דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חשבון דיפרנציאלי: פונקציית שורש

מתמטיקה כיתה י' 4 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחשבון דיפרנציאלי: פונקציית שורש: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: השורש הריבועי

את השורש הריבועי אנחנו מכירים מזמן: 9=3\sqrt{9}=3, כי 32=93^2=9 ו-33 אינו שלילי.

במדויק: עבור מספר b≥0b\ge0, b\sqrt{b} הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-bb. עבור b<0b<0 השורש לא מוגדר. לכן תמיד b≥0\sqrt{b}\ge0, ו-b=0\sqrt{b}=0 רק כאשר b=0b=0.

הגרף של y=xy=\sqrt{x} מתחיל בנקודה (0,0)(0,0) ועולה. כש-x<0x<0 אין גרף, כי שם השורש לא מוגדר. הגרף כולו נמצא מעל ציר ה-xx או עליו.

-224681024(4,2)(9,3)

פונקציות השורש בנושא הזה

בנושא הזה נגזור ונחקור פונקציות שיש בהן שורש של פולינום, למשל 8+2x−x2\sqrt{8+2x-x^2}, x+23−xx+2\sqrt{3-x} או (x−4)x+2(x-4)\sqrt{x+2}.

במדויק: אלה פונקציות משלושה סוגים:

- y=f(x)y=\sqrt{f(x)}, כאשר f(x)f(x) פולינום ממעלה שנייה לכל היותר.

•סכום או הפרש של פונקציה כזאת ושל פולינום, למשל y=x+23−xy=x+2\sqrt{3-x}.

•מכפלה y=g(x)⋅f(x)y=g(x)\cdot\sqrt{f(x)}, כאשר f(x)f(x) ממעלה ראשונה ו-g(x)g(x) פולינום ממעלה שנייה לכל היותר.

תזכורת: הנגזרת

בפולינומים למדנו שהנגזרת מודדת כמה הגרף תלול בכל נקודה. עכשיו נשתמש בה גם בפונקציות עם שורש.

במדויק: f′(x0)f'(x_0) הוא השיפוע של המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)), כאשר המשיק הזה קיים ואינו מקביל לציר ה-yy. כאשר f′(x)>0f'(x)>0 בכל נקודה של קטע, ff עולה בקטע. כאשר f′(x)<0f'(x)<0 בכל נקודה של קטע, ff יורדת בקטע.

1. תחום ההגדרה של y=√f(x)

תחום ההגדרה של f(x)\sqrt{f(x)}

מתחת לשורש אסור שיהיה מספר שלילי. לכן ב-6−2x\sqrt{6-2x}, למשל, אי אפשר להציב x=5x=5: מקבלים −4\sqrt{-4}.

במדויק: תחום ההגדרה של y=f(x)y=\sqrt{f(x)}, כאשר f(x)f(x) פולינום, הוא קבוצת כל ערכי xx שבהם f(x)≥0f(x)\ge0. הערכים שבהם f(x)=0f(x)=0 שייכים לתחום, ובהם y=0y=0.

בסרטוט הפרבולה y=8+2x−x2y=8+2x-x^2 (מקווקו) והגרף של y=8+2x−x2y=\sqrt{8+2x-x^2} (קו מלא). לשורש יש גרף רק היכן שהפרבולה מעל ציר ה-xx או עליו: בקטע −2≤x≤4-2\le x\le4. בקצוות הקטע שני הגרפים נפגשים בנקודות (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0).

-6-4-22468-4-2246810(-2,0)(4,0)
דרך הפתרון

מציאת תחום ההגדרה של f(x)\sqrt{f(x)}

כשנתונה פונקציה y=f(x)y=\sqrt{f(x)}:

1. רושמים את התנאי f(x)≥0f(x)\ge0.

2. פותרים את אי-השוויון. כש-f(x)f(x) ריבועי: מוצאים את שורשי f(x)=0f(x)=0, ובודקים לפי סימן המקדם של x2x^2 איפה הפרבולה מעל ציר ה-xx.

3. כותבים את התחום, כולל הנקודות שבהן f(x)=0f(x)=0.

התחום לפי סוג הביטוי שמתחת לשורש

הביטוי מתחת לשורשתחום ההגדרה
mx+nmx+n עם m>0m>0x≥−nmx\ge-\frac{n}{m}
mx+nmx+n עם m<0m<0x≤−nmx\le-\frac{n}{m}
ax2+bx+cax^2+bx+c עם a>0a>0 ושני שורשים x1<x2x_1<x_2x≤x1x\le x_1 או x≥x2x\ge x_2
ax2+bx+cax^2+bx+c עם a<0a<0 ושני שורשים x1<x2x_1<x_2x1≤x≤x2x_1\le x\le x_2
ax2+bx+cax^2+bx+c עם a>0a>0 ו-Δ≤0\Delta\le0כל xx
שים לב

כשהמקדם של xx שלילי, הכיוון מתהפך: 6−2x≥06-2x\ge0 נותן x≤3x\le3, לא x≥3x\ge3.

שים לב

כש-a<0a<0 ו-Δ<0\Delta<0, הביטוי שלילי לכל xx, ולשורש אין תחום הגדרה בכלל. כש-a<0a<0 ו-Δ=0\Delta=0, התחום הוא נקודה אחת. למשל −(x−1)2\sqrt{-(x-1)^2} מוגדר רק ב-x=1x=1.

דוגמה א - ביטוי ממעלה ראשונה עם מקדם שלילי

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)=6−2xf(x)=\sqrt{6-2x}.

פתרון

1. התנאי: 6−2x≥06-2x\ge0.

2. מעבירים אגף: −2x≥−6-2x\ge-6.

3. מחלקים ב-−2-2 והופכים את סימן אי-השוויון: x≤3x\le3.

