דילוג לתוכן המרכזי

עבודה ואנרגייה של מטען בשדה, האצת חלקיקים - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · פוטנציאל חשמלי, קיבול וקבלים · 45 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · עבודה להביא מטען שלילי ממרחק רב אל ליד מטען חיוביקצרה · קלה

כדור קטן שמטענו Q=+4 μCQ=+4\,\mu\text{C} מקובע במקומו. כדור קטן אחר, שמטענו q=−2.5 μCq=-2.5\,\mu\text{C}, נמצא בתחילה במרחק רב מאוד (אפשר להתייחס אליו כאינסוף). מקרבים אותו לאט, בלי לשנות את האנרגייה הקינטית שלו, עד למרחק 30 cm30\,\text{cm} מ-QQ.

א.

מה העבודה שמבצע הכוח החיצוני (הגורם המזיז) בתהליך?

ב.

הסבירו את משמעות הסימן של התוצאה: לאיזה כיוון מפעיל הגורם המזיז כוח, ומה העבודה של הכוח החשמלי בתהליך?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Wext=−0.3 JW_{ext}=-0.3\,\text{J}

התנועה איטית, ולכן עבודת הכוח החיצוני שווה לשינוי באנרגייה הפוטנציאלית החשמלית של המערכת. באינסוף UE=0U_E=0:

Wext=UE=kQqr=9⋅109⋅4⋅10−6⋅(−2.5⋅10−6)0.3=−0.3 JW_{ext}=U_E=k\frac{Qq}{r}=9\cdot10^{9}\cdot\frac{4\cdot10^{-6}\cdot(-2.5\cdot10^{-6})}{0.3}=-0.3\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

הגורם המזיז מושך את הכדור אחורה (הרחק מ-QQ); עבודת הכוח החשמלי +0.3 J+0.3\,\text{J}

המטענים מנוגדים, ולכן QQ מושך את qq אליו. כדי שהכדור יתקרב לאט ולא יואץ, הגורם המזיז צריך לרסן אותו – להפעיל כוח בכיוון ההפוך לתנועה, ולכן עבודתו שלילית.

האנרגייה הקינטית לא השתנתה, ולכן Wext+WE=0W_{ext}+W_E=0, כלומר הכוח החשמלי ביצע עבודה WE=+0.3 JW_E=+0.3\,\text{J} (הוא בכיוון התנועה).

טעות נפוצה: לחשוב ש"עבודה תמיד חיובית כי צריך להזיז" – כאן המערכת "רוצה" להתקרב, והגורם המזיז רק מאט.

שאלה 2 · עבודה להרחקת שני מטענים מנוגדיםקצרה · קלה

שני כדורים קטנים, שמטעניהם Q1=+5 μCQ_1=+5\,\mu\text{C} ו-Q2=−2 μCQ_2=-2\,\mu\text{C}, נמצאים במנוחה במרחק 10 cm10\,\text{cm} זה מזה. מרחיקים אותם לאט זה מזה.

א.

מה העבודה שצריך לבצע כדי להגדיל את המרחק ביניהם ל-30 cm30\,\text{cm}? האם הסימן של התוצאה הגיוני?

ב.

כמה עבודה נוספת צריך לבצע כדי להרחיק אותם מ-30 cm30\,\text{cm} למרחק רב מאוד זה מזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

W=+0.6 JW=+0.6\,\text{J}; כן – מטענים מנוגדים נמשכים, ולכן צריך להשקיע עבודה

העבודה החיצונית שווה לשינוי באנרגייה הפוטנציאלית של המערכת:

kQ1Q2=9⋅109⋅5⋅10−6⋅(−2⋅10−6)=−0.09 J⋅mkQ_1Q_2=9\cdot10^{9}\cdot5\cdot10^{-6}\cdot(-2\cdot10^{-6})=-0.09\,\text{J}\cdot\text{m}
U1=−0.090.1=−0.9 J,U2=−0.090.3=−0.3 JU_1=\frac{-0.09}{0.1}=-0.9\,\text{J},\qquad U_2=\frac{-0.09}{0.3}=-0.3\,\text{J}
W=U2−U1=−0.3−(−0.9)=+0.6 JW=U_2-U_1=-0.3-(-0.9)=+0.6\,\text{J}

הסימן הגיוני: הכדורים נמשכים זה לזה, ולכן כדי להרחיק אותם צריך למשוך אותם בכיוון התנועה – עבודה חיובית.

סעיף ב

תשובה:

0.3 J0.3\,\text{J}

באינסוף U=0U=0:

W=0−U2=0−(−0.3)=0.3 JW=0-U_2=0-(-0.3)=0.3\,\text{J}

שימו לב: את רוב העבודה (2/3) משקיעים בהגדלת המרחק מ-10 ל-30 ס"מ, כי הכוח חזק במרחקים קטנים.

שאלה 3 · העברת אלקטרון בין שני לוחות טעוניםקצרה · קלה

שני לוחות גדולים מאוד ומקבילים טעונים בצפיפויות מטען משטחיות הפוכות, σ=±8.85⋅10−8 C/m2\sigma=\pm8.85\cdot10^{-8}\,\text{C/m}^2, והמרחק ביניהם 3 cm3\,\text{cm}. הזניחו את ההשפעה של המטען הנע על השדה של הלוחות, ואת כוח הכובד.

א.

מה העבודה שצריך לבצע כדי להעביר אלקטרון לאט מהלוח החיובי אל הלוח השלילי? בטאו גם ב-eV\text{eV}.

ב.

אלקטרון משוחרר ממנוחה צמוד ללוח השלילי. מה מהירותו כשהוא מגיע ללוח החיובי?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

W=4.8⋅10−17 J=300 eVW=4.8\cdot10^{-17}\,\text{J}=300\,\text{eV}

השדה בין הלוחות:

E=σε0=8.85⋅10−88.85⋅10−12=104 V/mE=\frac{\sigma}{\varepsilon_0}=\frac{8.85\cdot10^{-8}}{8.85\cdot10^{-12}}=10^{4}\,\text{V/m}

המתח בין הלוחות: V+−=Ed=104⋅0.03=300 VV_{+-}=Ed=10^{4}\cdot0.03=300\,\text{V} (הלוח החיובי בפוטנציאל הגבוה).

Wext=q(V−−V+)=(−1.6⋅10−19)⋅(−300)=4.8⋅10−17 J=300 eVW_{ext}=q(V_- - V_+)=(-1.6\cdot10^{-19})\cdot(-300)=4.8\cdot10^{-17}\,\text{J}=300\,\text{eV}

העבודה חיובית: הלוח החיובי מושך את האלקטרון, וצריך למשוך אותו ממנו.

סעיף ב

תשובה:

v≈1.03⋅107 m/sv\approx1.03\cdot10^{7}\,\text{m/s}

הכוח החשמלי מבצע עבודה eV=4.8⋅10−17 JeV=4.8\cdot10^{-17}\,\text{J}, וכולה הופכת לאנרגייה קינטית:

v=2⋅4.8⋅10−179.11⋅10−31≈1.03⋅107 m/sv=\sqrt{\frac{2\cdot4.8\cdot10^{-17}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx1.03\cdot10^{7}\,\text{m/s}

שאלה 4 · עבודה להעברת מטענים לנקודה בעלת פוטנציאל שליליקצרה · קלה

בנקודה PP שבקרבת כדור הטעון במטען שלילי הפוטנציאל החשמלי הוא VP=−40 VV_P=-40\,\text{V} (הפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס). את המטענים מעבירים לאט, כך שהאנרגייה הקינטית שלהם אינה משתנה, והמטענים המועברים קטנים מכדי לשנות את השדה של הכדור.

א.

מהי העבודה שצריך כוח חיצוני לבצע כדי להביא מטען q1=+5 μCq_1=+5\,\mu\text{C} מהאין־סוף לנקודה PP? מה המשמעות של סימן התוצאה?

ב.

מהי העבודה שצריך כוח חיצוני לבצע כדי להעביר מטען q2=−2 μCq_2=-2\,\mu\text{C} מנקודה SS שבה הפוטנציאל הוא VS=+20 VV_S=+20\,\text{V} לנקודה PP?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

W=−2⋅10−4 JW=-2\cdot10^{-4}\,\text{J}

המטען נע במהירות קבועה, ולכן העבודה של הכוח החיצוני שווה בגודלה ומנוגדת בסימנה לעבודה של הכוח החשמלי, והיא שווה לשינוי באנרגייה הפוטנציאלית החשמלית:

Wext=ΔU=q1(VP−V∞)=5⋅10−6⋅(−40−0)=−2⋅10−4 JW_{ext}=\Delta U=q_1(V_P-V_\infty)=5\cdot10^{-6}\cdot(-40-0)=-2\cdot10^{-4}\,\text{J}

העבודה שלילית: הכדור השלילי מושך את המטען החיובי, והכוח החיצוני צריך "לבלום" אותו כדי שלא יאיץ – הוא פועל נגד כיוון התנועה. השדה הוא שמבצע עבודה חיובית.

סעיף ב

תשובה:

W=+1.2⋅10−4 JW=+1.2\cdot10^{-4}\,\text{J}

Wext=q2(VP−VS)=−2⋅10−6⋅(−40−20)=−2⋅10−6⋅(−60)=1.2⋅10−4 JW_{ext}=q_2(V_P-V_S)=-2\cdot10^{-6}\cdot(-40-20)=-2\cdot10^{-6}\cdot(-60)=1.2\cdot10^{-4}\,\text{J}

העבודה חיובית: מטען שלילי "נדחף" אל אזור של פוטנציאל נמוך יותר, ושם האנרגייה הפוטנציאלית שלו גבוהה יותר (U=qVU=qV, ושני הגורמים שליליים).

טעות נפוצה: לשכוח את סימן המטען. מעבר לפוטנציאל נמוך יותר מקטין את האנרגייה הפוטנציאלית רק של מטען חיובי.

שאלה 5 · פרוטון במקור יונים מואץ ב-5 קילו־וולטקצרה · קלה

במקור יונים של מאיץ, פרוטון מתחיל לנוע ממנוחה ליד אלקטרודה שהפוטנציאל שלה גבוה, ומואץ לעבר אלקטרודה שהפוטנציאל שלה נמוך ממנו ב-5 kV5\,\text{kV}. e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}, mp=1.67⋅10−27 kgm_p=1.67\cdot10^{-27}\,\text{kg}.

א.

מהו השינוי באנרגייה הפוטנציאלית החשמלית של הפרוטון בין האלקטרודות, ביחידות של אלקטרון־וולט וביחידות של ג'אול?

ב.

מהי מהירות הפרוטון כשהוא מגיע לאלקטרודה השנייה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ΔU=−5000 eV=−8⋅10−16 J\Delta U=-5000\,\text{eV}=-8\cdot10^{-16}\,\text{J}

ΔU=q ΔV=e⋅(−5000 V)=−5000 eV\Delta U=q\,\Delta V=e\cdot(-5000\,\text{V})=-5000\,\text{eV}

(ΔV\Delta V שלילי, כי הפרוטון עובר מפוטנציאל גבוה לנמוך.) בג'אול:

ΔU=−5000⋅1.6⋅10−19=−8⋅10−16 J\Delta U=-5000\cdot1.6\cdot10^{-19}=-8\cdot10^{-16}\,\text{J}

האנרגייה הפוטנציאלית קטנה – היא הופכת לאנרגייה קינטית.

סעיף ב

תשובה:

v≈9.8⋅105 m/sv\approx9.8\cdot10^{5}\,\text{m/s}

לפי שימור אנרגייה, ΔEk=−ΔU=8⋅10−16 J\Delta E_k=-\Delta U=8\cdot10^{-16}\,\text{J}, והפרוטון התחיל ממנוחה:

12mpv2=8⋅10−16  ⇒  v=2⋅8⋅10−161.67⋅10−27≈9.8⋅105 m/s\tfrac12m_pv^2=8\cdot10^{-16}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2\cdot8\cdot10^{-16}}{1.67\cdot10^{-27}}}\approx9.8\cdot10^{5}\,\text{m/s}

שאלה 6 · כדור טעון שנזרק לעבר כדור טעון קבוע: מרחק מינימליקצרה · בינונית

על שולחן אופקי חלק מקובע כדור קטן שמטענו Q=+6 μCQ=+6\,\mu\text{C}. כדור קטן שני, שמסתו m=2 gm=2\,\text{g} ומטענו q=+3 μCq=+3\,\mu\text{C}, נע על השולחן ישר לעבר הכדור הקבוע. כשהמרחק ביניהם עוד גדול מאוד, מהירותו v0=15 m/sv_0=15\,\text{m/s}. הזניחו חיכוך.

א.

מה המרחק הקטן ביותר בין הכדורים?

ב.

מה מהירות הכדור הנע כשהמרחק בין הכדורים הוא 2 m2\,\text{m}?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

rmin=0.72 mr_{min}=0.72\,\text{m}

הכוח החשמלי הוא הכוח היחיד שעושה עבודה, ולכן האנרגייה הכוללת נשמרת. בתחילה (r→∞r\to\infty) כל האנרגייה קינטית, ובמרחק המינימלי הכדור נעצר לרגע:

12mv02=kQqrmin\tfrac12mv_0^2=k\frac{Qq}{r_{min}}
12⋅0.002⋅152=0.225 J  ⇒  rmin=kQq0.225=9⋅109⋅6⋅10−6⋅3⋅10−60.225=0.1620.225=0.72 m\tfrac12\cdot0.002\cdot15^2=0.225\,\text{J}\;\Rightarrow\;r_{min}=\frac{kQq}{0.225}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot6\cdot10^{-6}\cdot3\cdot10^{-6}}{0.225}=\frac{0.162}{0.225}=0.72\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

v=12 m/sv=12\,\text{m/s}

שימור אנרגייה בין המצב ההתחלתי למרחק r=2 mr=2\,\text{m}:

12mv02=12mv2+kQqr  ⇒  0.225=12⋅0.002⋅v2+0.1622\tfrac12mv_0^2=\tfrac12mv^2+k\frac{Qq}{r}\;\Rightarrow\;0.225=\tfrac12\cdot0.002\cdot v^2+\frac{0.162}{2}
0.001v2=0.225−0.081=0.144  ⇒  v=12 m/s0.001v^2=0.225-0.081=0.144\;\Rightarrow\;v=12\,\text{m/s}

זו המהירות גם בדרך פנימה וגם בדרך חזרה (הכדור נדחה וחוזר), כי האנרגייה תלויה רק במרחק.

