דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חשבון דיפרנציאלי: בעיות ערך קיצון

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחשבון דיפרנציאלי: בעיות ערך קיצון: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

בעיית ערך קיצון

בהרבה שאלות מחפשים את ה"הכי": את השטח הגדול ביותר, את הרווח הגדול ביותר, את הסכום הקטן ביותר. שאלה כזאת נקראת בעיית ערך קיצון.

במדויק: בבעיית ערך קיצון יש גודל שתלוי במשתנה xx, ותנאי השאלה קובעים אילו ערכים xx יכול לקבל (התחום). מבטאים את הגודל כפונקציה f(x)f(x), ומחפשים בתחום ערך x0x_0 שבו ff מקבלת את הערך הגדול ביותר (f(x0)≥f(x)f(x_0)\ge f(x) לכל xx בתחום) או את הערך הקטן ביותר (f(x0)≤f(x)f(x_0)\le f(x) לכל xx בתחום).

דוגמה: מלבן שהיקפו 2020. אם צלע אחת היא xx, הצלע השנייה היא 10−x10-x, והשטח הוא S(x)=x(10−x)S(x)=x(10-x), בתחום 0<x<100<x<10. הגרף עולה עד x=5x=5 ואחר כך יורד. לכן הנקודה הגבוהה ביותר שלו היא (5,25)(5,25): השטח הגדול ביותר הוא 2525, והוא מתקבל כשהמלבן הוא ריבוע שצלעו 55.

24681051015202530(5,25)

תזכורת: נקודות קיצון ונגזרת

בחקירת פולינום מצאנו נקודות שבהן הגרף מפסיק לעלות ומתחיל לרדת (מקסימום), או מפסיק לרדת ומתחיל לעלות (מינימום). בבעיות קיצון משתמשים בדיוק בכלי הזה.

במדויק: x0x_0 הוא נקודת מקסימום פנימית של ff אם יש קטע סביב x0x_0, שכולו בתחום, שבו f(x0)≥f(x)f(x_0)\ge f(x) לכל xx. נקודת מינימום פנימית: אותו דבר עם f(x0)≤f(x)f(x_0)\le f(x). נקודת קיצון בקצה התחום היא קצה של התחום (שייך לתחום) שבו אותו תנאי מתקיים בקטע שיוצא ממנו לתוך התחום. אם ff גזירה בנקודת קיצון פנימית x0x_0, אז f′(x0)=0f'(x_0)=0.

סימן f′(x)f'(x) לפני x0x_0 ואחריוסוג הנקודה
++ ואז −-מקסימום
−- ואז ++מינימום
אותו סימן משני הצדדיםלא נקודת קיצון

f′(x0)=0f'(x_0)=0 לבד לא מספיק. ב-f(x)=x3f(x)=x^3 מתקיים f′(0)=0f'(0)=0, אבל הנגזרת 3x23x^2 חיובית משני הצדדים של 00, ולכן אין שם קיצון. בגלל זה תמיד בודקים את הסימן של f′(x)f'(x) משני הצדדים.

בגרף של f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x יש מקסימום ב-(−1,2)(-1,2) ומינימום ב-(1,−2)(1,-2). אלה קיצון מקומי: "הכי גבוה בסביבה", לא בהכרח הכי גבוה בכל התחום. הגרף ממשיך לעלות אחרי x=1x=1 ומגיע לערכים גדולים מ-22.

-3-2-1123-4-224(-1,2)(1,-2)

1. בעיות קיצון בתחום פתוח ובתחום סגור

הערך הגדול ביותר והקטן ביותר בתחום

נקודת קיצון מקומית משווה את ff רק לסביבה הקרובה. בבעיית קיצון שואלים שאלה אחרת: מה הערך הגדול ביותר (או הקטן ביותר) של ff בכל התחום. התשובה תלויה בתחום: האם הקצוות שייכים לו או לא.

במדויק: תחום סגור הוא קטע a≤x≤ba\le x\le b, ושני הקצוות שייכים לו. תחום פתוח הוא קטע בלי הקצוות, כמו a<x<ba<x<b, או תחום כמו x>0x>0. הערך הגדול ביותר של ff בתחום הוא f(x0)f(x_0), כאשר x0x_0 בתחום ו-f(x0)≥f(x)f(x_0)\ge f(x) לכל xx בתחום (ובאותו אופן הערך הקטן ביותר, עם ≤\le). לפולינום, וגם לפונקציית שורש שמוגדרת בכל הקטע, יש בתחום סגור תמיד ערך גדול ביותר וערך קטן ביותר. בתחום פתוח ייתכן שאין: ל-f(x)=x2f(x)=x^2 בתחום 0<x<20<x<2 אין ערך קטן ביותר ואין ערך גדול ביותר, כי 00 ו-44 לא מתקבלים.

הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר מתקבל בנקודת קיצון פנימית או בקצה של התחום. בגרף של f(x)=−x2+4xf(x)=-x^2+4x בתחום הסגור 0≤x≤50\le x\le5: הערך הגדול ביותר 44 מתקבל בנקודת המקסימום (2,4)(2,4), והערך הקטן ביותר −5-5 מתקבל בקצה x=5x=5, בנקודה (5,−5)(5,-5).

