בגרות באזרחות 34281 - קיץ 2019

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את הגישה שבאה לידי ביטוי ברפורמות של נשיא צרפת (לא בעמדת המפגינים) ולהגדיר אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: ברפורמות הכלכליות של נשיא צרפת באה לידי ביטוי הגישה הכלכלית־חברתית הליברלית (ניאו־ליברלית).
הצגה:
בהצגת גישה כלכלית־חברתית מתייחסים לשלוש נקודות: מהו הערך המרכזי, מהי רמת מעורבות המדינה בחיים הכלכליים, ועל מי מוטלת האחריות לרמת החיים.
– הערך המרכזי: הגישה הליברלית מדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי־כלכלי. לפי גישה זו, החירות הכלכלית מקדמת את טובת החברה כולה, ובתוכה גם את החלשים.
– האחריות: הפרט אחראי לחייו ולרווחתו.
– רמת המעורבות: הגישה מדגישה יוזמה פרטית, יעילות, תחרות ושוק חופשי, ולכן מעורבות המדינה בתחום החברתי־כלכלי צריכה להיות מינימלית. דוגמאות לכך: הפרטה, קיצוץ תקציבים, צמצום קצבאות ותמיכה בהפחתת המסים.
ציטוט: "אחת מהן היא להעביר חברות ממשלתיות, ובהן את חברת הרכבת הלאומית, לבעלותן של כמה חברות פרטיות כדי לעודד תחרות."
(ציטוט אפשרי נוסף: "רפורמה נוספת היא להפחית את המס שבעלי ההון צריכים לשלם, וזאת כדי לעודד אותם להשקיע במדינה.")
הסבר: לפי הרכיב בהגדרה, הגישה הליברלית מעדיפה יוזמה פרטית ותחרות בשוק חופשי, ותומכת בצמצום מעורבות המדינה בכלכלה – למשל באמצעות הפרטה. ברפורמה הראשונה המדינה מעבירה חברות שבבעלותה, ובהן חברת הרכבת הלאומית, לבעלות של חברות פרטיות, "כדי לעודד תחרות". זו הפרטה: המדינה מפסיקה לנהל בעצמה את השירות ומשאירה אותו לכוחות השוק. גם הרפורמה השנייה – הפחתת המס שבעלי ההון צריכים לשלם כדי לעודד אותם להשקיע – מבטאת את הגישה הליברלית: תמיכה בהפחתת מסים ועידוד היוזמה הפרטית, מתוך הנחה שההשקעות יקדמו את הכלכלה ואת טובת החברה כולה. לכן הרפורמות מבטאות את הגישה הליברלית.

טעות נפוצה: לענות שזו הגישה הסוציאל־דמוקרטית בגלל ההפגנות. המפגינים מתנגדים לרפורמות, אבל השאלה שואלת על הגישה שבאה לידי ביטוי ברפורמות עצמן – הפרטה, תחרות והפחתת מסים, שהם מאפיינים מובהקים של הגישה הליברלית. בשתי הגישות יש מעורבות של המדינה בכלכלה, והשאלה היא מה מידת המעורבות ומה סוגה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הערך המרכזי (חירות כלכלית על פני שוויון), האחריות (הפרט), רמת המעורבות (מינימלית: יוזמה פרטית, תחרות, הפרטה, הפחתת מסים). בהסבר: העברת החברות הממשלתיות לבעלות פרטית / הפחתת המס = צמצום מעורבות המדינה ועידוד התחרות והיוזמה הפרטית.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העיקרון הדמוקרטי שלפיו התקבלה ההחלטה בוועדה ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: הוועדה פעלה על פי עקרון הכרעת הרוב.
הצגה: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים. ההכרעה צריכה להיעשות בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד, ובייחוד בזכויות המיעוט.
ציטוט: "בהצבעה שהתקיימה בוועדה, שני שלישים ממשתתפי הדיון הצביעו בעד ביטול הפטור ושליש מהם התנגדו לכך."
(ציטוט אפשרי נוסף: "הוועדה דנה בשאלה אם להמשיך ולהעניק לעמותה זו את הפטור או לחייב אותה להשתתף במכרז, ורק אם תזכה היא תקבל מימון ממשלתי.")
הסבר: לפני הוועדה עמדו שתי אפשרויות: להמשיך ולהעניק לעמותה את הפטור, או לבטל אותו ולחייב אותה להשתתף במכרז. ההכרעה בין האפשרויות נעשתה בהצבעה, ושני שלישים ממשתתפי הדיון הצביעו בעד ביטול הפטור, לעומת שליש שהתנגדו. ההחלטה שהתקבלה היא זו שבה תמך הרוב (רוב המצביעים בוועדה) – וזה הרכיב המרכזי בעקרון הכרעת הרוב. (המיעוט שהתנגד לא נפגע בזכויות היסוד שלו; ההחלטה עוסקת באופן חלוקת המימון.)

