דילוג לתוכן המרכזי

שדה חשמלי של מטענים נקודתיים וקווי שדה - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · חוק קולון והשדה החשמלי · 36 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · יחידות שקולות לשדה החשמליקצרה · קלה

ארבעה תלמידים רשמו בעבודה את יחידות השדה החשמלי בצורות שונות:

(1) V/m\text{V/m}

(2) J/(C⋅m)\text{J}/(\text{C}\cdot\text{m})

(3) kg⋅m/(C⋅s2)\text{kg}\cdot\text{m}/(\text{C}\cdot\text{s}^2)

(4) N⋅m/C\text{N}\cdot\text{m}/\text{C}

אילו מהיחידות שקולות ל-N/C\text{N/C} ואילו לא? הראו את המעבר בכל אחת.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

(1), (2), (3) שקולות ל-N/C\text{N/C}; (4) אינה – היא יחידה של פוטנציאל (וולט)

מההגדרה E=FqE=\frac{F}{q} יחידת השדה היא N/C\text{N/C}.

(3): N=kg⋅m/s2\text{N}=\text{kg}\cdot\text{m/s}^2, ולכן NC=kg⋅mC⋅s2\frac{\text{N}}{\text{C}}=\frac{\text{kg}\cdot\text{m}}{\text{C}\cdot\text{s}^2} – שקולה.

(2): J=N⋅m\text{J}=\text{N}\cdot\text{m}, ולכן JC⋅m=N⋅mC⋅m=NC\frac{\text{J}}{\text{C}\cdot\text{m}}=\frac{\text{N}\cdot\text{m}}{\text{C}\cdot\text{m}}=\frac{\text{N}}{\text{C}} – שקולה.

(1): V=JC\text{V}=\frac{\text{J}}{\text{C}}, ולכן Vm=JC⋅m\frac{\text{V}}{\text{m}}=\frac{\text{J}}{\text{C}\cdot\text{m}} – שקולה, כמו (2). (זה מתאים גם לקשר E=−ΔVΔxE=-\frac{\Delta V}{\Delta x} שבנוסחאון.)

(4): N⋅mC=JC=V\frac{\text{N}\cdot\text{m}}{\text{C}}=\frac{\text{J}}{\text{C}}=\text{V} – זו יחידה של פוטנציאל, לא של שדה.

שאלה 2 · למה קווי שדה לא חוצים זה את זהקצרה · קלה

תלמיד סרטט את קווי השדה של שני מטענים חיוביים שווים כך: מכל מטען יצאו קווים ישרים לכל הכיוונים, כאילו המטען השני לא קיים. בציור שלו הקווים של שני המטענים חוצים זה את זה בנקודות רבות.

הסבירו מדוע בתמונת קווי השדה האמיתית קווים לא יכולים לחצות זה את זה. מה באמת כיוון השדה בנקודה שבה שני קווים של התלמיד נחתכים?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

בכל נקודה יש לשדה כיוון אחד בלבד; בנקודת החיתוך השדה הוא הסכום הווקטורי של שני השדות

קו שדה מסורטט כך שהמשיק לו בכל נקודה הוא כיוון השדה בנקודה. השדה השקול בנקודה הוא וקטור אחד – הסכום הווקטורי של השדות של כל המטענים – ולכן יש לו כיוון אחד בלבד. אילו שני קווים היו חוצים זה את זה, היו בנקודת החיתוך שני משיקים, כלומר שני כיווני שדה שונים, וזה בלתי אפשרי (מטען שיונח שם "לא ידע" לאן לזוז).

התלמיד סרטט את השדה של כל מטען לבד. בנקודת החיתוך השדה האמיתי הוא E→=E→1+E→2\vec E=\vec E_1+\vec E_2, וקו השדה האמיתי עובר שם בכיוון הסכום, בין שני הקווים שסרטט.

הערה: באמצע בין שני המטענים השדה אפס – שם אין לשדה כיוון מוגדר, ולכן זו הנקודה היחידה שבה קווי שדה יכולים להיפגש (הקווים שעל הציר מגיעים אליה משני הצדדים ונעצרים בה). בכל נקודה שבה השדה שונה מאפס – קווים לא נחתכים.

שאלה 3 · מהכוח על כדורית טעונה לשדה, ומהשדה לכוח על אלקטרוןקצרה · קלה

כדורית קטנה הטעונה במטען q=+2.5 nCq=+2.5\,\text{nC} מוחזקת בנקודה מסוימת במרחב, ופועל עליה כוח חשמלי של 6⋅10−6 N6\cdot10^{-6}\,\text{N} מזרחה. התעלמו מכוח הכובד.

א.

מה גודל השדה החשמלי בנקודה ומה כיוונו?

ב.

מרחיקים את הכדורית ומניחים במקומה אלקטרון. מה הכוח החשמלי על האלקטרון (גודל וכיוון)?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

E=2400 N/CE=2400\,\text{N/C} מזרחה

E=Fq=6⋅10−62.5⋅10−9=2400 N/CE=\frac{F}{q}=\frac{6\cdot10^{-6}}{2.5\cdot10^{-9}}=2400\,\text{N/C}

המטען חיובי, ולכן כיוון השדה ככיוון הכוח – מזרחה.

סעיף ב

תשובה:

F=3.84⋅10−16 NF=3.84\cdot10^{-16}\,\text{N} מערבה

השדה בנקודה נוצר על ידי מטענים אחרים, ולכן הוא לא השתנה כשהכדורית הורחקה.

F=eE=1.6⋅10−19⋅2400=3.84⋅10−16 NF=eE=1.6\cdot10^{-19}\cdot2400=3.84\cdot10^{-16}\,\text{N}

לאלקטרון מטען שלילי, ולכן הכוח מנוגד לשדה – מערבה.

שאלה 4 · קריאת תמונת קווי שדה של שני מטעניםקצרה · בינונית

בתרשים מתוארים קווי השדה החשמלי של שני מטענים נקודתיים q1q_1 ו-q2q_2, ובהם סומנו שלוש נקודות AA, BB ו-CC (CC נמצאת באמצע הקטע שבין המטענים). כל קווי השדה שבתרשים יוצאים מאחד המטענים; חלקם נכנסים למטען השני, והשאר ממשיכים הרחק.

א.

קבעו את הסימן של כל מטען, ומצאו מספירת הקווים את היחס ∣q1∣∣q2∣\dfrac{|q_1|}{|q_2|}. נמקו.

ב.

סדרו את הנקודות AA, BB ו-CC לפי גודל השדה החשמלי, מהגדול לקטן. לאיזה כיוון יפעל כוח על אלקטרון שיונח בנקודה CC?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

q1q_1 חיובי, q2q_2 שלילי; ∣q1∣∣q2∣=2\dfrac{|q_1|}{|q_2|}=2

קווי שדה יוצאים ממטען חיובי ונכנסים למטען שלילי. לפי החצים הקווים יוצאים מ-q1q_1 – הוא חיובי, ונכנסים ל-q2q_2 – הוא שלילי.

מספר הקווים שיוצאים ממטען או נכנסים אליו יחסי לגודל המטען. מ-q1q_1 יוצאים 16 קווים, ול-q2q_2 נכנסים 8 מהם, ולכן ∣q1∣=2∣q2∣|q_1|=2|q_2|.

זה גם מסביר מדוע חצי מהקווים ממשיכים הרחק: המטען הכולל q1+q2q_1+q_2 חיובי, ומרחוק המערכת נראית כמו מטען חיובי אחד.

סעיף ב

תשובה:

EA>EC>EBE_A>E_C>E_B; על האלקטרון ב-CC יפעל כוח לכיוון q1q_1 (שמאלה)

גודל השדה יחסי לצפיפות קווי השדה. ליד AA, הקרובה ל-q1q_1, הקווים הכי צפופים; ב-CC, בין המטענים, צפיפות בינונית; ב-BB, הרחוקה משני המטענים, הקווים דלילים. לכן EA>EC>EBE_A>E_C>E_B.

בנקודה CC השדה מכוון לאורך הקו שבין המטענים, מ-q1q_1 אל q2q_2 (ימינה). לאלקטרון מטען שלילי, ולכן הכוח עליו מנוגד לשדה – לכיוון q1q_1.

טעות נפוצה: לחשוב שבאמצע בין שני מטענים השדה תמיד אפס – זה נכון רק למטענים שווים באותו סימן; כאן המטענים מנוגדים והשדות מתחברים.

שאלה 5 · נקודה בין שני מטענים שבה השדה מתאפס: מה הסימנים?קצרה · בינונית

שני מטענים נקודתיים q1q_1 ו-q2q_2 נמצאים במרחק dd זה מזה, ואין מטענים אחרים בסביבה. ידוע ש-∣q2∣=4∣q1∣|q_2|=4|q_1|, אבל הסימנים אינם ידועים. במדידה נמצא שהשדה החשמלי מתאפס בנקודה PP שעל הקטע שבין המטענים, במרחק d3\frac{d}{3} מ-q1q_1.

א.

האם למטענים אותו סימן או סימנים מנוגדים? נמקו, והראו שהמרחק d3\frac{d}{3} מתאים לנתונים.

ב.

האם יש נקודה נוספת במרחב שבה השדה מתאפס? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

אותו סימן

על הקטע שבין המטענים: אם הסימנים מנוגדים, השדה של החיובי מכוון הרחק ממנו – אל השלילי, והשדה של השלילי מכוון אליו – גם כן לאותו צד. השדות באותו כיוון ומתחברים, ולכן אין שם נקודת אפס. אם הסימנים שווים, השדות על הקטע מנוגדים בכיוונם ויכולים לבטל זה את זה. לכן לשני המטענים אותו סימן.

בדיקה: בנקודה במרחק xx מ-q1q_1 גודלי השדות שווים:

k∣q1∣x2=k4∣q1∣(d−x)2⇒d−x=2x⇒x=d3k\frac{|q_1|}{x^2}=k\frac{4|q_1|}{(d-x)^2}\quad\Rightarrow\quad d-x=2x\quad\Rightarrow\quad x=\frac{d}{3}

כמו שנמדד – הנקודה קרובה יותר למטען הקטן.

סעיף ב

תשובה:

לא

על הישר שעובר דרך המטענים, מחוץ לקטע: שני המטענים באותו סימן, ולכן השדות של שניהם מכוונים לאותו צד (שניהם הרחק מהמטענים, או שניהם אליהם) – הם מתחברים ולא מתבטלים.

מחוץ לישר: השדה של כל מטען מכוון לאורך הקו מהמטען אל הנקודה. שני הקווים האלה אינם מקבילים, ולכן שני הווקטורים אינם יכולים להיות הפוכים זה לזה – אין ביטול.

לכן PP היא הנקודה היחידה.

שאלה 6 · מטען לא ידוע לפי הנקודה שבה גרגר אבק לא מרגיש כוחקצרה · בינונית

מטען נקודתי q1=−2 nCq_1=-2\,\text{nC} מקובע על ציר xx בנקודה x=0x=0, ומטען נקודתי q2q_2, שגודלו וסימנו אינם ידועים, מקובע בנקודה x=0.4 mx=0.4\,\text{m}. אין מטענים אחרים בסביבה. נמצא שגרגר אבק טעון שמניחים בנקודה x=−0.2 mx=-0.2\,\text{m} אינו מרגיש כוח חשמלי.

א.

מה הסימן של q2q_2 ומה גודלו? נמקו.

ב.

מה השדה החשמלי (גודל וכיוון) בנקודה x=0.2 mx=0.2\,\text{m}, באמצע בין המטענים?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

q2=+18 nCq_2=+18\,\text{nC} (חיובי)

הגרגר לא מרגיש כוח, ולכן השדה השקול בנקודה x=−0.2 mx=-0.2\,\text{m} הוא אפס: השדות של שני המטענים שם שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם.

סימן: q1q_1 שלילי, ולכן השדה שלו בנקודה מכוון אליו – ימינה (+x+x). השדה של q2q_2 צריך להיות שמאלה. הנקודה נמצאת משמאל ל-q2q_2, ולכן שדה שמאלה פירושו שדה שמכוון הרחק מ-q2q_2 – כלומר q2q_2 חיובי.

