˉ ΔtJ=\bar F\,\Delta t:

Fˉ=ΔpΔt=3.66⋅10−3=600 N\bar F=\frac{\Delta p}{\Delta t}=\frac{3.6}{6\cdot 10^{-3}}=600\,\text{N}

(בגרף משולש הכוח הממוצע הוא מחצית הכוח המרבי.)

סעיף ד

תשובה:

600 N600\,\text{N}, מכוון לעבר הקיר (לתוכו).

לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוח שהכדור מפעיל על הקיר שווה בגודלו לכוח שהקיר מפעיל על הכדור ומנוגד לו בכיוונו, בכל רגע במהלך הפגיעה. לכן גם הכוח הממוצע שווה בגודלו – 600 N600\,\text{N} – ומכוון לעבר הקיר.

סעיף ה

תשובה:

Fˉ=40 N\bar F=40\,\text{N}; שינוי התנע קטן יותר (הכדור אינו חוזר) ומשך הפגיעה ארוך פי כ־88.

הכדור נעצר, ולכן (כיוון חיובי – הרחק מן הקיר):

Δp=0−0.2⋅(−10)=2 kg⋅m/s\Delta p=0-0.2\cdot(-10)=2\,\text{kg}\cdot\text{m/s}
Fˉ=ΔpΔt=20.05=40 N\bar F=\frac{\Delta p}{\Delta t}=\frac{2}{0.05}=40\,\text{N}

שתי סיבות (לפי Fˉ=ΔpΔt\bar F=\frac{\Delta p}{\Delta t}):

1. שינוי התנע קטן יותר: הכדור רק נעצר ואינו חוזר, ולכן Δp=2\Delta p=2 במקום 3.6 kg⋅m/s3.6\,\text{kg}\cdot\text{m/s}.

2. משך הפגיעה ארוך בהרבה: 0.05 s0.05\,\text{s} לעומת 0.006 s0.006\,\text{s} – הכרית מתעוותת ומאטה את הכדור בהדרגה.

זה העיקרון של כריות אוויר ומזרני נחיתה: מאריכים את זמן העצירה כדי להקטין את הכוח.

שאלה 15 · דסקית פוגעת בדופן שולחן הוקי־אוויר באלכסוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

דסקית שמסתה m=0.15 kgm=0.15\,\text{kg} מחליקה על שולחן הוקי־אוויר אופקי וחלק במהירות שגודלה v=8 m/sv=8\,\text{m/s}, ופוגעת בדופן הישרה של השולחן. כיוון התנועה יוצר זווית של 37∘37^\circ עם הניצב לדופן. הדסקית ניתרת מהדופן באותו גודל מהירות, ובזווית של 37∘37^\circ עם הניצב, בצד השני שלו (ראו תרשים, מבט מלמעלה).

משך המגע בין הדסקית לדופן הוא Δt=0.004 s\Delta t=0.004\,\text{s}. ציר xx מאונך לדופן (לכיוונה), וציר yy מקביל לדופן. השתמשו ב־sin⁡37∘≈0.6\sin37^\circ\approx0.6, cos⁡37∘≈0.8\cos37^\circ\approx0.8.

א.

חשבו את המתקף שהפעילה הדופן על הדסקית (גודל וכיוון).

ב.

האם תנע הדסקית נשמר בכיוון כלשהו? אם כן, באיזה כיוון? נמקו.

ג.

האם ההתנגשות בין הדסקית לדופן אלסטית? נמקו.

ד.

חשבו את הכוח הממוצע שהפעילה הדופן על הדסקית בזמן המגע.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

J=1.92 N⋅sJ=1.92\,\text{N}\cdot\text{s}, מאונך לדופן ומופנה ממנה החוצה (בכיוון −x-x)

המתקף שווה לשינוי התנע: J→=Δp→=mu→−mv→\vec J=\Delta\vec p=m\vec u-m\vec v. נפרק לרכיבים.