-1123456-6-4-224(2,4)(5,-5)
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיית קיצון

כשמבקשים להביא גודל מסוים לערך הגדול ביותר או הקטן ביותר:

1. מסמנים ב-xx את אחד הגדלים, ורושמים את התחום שלו לפי תנאי השאלה.

2. מבטאים את שאר הגדלים באמצעות xx, בעזרת הנתונים.

3. רושמים את הגודל שצריך להביא לקיצון כפונקציה f(x)f(x).

4. גוזרים ופותרים f′(x)=0f'(x)=0. משאירים רק פתרונות שבתוך התחום.

5. בודקים בטבלת סימנים של f′(x)f'(x) אם זה מקסימום או מינימום. בתחום סגור משווים גם לערכים בקצוות.

6. עונים בדיוק על מה שנשאלו: המידות, הערך הגדול או הקטן ביותר, שיעורי נקודה.

נקודת קיצון יחידה בתחום

ff פולינום או פונקציית שורש, והתחום הוא קטע (פתוח, סגור או חצי פתוח) או תחום כמו x>0x>0, ו-ff מוגדרת בכולו. אם ל-ff יש בתוך התחום נקודת קיצון אחת בלבד:

•אם זו נקודת מינימום, שם ff מקבלת את הערך הקטן ביותר בתחום.

•אם זו נקודת מקסימום, שם ff מקבלת את הערך הגדול ביותר בתחום.

דרך הפתרון

הערך הגדול ביותר והקטן ביותר בתחום סגור

כשהתחום הוא a≤x≤ba\le x\le b:

1. פותרים f′(x)=0f'(x)=0 ומשאירים את הפתרונות שבין aa ל-bb.

2. מחשבים את ff בפתרונות האלה ובשני הקצוות, f(a)f(a) ו-f(b)f(b).

3. הגדול מבין הערכים הוא הערך הגדול ביותר, והקטן מביניהם הוא הערך הקטן ביותר.

שים לב

בתחום פתוח הקצוות לא שייכים לתחום, ולכן הם לא מועמדים. אם ff עולה עד קצה שלא שייך לתחום, אין ל-ff ערך גדול ביותר.

שים לב

פתרון של f′(x)=0f'(x)=0 שמחוץ לתחום נפסל. למשל בתחום x>0x>0 הפתרון x=−2x=-2 לא נכנס לטבלה.

דוגמה א - תחום סגור: הערך הגדול ביותר בקצה

נתונה הפונקציה f(x)=2x3−3x2−12xf(x)=2x^3-3x^2-12x בתחום −2≤x≤4-2\le x\le4. מצאו את הערך הגדול ביותר ואת הערך הקטן ביותר של ff בתחום הזה.

פתרון

1. מחפשים את הערך הגדול ביותר והקטן ביותר בתחום סגור, ולכן בודקים את נקודות הקיצון הפנימיות ואת שני הקצוות.

2. נגזרת: f′(x)=6x2−6x−12=6(x−2)(x+1)f'(x)=6x^2-6x-12=6(x-2)(x+1). היא מתאפסת ב-x=−1x=-1 וב-x=2x=2, ושתיהן בתחום.

3. ערכים: f(−2)=−16−12+24=−4f(-2)=-16-12+24=-4, f(−1)=−2−3+12=7f(-1)=-2-3+12=7, f(2)=16−12−24=−20f(2)=16-12-24=-20, f(4)=128−48−48=32f(4)=128-48-48=32.

4. משווים: הגדול ביותר 3232, בקצה x=4x=4. הקטן ביותר −20-20, בנקודת המינימום x=2x=2.

5. שימו לב: ערך המקסימום המקומי 77 קטן מהערך בקצה 3232. בגרף: הגרף מתחיל בקצה (−2,−4)(-2,-4) ומסתיים בקצה (4,32)(4,32).

-2020(-2,-4)(-1,7)(2,-20)(4,32)
תשובה

הערך הגדול ביותר: 3232 (ב-x=4x=4). הערך הקטן ביותר: −20-20 (ב-x=2x=2).

דוגמה ב - תחום פתוח: נקודת קיצון אחת בלבד

נתונה הפונקציה f(x)=x3−12x+20f(x)=x^3-12x+20 בתחום x>0x>0. האם יש ל-ff בתחום הזה ערך קטן ביותר? ערך גדול ביותר? אם יש, מצאו אותו.

פתרון

1. התחום x>0x>0 פתוח: x=0x=0 לא שייך לו, ואין קצה עליון.

2. נגזרת: f′(x)=3x2−12f'(x)=3x^2-12. משווים לאפס: x2=4x^2=4, ולכן x=2x=2 או x=−2x=-2. בתחום נשאר רק x=2x=2.

3. סימן: f′(1)=−9<0f'(1)=-9<0 ו-f′(3)=15>0f'(3)=15>0. מינימום.

xx0<x<20<x<222x>2x>2
f′(x)f'(x)−-00++
f(x)f(x)יורדתמינימוםעולה

4. זו נקודת הקיצון היחידה בתחום, ולכן f(2)=8−24+20=4f(2)=8-24+20=4 הוא הערך הקטן ביותר.