שאלה 7 · מטען שלילי מתקרב ללוח טעון אינסופיקצרה · בינונית

לוח מישורי אנכי גדול מאוד ("אינסופי") טעון בצפיפות מטען משטחית אחידה σ=+4⋅10−6 C/m2\sigma=+4\cdot10^{-6}\,\text{C/m}^2. כדור קטן שמסתו 5 g5\,\text{g} ומטענו q=−3 μCq=-3\,\mu\text{C} נמצא על משטח אופקי חלק, במרחק 20 cm20\,\text{cm} מהלוח. הזניחו את ההשפעה של הכדור על צפיפות המטען של הלוח.

א.

מה העבודה שצריך לבצע כדי לקרב את הכדור לאט עד הלוח?

ב.

עכשיו משחררים את הכדור ממנוחה באותו מקום. מה מהירותו כשהוא מגיע ללוח?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Wext≈−0.136 JW_{ext}\approx-0.136\,\text{J}

השדה של לוח טעון אחיד ואינו תלוי במרחק (מדף הנוסחאות):

E=2πkσ=2π⋅9⋅109⋅4⋅10−6≈2.26⋅105 V/mE=2\pi k\sigma=2\pi\cdot9\cdot10^{9}\cdot4\cdot10^{-6}\approx2.26\cdot10^{5}\,\text{V/m}

השדה מכוון הרחק מהלוח החיובי, ולכן הפוטנציאל עולה ככל שמתקרבים ללוח. הפרש הפוטנציאלים בין הלוח לנקודת ההתחלה:

Vplate−Vstart=Ed=2.26⋅105⋅0.2≈4.52⋅104 VV_{plate}-V_{start}=Ed=2.26\cdot10^{5}\cdot0.2\approx4.52\cdot10^{4}\,\text{V}
Wext=q(Vplate−Vstart)=−3⋅10−6⋅4.52⋅104≈−0.136 JW_{ext}=q(V_{plate}-V_{start})=-3\cdot10^{-6}\cdot4.52\cdot10^{4}\approx-0.136\,\text{J}

העבודה שלילית: הלוח מושך את הכדור השלילי, והגורם המזיז רק מרסן אותו.

סעיף ב

תשובה:

v≈7.4 m/sv\approx7.4\,\text{m/s}

הכוח החשמלי מבצע עבודה WE=−Wext=+0.136 JW_E=-W_{ext}=+0.136\,\text{J}, וכולה הופכת לאנרגייה קינטית:

12mv2=0.136  ⇒  v=2⋅0.1360.005≈7.4 m/s\tfrac12mv^2=0.136\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2\cdot0.136}{0.005}}\approx7.4\,\text{m/s}

(המשטח אופקי וחלק, ולכן כוח הכובד והחיכוך לא עושים עבודה.)

שאלה 8 · מהירות האלקטרון בין שני לוחות: ממנה למתח, לשדה ולמטען הלוחותביניים · בינונית

שני לוחות מתכת מקבילים, ששטח כל אחד מהם A=0.5 m2A=0.5\,\text{m}^2, נמצאים במרחק d=4 mmd=4\,\text{mm} זה מזה. לוח אחד טעון במטען +Q+Q והשני במטען −Q-Q. המרחק בין הלוחות קטן מאוד לעומת מידותיהם, ולכן השדה ביניהם אחיד.

אלקטרון משוחרר ממנוחה בסמוך מאוד ללוח השלילי, ומגיע ללוח החיובי במהירות v=8.38⋅106 m/sv=8.38\cdot10^{6}\,\text{m/s}.

e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}, me=9.11⋅10−31 kgm_e=9.11\cdot10^{-31}\,\text{kg}, ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2). יש להזניח את השפעת כוח הכבידה.

א.

מהו המתח בין הלוחות?

ב.

מהו גודל השדה החשמלי בין הלוחות?

ג.

מהי צפיפות המטען המשטחית על כל לוח, ומהו המטען QQ?

ד.

מרחיקים את הלוחות זה מזה עד שהמרחק ביניהם 8 mm8\,\text{mm}, והמטען עליהם לא משתנה. אלקטרון משוחרר שוב ממנוחה ליד הלוח השלילי. באיזו מהירות יגיע עכשיו ללוח החיובי? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

V≈200 VV\approx200\,\text{V}

האלקטרון מואץ רק על ידי הכוח החשמלי, ולכן העבודה של הכוח החשמלי שווה לאנרגייה הקינטית שהוא צבר:

∣e∣V=12mev2  ⇒  V=mev22∣e∣=9.11⋅10−31⋅(8.38⋅106)22⋅1.6⋅10−19≈200 V|e|V=\tfrac12m_ev^2\;\Rightarrow\;V=\frac{m_ev^2}{2|e|}=\frac{9.11\cdot10^{-31}\cdot(8.38\cdot10^{6})^2}{2\cdot1.6\cdot10^{-19}}\approx200\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

E=5⋅104 V/mE=5\cdot10^{4}\,\text{V/m}

בשדה אחיד:

E=Vd=2004⋅10−3=5⋅104 V/mE=\frac{V}{d}=\frac{200}{4\cdot10^{-3}}=5\cdot10^{4}\,\text{V/m}

סעיף ג

תשובה:

σ≈4.43⋅10−7 C/m2\sigma\approx4.43\cdot10^{-7}\,\text{C/m}^2, Q≈2.2⋅10−7 CQ\approx2.2\cdot10^{-7}\,\text{C}

כל לוח יוצר שדה σ2ε0\frac{\sigma}{2\varepsilon_0}. בין הלוחות השדות של שני הלוחות (המטענים מנוגדים) מכוונים לאותו כיוון ומתחברים:

E=2⋅σ2ε0=σε0  ⇒  σ=ε0E=8.85⋅10−12⋅5⋅104≈4.43⋅10−7 C/m2E=2\cdot\frac{\sigma}{2\varepsilon_0}=\frac{\sigma}{\varepsilon_0}\;\Rightarrow\;\sigma=\varepsilon_0E=8.85\cdot10^{-12}\cdot5\cdot10^{4}\approx4.43\cdot10^{-7}\,\text{C/m}^2
Q=σA=4.43⋅10−7⋅0.5≈2.2⋅10−7 CQ=\sigma A=4.43\cdot10^{-7}\cdot0.5\approx2.2\cdot10^{-7}\,\text{C}

טעות נפוצה: להשתמש ב-E=σ2ε0E=\frac{\sigma}{2\varepsilon_0} – זה השדה של לוח אחד בלבד.

סעיף ד

תשובה:

v′=2 v≈1.19⋅107 m/sv'=\sqrt2\,v\approx1.19\cdot10^{7}\,\text{m/s}

המטען וצפיפות המטען לא השתנו, ולכן גם השדה E=σε0E=\frac{\sigma}{\varepsilon_0} לא השתנה. המרחק הוכפל, ולכן המתח הוכפל:

V′=Ed′=5⋅104⋅8⋅10−3=400 VV'=Ed'=5\cdot10^{4}\cdot8\cdot10^{-3}=400\,\text{V}

האנרגייה הקינטית בהגעה ללוח החיובי פרופורציונית למתח, ולכן גם היא הוכפלה, והמהירות גדלה פי 2\sqrt2:

v′=2⋅8.38⋅106≈1.19⋅107 m/sv'=\sqrt2\cdot8.38\cdot10^{6}\approx1.19\cdot10^{7}\,\text{m/s}

(על האלקטרון פועל אותו כוח, אבל לאורך דרך כפולה – ולכן העבודה כפולה.)

שאלה 9 · פיצוץ קולון: יון מולקולרי מתפרק לשני יוניםביניים · בינונית

יון מולקולרי NO2+\text{NO}^{2+} שנמצא במנוחה מתפרק לשני יונים: N+\text{N}^{+} שמסתו mN=2.324⋅10−26 kgm_N=2.324\cdot10^{-26}\,\text{kg} ו-O+\text{O}^{+} שמסתו mO=2.656⋅10−26 kgm_O=2.656\cdot10^{-26}\,\text{kg}. ברגע ההתפרקות שני היונים במנוחה, והמרחק ביניהם 1.2⋅10−10 m1.2\cdot10^{-10}\,\text{m}. מטען כל יון +e+e. היונים נדחים זה מזה ונעים לאורך קו ישר; הכוח היחיד הפועל עליהם הוא הכוח החשמלי ביניהם.

k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2, e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}.

א.

מהו היחס בין גודל המהירות של יון החנקן לגודל המהירות של יון החמצן בכל רגע? איזה חלק מהאנרגייה הקינטית הכוללת יש ליון החנקן? נמקו.

ב.

מהי האנרגייה הקינטית (ב-eV\text{eV}) ומהי המהירות של כל יון כשהם רחוקים מאוד זה מזה?

ג.

באיזה מרחק בין היונים הם כבר קיבלו 75%75\% מהאנרגייה הקינטית הסופית שלהם? מה מהירות כל יון ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

vNvO=87\frac{v_N}{v_O}=\frac{8}{7}; ליון החנקן 815\frac{8}{15} מהאנרגייה הקינטית

הכוחות בין היונים פנימיים, ואין כוחות חיצוניים, ולכן התנע הכולל נשמר ונשאר אפס:

mNvN=mOvO  ⇒  vNvO=mOmN=2.6562.324=87m_Nv_N=m_Ov_O\;\Rightarrow\;\frac{v_N}{v_O}=\frac{m_O}{m_N}=\frac{2.656}{2.324}=\frac{8}{7}

לשני היונים אותו גודל תנע pp, ולכן Ek=p22mE_k=\frac{p^2}{2m} – האנרגייה הקינטית מתחלקת ביחס הפוך למסות:

EkNEkO=mOmN=87  ⇒  EkNEk,tot=815\frac{E_{kN}}{E_{kO}}=\frac{m_O}{m_N}=\frac87\;\Rightarrow\;\frac{E_{kN}}{E_{k,tot}}=\frac{8}{15}

היון הקל מקבל את החלק הגדול יותר.

סעיף ב

תשובה:

EkN=6.4 eVE_{kN}=6.4\,\text{eV}, vN≈9.4⋅103 m/sv_N\approx9.4\cdot10^{3}\,\text{m/s}; EkO=5.6 eVE_{kO}=5.6\,\text{eV}, vO≈8.2⋅103 m/sv_O\approx8.2\cdot10^{3}\,\text{m/s}

האנרגייה הפוטנציאלית ההתחלתית:

U0=ke2r0=9⋅109⋅(1.6⋅10−19)21.2⋅10−10=1.92⋅10−18 J=12 eVU_0=k\frac{e^2}{r_0}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot(1.6\cdot10^{-19})^2}{1.2\cdot10^{-10}}=1.92\cdot10^{-18}\,\text{J}=12\,\text{eV}

במרחק גדול מאוד U→0U\to0, וכל האנרגייה הזו הופכת לאנרגייה קינטית, ומתחלקת לפי סעיף א:

EkN=815⋅12=6.4 eV=1.024⋅10−18 J,EkO=5.6 eV=8.96⋅10−19 JE_{kN}=\tfrac{8}{15}\cdot12=6.4\,\text{eV}=1.024\cdot10^{-18}\,\text{J},\qquad E_{kO}=5.6\,\text{eV}=8.96\cdot10^{-19}\,\text{J}
vN=2⋅1.024⋅10−182.324⋅10−26≈9.4⋅103 m/s,vO=2⋅8.96⋅10−192.656⋅10−26≈8.2⋅103 m/sv_N=\sqrt{\frac{2\cdot1.024\cdot10^{-18}}{2.324\cdot10^{-26}}}\approx9.4\cdot10^{3}\,\text{m/s},\qquad v_O=\sqrt{\frac{2\cdot8.96\cdot10^{-19}}{2.656\cdot10^{-26}}}\approx8.2\cdot10^{3}\,\text{m/s}

בדיקה: 9.398.21≈87\frac{9.39}{8.21}\approx\frac87 ✓.

סעיף ג

תשובה:

r=4.8⋅10−10 mr=4.8\cdot10^{-10}\,\text{m}; vN≈8.1⋅103 m/sv_N\approx8.1\cdot10^{3}\,\text{m/s}, vO≈7.1⋅103 m/sv_O\approx7.1\cdot10^{3}\,\text{m/s}

האנרגייה הקינטית שווה לירידה באנרגייה הפוטנציאלית: Ek=U0−U(r)=U0(1−r0r)E_k=U_0-U(r)=U_0\left(1-\frac{r_0}{r}\right). נדרוש Ek=0.75 U0E_k=0.75\,U_0:

1−r0r=0.75  ⇒  r=4r0=4.8⋅10−10 m1-\frac{r_0}{r}=0.75\;\Rightarrow\;r=4r_0=4.8\cdot10^{-10}\,\text{m}

אז Ek=9 eVE_k=9\,\text{eV}: ליון החנקן 815⋅9=4.8 eV\tfrac{8}{15}\cdot9=4.8\,\text{eV} וליון החמצן 4.2 eV4.2\,\text{eV}. האנרגייה של כל יון היא 0.750.75 מזו שבסעיף ב, ולכן מהירותו פי 0.75\sqrt{0.75}:

vN≈0.75⋅9.39⋅103≈8.1⋅103 m/s,vO≈0.75⋅8.21⋅103≈7.1⋅103 m/sv_N\approx\sqrt{0.75}\cdot9.39\cdot10^{3}\approx8.1\cdot10^{3}\,\text{m/s},\qquad v_O\approx\sqrt{0.75}\cdot8.21\cdot10^{3}\approx7.1\cdot10^{3}\,\text{m/s}

רוב האנרגייה משתחררת כבר במרחקים קטנים, כי שם הכוח חזק.