4. בדיקה: f(3)=0=0f(3)=\sqrt{0}=0 מוגדר, f(4)=−2f(4)=\sqrt{-2} לא מוגדר.

תשובה

x≤3x\le3

דוגמה ב - ביטוי ריבועי עם מקדם שלילי של x2x^2

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)=8+2x−x2f(x)=\sqrt{8+2x-x^2}.

פתרון

1. התנאי: 8+2x−x2≥08+2x-x^2\ge0.

2. שורשי המשוואה −x2+2x+8=0-x^2+2x+8=0: כופלים ב-−1-1 ומקבלים x2−2x−8=0x^2-2x-8=0, כלומר (x−4)(x+2)=0(x-4)(x+2)=0. השורשים: x=−2x=-2 ו-x=4x=4.

3. המקדם של x2x^2 שלילי, ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מטה, והיא מעל ציר ה-xx בין השורשים.

4. בדיקה: x=0x=0 נותן 8≥08\ge0, ו-x=5x=5 נותן −7<0-7<0.

תשובה

−2≤x≤4-2\le x\le4

שאלות פתוחות על תחום ההגדרה של y=√f(x)

2. נגזרת של y=√f(x)

הנגזרת של f(x)\sqrt{f(x)}

הפונקציה f(x)\sqrt{f(x)} היא פונקציה מורכבת: קודם מחשבים את f(x)f(x), ואחר כך מוציאים ממנו שורש. לכן גוזרים אותה כמו כל פונקציה מורכבת: נגזרת חיצונית כפול נגזרת פנימית.

במדויק: בכל נקודה xx שבה f(x)>0f(x)>0, הנגזרת של y=f(x)y=\sqrt{f(x)} היא y′=f′(x)2f(x)y'=\frac{f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}. בנקודה שבה f(x)=0f(x)=0 הנוסחה מחלקת ב-00, ושם הנגזרת לא מוגדרת.

הנגזרת החיצונית היא הנגזרת של u\sqrt{u} לפי uu, כלומר 12u\frac{1}{2\sqrt{u}}. הנגזרת הפנימית היא f′(x)f'(x). כופלים ומקבלים את הנוסחה.

המכנה 2f(x)2\sqrt{f(x)} חיובי בכל נקודה שבה הנגזרת מוגדרת. לכן הסימן של הנגזרת נקבע רק לפי f′(x)f'(x).

נגזרת של שורש

(x)′=12x\left(\sqrt{x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x}}, כאשר x>0x>0.

(f(x))′=f′(x)2f(x)\left(\sqrt{f(x)}\right)'=\frac{f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}, כאשר f(x)>0f(x)>0.

(kf(x))′=k⋅f′(x)2f(x)\left(k\sqrt{f(x)}\right)'=\frac{k\cdot f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}, כאשר kk מספר קבוע.

סימן הנגזרת

בכל נקודה שבה f(x)>0f(x)>0, ל-(f(x))′\left(\sqrt{f(x)}\right)' יש אותו סימן כמו ל-f′(x)f'(x). לכן f(x)\sqrt{f(x)} עולה היכן ש-ff עולה, ויורדת היכן ש-ff יורדת, בתוך תחום ההגדרה.

שים לב

שוכחים את הנגזרת הפנימית. (6−2x)′\left(\sqrt{6-2x}\right)' אינו 126−2x\frac{1}{2\sqrt{6-2x}}, אלא −226−2x=−16−2x\frac{-2}{2\sqrt{6-2x}}=\frac{-1}{\sqrt{6-2x}}.

שים לב

השורש נשאר במכנה ולא נגזר שוב: במכנה כותבים 2f(x)2\sqrt{f(x)}, כלומר את הפונקציה עצמה כפול 22.

דוגמה - ביטוי ריבועי מתחת לשורש, וחישוב שיפוע בנקודה

נתונה הפונקציה f(x)=x2−2x+5f(x)=\sqrt{x^2-2x+5}. מצאו את f′(x)f'(x) ואת f′(3)f'(3).

פתרון

1. הביטוי הפנימי x2−2x+5x^2-2x+5, ונגזרתו 2x−22x-2.

2. לפי הנוסחה: f′(x)=2x−22x2−2x+5f'(x)=\frac{2x-2}{2\sqrt{x^2-2x+5}}.

3. מצמצמים ב-22: f′(x)=x−1x2−2x+5f'(x)=\frac{x-1}{\sqrt{x^2-2x+5}}.

4. מציבים x=3x=3: f′(3)=29−6+5=28=222=22f'(3)=\frac{2}{\sqrt{9-6+5}}=\frac{2}{\sqrt{8}}=\frac{2}{2\sqrt{2}}=\frac{\sqrt{2}}{2}.

תשובה

f′(x)=x−1x2−2x+5f'(x)=\frac{x-1}{\sqrt{x^2-2x+5}}, f′(3)=22f'(3)=\frac{\sqrt{2}}{2}

שאלות פתוחות על נגזרת של y=√f(x)

3. נגזרת של סכום והפרש של פונקציית שורש ופונקציה פולינומיאלית

סכום והפרש של שורש ופולינום

פונקציה כמו 2x−x2\sqrt{x}-x בנויה משני חלקים: השורש 2x2\sqrt{x} והפולינום xx. גוזרים כל חלק לבד, ומחברים או מחסרים.

במדויק: פונקציה מהצורה y=p(x)+kf(x)y=p(x)+k\sqrt{f(x)}, כאשר p(x)p(x) ו-f(x)f(x) פולינומים ו-kk מספר שונה מ-00, מוגדרת היכן ש-f(x)≥0f(x)\ge0 (הפולינום pp מוגדר לכל xx). הנגזרת שלה מוגדרת היכן ש-f(x)>0f(x)>0.