5. אחרי x=2x=2 הפונקציה עולה בלי גבול, ולכן אין ערך גדול ביותר. (גם f(0)=20f(0)=20 לא נחשב: x=0x=0 לא בתחום.) בגרף: הנקודה המלאה היא המינימום (2,4)(2,4), והעיגול הריק (0,20)(0,20) מסמן נקודה שלא שייכת לתחום.

-1123451530(2,4)(0,20)
תשובה

ערך קטן ביותר: 44 (ב-x=2x=2). ערך גדול ביותר אין.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בתחום פתוח ובתחום סגור

2. בעיות קיצון במספרים

בעיית קיצון במספרים

נתונים שני מספרים ותנאי שקושר ביניהם, למשל "הסכום שלהם הוא 1515". יש הרבה זוגות כאלה, ומחפשים את הזוג שעבורו ביטוי מסוים יוצא הכי גדול או הכי קטן.

במדויק: בבעיית קיצון במספרים נתונים שני מספרים או יותר ותנאים שקושרים ביניהם. מסמנים מספר אחד ב-xx, מבטאים בעזרת התנאים את שאר המספרים באמצעות xx, ומחפשים את ערך xx שבו הביטוי המבוקש מקבל את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר, מבין ערכי xx שתנאי השאלה מתירים.

תרגום מילים לביטויים

במילים (המספר הראשון הוא xx)ביטוי
המספר השני, כשהסכום הוא 151515−x15-x
המספר השני, כשההפרש (השני פחות הראשון) הוא 44x+4x+4
ריבוע המספרx2x^2
חזקה שלישית של המספרx3x^3
פי 33 מהמספר3x3x
מספר חיוביx>0x>0
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיה במספרים

כשנתון קשר בין מספרים ומבקשים קיצון של ביטוי בהם:

1. מסמנים מספר אחד ב-xx ומבטאים בעזרת הקשר את המספר השני.

2. כותבים את התחום: מתנאים כמו "חיוביים", כל אחד מהמספרים צריך לקיים את התנאי.

3. כותבים את הביטוי המבוקש כפונקציה של xx, ופותחים סוגריים.

4. גוזרים, משווים לאפס, ומשאירים רק פתרונות שבתחום.

5. טבלת סימנים, ותשובה: כל המספרים, ואם נשאלו - גם ערך הביטוי.

שים לב

התחום קובע: "שני מספרים חיוביים שסכומם 1515" נותן x>0x>0 וגם 15−x>015-x>0, כלומר 0<x<150<x<15.

שים לב

שואלים "מהם המספרים?": עונים בכל המספרים, לא רק ב-xx. שואלים "מהו הערך הגדול ביותר?": מציבים את xx בפונקציה.

דוגמה - סכום נתון ומקסימום של מכפלה עם ריבוע

סכומם של שני מספרים חיוביים הוא 1515. מצאו את המספרים שעבורם המכפלה של ריבוע המספר הראשון במספר השני היא הגדולה ביותר. מהי המכפלה הזאת?

פתרון

1. נתון: שני מספרים חיוביים שסכומם 1515. המטרה: מקסימום של (ריבוע הראשון) כפול (השני).

2. המספר הראשון xx, השני 15−x15-x. שניהם חיוביים, ולכן 0<x<150<x<15.

3. המכפלה: f(x)=x2(15−x)=15x2−x3f(x)=x^2(15-x)=15x^2-x^3.

4. נגזרת: f′(x)=30x−3x2=3x(10−x)f'(x)=30x-3x^2=3x(10-x). מתאפסת ב-x=0x=0 (לא בתחום) וב-x=10x=10.

5. סימן: f′(5)=75>0f'(5)=75>0 ו-f′(12)=−72<0f'(12)=-72<0. מקסימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.

xx0<x<100<x<10101010<x<1510<x<15
f′(x)f'(x)++00−-
f(x)f(x)עולהמקסימוםיורדת

6. המספר השני: 15−10=515-10=5. המכפלה: f(10)=100⋅5=500f(10)=100\cdot5=500.

תשובה

המספרים 1010 ו-55. המכפלה הגדולה ביותר: 500500.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

3. בעיות קיצון בפונקציות וגרפים - פולינום

נקודה משתנה על גרף

בשאלות האלה נקודה "זזה" על הגרף של פולינום, ויחד איתה זזים קטעים, משולשים ומלבנים שתלויים בה. מחפשים את המקום שבו האורך או השטח הכי גדול או הכי קטן.

במדויק: נקודה כלשהי על גרף הפונקציה ff היא נקודה (t,f(t))(t,f(t)), כאשר tt בתחום שהשאלה קובעת (רביע, קטע בין נקודות חיתוך). כל אורך או שטח שתלוי בנקודה מבטאים כפונקציה של tt, ומחפשים את ערך tt שבו הוא מקבל את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר.

בגרף של f(x)=12−x2f(x)=12-x^2 הנקודה (t,f(t))(t,f(t)) נמצאת ברביע הראשון. האנכים ממנה לצירים, יחד עם הנקודה הסימטרית לה (−t,f(t))(-t,f(t)), יוצרים מלבן שבסיסו על ציר ה-xx. בגרף t=3t=3: הנקודה (3,3)(3,3) והמלבן שרוחבו 66 וגובהו 33. כשהנקודה זזה, המלבן משנה את הצורה שלו.