טעות נפוצה: לענות "שלטון העם" – הוועדה אינה נבחרת בידי העם, והשאלה מתמקדת בדרך קבלת ההחלטה: הצבעה שבה הכריע הרוב. טעות נוספת: להשמיט מן ההגדרה את המגבלה – שאסור לרוב לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מתוך כמה אפשרויות; ההחלטה לפי הרוב (האוכלוסייה, הנציגים או המצביעים); והמגבלה – בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. בהסבר: ההצבעה בוועדה, שבה רוב של שני שלישים הכריע בעד ביטול הפטור.

מה נדרש: "הצג שני תנאים" – שני תנאים שונים, וכל אחד מוסבר במשפט מלא (לא רק שם התנאי).

תשובה מלאה:
תנאי ראשון – בחירות כלליות: לכל אזרח בגיר יש זכות לבחור ולהיבחר, בלי הבדל מין, דת, לאום, מעמד או השכלה (בכפוף לתנאים כלליים שנקבעו בחוק, כמו גיל).
תנאי שני – בחירות חשאיות: רק הבוחר יודע במי בחר. ננקטים אמצעים המבטיחים את החשאיות – הבחירה נעשית בקלפי, מאחורי פרגוד ובמעטפה סגורה – כדי שהבוחר יוכל לבחור בחופשיות, בלי לחץ ובלי חשש מפגיעה.
תנאים נוספים שאפשר להציג:
– בחירות שוות: לכל בוחר יש קול אחד, ולקולו של כל בוחר יש משקל שווה לקולו של כל בוחר אחר.
– בחירות מחזוריות (תקופתיות): הבחירות חוזרות ונערכות בפרקי זמן קבועים בחוק; בישראל הבחירות לכנסת מתקיימות, ככלל, אחת לארבע שנים.
– בחירות חופשיות: הבוחר בוחר על פי רצונו החופשי, בלי לחץ, איום או פיתוי; מתקיימים חופש הביטוי והדעה וחופש ההתאגדות וההתארגנות הפוליטית, ובבחירות מתמודדות לפחות שתי מפלגות או שני מועמדים, כך שלאזרח יש אפשרות לבחור בין חלופות.

טעות נפוצה: לערבב בין התנאים לבחירות דמוקרטיות ובין מאפייני שיטת הבחירות בישראל (ארציות, יחסיות, רשימתיות). ארציות ויחסיות הן מאפיינים של שיטת הבחירות לכנסת, ולא תנאים הכרחיים לכל בחירות דמוקרטיות. טעות נוספת: לכתוב רק את שם התנאי ("כלליות, חשאיות") בלי להסביר אותו.

מה הבודק מחפש: שני תנאים שונים, כל אחד עם הסבר (למשל: כלליות – לכל אזרח זכות לבחור ולהיבחר; חשאיות – רק הבוחר יודע במי בחר; שוות – קול אחד לכל בוחר, במשקל שווה).

מה נדרש: "הצג את המושג" – הגדרה מלאה של זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט) עם כל רכיביה. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
– זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט) הן זכויות קיבוציות, שניתנות לקבוצה ולא לפרט: לקבוצות אתניות־תרבותיות, לקבוצות דתיות או למיעוטים לאומיים.
– מטרתן לאפשר לקבוצה לשמר את זהותה הייחודית ולהסדיר אותה בצורה מוסדית במדינה. הן באות לידי ביטוי בתחומים כמו שפה, חינוך, תרבות, דת וייצוג כקבוצה. למשל: מערכת חינוך נפרדת המתנהלת בשפת הקבוצה ובהתאם לתרבותה, הכרה בשפת הקבוצה במרחב הציבורי, בתי דין דתיים משלה בענייני המעמד האישי, והכרה בחגיה כימי מנוחה.
– המדינה היא שקובעת את היקף הזכויות הקבוצתיות שהיא מעניקה ואת מידת התמיכה המוסדית בהן. בכך הן שונות מזכויות הפרט של בני המיעוט (כמו שוויון וחופש הדת), שהן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה.
דוגמה מישראל: לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, ולמיעוט הערבי יש מערכת חינוך במימון המדינה המתנהלת בערבית ובהתאם לתרבותו.

טעות נפוצה: לבלבל בין זכויות קבוצתיות ובין הזכות לחופש הדת כזכות אדם של כל פרט. זכות קבוצתית ניתנת לקבוצה כקבוצה, כדי לשמר את ייחודה הדתי או התרבותי במרחב הציבורי.

מה הבודק מחפש: שלושה רכיבים – (1) זכויות הניתנות לקבוצה (אתנית־תרבותית / מיעוט לאומי); (2) מטרתן – הסדרה מוסדית ושימור של הזהות הייחודית, עם שתי דוגמאות לתחומים (שפה, חינוך, תרבות, ייצוג); (3) המדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן.

מה נדרש: להציג את המושג מעצר מנהלי – הגדרה עם שלושת הרכיבים: מהו המעצר, מה מטרתו ומהן המגבלות עליו. בשאלות 3–7 יש לכתוב לפחות שניים–שלושה משפטים בכל תשובה.

