תזכורת: השורש הריבועי
את השורש הריבועי אנחנו מכירים מזמן: , כי ו- אינו שלילי.
במדויק: עבור מספר , הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-. עבור השורש לא מוגדר. לכן תמיד , ו- רק כאשר .
הגרף של מתחיל בנקודה ועולה. כש- אין גרף, כי שם השורש לא מוגדר. הגרף כולו נמצא מעל ציר ה- או עליו.
פונקציות השורש בנושא הזה
בנושא הזה נגזור ונחקור פונקציות שיש בהן שורש של פולינום, למשל , או .
במדויק: אלה פונקציות משלושה סוגים:
- , כאשר פולינום ממעלה שנייה לכל היותר.
•סכום או הפרש של פונקציה כזאת ושל פולינום, למשל .
•מכפלה , כאשר ממעלה ראשונה ו- פולינום ממעלה שנייה לכל היותר.
תזכורת: הנגזרת
בפולינומים למדנו שהנגזרת מודדת כמה הגרף תלול בכל נקודה. עכשיו נשתמש בה גם בפונקציות עם שורש.
במדויק: הוא השיפוע של המשיק לגרף בנקודה , כאשר המשיק הזה קיים ואינו מקביל לציר ה-. כאשר בכל נקודה של קטע, עולה בקטע. כאשר בכל נקודה של קטע, יורדת בקטע.
1. תחום ההגדרה של y=√f(x)
תחום ההגדרה של
מתחת לשורש אסור שיהיה מספר שלילי. לכן ב-, למשל, אי אפשר להציב : מקבלים .
במדויק: תחום ההגדרה של , כאשר פולינום, הוא קבוצת כל ערכי שבהם . הערכים שבהם שייכים לתחום, ובהם .
בסרטוט הפרבולה (מקווקו) והגרף של (קו מלא). לשורש יש גרף רק היכן שהפרבולה מעל ציר ה- או עליו: בקטע . בקצוות הקטע שני הגרפים נפגשים בנקודות ו-.
מציאת תחום ההגדרה של
כשנתונה פונקציה :
1. רושמים את התנאי .
2. פותרים את אי-השוויון. כש- ריבועי: מוצאים את שורשי , ובודקים לפי סימן המקדם של איפה הפרבולה מעל ציר ה-.
3. כותבים את התחום, כולל הנקודות שבהן .
התחום לפי סוג הביטוי שמתחת לשורש
כשהמקדם של שלילי, הכיוון מתהפך: נותן , לא .
כש- ו-, הביטוי שלילי לכל , ולשורש אין תחום הגדרה בכלל. כש- ו-, התחום הוא נקודה אחת. למשל מוגדר רק ב-.
דוגמה א - ביטוי ממעלה ראשונה עם מקדם שלילי
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. התנאי: .
2. מעבירים אגף: .
3. מחלקים ב- והופכים את סימן אי-השוויון: .
4. בדיקה: מוגדר, לא מוגדר.
דוגמה ב - ביטוי ריבועי עם מקדם שלילי של
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. התנאי: .
2. שורשי המשוואה : כופלים ב- ומקבלים , כלומר . השורשים: ו-.
3. המקדם של שלילי, ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מטה, והיא מעל ציר ה- בין השורשים.
4. בדיקה: נותן , ו- נותן .
2. נגזרת של y=√f(x)
הנגזרת של
הפונקציה היא פונקציה מורכבת: קודם מחשבים את , ואחר כך מוציאים ממנו שורש. לכן גוזרים אותה כמו כל פונקציה מורכבת: נגזרת חיצונית כפול נגזרת פנימית.
במדויק: בכל נקודה שבה , הנגזרת של היא . בנקודה שבה הנוסחה מחלקת ב-, ושם הנגזרת לא מוגדרת.
הנגזרת החיצונית היא הנגזרת של לפי , כלומר . הנגזרת הפנימית היא . כופלים ומקבלים את הנוסחה.
המכנה חיובי בכל נקודה שבה הנגזרת מוגדרת. לכן הסימן של הנגזרת נקבע רק לפי .
נגזרת של שורש
, כאשר .
, כאשר .
, כאשר מספר קבוע.
סימן הנגזרת
בכל נקודה שבה , ל- יש אותו סימן כמו ל-. לכן עולה היכן ש- עולה, ויורדת היכן ש- יורדת, בתוך תחום ההגדרה.
שוכחים את הנגזרת הפנימית. אינו , אלא .
השורש נשאר במכנה ולא נגזר שוב: במכנה כותבים , כלומר את הפונקציה עצמה כפול .
דוגמה - ביטוי ריבועי מתחת לשורש, וחישוב שיפוע בנקודה
נתונה הפונקציה . מצאו את ואת .
1. הביטוי הפנימי , ונגזרתו .
2. לפי הנוסחה: .