שאלה 10 · מסנן אנרגייה ליונים: צפיפויות מטען מגרף השדה, מחסום פוטנציאל ויון שחוזרביניים · קשה

במסנן אנרגייה ליונים יש שלושה לוחות מתכת דקים, גדולים מאוד ומקבילים, המסומנים 1, 2 ו-3. הלוחות ניצבים לציר xx ונמצאים בנקודות x=0x=0, x=12 cmx=12\,\text{cm} ו-x=20 cmx=20\,\text{cm}. כל לוח טעון במטען המפולג באופן אחיד. לוח 1 משמש גלאי, ובלוחות 2 ו-3 יש חורים זעירים שאינם משפיעים על השדה. יונים נכנסים למסנן דרך החור שבלוח 3 ונעים לעבר הגלאי, בכיוון השלילי של ציר xx.

בגרף שבתרשים מתואר רכיב השדה החשמלי ExE_x לאורך ציר xx בין הלוחות (ערך חיובי – שדה בכיוון החיובי של ציר xx).

בשאלה כולה יש להזניח את השפעת כוח הכבידה ואת השפעת היונים על השדה. ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2), e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}.

א.

נתון כי צפיפות המטען המשטחית של לוח 1 היא σ1=−1.77⋅10−8 C/m2\sigma_1=-1.77\cdot10^{-8}\,\text{C/m}^2. חשבו את צפיפויות המטען σ2\sigma_2 ו-σ3\sigma_3 של לוחות 2 ו-3 (כולל הסימן).

ב.

הגלאי (לוח 1) מוארק, כלומר V1=0V_1=0. חשבו את הפוטנציאלים V2V_2 ו-V3V_3 של לוחות 2 ו-3. איזה לוח נמצא בפוטנציאל הגבוה ביותר?

ג.

יון שמסתו 1.16⋅10−26 kg1.16\cdot10^{-26}\,\text{kg} נכנס דרך החור שבלוח 3 במהירות 8.3⋅104 m/s8.3\cdot10^{4}\,\text{m/s} לעבר לוח 2. היון מאט, נעצר רגע בנקודה x=15 cmx=15\,\text{cm} וחוזר. מהו המטען של היון (כולל הסימן)? בטאו אותו ביחידות של ee.

ד.

מהי המהירות המינימלית שבה צריך יון כזה להיכנס דרך החור שבלוח 3 כדי להגיע לגלאי? באיזו מהירות יגיע אז לגלאי?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

σ2≈+7.08⋅10−8 C/m2\sigma_2\approx+7.08\cdot10^{-8}\,\text{C/m}^2, σ3≈−3.54⋅10−8 C/m2\sigma_3\approx-3.54\cdot10^{-8}\,\text{C/m}^2

מהגרף: בין לוח 1 ללוח 2 E12=−3000 V/mE_{12}=-3000\,\text{V/m}, ובין לוח 2 ללוח 3 E23=+5000 V/mE_{23}=+5000\,\text{V/m}.

כל לוח יוצר משני צדדיו שדה אחיד שגודלו σ2ε0\frac{\sigma}{2\varepsilon_0}, המכוון הרחק מהלוח אם הוא חיובי ואליו אם הוא שלילי. השדה בכל תחום הוא סכום השדות של שלושת הלוחות (הכיוון החיובי – החיובי של ציר xx).

בין לוח 1 ללוח 2: לוח 1 משמאל, לוחות 2 ו-3 מימין:

E12=σ1−σ2−σ32ε0=−3000 V/mE_{12}=\frac{\sigma_1-\sigma_2-\sigma_3}{2\varepsilon_0}=-3000\,\text{V/m}

בין לוח 2 ללוח 3: לוחות 1 ו-2 משמאל, לוח 3 מימין:

E23=σ1+σ2−σ32ε0=5000 V/mE_{23}=\frac{\sigma_1+\sigma_2-\sigma_3}{2\varepsilon_0}=5000\,\text{V/m}

נבטא בעזרת ε0\varepsilon_0: σ1ε0=−1.77⋅10−88.85⋅10−12=−2000 V/m\frac{\sigma_1}{\varepsilon_0}=\frac{-1.77\cdot10^{-8}}{8.85\cdot10^{-12}}=-2000\,\text{V/m}, ולכן

σ2+σ3=σ1+6000ε0=4000ε0\sigma_2+\sigma_3=\sigma_1+6000\varepsilon_0=4000\varepsilon_0
σ2−σ3=10000ε0−σ1=12000ε0\sigma_2-\sigma_3=10000\varepsilon_0-\sigma_1=12000\varepsilon_0
σ2=8000ε0≈7.08⋅10−8 C/m2,σ3=−4000ε0≈−3.54⋅10−8 C/m2\sigma_2=8000\varepsilon_0\approx7.08\cdot10^{-8}\,\text{C/m}^2,\qquad \sigma_3=-4000\varepsilon_0\approx-3.54\cdot10^{-8}\,\text{C/m}^2

בדיקה: לוח 2 חיובי – מתאים לכך שהשדה משני צדדיו מכוון הרחק ממנו.

טעות נפוצה: לחשב את השדה בין שני לוחות סמוכים רק משני הלוחות האלה ולשכוח את הלוח השלישי.

סעיף ב

תשובה:

V2=360 VV_2=360\,\text{V}, V3=−40 VV_3=-40\,\text{V}; לוח 2 בפוטנציאל הגבוה ביותר

בשדה אחיד ΔV=−Ex Δx\Delta V=-E_x\,\Delta x.

V2−V1=−E12⋅(0.12−0)=−(−3000)⋅0.12=360 V  ⇒  V2=360 VV_2-V_1=-E_{12}\cdot(0.12-0)=-(-3000)\cdot0.12=360\,\text{V}\;\Rightarrow\;V_2=360\,\text{V}
V3−V2=−E23⋅(0.20−0.12)=−5000⋅0.08=−400 V  ⇒  V3=−40 VV_3-V_2=-E_{23}\cdot(0.20-0.12)=-5000\cdot0.08=-400\,\text{V}\;\Rightarrow\;V_3=-40\,\text{V}

לוח 2 בפוטנציאל הגבוה ביותר – בשני התחומים השדה מכוון הרחק ממנו, והשדה תמיד מכוון מפוטנציאל גבוה לנמוך. בין הלוחות נוצר מחסום פוטנציאל שיונים חיוביים צריכים לטפס עליו.

סעיף ג

תשובה:

q≈+1.6⋅10−19 C=+eq\approx+1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}=+e

סימן: היון נע בכיוון השלילי של ציר xx ומאט, ולכן הכוח עליו בכיוון החיובי – בכיוון השדה שבין לוח 2 ללוח 3. כוח בכיוון השדה פועל על מטען חיובי.

גודל: הפוטנציאל בנקודת העצירה:

V(15 cm)=V3−E23⋅(0.15−0.20)=−40+5000⋅0.05=210 VV(15\,\text{cm})=V_3-E_{23}\cdot(0.15-0.20)=-40+5000\cdot0.05=210\,\text{V}

שימור אנרגייה בין הכניסה לנקודת העצירה:

12mv2=q (Vstop−V3)=q⋅250 V\tfrac12mv^2=q\,(V_{stop}-V_3)=q\cdot250\,\text{V}
q=mv22⋅250=1.16⋅10−26⋅(8.3⋅104)2500≈1.6⋅10−19 C=+eq=\frac{mv^2}{2\cdot250}=\frac{1.16\cdot10^{-26}\cdot(8.3\cdot10^{4})^2}{500}\approx1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}=+e

סעיף ד

תשובה:

vmin≈1.05⋅105 m/sv_{min}\approx1.05\cdot10^{5}\,\text{m/s}; בגלאי v≈1.0⋅105 m/sv\approx1.0\cdot10^{5}\,\text{m/s}

הנקודה הקשה ביותר להגיע אליה היא לוח 2, בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר. אם היון עובר את לוח 2, מכאן והלאה השדה מאיץ אותו לעבר הגלאי. במקרה הגבולי הוא מגיע ללוח 2 במהירות אפסית:

12mvmin2=e (V2−V3)=1.6⋅10−19⋅400=6.4⋅10−17 J\tfrac12mv_{min}^2=e\,(V_2-V_3)=1.6\cdot10^{-19}\cdot400=6.4\cdot10^{-17}\,\text{J}
vmin=2⋅6.4⋅10−171.16⋅10−26≈1.05⋅105 m/sv_{min}=\sqrt{\frac{2\cdot6.4\cdot10^{-17}}{1.16\cdot10^{-26}}}\approx1.05\cdot10^{5}\,\text{m/s}

מלוח 2 ללוח 1 היון מואץ ב-360 V360\,\text{V}:

12mv2=e⋅360=5.76⋅10−17 J  ⇒  v=2⋅5.76⋅10−171.16⋅10−26≈1.0⋅105 m/s\tfrac12mv^2=e\cdot360=5.76\cdot10^{-17}\,\text{J}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2\cdot5.76\cdot10^{-17}}{1.16\cdot10^{-26}}}\approx1.0\cdot10^{5}\,\text{m/s}

(אפשר גם ישירות: V1−V3=40 VV_1-V_3=40\,\text{V}, ולכן היון מאבד בסך הכול רק 40 eV40\,\text{eV} בין הכניסה לגלאי – אבל רק אם יש לו די אנרגייה לעבור את המחסום שבלוח 2.)

טעות נפוצה: להשוות רק בין הפוטנציאלים של לוח הכניסה ולוח הגלאי ולהסיק שמספיקים 40 eV40\,\text{eV}.

שאלה 11 · שני כדורים בעלי מטענים מנוגדים נורים זה מזה: בריחה, מרחק מרבי וחזרהביניים · קשה

שני כדורים קטנים נעים לאורך קו ישר על מסילה אופקית, חלקה ומבודדת. מסת הכדור הראשון m1=20 gm_1=20\,\text{g} ומטענו Q1=+5 μCQ_1=+5\,\mu\text{C}; מסת הכדור השני m2=60 gm_2=60\,\text{g} ומטענו Q2=−4 μCQ_2=-4\,\mu\text{C}.

ברגע מסוים המרחק בין הכדורים r1=0.5 mr_1=0.5\,\text{m}, ולשניהם מהירות שגודלה v0v_0, בכיוונים מנוגדים, כך שהם מתרחקים זה מזה (ראו תרשים).

הכדורים נחשבים למטענים נקודתיים, ו-k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2. בכל השאלה הכיוון החיובי הוא כיוון התנועה ההתחלתית של הכדור הראשון (ימינה).

א.

נתון v0=4 m/sv_0=4\,\text{m/s}. מה תהיה מהירות כל כדור (גודל וכיוון) כשהמרחק ביניהם יהיה 1.5 m1.5\,\text{m}?

ב.

מהו הערך המינימלי של v0v_0 שעבורו הכדורים לא ייפגשו לעולם (ימשיכו להתרחק עד אין־סוף)?

ג.

כעת נניח ש-v0v_0 שווה למחצית הערך שמצאתם בסעיף ב. מהו המרחק המרבי שאליו יגיעו הכדורים?

ד.

באותו מקרה (סעיף ג), הכדורים חוזרים ומתקרבים זה לזה. מה מהירות כל כדור (גודל וכיוון) כשהמרחק ביניהם 0.3 m0.3\,\text{m}?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

u1≈+2.24 m/su_1\approx+2.24\,\text{m/s} (ימינה), u2≈−3.41 m/su_2\approx-3.41\,\text{m/s} (שמאלה)

תנע (הכוחות פנימיים והמסילה חלקה):

P=m1v0−m2v0=0.02⋅4−0.06⋅4=−0.16 kg⋅m/sP=m_1v_0-m_2v_0=0.02\cdot4-0.06\cdot4=-0.16\,\text{kg}\cdot\text{m/s}
0.02u1+0.06u2=−0.16  ⇒  u1=−8−3u20.02u_1+0.06u_2=-0.16\;\Rightarrow\;u_1=-8-3u_2

אנרגייה: kQ1Q2=9⋅109⋅5⋅10−6⋅(−4⋅10−6)=−0.18 J⋅mkQ_1Q_2=9\cdot10^{9}\cdot5\cdot10^{-6}\cdot(-4\cdot10^{-6})=-0.18\,\text{J}\cdot\text{m}

E=12(0.02+0.06)⋅42−0.180.5=0.64−0.36=0.28 JE=\tfrac12(0.02+0.06)\cdot4^2-\frac{0.18}{0.5}=0.64-0.36=0.28\,\text{J}

במרחק 1.5 m1.5\,\text{m}: U=−0.181.5=−0.12 JU=-\frac{0.18}{1.5}=-0.12\,\text{J}, ולכן Ek=0.40 JE_k=0.40\,\text{J}:

0.01u12+0.03u22=0.400.01u_1^2+0.03u_2^2=0.40

הצבה של u1=−8−3u2u_1=-8-3u_2:

0.12u22+0.48u2+0.24=0  ⇒  u22+4u2+2=0  ⇒  u2=−2±20.12u_2^2+0.48u_2+0.24=0\;\Rightarrow\;u_2^2+4u_2+2=0\;\Rightarrow\;u_2=-2\pm\sqrt2

הכדורים עדיין מתרחקים, כלומר u1>u2u_1>u_2. הפתרון u2=−2−2≈−3.41 m/su_2=-2-\sqrt2\approx-3.41\,\text{m/s} נותן u1=−8+3(2+2)≈2.24 m/su_1=-8+3(2+\sqrt2)\approx2.24\,\text{m/s} – מתרחקים. (הפתרון השני, u2≈−0.59u_2\approx-0.59, u1≈−6.24u_1\approx-6.24, מתאר כדורים שמתקרבים זה לזה.)

סעיף ב

תשובה:

v0,min=12≈3.46 m/sv_{0,min}=\sqrt{12}\approx3.46\,\text{m/s}

המשיכה מאטה את ההתרחקות. במקרה הגבולי המהירות היחסית מתאפסת בדיוק "באין־סוף". אבל התנע הכולל אינו אפס (המסות שונות), ולכן שם הכדורים לא עומדים – שניהם נעים במהירות משותפת u=Pm1+m2u=\frac{P}{m_1+m_2}, ויש להם אנרגייה קינטית P22(m1+m2)\frac{P^2}{2(m_1+m_2)}.