לפני הפגיעה:

vx=vcos⁡37∘=8⋅0.8=6.4 m/s,vy=vsin⁡37∘=8⋅0.6=4.8 m/sv_x=v\cos37^\circ=8\cdot0.8=6.4\,\text{m/s},\qquad v_y=v\sin37^\circ=8\cdot0.6=4.8\,\text{m/s}

אחרי הפגיעה: הרכיב המקביל לדופן נשאר, והרכיב המאונך מתהפך:

ux=−6.4 m/s,uy=4.8 m/su_x=-6.4\,\text{m/s},\qquad u_y=4.8\,\text{m/s}

שינוי התנע:

Jx=m(ux−vx)=0.15 (−6.4−6.4)=−1.92 N⋅s,Jy=m(uy−vy)=0J_x=m(u_x-v_x)=0.15\,(-6.4-6.4)=-1.92\,\text{N}\cdot\text{s},\qquad J_y=m(u_y-v_y)=0

כלומר J=1.92 N⋅sJ=1.92\,\text{N}\cdot\text{s}, בניצב לדופן ובכיוון החוצה ממנה.

טעות נפוצה: לחשב 2mv=2.4 N⋅s2mv=2.4\,\text{N}\cdot\text{s}, כאילו הפגיעה חזיתית. רק הרכיב המאונך לדופן משתנה.

סעיף ב

תשובה:

כן, בכיוון yy (המקביל לדופן)

השולחן חלק ואופקי, והכוח שהדופן מפעילה על הדסקית מאונך לדופן, כלומר בכיוון xx בלבד. בכיוון yy לא פועל על הדסקית שום כוח, ולכן המתקף בכיוון זה אפס והתנע בכיוון yy נשמר:

py=mvy=0.15⋅4.8=0.72 kg⋅m/sp_y=mv_y=0.15\cdot4.8=0.72\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

לפני הפגיעה ואחריה. בכיוון xx התנע אינו נשמר: הוא מתהפך.

סעיף ג

תשובה:

כן

התנגשות אלסטית היא התנגשות שבה האנרגיה הקינטית נשמרת. גודל מהירות הדסקית לפני הפגיעה ואחריה זהה (8 m/s8\,\text{m/s}), והדופן קבועה ואינה זזה, ולכן:

Ek=12mv2=12⋅0.15⋅82=4.8 JE_k=\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot0.15\cdot8^2=4.8\,\text{J}

לפני הפגיעה ואחריה. האנרגיה הקינטית לא השתנתה, ולכן ההתנגשות אלסטית.

סעיף ד

תשובה:

Fˉ=480 N\bar F=480\,\text{N}, מאונך לדופן ומופנה ממנה החוצה

מנוסחת המתקף של כוח קבוע (כאן: הכוח הממוצע):

J→=F→ˉ Δt  ⇒  Fˉ=JΔt=1.920.004=480 N\vec J=\bar{\vec F}\,\Delta t\;\Rightarrow\;\bar F=\frac{J}{\Delta t}=\frac{1.92}{0.004}=480\,\text{N}

כיוון הכוח הוא כיוון המתקף: מאונך לדופן, החוצה ממנה.

שאלה 16 · מתקף של כוח קבוע: מכת פטיש ובעיטה בכדורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בשאלה שני מקרים שאינם קשורים זה לזה. בשני המקרים הכוח המתואר נחשב קבוע במשך זמן המגע, וכל שאר הכוחות זניחים לעומתו.

א.

מכונאי מנסה לשחרר בורג תקוע ומכה בו בפטיש. הפטיש מפעיל על הבורג כוח שגודלו F=60 NF=60\,\text{N}, וזמן המגע בין הפטיש לבורג הוא Δt=0.05 s\Delta t=0.05\,\text{s}.

חשבו את גודל המתקף שהפטיש מפעיל על הבורג.

ב.