-4-224-22468101214(t,f(t))

אורכים לפי שיעורים

קטעאורך
בין (t,y1)(t,y_1) ל-(t,y2)(t,y_2), מקביל לציר ה-yy∣y1−y2∣\lvert y_1-y_2\rvert: העליון פחות התחתון
בין (x1,s)(x_1,s) ל-(x2,s)(x_2,s), מקביל לציר ה-xx∣x1−x2∣\lvert x_1-x_2\rvert: הגדול פחות הקטן
מהנקודה (t,f(t))(t,f(t)) לציר ה-xx∣f(t)∣\lvert f(t)\rvert
מהנקודה (t,f(t))(t,f(t)) לציר ה-yy∣t∣\lvert t\rvert
בין (t,f(t))(t,f(t)) ל-(t,g(t))(t,g(t)) על שני גרפים∣f(t)−g(t)∣\lvert f(t)-g(t)\rvert
דרך הפתרון

בעיית קיצון עם נקודה על גרף

כשנקודה כלשהי נמצאת על גרף נתון:

1. מסמנים את שיעור ה-xx שלה ב-tt. שיעור ה-yy שלה הוא f(t)f(t). רושמים את התחום של tt.

2. מבטאים באמצעות tt את שיעורי הנקודות האחרות בשאלה.

3. מבטאים באמצעות tt את האורך, ההיקף או השטח המבוקש.

4. ממשיכים בדרך הפתרון של בעיית קיצון: גזירה, השוואה לאפס, טבלת סימנים.

שים לב

בתחום שבו הנקודה נמצאת הסימן ידוע, ואפשר לכתוב את האורך בלי ערך מוחלט. למשל ברביע הראשון המרחק לציר ה-yy הוא tt, והמרחק לציר ה-xx הוא f(t)f(t).

שים לב

שטח משולש או מלבן: בוחרים צלע שמקבילה לאחד הצירים. אז האורכים הם הפרשים של שיעורים.

דוגמה - מלבן בין פרבולה לציר ה-xx: מקסימום של שטח

נתונה הפונקציה f(x)=12−x2f(x)=12-x^2.

הנקודה AA נמצאת על גרף הפונקציה ברביע הראשון, והנקודה BB על הגרף סימטרית ל-AA ביחס לציר ה-yy. מ-AA ומ-BB מורידים אנכים לציר ה-xx, והם יוצרים עם הקטע ABAB ועם ציר ה-xx מלבן.

מצאו את שיעורי הנקודה AA שעבורם שטח המלבן הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: AA על הגרף של f(x)=12−x2f(x)=12-x^2 ברביע הראשון, ו-BB סימטרית לה. המטרה: AA שעבורה שטח המלבן מקסימלי.

2. A(t,12−t2)A(t,12-t^2) ו-B(−t,12−t2)B(-t,12-t^2). ברביע הראשון t>0t>0 וגם 12−t2>012-t^2>0, ולכן 0<t<120<t<\sqrt{12}.

3. רוחב המלבן: AB=t−(−t)=2tAB=t-(-t)=2t. גובה המלבן: 12−t212-t^2.

4. השטח: S(t)=2t(12−t2)=24t−2t3S(t)=2t(12-t^2)=24t-2t^3.

5. נגזרת: S′(t)=24−6t2S'(t)=24-6t^2. משווים לאפס: t2=4t^2=4, ולכן t=2t=2 (t=−2t=-2 לא בתחום).

6. סימן: S′(1)=18>0S'(1)=18>0 ו-S′(3)=−30<0S'(3)=-30<0. מקסימום.

tt0<t<20<t<2222<t<122<t<\sqrt{12}
S′(t)S'(t)++00−-
S(t)S(t)עולהמקסימוםיורדת

7. f(2)=12−4=8f(2)=12-4=8, ולכן A(2,8)A(2,8). השטח: S(2)=4⋅8=32S(2)=4\cdot8=32.

-4-224510A(2,8)B
תשובה

A(2,8)A(2,8). השטח הגדול ביותר: 3232.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בפונקציות וגרפים - פולינום

4. בעיות קיצון בפונקציות וגרפים - פונקציית שורש

נקודה על גרף של פונקציית שורש

גם כאן נקודה זזה על גרף, אבל הגרף הוא של פונקציית שורש, למשל f(x)=9−xf(x)=\sqrt{9-x}. האורכים שתלויים בנקודה כוללים עכשיו שורש.

במדויק: נקודה כלשהי על גרף הפונקציה f(x)=g(x)f(x)=\sqrt{g(x)} היא נקודה (t,g(t))(t,\sqrt{g(t)}), כאשר g(t)≥0g(t)\ge0 ו-tt בתחום שהשאלה קובעת. האורך או השטח שתלויים בנקודה הם לרוב פונקציה של tt שיש בה שורש, למשל מכפלה של ביטוי ממעלה ראשונה בשורש.

הגרף של f(x)=9−xf(x)=\sqrt{9-x} מוגדר כש-9−x≥09-x\ge0, כלומר x≤9x\le9. הוא מסתיים בנקודה (9,0)(9,0) ויורד כל הזמן. כל נקודה עליו היא (t,9−t)(t,\sqrt{9-t}). למשל עבור t=5t=5 מקבלים (5,2)(5,2).