גודל: המרחק מ-q1q_1 הוא 0.2 m0.2\,\text{m} והמרחק מ-q2q_2 הוא 0.6 m0.6\,\text{m}:

k∣q1∣0.22=kq20.62⇒q2=∣q1∣(0.60.2)2=2⋅10−9⋅9=1.8⋅10−8 C=18 nCk\frac{|q_1|}{0.2^2}=k\frac{q_2}{0.6^2}\quad\Rightarrow\quad q_2=|q_1|\left(\frac{0.6}{0.2}\right)^2=2\cdot10^{-9}\cdot9=1.8\cdot10^{-8}\,\text{C}=18\,\text{nC}

טעות נפוצה: להציב את המרחק בין המטענים (0.4 m0.4\,\text{m}) במקום המרחק מ-q2q_2 אל הנקודה (0.6 m0.6\,\text{m}).

סעיף ב

תשובה:

E=4500 N/CE=4500\,\text{N/C} בכיוון −x-x

המרחק מכל מטען הוא 0.2 m0.2\,\text{m}.

E1=9⋅109⋅2⋅10−90.22=450 N/CE2=9⋅109⋅18⋅10−90.22=4050 N/CE_1=9\cdot10^9\cdot\frac{2\cdot10^{-9}}{0.2^2}=450\,\text{N/C}\qquad E_2=9\cdot10^9\cdot\frac{18\cdot10^{-9}}{0.2^2}=4050\,\text{N/C}

E1E_1 מכוון אל q1q_1 השלילי – שמאלה. E2E_2 מכוון הרחק מ-q2q_2 החיובי – גם שמאלה. השדות מתחברים:

E=450+4050=4500 N/CE=450+4050=4500\,\text{N/C}

בכיוון −x-x. (זו גם הסיבה שנקודת האפס לא יכולה להיות בין שני מטענים מנוגדים – שם השדות תמיד באותו כיוון.)

שאלה 7 · שתי קליפות בעלות מרכז משותף ומטענים מנוגדים: השדה בכל אזורקצרה · בינונית

שתי קליפות כדוריות דקות בעלות מרכז משותף. רדיוס הקליפה הפנימית R1=4 cmR_1=4\,\text{cm} והמטען עליה Q1=−3 μCQ_1=-3\,\mu\text{C}. רדיוס הקליפה החיצונית R2=10 cmR_2=10\,\text{cm} והמטען עליה Q2=+8 μCQ_2=+8\,\mu\text{C}, כמתואר באיור. המטען על כל קליפה מפוזר באופן אחיד.

נתון: k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^9\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2. (rr – המרחק מהמרכז המשותף.)

א.

רשמו ביטוי לעוצמת השדה החשמלי כפונקציה של rr בכל אחד משלושת האזורים: r<R1r<R_1, R1<r<R2R_1<r<R_2, r>R2r>R_2, וציינו בכל אזור אם השדה פונה אל המרכז או החוצה ממנו. מהי עוצמת השדה בנקודה שמרחקה מהמרכז 6 cm6\,\text{cm}?

ב.

מניחים מטען נקודתי q=−0.04 μCq=-0.04\,\mu\text{C} במרחק 25 cm25\,\text{cm} מהמרכז. מה גודל הכוח החשמלי הפועל עליו, ומה כיוונו?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

r<R1r<R_1: E=0E=0; R1<r<R2R_1<r<R_2: E=2.7⋅104r2E=\frac{2.7\cdot10^4}{r^2} אל המרכז; r>R2r>R_2: E=4.5⋅104r2E=\frac{4.5\cdot10^4}{r^2} החוצה (ב-N/C\text{N/C}, rr במטרים). ב-6 cm6\,\text{cm}: E=7.5⋅106 N/CE=7.5\cdot10^6\,\text{N/C} אל המרכז

השדה של קליפה כדורית טעונה באופן אחיד: בתוך הקליפה הוא אפס, ומחוץ לה הוא כמו של מטען נקודתי במרכז. לפי עקרון הסופרפוזיציה מחברים את השדות של שתי הקליפות.

r<R1r<R_1: הנקודה בתוך שתי הקליפות, ולכן E=0E=0.

R1<r<R2R_1<r<R_2: רק הקליפה הפנימית תורמת:

E=k∣Q1∣r2=9⋅109⋅3⋅10−6r2=2.7⋅104r2E=k\frac{|Q_1|}{r^2}=\frac{9\cdot10^9\cdot3\cdot10^{-6}}{r^2}=\frac{2.7\cdot10^4}{r^2}

Q1Q_1 שלילי, ולכן השדה פונה אל המרכז.

r>R2r>R_2: שתי הקליפות פועלות כמו מטען נקודתי Q1+Q2=−3+8=+5 μCQ_1+Q_2=-3+8=+5\,\mu\text{C} במרכז:

E=9⋅109⋅5⋅10−6r2=4.5⋅104r2E=\frac{9\cdot10^9\cdot5\cdot10^{-6}}{r^2}=\frac{4.5\cdot10^4}{r^2}

המטען הכולל חיובי, ולכן השדה פונה החוצה.

בנקודה r=0.06 mr=0.06\,\text{m} (בין הקליפות):

E=2.7⋅1040.062=7.5⋅106 N/CE=\frac{2.7\cdot10^4}{0.06^2}=7.5\cdot10^6\,\text{N/C}

אל המרכז.

טעות נפוצה: לחבר את הגדלים של המטענים (3+8=11 μC3+8=11\,\mu\text{C}) מחוץ לקליפה החיצונית – צריך לחבר עם הסימנים.

סעיף ב

תשובה:

F=2.88⋅10−2 NF=2.88\cdot10^{-2}\,\text{N}, אל המרכז

הנקודה מחוץ לשתי הקליפות, ולכן לפי סעיף א:

E=4.5⋅1040.252=7.2⋅105 N/CE=\frac{4.5\cdot10^4}{0.25^2}=7.2\cdot10^5\,\text{N/C}

החוצה מהמרכז. הכוח:

F=∣q∣E=0.04⋅10−6⋅7.2⋅105=2.88⋅10−2 NF=|q|E=0.04\cdot10^{-6}\cdot7.2\cdot10^5=2.88\cdot10^{-2}\,\text{N}

המטען שלילי, ולכן הכוח הפוך לכיוון השדה – אל המרכז (המטען נמשך למערכת, שמטענה הכולל חיובי).

שאלה 8 · האם יון משוחרר ממנוחה נע לאורך קו שדה מעוקל?קצרה · קשה

יון חיובי משוחרר ממנוחה בנקודה PP שנמצאת על קו שדה מעוקל של שני מטענים קבועים. משקל היון זניח, והכוח היחיד עליו הוא הכוח החשמלי.

א.

תלמיד טוען: "היון ינוע לאורך קו השדה שעובר ב-PP, כי הכוח עליו תמיד משיק לקו השדה". האם הטענה נכונה? נמקו.

ב.

באילו מצבים יון שמשוחרר ממנוחה כן ינוע לאורך קו השדה? תנו שתי דוגמאות.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

לא. התאוצה משיקה לקו השדה, אבל המהירות לא; היון סוטה מהקו לצד החיצוני של העיקול

הכוח F→=qE→\vec F=q\vec E משיק לקו השדה, ולכן התאוצה משיקה לקו – לא המהירות.

ברגע השחרור המהירות אפס, ולכן היון מתחיל לנוע בכיוון המשיק. אבל ברגע שיש לו מהירות, היא "זוכרת" את הכיוון הקודם (התמדה). כדי לנוע לאורך קו מעוקל צריך רכיב כוח מאונך למהירות (כוח צנטריפטלי) שגודלו mv2R\frac{mv^2}{R}, ואילו הכוח החשמלי משיק לקו – אין לו רכיב כזה. לכן היון סוטה מקו השדה לצד החיצוני של העיקול, ומסלולו מעוקל פחות מהקו.

טעות נפוצה: לבלבל בין קו שדה (כיוון התאוצה) ובין מסלול (כיוון המהירות).

סעיף ב

תשובה:

כשקו השדה ישר: בשדה אחיד (בין לוחות), או על קו ישר כמו קו רדיאלי של מטען נקודתי בודד או הציר שעובר דרך שני מטענים

אם קו השדה ישר, הכוח והמהירות באותו כיוון לאורך כל הדרך ואין צורך בכוח מאונך – היון נע לאורך הקו. דוגמאות: שדה אחיד בין שני לוחות טעונים; שדה של מטען נקודתי בודד (הקווים רדיאליים וישרים); הקו הישר שעובר דרך שני מטענים נקודתיים.

שאלה 9 · שדה של מטען בראשית בשתי נקודות, וכוח על מטענים שמניחים שםביניים · קלה

מטען נקודתי QQ מקובע בראשית מערכת צירים x,yx,y. הנקודה AA נמצאת ב-(0, 0.6 m)(0,\ 0.6\,\text{m}), והנקודה BB ב-(0.3 m, 0.4 m)(0.3\,\text{m},\ 0.4\,\text{m}).

א.

נתון Q=+2 μCQ=+2\,\mu\text{C}. חשבו את גודל השדה החשמלי בנקודות AA ו-BB, וקבעו את כיוונו בכל נקודה.

ב.

מחליפים את המטען שבראשית במטען Q=−5 μCQ=-5\,\mu\text{C}. חשבו מחדש את השדה בנקודות AA ו-BB (גודל וכיוון).

ג.

חוזרים למצב של סעיף א (Q=+2 μCQ=+2\,\mu\text{C}). מניחים בנקודה BB מטען נקודתי q′=+1.5 nCq'=+1.5\,\text{nC}. מה הכוח החשמלי שפועל עליו (גודל וכיוון)?

ד.

במצב של סעיף א מניחים בנקודה BB, במקום q′q', מטען נקודתי q′′=−2 nCq''=-2\,\text{nC}. מה הכוח שפועל עליו?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

EA=5⋅104 N/CE_A=5\cdot10^4\,\text{N/C} בכיוון +y+y; EB=7.2⋅104 N/CE_B=7.2\cdot10^4\,\text{N/C}, בזווית 53.1∘53.1^\circ מעל ציר xx (הרחק מהראשית)

E=k∣Q∣r2E=k\frac{|Q|}{r^2}

בנקודה AA: rA=0.6 mr_A=0.6\,\text{m}.

EA=9⋅109⋅2⋅10−60.36=5⋅104 N/CE_A=9\cdot10^9\cdot\frac{2\cdot10^{-6}}{0.36}=5\cdot10^4\,\text{N/C}

בנקודה BB: rB=0.32+0.42=0.5 mr_B=\sqrt{0.3^2+0.4^2}=0.5\,\text{m}.

EB=9⋅109⋅2⋅10−60.25=7.2⋅104 N/CE_B=9\cdot10^9\cdot\frac{2\cdot10^{-6}}{0.25}=7.2\cdot10^4\,\text{N/C}

המטען חיובי, ולכן השדה מכוון הרחק ממנו, לאורך הקו מהראשית אל הנקודה: ב-AA בכיוון +y+y, וב-BB בכיוון הווקטור (0.3, 0.4)(0.3,\,0.4) – רכיבים (4.32⋅104, 5.76⋅104) N/C(4.32\cdot10^4,\ 5.76\cdot10^4)\,\text{N/C}, בזווית tan⁡θ=0.40.3\tan\theta=\frac{0.4}{0.3}, θ≈53.1∘\theta\approx53.1^\circ מעל ציר xx.

סעיף ב

תשובה:

EA=1.25⋅105 N/CE_A=1.25\cdot10^5\,\text{N/C} בכיוון −y-y; EB=1.8⋅105 N/CE_B=1.8\cdot10^5\,\text{N/C}, מכוון אל הראשית

EA=9⋅109⋅5⋅10−60.36=1.25⋅105 N/CEB=9⋅109⋅5⋅10−60.25=1.8⋅105 N/CE_A=9\cdot10^9\cdot\frac{5\cdot10^{-6}}{0.36}=1.25\cdot10^5\,\text{N/C}\qquad E_B=9\cdot10^9\cdot\frac{5\cdot10^{-6}}{0.25}=1.8\cdot10^5\,\text{N/C}

המטען שלילי, ולכן השדה מכוון אל המטען: ב-AA בכיוון −y-y, וב-BB בכיוון (−0.6, −0.8)(-0.6,\,-0.8), כלומר אל הראשית (רכיבים (−1.08⋅105, −1.44⋅105) N/C(-1.08\cdot10^5,\ -1.44\cdot10^5)\,\text{N/C}).

סעיף ג

תשובה:

F=1.08⋅10−4 NF=1.08\cdot10^{-4}\,\text{N}, בכיוון השדה – הרחק מהראשית

F=∣q′∣EB=1.5⋅10−9⋅7.2⋅104=1.08⋅10−4 NF=|q'|E_B=1.5\cdot10^{-9}\cdot7.2\cdot10^4=1.08\cdot10^{-4}\,\text{N}

המטען חיובי, ולכן הכוח בכיוון השדה: לאורך הקו מהראשית אל BB, הרחק מהראשית.