שחקנית כדורגל בועטת בכדור. רגלה מפעילה על הכדור מתקף שגודלו J=9 N⋅sJ=9\,\text{N}\cdot\text{s}, באמצעות כוח שגודלו F=450 NF=450\,\text{N}.

חשבו את זמן המגע בין הרגל לבין הכדור.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

J=3 N⋅sJ=3\,\text{N}\cdot\text{s}

הכוח קבוע, ולכן מתקפו הוא מכפלת הכוח בזמן פעולתו. מדף הנוסחאות (מתקף של כוח קבוע):

J→=F→ Δt\vec J=\vec F\,\Delta t

הצבה:

J=60⋅0.05=3 N⋅sJ=60\cdot 0.05=3\,\text{N}\cdot\text{s}

כיוון המתקף הוא כיוון הכוח: מהפטיש אל הבורג.

סעיף ב

תשובה:

Δt=0.02 s\Delta t=0.02\,\text{s}

גם כאן הכוח קבוע, ולכן J=F ΔtJ=F\,\Delta t. מבודדים את הזמן:

Δt=JF=9450=0.02 s\Delta t=\frac{J}{F}=\frac{9}{450}=0.02\,\text{s}

בדיקת יחידות: N⋅sN=s\frac{\text{N}\cdot\text{s}}{\text{N}}=\text{s}.

שאלה 17 · התנע של אוטובוס ושל אופנועבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בשאלה שני כלי רכב הנעים בכביש ישר. מהירויות כלי רכב נמדדות בדרך כלל בקמ"ש, ולכן יש להמיר אותן ליחידות SI.

א.

אוטובוס שמסתו m=12,000 kgm=12{,}000\,\text{kg} נוסע במהירות 54 km/h54\,\text{km/h}.

חשבו את גודל התנע של האוטובוס.

ב.

אופנוע, יחד עם רוכבו, מסתו m=250 kgm=250\,\text{kg}, וגודל התנע שלו p=6250 kg⋅m/sp=6250\,\text{kg}\cdot\text{m/s}.

חשבו את מהירות האופנוע ב־m/s\text{m/s} ובקמ"ש.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

p=1.8⋅105 kg⋅m/sp=1.8\cdot10^{5}\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

ממירים את המהירות ל־m/s\text{m/s} (מחלקים ב־3.63.6):

v=543.6=15 m/sv=\frac{54}{3.6}=15\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות (תנע):

p→=mv→  ⇒  p=12000⋅15=1.8⋅105 kg⋅m/s\vec p=m\vec v\;\Rightarrow\;p=12000\cdot 15=1.8\cdot10^{5}\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

כיוון התנע הוא כיוון תנועת האוטובוס.

טעות נפוצה: להציב את המהירות בקמ"ש (12000⋅5412000\cdot54) ולקבל תשובה גדולה פי 3.63.6.

סעיף ב

תשובה:

v=25 m/s=90 km/hv=25\,\text{m/s}=90\,\text{km/h}

מ־p=mvp=mv:

v=pm=6250250=25 m/sv=\frac{p}{m}=\frac{6250}{250}=25\,\text{m/s}

המרה לקמ"ש (כופלים ב־3.63.6):

v=25⋅3.6=90 km/hv=25\cdot 3.6=90\,\text{km/h}

שאלה 18 · עגלת צעצוע הפוגעת בקיר וחוזרתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלת צעצוע שמסתה m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} נעה על משטח אופקי ישר במהירות v=4 m/sv=4\,\text{m/s} ימינה, לעבר קיר אנכי, ופוגעת בו בניצב.

העגלה נמצאת במגע עם הקיר במשך Δt=0.05 s\Delta t=0.05\,\text{s}, ואחר כך היא חוזרת לאחור, שמאלה, במהירות u=3 m/su=3\,\text{m/s} (ראו תרשים).

החיכוך זניח. הכיוון החיובי של ציר ה־xx הוא ימינה.

א.