תשובה מלאה:
– מהו המעצר: מעצר מנהלי הוא מעצר מניעתי של אדם, שנעשה בלי הליך פלילי רגיל נגדו – כלומר בלי כתב אישום ובלי משפט, וגם בלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי. ההחלטה מתקבלת בצו של גורם מוסמך ברשות המבצעת, ולא בפסק דין, ולעיתים קרובות היא מבוססת על חומר מודיעיני חסוי.
– מטרה: המעצר אינו נועד להעניש על מעשה שנעשה בעבר, אלא למנוע פגיעה עתידית בביטחון המדינה או בביטחון הציבור – כלומר להגן על הזכות לחיים ולביטחון של אזרחי המדינה מפני אדם שעלול לסכן אותם.
– מגבלות: מאחר שמעצר מנהלי פוגע קשות בזכויות האדם – בזכות לחירות ובזכות להליך הוגן – הוא נתון לביקורת רבה, ולכן חלות עליו הגבלות בחוק. בישראל הסמכות לעצור אדם במעצר מנהלי לפרק זמן ארוך נתונה לשר הביטחון בלבד, בתקופה שבה הוכרז מצב חירום. הצו תקף לתקופה של עד שישה חודשים, וניתן להאריך אותו. המעצר נתון לביקורת שיפוטית: העצור מובא תוך 48 שעות לפני נשיא בית משפט מחוזי, המעצר נבחן מחדש מעת לעת (לפחות פעם בשלושה חודשים), ואפשר לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

טעות נפוצה: לבלבל בין מעצר מנהלי ובין מעצר עד תום ההליכים (שהוא מעצר של נאשם שכבר הוגש נגדו כתב אישום), או בין מעצר מנהלי ובין דמוקרטיה מתגוננת ותקנות שעת חירום. טעות נוספת היא להציג רק את הפגיעה בזכויות, בלי להסביר מהו המעצר ומה מטרתו.

מה הבודק מחפש: שלושה רכיבים – (1) מהו המעצר: מעצר מניעתי ללא הליך פלילי רגיל, גם בלי שהעצור מואשם בעבירה; (2) מטרה: מניעת פגיעה בביטחון המדינה או הציבור; (3) מגבלות: סמכות שר הביטחון, תקופה של עד שישה חודשים שניתנת להארכה, וביקורת שיפוטית.

מה נדרש: "הצג שני הבדלים" – שאלת השוואה. כל הבדל צריך להיות לפי קריטריון אחד, ושני המושגים מוצגים זה מול זה ("ואילו", "לעומת"). שני ההבדלים צריכים להיות לפי שני קריטריונים שונים.

תשובה מלאה:
הבחנה היא מתן יחס שונה לאדם (או לבני אדם) על בסיס שוני רלוונטי לעניין הנדון. העדפה מתקנת היא מתן הטבה לקבוצה שקופחה או הופלתה בעבר, לפרק זמן מסוים, כדי לצמצם את הפערים בינה ובין שאר החברה.

הבדל ראשון – למי ניתן: העדפה מתקנת ניתנת לקבוצה מקופחת או חלשה, ואילו בהבחנה ניתן יחס שונה לאדם (לפרט), בגלל שוני רלוונטי שלו.

הבדל שני – הסיבה/המטרה: מטרת ההעדפה המתקנת היא לצמצם פערים שנוצרו כתוצאה מקיפוח או מאפליה של קבוצה, ואילו בהבחנה ניתן יחס שונה לפרט כאשר השונות רלוונטית לנושא הנדון.

הבדלים אפשריים נוספים:
– משך הזמן: העדפה מתקנת ניתנת לפרק זמן מסוים – עד לצמצום הפער; ההבחנה מתקיימת כל עוד השוני קיים ורלוונטי.
– מה ניתן: בהעדפה מתקנת ניתנת הטבה; בהבחנה ניתן יחס שונה (שאינו בהכרח הטבה).

טעות נפוצה: לכתוב שההבדל הוא שהעדפה מתקנת מוגבלת בזמן ואילו הבחנה היא תמיד קבועה. זה לא נכון – יש דוגמאות רבות לכך שהבחנה יכולה להיות לזמן מוגבל: למשל, יחס שונה לחיילים בשירות סדיר או במילואים, או הקלות בבחינת בגרות לשנה אחת לתלמידים שגרים בישובי העוטף. הבחנה נמשכת כל עוד השוני קיים ורלוונטי – וזה יכול להיות גם זמן קצר.
טעות נפוצה נוספת: לכתוב את ההגדרה של כל מושג בנפרד בלי להשוות, או להציג פעמיים את אותו הבדל במילים אחרות.

מה הבודק מחפש: שני הבדלים לפי שני קריטריונים שונים (למשל "למי ניתן" – לקבוצה לעומת לאדם; "הסיבה/המטרה" – צמצום פערים שנוצרו מקיפוח לעומת שוני רלוונטי), כל אחד מוצג בשני המושגים.