3. מצמצמים ב-: .
4. מציבים : .
,
3. נגזרת של סכום והפרש של פונקציית שורש ופונקציה פולינומיאלית
סכום והפרש של שורש ופולינום
פונקציה כמו בנויה משני חלקים: השורש והפולינום . גוזרים כל חלק לבד, ומחברים או מחסרים.
במדויק: פונקציה מהצורה , כאשר ו- פולינומים ו- מספר שונה מ-, מוגדרת היכן ש- (הפולינום מוגדר לכל ). הנגזרת שלה מוגדרת היכן ש-.
למשל מוגדרת עבור . הנגזרת מתאפסת ב-, ושם הגרף מגיע לנקודה הגבוהה ביותר שלו, . הגרף חותך את ציר ה- ב- וב-.
נגזרת של סכום והפרש עם שורש
, כאשר .
פתרון כשיש שורש בנגזרת
כשהנגזרת היא סכום של מספר ושבר עם שורש, למשל :
1. מבודדים את השבר: .
2. מבודדים את השורש: .
3. מעלים את שני האגפים בריבוע ופותרים: .
4. בודקים כל פתרון בנגזרת המקורית, ובודקים שהוא בתוך התחום שבו .
העלאה בריבוע יכולה להוסיף פתרון שגוי. אם אחרי הבידוד מתקבל , אין פתרון בכלל, כי שורש אינו שלילי.
מספר קבוע שמחברים לפונקציה לא משנה את הנגזרת: ל- ול- יש אותה נגזרת.
דוגמה - פולינום ועוד שורש של ביטוי ממעלה ראשונה
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.
ב. מצאו את .
ג. מצאו את הנקודה על גרף הפונקציה שבה .
1. א. , ולכן .
2. ב. הנגזרת של היא . הנגזרת של היא . לכן , עבור .
3. ג. , כלומר .
4. מעלים בריבוע: , ולכן . בדיקה: , ו-.
5. .
א. . ב. . ג.
4. נגזרת של מכפלה מהצורה y=g(x)·√f(x)
מכפלה של פולינום בשורש
הפונקציה היא מכפלה של שתי פונקציות: הפולינום והשורש . גוזרים אותה בכלל המכפלה, ואת השורש גוזרים כמו פונקציה מורכבת.
במדויק: פונקציה מהצורה , כאשר ממעלה ראשונה ו- פולינום ממעלה שנייה לכל היותר, מוגדרת היכן ש-. הנגזרת שלה מחושבת בכלל המכפלה בנקודות שבהן .
הגרף של מתחיל בקצה התחום . הוא חותך את ציר ה- גם ב-, כי שם הגורם מתאפס. בין שתי הנקודות האלה הגורם שלילי, ולכן הגרף מתחת לציר ה-.
כלל המכפלה
ועם שורש:
גזירת מכפלה עם שורש והבאה לשבר אחד
כשנתונה פונקציה :
1. גוזרים בכלל המכפלה: .
2. מביאים למכנה משותף : את האיבר הראשון כופלים ב-, ומקבלים במונה , כי .
3. מכנסים את המונה ומפשטים.
משווים ל- רק אחד משני האיברים לפני המכנה המשותף. קודם הופכים את הנגזרת לשבר אחד, ורק אז משווים את המונה ל-.
בדיקה עצמית: הציבו מספר נוח בנגזרת לפני הפישוט ואחריו. צריך לצאת אותו ערך.
דוגמה - גורם ממעלה ראשונה כפול שורש של ביטוי ממעלה ראשונה
נתונה הפונקציה . מצאו את ואת .
1. , . , .
2. כלל המכפלה: .
3. מכנה משותף : .
4. .
5. בדיקה לפני הפישוט: . אותו ערך.
,
5. שיפוע משיק ומשוואת משיק לגרף פונקציית שורש
המשיק לגרף בנקודה
המשיק הוא הישר שנוגע בגרף בנקודה ויוצא באותו כיוון כמו הגרף באותה נקודה. את השיפוע שלו נותנת הנגזרת.
במדויק: אם קיים, המשיק לגרף בנקודה הוא הישר שעובר בנקודה הזאת ושהשיפוע שלו . בקצה התחום של שורש, שם מתחת לשורש, הנגזרת לא מוגדרת, ואין משיק כזה.
בסרטוט הגרף של (קו מלא) והמשיק לו בנקודה (מקווקו). השיפוע הוא , ומשוואת המשיק .
משוואת משיק
המשיק לגרף בנקודה שבה :
משוואת משיק בנקודה נתונה
כשנתון שיעור ה- של נקודת ההשקה :
1. מחשבים .
2. גוזרים ומחשבים את השיפוע .
3. מציבים ב- ומעבירים לצורה .