למשל f(x)=2x−xf(x)=2\sqrt{x}-x מוגדרת עבור x≥0x\ge0. הנגזרת f′(x)=1x−1f'(x)=\frac{1}{\sqrt{x}}-1 מתאפסת ב-x=1x=1, ושם הגרף מגיע לנקודה הגבוהה ביותר שלו, (1,1)(1,1). הגרף חותך את ציר ה-xx ב-(0,0)(0,0) וב-(4,0)(4,0).

246810-4-22(1,1)(4,0)

נגזרת של סכום והפרש עם שורש

(p(x)±kf(x))′=p′(x)±k⋅f′(x)2f(x)\left(p(x)\pm k\sqrt{f(x)}\right)'=p'(x)\pm\frac{k\cdot f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}, כאשר f(x)>0f(x)>0.

דרך הפתרון

פתרון f′(x)=0f'(x)=0 כשיש שורש בנגזרת

כשהנגזרת היא סכום של מספר ושבר עם שורש, למשל 1−13−x=01-\frac{1}{\sqrt{3-x}}=0:

1. מבודדים את השבר: 13−x=1\frac{1}{\sqrt{3-x}}=1.

2. מבודדים את השורש: 3−x=1\sqrt{3-x}=1.

3. מעלים את שני האגפים בריבוע ופותרים: 3−x=13-x=1.

4. בודקים כל פתרון בנגזרת המקורית, ובודקים שהוא בתוך התחום שבו f(x)>0f(x)>0.

שים לב

העלאה בריבוע יכולה להוסיף פתרון שגוי. אם אחרי הבידוד מתקבל 3−x=−1\sqrt{3-x}=-1, אין פתרון בכלל, כי שורש אינו שלילי.

שים לב

מספר קבוע שמחברים לפונקציה לא משנה את הנגזרת: ל-f(x)+6f(x)+6 ול-f(x)f(x) יש אותה נגזרת.

דוגמה - פולינום ועוד שורש של ביטוי ממעלה ראשונה

נתונה הפונקציה f(x)=x+23−xf(x)=x+2\sqrt{3-x}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.

ב. מצאו את f′(x)f'(x).

ג. מצאו את הנקודה על גרף הפונקציה שבה f′(x)=0f'(x)=0.

פתרון

1. א. 3−x≥03-x\ge0, ולכן x≤3x\le3.

2. ב. הנגזרת של xx היא 11. הנגזרת של 23−x2\sqrt{3-x} היא 2⋅(−1)23−x=−13−x\frac{2\cdot(-1)}{2\sqrt{3-x}}=\frac{-1}{\sqrt{3-x}}. לכן f′(x)=1−13−xf'(x)=1-\frac{1}{\sqrt{3-x}}, עבור x<3x<3.

3. ג. 1−13−x=01-\frac{1}{\sqrt{3-x}}=0, כלומר 3−x=1\sqrt{3-x}=1.

4. מעלים בריבוע: 3−x=13-x=1, ולכן x=2x=2. בדיקה: 1−11=01-\frac{1}{\sqrt{1}}=0, ו-2<32<3.

5. f(2)=2+21=4f(2)=2+2\sqrt{1}=4.

תשובה

א. x≤3x\le3. ב. f′(x)=1−13−xf'(x)=1-\frac{1}{\sqrt{3-x}}. ג. (2,4)(2,4)

שאלות פתוחות על נגזרת של סכום והפרש של פונקציית שורש ופונקציה פולינומיאלית

4. נגזרת של מכפלה מהצורה y=g(x)·√f(x)

מכפלה של פולינום בשורש

הפונקציה (x−4)x+2(x-4)\sqrt{x+2} היא מכפלה של שתי פונקציות: הפולינום x−4x-4 והשורש x+2\sqrt{x+2}. גוזרים אותה בכלל המכפלה, ואת השורש גוזרים כמו פונקציה מורכבת.

במדויק: פונקציה מהצורה y=g(x)⋅f(x)y=g(x)\cdot\sqrt{f(x)}, כאשר f(x)f(x) ממעלה ראשונה ו-g(x)g(x) פולינום ממעלה שנייה לכל היותר, מוגדרת היכן ש-f(x)≥0f(x)\ge0. הנגזרת שלה מחושבת בכלל המכפלה בנקודות שבהן f(x)>0f(x)>0.

הגרף של y=(x−4)x+2y=(x-4)\sqrt{x+2} מתחיל בקצה התחום (−2,0)(-2,0). הוא חותך את ציר ה-xx גם ב-(4,0)(4,0), כי שם הגורם x−4x-4 מתאפס. בין שתי הנקודות האלה הגורם x−4x-4 שלילי, ולכן הגרף מתחת לציר ה-xx.

-4-22468-6-4-2246810(-2,0)(4,0)

כלל המכפלה

[u(x)⋅v(x)]′=u′(x)⋅v(x)+u(x)⋅v′(x)[u(x)\cdot v(x)]'=u'(x)\cdot v(x)+u(x)\cdot v'(x)

ועם שורש:

(g(x)f(x))′=g′(x)f(x)+g(x)⋅f′(x)2f(x)=2g′(x)f(x)+g(x)f′(x)2f(x)\left(g(x)\sqrt{f(x)}\right)'=g'(x)\sqrt{f(x)}+\frac{g(x)\cdot f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}=\frac{2g'(x)f(x)+g(x)f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}

דרך הפתרון

גזירת מכפלה עם שורש והבאה לשבר אחד

כשנתונה פונקציה y=g(x)f(x)y=g(x)\sqrt{f(x)}:

1. גוזרים בכלל המכפלה: g′(x)f(x)+g(x)⋅f′(x)2f(x)g'(x)\sqrt{f(x)}+g(x)\cdot\frac{f'(x)}{2\sqrt{f(x)}}.