מה נדרש: "הצג שני ביטויים" – שני ביטויים שונים ליחס של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל (הכיוון: מה יהודי התפוצות עושים למען ישראל), וכל ביטוי מוצג ומוסבר, בשניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
רקע: בין מדינת ישראל ובין העם היהודי בתפוצות יש קשר של ערבות הדדית – מחויבות של המדינה כלפי יהודי העולם, ומחויבות של יהודי העולם כלפי המדינה. השאלה עוסקת בכיוון השני: היחס של יהודי התפוצות למדינת ישראל.

ביטוי ראשון – תמיכה פוליטית: ארגונים ושדולות של יהודים בתפוצות משתדלים להשפיע על ממשלות המדינות שבהן הם חיים, כדי שיתמכו בישראל בהקשרים שונים – למשל בזירה המדינית ובזירה הביטחונית.

ביטוי שני – תמיכה כלכלית: לאורך השנים יהדות התפוצות תומכת בפעילויות שונות בישראל (למשל בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות וקליטת העלייה) בסכומים גדולים.

ביטויים אפשריים נוספים:
– חיזוק הזיקה לישראל: הדור הצעיר בקהילות רבות מזדהה פחות עם ישראל, והקהילות עושות מאמצים לחזק את ההזדהות הזאת – למשל באמצעות פרויקט תגלית ושליחי הסוכנות היהודית.
– עלייה והתנדבות: יהודים מן התפוצות עולים לישראל, ויש המגיעים להתנדב בה או לשרת בצה"ל.

טעות נפוצה: להציג ביטוי למחויבות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות – למשל חוק השבות, מבצעים להעלאת יהודים או החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. אלה ביטויים לכיוון ההפוך. השאלה מבקשת שני ביטויים ליחס של יהודי התפוצות לישראל. טעות נוספת: לכתוב סיסמה ("ערבות הדדית", "הם אוהבים את ישראל") בלי להציג מה הביטוי כולל.

מה הבודק מחפש: שני ביטויים שונים ליחס של יהודי התפוצות לישראל (תמיכה פוליטית / תמיכה כלכלית / חיזוק הזיקה של הדור הצעיר / עלייה והתנדבות), כל אחד מוצג בבירור – מי פועל, מה הוא עושה ולמען מה.

מה נדרש: "הצג את המושג" – להציג את המושג קואליציה על רכיביו.

תשובה מלאה: קואליציה היא הסיעות בכנסת שכוללות יחד את רוב חברי הכנסת, ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת. היא נוצרת משום שבישראל אף מפלגה אינה זוכה לבדה ברוב, ולכן כמה מפלגות מתאחדות כדי לתמוך בממשלה. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה – הסכמים שקובעים את קווי המדיניות של הממשלה ואת חלוקת התפקידים. חברי הקואליציה מחויבים למשמעת קואליציונית, כלומר להצביע בכנסת בהתאם להחלטות הממשלה והקואליציה.

מה הבודק מחפש: רוב חברי הכנסת; בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת; הסכמים קואליציוניים בין הסיעות.

מה נדרש: "הצג את עקרון שלטון העם" – הגדרה מלאה של עקרון שלטון העם.

תשובה מלאה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. השלטון מקבל את סמכותו מהעם, והאזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים.

מה הבודק מחפש: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; האזרחים בוחרים נציגים (לזמן קצוב) שפועלים בשמם ולמענם.

מה נדרש: "הצג את המושג" – מהי ממשלה קואליציונית, למה היא נדרשת ועל מה היא מבוססת.

תשובה מלאה: ממשלה קואליציונית היא ממשלה המורכבת ממספר סיעות (מפלגות) – שותפות בין הסיעה שקיבלה את תפקיד הרכבת הממשלה ובין סיעות אחרות. השותפות נדרשת כדי להשיג רוב בכנסת (שבלעדיו הממשלה אינה יכולה לקבל את אמון הכנסת ולתפקד), והיא מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות.

מה הבודק מחפש: שותפות של כמה סיעות; לשם השגת רוב בכנסת; על בסיס הסכמים קואליציוניים.

מה נדרש: "הצג את עקרון שלטון העם" – הגדרה מלאה של עקרון שלטון העם.

תשובה מלאה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. השלטון מקבל את סמכותו מהעם, והאזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים.

מה הבודק מחפש: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; האזרחים בוחרים נציגים (לזמן קצוב) שפועלים בשמם ולמענם.

מה נדרש: "הצג את עקרון הגבלת השלטון" – שלושת הרכיבים: עוצמה, סכנה ואמצעים.

תשובה מלאה: עקרון הגבלת השלטון מבוסס על שלושה רכיבים:
1. עוצמת השלטון: השלטון מחזיק באמצעים כלכליים, אנושיים, מקורות מידע ומנגנוני אכיפה, שמעניקים לו עוצמה רבה.
2. הסכנה: קיימת סכנה שהשלטון ינצל לרעה את כוחו, ויפגע בזכויות האדם והאזרח או בזכויות של קבוצות.
3. האמצעים: לכן יש להגביל את השלטון. הפרדת הרשויות, אמצעים מוסדיים (פורמליים) ואמצעים לא מוסדיים (בלתי פורמליים) נועדו למנוע את עריצות השלטון.