P=(m1−m2)v0=−0.04 v0,P22(m1+m2)=0.0016 v020.16=0.01 v02P=(m_1-m_2)v_0=-0.04\,v_0,\qquad \frac{P^2}{2(m_1+m_2)}=\frac{0.0016\,v_0^2}{0.16}=0.01\,v_0^2

שימור אנרגייה בין המצב ההתחלתי לאין־סוף (U=0U=0):

0.04 v02−0.36=0.01 v02  ⇒  0.03 v02=0.36  ⇒  v0=12≈3.46 m/s0.04\,v_0^2-0.36=0.01\,v_0^2\;\Rightarrow\;0.03\,v_0^2=0.36\;\Rightarrow\;v_0=\sqrt{12}\approx3.46\,\text{m/s}

(ואכן בסעיף א, v0=4 m/s>3.46 m/sv_0=4\,\text{m/s}>3.46\,\text{m/s}, והכדורים ממשיכים להתרחק.)

טעות נפוצה: לדרוש שבאין־סוף שני הכדורים ייעצרו (0.04v02=0.360.04v_0^2=0.36, v0=3 m/sv_0=3\,\text{m/s}). זה מפר את שימור התנע.

סעיף ג

תשובה:

rmax=23 m≈0.67 mr_{max}=\frac23\,\text{m}\approx0.67\,\text{m}

v0=3≈1.73 m/sv_0=\sqrt3\approx1.73\,\text{m/s}. במרחק המרבי המהירות היחסית אפס, ושני הכדורים נעים במהירות המשותפת:

u=Pm1+m2=−0.0430.08≈−0.87 m/s,Ek=0.01 v02=0.03 Ju=\frac{P}{m_1+m_2}=\frac{-0.04\sqrt3}{0.08}\approx-0.87\,\text{m/s},\qquad E_k=0.01\,v_0^2=0.03\,\text{J}

האנרגייה הכוללת:

E=0.04⋅3−0.36=−0.24 JE=0.04\cdot3-0.36=-0.24\,\text{J}
0.03−0.18rmax=−0.24  ⇒  0.18rmax=0.27  ⇒  rmax=23 m≈0.67 m0.03-\frac{0.18}{r_{max}}=-0.24\;\Rightarrow\;\frac{0.18}{r_{max}}=0.27\;\Rightarrow\;r_{max}=\frac23\,\text{m}\approx0.67\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

u1≈−5.84 m/su_1\approx-5.84\,\text{m/s} (שמאלה), u2≈+0.79 m/su_2\approx+0.79\,\text{m/s} (ימינה)

תנע: P=−0.043≈−0.0693 kg⋅m/sP=-0.04\sqrt3\approx-0.0693\,\text{kg}\cdot\text{m/s}, ולכן u1=−23−3u2≈−3.46−3u2u_1=-2\sqrt3-3u_2\approx-3.46-3u_2.

אנרגייה: U=−0.180.3=−0.6 JU=-\frac{0.18}{0.3}=-0.6\,\text{J}, ולכן Ek=−0.24+0.6=0.36 JE_k=-0.24+0.6=0.36\,\text{J}:

0.01u12+0.03u22=0.360.01u_1^2+0.03u_2^2=0.36

הצבה:

0.12u22+0.208u2−0.24=00.12u_2^2+0.208u_2-0.24=0

ולכן u2≈0.79 m/su_2\approx0.79\,\text{m/s} או u2≈−2.52 m/su_2\approx-2.52\,\text{m/s}.

הכדורים מתקרבים, כלומר הכדור הימני (1) נע שמאלה מהר יותר מהכדור השמאלי (2): u1<u2u_1<u_2. זה הפתרון u2≈+0.79 m/su_2\approx+0.79\,\text{m/s}, u1≈−3.46−2.38≈−5.84 m/su_1\approx-3.46-2.38\approx-5.84\,\text{m/s}.

(הפתרון השני, u2≈−2.52u_2\approx-2.52, u1≈4.11u_1\approx4.11, מתאר כדורים שמתרחקים זה מזה במרחק 0.3 m0.3\,\text{m}. זה לא קורה בתנועה הזו: הכדורים התחילו במרחק 0.5 m0.5\,\text{m} כשהם כבר מתרחקים, ולכן במרחק 0.3 m0.3\,\text{m} הם יכולים להיות רק בדרך חזרה.)

בדיקה: 0.02⋅(−5.84)+0.06⋅0.79≈−0.0690.02\cdot(-5.84)+0.06\cdot0.79\approx-0.069 ✓.

שאלה 12 · כדור מתכת טעון: פוטנציאל, עבודה וחיבור לכדור זההבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור מתכתי מבודד שרדיוסו R=20 cmR=20\,\text{cm} טעון במטען Q=+40 nCQ=+40\,\text{nC} המפוזר באחידות על פניו. הנקודה PP נמצאת במרחק 60 cm60\,\text{cm} ממרכז הכדור OO (ראו תרשים).

נתון: הפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

א.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי על פני הכדור ובנקודה PP.

ב.

חשבו את העבודה שיש להשקיע כדי להביא מטען נקודתי q=+2 nCq=+2\,\text{nC} לאט (במהירות זניחה) ממרחק גדול מאוד אל פני הכדור.

ג.

מחברים את הכדור בתיל מוליך ארוך לכדור מתכתי זהה שאינו טעון, הנמצא במרחק גדול מאוד ממנו. הסבירו מדוע בסוף התהליך המטען מתחלק שווה בשווה בין שני הכדורים, וחשבו את המטען על כל אחד מהם.

ד.

חשבו את הפוטנציאל של הכדור הראשון לאחר החיבור, ואת הפוטנציאל במרכזו OO.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

על פני הכדור 1800 V1800\,\text{V}; בנקודה PP: 600 V600\,\text{V}.

מחוץ לכדור ועל פניו הפוטנציאל זהה לזה של מטען נקודתי במרכז:

V=kQrV=k\frac{Q}{r}

על פני הכדור (r=R=0.20 mr=R=0.20\,\text{m}):

VR=9⋅109⋅40⋅10−90.20=1800 VV_R=\frac{9\cdot 10^9\cdot 40\cdot 10^{-9}}{0.20}=1800\,\text{V}

בנקודה PP (r=0.60 mr=0.60\,\text{m}):

VP=9⋅109⋅40⋅10−90.60=600 VV_P=\frac{9\cdot 10^9\cdot 40\cdot 10^{-9}}{0.60}=600\,\text{V}

המרחק גדל פי 33, ולכן הפוטנציאל קטן פי 33.

סעיף ב

תשובה:

W=3.6⋅10−6 JW=3.6\cdot 10^{-6}\,\text{J}

המטען מובא לאט, ולכן האנרגייה הקינטית שלו לא משתנה, וכל העבודה של הכוח החיצוני הופכת לאנרגייה פוטנציאלית חשמלית. מדף הנוסחאות UE=qVU_E=qV:

W=ΔUE=q(VR−0)=2⋅10−9⋅1800=3.6⋅10−6 JW=\Delta U_E=q(V_R-0)=2\cdot 10^{-9}\cdot 1800=3.6\cdot 10^{-6}\,\text{J}

העבודה חיובית: הכדור והמטען חיוביים ודוחים זה את זה, ולכן יש "לדחוף" את המטען אל הכדור.

סעיף ג

תשובה:

הכדורים מחוברים, ולכן בסוף התהליך הפוטנציאלים שלהם שווים; לכדורים זהים (V=kQRV=k\frac{Q}{R} עם אותו RR) זה מחייב מטענים שווים: 20 nC20\,\text{nC} על כל כדור.

לאחר החיבור נעים מטענים בתיל כל עוד יש הפרש פוטנציאלים בין הכדורים. התנועה נפסקת כאשר שני הכדורים (והתיל) באותו פוטנציאל. הכדורים רחוקים זה מזה, ולכן הפוטנציאל של כל אחד הוא V=kQRV=k\frac{Q}{R}:

kQ1′R=kQ2′R  ⇒  Q1′=Q2′k\frac{Q_1'}{R}=k\frac{Q_2'}{R}\;\Rightarrow\;Q_1'=Q_2'

לפי שימור המטען:

Q1′+Q2′=40 nC  ⇒  Q1′=Q2′=20 nCQ_1'+Q_2'=40\,\text{nC}\;\Rightarrow\;Q_1'=Q_2'=20\,\text{nC}

החלוקה שווה רק משום שהכדורים זהים – לכדורים ברדיוסים שונים המטען מתחלק ביחס הרדיוסים.

סעיף ד

תשובה:

900 V900\,\text{V} – גם על פני הכדור וגם במרכזו.

על פני הכדור:

V′=kQ1′R=9⋅109⋅20⋅10−90.20=900 VV'=k\frac{Q_1'}{R}=\frac{9\cdot 10^9\cdot 20\cdot 10^{-9}}{0.20}=900\,\text{V}

במרכז הכדור: בתוך מוליך בשיווי משקל השדה החשמלי אפס (אחרת המטענים החופשיים היו נעים). כאשר השדה אפס, הפוטנציאל אינו משתנה ממקום למקום, ולכן הפוטנציאל בכל נקודה בתוך הכדור – גם במרכז – שווה לפוטנציאל על פניו:

VO=900 VV_O=900\,\text{V}

טעות נפוצה: להציב r=0r=0 בנוסחה kQrk\frac{Q}{r} ולקבל פוטנציאל אינסופי – הנוסחה נכונה רק מחוץ לכדור ועל פניו.

שאלה 13 · קבל לוחות: קיבול, שדה והאצת פרוטוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קבל לוחות מורכב משני לוחות אופקיים שהשטח של כל אחד מהם A=0.02 m2A=0.02\,\text{m}^2 והמרחק ביניהם d=4 mmd=4\,\text{mm}. בין הלוחות ריק. הקבל מחובר למקור מתח V=100 VV=100\,\text{V}, והלוח העליון הוא הלוח החיובי (ראו תרשים).

א.

חשבו את הקיבול של הקבל ואת המטען על הלוח העליון.

ב.

חשבו את עוצמת השדה החשמלי בין הלוחות ואת גודל הכוח החשמלי הפועל על פרוטון הנמצא ביניהם. מה כיוון הכוח?

ג.

פרוטון משתחרר ממנוחה בסמוך ללוח העליון. חשבו את מהירותו כשהוא מגיע ללוח התחתון (הזניחו את כוח הכובד).

ד.

מקרבים את הלוחות זה לזה עד שהמרחק ביניהם 2 mm2\,\text{mm}, כשהקבל נשאר מחובר למקור. פרוטון משתחרר שוב ממנוחה בסמוך ללוח העליון.

קבעו אם מהירותו בהגיעו ללוח התחתון תגדל, תקטן או לא תשתנה. נמקו.

ה.

מנתקים את הקבל (המרחק בין לוחותיו שוב 4 mm4\,\text{mm}) ופורקים אותו. אחר כך מחברים אותו בטור לקבל זהה לו, שאינו טעון, ומחברים את שניהם לאותו מקור מתח V=100 VV=100\,\text{V}.

חשבו את המתח על כל קבל ואת המטען על כל קבל.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

C≈44 pFC\approx 44\,\text{pF}, Q≈+4.4 nCQ\approx +4.4\,\text{nC}

מדף הנוסחאות:

C=ε0εrAd=8.85⋅10−12⋅1⋅0.024⋅10−3≈4.43⋅10−11 F=44.3 pFC=\frac{\varepsilon_0\varepsilon_rA}{d}=\frac{8.85\cdot 10^{-12}\cdot 1\cdot 0.02}{4\cdot 10^{-3}}\approx 4.43\cdot 10^{-11}\,\text{F}=44.3\,\text{pF}

מהגדרת הקיבול:

Q=CV=4.43⋅10−11⋅100≈4.4⋅10−9 CQ=CV=4.43\cdot 10^{-11}\cdot 100\approx 4.4\cdot 10^{-9}\,\text{C}

על הלוח העליון +4.4 nC+4.4\,\text{nC} (ועל התחתון −4.4 nC-4.4\,\text{nC}).

סעיף ב

תשובה:

E=2.5⋅104 V/mE=2.5\cdot 10^{4}\,\text{V/m}, F=4.0⋅10−15 NF=4.0\cdot 10^{-15}\,\text{N}, כלפי מטה

מדף הנוסחאות:

E=Vd=1004⋅10−3=2.5⋅104 V/mE=\frac{V}{d}=\frac{100}{4\cdot 10^{-3}}=2.5\cdot 10^{4}\,\text{V/m}

הכוח על הפרוטון (q=eq=e):

F=qE=1.6⋅10−19⋅2.5⋅104=4.0⋅10−15 NF=qE=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 2.5\cdot 10^{4}=4.0\cdot 10^{-15}\,\text{N}

השדה מכוון מהלוח החיובי לשלילי – מטה, ועל מטען חיובי הכוח בכיוון השדה: כלפי מטה.

סעיף ג

תשובה:

v≈1.4⋅105 m/sv\approx 1.4\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

לפי משפט עבודה–אנרגייה, העבודה של הכוח החשמלי שווה לשינוי באנרגייה הקינטית. מדף הנוסחאות, WAB=qVABW_{AB}=qV_{AB}:

qV=12mpv2−0  ⇒  v=2eVmpqV=\tfrac12m_pv^2-0\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2eV}{m_p}}
v=2⋅1.6⋅10−19⋅1001.67⋅10−27=1.92⋅1010≈1.38⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\cdot 100}{1.67\cdot 10^{-27}}}=\sqrt{1.92\cdot 10^{10}}\approx 1.38\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

(האנרגייה הקינטית שהפרוטון צבר: 100 eV100\,\text{eV}.)

סעיף ד

תשובה:

לא תשתנה.

קביעה: המהירות לא תשתנה.

נימוק: הקבל מחובר למקור, ולכן המתח נשאר 100 V100\,\text{V}. השדה גדל פי 2 (E=VdE=\frac{V}{d}) והכוח על הפרוטון גדל פי 2, אבל הדרך קטנה פי 2 – העבודה W=Fd=qEd=qVW=Fd=qEd=qV לא משתנה. לכן לפי סעיף ג, v=2eVmpv=\sqrt{\frac{2eV}{m_p}} – אותה מהירות.