2. מביאים למכנה משותף 2f(x)2\sqrt{f(x)}: את האיבר הראשון כופלים ב-2f(x)2f(x)\frac{2\sqrt{f(x)}}{2\sqrt{f(x)}}, ומקבלים במונה 2g′(x)f(x)2g'(x)f(x), כי f(x)⋅f(x)=f(x)\sqrt{f(x)}\cdot\sqrt{f(x)}=f(x).

3. מכנסים את המונה ומפשטים.

שים לב

משווים ל-00 רק אחד משני האיברים לפני המכנה המשותף. קודם הופכים את הנגזרת לשבר אחד, ורק אז משווים את המונה ל-00.

שים לב

בדיקה עצמית: הציבו מספר נוח בנגזרת לפני הפישוט ואחריו. צריך לצאת אותו ערך.

דוגמה - גורם ממעלה ראשונה כפול שורש של ביטוי ממעלה ראשונה

נתונה הפונקציה f(x)=(x−4)x+2f(x)=(x-4)\sqrt{x+2}. מצאו את f′(x)f'(x) ואת f′(2)f'(2).

פתרון

1. u=x−4u=x-4, u′=1u'=1. v=x+2v=\sqrt{x+2}, v′=12x+2v'=\frac{1}{2\sqrt{x+2}}.

2. כלל המכפלה: f′(x)=1⋅x+2+(x−4)⋅12x+2f'(x)=1\cdot\sqrt{x+2}+(x-4)\cdot\frac{1}{2\sqrt{x+2}}.

3. מכנה משותף 2x+22\sqrt{x+2}: f′(x)=2(x+2)+(x−4)2x+2=3x2x+2f'(x)=\frac{2(x+2)+(x-4)}{2\sqrt{x+2}}=\frac{3x}{2\sqrt{x+2}}.

4. f′(2)=624=64=32f'(2)=\frac{6}{2\sqrt{4}}=\frac{6}{4}=\frac{3}{2}.

5. בדיקה לפני הפישוט: 4+−22⋅2=2−12=32\sqrt{4}+\frac{-2}{2\cdot2}=2-\frac{1}{2}=\frac{3}{2}. אותו ערך.

תשובה

f′(x)=3x2x+2f'(x)=\frac{3x}{2\sqrt{x+2}}, f′(2)=32f'(2)=\frac{3}{2}

שאלות פתוחות על נגזרת של מכפלה מהצורה y=g(x)·√f(x)

5. שיפוע משיק ומשוואת משיק לגרף פונקציית שורש

המשיק לגרף בנקודה

המשיק הוא הישר שנוגע בגרף בנקודה ויוצא באותו כיוון כמו הגרף באותה נקודה. את השיפוע שלו נותנת הנגזרת.

במדויק: אם f′(x0)f'(x_0) קיים, המשיק לגרף ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) הוא הישר שעובר בנקודה הזאת ושהשיפוע שלו f′(x0)f'(x_0). בקצה התחום של שורש, שם f(x)=0f(x)=0 מתחת לשורש, הנגזרת לא מוגדרת, ואין משיק כזה.

בסרטוט הגרף של y=xy=\sqrt{x} (קו מלא) והמשיק לו בנקודה (4,2)(4,2) (מקווקו). השיפוע הוא 124=14\frac{1}{2\sqrt{4}}=\frac{1}{4}, ומשוואת המשיק y=14x+1y=\frac{1}{4}x+1.

-224681024(4,2)

משוואת משיק

המשיק לגרף ff בנקודה שבה x=x0x=x_0:

y−f(x0)=f′(x0)(x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)(x-x_0)

דרך הפתרון

משוואת משיק בנקודה נתונה

כשנתון שיעור ה-xx של נקודת ההשקה x0x_0:

1. מחשבים y0=f(x0)y_0=f(x_0).

2. גוזרים ומחשבים את השיפוע m=f′(x0)m=f'(x_0).

3. מציבים ב-y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0) ומעבירים לצורה y=mx+ny=mx+n.

דרך הפתרון

משיק עם שיפוע נתון

כשנתון שיפוע המשיק mm (למשל המשיק מקביל לישר נתון):

1. פותרים f′(x)=mf'(x)=m ומקבלים את x0x_0. בודקים שהוא בתחום שבו הנגזרת מוגדרת.

2. מחשבים y0=f(x0)y_0=f(x_0).

3. מציבים ב-y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0).

שים לב

שיעור ה-yy של נקודת ההשקה מחשבים בפונקציה ff, לא בנגזרת. הנגזרת נותנת רק את השיפוע.

דוגמה א - משיק בנקודה ששיעור ה-xx שלה נתון

נתונה הפונקציה f(x)=2x+1f(x)=\sqrt{2x+1}. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x=4x=4.

פתרון

1. f(4)=9=3f(4)=\sqrt{9}=3. נקודת ההשקה (4,3)(4,3).

2. f′(x)=222x+1=12x+1f'(x)=\frac{2}{2\sqrt{2x+1}}=\frac{1}{\sqrt{2x+1}}, ולכן f′(4)=13f'(4)=\frac{1}{3}.

3. y−3=13(x−4)y-3=\frac{1}{3}(x-4), כלומר y=13x+53y=\frac{1}{3}x+\frac{5}{3}.

תשובה

y=13x+53y=\frac{1}{3}x+\frac{5}{3}

דוגמה ב - משיק המקביל לישר נתון

נתונה הפונקציה f(x)=x+3f(x)=\sqrt{x+3}. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה המקביל לישר y=14xy=\frac{1}{4}x.