טעות נפוצה: להציג את עקרון הפרדת הרשויות במקום את עקרון הגבלת השלטון. הפרדת הרשויות, כמו מוסדות הביקורת, היא רק אחד האמצעים להגבלת השלטון.

מה הבודק מחפש: שלושת הרכיבים (עוצמה, סכנת ניצול לרעה, אמצעים למניעת עריצות).

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את המושג", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבר כיצד הגלובליזציה באה לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: גלובליזציה היא תהליכים כלל־עולמיים המתרחשים בין מדינות, חברות ויחידים. התהליכים כוללים יכולת תנועה (מעבר, ניעות) הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע ובני אדם ממקום למקום בעולם. התנועה מתבצעת במהירות, בתדירות גבוהה ובקלות יחסית, ובהיקף שהולך וגדל. כתוצאה מכך העולם נתפס כ"כפר גלובלי", והדבר משפיע על תחומי חיים רבים: חברה, כלכלה, משפט, יחסים בין מדינות ולאומיות. (לעיתים תוצאות הגלובליזציה גורמות להחלשת מדינות הלאום, או דווקא לתהליכים הפוכים של חיזוק זהויות לאומיות ודתיות.)
ציטוט: "הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים בעלי שם מרחבי העולם, וכך יתחזקו התחרותיות והמצוינות."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "כמו כן, שערי האוניברסיטה ייפתחו לסטודנטים ממדינות שונות, ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט ועוד." או, על החשש מהשפעות הגלובליזציה: "להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית.")

הסבר: האוניברסיטה שוקלת לעבור ללימוד באנגלית – השפה המשותפת של הקהילה האקדמית העולמית – כדי להשתלב בקהילה זו. כך יוכלו להגיע אליה מרצים מרחבי העולם וסטודנטים ממדינות שונות: אנשים, ידע ורעיונות יעברו מעבר לגבולות המדינה, והקשרים בין האוניברסיטה בישראל ובין מוסדות אקדמיים בעולם יתחזקו. זה ביטוי לרכיב בהגדרה של יכולת תנועה (מעבר, ניעות) הולכת וגדלה של בני אדם ומידע ממקום למקום בעולם, ולהשפעת התהליך על תחומי חיים רבים – כאן "הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט". במקביל, הכותב מביע חשש מתוצאה אפשרית של התהליך – דחיקת התרבות הלאומית והשפה העברית לשוליים – ולכן הוא קורא דווקא לחזק את הזהות הלאומית והתרבותית.

טעות נפוצה: להסתפק בכך ש"האוניברסיטה רוצה ללמד באנגלית" בלי לקשר לרכיב בהגדרה – המעבר לאנגלית הוא אמצעי להשתלבות בקהילה העולמית ולמעבר של אנשים וידע בין מדינות.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: תהליכים כלל־עולמיים בין מדינות, חברות ויחידים; תנועה הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע ובני אדם; מהירות וקלות המעבר; השפעה על תחומי חיים רבים ("כפר גלובלי"). בהסבר: הלימוד באנגלית כאמצעי להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית / קליטת מרצים וסטודנטים מרחבי העולם.

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את עקרון הפלורליזם", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: פלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי שמשמעותו הכרה בערך של ריבוי – ריבוי וגיוון של דעות, של עמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. הפלורליזם מעודד ותומך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות של אנשים וקבוצות, ומאפשר לכל קבוצה ולכל דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.

ציטוט: "אני קורא לאקדמיה להגביר את מעורבותה בשיח הישראלי, להעמיק את הדיון על המורכבות של החברה הישראלית ובעיקר לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובַזכוּת של כל תרבות לשמר את ייחודה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "שיח זה ראוי שיתבסס על שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת להשתתף בו.")

הסבר: הכותב רואה את קיומן של זהויות תרבותיות שונות בחברה הישראלית כדבר "מבורך" – כלומר הוא מכיר בערך של הריבוי והגיוון בחברה, וזה הרכיב הראשון בהגדרת הפלורליזם. הוא גם קורא לחנך לקבלת "ובַזכוּת של כל תרבות לשמר את ייחודה" – כלומר לאפשר לכל קבוצה תרבותית לבטא את ייחודה ולפעול כדי לשמור עליו. בנוסף, הכותב מבקש שהשיח יתבסס על "שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת להשתתף בו" – עידוד ותמיכה בביטוי של מגוון הדעות והעמדות. כך בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם בקטע.

טעות נפוצה: לבלבל בין פלורליזם ובין סובלנות. סובלנות היא איפוק ונכונות לקבל את זכותו של האחר לדעותיו, גם כשהן מפריעות לנו; פלורליזם הוא הכרה בערך של הריבוי עצמו ועידוד שלו – וזה מה שהכותב מבטא כשהוא מכנה את קיומן של הזהויות השונות "מבורך".

