דילוג לתוכן המרכזי

דף נוסחאות במתמטיקה לכיתה י' 4 יח"ל

כל הנוסחאות של כיתה י' 4 יח"ל לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

גאומטריה של המישור

נקודת מפגש התיכונים

AG:GD=2:1AG:GD=2:1, AG=23ADAG=\frac23AD, GD=13ADGD=\frac13AD

התיכון חוצה את השטח

AMAM תיכון: SABM=SACM=12SABCS_{ABM}=S_{ACM}=\frac12S_{ABC}

משולשים עם אותו גובה

DD על BCBC: SABDSADC=BDDC\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}}=\frac{BD}{DC}

התיכון ליתר והכלל ההפוך

∠C=90∘\angle C=90^\circ, CMCM תיכון ליתר: CM=12ABCM=\frac12AB

משפט חוצה הזווית

ADAD חוצה את הזווית AA: BDDC=ABAC\frac{BD}{DC}=\frac{AB}{AC}

גבהים ושטח

a⋅ha=b⋅hb=c⋅hc=2Sa\cdot h_a=b\cdot h_b=c\cdot h_c=2S

יחס ההיקפים

P1P2=k\frac{P_1}{P_2}=k

יחס השטחים

S1S2=k2\frac{S_1}{S_2}=k^2

יחס הקווים המיוחדים

קווים מתאימים: h1h2=m1m2=d1d2=k\frac{h_1}{h_2}=\frac{m_1}{m_2}=\frac{d_1}{d_2}=k

קטע אמצעים במשולש

קטע אמצעים במשולש: DE∥BCDE\parallel BC, DE=12BCDE=\frac12BC

קטע אמצעים בטרפז

קטע אמצעים בטרפז: EF=AB+DC2EF=\frac{AB+DC}{2}

טריגונומטריה במישור

היחסים הטריגונומטריים

sin⁡α=ac\sin\alpha=\frac{a}{c}, cos⁡α=bc\cos\alpha=\frac{b}{c}, tan⁡α=ab\tan\alpha=\frac{a}{b} (aa - הניצב מול α\alpha, bb - הניצב ליד α\alpha, cc - היתר)

ערכים בזוויות המיוחדות

α\alpha30∘30^\circ45∘45^\circ60∘60^\circ
sin⁡α\sin\alpha12\frac1222\frac{\sqrt2}{2}32\frac{\sqrt3}{2}
cos⁡α\cos\alpha32\frac{\sqrt3}{2}22\frac{\sqrt2}{2}12\frac12
tan⁡α\tan\alpha33\frac{\sqrt3}{3}113\sqrt3

ערכים ב-0∘0^\circ וב-90∘90^\circ

α\alpha0∘0^\circ90∘90^\circ
sin⁡α\sin\alpha0011
cos⁡α\cos\alpha1100
tan⁡α\tan\alpha00לא מוגדר

הזהות היסודית

sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1

טנגנס כמנה

tan⁡α=sin⁡αcos⁡α\tan\alpha=\frac{\sin\alpha}{\cos\alpha}

זוויות משלימות ל-90∘90^\circ

sin⁡(90∘−α)=cos⁡α\sin(90^\circ-\alpha)=\cos\alpha, cos⁡(90∘−α)=sin⁡α\cos(90^\circ-\alpha)=\sin\alpha

סינוס של זווית קהה

sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha

שיפוע וזווית

tan⁡α=∣m∣\tan\alpha=|m| (α\alpha - הזווית החדה שבין הישר y=mx+by=mx+b לציר ה-xx)

שטח משולש ישר זווית

S=a⋅b2S=\frac{a\cdot b}{2} (aa, bb - הניצבים)

שטח משולש

S=a⋅b⋅sin⁡γ2S=\frac{a\cdot b\cdot\sin\gamma}{2} (γ\gamma - הזווית הכלואה בין הצלעות aa ו-bb)

גאומטריה אנליטית

נוסחת המרחק

d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}

שיעורי אמצע הקטע

xM=x1+x22x_M=\frac{x_1+x_2}{2}, yM=y1+y22y_M=\frac{y_1+y_2}{2}

שיפוע לפי שתי נקודות

m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1} (ישר שאינו מאונך לציר ה-xx)

השיפוע וטנגנס הזווית עם ציר ה-xx

tan⁡α=m\tan\alpha=m: α\alpha הזווית החדה בין ישר עולה y=mx+by=mx+b ובין ציר ה-xx

משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1)