שימו לב: השדה ב-BB נוצר רק על ידי QQ; המטען q′q' אינו משנה את השדה שפועל עליו.

סעיף ד

תשובה:

F=1.44⋅10−4 NF=1.44\cdot10^{-4}\,\text{N}, מכוון אל הראשית

F=∣q′′∣EB=2⋅10−9⋅7.2⋅104=1.44⋅10−4 NF=|q''|E_B=2\cdot10^{-9}\cdot7.2\cdot10^4=1.44\cdot10^{-4}\,\text{N}

המטען שלילי, ולכן הכוח מנוגד לכיוון השדה – מכוון אל הראשית (המטען השלילי נמשך אל QQ החיובי, כצפוי).

שאלה 10 · שדה שקול של שני מטענים: מימין, באמצע ומחוץ לצירביניים · בינונית

מטען נקודתי q1=−3 μCq_1=-3\,\mu\text{C} נמצא בראשית הצירים, ומטען נקודתי q2=+6 μCq_2=+6\,\mu\text{C} נמצא בנקודה (4 cm, 0)(4\,\text{cm},\ 0) (ראו תרשים). מצאו את השדה החשמלי השקול (גודל וכיוון) בנקודות הבאות.

א.

בנקודה P1=(6 cm, 0)P_1=(6\,\text{cm},\ 0).

ב.

בנקודה P2=(1 cm, 0)P_2=(1\,\text{cm},\ 0).

ג.

בנקודה P3=(0, 3 cm)P_3=(0,\ 3\,\text{cm}).

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

E=1.275⋅108 N/CE=1.275\cdot10^8\,\text{N/C} בכיוון +x+x

מרחקים: r1=0.06 mr_1=0.06\,\text{m} מ-q1q_1, r2=0.02 mr_2=0.02\,\text{m} מ-q2q_2.

E1=9⋅109⋅3⋅10−60.062=7.5⋅106 N/CE_1=9\cdot10^9\cdot\frac{3\cdot10^{-6}}{0.06^2}=7.5\cdot10^6\,\text{N/C}

מכוון אל q1q_1 (שלילי) – בכיוון −x-x.

E2=9⋅109⋅6⋅10−60.022=1.35⋅108 N/CE_2=9\cdot10^9\cdot\frac{6\cdot10^{-6}}{0.02^2}=1.35\cdot10^8\,\text{N/C}

מכוון הרחק מ-q2q_2 (חיובי) – בכיוון +x+x.

E=1.35⋅108−7.5⋅106=1.275⋅108 N/CE=1.35\cdot10^8-7.5\cdot10^6=1.275\cdot10^8\,\text{N/C}

בכיוון +x+x.

סעיף ב

תשובה:

E=3.3⋅108 N/CE=3.3\cdot10^8\,\text{N/C} בכיוון −x-x

מרחקים: r1=0.01 mr_1=0.01\,\text{m}, r2=0.03 mr_2=0.03\,\text{m}.

E1=9⋅109⋅3⋅10−60.012=2.7⋅108 N/CE2=9⋅109⋅6⋅10−60.032=6⋅107 N/CE_1=9\cdot10^9\cdot\frac{3\cdot10^{-6}}{0.01^2}=2.7\cdot10^8\,\text{N/C}\qquad E_2=9\cdot10^9\cdot\frac{6\cdot10^{-6}}{0.03^2}=6\cdot10^7\,\text{N/C}

E1E_1 מכוון אל q1q_1 – שמאלה. E2E_2 מכוון הרחק מ-q2q_2 – גם הוא שמאלה (הנקודה משמאל ל-q2q_2). בין שני מטענים מנוגדים השדות מתחברים:

E=2.7⋅108+6⋅107=3.3⋅108 N/CE=2.7\cdot10^8+6\cdot10^7=3.3\cdot10^8\,\text{N/C}

בכיוון −x-x.

סעיף ג

תשובה:

E≈2.43⋅107 N/CE\approx2.43\cdot10^7\,\text{N/C}, רכיבים (−1.73⋅107, −1.70⋅107) N/C(-1.73\cdot10^7,\ -1.70\cdot10^7)\,\text{N/C}: שמאלה ומטה, בזווית 44.6∘44.6^\circ מתחת לכיוון −x-x

מ-q1q_1: r1=0.03 mr_1=0.03\,\text{m}.

E1=9⋅109⋅3⋅10−60.032=3⋅107 N/CE_1=9\cdot10^9\cdot\frac{3\cdot10^{-6}}{0.03^2}=3\cdot10^7\,\text{N/C}

מכוון אל q1q_1, כלומר מטה: (0, −3⋅107)(0,\,-3\cdot10^7).

מ-q2q_2: r2=42+32=5 cmr_2=\sqrt{4^2+3^2}=5\,\text{cm}.

E2=9⋅109⋅6⋅10−60.052=2.16⋅107 N/CE_2=9\cdot10^9\cdot\frac{6\cdot10^{-6}}{0.05^2}=2.16\cdot10^7\,\text{N/C}

מכוון הרחק מ-q2q_2, בכיוון הווקטור מ-q2q_2 אל P3P_3, (−4, 3)/5(-4,\,3)/5:

E→2=(−0.8⋅2.16⋅107, 0.6⋅2.16⋅107)=(−1.728⋅107, 1.296⋅107)\vec E_2=(-0.8\cdot2.16\cdot10^7,\ 0.6\cdot2.16\cdot10^7)=(-1.728\cdot10^7,\ 1.296\cdot10^7)

סכום:

E→=(−1.728⋅107, −1.704⋅107) N/C\vec E=(-1.728\cdot10^7,\ -1.704\cdot10^7)\,\text{N/C}
E=1.7282+1.7042⋅107≈2.43⋅107 N/CE=\sqrt{1.728^2+1.704^2}\cdot10^7\approx2.43\cdot10^7\,\text{N/C}

tan⁡θ=1.7041.728\tan\theta=\frac{1.704}{1.728}, θ≈44.6∘\theta\approx44.6^\circ מתחת לכיוון −x-x.

טעות נפוצה: לחבר את הגדלים E1+E2E_1+E_2 – מחוץ לציר השדות לא באותו כיוון, וחייבים לחבר רכיבים.

שאלה 11 · שדה בקודקוד הרביעי של מלבן, וכוח על אלקטרון שםביניים · בינונית

מלבן ABCDABCD שצלעותיו AB=40 cmAB=40\,\text{cm} (אופקית) ו-AD=30 cmAD=30\,\text{cm} (אנכית) (ראו תרשים). בשלושה קודקודים מקובעים מטענים נקודתיים: qA=+9 nCq_A=+9\,\text{nC}, qB=−25 nCq_B=-25\,\text{nC} ו-qC=+16 nCq_C=+16\,\text{nC}. הקודקוד DD ריק. בחרו ציר xx ימינה (מ-AA ל-BB) וציר yy למעלה (מ-AA ל-DD).

א.

חשבו את רכיבי השדה החשמלי השקול בקודקוד DD, את גודלו ואת הזווית שהוא יוצר עם הכיוון החיובי של ציר xx.

ב.

מניחים אלקטרון בקודקוד DD. חשבו את גודל הכוח החשמלי שפועל עליו וקבעו את כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

E→=(−180, 360) N/C\vec E=(-180,\ 360)\,\text{N/C}, E≈402 N/CE\approx402\,\text{N/C}, בזווית 116.6∘116.6^\circ (שמאלה ומעלה)

מ-qAq_A (DD נמצא 0.3 m0.3\,\text{m} מעליו):

EA=9⋅109⋅9⋅10−90.32=900 N/CE_A=9\cdot10^9\cdot\frac{9\cdot10^{-9}}{0.3^2}=900\,\text{N/C}

הרחק מ-qAq_A החיובי – כלפי מעלה: (0, 900)(0,\,900).

מ-qCq_C (DD נמצא 0.4 m0.4\,\text{m} משמאלו):

EC=9⋅109⋅16⋅10−90.42=900 N/CE_C=9\cdot10^9\cdot\frac{16\cdot10^{-9}}{0.4^2}=900\,\text{N/C}

הרחק מ-qCq_C – שמאלה: (−900, 0)(-900,\,0).

מ-qBq_B (באלכסון, r=0.32+0.42=0.5 mr=\sqrt{0.3^2+0.4^2}=0.5\,\text{m}):

EB=9⋅109⋅25⋅10−90.52=900 N/CE_B=9\cdot10^9\cdot\frac{25\cdot10^{-9}}{0.5^2}=900\,\text{N/C}

qBq_B שלילי, ולכן השדה מכוון אל BB, בכיוון (0.4, −0.3)/0.5=(0.8, −0.6)(0.4,\,-0.3)/0.5=(0.8,\,-0.6): (720, −540)(720,\,-540).

סכום:

Ex=0−900+720=−180 N/CEy=900+0−540=360 N/CE_x=0-900+720=-180\,\text{N/C}\qquad E_y=900+0-540=360\,\text{N/C}
E=1802+3602≈402 N/CE=\sqrt{180^2+360^2}\approx402\,\text{N/C}

tan⁡φ=360180=2\tan\varphi=\frac{360}{180}=2, φ≈63.4∘\varphi\approx63.4^\circ מעל הכיוון −x-x, כלומר 180∘−63.4∘=116.6∘180^\circ-63.4^\circ=116.6^\circ מהכיוון החיובי של ציר xx.

שימו לב: שלושת השדות שווים בגודלם, אבל השקול רחוק מ-3⋅9003\cdot900 – הכיוונים קובעים.

סעיף ב

תשובה:

F≈6.4⋅10−17 NF\approx6.4\cdot10^{-17}\,\text{N}, מנוגד לשדה: ימינה ומטה, 63.4∘63.4^\circ מתחת לכיוון +x+x

F=eE=1.6⋅10−19⋅402≈6.4⋅10−17 NF=eE=1.6\cdot10^{-19}\cdot402\approx6.4\cdot10^{-17}\,\text{N}

לאלקטרון מטען שלילי, ולכן הכוח מנוגד לשדה: בכיוון (180, −360)(180,\,-360), כלומר ימינה ומטה, בזווית 63.4∘63.4^\circ מתחת לכיוון החיובי של ציר xx.

שאלה 12 · שדה שקול של שני מטענים בשלוש נקודות במישורביניים · בינונית

מטען נקודתי q1=+8 nCq_1=+8\,\text{nC} נמצא בראשית הצירים, ומטען נקודתי q2=−6 nCq_2=-6\,\text{nC} נמצא בנקודה (3, 0)(3,\ 0). כל הקואורדינטות במטרים. חשבו את השדה החשמלי השקול – רכיבים, גודל וכיוון – בנקודות הבאות.

א.

בנקודה (0, 4)(0,\ 4).

ב.

בנקודה (3, 4)(3,\ 4).

ג.

בנקודה (−3, −4)(-3,\ -4).

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

E→=(1.30, 2.77) N/C\vec E=(1.30,\ 2.77)\,\text{N/C}, E≈3.06 N/CE\approx3.06\,\text{N/C}, בזווית 64.9∘64.9^\circ מעל הכיוון +x+x

מ-q1q_1: r=4 mr=4\,\text{m}.

E1=9⋅109⋅8⋅10−916=4.5 N/CE_1=9\cdot10^9\cdot\frac{8\cdot10^{-9}}{16}=4.5\,\text{N/C}

הרחק מ-q1q_1, כלפי מעלה: (0, 4.5)(0,\,4.5).

מ-q2q_2: r=32+42=5 mr=\sqrt{3^2+4^2}=5\,\text{m}.

E2=9⋅109⋅6⋅10−925=2.16 N/CE_2=9\cdot10^9\cdot\frac{6\cdot10^{-9}}{25}=2.16\,\text{N/C}

אל q2q_2 (שלילי), בכיוון (3, −4)/5(3,\,-4)/5: (1.296, −1.728)(1.296,\,-1.728).

סכום: E→=(1.296, 2.772) N/C\vec E=(1.296,\ 2.772)\,\text{N/C}

E=1.2962+2.7722≈3.06 N/C,tan⁡θ=2.7721.296⇒θ≈64.9∘E=\sqrt{1.296^2+2.772^2}\approx3.06\,\text{N/C},\qquad\tan\theta=\frac{2.772}{1.296}\Rightarrow\theta\approx64.9^\circ

סעיף ב

תשובה:

E→=(1.73, −1.07) N/C\vec E=(1.73,\ -1.07)\,\text{N/C}, E≈2.03 N/CE\approx2.03\,\text{N/C}, בזווית 31.8∘31.8^\circ מתחת לכיוון +x+x

מ-q2q_2: r=4 mr=4\,\text{m}, E2=9⋅109⋅6⋅10−916=3.375 N/CE_2=9\cdot10^9\cdot\frac{6\cdot10^{-9}}{16}=3.375\,\text{N/C}, אל q2q_2 – כלפי מטה: (0, −3.375)(0,\,-3.375).