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: הכרה בערך של ריבוי; עידוד ותמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות; אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול. בהסבר: "קיומן המבורך" של הזהויות השונות / "ובַזכוּת של כל תרבות לשמר את ייחודה" / "שוק רעיונות... המזמין את הזולת" – מקושרים לרכיב מסוים בהגדרה.

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את מעמד השפה העברית במרחב הציבורי", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – להסביר, על פי הקטע, כיצד האקדמיה יכולה להשפיע על מעמד העברית לטענת הכותב: לצטט ולקשר.

תשובה מלאה:
הצגה:
– השפה העברית היא שפת המדינה. בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (2018) נקבע: "עברית היא שפת המדינה", ולצידה לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה.
– העברית היא השפה העיקרית במרחב הציבורי: בה מתנהלים מוסדות השלטון – הכנסת, הממשלה ובתי המשפט – ובה נכתבים החוקים; היא שפת ההוראה ברוב מערכת החינוך, והשפה העיקרית בתקשורת, בשילוט ובתרבות.
– תחיית השפה העברית הייתה חלק מן התחייה הלאומית של העם היהודי, ומעמדה במרחב הציבורי הוא אחד הביטויים לאופייה היהודי של המדינה (לצד הלוח העברי, החגים וסמלי המדינה).

ציטוט: "כשם שהעברית היא הלשון המשמשת את מוסדות השלטון השונים ובה נכתבים חוקי המדינה ופסיקותיהם של בתי המשפט, כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים."
(ציטוט אפשרי נוסף: "להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית.")

הסבר: לטענת הכותב, האקדמיה יכולה לחזק את מעמד העברית או להחליש אותו. אם האקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובמחקר, היא תצטרף למוסדות השלטון ולבתי המשפט, שבהם העברית היא שפת העבודה, ותחזק את מעמדה של העברית כשפה העיקרית במרחב הציבורי. לעומת זאת, אם האוניברסיטה תעבור ללימוד באנגלית, היא תציב את האנגלית במרכז ותדחק לשוליים את העברית – שהיא, לדבריו, "נשמתה של התרבות הלאומית" – ותפגע במעמדה ובתרבות בישראל.

טעות נפוצה: להציג רק את דעת הכותב בלי להציג את מעמד העברית על פי מה שלמדת (שפת המדינה, השפה העיקרית במוסדות ובמרחב הציבורי). טעות נוספת: לטעון שהעברית היא השפה היחידה במרחב הציבורי – לשפה הערבית יש מעמד מיוחד.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: העברית שפת המדינה; השפה העיקרית במוסדות השלטון, בחקיקה, בחינוך ובמרחב הציבורי; ביטוי לאופייה היהודי של המדינה. בהסבר: האקדמיה יכולה לחזק את מעמד העברית אם תביא אותה לידי ביטוי בלימודים ובמחקר, ולהחליש אותו אם תעבור לאנגלית.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העמדה (החלום) שבאה לידי ביטוי ברשומה של התושבים, ולהציג אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט מן הקטע ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: ברשומה של התושבים באה לידי ביטוי העמדה (החלום) של מדינה חילונית שיש בה הפרדה מלאה בין דת למדינה.
הצגה:
– מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים: המדינה דמוקרטית, והחוקים נקבעים בידי נציגי הציבור ולא על פי ההלכה.
– אין זה מתפקידה של המדינה לחוקק חוקים בעלי אופי דתי, להעניק שירותי דת או להתערב בענייני דת. המדינה רק מאפשרת לכל אדם לקיים פולחן דתי באופן פרטי.
– המתח בין היסוד הדתי ובין היסוד הדמוקרטי נפתר בהפרדה גמורה בין הדת לבין המדינה ומוסדותיה.
– המדינה יהודית מבחינה לאומית – מדינת הלאום של העם היהודי – והקשר לדת נשמר רק בסמלים.
ציטוט: "לטענתם, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ולכן עליה לאפשר לכל אדם לממש את חירותו ללא מגבלה של חקיקה או פסיקה דתית."
הסבר: התושבים דורשים שהמדינה לא תגביל את חירותו של אדם באמצעות "חקיקה או פסיקה דתית" – כלומר שהמדינה לא תחוקק חוקים בעלי אופי דתי ולא תכפה ענייני דת על המרחב הציבורי, כמו שביתה בשבת. זה הרכיב המרכזי בעמדת ההפרדה המלאה: אין זה מתפקידה של המדינה לחוקק חוקים בעלי אופי דתי או להתערב בענייני דת. התושבים גם מבססים את דרישתם על היותה של המדינה "מדינה דמוקרטית" – מקור הסמכות הוא ציבור האזרחים ולא ההלכה. לכן הם תומכים במסיבה בליל שבת ובפתיחת העסקים בשבת.