משיק עם שיפוע נתון
כשנתון שיפוע המשיק (למשל המשיק מקביל לישר נתון):
1. פותרים ומקבלים את . בודקים שהוא בתחום שבו הנגזרת מוגדרת.
2. מחשבים .
3. מציבים ב-.
שיעור ה- של נקודת ההשקה מחשבים בפונקציה , לא בנגזרת. הנגזרת נותנת רק את השיפוע.
דוגמה א - משיק בנקודה ששיעור ה- שלה נתון
נתונה הפונקציה . מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה .
1. . נקודת ההשקה .
2. , ולכן .
3. , כלומר .
דוגמה ב - משיק המקביל לישר נתון
נתונה הפונקציה . מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה המקביל לישר .
1. נתון: הפונקציה, והמשיק מקביל לישר שהשיפוע שלו . המטרה: משוואת המשיק.
2. ישרים מקבילים הם בעלי אותו שיפוע, ולכן צריך .
3. , ולכן , , , .
4. . נקודת ההשקה .
5. , כלומר .
בסרטוט: הגרף של (קו מלא) והמשיק (מקווקו).
6. תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון, כולל קיצון בקצה תחום ההגדרה
קיצון בפונקציית שורש, כולל בקצה
לפונקציית שורש יש לעתים קצה תחום: נקודה שבה הגרף מתחיל או נגמר. גם נקודה כזאת יכולה להיות הנקודה הגבוהה או הנמוכה ביותר בסביבה שלה.
במדויק: הנקודה היא נקודת מקסימום של אם יש קטע סביב שבו לכל מתחום ההגדרה מתקיים . היא נקודת מינימום אם באותו אופן . כאשר הוא קצה של תחום ההגדרה ושייך לתחום, משווים רק לנקודות שבצד אחד שלו, וזו נקודת קיצון בקצה.
למשל מוגדרת עבור , והיא יורדת בכל התחום. הנקודה נמוכה מכל הנקודות שלפניה, ולכן היא נקודת מינימום בקצה.
תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון
כשמבקשים את תחומי העלייה והירידה ואת נקודות הקיצון של פונקציה עם שורש:
1. מוצאים את תחום ההגדרה ואת הקצוות שלו.
2. גוזרים ומביאים לשבר אחד.
3. פותרים , ומשאירים רק פתרונות שבתוך התחום.
4. בונים טבלה: הקצוות, הנקודות שבהן , והקטעים ביניהן. בכל קטע מציבים מספר ב-.
5. עוברת מ- ל-: מקסימום. מ- ל-: מינימום. קובעים גם את סוג הקיצון בכל קצה.
6. מחשבים את שיעור ה- של כל נקודת קיצון בפונקציה .
סוג הקיצון בקצה התחום
קיצון מקומי וקיצון מוחלט
•כל נקודת קיצון שמצאנו בטבלה, כולל קצה, היא קיצון מקומי: משווים אותה רק לנקודות שבסביבתה.
- מקסימום מוחלט הוא נקודה שבה מקבלת את הערך הגדול ביותר שלה בכל תחום ההגדרה. מינימום מוחלט: הערך הקטן ביותר בכל התחום.
•כדי למצוא קיצון מוחלט משווים את שיעורי ה- של כל נקודות הקיצון המקומי, ובודקים לפי הטבלה אם הגרף ממשיך לעלות או לרדת בלי גבול. אם כן, אין קיצון מוחלט מהסוג הזה.
ב- כל נקודה שבה היא מינימום מוחלט, כי בכל התחום.
המכנה חיובי בתוך התחום, ולכן הסימן של נקבע לפי המונה בלבד.
שוכחים את הקצה. בבגרות כתוב לפעמים במפורש "מצאו את כל נקודות הקיצון". רשמו את הקצוות כבר בשלב תחום ההגדרה, ושימו אותם בטבלה.
סוג הקיצון בקצה נקבע לפי כיוון הגרף ליד הקצה (הסימן של בקטע הסמוך), לא לפי הערך של בקצה.
דוגמה - מקסימום פנימי, מינימום בקצה וקיצון מוחלט
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.
ב. מצאו את כל נקודות הקיצון של הפונקציה, וקבעו את סוגן.
ג. מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה.
ד. האם לפונקציה יש נקודת מקסימום מוחלט? נקודת מינימום מוחלט?
1. א. , ולכן . הקצה: .
2. הנגזרת: .
3. , ולכן , בתוך התחום. . בקצה: .
4. טבלה: , .
5. ב. ב- הנגזרת עוברת מ- ל-: מקסימום . התחום נגמר ב-, והפונקציה יורדת לפניו: מינימום בקצה .
6. ג. עולה ב-, יורדת ב-.
7. ד. בכל התחום הפונקציה עולה עד ויורדת אחריו, ולכן הוא הערך הגדול ביותר: מקסימום מוחלט .