סעיף ה

תשובה:

50 V50\,\text{V} על כל קבל; מטען ≈2.2 nC\approx 2.2\,\text{nC} על כל קבל.

קיבול שקול לקבלים בטור, מדף הנוסחאות:

1Ceq=1C+1C=2C  ⇒  Ceq=C2≈22.1 pF\frac{1}{C_{eq}}=\frac{1}{C}+\frac{1}{C}=\frac{2}{C}\;\Rightarrow\;C_{eq}=\frac{C}{2}\approx 22.1\,\text{pF}

בחיבור בטור המטען על כל קבל שווה למטען על הקבל השקול:

Q=CeqV=22.1⋅10−12⋅100≈2.2⋅10−9 CQ=C_{eq}V=22.1\cdot 10^{-12}\cdot 100\approx 2.2\cdot 10^{-9}\,\text{C}

המתח על כל קבל:

V1=QC=2.2⋅10−944.3⋅10−12≈50 VV_1=\frac{Q}{C}=\frac{2.2\cdot 10^{-9}}{44.3\cdot 10^{-12}}\approx 50\,\text{V}

(הקבלים זהים, ולכן המתח מתחלק שווה בשווה: 50+50=100 V50+50=100\,\text{V} ✓.)

טעות נפוצה: לחשוב שבטור כל קבל מקבל את המטען המקורי 4.4 nC4.4\,\text{nC} – הקיבול השקול קטן, ולכן המטען קטן פי 2.

שאלה 14 · שני מטענים על ישר: שדה, פוטנציאל ונקודה שבה השדה מתאפסבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורים קטנים, AA ו־BB, מקובעים במרחק 30 cm30\,\text{cm} זה מזה. כדור AA טעון במטען q1=+8.0⋅10−9 Cq_1=+8.0\cdot 10^{-9}\,\text{C}, וכדור BB טעון במטען q2=−2.0⋅10−9 Cq_2=-2.0\cdot 10^{-9}\,\text{C}.

הנקודה MM נמצאת באמצע הקטע ABAB, והנקודה PP נמצאת על המשך הקטע, 30 cm30\,\text{cm} מימין ל־BB (ראו תרשים).

התייחסו לכדורים כאל מטענים נקודתיים, והזניחו את כוח הכבידה. הפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

א.

חשבו את גודל השדה החשמלי בנקודה MM, וקבעו את כיוונו.

ב.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה MM ובנקודה PP.

ג.

הראו שהשדה החשמלי בנקודה PP שווה לאפס. הסבירו מדוע אין על הקטע ABAB (בין הכדורים) נקודה שבה השדה מתאפס.

ד.

מניחים פרוטון בנקודה PP ונותנים לו דחיפה קלה ימינה (מהירותו ההתחלתית זניחה). הפרוטון מתרחק ימינה עד למרחק גדול מאוד מהכדורים.

נתון: מסת הפרוטון 1.67⋅10−27 kg1.67\cdot 10^{-27}\,\text{kg}, מטענו 1.6⋅10−19 C1.6\cdot 10^{-19}\,\text{C}.

(1)

הסבירו מדוע הפרוטון מאיץ כשהוא מתרחק ימינה מ־PP.

(2)

חשבו את מהירות הפרוטון כשהוא רחוק מאוד מהכדורים.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

EM=4.0⋅103 N/CE_M=4.0\cdot 10^{3}\,\text{N/C}, ימינה (לעבר BB).

מדף הנוסחאות: E=k∣q∣r2E=k\frac{|q|}{r^2}, עם r=0.15 mr=0.15\,\text{m} לשני המטענים.

•השדה של q1q_1 (חיובי) מכוון הרחק ממנו – ימינה:

E1=9⋅109⋅8⋅10−90.152=3200 N/CE_1=\frac{9\cdot 10^9\cdot 8\cdot 10^{-9}}{0.15^2}=3200\,\text{N/C}

•השדה של q2q_2 (שלילי) מכוון אל המטען – גם הוא ימינה:

E2=9⋅109⋅2⋅10−90.152=800 N/CE_2=\frac{9\cdot 10^9\cdot 2\cdot 10^{-9}}{0.15^2}=800\,\text{N/C}

שני השדות באותו כיוון, ולכן:

EM=3200+800=4.0⋅103 N/C, ימינהE_M=3200+800=4.0\cdot 10^{3}\,\text{N/C},\ \text{ימינה}

טעות נפוצה: לחסר את השדות – בין שני מטענים מנוגדים השדות מצטרפים.

סעיף ב

תשובה:

VM=360 VV_M=360\,\text{V}; VP=60 VV_P=60\,\text{V}

מדף הנוסחאות: V=kqrV=k\frac{q}{r}, עם סימן המטען. הפוטנציאל הכולל הוא סכום אלגברי.

בנקודה MM (r1=r2=0.15 mr_1=r_2=0.15\,\text{m}):

VM=9⋅109⋅8⋅10−90.15+9⋅109⋅(−2⋅10−9)0.15=480−120=360 VV_M=\frac{9\cdot 10^9\cdot 8\cdot 10^{-9}}{0.15}+\frac{9\cdot 10^9\cdot(-2\cdot 10^{-9})}{0.15}=480-120=360\,\text{V}

בנקודה PP (r1=0.60 mr_1=0.60\,\text{m}, r2=0.30 mr_2=0.30\,\text{m}):

VP=9⋅109⋅8⋅10−90.60+9⋅109⋅(−2⋅10−9)0.30=120−60=60 VV_P=\frac{9\cdot 10^9\cdot 8\cdot 10^{-9}}{0.60}+\frac{9\cdot 10^9\cdot(-2\cdot 10^{-9})}{0.30}=120-60=60\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

ב־PP: E1=E2=200 N/CE_1=E_2=200\,\text{N/C} בכיוונים מנוגדים. בין הכדורים שני השדות באותו כיוון (ימינה) ולכן אינם מתבטלים.

בנקודה PP:

•השדה של q1q_1 (r=0.60 mr=0.60\,\text{m}), ימינה (הרחק מ־q1q_1): E1=9⋅109⋅8⋅10−90.602=200 N/CE_1=\frac{9\cdot 10^9\cdot 8\cdot 10^{-9}}{0.60^2}=200\,\text{N/C}

•השדה של q2q_2 (r=0.30 mr=0.30\,\text{m}), שמאלה (אל q2q_2): E2=9⋅109⋅2⋅10−90.302=200 N/CE_2=\frac{9\cdot 10^9\cdot 2\cdot 10^{-9}}{0.30^2}=200\,\text{N/C}

שני שדות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם – השדה השקול ב־PP אפס.

בין הכדורים: בכל נקודה על הקטע ABAB השדה של q1q_1 מכוון הרחק ממנו (ימינה), והשדה של q2q_2 מכוון אליו (גם ימינה). השדות באותו כיוון ואינם יכולים לבטל זה את זה. נקודת האפס נמצאת מחוץ לקטע, בצד של המטען הקטן (q2q_2), שם המרחק הקטן מ־q2q_2 מפצה על המטען הקטן שלו.

סעיף ד(1)

תשובה:

מימין ל־PP השדה של q1q_1 גובר ומכוון ימינה, והכוח על הפרוטון ימינה.

ב־PP השדות שווים. כשמתרחקים ימינה, היחס בין המרחקים לשני המטענים מתקרב ל־1, והשדה של q1q_1 (המטען הגדול פי 4) גובר על השדה של q2q_2. לכן מימין ל־PP השדה השקול מכוון ימינה (הרחק מ־q1q_1), והכוח על הפרוטון (מטען חיובי) בכיוון השדה – ימינה, בכיוון תנועתו. הפרוטון מאיץ.

(גם מהפוטנציאל: VP=60 VV_P=60\,\text{V} ובאין־סוף 00 – פרוטון נע מפוטנציאל גבוה לנמוך.)

סעיף ד(2)

תשובה:

v≈1.1⋅105 m/sv\approx 1.1\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

עבודת הכוח החשמלי מ־PP עד אין־סוף (מדף הנוסחאות):

W=qVP∞=q(VP−0)=1.6⋅10−19⋅60=9.6⋅10−18 JW=qV_{P\infty}=q(V_P-0)=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 60=9.6\cdot 10^{-18}\,\text{J}

משפט עבודה–אנרגייה (מהירות התחלתית זניחה):

W=12mv2  ⇒  v=2Wm=2⋅9.6⋅10−181.67⋅10−27≈1.07⋅105 m/sW=\tfrac12 mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2W}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot 9.6\cdot 10^{-18}}{1.67\cdot 10^{-27}}}\approx 1.07\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

שאלה 15 · כדור מוליך טעון: פוטנציאל, שדה ומהירות של חרוז טעוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור מתכת שרדיוסו R=15 cmR=15\,\text{cm} טעון במטען Q=+1.5⋅10−6 CQ=+1.5\cdot 10^{-6}\,\text{C} המפולג על פניו באופן אחיד. הנקודה OO היא מרכז הכדור. הנקודות PP, AA ו־BB נמצאות על קו ישר אחד היוצא מ־OO: הנקודה PP במרחק 5 cm5\,\text{cm} מ־OO, הנקודה AA במרחק 30 cm30\,\text{cm} מ־OO והנקודה BB במרחק 60 cm60\,\text{cm} מ־OO (ראו תרשים). הפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס, וכוח הכבידה זניח בשאלה כולה.

א.

חשבו את הפוטנציאל על פני הכדור ואת הפוטנציאל בנקודה AA.

ב.

חשבו את גודל השדה החשמלי בנקודה AA וקבעו את כיוונו.

ג.

מהו גודל השדה החשמלי בנקודה PP, ומהו הפוטנציאל בה? נמקו.

ד.

חרוז קטן שמסתו m=2⋅10−4 kgm=2\cdot 10^{-4}\,\text{kg} ומטענו q=+2⋅10−8 Cq=+2\cdot 10^{-8}\,\text{C} מוחזק במנוחה בנקודה AA ומשוחרר. החרוז נע לאורך הקו OABOAB ומתרחק מן הכדור.

היעזרו בשימור האנרגייה וחשבו את גודל המהירות של החרוז כשהוא חולף בנקודה BB.

ה.

תלמיד טוען: "כשהחרוז יגיע רחוק מאוד מן הכדור, גודל מהירותו יהיה פי 22 מגודל מהירותו ב־BB, כי הוא יעבור פי 22 הפרש פוטנציאלים". חשבו את גודל מהירות החרוז במרחק רב מאוד מן הכדור, וקבעו אם הטענה נכונה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

על פני הכדור 90,000 V90{,}000\,\text{V}; בנקודה AA: 45,000 V45{,}000\,\text{V}.

מחוץ לכדור מוליך טעון ועל פניו הפוטנציאל הוא כמו של מטען נקודתי במרכזו. מדף הנוסחאות:

V=kqrV=k\frac{q}{r}

על פני הכדור (r=0.15 mr=0.15\,\text{m}):

VR=9⋅109⋅1.5⋅10−60.15=13,5000.15=90,000 VV_R=\frac{9\cdot 10^9\cdot 1.5\cdot 10^{-6}}{0.15}=\frac{13{,}500}{0.15}=90{,}000\,\text{V}

בנקודה AA (r=0.3 mr=0.3\,\text{m}):

VA=13,5000.3=45,000 VV_A=\frac{13{,}500}{0.3}=45{,}000\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

EA=1.5⋅105 N/CE_A=1.5\cdot 10^{5}\,\text{N/C}, מכוון מן הכדור החוצה (מ־OO לכיוון AA).

מדף הנוסחאות, שדה של מטען נקודתי (מחוץ לכדור):

E=kqr2=9⋅109⋅1.5⋅10−60.32=13,5000.09=1.5⋅105 N/CE=k\frac{q}{r^2}=\frac{9\cdot 10^9\cdot 1.5\cdot 10^{-6}}{0.3^2}=\frac{13{,}500}{0.09}=1.5\cdot 10^{5}\,\text{N/C}

המטען חיובי, ולכן השדה מכוון רדיאלית החוצה מן הכדור – בנקודה AA הוא מכוון מ־OO אל AA והלאה.

סעיף ג

תשובה:

EP=0E_P=0, VP=90,000 VV_P=90{,}000\,\text{V}

הנקודה PP נמצאת בתוך הכדור המוליך (5 cm<15 cm5\,\text{cm}<15\,\text{cm}).

- שדה: במוליך במצב שיווי משקל אלקטרוסטטי השדה בתוכו אפס – אחרת האלקטרונים החופשיים היו נעים. לכן EP=0E_P=0.

- פוטנציאל: לפי E=−ΔVΔxE=-\frac{\Delta V}{\Delta x}, כשהשדה אפס הפוטנציאל לא משתנה. לכן בכל נקודה בתוך הכדור הפוטנציאל שווה לפוטנציאל על פניו: VP=90,000 VV_P=90{,}000\,\text{V}.

טעות נפוצה: לחשב kQ0.05=270,000 Vk\frac{Q}{0.05}=270{,}000\,\text{V} – הנוסחה של מטען נקודתי אינה תקפה בתוך הכדור.

סעיף ד

תשובה:

vB≈2.12 m/sv_B\approx 2.12\,\text{m/s}

הכוח החשמלי משמר, ולכן האנרגייה הקינטית + הפוטנציאלית החשמלית (UE=qVU_E=qV) נשמרת. החרוז מתחיל ממנוחה:

qVA=12mvB2+qVB  ⇒  12mvB2=q(VA−VB)qV_A=\tfrac12mv_B^2+qV_B\;\Rightarrow\;\tfrac12mv_B^2=q(V_A-V_B)

הפוטנציאל ב־BB: VB=13,5000.6=22,500 VV_B=\frac{13{,}500}{0.6}=22{,}500\,\text{V}.