מ-q1q_1: r=5 mr=5\,\text{m}, E1=9⋅109⋅8⋅10−925=2.88 N/CE_1=9\cdot10^9\cdot\frac{8\cdot10^{-9}}{25}=2.88\,\text{N/C}, הרחק מ-q1q_1 בכיוון (3, 4)/5(3,\,4)/5: (1.728, 2.304)(1.728,\,2.304).

סכום: E→=(1.728, −1.071) N/C\vec E=(1.728,\ -1.071)\,\text{N/C}

E=1.7282+1.0712≈2.03 N/C,tan⁡θ=1.0711.728⇒θ≈31.8∘E=\sqrt{1.728^2+1.071^2}\approx2.03\,\text{N/C},\qquad\tan\theta=\frac{1.071}{1.728}\Rightarrow\theta\approx31.8^\circ

מתחת לציר xx.

סעיף ג

תשובה:

E→≈(−0.86, −1.73) N/C\vec E\approx(-0.86,\ -1.73)\,\text{N/C}, E≈1.93 N/CE\approx1.93\,\text{N/C}, בזווית 63.4∘63.4^\circ מתחת לכיוון −x-x

מ-q1q_1: r=5 mr=5\,\text{m}, E1=2.88 N/CE_1=2.88\,\text{N/C}, הרחק מהראשית בכיוון (−3, −4)/5(-3,\,-4)/5: (−1.728, −2.304)(-1.728,\,-2.304).

מ-q2q_2: הווקטור מ-q2q_2 אל הנקודה הוא (−6, −4)(-6,\,-4), ולכן r2=36+16=52 m2r^2=36+16=52\,\text{m}^2, r≈7.21 mr\approx7.21\,\text{m}.

E2=9⋅109⋅6⋅10−952≈1.04 N/CE_2=9\cdot10^9\cdot\frac{6\cdot10^{-9}}{52}\approx1.04\,\text{N/C}

אל q2q_2, בכיוון (6, 4)/7.21=(0.832, 0.555)(6,\,4)/7.21=(0.832,\,0.555): (0.864, 0.576)(0.864,\,0.576).

סכום: E→≈(−0.864, −1.728) N/C\vec E\approx(-0.864,\ -1.728)\,\text{N/C}

E≈0.8642+1.7282≈1.93 N/C,tan⁡θ=1.7280.864=2⇒θ≈63.4∘E\approx\sqrt{0.864^2+1.728^2}\approx1.93\,\text{N/C},\qquad\tan\theta=\frac{1.728}{0.864}=2\Rightarrow\theta\approx63.4^\circ

מתחת לכיוון −x-x (שמאלה ומטה).

טעות נפוצה: לקחת את המרחק מ-q2q_2 כ-32+42\sqrt{3^2+4^2} – הנקודה רחוקה 6 m6\,\text{m} אופקית מ-q2q_2, לא 33.

שאלה 13 · שני תילים ארוכים טעונים: השדה על הקו שבאמצע ביניהםביניים · בינונית

שני תילים ישרים וארוכים מאוד מונחים במקביל לציר zz (מאונכים לדף) וחותכים את מישור xyxy בנקודות (0,b)(0,b) (תיל 1) ו-(0,−b)(0,-b) (תיל 2), כמתואר באיור. הנקודה PP נמצאת על ציר xx, בשיעור (x,0)(x,0).

עוצמת השדה החשמלי במרחק rr מתיל ארוך מאוד שצפיפות המטען לאורכו היא λ\lambda היא E=2kλrE=\frac{2k\lambda}{r}, והשדה מאונך לתיל – מהתיל החוצה כשהמטען חיובי ואל התיל כשהוא שלילי.

א.

צפיפות המטען על שני התילים זהה: λ1=λ2=λ>0\lambda_1=\lambda_2=\lambda>0. מצאו ביטוי לשדה החשמלי השקול בנקודה PP (גודל וכיוון) באמצעות kk, λ\lambda, bb ו-xx.

ב.

עכשיו λ1=+λ\lambda_1=+\lambda ו-λ2=−λ\lambda_2=-\lambda. מצאו שוב ביטוי לשדה בנקודה PP (גודל וכיוון).

ג.

נתון: b=3 cmb=3\,\text{cm}, λ=5⋅10−9 C/m\lambda=5\cdot10^{-9}\,\text{C/m}, k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^9\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2. חשבו את עוצמת השדה בנקודה x=4 cmx=4\,\text{cm} ובראשית הצירים OO, בכל אחד משני המקרים (סעיף א וסעיף ב). הסבירו את התוצאה בראשית הצירים בלי חישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

E→=4kλxx2+b2 x^\vec E=\frac{4k\lambda x}{x^2+b^2}\,\hat x

המרחק של PP מכל תיל הוא r=x2+b2r=\sqrt{x^2+b^2}, ולכן עוצמת השדה של כל תיל היא E1=E2=2kλrE_1=E_2=\frac{2k\lambda}{r}.

השדה של תיל 1 פונה מ-(0,b)(0,b) אל PP, כלומר בכיוון (x,−b)r\frac{(x,-b)}{r}, והשדה של תיל 2 – בכיוון (x,b)r\frac{(x,b)}{r}. רכיבי yy מבטלים זה את זה, ורכיבי xx מתחברים:

Ex=2⋅2kλr⋅xr=4kλxx2+b2E_x=2\cdot\frac{2k\lambda}{r}\cdot\frac{x}{r}=\frac{4k\lambda x}{x^2+b^2}

השדה לאורך ציר xx, הרחק מהתילים (ימינה כש-x>0x>0).

סעיף ב

תשובה:

E→=−4kλbx2+b2 y^\vec E=-\frac{4k\lambda b}{x^2+b^2}\,\hat y

השדה של תיל 1 לא השתנה: בכיוון (x,−b)r\frac{(x,-b)}{r}. תיל 2 שלילי, ולכן השדה שלו פונה מ-PP אל התיל, בכיוון (−x,−b)r\frac{(-x,-b)}{r}. עכשיו רכיבי xx מבטלים זה את זה, ורכיבי yy מתחברים:

Ey=−2⋅2kλr⋅br=−4kλbx2+b2E_y=-2\cdot\frac{2k\lambda}{r}\cdot\frac{b}{r}=-\frac{4k\lambda b}{x^2+b^2}

השדה בכיוון −y-y – מהתיל החיובי אל התיל השלילי, במקביל לקו המחבר אותם.

טעות נפוצה: לכתוב במונה xx במקום bb. הרכיב שנשאר הוא הרכיב בכיוון הקו שמחבר את התילים, ולכן מופיע בו br\frac{b}{r}.

סעיף ג

תשובה:

מקרה א: 2880 N/C2880\,\text{N/C} ב-x=4 cmx=4\,\text{cm}, ו-00 בראשית; מקרה ב: 2160 N/C2160\,\text{N/C} ב-x=4 cmx=4\,\text{cm}, ו-6000 N/C6000\,\text{N/C} בראשית

4kλ=4⋅9⋅109⋅5⋅10−9=180 N⋅m/C4k\lambda=4\cdot9\cdot10^9\cdot5\cdot10^{-9}=180\,\text{N}\cdot\text{m/C}, ו-x2+b2=0.042+0.032=0.0025 m2x^2+b^2=0.04^2+0.03^2=0.0025\,\text{m}^2.

מקרה א:

E=180⋅0.040.0025=2880 N/CE=\frac{180\cdot0.04}{0.0025}=2880\,\text{N/C}

בראשית (x=0x=0): E=0E=0. הנקודה באמצע בין שני תילים זהים, והשדות שלהם שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם.

מקרה ב:

E=180⋅0.030.0025=2160 N/CE=\frac{180\cdot0.03}{0.0025}=2160\,\text{N/C}

בראשית: E=4kλbb2=4kλb=1800.03=6000 N/CE=\frac{4k\lambda b}{b^2}=\frac{4k\lambda}{b}=\frac{180}{0.03}=6000\,\text{N/C}. בראשית שני השדות פונים לאותו כיוון (−y-y: מהחיובי והלאה, ואל השלילי), ולכן הם מתחברים; כל אחד מהם הוא 2kλb=3000 N/C\frac{2k\lambda}{b}=3000\,\text{N/C}.

שאלה 14 · שני מטענים על ישר: שדה, פוטנציאל ונקודה שבה השדה מתאפסבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורים קטנים, AA ו־BB, מקובעים במרחק 30 cm30\,\text{cm} זה מזה. כדור AA טעון במטען q1=+8.0⋅10−9 Cq_1=+8.0\cdot 10^{-9}\,\text{C}, וכדור BB טעון במטען q2=−2.0⋅10−9 Cq_2=-2.0\cdot 10^{-9}\,\text{C}.

הנקודה MM נמצאת באמצע הקטע ABAB, והנקודה PP נמצאת על המשך הקטע, 30 cm30\,\text{cm} מימין ל־BB (ראו תרשים).

התייחסו לכדורים כאל מטענים נקודתיים, והזניחו את כוח הכבידה. הפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

א.

חשבו את גודל השדה החשמלי בנקודה MM, וקבעו את כיוונו.

ב.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה MM ובנקודה PP.

ג.

הראו שהשדה החשמלי בנקודה PP שווה לאפס. הסבירו מדוע אין על הקטע ABAB (בין הכדורים) נקודה שבה השדה מתאפס.

ד.

מניחים פרוטון בנקודה PP ונותנים לו דחיפה קלה ימינה (מהירותו ההתחלתית זניחה). הפרוטון מתרחק ימינה עד למרחק גדול מאוד מהכדורים.

נתון: מסת הפרוטון 1.67⋅10−27 kg1.67\cdot 10^{-27}\,\text{kg}, מטענו 1.6⋅10−19 C1.6\cdot 10^{-19}\,\text{C}.

(1)

הסבירו מדוע הפרוטון מאיץ כשהוא מתרחק ימינה מ־PP.

(2)

חשבו את מהירות הפרוטון כשהוא רחוק מאוד מהכדורים.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

EM=4.0⋅103 N/CE_M=4.0\cdot 10^{3}\,\text{N/C}, ימינה (לעבר BB).

מדף הנוסחאות: E=k∣q∣r2E=k\frac{|q|}{r^2}, עם r=0.15 mr=0.15\,\text{m} לשני המטענים.

•השדה של q1q_1 (חיובי) מכוון הרחק ממנו – ימינה:

E1=9⋅109⋅8⋅10−90.152=3200 N/CE_1=\frac{9\cdot 10^9\cdot 8\cdot 10^{-9}}{0.15^2}=3200\,\text{N/C}

•השדה של q2q_2 (שלילי) מכוון אל המטען – גם הוא ימינה:

E2=9⋅109⋅2⋅10−90.152=800 N/CE_2=\frac{9\cdot 10^9\cdot 2\cdot 10^{-9}}{0.15^2}=800\,\text{N/C}

שני השדות באותו כיוון, ולכן:

EM=3200+800=4.0⋅103 N/C, ימינהE_M=3200+800=4.0\cdot 10^{3}\,\text{N/C},\ \text{ימינה}

טעות נפוצה: לחסר את השדות – בין שני מטענים מנוגדים השדות מצטרפים.

סעיף ב

תשובה:

VM=360 VV_M=360\,\text{V}; VP=60 VV_P=60\,\text{V}

מדף הנוסחאות: V=kqrV=k\frac{q}{r}, עם סימן המטען. הפוטנציאל הכולל הוא סכום אלגברי.

בנקודה MM (r1=r2=0.15 mr_1=r_2=0.15\,\text{m}):

VM=9⋅109⋅8⋅10−90.15+9⋅109⋅(−2⋅10−9)0.15=480−120=360 VV_M=\frac{9\cdot 10^9\cdot 8\cdot 10^{-9}}{0.15}+\frac{9\cdot 10^9\cdot(-2\cdot 10^{-9})}{0.15}=480-120=360\,\text{V}

בנקודה PP (r1=0.60 mr_1=0.60\,\text{m}, r2=0.30 mr_2=0.30\,\text{m}):

VP=9⋅109⋅8⋅10−90.60+9⋅109⋅(−2⋅10−9)0.30=120−60=60 VV_P=\frac{9\cdot 10^9\cdot 8\cdot 10^{-9}}{0.60}+\frac{9\cdot 10^9\cdot(-2\cdot 10^{-9})}{0.30}=120-60=60\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

ב־PP: E1=E2=200 N/CE_1=E_2=200\,\text{N/C} בכיוונים מנוגדים. בין הכדורים שני השדות באותו כיוון (ימינה) ולכן אינם מתבטלים.