טעות נפוצה: לענות "מדינה מסורתית" או "מדינה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי". התושבים אינם מבקשים פשרה או ביטוי מסוים למסורת במרחב הציבורי, אלא דורשים שחירות האדם לא תוגבל כלל בחקיקה או בפסיקה דתית – וזו עמדת ההפרדה המלאה בין דת למדינה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מקור הסמכות – ציבור האזרחים; המדינה אינה מחוקקת חוקים בעלי אופי דתי, אינה מעניקה שירותי דת ואינה מתערבת בענייני דת; פולחן דתי באופן פרטי בלבד. בהסבר: הדרישה לאפשר לכל אדם לממש את חירותו "ללא מגבלה של חקיקה או פסיקה דתית".

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העמדה (החלום) בנוגע לזהות הלאומית שבאה לידי ביטוי בדברי הדובר, ולהציג אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בדברי דובר משרד המשפטים באה לידי ביטוי העמדה (החלום) של מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית דמוקרטית.
הצגה:
– המדינה היא מדינת הלאום של העם היהודי: היא מממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במדינה ריבונית משלו, ככל עם ועם.
– הלאום מוגדר על בסיס אתני־תרבותי: בני הלאום מתלכדים סביב יסודות משותפים של מוצא, היסטוריה, תרבות, שפה ולעיתים גם דת. לכן אין חפיפה בין ההשתייכות ללאום ובין האזרחות – יהודי התפוצות הם חלק מן הלאום, ואילו אזרחים בני המיעוטים אינם חלק ממנו.
– אופייה היהודי של המדינה בא לידי ביטוי במרחב הציבורי ובחקיקה: בסמלי המדינה, בשפה העברית, בלוח השנה העברי ובחגים, בחוק השבות ובזיקה ליהודי התפוצות. לפי עמדה זו יש לשמור על רוב יהודי במדינה, כדי שאופייה היהודי יישמר בדרך דמוקרטית.
– המדינה היא גם דמוקרטית: כל אזרחיה, ובהם בני המיעוטים, זכאים לשוויון מלא בזכויות האזרח והאדם. בני המיעוטים זכאים גם לזכויות קבוצתיות־תרבותיות – לשמור על שפתם, דתם, תרבותם ומערכת החינוך שלהם – אבל המדינה אינה מדינת הלאום שלהם, ואין להם בה זכות להגדרה עצמית לאומית.
ציטוט: "בטקס חנוכת בית הדין אמר דובר משרד המשפטים כי הקמת בית הדין בסכנין מבטאת את המחויבות של מדינת ישראל היהודית לשרת בממלכתיוּת ובשוויוניוּת את כל אזרחי המדינה על פי צורכיהם הדתיים."
הסבר: הדובר מדבר על "מדינת ישראל היהודית" – מדינת הלאום של העם היהודי. יחד עם זאת, הוא מדגיש את מחויבותה לשרת "בשוויוניוּת את כל אזרחי המדינה" – ביטוי לרכיב הדמוקרטי, שלפיו לכל אזרחי המדינה, ובהם בני המיעוטים, יש שוויון זכויות. הקמת בית דין שרעי, המתנהל על פי ההלכה המוסלמית, מאפשרת לאזרחים המוסלמים לנהל את ענייניהם על פי דתם – ביטוי לזכויות הקבוצתיות־תרבותיות (בתחום הדת) שהמדינה מעניקה למיעוטים, אף שאינה מדינת הלאום שלהם.

טעות נפוצה: לבלבל בין עמדה זו ובין "מדינת כל אזרחיה" (מדינת לאום אזרחית), שבה הלאום מוגדר על פי האזרחות ואין למדינה זיקה מיוחדת לעם היהודי – הדובר מדבר במפורש על "מדינת ישראל היהודית". טעות נוספת: להציג רק את הצד היהודי בלי הרכיב הדמוקרטי – שוויון זכויות וזכויות קבוצתיות לבני המיעוטים.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מדינת הלאום של העם היהודי (זכות להגדרה עצמית, לאומיות אתנית־תרבותית); ביטויים לאופייה היהודי ושמירה על רוב יהודי; שוויון זכויות אזרחי לכל אזרחיה וזכויות קבוצתיות־תרבותיות לבני המיעוטים. בהסבר: "מדינת ישראל היהודית" + שירות שוויוני לכל האזרחים + בית דין דתי למיעוט המוסלמי.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את סוג המשפט (פלילי או אזרחי) ולהציג את מאפייניו; "הסבר" – לצטט מן הקטע ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בבית המשפט המחוזי התנהל משפט פלילי.
הצגה:
– במה הוא עוסק: המשפט הפלילי עוסק בעבירות על החוק – מעשים שהמדינה קבעה בחוק שהם אסורים, משום שהם פוגעים בציבור, בסדר הציבורי ובערכי החברה.
– בין מי למי: המדינה, באמצעות התביעה, היא הצד המאשים; היא מגישה כתב אישום נגד הנאשם.
– התוצאה: בית המשפט מכריע אם הנאשם אשם. כדי להרשיע נדרשת הוכחה של האשמה מעבר לספק סביר. אם הנאשם הורשע, בית המשפט גוזר עליו עונש – למשל מאסר, קנס או עבודות שירות.
(לעומת זאת, המשפט האזרחי עוסק בהכרעה בסכסוכים בין אדם לחברו – בין אנשים, תאגידים וגופים שונים; התובע והנתבע הם אדם (אזרח) או תאגיד, או המדינה או רשות מקומית; ואין בו ענישה, אלא חיוב כספי, קיום חוזה, תשלום פיצוי או חיוב לנקוט פעולה מסוימת.)
ציטוט: "בית המשפט הדגיש את חומרת המעשים של החברה וקבע שפעלה שלא כחוק, וגזר על מנהל החברה עונש של עשרה חודשי מאסר."
(ציטוט אפשרי נוסף: "בית המשפט המחוזי הרשיע מנהל של חברה שעסקה במכירת מוצרים בטלפון.")
הסבר: בית המשפט קבע שהחברה "פעלה שלא כחוק" – כלומר שמנהלה עבר עבירה על החוק, כשהטעה קשישים וניצל את חולשתם. בית המשפט הרשיע אותו – הכריע שהוא אשם – וגזר עליו עונש של עשרה חודשי מאסר. הרשעה בעבירה והטלת עונש מאסר הם מאפיינים של המשפט הפלילי, שבו המדינה מעמידה לדין את מי שעבר על החוק כדי להגן על הציבור – כאן על קשישים, שהם ציבור חלש במיוחד.