12mvB2=2⋅10−8⋅(45,000−22,500)=4.5⋅10−4 J\tfrac12mv_B^2=2\cdot 10^{-8}\cdot(45{,}000-22{,}500)=4.5\cdot 10^{-4}\,\text{J}
vB=2⋅4.5⋅10−42⋅10−4=4.5≈2.12 m/sv_B=\sqrt{\frac{2\cdot 4.5\cdot 10^{-4}}{2\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{4.5}\approx 2.12\,\text{m/s}

החרוז החיובי נדחה מהכדור החיובי, ולכן הוא מאיץ כשהוא מתרחק.

סעיף ה

תשובה:

v∞=3 m/sv_\infty=3\,\text{m/s}; הטענה שגויה – המהירות גדולה פי 2≈1.41\sqrt2\approx 1.41 בלבד.

במרחק רב מאוד הפוטנציאל אפס. לפי שימור אנרגייה, מ־AA (ממנוחה) עד מרחק רב:

12mv∞2=q(VA−0)=2⋅10−8⋅45,000=9⋅10−4 J\tfrac12mv_\infty^2=q(V_A-0)=2\cdot 10^{-8}\cdot 45{,}000=9\cdot 10^{-4}\,\text{J}
v∞=2⋅9⋅10−42⋅10−4=9=3 m/sv_\infty=\sqrt{\frac{2\cdot 9\cdot 10^{-4}}{2\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{9}=3\,\text{m/s}

החלק הנכון בטענה: הפרש הפוטנציאלים מ־AA לאין־סוף (45,000 V45{,}000\,\text{V}) הוא אכן פי 22 מהפרש הפוטנציאלים מ־AA ל־BB (22,500 V22{,}500\,\text{V}), ולכן האנרגייה הקינטית גדלה פי 22.

החלק השגוי: האנרגייה הקינטית יחסית לריבוע המהירות, ולכן המהירות גדלה פי 2\sqrt2 בלבד:

v∞vB=32.12≈1.41=2\frac{v_\infty}{v_B}=\frac{3}{2.12}\approx 1.41=\sqrt2

הטענה שגויה.

שאלה 16 · פרוטון מואץ במתח ונכנס לשדה מגנטיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פרוטון יוצא ממנוחה (בקירוב) ליד לוח, ומואץ בין שני לוחות מקבילים שביניהם מתח U=1000 VU=1000\,\text{V}. הפרוטון יוצא דרך פתח בלוח השני ונכנס, במהירות אופקית vv (ימינה), לאזור שבו שורר שדה מגנטי אחיד שגודלו B=0.2 TB=0.2\,\text{T}, המכוון לתוך הדף (ראו תרשים).

נתון: mp=1.67⋅10−27 kgm_p=1.67\cdot 10^{-27}\,\text{kg}. כוח הכובד זניח.

א.

חשבו את גודל המהירות vv של הפרוטון ברגע כניסתו לאזור השדה המגנטי.

ב.

חשבו את גודל הכוח המגנטי הפועל על הפרוטון באזור השדה, והסבירו מדוע גודל מהירות הפרוטון אינו משתנה בתוך השדה המגנטי.

ג.

חשבו את רדיוס המסלול המעגלי של הפרוטון בשדה המגנטי.

ד.

הפרוטון משלים חצי מעגל ויוצא מאזור השדה. חשבו את הזמן שהוא שוהה בשדה.

אילו המתח בין הלוחות היה גדול פי 4, פי כמה היו משתנים מהירות הכניסה, רדיוס המסלול וזמן השהייה בשדה? נמקו.

ה.

קבעו אם הפרוטון סוטה בכניסתו לשדה כלפי מעלה או כלפי מטה (במישור הדף). נמקו.

אילו נכנס לשדה, באותה מהירות ובאותו כיוון, אלקטרון במקום הפרוטון – לאיזה כיוון היה סוטה, והאם רדיוס מסלולו היה גדול או קטן מזה של הפרוטון? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

v≈4.4⋅105 msv\approx 4.4\cdot 10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

העבודה של הכוח החשמלי על הפרוטון בין הלוחות (מדף הנוסחאות): W=qVAB=eUW=qV_{AB}=eU. העבודה שווה לשינוי באנרגייה הקינטית, והפרוטון יצא ממנוחה:

eU=12mpv2  ⇒  v=2eUmpeU=\tfrac12m_pv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2eU}{m_p}}

הצבה:

v=2⋅1.6⋅10−19⋅10001.67⋅10−27≈4.38⋅105 msv=\sqrt{\frac{2\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\cdot 1000}{1.67\cdot 10^{-27}}}\approx 4.38\cdot 10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

סעיף ב

תשובה:

F≈1.4⋅10−14 NF\approx 1.4\cdot 10^{-14}\,\text{N}; הכוח ניצב תמיד למהירות ולכן אינו מבצע עבודה.

מדף הנוסחאות F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha, והמהירות ניצבת לשדה (α=90∘\alpha=90^\circ):

F=evB=1.6⋅10−19⋅4.38⋅105⋅0.2≈1.4⋅10−14 NF=evB=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 4.38\cdot 10^5\cdot 0.2\approx 1.4\cdot 10^{-14}\,\text{N}

הכוח המגנטי ניצב בכל רגע לכיוון המהירות. כוח ניצב למהירות אינו מבצע עבודה (W=Fscos⁡90∘=0W=Fs\cos 90^\circ=0), ולכן האנרגייה הקינטית – וגודל המהירות – אינם משתנים. הכוח משנה רק את כיוון המהירות.

סעיף ג

תשובה:

r≈2.3⋅10−2 mr\approx 2.3\cdot 10^{-2}\,\text{m} (כ־2.3 cm2.3\,\text{cm})

הכוח המגנטי הוא הכוח הרדיאלי של התנועה המעגלית:

evB=mpv2r  ⇒  r=mpveBevB=m_p\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{m_pv}{eB}

הצבה:

r=1.67⋅10−27⋅4.38⋅1051.6⋅10−19⋅0.2≈0.0228 m≈2.3 cmr=\frac{1.67\cdot 10^{-27}\cdot 4.38\cdot 10^5}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 0.2}\approx 0.0228\,\text{m}\approx 2.3\,\text{cm}

סעיף ד

תשובה:

t≈1.6⋅10−7 st\approx 1.6\cdot 10^{-7}\,\text{s}; במתח פי 4: המהירות פי 2, הרדיוס פי 2, הזמן לא משתנה.

זמן חצי מעגל:

t=πrv=πmpeB=π⋅1.67⋅10−271.6⋅10−19⋅0.2≈1.64⋅10−7 st=\frac{\pi r}{v}=\frac{\pi m_p}{eB}=\frac{\pi\cdot 1.67\cdot 10^{-27}}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 0.2}\approx 1.64\cdot 10^{-7}\,\text{s}

מתח גדול פי 4:

•מהירות: v=2eUmp∝Uv=\sqrt{\frac{2eU}{m_p}}\propto\sqrt U – גדלה פי 4=2\sqrt4=2.

•רדיוס: r=mpveB∝vr=\frac{m_pv}{eB}\propto v – גדל פי 2.

•זמן: t=πmpeBt=\frac{\pi m_p}{eB} אינו תלוי במהירות – לא משתנה. הפרוטון מהיר פי 2 אבל עובר חצי מעגל ארוך פי 2.

טעות נפוצה: להסיק שפרוטון מהיר יותר "יוצא מהר יותר" מן השדה.

סעיף ה

תשובה:

הפרוטון סוטה כלפי מעלה; אלקטרון היה סוטה כלפי מטה, ברדיוס קטן בהרבה (פי כ־18001800).

הפרוטון. לפי כלל יד ימין לכוח לורנץ (F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B): מהירות ימינה ושדה לתוך הדף נותנים, עבור מטען חיובי, כוח כלפי מעלה. לכן הפרוטון מתעקל כלפי מעלה (סיבוב נגד כיוון השעון).

אלקטרון. מטענו שלילי, ולכן באותה מהירות ובאותו שדה הכוח עליו הפוך – כלפי מטה.

רדיוס: r=mv∣q∣Br=\frac{mv}{|q|B}. גודל המטען, המהירות והשדה שווים, ולכן הרדיוס יחסי למסה:

rerp=memp=9.11⋅10−311.67⋅10−27≈11830\frac{r_e}{r_p}=\frac{m_e}{m_p}=\frac{9.11\cdot 10^{-31}}{1.67\cdot 10^{-27}}\approx\frac{1}{1830}

רדיוס מסלול האלקטרון קטן פי כ־18001800 (כ־1.2⋅10−5 m1.2\cdot 10^{-5}\,\text{m}).

שאלה 17 · פרוטון בין שני לוחות טעוניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני לוחות מתכת גדולים ומקבילים, PP ו־QQ, מוצבים בריק במרחק 5 cm5\,\text{cm} זה מזה, ומחוברים למקור מתח של 200 V200\,\text{V}: הלוח PP להדק החיובי והלוח QQ להדק השלילי (ראו תרשים). השדה החשמלי בין הלוחות אחיד.

פרוטון משוחרר ממנוחה סמוך מאוד ללוח PP. הזניחו את כוח הכובד.

נתונים: מטען הפרוטון e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{C}, מסתו mp=1.67⋅10−27 kgm_p=1.67\cdot 10^{-27}\,\text{kg}.

א.

קבעו את כיוון השדה החשמלי בין הלוחות, וחשבו את עוצמתו.

ב.

חשבו את גודל הכוח החשמלי הפועל על הפרוטון ואת גודל תאוצתו.

ג.

השתמשו במשפט עבודה–אנרגייה וחשבו את מהירות הפרוטון ברגע שהוא מגיע ללוח QQ.

ד.

הפוטנציאל של הלוח QQ הוא 00. סרטטו גרף של הפוטנציאל החשמלי בין הלוחות כפונקצייה של המרחק xx מן הלוח PP, וקבעו באיזו נקודה בין הלוחות האנרגייה הפוטנציאלית החשמלית של הפרוטון גדולה ביותר.

ה.

מרחיקים את הלוחות זה מזה עד שהמרחק ביניהם 10 cm10\,\text{cm}, והמתח ביניהם נשאר 200 V200\,\text{V}. משחררים שוב פרוטון ממנוחה ליד PP.

קבעו אם מהירות הפרוטון בהגעתו ל־QQ תגדל, תקטן או לא תשתנה (ביחס לסעיף ג). נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

מ־PP אל QQ; E=4000 V/mE=4000\,\text{V/m}

הלוח PP מחובר להדק החיובי, ולכן הפוטנציאל שלו גבוה מזה של QQ. השדה מכוון מפוטנציאל גבוה לנמוך – מ־PP אל QQ.

מדף הנוסחאות, בשדה אחיד:

E=Vd=2000.05=4000 V/mE=\frac{V}{d}=\frac{200}{0.05}=4000\,\text{V/m}

סעיף ב

תשובה:

F=6.4⋅10−16 NF=6.4\cdot 10^{-16}\,\text{N}, a≈3.8⋅1011 m/s2a\approx 3.8\cdot 10^{11}\,\text{m/s}^2

מדף הנוסחאות:

F=qE=1.6⋅10−19⋅4000=6.4⋅10−16 NF=qE=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 4000=6.4\cdot 10^{-16}\,\text{N}

הכוח היחיד על הפרוטון (כוח הכובד זניח), ולכן לפי החוק השני של ניוטון:

a=Fmp=6.4⋅10−161.67⋅10−27≈3.8⋅1011 m/s2a=\frac{F}{m_p}=\frac{6.4\cdot 10^{-16}}{1.67\cdot 10^{-27}}\approx 3.8\cdot 10^{11}\,\text{m/s}^2

הפרוטון חיובי, ולכן הכוח בכיוון השדה – מ־PP אל QQ.

סעיף ג

תשובה:

v≈1.96⋅105 m/sv\approx 1.96\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

עבודת הכוח החשמלי מ־PP ל־QQ (מדף הנוסחאות):

W=qVPQ=1.6⋅10−19⋅200=3.2⋅10−17 JW=qV_{PQ}=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 200=3.2\cdot 10^{-17}\,\text{J}

משפט עבודה–אנרגייה, הפרוטון מתחיל ממנוחה:

W=12mpv2  ⇒  v=2Wmp=2⋅3.2⋅10−171.67⋅10−27≈1.96⋅105 m/sW=\tfrac12m_pv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2W}{m_p}}=\sqrt{\frac{2\cdot 3.2\cdot 10^{-17}}{1.67\cdot 10^{-27}}}\approx 1.96\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

(אותה תוצאה מתקבלת מ־v2=2ad=2⋅3.83⋅1011⋅0.05v^2=2ad=2\cdot 3.83\cdot 10^{11}\cdot 0.05.)

סעיף ד

תשובה:

קו ישר יורד מ־200 V200\,\text{V} ב־x=0x=0 עד 00 ב־x=5 cmx=5\,\text{cm}. האנרגייה הפוטנציאלית של הפרוטון גדולה ביותר ליד PP.

השדה אחיד, ולכן הפוטנציאל משתנה באופן קווי עם המרחק: V(x)=200−4000xV(x)=200-4000x (xx במטרים), כלומר יורד ב־40 V40\,\text{V} לכל סנטימטר.

x (cm)V (V)012345604080120160200240

האנרגייה הפוטנציאלית החשמלית של הפרוטון U=qVU=qV, ומטענו חיובי – היא גדולה ביותר היכן שהפוטנציאל גבוה ביותר: ליד הלוח PP. בתנועתו לעבר QQ האנרגייה הפוטנציאלית הופכת לאנרגייה קינטית.

סעיף ה

תשובה:

לא תשתנה – העבודה W=qVW=qV תלויה רק במתח בין הלוחות.

קביעה: המהירות לא תשתנה.

נימוק: כשהמרחק גדל פי 22 באותו מתח, השדה E=VdE=\frac{V}{d} קטן פי 22, ולכן הכוח והתאוצה קטנים פי 22. אבל הפרוטון מואץ לאורך דרך ארוכה פי 22. העבודה של הכוח החשמלי:

W=Fd=qEd=qVW=Fd=qEd=qV

תלויה רק ב־qq ובמתח VV, שלא השתנו. לפי משפט עבודה–אנרגייה גם האנרגייה הקינטית בהגעה ל־QQ לא משתנה, ולכן המהירות נשארת 1.96⋅105 m/s1.96\cdot 10^{5}\,\text{m/s}. (מה שכן משתנה – זמן התנועה, שגדל.)