פתרון

1. נתון: הפונקציה, והמשיק מקביל לישר שהשיפוע שלו 14\frac{1}{4}. המטרה: משוואת המשיק.

2. ישרים מקבילים הם בעלי אותו שיפוע, ולכן צריך f′(x)=14f'(x)=\frac{1}{4}.

3. f′(x)=12x+3=14f'(x)=\frac{1}{2\sqrt{x+3}}=\frac{1}{4}, ולכן 2x+3=42\sqrt{x+3}=4, x+3=2\sqrt{x+3}=2, x+3=4x+3=4, x=1x=1.

4. f(1)=4=2f(1)=\sqrt{4}=2. נקודת ההשקה (1,2)(1,2).

5. y−2=14(x−1)y-2=\frac{1}{4}(x-1), כלומר y=14x+74y=\frac{1}{4}x+\frac{7}{4}.

בסרטוט: הגרף של ff (קו מלא) והמשיק (מקווקו).

-4-2246824(1,2)
תשובה

y=14x+74y=\frac{1}{4}x+\frac{7}{4}

שאלות פתוחות על שיפוע משיק ומשוואת משיק לגרף פונקציית שורש

6. תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון, כולל קיצון בקצה תחום ההגדרה

קיצון בפונקציית שורש, כולל בקצה

לפונקציית שורש יש לעתים קצה תחום: נקודה שבה הגרף מתחיל או נגמר. גם נקודה כזאת יכולה להיות הנקודה הגבוהה או הנמוכה ביותר בסביבה שלה.

במדויק: הנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) היא נקודת מקסימום של ff אם יש קטע סביב x0x_0 שבו לכל xx מתחום ההגדרה מתקיים f(x)≤f(x0)f(x)\le f(x_0). היא נקודת מינימום אם באותו אופן f(x)≥f(x0)f(x)\ge f(x_0). כאשר x0x_0 הוא קצה של תחום ההגדרה ושייך לתחום, משווים רק לנקודות שבצד אחד שלו, וזו נקודת קיצון בקצה.

למשל f(x)=4−xf(x)=\sqrt{4-x} מוגדרת עבור x≤4x\le4, והיא יורדת בכל התחום. הנקודה (4,0)(4,0) נמוכה מכל הנקודות שלפניה, ולכן היא נקודת מינימום בקצה.

-6-4-224624(4,0)(-5,3)
דרך הפתרון

תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון

כשמבקשים את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון של פונקציה עם שורש:

1. מוצאים את תחום ההגדרה ואת הקצוות שלו.

2. גוזרים ומביאים לשבר אחד.

3. פותרים f′(x)=0f'(x)=0, ומשאירים רק פתרונות שבתוך התחום.

4. בונים טבלה: הקצוות, הנקודות שבהן f′(x)=0f'(x)=0, והקטעים ביניהן. בכל קטע מציבים מספר ב-f′(x)f'(x).

5. f′f' עוברת מ-++ ל-−-: מקסימום. מ-−- ל-++: מינימום. קובעים גם את סוג הקיצון בכל קצה.

6. מחשבים את שיעור ה-yy של כל נקודת קיצון בפונקציה ff.

סוג הקיצון בקצה התחום

הקצההפונקציה ליד הקצהסוג הקיצון
התחום מתחיל בועולה אחריומינימום
התחום מתחיל בויורדת אחריומקסימום
התחום נגמר בועולה לפניומקסימום
התחום נגמר בויורדת לפניומינימום

קיצון מקומי וקיצון מוחלט

•כל נקודת קיצון שמצאנו בטבלה, כולל קצה, היא קיצון מקומי: משווים אותה רק לנקודות שבסביבתה.

- מקסימום מוחלט הוא נקודה שבה ff מקבלת את הערך הגדול ביותר שלה בכל תחום ההגדרה. מינימום מוחלט: הערך הקטן ביותר בכל התחום.

•כדי למצוא קיצון מוחלט משווים את שיעורי ה-yy של כל נקודות הקיצון המקומי, ובודקים לפי הטבלה אם הגרף ממשיך לעלות או לרדת בלי גבול. אם כן, אין קיצון מוחלט מהסוג הזה.

שים לב

ב-y=f(x)y=\sqrt{f(x)} כל נקודה שבה f(x)=0f(x)=0 היא מינימום מוחלט, כי f(x)≥0\sqrt{f(x)}\ge0 בכל התחום.

שים לב

המכנה 2f(x)2\sqrt{f(x)} חיובי בתוך התחום, ולכן הסימן של f′(x)f'(x) נקבע לפי המונה בלבד.

שים לב

שוכחים את הקצה. בבגרות כתוב לפעמים במפורש "מצאו את כל נקודות הקיצון". רשמו את הקצוות כבר בשלב תחום ההגדרה, ושימו אותם בטבלה.

שים לב

סוג הקיצון בקצה נקבע לפי כיוון הגרף ליד הקצה (הסימן של f′f' בקטע הסמוך), לא לפי הערך של ff בקצה.

דוגמה - מקסימום פנימי, מינימום בקצה וקיצון מוחלט

נתונה הפונקציה f(x)=(x+1)5−xf(x)=(x+1)\sqrt{5-x}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.

ב. מצאו את כל נקודות הקיצון של הפונקציה, וקבעו את סוגן.

ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה.

ד. האם לפונקציה יש נקודת מקסימום מוחלט? נקודת מינימום מוחלט?

פתרון

1. א. 5−x≥05-x\ge0, ולכן x≤5x\le5. הקצה: x=5x=5.

2. הנגזרת: f′(x)=1⋅5−x+(x+1)⋅−125−x=2(5−x)−(x+1)25−x=9−3x25−xf'(x)=1\cdot\sqrt{5-x}+(x+1)\cdot\frac{-1}{2\sqrt{5-x}}=\frac{2(5-x)-(x+1)}{2\sqrt{5-x}}=\frac{9-3x}{2\sqrt{5-x}}.