חשבו את התנע של העגלה לפני הפגיעה בקיר (גודל וכיוון).

ב.

חשבו את התנע של העגלה אחרי הפגיעה בקיר (גודל וכיוון).

ג.

חשבו את שינוי התנע של העגלה בהתנגשות (גודל וכיוון).

ד.

חשבו את הכוח הממוצע שהקיר הפעיל על העגלה בזמן המגע (גודל וכיוון).

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

p1=+2 kg⋅m/sp_1=+2\,\text{kg}\cdot\text{m/s} (ימינה)

p1=mv=0.5⋅(+4)=+2 kg⋅m/sp_1=mv=0.5\cdot(+4)=+2\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

הסימן החיובי אומר שהתנע מכוון ימינה, כמו המהירות.

סעיף ב

תשובה:

p2=−1.5 kg⋅m/sp_2=-1.5\,\text{kg}\cdot\text{m/s} (שמאלה)

אחרי הפגיעה העגלה נעה שמאלה, כלומר נגד הכיוון החיובי, ולכן מהירותה −3 m/s-3\,\text{m/s}:

p2=mu=0.5⋅(−3)=−1.5 kg⋅m/sp_2=mu=0.5\cdot(-3)=-1.5\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

גודל התנע 1.5 kg⋅m/s1.5\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, וכיוונו שמאלה.

סעיף ג

תשובה:

Δp=−3.5 kg⋅m/s\Delta p=-3.5\,\text{kg}\cdot\text{m/s} (שמאלה)

שינוי התנע הוא התנע הסופי פחות התנע ההתחלתי, עם הסימנים:

Δp=p2−p1=−1.5−(+2)=−3.5 kg⋅m/s\Delta p=p_2-p_1=-1.5-(+2)=-3.5\,\text{kg}\cdot\text{m/s}

שינוי התנע מכוון שמאלה, אל מחוץ לקיר.

טעות נפוצה: לחסר את הגדלים (2−1.5=0.52-1.5=0.5). העגלה הפכה כיוון, ולכן את התנע הסופי מציבים עם סימן שלילי, והשינוי הוא סכום הגדלים.

סעיף ד

תשובה:

Fˉ=70 N\bar F=70\,\text{N}, שמאלה

בכיוון האופקי פועל על העגלה בזמן המגע רק הכוח של הקיר (החיכוך זניח; כוח הכובד והכוח הנורמלי מהמשטח אנכיים ומאזנים זה את זה). לכן המתקף של כוח הקיר הוא המתקף הכולל.

מדף הנוסחאות (נוסחת מתקף־תנע): Jtotal=ΔpJ_{\text{total}}=\Delta p, ועבור הכוח הממוצע J=Fˉ ΔtJ=\bar F\,\Delta t:

Fˉ=ΔpΔt=−3.50.05=−70 N\bar F=\frac{\Delta p}{\Delta t}=\frac{-3.5}{0.05}=-70\,\text{N}

גודל הכוח 70 N70\,\text{N}, וכיוונו שמאלה, מהקיר החוצה.

שאלה 19 · מתקף, כוח וזמן: היגדים מחיי היום־יוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בכל אחד מהסעיפים מופיע משפט ובו בחירה בין שתי אפשרויות (מסומנות בלוכסן). העתיקו את המשפט עם האפשרות הנכונה, ונמקו בעזרת הנוסחאות של מתקף ותנע.

א.

כשגוף מקבל מתקף מסוים, ככל שזמן פעולת הכוח ארוך יותר, הכוח הממוצע הפועל עליו גדול / קטן יותר.

ב.

כשכוח בגודל קבוע פועל על גוף, ככל שזמן פעולתו קצר יותר, המתקף שהגוף מקבל גדול / קטן יותר.

ג.

שוער שתופס כדור שנבעט לעברו מושך את ידיו לאחור יחד עם הכדור. כך הוא מאריך / מקצר את זמן העצירה של הכדור, ובכך מגדיל / מקטין את הכוח הממוצע שהכדור מפעיל על ידיו.