טעות נפוצה: לחשוב ש"דרך ארוכה יותר" נותנת מהירות גדולה יותר, או ש"שדה חלש יותר" נותן מהירות קטנה יותר – שני השינויים מבטלים זה את זה.

שאלה 18 · פרוטון מואץ ונכנס לשדה מגנטיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פרוטון משוחרר ממנוחה סמוך ללוח KK ומואץ לעבר הלוח LL; הפרש הפוטנציאלים בין הלוחות 500 V500\,\text{V}. הפרוטון יוצא דרך נקב בלוח LL במהירות אופקית ונכנס לאזור שבו שורר שדה מגנטי אחיד B=0.10 TB=0.10\,\text{T}, שכיוונו "אל תוך הדף" (ראו תרשים).

הזניחו את כוח הכובד. נתונים: e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{C}, mp=1.67⋅10−27 kgm_p=1.67\cdot 10^{-27}\,\text{kg}.

א.

היעזרו במשפט עבודה–אנרגייה וחשבו את מהירות הפרוטון ברגע שהוא יוצא מן הנקב בלוח LL.

ב.

קבעו את כיוון הכוח המגנטי הפועל על הפרוטון ברגע כניסתו לשדה, וקבעו לאיזה צד יסטה מסלולו (למעלה או למטה בתרשים).

ג.

הכוח המגנטי הוא הכוח הרדיאלי בתנועה המעגלית של הפרוטון. חשבו את רדיוס המסלול.

ד.

מהי האנרגייה הקינטית של הפרוטון בזמן תנועתו בשדה המגנטי? הסבירו.

ה.

מגדילים את המתח בין הלוחות פי 44 (ל־2000 V2000\,\text{V}), בלי לשנות את השדה המגנטי.

פי כמה ישתנה רדיוס המסלול? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

v≈3.1⋅105 m/sv\approx 3.1\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

עבודת הכוח החשמלי בין הלוחות (מדף הנוסחאות):

W=qV=1.6⋅10−19⋅500=8.0⋅10−17 JW=qV=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 500=8.0\cdot 10^{-17}\,\text{J}

הפרוטון התחיל ממנוחה, ולפי משפט עבודה–אנרגייה:

W=12mpv2  ⇒  v=2Wmp=2⋅8.0⋅10−171.67⋅10−27≈3.1⋅105 m/sW=\tfrac12m_pv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2W}{m_p}}=\sqrt{\frac{2\cdot 8.0\cdot 10^{-17}}{1.67\cdot 10^{-27}}}\approx 3.1\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

הכוח כלפי מעלה; המסלול מתעקל כלפי מעלה.

לפי כלל יד ימין למטען חיובי (F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B): המהירות ימינה, השדה אל תוך הדף. אצבעות בכיוון המהירות, מכופפות לכיוון השדה – האגודל מראה כלפי מעלה.

הפרוטון חיובי, ולכן הכוח עליו כלפי מעלה, והמסלול מתעקל כלפי מעלה (בתנועה מעגלית נגד כיוון השעון).

סעיף ג

תשובה:

r≈3.2⋅10−2 m=3.2 cmr\approx 3.2\cdot 10^{-2}\,\text{m}=3.2\,\text{cm}

הפרוטון נכנס בניצב לשדה (sin⁡90∘=1\sin 90^\circ=1). החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי:

qvB=mpv2r  ⇒  r=mpvqBqvB=\frac{m_pv^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{m_pv}{qB}
r=1.67⋅10−27⋅3.1⋅1051.6⋅10−19⋅0.10≈3.2⋅10−2 mr=\frac{1.67\cdot 10^{-27}\cdot 3.1\cdot 10^{5}}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 0.10}\approx 3.2\cdot 10^{-2}\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

8.0⋅10−17 J8.0\cdot 10^{-17}\,\text{J} – קבועה, כי הכוח המגנטי אינו עושה עבודה.

הכוח המגנטי תמיד ניצב למהירות, ולכן העבודה שלו אפס (W=Fdcos⁡90∘=0W=Fd\cos 90^\circ=0). זה הכוח היחיד, ולכן לפי משפט עבודה–אנרגייה האנרגייה הקינטית אינה משתנה – היא נשארת כפי שהייתה ביציאה מן הלוחות:

Ek=8.0⋅10−17 JE_k=8.0\cdot 10^{-17}\,\text{J}

הכוח משנה רק את כיוון המהירות, לא את גודלה.

סעיף ה

תשובה:

הרדיוס גדל פי 2 (ל־כ־6.5 cm6.5\,\text{cm}).

מן הסעיפים הקודמים:

12mpv2=qV  ⇒  v=2qVmp,r=mpvqB\tfrac12m_pv^2=qV\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2qV}{m_p}},\qquad r=\frac{m_pv}{qB}

הרדיוס יחסי למהירות, והמהירות יחסית ל־V\sqrt V. לכן r∝Vr\propto\sqrt V: כשהמתח גדל פי 44, המהירות גדלה פי 4=2\sqrt4=2, וגם הרדיוס גדל פי 22 – לכ־6.5 cm6.5\,\text{cm}.

טעות נפוצה: לענות "פי 4" – הרדיוס אינו יחסי למתח אלא לשורש שלו.

שאלה 19 · חרוז טעון על מסילה ליד כדור טעוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור מתכת קטן טעון במטען Q=+4⋅10−9 CQ=+4\cdot 10^{-9}\,\text{C} ומונח על מעמד מבודד.

לאורך קו ישר אופקי העובר דרך מרכז הכדור מותקנת מסילה דקה, אופקית, חלקה ומבודדת. על המסילה מסומנות שתי נקודות: הנקודה AA נמצאת במרחק 6 cm6\,\text{cm} ממרכז הכדור, והנקודה BB במרחק 18 cm18\,\text{cm} ממרכזו (ראו תרשים).

התייחסו לכדור כאל מטען נקודתי.

א.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי שיוצר הכדור בנקודה AA ובנקודה BB.

ב.

חשבו את גודל השדה החשמלי בנקודה AA ובנקודה BB.

המרחק של BB מהכדור גדול פי 3 מהמרחק של AA. הסבירו מדוע השדה ב־BB קטן פי 9 מהשדה ב־AA, ואילו הפוטנציאל ב־BB קטן רק פי 3.

ג.

חרוז קטן שמסתו m=2⋅10−6 kgm=2\cdot 10^{-6}\,\text{kg} ומטענו q=−2⋅10−9 Cq=-2\cdot 10^{-9}\,\text{C} מושחל על המסילה. משחררים את החרוז ממנוחה בנקודה BB. השפעת החרוז על התפלגות המטען בכדור זניחה.

קבעו לאיזה כיוון יתחיל החרוז לנוע – אל הכדור או הרחק ממנו – והסבירו.

חשבו את העבודה שעושה הכוח החשמלי על החרוז בתנועתו מהנקודה BB לנקודה AA. היעזרו בקשר שבדף הנוסחאות: WB→A=qVBAW_{B\to A}=qV_{BA}, כאשר VBA=VB−VAV_{BA}=V_B-V_A.

ד.

חשבו את גודל מהירות החרוז כשהוא חולף בנקודה AA.

ה.

כאשר החרוז חולף בנקודה AA:

חשבו את גודל הכוח החשמלי שהכדור מפעיל על החרוז, וקבעו את גודל הכוח החשמלי שהחרוז מפעיל על הכדור. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

VA=600 VV_A=600\,\text{V}, VB=200 VV_B=200\,\text{V}

מדף הנוסחאות, פוטנציאל סביב מטען נקודתי (V(r→∞)=0V_{(r\to\infty)}=0):

V=kqrV=k\frac{q}{r}
VA=9⋅109⋅4⋅10−90.06=360.06=600 VV_A=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.06}=\frac{36}{0.06}=600\,\text{V}
VB=9⋅109⋅4⋅10−90.18=360.18=200 VV_B=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.18}=\frac{36}{0.18}=200\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

EA=1⋅104 N/CE_A=1\cdot 10^{4}\,\text{N/C}, EB≈1.1⋅103 N/CE_B\approx 1.1\cdot 10^{3}\,\text{N/C}

מדף הנוסחאות:

E=k∣q∣r2E=k\frac{|q|}{r^2}
EA=9⋅109⋅4⋅10−90.062=360.0036=1⋅104 N/CE_A=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 4\cdot 10^{-9}}{0.06^2}=\frac{36}{0.0036}=1\cdot 10^{4}\,\text{N/C}
EB=360.182=360.0324≈1.11⋅103 N/CE_B=\frac{36}{0.18^2}=\frac{36}{0.0324}\approx 1.11\cdot 10^{3}\,\text{N/C}

ההסבר: גודל השדה יחסי ל־1r2\frac{1}{r^2}, ואילו הפוטנציאל יחסי ל־1r\frac{1}{r}. כשהמרחק גדל פי 3, השדה קטן פי 32=93^2=9 והפוטנציאל קטן פי 3 בלבד. (בדיקה: 100001111=9\frac{10000}{1111}=9, 600200=3\frac{600}{200}=3.)

סעיף ג

תשובה:

החרוז נע אל הכדור (משיכה); WB→A=+8⋅10−7 JW_{B\to A}=+8\cdot 10^{-7}\,\text{J}

כיוון התנועה: מטען הכדור חיובי ומטען החרוז שלילי – הם מושכים זה את זה. החרוז משוחרר ממנוחה, ולכן הוא מתחיל לנוע בכיוון הכוח – אל הכדור, מ־BB לעבר AA.

העבודה: המתח בין BB ל־AA:

VBA=VB−VA=200−600=−400 VV_{BA}=V_B-V_A=200-600=-400\,\text{V}

מדף הנוסחאות:

WB→A=qVBA=(−2⋅10−9)⋅(−400)=+8⋅10−7 JW_{B\to A}=qV_{BA}=(-2\cdot 10^{-9})\cdot(-400)=+8\cdot 10^{-7}\,\text{J}

העבודה חיובית, כמצופה: הכוח החשמלי פועל בכיוון התנועה של החרוז.

טעות נפוצה: לחשב VA−VBV_A-V_B במקום VB−VAV_B-V_A, או לשכוח את הסימן השלילי של מטען החרוז – ואז העבודה יוצאת שלילית, בסתירה לכך שהכוח פועל בכיוון התנועה.

סעיף ד

תשובה:

vA≈0.89 m/sv_A\approx 0.89\,\text{m/s}

המסילה חלקה ואופקית: הכוח הנורמלי וכוח הכובד ניצבים לתנועה ואינם עושים עבודה, ולכן העבודה הכוללת על החרוז היא עבודת הכוח החשמלי. לפי משפט עבודה–אנרגייה (מדף הנוסחאות):

Wכוללת=ΔEk=12mvA2−0W_{\text{כוללת}}=\Delta E_k=\tfrac12mv_A^2-0
vA=2Wm=2⋅8⋅10−72⋅10−6=0.8≈0.89 m/sv_A=\sqrt{\frac{2W}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot 8\cdot 10^{-7}}{2\cdot 10^{-6}}}=\sqrt{0.8}\approx 0.89\,\text{m/s}

סעיף ה

תשובה:

שני הכוחות שווים בגודלם: F=2⋅10−5 NF=2\cdot 10^{-5}\,\text{N}.

מדף הנוסחאות, חוק קולון:

F=k∣q1q2∣r2=9⋅109⋅4⋅10−9⋅2⋅10−90.062=7.2⋅10−80.0036=2⋅10−5 NF=k\frac{|q_1q_2|}{r^2}=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 4\cdot 10^{-9}\cdot 2\cdot 10^{-9}}{0.06^2}=\frac{7.2\cdot 10^{-8}}{0.0036}=2\cdot 10^{-5}\,\text{N}

הכוח על הכדור: לפי החוק השלישי של ניוטון, הכוח שהחרוז מפעיל על הכדור שווה בגודלו לכוח שהכדור מפעיל על החרוז ומנוגד לו בכיוונו – גם הוא 2⋅10−5 N2\cdot 10^{-5}\,\text{N} (כיוונו מהכדור אל החרוז). גם בחוק קולון מופיעה מכפלת שני המטענים, כך שהביטוי זהה לשני הגופים.

טעות נפוצה: לחשוב שהכדור, שמטענו גדול פי 2, מפעיל כוח גדול יותר.

שאלה 20 · מטען נקודתי קבוע: שדה, פוטנציאל ומהירות של חלקיק משוחררבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמטענו Q=+3⋅10−9 CQ=+3\cdot 10^{-9}\,\text{C} קבוע בנקודה OO על משטח אופקי חלק ומבודד.

הנקודות AA ו־BB נמצאות על המשטח, על קו ישר אחד עם OO, במרחקים 3 cm3\,\text{cm} ו־9 cm9\,\text{cm} מ־OO (ראו תרשים).

הכדור נחשב למטען נקודתי, והפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

א.

חשבו את גודל השדה החשמלי שיוצר המטען QQ בנקודה AA, וקבעו את כיוונו.

ב.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי בנקודה AA ובנקודה BB, ואת הפרש הפוטנציאלים VA−VBV_A-V_B.

ג.

חלקיק קטן שמסתו m=0.1 gm=0.1\,\text{g} ומטענו q=+2⋅10−9 Cq=+2\cdot 10^{-9}\,\text{C} מוחזק בנקודה AA, ומשחררים אותו ממנוחה. החלקיק נע על המשטח החלק לאורך הקו OABOAB.

קבעו לאיזה כיוון יתחיל החלקיק לנוע, וחשבו את העבודה שעושה הכוח החשמלי על החלקיק במעברו מ־AA ל־BB.

ד.

חשבו את גודל מהירות החלקיק כשהוא חולף בנקודה BB.

ה.