בנקודה PP:

•השדה של q1q_1 (r=0.60 mr=0.60\,\text{m}), ימינה (הרחק מ־q1q_1): E1=9⋅109⋅8⋅10−90.602=200 N/CE_1=\frac{9\cdot 10^9\cdot 8\cdot 10^{-9}}{0.60^2}=200\,\text{N/C}

•השדה של q2q_2 (r=0.30 mr=0.30\,\text{m}), שמאלה (אל q2q_2): E2=9⋅109⋅2⋅10−90.302=200 N/CE_2=\frac{9\cdot 10^9\cdot 2\cdot 10^{-9}}{0.30^2}=200\,\text{N/C}

שני שדות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם – השדה השקול ב־PP אפס.

בין הכדורים: בכל נקודה על הקטע ABAB השדה של q1q_1 מכוון הרחק ממנו (ימינה), והשדה של q2q_2 מכוון אליו (גם ימינה). השדות באותו כיוון ואינם יכולים לבטל זה את זה. נקודת האפס נמצאת מחוץ לקטע, בצד של המטען הקטן (q2q_2), שם המרחק הקטן מ־q2q_2 מפצה על המטען הקטן שלו.

סעיף ד(1)

תשובה:

מימין ל־PP השדה של q1q_1 גובר ומכוון ימינה, והכוח על הפרוטון ימינה.

ב־PP השדות שווים. כשמתרחקים ימינה, היחס בין המרחקים לשני המטענים מתקרב ל־1, והשדה של q1q_1 (המטען הגדול פי 4) גובר על השדה של q2q_2. לכן מימין ל־PP השדה השקול מכוון ימינה (הרחק מ־q1q_1), והכוח על הפרוטון (מטען חיובי) בכיוון השדה – ימינה, בכיוון תנועתו. הפרוטון מאיץ.

(גם מהפוטנציאל: VP=60 VV_P=60\,\text{V} ובאין־סוף 00 – פרוטון נע מפוטנציאל גבוה לנמוך.)

סעיף ד(2)

תשובה:

v≈1.1⋅105 m/sv\approx 1.1\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

עבודת הכוח החשמלי מ־PP עד אין־סוף (מדף הנוסחאות):

W=qVP∞=q(VP−0)=1.6⋅10−19⋅60=9.6⋅10−18 JW=qV_{P\infty}=q(V_P-0)=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 60=9.6\cdot 10^{-18}\,\text{J}

משפט עבודה–אנרגייה (מהירות התחלתית זניחה):

W=12mv2  ⇒  v=2Wm=2⋅9.6⋅10−181.67⋅10−27≈1.07⋅105 m/sW=\tfrac12 mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2W}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot 9.6\cdot 10^{-18}}{1.67\cdot 10^{-27}}}\approx 1.07\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

שאלה 15 · לוח טעון ומטען נקודתי חיובי: שדה בנקודות על צירבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוח מישורי גדול מאוד ("לוח אין־סופי") טעון בצפיפות משטחית חיובית אחידה σ=1.77⋅10−9 Cm2\sigma=1.77\cdot 10^{-9}\,\frac{\text{C}}{\text{m}^2}. הלוח מונח במישור x=0x=0 (בניצב לציר ה־xx).

על ציר ה־xx, בנקודה x=1.0 mx=1.0\,\text{m}, מוחזק במנוחה מטען נקודתי חיובי Q=4.0⋅10−9 CQ=4.0\cdot 10^{-9}\,\text{C}.

הנקודות BB, AA ו־CC נמצאות על ציר ה־xx בנקודות x=0.4 mx=0.4\,\text{m}, x=1.6 mx=1.6\,\text{m} ו־x=3.0 mx=3.0\,\text{m}, בהתאמה (ראו תרשים).

המערכת נמצאת בתנאי ריק, וההשפעה של המטען הנקודתי על צפיפות המטען של הלוח ניתנת להזנחה.

א.

חשבו את גודל השדה החשמלי שיוצר הלוח, וקבעו את כיוונו משני צדי הלוח. האם גודל זה תלוי במרחק מן הלוח?

ב.

חשבו את גודל השדה החשמלי השקול בנקודה AA, וקבעו את כיוונו.

ג.

הראו שהשדה החשמלי השקול בנקודה BB שווה לאפס.

ד.

חשבו את הפרש הפוטנציאלים VAC=VA−VCV_{AC}=V_A-V_C.

מניחים פרוטון במנוחה בנקודה AA ומשחררים אותו. חשבו את גודל מהירותו כשהוא עובר בנקודה CC.

ה.

הפרוטון ממשיך לנוע לאורך ציר ה־xx ומגיע לנקודה x=31 mx=31\,\text{m}.

הראו שבנקודה זו השדה של המטען הנקודתי זניח לעומת השדה של הלוח, חשבו את תאוצת הפרוטון בנקודה זו, וקבעו מהו סוג התנועה של הפרוטון מנקודה זו והלאה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

Eσ=100 VmE_\sigma=100\,\frac{\text{V}}{\text{m}}; מימין ללוח בכיוון +x+x, משמאלו בכיוון −x-x; אינו תלוי במרחק.

מדף הנוסחאות, גודל השדה של לוח טעון אין־סופי:

Eσ=σ2ε0E_\sigma=\frac{\sigma}{2\varepsilon_0}

הצבה:

Eσ=1.77⋅10−92⋅8.85⋅10−12=100 VmE_\sigma=\frac{1.77\cdot 10^{-9}}{2\cdot 8.85\cdot 10^{-12}}=100\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

הלוח טעון חיובית, ולכן השדה שלו מכוון הרחק ממנו: מימין ללוח (x>0x>0) בכיוון +x+x, ומשמאלו (x<0x<0) בכיוון −x-x.

בביטוי σ2ε0\frac{\sigma}{2\varepsilon_0} אין מרחק – השדה של לוח אין־סופי אחיד: גודלו זהה בכל נקודה, קרובה או רחוקה.

סעיף ב

תשובה:

EA=200 VmE_A=200\,\frac{\text{V}}{\text{m}}, בכיוון +x+x.

שדה הלוח ב־AA: 100 Vm100\,\frac{\text{V}}{\text{m}} בכיוון +x+x (הנקודה מימין ללוח).

שדה המטען הנקודתי ב־AA. המרחק מן המטען: r=1.6−1.0=0.6 mr=1.6-1.0=0.6\,\text{m}. מדף הנוסחאות:

EQ=kQr2=9⋅109⋅4.0⋅10−90.62=360.36=100 VmE_Q=k\frac{Q}{r^2}=\frac{9\cdot 10^9\cdot 4.0\cdot 10^{-9}}{0.6^2}=\frac{36}{0.36}=100\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

QQ חיובי, ולכן השדה מכוון הרחק ממנו – ב־AA (מימין למטען) בכיוון +x+x.

השדה השקול: שני השדות באותו כיוון, ולכן:

EA=100+100=200 Vm(בכיוון +x)E_A=100+100=200\,\frac{\text{V}}{\text{m}}\quad(\text{בכיוון }+x)

סעיף ג

תשובה:

בנקודה BB שדה הלוח 100 Vm100\,\frac{\text{V}}{\text{m}} בכיוון +x+x ושדה המטען 100 Vm100\,\frac{\text{V}}{\text{m}} בכיוון −x-x – השקול אפס.

שדה הלוח ב־BB: הנקודה x=0.4 mx=0.4\,\text{m} מימין ללוח, ולכן השדה 100 Vm100\,\frac{\text{V}}{\text{m}} בכיוון +x+x.

שדה המטען ב־BB. המרחק: r=1.0−0.4=0.6 mr=1.0-0.4=0.6\,\text{m}:

EQ=kQr2=360.36=100 VmE_Q=k\frac{Q}{r^2}=\frac{36}{0.36}=100\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

הנקודה BB משמאל למטען החיובי, והשדה שלו מכוון הרחק ממנו – כלומר בכיוון −x-x.

השדה השקול: שני שדות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם:

EB=100−100=0E_B=100-100=0

טעות נפוצה: לחשוב שהשדות מתחברים בכל נקודה כי שני המקורות חיוביים – כיוון השדה של מטען נקודתי תלוי בצד שבו נמצאת הנקודה.

סעיף ד

תשובה:

VAC=182 VV_{AC}=182\,\text{V}; vC≈1.9⋅105 msv_C\approx 1.9\cdot 10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

תרומת הלוח. בין AA ל־CC שדה הלוח אחיד, 100 Vm100\,\frac{\text{V}}{\text{m}} בכיוון +x+x. מ־E=−ΔVΔxE=-\frac{\Delta V}{\Delta x}, עם Δx=3.0−1.6=1.4 m\Delta x=3.0-1.6=1.4\,\text{m}:

VA−VC=Eσ⋅Δx=100⋅1.4=140 VV_A-V_C=E_\sigma\cdot\Delta x=100\cdot 1.4=140\,\text{V}

תרומת המטען הנקודתי. מ־V=kqrV=k\frac{q}{r}, עם rA=0.6 mr_A=0.6\,\text{m} ו־rC=3.0−1.0=2.0 mr_C=3.0-1.0=2.0\,\text{m}:

VA−VC=kQ(1rA−1rC)=36(10.6−12.0)=36⋅1.167=42 VV_A-V_C=kQ\left(\frac{1}{r_A}-\frac{1}{r_C}\right)=36\left(\frac{1}{0.6}-\frac{1}{2.0}\right)=36\cdot 1.167=42\,\text{V}

סך הכול:

VAC=140+42=182 VV_{AC}=140+42=182\,\text{V}

מהירות הפרוטון. הכוח החשמלי מבצע על הפרוטון עבודה WA→C=qVACW_{A\to C}=qV_{AC} (מדף הנוסחאות), והיא שווה לשינוי באנרגייה הקינטית שלו (הוא יצא ממנוחה):

eVAC=12mpvC2  ⇒  vC=2eVACmpeV_{AC}=\tfrac12m_pv_C^2\;\Rightarrow\;v_C=\sqrt{\frac{2eV_{AC}}{m_p}}

הצבה:

vC=2⋅1.6⋅10−19⋅1821.67⋅10−27≈1.87⋅105 msv_C=\sqrt{\frac{2\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\cdot 182}{1.67\cdot 10^{-27}}}\approx 1.87\cdot 10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

(הפרוטון אכן נע מ־AA אל CC: בכל התחום x>1 mx>1\,\text{m} שני השדות מכוונים בכיוון +x+x.)

סעיף ה

תשובה:

EQ=0.04 Vm≪100 VmE_Q=0.04\,\frac{\text{V}}{\text{m}}\ll 100\,\frac{\text{V}}{\text{m}}; a≈9.6⋅109 ms2a\approx 9.6\cdot 10^9\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}; תנועה שוות תאוצה (בקירוב).

השוואת השדות. המרחק מן המטען הנקודתי: r=31−1=30 mr=31-1=30\,\text{m}:

EQ=kQr2=36302=0.04 VmE_Q=k\frac{Q}{r^2}=\frac{36}{30^2}=0.04\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

זה 0.04%0.04\% משדה הלוח (100 Vm100\,\frac{\text{V}}{\text{m}}) – זניח. השדה השקול הוא בקירוב שדה הלוח בלבד.

התאוצה. הכוח: F=qEF=qE (מדף הנוסחאות), ולפי החוק השני של ניוטון F=mpaF=m_pa:

a=eEσmp=1.6⋅10−19⋅1001.67⋅10−27≈9.6⋅109 ms2a=\frac{eE_\sigma}{m_p}=\frac{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 100}{1.67\cdot 10^{-27}}\approx 9.6\cdot 10^{9}\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

סוג התנועה. ככל שהפרוטון מתרחק, השדה של המטען הנקודתי קטן עוד יותר, ואילו שדה הלוח אינו משתנה עם המרחק. לכן הכוח על הפרוטון קבוע בגודלו ובכיוונו (כיוון התנועה), והתנועה היא שוות תאוצה – המהירות גדלה בקצב קבוע.