ד.

ידוע שלמכונית ולמשאית יש אותו תנע, ושמסת המשאית גדולה פי 44 ממסת המכונית. לכן מהירות המשאית גדולה / קטנה פי 44 ממהירות המכונית.

ה.

התנע של גוף ברגע מסוים תלוי / אינו תלוי בזמן שבו הגוף כבר נמצא בתנועה.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

קטן

עבור מתקף נתון J=Fˉ ΔtJ=\bar F\,\Delta t, ולכן Fˉ=JΔt\bar F=\frac{J}{\Delta t}. כש־JJ קבוע, הכוח הממוצע הפוך ליחס לזמן: זמן ארוך יותר נותן כוח קטן יותר.

סעיף ב

תשובה:

קטן

לכוח קבוע J=F ΔtJ=F\,\Delta t. כש־FF קבוע, המתקף ישר ליחס לזמן: זמן קצר יותר נותן מתקף קטן יותר.

סעיף ג

תשובה:

מאריך; מקטין

הכדור נעצר בידי השוער בכל מקרה, ולכן שינוי התנע שלו קבוע: מ־mvmv עד אפס. לפי נוסחת מתקף־תנע Fˉ Δt=Δp\bar F\,\Delta t=\Delta p. כשהשוער מושך את ידיו לאחור, העצירה נמשכת זמן רב יותר, ולכן הכוח הממוצע שידיו מפעילות על הכדור קטן יותר. לפי החוק השלישי של ניוטון זה גם גודל הכוח שהכדור מפעיל על הידיים.

טעות נפוצה: לחשוב שהמשיכה לאחור מקטינה את המתקף. המתקף נקבע לפי שינוי התנע, והוא זהה בשני המקרים; רק הזמן והכוח משתנים.

סעיף ד

תשובה:

קטנה

מ־p=mvp=mv עם pp שווה לשני כלי הרכב:

mtruckvtruck=mcarvcar  ⇒  vtruckvcar=mcarmtruck=14m_{\text{truck}}v_{\text{truck}}=m_{\text{car}}v_{\text{car}}\;\Rightarrow\;\frac{v_{\text{truck}}}{v_{\text{car}}}=\frac{m_{\text{car}}}{m_{\text{truck}}}=\frac14

מהירות המשאית קטנה פי 44 ממהירות המכונית.

סעיף ה

תשובה:

אינו תלוי

התנע ברגע מסוים מוגדר כ־p→=mv→\vec p=m\vec v: הוא נקבע רק על ידי המסה והמהירות באותו רגע. גוף שנע כבר שעה וגוף שהתחיל לנוע לפני שנייה, באותה מסה ובאותה מהירות, הם בעלי אותו תנע. (הזמן משפיע על התנע רק בעקיפין, כשכוח פועל ומשנה את המהירות.)

שאלה 20 · גוש פלסטלינה נדבק בדסקית קשורה על שולחן אווירבאורך בגרות · ברמת בגרות

דסקית שמסתה MM מונחת על שולחן אוויר אופקי, והחיכוך בינה לבין השולחן ניתן להזנחה. הדסקית קשורה בחוט שאורכו LL ליתד הקבועה בשולחן (ראו את התרשים, במבט מלמעלה).

בשלושה מקרים זרקו גוש פלסטלינה לעבר הדסקית. הגוש נע לאורך השולחן ופגע במרכז הדסקית במהירות שכיוונה ניצב לחוט. הגוש נדבק לדסקית.

משך זמן ההתנגשות קצר מאוד.

בכל אחד מן המקרים מסת הדסקית הייתה MM.

מסת הגוש וגודל מהירותו בכל אחד מן המקרים היו כמפורט:

במקרה הראשון מסת הגוש הייתה mm וגודל מהירות פגיעתו בדסקית vv.