החלקיק ממשיך לנוע הרחק מאוד מ־OO. חשבו את גודל מהירותו הסופית (במרחק רב מאוד מ־OO), והסבירו מדוע אף שהמרחק מ־BB ועד "האין־סוף" עצום לעומת המרחק ABAB, תוספת המהירות מעבר ל־BB קטנה יחסית.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

EA=3⋅104 N/CE_A=3\cdot 10^{4}\,\text{N/C}, מכוון הרחק מ־OO (מ־OO לעבר AA ו־BB)

מדף הנוסחאות:

E=k∣Q∣r2=9⋅109⋅3⋅10−90.032=3⋅104 N/CE=k\frac{|Q|}{r^2}=9\cdot 10^{9}\cdot\frac{3\cdot 10^{-9}}{0.03^2}=3\cdot 10^{4}\,\text{N/C}

המטען חיובי, ולכן השדה מכוון הרחק ממנו – מ־OO לעבר AA.

סעיף ב

תשובה:

VA=900 VV_A=900\,\text{V}, VB=300 VV_B=300\,\text{V}, VA−VB=600 VV_A-V_B=600\,\text{V}

מדף הנוסחאות, פוטנציאל סביב מטען נקודתי: V=kqrV=k\frac{q}{r}.

VA=9⋅109⋅3⋅10−90.03=900 VV_A=9\cdot 10^{9}\cdot\frac{3\cdot 10^{-9}}{0.03}=900\,\text{V}
VB=9⋅109⋅3⋅10−90.09=300 VV_B=9\cdot 10^{9}\cdot\frac{3\cdot 10^{-9}}{0.09}=300\,\text{V}
VA−VB=900−300=600 VV_A-V_B=900-300=600\,\text{V}

שימו לב: המרחק גדל פי 3, והפוטנציאל קטן פי 3 (ולא פי 9 כמו השדה).

סעיף ג

תשובה:

החלקיק נע הרחק מ־OO (לעבר BB); WAB=1.2⋅10−6 JW_{AB}=1.2\cdot 10^{-6}\,\text{J}

כיוון: שני המטענים חיוביים, ולכן החלקיק נדחה מ־QQ – הוא נע הרחק מ־OO, לעבר BB.

עבודה: מדף הנוסחאות, עבודת הכוח החשמלי בין שתי נקודות:

WA→B=qVAB=q(VA−VB)W_{A\to B}=qV_{AB}=q(V_A-V_B)
WA→B=2⋅10−9⋅600=1.2⋅10−6 JW_{A\to B}=2\cdot 10^{-9}\cdot 600=1.2\cdot 10^{-6}\,\text{J}

העבודה חיובית – הכוח החשמלי בכיוון התנועה.

סעיף ד

תשובה:

vB≈0.155 m/sv_B\approx 0.155\,\text{m/s}

המשטח חלק, ולכן הכוח היחיד שעושה עבודה על החלקיק הוא הכוח החשמלי (כוח הכובד והכוח הנורמלי ניצבים לתנועה). לפי משפט עבודה–אנרגייה:

Wכוללת=ΔEk  ⇒  WA→B=12mvB2−0W_{\text{כוללת}}=\Delta E_k\;\Rightarrow\;W_{A\to B}=\tfrac12mv_B^2-0
vB=2WA→Bm=2⋅1.2⋅10−61⋅10−4=0.024≈0.155 m/sv_B=\sqrt{\frac{2W_{A\to B}}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot 1.2\cdot 10^{-6}}{1\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{0.024}\approx 0.155\,\text{m/s}

(המסה 0.1 g=1⋅10−4 kg0.1\,\text{g}=1\cdot 10^{-4}\,\text{kg}.)

טעות נפוצה: לשכוח להמיר גרמים לקילוגרמים.

סעיף ה

תשובה:

v∞≈0.19 m/sv_\infty\approx 0.19\,\text{m/s}; רוב האנרגייה מתקבלת קרוב למטען, כי הפוטנציאל יורד כ־1r\frac1r.

חישוב. הפוטנציאל באין־סוף אפס. עבודת הכוח החשמלי מ־AA עד האין־סוף:

WA→∞=q(VA−0)=2⋅10−9⋅900=1.8⋅10−6 JW_{A\to\infty}=q(V_A-0)=2\cdot 10^{-9}\cdot 900=1.8\cdot 10^{-6}\,\text{J}
v∞=2WA→∞m=2⋅1.8⋅10−61⋅10−4=0.036≈0.19 m/sv_\infty=\sqrt{\frac{2W_{A\to\infty}}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot 1.8\cdot 10^{-6}}{1\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{0.036}\approx 0.19\,\text{m/s}

הסבר. העבודה תלויה רק בהפרש הפוטנציאלים, לא באורך הדרך. בקטע ABAB (באורך 6 cm6\,\text{cm} בלבד) הפוטנציאל יורד ב־600 V600\,\text{V}, ואילו מ־BB ועד האין־סוף הוא יורד ב־300 V300\,\text{V} בלבד. הסיבה: הכוח החשמלי קטן כמו 1r2\frac{1}{r^2} – בנקודה BB הוא כבר קטן פי 9 מאשר ב־AA – ולכן רחוק מהמטען הוא כמעט אינו עושה עבודה. שני שלישים מהאנרגייה הקינטית הסופית מתקבלים כבר בקטע הקצר ABAB.

טעות נפוצה: לחשוב שאם הדרך אינסופית גם העבודה (והמהירות) אינסופיות.

עוד 25 שאלות על עבודה ואנרגייה של מטען בשדה, האצת חלקיקים

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. ארבעה מטענים בקודקודי ריבוע: כוח, אנרגייה של המערכת, פוטנציאל במרכז ועבודה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארבעה כדורים קטנים טעונים מקובעים בקודקודי ריבוע ABCDABCD שאורך צלעו a=0.3 ma=0.3\,\text{m}. בקודקודים AA, BB ו־CC מטען…

  2. שלושה מטענים זהים בקודקודי משולש שווה צלעות: אנרגייה, פוטנציאל ושדה במרכז (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שלושה כדורים קטנים זהים, כל אחד טעון במטען q=+2 μCq=+2\,\mu\text{C}, מוחזקים על מוטות מבודדים בקודקודי משולש שווה צלעות שאורך צלעו…

  3. שלושה מטענים על קו בשיווי משקל: מיקום וגודל המטען השלישי, ואנרגיית המערכת (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני כדורים קטנים טעונים מונחים על ציר xx ויכולים לנוע לאורכו בלי חיכוך: כדור שמטענו +Q+Q בראשית (x=0x=0), וכדור שמטענו +4Q+4Q בנקודה x=dx=d…

  4. אנרגייה של מערכת שלושה מטענים בקודקודי משולש שווה־שוקיים והחלפת מקומות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שלושה כדורים קטנים טעונים מוצבים בקודקודים של משולש שווה־שוקיים ABCABC, כמתואר בתרשים. אורך כל אחת מהשוקיים הוא AB=AC=a=9 cmAB=AC=a=9\,\text{cm},…

  5. מטען חופשי בפינת מלבן של מטענים: מהירות כשהוא מתרחק (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארבעה כדורים קטנים, כל אחד טעון במטען Q=3 μCQ=3\,\mu\text{C}, מונחים על משטח אופקי חלק ומבודד, בפינות של מלבן ABDCABDC (ראו תרשים). אורך הצלע…

  6. שתי דסקיות טעונות על שולחן אוויר נדחות זו מזו (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שתי דסקיות קטנות טעונות מונחות במנוחה על שולחן אוויר אופקי (החיכוך זניח), במרחק r1=30 cmr_1=30\,\text{cm} זו מזו. נתונים: m1=1 gm_1=1\,\text{g},…

  7. כדור טעון מואץ בשדה אחיד על משטח חלק: מתח, מטען ומהירות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    כדור קטן שמסתו m=0.2 gm=0.2\,\text{g} וטעון במטען qq לא ידוע מונח על משטח אופקי חלק ומבודד. בתחום שבו נמצא הכדור יש שדה חשמלי אחיד ואופקי…

  8. כיפת מחולל טעונה שלילית: מטען מפוטנציאל, אלקטרון הנפלט מהכיפה וחיבור לכדור רחוק (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כיפה כדורית מתכתית של מחולל מטען אלקטרוסטטי, שרדיוסה R1=15 cmR_1=15\,\text{cm}, טעונה במטען חשמלי Q1Q_1 המפוזר באחידות על פניה. גודלו וסימנו של…

  9. קבל לוחות אנכי: שדה מהפרש פוטנציאלים, אלקטרון נבלם וחיבור קבלים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קבל לוחות שקיבולו C1C_1 מורכב משני לוחות מוליכים אנכיים דקים זהים, שהמרחק ביניהם d=20 mmd=20\,\text{mm}. בין הלוחות שורר ריק…

  10. שני מטענים שליליים: שדה, פוטנציאל, קווים שווי פוטנציאל ואלקטרון (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 מוצגת מערכת צירים ושני מטענים נקודתיים שליליים, −Q-Q ו־−q-q (כאשר QQ ו־qq הם הגדלים של המטענים). המטענים ממוקמים לאורך הציר…

  11. כיפה של מחולל ואן דה גראף טעונה במטען שלילי: קווים שווי פוטנציאל (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כיפת המתכת של מחולל ואן דה גראף היא כדור מוליך חלול שרדיוסו R=20 cmR=20\,\text{cm}. הכיפה טעונה במטען שלילי QQ, והפוטנציאל על פניה הוא…

  12. ספקטרומטר פרוטונים: האצה בשדה חשמלי וחצי מעגל בשדה מגנטי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 מתוארת מערכת לזיהוי חלקיקים טעונים. פרוטון יוצא ממנוחה (בקירוב) מנקודה הסמוכה ללוח התחתון, ומואץ בין שני לוחות מקבילים על ידי שדה…

  13. שפופרת אלקטרונים: גרף פוטנציאל ותנועת אלקטרון (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בשפופרת ריק (ואקום) של מכשיר מדידה מוצבות שלוש אלקטרודות מישוריות גדולות מאוד, במקביל זו לזו: קתודה KK, רשת מתכת דקה GG (חלקיקים יכולים…

  14. חלקיקים טעונים בשדה מגנטי ואלקטרון מואץ (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    נתונים חלקיקים טעונים. הניחו שכוח הכובד הפועל עליהם זניח. עבור כל אחד מן המצבים המתוארים בסעיפים א–ב, קבעו אם הוא אפשרי או אינו אפשרי,…

  15. שדה ופוטנציאל של שני מטענים שליליים, וגרף פוטנציאל–מקום (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני חלקיקים קטנים 11 ו־22 מוחזקים בנקודות AA ו־BB בהתאמה. המרחק בין AA ל־BB הוא 0.6 m0.6\,\text{m}, והנקודה CC נמצאת במרחק…

  16. שתי עגלות טעונות על מסילת אוויר: פוטנציאל, שדה ועבודה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור קטן B1B_1 מותקן על עגלה קלה של מסילת אוויר אופקית, ועגלה זו מוחזקת כך שמרכז הכדור נמצא בנקודה AA. העגלה יכולה לנוע לאורך המסילה ללא…

  17. מולקולה קוטבית בשדה אחיד: כוח שקול ואנרגייה פוטנציאלית כתלות בזווית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מולקולה קוטבית מתוארת כשני מטענים נקודתיים, +q+q ו־−q-q, בקצות מוט קשיח שאורכו aa, כאשר q=1.6⋅10−19 Cq=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}…

  18. שני לוחות טעונים במטענים שונים: שדה בשלושה אזורים ואלקטרון שצריך להגיע ללוח הרחוק (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני לוחות מוליכים מקבילים, שטח כל אחד מהם AA, נמצאים במרחק dd זה מזה. הלוח השמאלי טעון במטען −Q-Q, והלוח הימני במטען +3Q+3Q. המרחק בין…

  19. חלוקת מטען בין קבלים: מדידה בעזרת פרוטון ואובדן אנרגייה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    קבל לוחות C1C_1 שקיבולו 20 pF20\,\text{pF} והמרחק בין לוחותיו 5 mm5\,\text{mm} נטען על ידי מקור מתח של 300 V300\,\text{V}, ולאחר מכן נותק מן המקור.…

  20. ספקטרומטר מסות: האצה, בורר מהירויות וזיהוי יון (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בתרשים מתואר ספקטרומטר מסות. יונים חיוביים יוצאים ממקור יונים כמעט ממנוחה ומואצים בין שני לוחות שביניהם מתח UU. לאחר ההאצה הם נכנסים לבורר…

  21. פרוטון הנורה לעבר כדור שלילי מול לוח חיובי: מחסום פוטנציאל (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    לוח מישורי גדול מאוד ("לוח אין־סופי") טעון בצפיפות משטחית חיובית אחידה σ=8.85⋅10−9 Cm2\sigma=8.85\cdot 10^{-9}\,\frac{\text{C}}{\text{m}^2}, ומונח…

  22. ציקלוטרון: תדירות, אנרגייה מרבית, מספר הקפות ודויטרונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בתרשים מתואר ציקלוטרון – מאיץ חלקיקים המורכב משני חצאי תיבה מתכתיים בצורת חצי עיגול (ה"דיז"), שרדיוסם R=0.40 mR=0.40\,\text{m}, המופרדים במרווח…

  23. חרוזית טעונה על מוט בין שני מטענים לא שווים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שני חלקיקים טעונים מקובעים על ציר ה־xx: חלקיק שמטענו q1=+40⋅10−9 Cq_1=+40\cdot10^{-9}\,\text{C} בראשית (x=0x=0), וחלקיק שמטענו…

  24. מאיץ, בורר מהירויות וזיהוי יונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    יונים חיוביים יוצאים ממקור כמעט ממנוחה ומואצים במתח UU בין שני לוחות (מאיץ). לאחר מכן הם נכנסים לבורר מהירויות, ובו שדה חשמלי $E=5.0\cdot…

  25. שני כדורים טעונים משוחררים: תנע, אנרגייה ומטען נעלם (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שני כדורים קטנים, 1 ו־2, מונחים על משטח אופקי חלק ומבודד. מסת כדור 1 היא m1=2 gm_1=2\,\text{g} ומסת כדור 2 היא m2=6 gm_2=6\,\text{g}. לשני הכדורים…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.