24681024(t,f(t))

נגזרת של שורש

(g(x))′=g′(x)2g(x)\left(\sqrt{g(x)}\right)'=\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}, בכל xx שבו g(x)>0g(x)>0.

מכפלה בשורש: (h(x)g(x))′=h′(x)g(x)+h(x)⋅g′(x)2g(x)\left(h(x)\sqrt{g(x)}\right)'=h'(x)\sqrt{g(x)}+h(x)\cdot\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}.

דרך הפתרון

השוואת הנגזרת לאפס כשיש שורש

כשהנגזרת כוללת שבר עם שורש במכנה:

1. מביאים את הנגזרת למכנה משותף, שבו השורש.

2. המכנה חיובי, ולכן f′(x)=0f'(x)=0 כשהמונה מתאפס, והסימן של f′(x)f'(x) הוא הסימן של המונה.

3. בטבלת הסימנים מספיק לבדוק את המונה.

קיצון של g(x)\sqrt{g(x)}

בתחום שבו g(x)>0g(x)>0, הסימן של (g(x))′\left(\sqrt{g(x)}\right)' זהה לסימן של g′(x)g'(x). לכן ל-g(x)\sqrt{g(x)} אותם תחומי עלייה וירידה ואותן נקודות קיצון פנימיות כמו ל-g(x)g(x).

שימוש: המרחק d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2} הוא הקטן ביותר בדיוק כשהביטוי שבתוך השורש הוא הקטן ביותר.

שים לב

שוכחים את הנגזרת הפנימית: (9−x)′=−129−x\left(\sqrt{9-x}\right)'=\frac{-1}{2\sqrt{9-x}}, לא 129−x\frac{1}{2\sqrt{9-x}}.

שים לב

בנקודה שבה g(x)=0g(x)=0 הנגזרת של g(x)\sqrt{g(x)} לא מוגדרת, אבל הנקודה בתחום ההגדרה. אם היא בתחום של השאלה, היא יכולה להיות נקודת קיצון בקצה התחום, ולכן בודקים גם את הערך שם.

דוגמה א - מכפלה בשורש: שטח מלבן מתחת לגרף

נתונה הפונקציה f(x)=9−xf(x)=\sqrt{9-x}. OO היא ראשית הצירים.

הנקודה AA נמצאת על גרף הפונקציה, ושיעור ה-xx שלה הוא tt, כאשר 0<t<90<t<9. מ-AA מורידים אנכים לשני הצירים, והם יוצרים עם הצירים מלבן שאחד מקודקודיו OO.

מצאו את tt שעבורו שטח המלבן הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: A(t,9−t)A(t,\sqrt{9-t}) על הגרף, 0<t<90<t<9. המטרה: מקסימום של שטח המלבן.

2. צלעות המלבן: tt (לאורך ציר ה-xx) ו-9−t\sqrt{9-t} (לאורך ציר ה-yy).

3. השטח: S(t)=t9−tS(t)=t\sqrt{9-t}.

4. נגזרת של מכפלה: S′(t)=9−t+t⋅−129−t=2(9−t)−t29−t=18−3t29−tS'(t)=\sqrt{9-t}+t\cdot\frac{-1}{2\sqrt{9-t}}=\frac{2(9-t)-t}{2\sqrt{9-t}}=\frac{18-3t}{2\sqrt{9-t}}.

5. המונה מתאפס ב-t=6t=6. המכנה חיובי, ולכן הסימן הוא סימן המונה 18−3t18-3t: חיובי כש-t<6t<6 ושלילי כש-t>6t>6. מקסימום.

tt0<t<60<t<6666<t<96<t<9
S′(t)S'(t)++00−-
S(t)S(t)עולהמקסימוםיורדת

6. f(6)=3f(6)=\sqrt{3}, ולכן A(6,3)A(6,\sqrt3). השטח: S(6)=63≈10.39S(6)=6\sqrt{3}\approx10.39.

24681024OA
תשובה

t=6t=6. השטח הגדול ביותר: 636\sqrt{3}.

דוגמה ב - שורש של ביטוי ריבועי: מרחק מנקודה לגרף

נתונה הפונקציה f(x)=2xf(x)=\sqrt{2x} והנקודה A(5,0)A(5,0). מצאו את הנקודה PP על גרף הפונקציה שהמרחק שלה מ-AA הוא הקטן ביותר, ואת המרחק הזה.

פתרון

1. נתון: PP על הגרף של 2x\sqrt{2x} ו-A(5,0)A(5,0). המטרה: מינימום של המרחק APAP.

2. P(t,2t)P(t,\sqrt{2t}), כאשר t≥0t\ge0.

3. המרחק: d(t)=(t−5)2+(2t−0)2=t2−8t+25d(t)=\sqrt{(t-5)^2+(\sqrt{2t}-0)^2}=\sqrt{t^2-8t+25}.

4. נגזרת: d′(t)=2t−82t2−8t+25=t−4t2−8t+25d'(t)=\frac{2t-8}{2\sqrt{t^2-8t+25}}=\frac{t-4}{\sqrt{t^2-8t+25}}. הביטוי שבתוך השורש חיובי לכל tt (Δ=64−100<0\Delta=64-100<0), ולכן המכנה חיובי.