במקרה השני מסת הגוש הייתה 4m4m וגודל מהירות פגיעתו בדסקית 0.5v0.5v.

במקרה השלישי מסת הגוש הייתה 0.25m0.25m וגודל מהירות פגיעתו בדסקית 2v2v.

א.

קבעו אם במקרה הראשון התקיים שימור אנרגייה מכנית במהלך ההתנגשות. נמקו.

ב.

בטאו באמצעות נתוני השאלה את גודל המהירות המשותפת של הדסקית והגוש מייד לאחר ההתנגשות בכל אחד משלושת המקרים.

ג.

נתון כי לאחר כל התנגשות הדסקית והגוש נעים בתנועה מעגלית סביב היתד.

בטאו את מתיחות החוט בתנועה זו בכל אחד משלושת המקרים.

ד.

קבעו באיזה משלושת המקרים הסיכוי שאחרי הפגיעה ייקרע החוט הוא הגבוה ביותר. נמקו את קביעתכם.

ה.

קבעו אם המתקף שהחוט מפעיל על הדסקית והגוש במהלך חצי סיבוב (לפני שהם פוגעים במכשול כלשהו) שווה לאפס. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

לא. זו התנגשות פלסטית (הגוש נדבק לדסקית); חלק מהאנרגייה הקינטית הפך לחום ולעיוות הפלסטלינה.

קביעה: לא התקיים שימור אנרגייה מכנית.

נימוק: הגוש נדבק לדסקית והם ממשיכים יחד – זו התנגשות פלסטית (אי־אלסטית לחלוטין). במהלכה הפלסטלינה מתעוותת ומתחממת, וחלק מהאנרגייה הקינטית הופך לאנרגיית חום ועיוות.

כמותית: מהירותם המשותפת u1=mvM+mu_1=\frac{mv}{M+m} (סעיף ב), ולכן

Ek,אחרי=12(M+m)u12=(mv)22(M+m)=mM+m⋅12mv2<12mv2E_{k,\text{אחרי}}=\tfrac12(M+m)u_1^2=\frac{(mv)^2}{2(M+m)}=\frac{m}{M+m}\cdot\tfrac12mv^2<\tfrac12mv^2

(השולחן אופקי, ולכן האנרגייה הפוטנציאלית אינה משתנה, והירידה באנרגייה הקינטית היא ירידה באנרגייה המכנית.)

סעיף ב

תשובה:

u1=mvM+mu_1=\dfrac{mv}{M+m}, u2=2mvM+4mu_2=\dfrac{2mv}{M+4m}, u3=0.5mvM+0.25mu_3=\dfrac{0.5mv}{M+0.25m}

משך ההתנגשות קצר מאוד; בכיוון התנועה של הגוש (הניצב לחוט) לא פועל במהלכה כוח חיצוני אופקי – החוט ניצב לכיוון זה, והשולחן חלק. לכן התנע בכיוון זה נשמר. מדף הנוסחאות:

mAvA+mBvB=mAuA+mBuBm_Av_A+m_Bv_B=m_Au_A+m_Bu_B

הדסקית במנוחה, ואחרי ההתנגשות הגופים נעים יחד במהירות uu:

mגושvגוש=(M+mגוש) u  ⇒  u=mגושvגושM+mגושm_{\text{גוש}}v_{\text{גוש}}=(M+m_{\text{גוש}})\,u\;\Rightarrow\;u=\frac{m_{\text{גוש}}v_{\text{גוש}}}{M+m_{\text{גוש}}}

מקרה 1: u1=mvM+mu_1=\dfrac{mv}{M+m}

מקרה 2: u2=4m⋅0.5vM+4m=2mvM+4mu_2=\dfrac{4m\cdot 0.5v}{M+4m}=\dfrac{2mv}{M+4m}

מקרה 3: u3=0.25m⋅2vM+0.25m=0.5mvM+0.25mu_3=\dfrac{0.25m\cdot 2v}{M+0.25m}=\dfrac{0.5mv}{M+0.25m}

שימו לב: בשלושת המקרים האנרגייה הקינטית של הגוש זהה (12mv2\tfrac12mv^2), אבל התנע שלו שונה (mvmv, 2mv2mv, 0.5mv0.5mv).