טעות נפוצה: לחשוב שרחוק מן המערכת אין כוח והתנועה קצובה – זה נכון רק לשדה של מטען נקודתי, לא לשדה של לוח אין־סופי.

שאלה 16 · שדה ופוטנציאל של שני מטענים על קו ישרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני חלקיקים טעונים מוחזקים בנקודות AA ו־BB שעל קו ישר, במרחק 0.4 m0.4\,\text{m} זה מזה. מטעני החלקיקים שווים: q1=q2=+50⋅10−9 Cq_1=q_2=+50\cdot10^{-9}\,\text{C}. הנקודה MM היא אמצע הקטע ABAB, והנקודה NN נמצאת על המשך הקטע, 0.2 m0.2\,\text{m} מימין ל־BB (ראו תרשים).

רמת האפס של הפוטנציאל נקבעה באין־סוף; כוחות הכבידה זניחים.

א.

חשבו את גודל השדה החשמלי שיוצר כל אחד מהמטענים בנקודה MM, וקבעו את כיוונו. מהו השדה השקול בנקודה MM?

ב.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה MM. האם ייתכן שבנקודה אחת השדה החשמלי שווה לאפס והפוטנציאל שונה מאפס? נמקו על סמך תוצאותיכם.

ג.

חשבו את השדה החשמלי השקול (גודל וכיוון) בנקודה NN.

ד.

במערכת אחרת נמדד הפוטנציאל החשמלי VV לאורך ציר ה־xx. הגרף שלפניכם מתאר את VV כפונקציה של xx.

חשבו את השדה החשמלי (גודל וכיוון) בכל אחד משני קטעי הגרף: 0<x<4 cm0<x<4\,\text{cm} ו־4<x<8 cm4<x<8\,\text{cm}.

ה.

מניחים חלקיק שמטענו q=+2 μCq=+2\,\mu\text{C} בנקודה x=2 cmx=2\,\text{cm}. חשבו את הכוח החשמלי (גודל וכיוון) הפועל עליו. מה יקרה לחלקיק כזה אם יונח במנוחה בנקודה x=6 cmx=6\,\text{cm}? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

כל אחד: 1.125⋅104 N/C1.125\cdot10^{4}\,\text{N/C} (q1q_1 – ימינה, q2q_2 – שמאלה); השקול: EM=0E_M=0.

השדה סביב מטען נקודתי:

E=kqr2=9⋅109⋅50⋅10−90.22=1.125⋅104 N/CE=k\frac{q}{r^2}=9\cdot10^9\cdot\frac{50\cdot10^{-9}}{0.2^2}=1.125\cdot10^{4}\,\text{N/C}

זה הגודל של כל אחד מהשדות, כי MM במרחק 0.2 m0.2\,\text{m} משני המטענים.

המטענים חיוביים, ולכן השדה של כל אחד מכוון הרחק ממנו: השדה של q1q_1 ב־MM מכוון ימינה, והשדה של q2q_2 מכוון שמאלה.

השדות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם, ולכן השדה השקול בנקודה MM הוא אפס.

סעיף ב

תשובה:

VM=4500 VV_M=4500\,\text{V}; כן – ב־MM השדה אפס והפוטנציאל אינו אפס.

הפוטנציאל הוא סקלר, ולכן מחברים את הפוטנציאלים של שני המטענים:

VM=kq1r+kq2r=2⋅9⋅109⋅50⋅10−90.2=4500 VV_M=k\frac{q_1}{r}+k\frac{q_2}{r}=2\cdot 9\cdot10^9\cdot\frac{50\cdot10^{-9}}{0.2}=4500\,\text{V}

כן, ייתכן: בנקודה MM השדה השקול אפס (סעיף א) אך הפוטנציאל 4500 V4500\,\text{V}. השדות הם וקטורים ומבטלים זה את זה, ואילו הפוטנציאלים הם מספרים חיוביים ומצטרפים.

סעיף ג

תשובה:

EN=1.25⋅104 N/CE_N=1.25\cdot10^{4}\,\text{N/C}, ימינה (הרחק מהמטענים).

הנקודה NN נמצאת 0.6 m0.6\,\text{m} מ־q1q_1 ו־0.2 m0.2\,\text{m} מ־q2q_2, ושניהם משמאלה. המטענים חיוביים, ולכן שני השדות ב־NN מכוונים ימינה – הם מצטרפים:

EN=kq10.62+kq20.22=9⋅109⋅50⋅10−9(10.36+10.04)E_N=k\frac{q_1}{0.6^2}+k\frac{q_2}{0.2^2}=9\cdot10^9\cdot 50\cdot10^{-9}\left(\frac{1}{0.36}+\frac{1}{0.04}\right)
EN=1250+11250=1.25⋅104 N/CE_N=1250+11250=1.25\cdot10^{4}\,\text{N/C}

כיוון: ימינה.

סעיף ד

תשובה:

0<x<4 cm0<x<4\,\text{cm}: E=+200 V/mE=+200\,\text{V/m} (בכיוון החיובי של xx); 4<x<8 cm4<x<8\,\text{cm}: E=0E=0.

לפי הקשר בין שדה לבין הפרש פוטנציאלים:

E=−ΔVΔxE=-\frac{\Delta V}{\Delta x}

- 0<x<4 cm0<x<4\,\text{cm}: הפוטנציאל יורד מ־12 V12\,\text{V} ל־4 V4\,\text{V}:

E=−4−120.04−0=+200 V/mE=-\frac{4-12}{0.04-0}=+200\,\text{V/m}

השדה בכיוון החיובי של ציר xx (מפוטנציאל גבוה לנמוך).

- 4<x<8 cm4<x<8\,\text{cm}: הפוטנציאל קבוע, ΔV=0\Delta V=0, ולכן E=0E=0.

סעיף ה

תשובה:

ב־x=2 cmx=2\,\text{cm}: F=4⋅10−4 NF=4\cdot10^{-4}\,\text{N} בכיוון החיובי של xx. ב־x=6 cmx=6\,\text{cm}: לא פועל עליו כוח, והוא יישאר במנוחה.

ב־x=2 cmx=2\,\text{cm}: השדה E=200 V/mE=200\,\text{V/m} (סעיף ד). הכוח:

F=qE=2⋅10−6⋅200=4⋅10−4 NF=qE=2\cdot10^{-6}\cdot 200=4\cdot10^{-4}\,\text{N}

המטען חיובי, ולכן הכוח בכיוון השדה – בכיוון החיובי של ציר xx.

ב־x=6 cmx=6\,\text{cm}: שם E=0E=0, ולכן לא פועל על החלקיק כוח חשמלי. לפי החוק הראשון של ניוטון, חלקיק שהונח במנוחה יישאר במנוחה – אף שהפוטנציאל שם 4 V4\,\text{V} ולא אפס.

טעות נפוצה: לחשוב שבמקום שבו הפוטנציאל שונה מאפס פועל כוח – הכוח תלוי בשיפוע הפוטנציאל, לא בערכו.

שאלה 17 · חרוז טעון על מסילה ליד כדור טעוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור מתכת קטן טעון במטען Q=+4⋅10−9 CQ=+4\cdot 10^{-9}\,\text{C} ומונח על מעמד מבודד.

לאורך קו ישר אופקי העובר דרך מרכז הכדור מותקנת מסילה דקה, אופקית, חלקה ומבודדת. על המסילה מסומנות שתי נקודות: הנקודה AA נמצאת במרחק 6 cm6\,\text{cm} ממרכז הכדור, והנקודה BB במרחק 18 cm18\,\text{cm} ממרכזו (ראו תרשים).

התייחסו לכדור כאל מטען נקודתי.

א.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי שיוצר הכדור בנקודה AA ובנקודה BB.

ב.

חשבו את גודל השדה החשמלי בנקודה AA ובנקודה BB.

המרחק של BB מהכדור גדול פי 3 מהמרחק של AA. הסבירו מדוע השדה ב־BB קטן פי 9 מהשדה ב־AA, ואילו הפוטנציאל ב־BB קטן רק פי 3.

ג.

חרוז קטן שמסתו m=2⋅10−6 kgm=2\cdot 10^{-6}\,\text{kg} ומטענו q=−2⋅10−9 Cq=-2\cdot 10^{-9}\,\text{C} מושחל על המסילה. משחררים את החרוז ממנוחה בנקודה BB. השפעת החרוז על התפלגות המטען בכדור זניחה.

קבעו לאיזה כיוון יתחיל החרוז לנוע – אל הכדור או הרחק ממנו – והסבירו.

חשבו את העבודה שעושה הכוח החשמלי על החרוז בתנועתו מהנקודה BB לנקודה AA. היעזרו בקשר שבדף הנוסחאות: WB→A=qVBAW_{B\to A}=qV_{BA}, כאשר VBA=VB−VAV_{BA}=V_B-V_A.

ד.

חשבו את גודל מהירות החרוז כשהוא חולף בנקודה AA.

ה.

כאשר החרוז חולף בנקודה AA:

חשבו את גודל הכוח החשמלי שהכדור מפעיל על החרוז, וקבעו את גודל הכוח החשמלי שהחרוז מפעיל על הכדור. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

VA=600 VV_A=600\,\text{V}, VB=200 VV_B=200\,\text{V}

מדף הנוסחאות, פוטנציאל סביב מטען נקודתי (V(r→∞)=0V_{(r\to\infty)}=0):

V=kqrV=k\frac{q}{r}
VA=9⋅109⋅4⋅10−90.06=360.06=600 VV_A=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.06}=\frac{36}{0.06}=600\,\text{V}
VB=9⋅109⋅4⋅10−90.18=360.18=200 VV_B=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.18}=\frac{36}{0.18}=200\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

EA=1⋅104 N/CE_A=1\cdot 10^{4}\,\text{N/C}, EB≈1.1⋅103 N/CE_B\approx 1.1\cdot 10^{3}\,\text{N/C}

מדף הנוסחאות:

E=k∣q∣r2E=k\frac{|q|}{r^2}
EA=9⋅109⋅4⋅10−90.062=360.0036=1⋅104 N/CE_A=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.06^2}=\frac{36}{0.0036}=1\cdot 10^{4}\,\text{N/C}
EB=360.182=360.0324≈1.11⋅103 N/CE_B=\frac{36}{0.18^2}=\frac{36}{0.0324}\approx 1.11\cdot 10^{3}\,\text{N/C}

ההסבר: גודל השדה יחסי ל־1r2\frac{1}{r^2}, ואילו הפוטנציאל יחסי ל־1r\frac{1}{r}. כשהמרחק גדל פי 3, השדה קטן פי 32=93^2=9 והפוטנציאל קטן פי 3 בלבד. (בדיקה: 100001111=9\frac{10000}{1111}=9, 600200=3\frac{600}{200}=3.)

סעיף ג

תשובה:

החרוז נע אל הכדור (משיכה); WB→A=+8⋅10−7 JW_{B\to A}=+8\cdot 10^{-7}\,\text{J}

כיוון התנועה: מטען הכדור חיובי ומטען החרוז שלילי – הם מושכים זה את זה. החרוז משוחרר ממנוחה, ולכן הוא מתחיל לנוע בכיוון הכוח – אל הכדור, מ־BB לעבר AA.

העבודה: המתח בין BB ל־AA:

VBA=VB−VA=200−600=−400 VV_{BA}=V_B-V_A=200-600=-400\,\text{V}

מדף הנוסחאות:

WB→A=qVBA=(−2⋅10−9)⋅(−400)=+8⋅10−7 JW_{B\to A}=qV_{BA}=(-2\cdot 10^{-9})\cdot(-400)=+8\cdot 10^{-7}\,\text{J}

העבודה חיובית, כמצופה: הכוח החשמלי פועל בכיוון התנועה של החרוז.

טעות נפוצה: לחשב VA−VBV_A-V_B במקום VB−VAV_B-V_A, או לשכוח את הסימן השלילי של מטען החרוז – ואז העבודה יוצאת שלילית, בסתירה לכך שהכוח פועל בכיוון התנועה.

סעיף ד

תשובה:

vA≈0.89 m/sv_A\approx 0.89\,\text{m/s}

המסילה חלקה ואופקית: הכוח הנורמלי וכוח הכובד ניצבים לתנועה ואינם עושים עבודה, ולכן העבודה הכוללת על החרוז היא עבודת הכוח החשמלי. לפי משפט עבודה–אנרגייה (מדף הנוסחאות):

Wכוללת=ΔEk=12mvA2−0W_{\text{כוללת}}=\Delta E_k=\tfrac12mv_A^2-0
vA=2Wm=2⋅8⋅10−72⋅10−6=0.8≈0.89 m/sv_A=\sqrt{\frac{2W}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot 8\cdot 10^{-7}}{2\cdot 10^{-6}}}=\sqrt{0.8}\approx 0.89\,\text{m/s}

סעיף ה

תשובה:

שני הכוחות שווים בגודלם: F=2⋅10−5 NF=2\cdot 10^{-5}\,\text{N}.