3. 9−3x=09-3x=0, ולכן x=3x=3, בתוך התחום. f(3)=42f(3)=4\sqrt{2}. בקצה: f(5)=0f(5)=0.

4. טבלה: f′(0)=925>0f'(0)=\frac{9}{2\sqrt{5}}>0, f′(4)=−32<0f'(4)=\frac{-3}{2}<0.

xxx<3x<3333<x<53<x<555
f′(x)f'(x)++00−-לא מוגדרת
f(x)f(x)↗424\sqrt{2}↘00

5. ב. ב-x=3x=3 הנגזרת עוברת מ-++ ל-−-: מקסימום (3,42)(3,4\sqrt{2}). התחום נגמר ב-x=5x=5, והפונקציה יורדת לפניו: מינימום בקצה (5,0)(5,0).

6. ג. עולה ב-x<3x<3, יורדת ב-3<x<53<x<5.

7. ד. בכל התחום הפונקציה עולה עד x=3x=3 ויורדת אחריו, ולכן f(3)=42f(3)=4\sqrt{2} הוא הערך הגדול ביותר: מקסימום מוחלט (3,42)(3,4\sqrt{2}).

8. כש-xx קטן בלי גבול, x+1x+1 שלילי ו-5−x\sqrt{5-x} גדל, ולכן f(x)f(x) יורד בלי גבול. למשל f(−4)=−3⋅3=−9<0f(-4)=-3\cdot3=-9<0. לכן (5,0)(5,0) הוא מינימום מקומי בלבד, ואין מינימום מוחלט.

בסרטוט: המקסימום (3,42)≈(3,5.66)(3,4\sqrt{2})\approx(3,5.66) והמינימום בקצה (5,0)(5,0).

-4-2246-10-8-6-4-22468(3,5.66)(5,0)
תשובה

א. x≤5x\le5. ב. מקסימום (3,42)(3,4\sqrt{2}), מינימום בקצה (5,0)(5,0). ג. עולה: x<3x<3; יורדת: 3<x<53<x<5. ד. מקסימום מוחלט (3,42)(3,4\sqrt{2}); אין מינימום מוחלט.

שאלות פתוחות על תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון, כולל קיצון בקצה תחום ההגדרה

7. חקירת פונקציית שורש וסרטוט סקיצה

חקירה של פונקציית שורש

לחקור פונקציה פירושו לאסוף עליה את כל המידע שצריך כדי לסרטט אותה: איפה היא מוגדרת, איפה היא פוגשת את הצירים, ואיפה היא עולה ויורדת.

במדויק: חקירה של פונקציית שורש כוללת: תחום ההגדרה, נקודות החיתוך עם הצירים, נקודות הקיצון (כולל קצוות התחום) ותחומי העלייה והירידה. סקיצה היא סרטוט שמראה את כל הנקודות האלה ואת כיוון הגרף בכל קטע, בלי להקפיד על קנה מידה.

דרך הפתרון

שלבי החקירה

כשמבקשים לחקור פונקציה עם שורש ולסרטט סקיצה:

1. תחום הגדרה: הביטוי מתחת לשורש ≥0\ge0. אם התחום סימטרי סביב 00, בודקים זוגיות.

2. חיתוך עם ציר ה-yy: רק אם 00 בתחום. מציבים x=0x=0.

3. חיתוך עם ציר ה-xx: פותרים f(x)=0f(x)=0. בשורש לבד, f(x)=0\sqrt{f(x)}=0 רק כש-f(x)=0f(x)=0. במכפלה g(x)f(x)g(x)\sqrt{f(x)}, גם השורשים של g(x)g(x) שבתוך התחום.

4. נגזרת, קיצון, עלייה וירידה: בטבלה, כולל הקצוות.

5. סקיצה: מסמנים את כל הנקודות ומחברים לפי הטבלה.

הסימן של פונקציית שורש

- f(x)≥0\sqrt{f(x)}\ge0 בכל התחום: הגרף לא יורד מתחת לציר ה-xx.

•במכפלה g(x)f(x)g(x)\sqrt{f(x)}, בכל נקודה שבה f(x)>0f(x)>0, הסימן של הפונקציה הוא הסימן של g(x)g(x).

שים לב

כש-00 לא בתחום, אין חיתוך עם ציר ה-yy. ב-x2−2x−8\sqrt{x^2-2x-8} ההצבה x=0x=0 נותנת −8\sqrt{-8}.

זוגיות של פונקציה

- ff זוגית אם תחום ההגדרה סימטרי סביב 00, ולכל xx בתחום f(−x)=f(x)f(-x)=f(x). הגרף סימטרי ביחס לציר ה-yy.

- ff אי-זוגית אם התחום סימטרי סביב 00, ולכל xx בתחום f(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x). הגרף סימטרי ביחס לראשית הצירים.

•בדיקה אלגברית: מציבים −x-x במקום xx ומפשטים. למשל ב-f(x)=9−x2f(x)=\sqrt{9-x^2}: f(−x)=9−(−x)2=9−x2=f(x)f(-x)=\sqrt{9-(-x)^2}=\sqrt{9-x^2}=f(x), ולכן ff זוגית. אפשר לחקור צד אחד ולהשלים בסימטריה.

שים לב

כשהתחום הוא קרן, כמו x≤5x\le5, הפונקציה לא זוגית ולא אי-זוגית, כי התחום לא סימטרי סביב 00.

דוגמה - שורש של ביטוי ריבועי: תחום משני צדי קטע

נתונה הפונקציה f(x)=x2−2x−8f(x)=\sqrt{x^2-2x-8}.