טעות נפוצה: לענות "משפט אזרחי" משום שמדובר בעסקאות מכירה. במשפט אזרחי אין הרשעה ואין עונש מאסר; בקטע מנהל החברה הורשע ונגזר עליו מאסר – זה משפט פלילי.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: במה עוסק (עבירה על החוק שפוגעת בציבור), בין מי למי (המדינה – התביעה – מאשימה את הנאשם בכתב אישום), והתוצאה (הכרעה באשמה ועונש). בהסבר: ההרשעה, הקביעה שהחברה פעלה שלא כחוק ועונש עשרה חודשי מאסר.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות איזו מן הפניות בהכרזת העצמאות מתאימה, ולהציג את תוכנה; "הסבר" – לצטט ולהסביר כיצד הפנייה באה לידי ביטוי בדברי הדובר.

תשובה מלאה:
ציון: בדברי דובר משרד החוץ באה לידי ביטוי הפנייה בהכרזת העצמאות לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל.
הצגה: בהכרזת העצמאות יש ארבע פניות: לאומות המאוחדות, לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל, למדינות השכנות ולעם היהודי בתפוצות. בפנייה לבני העם הערבי תושבי המדינה, ההכרזה קוראת להם – גם בתוך התקפת הדמים שנערכה על היישוב – לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה "על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".
ציטוט: "דובר משרד החוץ אמר כי המינוי של ערבי אזרח ישראל לתפקיד שגריר ישראל מסמל את השתלבותם של אזרחי ישראל הערבים בתפקידים שונים במוסדות השלטון של מדינת ישראל."
(ציטוט אפשרי נוסף: "בשנה האחרונה החליט משרד החוץ לְמַנות ערבי־ישראלי לתפקיד שגריר ישראל באחת ממדינות אירופה.")
הסבר: לפי הפנייה בהכרזה, בני העם הערבי תושבי המדינה יהיו שותפים בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה. שגריר מייצג את מדינת ישראל בעולם, ומשרד החוץ הוא ממוסדות השלטון הקבועים של המדינה. מינוי אזרח ערבי לתפקיד שגריר, שהדובר רואה בו סמל ל"השתלבותם של אזרחי ישראל הערבים בתפקידים שונים במוסדות השלטון", מבטא נציגות של האזרחים הערבים במוסדות המדינה ושותפות שלהם בבניינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה.

טעות נפוצה: לענות "הפנייה למדינות השכנות" – הפנייה למדינות השכנות היא למדינות ערב שמחוץ לישראל, ואילו בקטע מדובר באזרח ישראלי ערבי. טעות נוספת: לענות "הזכות לשוויון" או "מעמד המיעוטים" – השאלה מבקשת פנייה מן הפניות בהכרזת העצמאות.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הקריאה לבני העם הערבי תושבי המדינה לשמור על השלום וליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה בכל מוסדותיה. בהסבר: מינוי אזרח ערבי לשגריר (תפקיד במוסדות השלטון) = נציגות מתאימה במוסדות המדינה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת להורדת אחוז החסימה – שהוא כיום 3.25% מן הקולות, שווה ערך לכארבעה מנדטים – לשיעור נמוך יותר, שיאפשר לרשימת מועמדים שתקבל פחות מארבעה מנדטים להיכנס לכנסת.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת להצעה לכלול בהליך מינוי השופטים שימוע בכנסת, שבו חברי כנסת ישאלו את המועמד לתפקיד שופט שאלות על כישוריו ועמדותיו, ולאחריו תחליט הכנסת אם לאשר את מינויו.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.