מדף הנוסחאות, חוק קולון:

F=k∣q1q2∣r2=9⋅109⋅4⋅10−9⋅2⋅10−90.062=7.2⋅10−80.0036=2⋅10−5 NF=k\frac{|q_1q_2|}{r^2}=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 4\cdot 10^{-9}\cdot 2\cdot 10^{-9}}{0.06^2}=\frac{7.2\cdot 10^{-8}}{0.0036}=2\cdot 10^{-5}\,\text{N}

הכוח על הכדור: לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוח שהחרוז מפעיל על הכדור שווה בגודלו לכוח שהכדור מפעיל על החרוז ומנוגד לו בכיוונו – גם הוא 2⋅10−5 N2\cdot 10^{-5}\,\text{N} (כיוונו מהכדור אל החרוז). גם בחוק קולון מופיעה מכפלת שני המטענים, כך שהביטוי זהה לשני הגופים.

טעות נפוצה: לחשוב שהכדור, שמטענו גדול פי 2, מפעיל כוח גדול יותר.

שאלה 18 · שדה ופוטנציאל באמצע בין שני מטעניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני מטענים נקודתיים, Q1=+4⋅10−9 CQ_1=+4\cdot 10^{-9}\,\text{C} ו־Q2=−4⋅10−9 CQ_2=-4\cdot 10^{-9}\,\text{C}, קבועים במקומם בריק במרחק 0.4 m0.4\,\text{m} זה מזה. הנקודה MM נמצאת באמצע הקטע המחבר ביניהם (ראו תרשים).

האנרגייה הפוטנציאלית החשמלית באין־סוף היא אפס.

א.

חשבו את עוצמת השדה החשמלי שיוצר המטען Q1Q_1 לבדו בנקודה MM, וקבעו את כיוונו.

ב.

קבעו את כיוון השדה שיוצר המטען Q2Q_2 בנקודה MM, וחשבו את עוצמת השדה החשמלי השקול בנקודה MM.

ג.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה MM. הסבירו מדוע אין סתירה בין תשובתכם לבין התשובה לסעיף ב.

ד.

מציבים אלקטרון בנקודה MM. חשבו את גודל הכוח החשמלי הפועל עליו, וקבעו את כיוונו.

ה.

חשבו את האנרגייה הפוטנציאלית החשמלית של מערכת שני המטענים, והסבירו את משמעות הסימן שלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

E1=900 N/CE_1=900\,\text{N/C}, ימינה (הרחק מ־Q1Q_1, לעבר Q2Q_2).

מדף הנוסחאות, עוצמת השדה של מטען נקודתי:

E=k∣q∣r2E=k\frac{|q|}{r^2}

המרחק מ־Q1Q_1 ל־MM הוא חצי מהמרחק בין המטענים: r=0.2 mr=0.2\,\text{m}.

E1=9⋅109⋅4⋅10−90.22=360.04=900 N/CE_1=\frac{9\cdot 10^9\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.2^2}=\frac{36}{0.04}=900\,\text{N/C}

Q1Q_1 חיובי, ולכן השדה שלו מכוון הרחק ממנו – ימינה, לעבר Q2Q_2.

סעיף ב

תשובה:

השדה של Q2Q_2 מכוון ימינה (אליו); EM=1,800 N/CE_M=1{,}800\,\text{N/C} ימינה.

Q2Q_2 שלילי, ולכן השדה שלו מכוון אליו – ימינה. גודלו שווה לגודל השדה של Q1Q_1, כי המטענים שווים בגודלם והמרחקים שווים:

E2=9⋅109⋅4⋅10−90.22=900 N/CE_2=\frac{9\cdot 10^9\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.2^2}=900\,\text{N/C}

שני השדות באותו כיוון, ולכן השדה השקול הוא סכומם:

EM=E1+E2=900+900=1,800 N/C(ימינה)E_M=E_1+E_2=900+900=1{,}800\,\text{N/C}\quad(\text{ימינה})

טעות נפוצה: להחסיר את השדות "כי המטענים מנוגדים" – יש לקבוע את כיוון כל שדה בנפרד.

סעיף ג

תשובה:

VM=0V_M=0; אין סתירה – השדה קשור לשינוי הפוטנציאל במרחב, לא לערכו.

מדף הנוסחאות, פוטנציאל של מטען נקודתי V=kqrV=k\frac{q}{r}. הפוטנציאל הוא סקלר, ולכן מחברים את הפוטנציאלים עם הסימנים:

VM=kQ1r+kQ2r=9⋅109⋅4⋅10−90.2+9⋅109⋅(−4⋅10−9)0.2=180−180=0V_M=k\frac{Q_1}{r}+k\frac{Q_2}{r}=\frac{9\cdot 10^9\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.2}+\frac{9\cdot 10^9\cdot(-4\cdot 10^{-9})}{0.2}=180-180=0

אין סתירה: השדה החשמלי אינו קשור לערך הפוטנציאל בנקודה, אלא לקצב השינוי שלו במרחב. לאורך הקו שבין המטענים הפוטנציאל יורד מערכים חיוביים ליד Q1Q_1 לערכים שליליים ליד Q2Q_2 – הוא משתנה גם בנקודה MM, ולכן יש שם שדה (בכיוון ירידת הפוטנציאל – ימינה), אף שערך הפוטנציאל עצמו אפס.

סעיף ד

תשובה:

F≈2.9⋅10−16 NF\approx 2.9\cdot 10^{-16}\,\text{N}, שמאלה (לעבר Q1Q_1).

מהגדרת השדה, F=qEF=qE. מטען האלקטרון e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{C}:

F=eEM=1.6⋅10−19⋅1,800=2.88⋅10−16 NF=eE_M=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 1{,}800=2.88\cdot 10^{-16}\,\text{N}

מטען האלקטרון שלילי, ולכן הכוח עליו מנוגד לכיוון השדה: השדה ימינה – הכוח שמאלה, לעבר המטען החיובי Q1Q_1 (כצפוי: האלקטרון נמשך ל־Q1Q_1 ונדחה מ־Q2Q_2).

סעיף ה

תשובה:

U=−3.6⋅10−7 JU=-3.6\cdot 10^{-7}\,\text{J}; הסימן השלילי – יש להשקיע עבודה כדי להפריד את המטענים.

מדף הנוסחאות:

U=kQ1Q2r=9⋅109⋅4⋅10−9⋅(−4⋅10−9)0.4=−3.6⋅10−7 JU=k\frac{Q_1Q_2}{r}=\frac{9\cdot 10^9\cdot 4\cdot 10^{-9}\cdot(-4\cdot 10^{-9})}{0.4}=-3.6\cdot 10^{-7}\,\text{J}

משמעות הסימן: האנרגייה באין־סוף היא אפס, והאנרגייה של המערכת קטנה מאפס. המטענים מושכים זה את זה, ולכן כדי להרחיק אותם זה מזה עד אין־סוף צריך כוח חיצוני שיעשה עבודה חיובית של 3.6⋅10−7 J3.6\cdot 10^{-7}\,\text{J}.

שאלה 19 · מטען נקודתי קבוע: שדה, פוטנציאל ומהירות של חלקיק משוחררבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמטענו Q=+3⋅10−9 CQ=+3\cdot 10^{-9}\,\text{C} קבוע בנקודה OO על משטח אופקי חלק ומבודד.

הנקודות AA ו־BB נמצאות על המשטח, על קו ישר אחד עם OO, במרחקים 3 cm3\,\text{cm} ו־9 cm9\,\text{cm} מ־OO (ראו תרשים).

הכדור נחשב למטען נקודתי, והפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

א.

חשבו את גודל השדה החשמלי שיוצר המטען QQ בנקודה AA, וקבעו את כיוונו.

ב.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה AA ובנקודה BB, ואת הפרש הפוטנציאלים VA−VBV_A-V_B.

ג.

חלקיק קטן שמסתו m=0.1 gm=0.1\,\text{g} ומטענו q=+2⋅10−9 Cq=+2\cdot 10^{-9}\,\text{C} מוחזק בנקודה AA, ומשחררים אותו ממנוחה. החלקיק נע על המשטח החלק לאורך הקו OABOAB.

קבעו לאיזה כיוון יתחיל החלקיק לנוע, וחשבו את העבודה שעושה הכוח החשמלי על החלקיק במעברו מ־AA ל־BB.

ד.

חשבו את גודל מהירות החלקיק כשהוא חולף בנקודה BB.

ה.

החלקיק ממשיך לנוע הרחק מאוד מ־OO. חשבו את גודל מהירותו הסופית (במרחק רב מאוד מ־OO), והסבירו מדוע אף שהמרחק מ־BB ועד "האין־סוף" עצום לעומת המרחק ABAB, תוספת המהירות מעבר ל־BB קטנה יחסית.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

EA=3⋅104 N/CE_A=3\cdot 10^{4}\,\text{N/C}, מכוון הרחק מ־OO (מ־OO לעבר AA ו־BB)

מדף הנוסחאות:

E=k∣Q∣r2=9⋅109⋅3⋅10−90.032=3⋅104 N/CE=k\frac{|Q|}{r^2}=9\cdot 10^{9}\cdot\frac{3\cdot 10^{-9}}{0.03^2}=3\cdot 10^{4}\,\text{N/C}

המטען חיובי, ולכן השדה מכוון הרחק ממנו – מ־OO לעבר AA.

סעיף ב

תשובה:

VA=900 VV_A=900\,\text{V}, VB=300 VV_B=300\,\text{V}, VA−VB=600 VV_A-V_B=600\,\text{V}

מדף הנוסחאות, פוטנציאל סביב מטען נקודתי: V=kqrV=k\frac{q}{r}.

VA=9⋅109⋅3⋅10−90.03=900 VV_A=9\cdot 10^{9}\cdot\frac{3\cdot 10^{-9}}{0.03}=900\,\text{V}
VB=9⋅109⋅3⋅10−90.09=300 VV_B=9\cdot 10^{9}\cdot\frac{3\cdot 10^{-9}}{0.09}=300\,\text{V}
VA−VB=900−300=600 VV_A-V_B=900-300=600\,\text{V}

שימו לב: המרחק גדל פי 3, והפוטנציאל קטן פי 3 (ולא פי 9 כמו השדה).

סעיף ג

תשובה:

החלקיק נע הרחק מ־OO (לעבר BB); WAB=1.2⋅10−6 JW_{AB}=1.2\cdot 10^{-6}\,\text{J}

כיוון: שני המטענים חיוביים, ולכן החלקיק נדחה מ־QQ – הוא נע הרחק מ־OO, לעבר BB.

עבודה: מדף הנוסחאות, עבודת הכוח החשמלי בין שתי נקודות:

WA→B=qVAB=q(VA−VB)W_{A\to B}=qV_{AB}=q(V_A-V_B)
WA→B=2⋅10−9⋅600=1.2⋅10−6 JW_{A\to B}=2\cdot 10^{-9}\cdot 600=1.2\cdot 10^{-6}\,\text{J}

העבודה חיובית – הכוח החשמלי בכיוון התנועה.

סעיף ד

תשובה:

vB≈0.155 m/sv_B\approx 0.155\,\text{m/s}

המשטח חלק, ולכן הכוח היחיד שעושה עבודה על החלקיק הוא הכוח החשמלי (כוח הכובד והכוח הנורמלי ניצבים לתנועה). לפי משפט עבודה–אנרגייה:

Wכוללת=ΔEk  ⇒  WA→B=12mvB2−0W_{\text{כוללת}}=\Delta E_k\;\Rightarrow\;W_{A\to B}=\tfrac12mv_B^2-0
vB=2WA→Bm=2⋅1.2⋅10−61⋅10−4=0.024≈0.155 m/sv_B=\sqrt{\frac{2W_{A\to B}}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot 1.2\cdot 10^{-6}}{1\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{0.024}\approx 0.155\,\text{m/s}

(המסה 0.1 g=1⋅10−4 kg0.1\,\text{g}=1\cdot 10^{-4}\,\text{kg}.)

טעות נפוצה: לשכוח להמיר גרמים לקילוגרמים.

סעיף ה

תשובה:

v∞≈0.19 m/sv_\infty\approx 0.19\,\text{m/s}; רוב האנרגייה מתקבלת קרוב למטען, כי הפוטנציאל יורד כ־1r\frac1r.