5. המונה מתאפס ב-t=4t=4. שלילי כש-t<4t<4 וחיובי כש-t>4t>4. מינימום.

tt0≤t<40\le t<444t>4t>4
d′(t)d'(t)−-00++
d(t)d(t)יורדתמינימוםעולה

6. זו נקודת הקיצון הפנימית היחידה. בקצה התחום d(0)=5d(0)=5, וזה יותר. לכן המרחק הקטן ביותר הוא d(4)=16−32+25=3d(4)=\sqrt{16-32+25}=3, ו-P(4,8)P(4,\sqrt8).

246824A(5,0)P
תשובה

P(4,8)P\left(4,\sqrt{8}\right). המרחק הקטן ביותר: 33.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בפונקציות וגרפים - פונקציית שורש

5. בעיות קיצון גאומטריות במישור - פולינום

בעיה גאומטרית עם נתון קבוע

צורה במישור, כמו מלבן או משולש, משנה את המידות שלה, אבל משהו נשאר קבוע: היקף, או משולש גדול שבתוכו הצורה חסומה. כשמידה אחת גדלה, מידה אחרת קטנה.

במדויק: בבעיית קיצון גאומטרית במישור מסמנים ב-xx אורך אחד בצורה, מבטאים באמצעותו את שאר המידות בעזרת הנתונים (היקף נתון, דמיון משולשים, משפט פיתגורס), ובונים פונקציה של xx לגודל שצריך להביא לקיצון (שטח, היקף, סכום ריבועים). כשכל המידות הן ביטויים ממעלה ראשונה ב-xx, הפונקציה יוצאת פולינום.

מלבן CDEFCDEF חסום במשולש ישר הזווית ABCABC (∠C=90∘\angle C=90^\circ, AC=6AC=6, BC=8BC=8): הקודקוד DD על BCBC, EE על היתר ABAB ו-FF על ACAC. אם CD=xCD=x, אז DB=8−xDB=8-x. המשולש BDEBDE דומה למשולש BCABCA, ולכן DE=6(8−x)8DE=\frac{6(8-x)}{8}. בסרטוט x=2x=2, ולכן DE=4.5DE=4.5.

x8-xABCDEF

מידות שמבטאים באמצעות xx

נתוןאיך מבטאים מידה שנייה
מלבן שהיקפו PP, צלע xxצלע שנייה P2−x\frac{P}{2}-x
קטע שאורכו aa, חלק אחד xxהחלק השני a−xa-x
קודקוד על צלע של משולשדמיון משולשים: יחס הצלעות המתאימות שווה
משולש ישר זווית, ניצב xx וניצב a−xa-xיתר x2+(a−x)2\sqrt{x^2+(a-x)^2}, וריבוע היתר x2+(a−x)2x^2+(a-x)^2
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיה גאומטרית

כשמבקשים מידה שעבורה שטח, היקף או אורך הוא הגדול ביותר או הקטן ביותר:

1. מסרטטים, ומסמנים את xx בסרטוט.

2. רושמים את התחום: x>0x>0, וגם כל מידה אחרת חיובית (למשל 8−x>08-x>0).

3. מבטאים את שאר המידות באמצעות xx: היקף נתון, דמיון משולשים, משפט פיתגורס.

4. בונים את פונקציית הגודל, גוזרים, ובודקים בטבלת סימנים.

5. עונים על מה שנשאלו: מידה, ערך הגודל, או שניהם.

שים לב

סכום ריבועים של קטעים, כמו AE2+DE2AE^2+DE^2, מחשבים במשפט פיתגורס ישר, בלי להוציא שורש. כך הפונקציה נשארת פולינום.

שים לב

בדיקה: מציבים את xx שמצאתם ובודקים שכל המידות חיוביות ושהנקודות נמצאות על הצלעות.

דוגמה - מלבן חסום במשולש ישר זווית: מקסימום של שטח

במשולש ישר הזווית ABCABC (∠C=90∘\angle C=90^\circ) נתון AC=6AC=6 ו-BC=8BC=8. המלבן CDEFCDEF חסום במשולש: DD על BCBC, EE על ABAB ו-FF על ACAC. נסמן CD=xCD=x.

א. הביעו באמצעות xx את DEDE.

ב. מצאו את xx שעבורו שטח המלבן הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: AC=6AC=6, BC=8BC=8, ∠C=90∘\angle C=90^\circ, CDEFCDEF מלבן ו-CD=xCD=x. המטרה: DEDE באמצעות xx, ואחר כך מקסימום של השטח.

2. DE∥ACDE\parallel AC (שניהם מאונכים ל-BCBC), ולכן △BDE∼△BCA\triangle BDE\sim\triangle BCA (ז.ז.).

3. יחס הדמיון: DECA=BDBC\frac{DE}{CA}=\frac{BD}{BC}, כלומר DE6=8−x8\frac{DE}{6}=\frac{8-x}{8}, ולכן DE=3(8−x)4DE=\frac{3(8-x)}{4}. התחום: 0<x<80<x<8.

4. השטח: S(x)=x⋅3(8−x)4=6x−34x2S(x)=x\cdot\frac{3(8-x)}{4}=6x-\frac34x^2.