ישרים מקבילים ומתלכדים לפי השיפוע

ישרים מקבילים: m1=m2m_1=m_2

ישרים מאונכים

m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1

טכניקה אלגברית

נוסחאות הכפל המקוצר

(a±b)2=a2±2ab+b2(a\pm b)^2=a^2\pm2ab+b^2

a2−b2=(a−b)(a+b)a^2-b^2=(a-b)(a+b)

פירוק הטרינום לפי השורשים

ax2+bx+c=a(x−x1)(x−x2)ax^2+bx+c=a(x-x_1)(x-x_2), כאשר x1,2=−b±b2−4ac2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}

כפל, חילוק, חיבור וחיסור

ab⋅cd=acbd\frac{a}{b}\cdot\frac{c}{d}=\frac{ac}{bd}, ab:cd=ab⋅dc\frac{a}{b}:\frac{c}{d}=\frac{a}{b}\cdot\frac{d}{c}, ab±cd=ad±bcbd\frac{a}{b}\pm\frac{c}{d}=\frac{ad\pm bc}{bd}

חוקי החזקות

(a≠0, b≠0)(a\ne0,\ b\ne0): am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}, aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}, (am)n=amn(a^m)^n=a^{mn}, (ab)n=anbn(ab)^n=a^nb^n, (ab)n=anbn(\frac{a}{b})^n=\frac{a^n}{b^n}, a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}

שורש של מכפלה ושל מנה

ab=a⋅b\sqrt{ab}=\sqrt{a}\cdot\sqrt{b} (a,b≥0)(a,b\ge0), ab=ab\sqrt{\frac{a}{b}}=\frac{\sqrt{a}}{\sqrt{b}} (a≥0, b>0)(a\ge0,\ b>0)

הוצאת גורם מהשורש והכנסת גורם לשורש

a2b=ab\sqrt{a^2b}=a\sqrt{b} (a,b≥0)(a,b\ge0)

משוואות ואי-שוויונות

נוסחת השורשים

ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0: x1,2=−b±b2−4ac2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}

קדם אנליזה: משפחות פונקציות וטרנספורמציות

נקודות חיתוך וסימן של f(x)=mx+bf(x)=mx+b

f(x)=mx+bf(x)=mx+b: חיתוך עם ציר ה-yy (0,b)(0,b), חיתוך עם ציר ה-xx (−bm,0)(-\frac{b}{m},0) כאשר m≠0m\ne0

הקדקוד, עלייה וירידה

שיעור ה-xx של קדקוד הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c: x=−b2ax=-\frac{b}{2a}

זוגית ואי-זוגית

סוגתנאיסימטריה
זוגיתf(−x)=f(x)f(-x)=f(x)ציר ה-yy
אי-זוגיתf(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)ראשית הצירים

מה משתנה בהזזה אנכית g(x)=f(x)+kg(x)=f(x)+k

y=f(x)+ky=f(x)+k: הזזה אנכית ב-∣k∣|k| יחידות. k>0k>0 למעלה, k<0k<0 למטה

מה משתנה בהזזה אופקית g(x)=f(x−p)g(x)=f(x-p)

y=f(x−p)y=f(x-p): הזזה אופקית ב-∣p∣|p| יחידות. p>0p>0 ימינה, p<0p<0 שמאלה

מה משתנה בשיקוף

y=−f(x)y=-f(x): שיקוף ביחס לציר ה-xx. y=f(−x)y=f(-x): שיקוף ביחס לציר ה-yy

מה משתנה ב-g(x)=a⋅f(x)g(x)=a\cdot f(x), כאשר a>0a>0

y=a⋅f(x)y=a\cdot f(x): מתיחה אנכית פי ∣a∣|a| כאשר ∣a∣>1|a|>1, כיווץ אנכי כאשר ∣a∣<1|a|<1. כאשר a<0a<0 גם שיקוף ביחס לציר ה-xx

תכונות של g(x)=∣f(x)∣g(x)=|f(x)|

∣x∣=x|x|=x כאשר x≥0x\ge0, ∣x∣=−x|x|=-x כאשר x<0x<0

חשבון דיפרנציאלי: פונקציה פולינומיאלית

קצב שינוי ממוצע

קצב שינוי ממוצע בין x=ax=a ל-x=bx=b: f(b)−f(a)b−a\frac{f(b)-f(a)}{b-a}

הנגזרת בנקודה

f′(x0)f'(x_0): המספר שאליו שואף f(x0+h)−f(x0)h\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h} כאשר h→0h\to0