סעיף ג

תשובה:

T1=(mv)2(M+m)LT_1=\dfrac{(mv)^2}{(M+m)L}, T2=4(mv)2(M+4m)LT_2=\dfrac{4(mv)^2}{(M+4m)L}, T3=(mv)2(4M+m)LT_3=\dfrac{(mv)^2}{(4M+m)L}

על השולחן האופקי החוט הוא הכוח האופקי היחיד, והוא מספק את הכוח הצנטריפטלי. התנועה מעגלית קצובה ברדיוס LL (אין חיכוך), ומדף הנוסחאות aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}:

T=(M+mגוש)u2L=p2(M+mגוש)LT=\frac{(M+m_{\text{גוש}})u^2}{L}=\frac{p^2}{(M+m_{\text{גוש}})L}

כאשר p=(M+mגוש)u=mגושvגושp=(M+m_{\text{גוש}})u=m_{\text{גוש}}v_{\text{גוש}} הוא התנע מסעיף ב.

מקרה 1: p1=mvp_1=mv:

T1=(mv)2(M+m)LT_1=\frac{(mv)^2}{(M+m)L}

מקרה 2: p2=2mvp_2=2mv:

T2=4(mv)2(M+4m)LT_2=\frac{4(mv)^2}{(M+4m)L}

מקרה 3: p3=0.5mvp_3=0.5mv:

T3=0.25(mv)2(M+0.25m)L=(mv)2(4M+m)LT_3=\frac{0.25(mv)^2}{(M+0.25m)L}=\frac{(mv)^2}{(4M+m)L}

סעיף ד

תשובה:

במקרה השני – בו המתיחות הגדולה ביותר (לכל ערך של MM ו־mm).

החוט נקרע כאשר המתיחות עולה על המתיחות המרבית שהוא יכול לשאת, ולכן הסיכוי הגבוה ביותר הוא במקרה שבו המתיחות הגדולה ביותר.

משווים את המקרים למקרה הראשון:

T2T1=4(M+m)M+4m=4M+4mM+4m>1(כי 4M>M)\frac{T_2}{T_1}=\frac{4(M+m)}{M+4m}=\frac{4M+4m}{M+4m}>1\quad(\text{כי }4M>M)
T3T1=M+m4M+m<1\frac{T_3}{T_1}=\frac{M+m}{4M+m}<1

לכן T2>T1>T3T_2>T_1>T_3 לכל ערכי MM ו־mm: במקרה השני (הגוש הכבד והאיטי) הסיכוי שהחוט ייקרע הוא הגבוה ביותר.

הסבר: T=p2(M+mגוש)LT=\frac{p^2}{(M+m_{\text{גוש}})L}. במקרה השני התנע גדול פי 2 (והמתיחות תלויה בריבועו), בעוד שהמסה במכנה גדלה פחות מפי 4.

טעות נפוצה: "האנרגייה הקינטית של הגוש זהה בשלושת המקרים, ולכן המתיחות זהה" – בהתנגשות הפלסטית לא נשמרת אנרגייה, והמהירות המשותפת נקבעת מהתנע.

סעיף ה

תשובה:

לא. התנע מתהפך: J=ΔpJ=\Delta p, וגודלו 2(M+mגוש)u≠02(M+m_{\text{גוש}})u\neq 0, אף שעבודת החוט אפס.

קביעה: המתקף אינו אפס.

נימוק: מדף הנוסחאות – נוסחת מתקף–תנע: Jכולל=ΔpJ_{\text{כולל}}=\Delta p. החוט הוא הכוח האופקי היחיד (הכובד והנורמל של השולחן מתקזזים), ולכן המתקף שלו שווה לשינוי התנע.