5. נגזרת: S′(x)=6−32xS'(x)=6-\frac32x. משווים לאפס: x=4x=4.

6. סימן: S′(2)=3>0S'(2)=3>0 ו-S′(6)=−3<0S'(6)=-3<0. מקסימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.

xx0<x<40<x<4444<x<84<x<8
S′(x)S'(x)++00−-
S(x)S(x)עולהמקסימוםיורדת

7. DE=3⋅44=3DE=\frac{3\cdot4}{4}=3, והשטח S(4)=4⋅3=12S(4)=4\cdot3=12.

43ABCDEF
תשובה

א. DE=3(8−x)4DE=\frac{3(8-x)}{4}. ב. x=4x=4. השטח הגדול ביותר: 1212.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון גאומטריות במישור - פולינום

6. בעיות קיצון גאומטריות במישור - פונקציית שורש

בעיה גאומטרית שבה אורך יוצא שורש

לפעמים אחת המידות מתקבלת ממשפט פיתגורס, ואז היא שורש. למשל במשולש שווה שוקיים הגובה לבסיס מחושב בפיתגורס, ולכן השטח כולל שורש.

במדויק: בבעיית קיצון גאומטרית עם פונקציית שורש מסמנים ב-xx אורך אחד, ואחת המידות שתלויות בו היא שורש של ביטוי ב-xx (בדרך כלל מפיתגורס). הגודל שמביאים לקיצון הוא אז פונקציה מהצורה h(x)g(x)h(x)\sqrt{g(x)}, כאשר h(x)h(x) ממעלה ראשונה (או מספר) ו-g(x)g(x) ממעלה שנייה לכל היותר, והתחום כולל את התנאי g(x)>0g(x)>0.

משולש שווה שוקיים ABCABC שהיקפו 1212: הבסיס BC=2xBC=2x, ולכן כל שוק 6−x6-x. הגובה ADAD לבסיס חוצה אותו, ולכן BD=xBD=x, ובמשולש ABDABD: AD=(6−x)2−x2=36−12xAD=\sqrt{(6-x)^2-x^2}=\sqrt{36-12x}. בסרטוט x=1.5x=1.5: שוקיים 4.54.5 וגובה 18≈4.24\sqrt{18}\approx4.24.

x6-xABCD

אורך לפי משפט פיתגורס

מצבהאורך
משולש ישר זווית, יתר cc וניצב xxהניצב השני c2−x2\sqrt{c^2-x^2} (0<x<c0<x<c)
משולש שווה שוקיים, שוק aa וחצי בסיס xxהגובה לבסיס a2−x2\sqrt{a^2-x^2} (0<x<a0<x<a)
מלבן, צלע xx ואלכסון ddהצלע השנייה d2−x2\sqrt{d^2-x^2} (0<x<d0<x<d)
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיה גאומטרית עם שורש

כשאחת המידות יוצאת שורש:

1. מסמנים xx, מבטאים את שאר המידות (את השורש - בפיתגורס), ורושמים את התחום, כולל ביטוי חיובי בתוך השורש.

2. בונים את פונקציית הגודל, למשל S(x)=h(x)g(x)S(x)=h(x)\sqrt{g(x)}.

3. גוזרים בכלל המכפלה ובנגזרת של שורש, ומביאים למכנה משותף.

4. משווים את המונה לאפס, ובודקים בטבלת סימנים לפי המונה.

5. עונים על מה שנשאלו, בצורה מדויקת (עם שורש) או במספר עשרוני לפי השאלה.

שים לב

בקצוות התחום הצורה "נמחצת" (למשל גובה 00), והשטח שם 00. לכן כשיש נקודת קיצון אחת בפנים, היא שנותנת את השטח הגדול ביותר.

שים לב

אם מבקשים קיצון של אורך שהוא שורש, אפשר לחפש קיצון של הביטוי שבתוך השורש: יש להם אותן נקודות קיצון.

דוגמה - משולש שווה שוקיים עם היקף נתון: מקסימום של שטח

היקף המשולש שווה השוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC) הוא 1212. נסמן את אורך הבסיס BCBC ב-2x2x. מצאו את xx שעבורו שטח המשולש הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה. איזה משולש מתקבל?

פתרון

1. נתון: AB=ACAB=AC, ההיקף 1212, BC=2xBC=2x. המטרה: מקסימום של שטח המשולש.

2. השוקיים: AB=AC=12−2x2=6−xAB=AC=\frac{12-2x}{2}=6-x.

3. הגובה ADAD לבסיס במשולש שווה שוקיים חוצה את הבסיס, ולכן BD=xBD=x. פיתגורס במשולש ABDABD: AD=(6−x)2−x2=36−12xAD=\sqrt{(6-x)^2-x^2}=\sqrt{36-12x}.

4. התחום: x>0x>0, ו-36−12x>036-12x>0, כלומר 0<x<30<x<3.

5. השטח: S(x)=2x⋅36−12x2=x36−12xS(x)=\frac{2x\cdot\sqrt{36-12x}}{2}=x\sqrt{36-12x}.

6. נגזרת: S′(x)=36−12x+x⋅−12236−12x=36−12x−6x36−12x=36−18x36−12xS'(x)=\sqrt{36-12x}+x\cdot\frac{-12}{2\sqrt{36-12x}}=\frac{36-12x-6x}{\sqrt{36-12x}}=\frac{36-18x}{\sqrt{36-12x}}.