חישוב. הפוטנציאל באין־סוף אפס. עבודת הכוח החשמלי מ־AA עד האין־סוף:

WA→∞=q(VA−0)=2⋅10−9⋅900=1.8⋅10−6 JW_{A\to\infty}=q(V_A-0)=2\cdot 10^{-9}\cdot 900=1.8\cdot 10^{-6}\,\text{J}
v∞=2WA→∞m=2⋅1.8⋅10−61⋅10−4=0.036≈0.19 m/sv_\infty=\sqrt{\frac{2W_{A\to\infty}}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot 1.8\cdot 10^{-6}}{1\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{0.036}\approx 0.19\,\text{m/s}

הסבר. העבודה תלויה רק בהפרש הפוטנציאלים, לא באורך הדרך. בקטע ABAB (באורך 6 cm6\,\text{cm} בלבד) הפוטנציאל יורד ב־600 V600\,\text{V}, ואילו מ־BB ועד האין־סוף הוא יורד ב־300 V300\,\text{V} בלבד. הסיבה: הכוח החשמלי קטן כמו 1r2\frac{1}{r^2} – בנקודה BB הוא כבר קטן פי 9 מאשר ב־AA – ולכן רחוק מהמטען הוא כמעט אינו עושה עבודה. שני שלישים מהאנרגייה הקינטית הסופית מתקבלים כבר בקטע הקצר ABAB.

טעות נפוצה: לחשוב שאם הדרך אינסופית גם העבודה (והמהירות) אינסופיות.

שאלה 20 · שדה על האנך האמצעי בין שני מטענים חיוביים, ועבודה להזזת מטען שליליבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני מטענים נקודתיים שווים, +Q+Q כל אחד, מקובעים על ציר xx בנקודות (−d,0)(-d,0) ו־(d,0)(d,0). הנקודה PP נמצאת על ציר yy, בנקודה (0,y)(0,y) כאשר y>0y>0 (ראו תרשים).

נתונים מספריים: Q=4⋅10−9 CQ=4\cdot10^{-9}\,\text{C}, d=3 cmd=3\,\text{cm}, k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2.

א.

הביעו את השדה החשמלי השקול (גודל וכיוון) בנקודה PP באמצעות kk, QQ, dd ו־yy, וחשבו אותו עבור y=4 cmy=4\,\text{cm}.

ב.

מעבירים לאט מטען נקודתי q=−2⋅10−9 Cq=-2\cdot10^{-9}\,\text{C} מהראשית OO לנקודה (0,4d)(0,4d) על ציר yy. הביעו את העבודה של הכוח החיצוני באמצעות kk, QQ, ∣q∣|q| ו־dd, וחשבו אותה.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

E=2kQy(y2+d2)3/2E=\dfrac{2kQy}{(y^2+d^2)^{3/2}} בכיוון החיובי של ציר yy; עבור y=4 cmy=4\,\text{cm}: E≈2.3⋅104 N/CE\approx2.3\cdot10^{4}\,\text{N/C}.

המרחק של PP מכל אחד מהמטענים הוא r=y2+d2r=\sqrt{y^2+d^2}, ולכן גודל השדה של כל מטען:

E1=E2=kQy2+d2E_1=E_2=\frac{kQ}{y^2+d^2}

המטענים חיוביים, ולכן כל שדה מכוון מהמטען אל PP והלאה. בגלל הסימטריה, הרכיבים לאורך ציר xx מבטלים זה את זה (אחד ימינה ואחד שמאלה), והרכיבים לאורך ציר yy מצטרפים. אם φ\varphi היא הזווית בין הקו מהמטען אל PP לבין ציר xx, אז sin⁡φ=yy2+d2\sin\varphi=\frac{y}{\sqrt{y^2+d^2}}:

E=2E1sin⁡φ=2kQy2+d2⋅yy2+d2=2kQy(y2+d2)3/2E=2E_1\sin\varphi=\frac{2kQ}{y^2+d^2}\cdot\frac{y}{\sqrt{y^2+d^2}}=\frac{2kQy}{(y^2+d^2)^{3/2}}

הכיוון: לאורך ציר yy, הרחק מהראשית.

הצבה (y=0.04 my=0.04\,\text{m}, y2+d2=0.05 m\sqrt{y^2+d^2}=0.05\,\text{m}):

E=2⋅9⋅109⋅4⋅10−9⋅0.040.053=2.881.25⋅10−4≈2.3⋅104 N/CE=\frac{2\cdot9\cdot10^{9}\cdot4\cdot10^{-9}\cdot0.04}{0.05^3}=\frac{2.88}{1.25\cdot10^{-4}}\approx2.3\cdot10^{4}\,\text{N/C}

טעות נפוצה: לחבר את גודלי שני השדות (2E12E_1) בלי לפרק לרכיבים.

סעיף ב

תשובה:

W=2kQ∣q∣d(1−117)≈1.52kQ∣q∣d≈3.6⋅10−6 JW=\dfrac{2kQ|q|}{d}\left(1-\dfrac{1}{\sqrt{17}}\right)\approx1.52\dfrac{kQ|q|}{d}\approx3.6\cdot10^{-6}\,\text{J} (חיובית).

ההעברה איטית, ולכן האנרגייה הקינטית אינה משתנה, והעבודה של הכוח החיצוני שווה לשינוי באנרגייה הפוטנציאלית החשמלית:

Wext=q (VB−VO)W_{ext}=q\,(V_B-V_O)

הפוטנציאלים (סכום הפוטנציאלים של שני המטענים):

VO=2⋅kQd,VB=2⋅kQ(4d)2+d2=2kQ17 dV_O=2\cdot\frac{kQ}{d},\qquad V_B=2\cdot\frac{kQ}{\sqrt{(4d)^2+d^2}}=\frac{2kQ}{\sqrt{17}\,d}

העבודה (עם q=−∣q∣q=-|q|):

Wext=−∣q∣(2kQ17 d−2kQd)=2kQ∣q∣d(1−117)≈1.52kQ∣q∣dW_{ext}=-|q|\left(\frac{2kQ}{\sqrt{17}\,d}-\frac{2kQ}{d}\right)=\frac{2kQ|q|}{d}\left(1-\frac{1}{\sqrt{17}}\right)\approx1.52\frac{kQ|q|}{d}

הצבה: kQ∣q∣d=9⋅109⋅4⋅10−9⋅2⋅10−90.03=2.4⋅10−6 J\frac{kQ|q|}{d}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot4\cdot10^{-9}\cdot2\cdot10^{-9}}{0.03}=2.4\cdot10^{-6}\,\text{J}, ולכן:

Wext≈1.515⋅2.4⋅10−6≈3.6⋅10−6 JW_{ext}\approx1.515\cdot2.4\cdot10^{-6}\approx3.6\cdot10^{-6}\,\text{J}

העבודה חיובית: המטען השלילי נמשך אל המטענים החיוביים, וצריך להשקיע עבודה כדי להרחיק אותו מהם.

עוד 16 שאלות על שדה חשמלי של מטענים נקודתיים וקווי שדה

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. שתי קליפות כדוריות טעונות: שדה שקול בנקודות על הציר (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שתי קליפות כדוריות דקות מפלסטיק, AA ו־BB, זהות, ברדיוס RR. כל קליפה טעונה במטען +Q+Q המפוזר באופן אחיד על פניה, והמטען אינו זז על…

  2. אלקטרון במסלול מעגלי סביב תיל ארוך טעון (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    תיל דק וארוך מאוד, ישר, טעון במטען חיובי המפוזר באופן אחיד: המטען ליחידת אורך הוא λ=4⋅10−9 C/m\lambda=4\cdot10^{-9}\,\text{C/m}. השדה החשמלי שהתיל…

  3. שדה חשמלי במרחקים שונים ממטען חיובי וממטען שלילי (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בשאלה שני מצבים נפרדים. בכל אחד מהם מטען נקודתי יחיד נמצא בריק, רחוק מכל מטען אחר. - מצב 1: מטען חיובי qA=8⋅10−7 Cq_A=8\cdot10^{-7}\,\text{C}. -…

  4. מציאת מטען לפי כיוון השדה בקודקוד הזווית הישרה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני מטענים נקודתיים מקובעים בשני קודקודים של משולש ישר־זווית, והקודקוד השלישי – הנקודה PP – הוא קודקוד הזווית הישרה (ראו תרשים). המטען…

  5. שדה חשמלי בקודקוד ריבוע ובמרכזו (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בשלושה קודקודים של ריבוע שאורך צלעו aa מקובעים מטענים: בשני הקודקודים הסמוכים לקודקוד PP מטענים +q+q, ובקודקוד שמול PP (בקצה השני של…

  6. הנקודה שבה מתאפס השדה של שני מטענים מנוגדים (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני מטענים נקודתיים מקובעים על ציר xx, במרחק 20 cm20\,\text{cm} זה מזה: q1=4⋅10−6 Cq_1=4\cdot10^{-6}\,\text{C} משמאל ו־q2=−9⋅10−6 Cq_2=-9\cdot10^{-6}\,\text{C}…

  7. שדה של שני מטענים על ציר y בנקודה על ציר x (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    המטען q1=−4⋅10−9 Cq_1=-4\cdot10^{-9}\,\text{C} מקובע בראשית הצירים, והמטען q2=5⋅10−9 Cq_2=5\cdot10^{-9}\,\text{C} מקובע על ציר yy במרחק r=4 cmr=4\,\text{cm} מעל…

  8. שדה ופוטנציאל בנקודה שמחוץ לקו של שני מטענים: חיבור וקטורי ועבודה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני כדורים קטנים טעונים מקובעים על קו אנכי: הכדור q1=+2 μCq_1=+2\,\mu\text{C} בנקודה AA, והכדור q2=+5 μCq_2=+5\,\mu\text{C} בנקודה BB,…

  9. שני מטענים שליליים: שדה, פוטנציאל, קווים שווי פוטנציאל ואלקטרון (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 מוצגת מערכת צירים ושני מטענים נקודתיים שליליים, −Q-Q ו־−q-q (כאשר QQ ו־qq הם הגדלים של המטענים). המטענים ממוקמים לאורך הציר…

  10. מטען נקודתי שלילי ולוח טעון חיובי: שדה ופוטנציאל (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    נתונה מערכת המורכבת מכדור קטן הטעון במטען שלילי −Q-Q (כאשר Q>0Q>0), ומלוח מישורי גדול מאוד ("לוח אין־סופי") הטעון בצפיפות משטחית חיובית…

  11. שדה ופוטנציאל של שני מטענים שליליים, וגרף פוטנציאל–מקום (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני חלקיקים קטנים 11 ו־22 מוחזקים בנקודות AA ו־BB בהתאמה. המרחק בין AA ל־BB הוא 0.6 m0.6\,\text{m}, והנקודה CC נמצאת במרחק…

  12. כדורים טעונים מרחפים בתחנת החלל: פוטנציאל, שדה ועבודה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתחנת חלל המקיפה את כדור הארץ, שבה הגופים נמצאים במצב של חוסר משקל, ערכה אסטרונאוטית ניסוי הדגמה. כדור פלסטיק קטן 11, שמסתו m1m_1 ומטענו…

  13. שדה ופוטנציאל של שני כדורים טעונים במטענים מנוגדים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מתוארים קווי השדה החשמלי סביב שני כדורים קטנים טעונים, כדור 1 וכדור 2, המוחזקים על מוטות מבודדים (המוטות אינם מופיעים…

  14. שתי עגלות טעונות על מסילת אוויר: פוטנציאל, שדה ועבודה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור קטן B1B_1 מותקן על עגלה קלה של מסילת אוויר אופקית, ועגלה זו מוחזקת כך שמרכז הכדור נמצא בנקודה AA. העגלה יכולה לנוע לאורך המסילה ללא…

  15. שישה חרוזים טעונים על טבעת: שדה ועבודה על הציר שלה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שישה חרוזים קטנים זהים, כל אחד טעון במטען q=2⋅10−9 Cq=2\cdot10^{-9}\,\text{C}, מקובעים במרווחים שווים על טבעת דקה מבודדת שרדיוסה a=3 cma=3\,\text{cm}.…

  16. חרוזית טעונה על מוט בין שני מטענים לא שווים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שני חלקיקים טעונים מקובעים על ציר ה־xx: חלקיק שמטענו q1=+40⋅10−9 Cq_1=+40\cdot10^{-9}\,\text{C} בראשית (x=0x=0), וחלקיק שמטענו…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.