נגזרת של חזקה

(xk)′=k⋅xk−1(x^k)'=k\cdot x^{k-1}

נגזרת של קבוע ושל כפל בקבוע

(c)′=0(c)'=0, (a⋅f(x))′=a⋅f′(x)\quad(a\cdot f(x))'=a\cdot f'(x)

נגזרת של סכום והפרש

[f(x)±g(x)]′=f′(x)±g′(x)[f(x)\pm g(x)]'=f'(x)\pm g'(x)

נגזרת של מכפלת פונקציות

[f(x)⋅g(x)]′=f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x)

נגזרת של פונקציה מורכבת

[f(u(x))]′=f′(u(x))⋅u′(x)[f(u(x))]'=f'(u(x))\cdot u'(x)

משוואת משיק

משוואת משיק בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)): y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0)

חשבון דיפרנציאלי: פונקציית שורש

נגזרת של שורש

(x)′=12x\left(\sqrt{x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x}}

(f(x))′=f′(x)2f(x)\left(\sqrt{f(x)}\right)'=\frac{f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}

נגזרת של סכום והפרש עם שורש

[f(x)±g(x)]′=f′(x)±g′(x)[f(x)\pm g(x)]'=f'(x)\pm g'(x)

כלל המכפלה

[f(x)⋅g(x)]′=f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x)

משוואת משיק

y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1), m=f′(x1)m=f'(x_1)

חשבון דיפרנציאלי: בעיות ערך קיצון

נגזרת של שורש

(g(x))′=g′(x)2g(x)\left(\sqrt{g(x)}\right)'=\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}

סטטיסטיקה תיאורית: משתנה והצגת נתונים

סכום השכיחויות

f1+f2+⋯+fk=nf_1+f_2+\dots+f_k=n

שכיחות יחסית

שכיחות יחסית =fn=\dfrac{f}{n}, ובאחוזים fn⋅100%\dfrac{f}{n}\cdot100\%

חישוב שכיחות מצטברת ומעבר חזרה

Fk=Fk−1+fkF_k=F_{k-1}+f_k, fk=Fk−Fk−1\quad f_k=F_k-F_{k-1}

רוחב קבוצה

רוחב הקבוצה a≤x<ba\le x<b:  b−a\ b-a

הזווית של גזרה

α=fn⋅360∘\alpha=\dfrac{f}{n}\cdot360^\circ

הסתברות

הסתברות כשלכל התוצאות אותו סיכוי

P(A)=∣A∣∣U∣P(A)=\frac{|A|}{|U|} (לכל התוצאות אותו סיכוי)

הסתברות כשכיחות יחסית

P(A)=fNP(A)=\frac{f}{N} (בחירה אקראית מאוכלוסייה)

הסתברות כיחס שטחים

P(A)=SASUP(A)=\frac{S_A}{S_U}

כללי ההסתברות

0≤P(A)≤10\le P(A)\le1, P(U)=1P(U)=1, P(∅)=0P(\emptyset)=0

A⊆B⇒P(A)≤P(B)A\subseteq B\Rightarrow P(A)\le P(B)

P(A‾)=1−P(A)P(\overline{A})=1-P(A)

הסתברות של איחוד מאורעות

P(A∪B)=P(A)+P(B)−P(A∩B)P(A\cup B)=P(A)+P(B)-P(A\cap B)

AA, BB זרים: P(A∪B)=P(A)+P(B)P(A\cup B)=P(A)+P(B)

הסתברות מותנית

P(A/B)=P(A∩B)P(B)P(A/B)=\frac{P(A\cap B)}{P(B)}

P(A∩B)=P(B)⋅P(A/B)P(A\cap B)=P(B)\cdot P(A/B)

נוסחת ההסתברות השלמה

P(A)=P(A/B)⋅P(B)+P(A/B‾)⋅P(B‾)P(A)=P(A/B)\cdot P(B)+P(A/\overline{B})\cdot P(\overline{B})

נוסחת בייס

P(A/B)⋅P(B)=P(B/A)⋅P(A)P(A/B)\cdot P(B)=P(B/A)\cdot P(A)

שלוש דרכים לבדוק אי-תלות

AA, BB בלתי תלויים: P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.