א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.

ג. מצאו את נקודות הקיצון ואת תחומי העלייה והירידה.

ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה.

פתרון

1. א. x2−2x−8=(x−4)(x+2)≥0x^2-2x-8=(x-4)(x+2)\ge0. המקדם של x2x^2 חיובי, ולכן הפרבולה מעל ציר ה-xx מחוץ לשורשים: x≤−2x\le-2 או x≥4x\ge4.

2. ב. 00 לא בתחום, ולכן אין חיתוך עם ציר ה-yy. f(x)=0f(x)=0 כש-x=−2x=-2 או x=4x=4: הנקודות (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0).

3. ג. f′(x)=2x−22x2−2x−8=x−1x2−2x−8f'(x)=\frac{2x-2}{2\sqrt{x^2-2x-8}}=\frac{x-1}{\sqrt{x^2-2x-8}}. המונה מתאפס ב-x=1x=1, אבל 11 לא בתחום.

4. f′(−3)=−47<0f'(-3)=\frac{-4}{\sqrt{7}}<0 ו-f′(5)=47>0f'(5)=\frac{4}{\sqrt{7}}>0.

xxx<−2x<-2−2-244x>4x>4
f′(x)f'(x)−-לא מוגדרתלא מוגדרת++
f(x)f(x)↘0000↗

5. התחום x≤−2x\le-2 נגמר ב-x=−2x=-2, והפונקציה יורדת לפניו: מינימום בקצה (−2,0)(-2,0). התחום x≥4x\ge4 מתחיל ב-x=4x=4, והפונקציה עולה אחריו: מינימום בקצה (4,0)(4,0).

6. ד. הסקיצה:

-8-6-4-22468102468(-2,0)(4,0)
תשובה

א. x≤−2x\le-2 או x≥4x\ge4. ב. (−2,0)(-2,0), (4,0)(4,0); אין חיתוך עם ציר ה-yy. ג. מינימום בקצה (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0); יורדת: x<−2x<-2; עולה: x>4x>4.

שאלות פתוחות על חקירת פונקציית שורש וסרטוט סקיצה

8. הקשר בין גרף פונקציית שורש לגרף הנגזרת

גרף הנגזרת

כל נקודה על גרף הנגזרת אומרת מה השיפוע של ff באותו xx. לכן בגרף הנגזרת מסתכלים על המיקום שלו ביחס לציר ה-xx: מעליו או מתחתיו.

במדויק: פונקציית הנגזרת f′f' מתאימה לכל xx שבו f′(x)f'(x) מוגדרת את שיפוע המשיק לגרף ff בנקודה (x,f(x))(x,f(x)). בקטע שבו גרף f′f' מעל ציר ה-xx הפונקציה ff עולה. בקטע שבו הוא מתחת לציר ה-xx, ff יורדת. בנקודה שבה גרף f′f' חותך את ציר ה-xx והסימן מתחלף, יש ל-ff נקודת קיצון.

למשל f(x)=(x−6)xf(x)=(x-6)\sqrt{x}, ונגזרתה f′(x)=3x−62xf'(x)=\frac{3x-6}{2\sqrt{x}}. גרף I הוא גרף ff, וגרף II הוא גרף f′f'. גרף f′f' חותך את ציר ה-xx ב-x=2x=2 ועובר מתחת לציר אל מעליו, ושם ל-ff יש מינימום (2,−42)≈(2,−5.66)(2,-4\sqrt{2})\approx(2,-5.66). גרף I חותך את ציר ה-xx ב-(0,0)(0,0) וב-(6,0)(6,0). ב-x=0x=0 הנגזרת לא מוגדרת, ולכן גרף II מתחיל רק אחרי x=0x=0.

246810-5510(2,-5.66)(6,0)
246810-8-6-4-2246(2,0)

מגרף f′f' לתכונות של ff

גרף f′(x)f'(x)הפונקציה f(x)f(x)
מעל ציר ה-xxעולה
מתחת לציר ה-xxיורדת
חותך את הציר מ-++ ל-−-מקסימום
חותך את הציר מ-−- ל-++מינימום
הערך f′(x0)f'(x_0)שיפוע המשיק ב-x0x_0

קצה התחום בגרף הנגזרת

בקצה של תחום ff (שם הביטוי מתחת לשורש שווה 00) הנגזרת לא מוגדרת, ולגרף f′f' אין שם נקודה. סוג הקיצון של ff בקצה נקבע לפי הסימן של f′f' בקטע הסמוך לקצה.

שים לב

מתבלבלים בין עלייה של גרף f′f' לעלייה של ff. כשגרף f′f' יורד אבל עדיין מעל ציר ה-xx, הפונקציה ff עדיין עולה.

שים לב

הקיצון של ff נמצא היכן שגרף f′f' חותך את ציר ה-xx, לא בנקודה הגבוהה או הנמוכה של גרף f′f'.

דוגמה - מגרף הנגזרת לעלייה, ירידה, קיצון ושיפוע

הפונקציה ff מוגדרת בתחום x≤5x\le5. בסרטוט גרף הנגזרת f′(x)f'(x) בתחום x<5x<5. גרף הנגזרת חותך את ציר ה-xx רק בנקודה (4.5,0)(4.5,0), ועובר בנקודה (−3,0.75)(-3,0.75).

א. מצאו את תחומי העלייה והירידה של ff.

ב. מצאו את שיעורי ה-xx של נקודות הקיצון של ff, כולל קצה, וקבעו את סוגן.

ג. מהו שיפוע המשיק לגרף ff בנקודה שבה x=−3x=-3?

-6-4-2246-4-22(-3,0.75)
פתרון

1. נתון: גרף f′f', התחום של ff הוא x≤5x\le5. המטרה: לקרוא מהגרף את התכונות של ff.