בחצי סיבוב גודל המהירות אינו משתנה (uu), אבל כיוונה מתהפך:

Δp→=(M+mגוש)(−u→)−(M+mגוש)u→  ⇒  ∣Δp∣=2(M+mגוש)u\Delta\vec p=(M+m_{\text{גוש}})(-\vec u)-(M+m_{\text{גוש}})\vec u\;\Rightarrow\;|\Delta p|=2(M+m_{\text{גוש}})u

ולכן גודל המתקף 2(M+mגוש)u≠02(M+m_{\text{גוש}})u\neq 0, וכיוונו הפוך לכיוון המהירות מייד לאחר ההתנגשות.

טעות נפוצה: "המתיחות ניצבת למהירות, ולכן אינה עושה כלום" – כוח ניצב למהירות אינו מבצע עבודה (גודל המהירות והאנרגייה הקינטית קבועים), אבל הוא משנה את כיוון המהירות, ולכן מפעיל מתקף ומשנה את התנע.

עוד 9 שאלות על מתקף וכוח ממוצע

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. התנגשות עגלות על מסילת אוויר: עגלה משיגה עגלה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי עגלות AA ו־BB שמסותיהן mAm_A ו־mBm_B בהתאמה, נעות ימינה על מסילת אוויר אופקית שבה החיכוך זניח. עגלה AA נמצאת מאחורי עגלה BB (תרשים…

  2. מסילה מעוקלת חלקה ושטיח מחוספס: חיכוך, התנגשות ומתקף (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 שלפניכם מתוארת מערכת המורכבת ממסילה מעוקלת חלקה וממשטח אופקי מחוספס (שטיח). משחררים ממנוחה גוף מנקודה כלשהי על המסילה המעוקלת.…

  3. כדור קפיצי ממרפסת: שימור אנרגייה, מתקף והתנגשות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ילד עומד במרפסת שגובהה 3.23.2 מטרים מעל רצפת החצר, וזורק כדור קפיצי שמסתו 5050 גרם בכיוון אנכי כלפי מעלה. הכדור הגיע לגובה מרבי של 5.05.0…

  4. מחליק, מזחלת ודופן משטח הקרח: תנע, מתקף והתנגשות פלסטית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 שלפניכם מוצג משטח קרח אופקי, ובקצהו דופן. על הקרח נמצאים מזחלת AA, מחליק BB העומד צמוד אליה, ומחליק נוסף CC. החיכוך בין הקרח…

  5. התנגשות אלסטית של דאונים על מסילת אוויר (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מוצגת מסילת אוויר ABCDABCD, שעליה הדאונים נעים כמעט ללא חיכוך. הקטע ABAB אופקי, הקטע BCBC יורד, והקטע CDCD אופקי ונמוך מ־ABAB.…

  6. דאונים על מסילת אוויר עם פגושים קפיציים: התנגשות אלסטית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים עורכים ניסויים בהתנגשויות של דאונים על מסילת אוויר אופקית; החיכוך זניח. לכל דאון מחובר פגוש קפיצי, כך שההתנגשויות אלסטיות. באחד…

  7. בעיטה של רגל רובוטית בכדור: מתקף ותנע (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במעבדה לבדיקת כדורי כדורגל מתגלגל כדור שמסתו m=0.4 kgm=0.4\,\text{kg} ימינה על רצפה אופקית במהירות שגודלה v=6 msv=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, לעבר…

  8. בעיטה בכדור רגל: מתקף, תנע וכוח משתנה (באורך בגרות · ברמת בגרות)
  9. הנחתה בכדורעף: מתקף מגרף כוח–זמן ומהירות אחרי המכה (באורך בגרות · בינונית)

    בהנחתה בכדורעף שחקן מכה בכף ידו בכדור ברגע שבו הכדור נע אנכית כלפי מטה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}. המכה אופקית, כלומר כוח היד על הכדור אופקי…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.