7. המונה מתאפס ב-x=2x=2. המונה חיובי כש-x<2x<2 ושלילי כש-x>2x>2. מקסימום.

xx0<x<20<x<2222<x<32<x<3
S′(x)S'(x)++00−-
S(x)S(x)עולהמקסימוםיורדת

8. S(2)=212=43≈6.93S(2)=2\sqrt{12}=4\sqrt{3}\approx6.93. הבסיס 44 והשוקיים 6−2=46-2=4: המשולש שווה צלעות.

244ABCD
תשובה

x=2x=2. השטח הגדול ביותר: 434\sqrt{3}. המשולש שווה צלעות שצלעו 44.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון גאומטריות במישור - פונקציית שורש

7. בעיות קיצון כלכליות

בעיות קיצון כלכליות

חנות רוצה להרוויח כמה שיותר. אם היא מורידה מחיר, היא מוכרת יותר יחידות, אבל מרוויחה פחות על כל יחידה. איפה האיזון הכי טוב?

במדויק: בבעיית קיצון כלכלית הגודל שמביאים לקיצון הוא סכום כסף - הכנסה, הוצאה או רווח - שתלוי במשתנה אחד (כמות, מחיר, הנחה). מבטאים את סכום הכסף כפונקציה של המשתנה, ומחפשים את הערך הגדול ביותר (להכנסה ולרווח) או הקטן ביותר (להוצאה), בתחום שתנאי השאלה מתירים.

הקשרים בין הגדלים

גודלאיך מחשבים
הכנסהמחיר ליחידה כפול מספר היחידות
הוצאהעלות ליחידה כפול מספר היחידות (ועוד הוצאות קבועות, אם יש)
רווחהכנסה פחות הוצאות
רווח ליחידהמחיר המכירה פחות עלות היחידה
כל הורדה של 11 ש"ח מוסיפה kk יחידותהורדה של xx ש"ח מוסיפה kxkx יחידות
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיה כלכלית

כשמבקשים רווח או הכנסה גדולים ביותר (או הוצאה קטנה ביותר):

1. מסמנים את המשתנה (הנחה, מחיר או כמות) ורושמים את התחום: המחיר והכמות חיוביים.

2. מבטאים באמצעות המשתנה את המחיר ואת מספר היחידות.

3. כותבים את סכום הכסף המבוקש כפונקציה, לפי טבלת הקשרים.

4. גוזרים, משווים לאפס, ובודקים בטבלת סימנים את סוג הקיצון.

5. עונים במונחי השאלה: מחיר, מספר יחידות, סכום כסף.

שים לב

הכנסה היא לא רווח. כשנתונה עלות ליחידה, מחסירים את ההוצאות לפני שגוזרים, וזה משנה את התשובה.

שים לב

כשהמשתנה הוא מספר יחידות או מספר אנשים, התשובה חייבת להיות מספר שלם. אם נקודת הקיצון יצאה לא שלמה, משווים את ערכי הפונקציה בשני המספרים השלמים הקרובים אליה.

דוגמה - הורדת מחיר והגדלת מכירות: מקסימום של רווח

חנות מוכרת 200200 יחידות של מוצר בשבוע, במחיר 5050 ש"ח ליחידה. כל יחידה עולה לחנות 2020 ש"ח. סקר הראה שכל הורדה של 11 ש"ח במחיר מוסיפה 1010 יחידות למכירות השבועיות.

בכמה שקלים צריך להוריד את המחיר כדי שהרווח השבועי יהיה הגדול ביותר? מהו הרווח הזה?

פתרון

1. נתון: 200200 יחידות במחיר 5050 ש"ח, עלות 2020 ש"ח ליחידה, כל 11 ש"ח הנחה מוסיף 1010 יחידות. המטרה: ההנחה שנותנת רווח מקסימלי.

2. נסמן ב-xx את ההורדה בש"ח. המחיר: 50−x50-x. מספר היחידות: 200+10x200+10x. הרווח ליחידה: 50−x−20=30−x50-x-20=30-x, ולכן 0≤x<300\le x<30 (אחרת אין רווח).

3. הרווח: P(x)=(30−x)(200+10x)=−10x2+100x+6000P(x)=(30-x)(200+10x)=-10x^2+100x+6000.

4. נגזרת: P′(x)=−20x+100P'(x)=-20x+100. משווים לאפס: x=5x=5.

5. סימן: P′(0)=100>0P'(0)=100>0 ו-P′(10)=−100<0P'(10)=-100<0. מקסימום, והוא נקודת הקיצון היחידה בתחום.

xx0≤x<50\le x<5555<x<305<x<30
P′(x)P'(x)++00−-
P(x)P(x)עולהמקסימוםיורדת

6. המחיר החדש 4545 ש"ח, ונמכרות 250250 יחידות. הרווח: P(5)=25⋅250=6250P(5)=25\cdot250=6250 ש"ח (לעומת 60006000 ש"ח בלי הנחה).

תשובה

להוריד את המחיר ב-55 ש"ח (ל-4545 ש"ח). הרווח השבועי הגדול ביותר: 62506250 ש"ח.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון כלכליות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.