2. א. כש-x<4.5x<4.5 גרף f′f' מעל ציר ה-xx, ולכן ff עולה. כש-4.5<x<54.5<x<5 הגרף מתחת לציר, ולכן ff יורדת.

3. ב. ב-x=4.5x=4.5 הנגזרת עוברת מ-++ ל-−-: מקסימום.

4. התחום נגמר ב-x=5x=5, והפונקציה יורדת לפניו: מינימום בקצה.

5. ג. השיפוע הוא f′(−3)f'(-3), והגרף עובר ב-(−3,0.75)(-3,0.75). לכן השיפוע 0.750.75.

תשובה

א. עולה: x<4.5x<4.5; יורדת: 4.5<x<54.5<x<5. ב. מקסימום ב-x=4.5x=4.5, מינימום בקצה x=5x=5. ג. 0.750.75

שאלות פתוחות על הקשר בין גרף פונקציית שורש לגרף הנגזרת

9. פונקציית שורש עם פרמטרים

פרמטר בפונקציית שורש

לפעמים בפונקציה יש אות במקום מספר, למשל f(x)=xa−xf(x)=x\sqrt{a-x}. האות הזאת נקראת פרמטר. נתון נוסף בשאלה מאפשר למצוא אותה.

במדויק: פרמטר הוא מספר קבוע שערכו לא ידוע בתחילת השאלה. הוא לא משתנה כמו xx. מתרגמים כל נתון למשוואה שבה הפרמטר הוא הנעלם, ופותרים אותה.

מנתון למשוואה

הנתוןהמשוואה
הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על הגרףf(x0)=y0f(x_0)=y_0
שיפוע המשיק ב-x0x_0 הוא mmf′(x0)=mf'(x_0)=m
ל-ff יש קיצון פנימי ב-x0x_0f′(x0)=0f'(x_0)=0
קצה התחום הוא x0x_0הביטוי מתחת לשורש מתאפס ב-x0x_0

הזזה בפרמטר: g(x)=f(x)+cg(x)=f(x)+c

ל-g(x)=f(x)+cg(x)=f(x)+c יש אותה נגזרת, אותם תחומי עלייה וירידה ואותם שיעורי xx של נקודות הקיצון כמו ל-ff. שיעורי ה-yy של הקיצון גדלים ב-cc. לכן אם הישר y=ky=k משיק לגרף gg בנקודת קיצון פנימית (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) של ff, אז c=k−f(x0)c=k-f(x_0).

דרך הפתרון

מציאת פרמטר מנתון

כשבפונקציה יש פרמטר ונתון עליה מידע:

1. גוזרים כשהפרמטר בפנים, כמו מספר רגיל.

2. מתרגמים את הנתון למשוואה, ומציבים בה את x0x_0.

3. פותרים ומוצאים את הפרמטר.

4. מציבים את הערך בפונקציה, ובודקים שהנתון באמת מתקיים ושה-x0x_0 בתחום ההגדרה.

שים לב

מציבים את הערך של x0x_0 רק אחרי הגזירה. הצבה לפני הגזירה הופכת את ff למספר, והנגזרת שלו 00.

שים לב

f′(x0)=0f'(x_0)=0 לא מבטיח קיצון. אחרי שמוצאים את הפרמטר, בודקים בטבלה שהסימן של f′f' באמת מתחלף ב-x0x_0.

דוגמה - פרמטר מתוך שיעור ה-xx של נקודת קיצון

נתונה הפונקציה f(x)=xa−xf(x)=x\sqrt{a-x}, כאשר a>0a>0 פרמטר. לפונקציה יש נקודת קיצון פנימית שבה x=4x=4.

א. מצאו את aa.

ב. הציבו את הערך שמצאתם, ומצאו את כל נקודות הקיצון של ff וקבעו את סוגן.

פתרון

1. נתון: קיצון פנימי ב-x=4x=4. המטרה: aa, ואחר כך כל נקודות הקיצון.

2. גזירה: f′(x)=a−x+x⋅−12a−x=2(a−x)−x2a−x=2a−3x2a−xf'(x)=\sqrt{a-x}+x\cdot\frac{-1}{2\sqrt{a-x}}=\frac{2(a-x)-x}{2\sqrt{a-x}}=\frac{2a-3x}{2\sqrt{a-x}}.

3. א. f′(4)=0f'(4)=0, ולכן 2a−12=02a-12=0 ו-a=6a=6. בדיקה: x=4<6x=4<6, בתוך התחום.

4. ב. f(x)=x6−xf(x)=x\sqrt{6-x}, התחום x≤6x\le6, ו-f′(x)=12−3x26−xf'(x)=\frac{12-3x}{2\sqrt{6-x}}.

5. f′(0)=1226>0f'(0)=\frac{12}{2\sqrt{6}}>0 ו-f′(5)=−32<0f'(5)=\frac{-3}{2}<0.

xxx<4x<4444<x<64<x<666
f′(x)f'(x)++00−-לא מוגדרת
f(x)f(x)↗424\sqrt{2}↘00

6. f(4)=42f(4)=4\sqrt{2}: מקסימום. התחום נגמר ב-x=6x=6 והפונקציה יורדת לפניו: מינימום בקצה (6,0)(6,0).

בסרטוט: המקסימום (4,42)≈(4,5.66)(4,4\sqrt{2})\approx(4,5.66) והמינימום בקצה (6,0)(6,0).

-4-22468-10-8-6-4-22468(4,5.66)(6,0)
תשובה

א. a=6a=6. ב. מקסימום (4,42)(4,4\sqrt{2}), מינימום בקצה (6,0)(6,0).

שאלות פתוחות על פונקציית שורש עם פרמטרים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.