8. כש- קטן בלי גבול, שלילי ו- גדל, ולכן יורד בלי גבול. למשל . לכן הוא מינימום מקומי בלבד, ואין מינימום מוחלט.
בסרטוט: המקסימום והמינימום בקצה .
א. . ב. מקסימום , מינימום בקצה . ג. עולה: ; יורדת: . ד. מקסימום מוחלט ; אין מינימום מוחלט.
7. חקירת פונקציית שורש וסרטוט סקיצה
חקירה של פונקציית שורש
לחקור פונקציה פירושו לאסוף עליה את כל המידע שצריך כדי לסרטט אותה: איפה היא מוגדרת, איפה היא פוגשת את הצירים, ואיפה היא עולה ויורדת.
במדויק: חקירה של פונקציית שורש כוללת: תחום ההגדרה, נקודות החיתוך עם הצירים, נקודות הקיצון (כולל קצוות התחום) ותחומי העלייה והירידה. סקיצה היא סרטוט שמראה את כל הנקודות האלה ואת כיוון הגרף בכל קטע, בלי להקפיד על קנה מידה.
שלבי החקירה
כשמבקשים לחקור פונקציה עם שורש ולסרטט סקיצה:
1. תחום הגדרה: הביטוי מתחת לשורש . אם התחום סימטרי סביב , בודקים זוגיות.
2. חיתוך עם ציר ה-: רק אם בתחום. מציבים .
3. חיתוך עם ציר ה-: פותרים . בשורש לבד, רק כש-. במכפלה , גם השורשים של שבתוך התחום.
4. נגזרת, קיצון, עלייה וירידה: בטבלה, כולל הקצוות.
5. סקיצה: מסמנים את כל הנקודות ומחברים לפי הטבלה.
הסימן של פונקציית שורש
- בכל התחום: הגרף לא יורד מתחת לציר ה-.
•במכפלה , בכל נקודה שבה , הסימן של הפונקציה הוא הסימן של .
כש- לא בתחום, אין חיתוך עם ציר ה-. ב- ההצבה נותנת .
זוגיות של פונקציה
- זוגית אם תחום ההגדרה סימטרי סביב , ולכל בתחום . הגרף סימטרי ביחס לציר ה-.
- אי-זוגית אם התחום סימטרי סביב , ולכל בתחום . הגרף סימטרי ביחס לראשית הצירים.
•בדיקה אלגברית: מציבים במקום ומפשטים. למשל ב-: , ולכן זוגית. אפשר לחקור צד אחד ולהשלים בסימטריה.
כשהתחום הוא קרן, כמו , הפונקציה לא זוגית ולא אי-זוגית, כי התחום לא סימטרי סביב .
דוגמה - שורש של ביטוי ריבועי: תחום משני צדי קטע
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה.
ב. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.
ג. מצאו את נקודות הקיצון ואת תחומי העלייה והירידה.
ד. סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה.
1. א. . המקדם של חיובי, ולכן הפרבולה מעל ציר ה- מחוץ לשורשים: או .
2. ב. לא בתחום, ולכן אין חיתוך עם ציר ה-. כש- או : הנקודות ו-.
3. ג. . המונה מתאפס ב-, אבל לא בתחום.
4. ו-.
5. התחום נגמר ב-, והפונקציה יורדת לפניו: מינימום בקצה . התחום מתחיל ב-, והפונקציה עולה אחריו: מינימום בקצה .
6. ד. הסקיצה:
א. או . ב. , ; אין חיתוך עם ציר ה-. ג. מינימום בקצה ו-; יורדת: ; עולה: .
8. הקשר בין גרף פונקציית שורש לגרף הנגזרת
גרף הנגזרת
כל נקודה על גרף הנגזרת אומרת מה השיפוע של באותו . לכן בגרף הנגזרת מסתכלים על המיקום שלו ביחס לציר ה-: מעליו או מתחתיו.
במדויק: פונקציית הנגזרת מתאימה לכל שבו מוגדרת את שיפוע המשיק לגרף בנקודה . בקטע שבו גרף מעל ציר ה- הפונקציה עולה. בקטע שבו הוא מתחת לציר ה-, יורדת. בנקודה שבה גרף חותך את ציר ה- והסימן מתחלף, יש ל- נקודת קיצון.
למשל , ונגזרתה . גרף I הוא גרף , וגרף II הוא גרף . גרף חותך את ציר ה- ב- ועובר מתחת לציר אל מעליו, ושם ל- יש מינימום . גרף I חותך את ציר ה- ב- וב-. ב- הנגזרת לא מוגדרת, ולכן גרף II מתחיל רק אחרי .
מגרף לתכונות של
קצה התחום בגרף הנגזרת
בקצה של תחום (שם הביטוי מתחת לשורש שווה ) הנגזרת לא מוגדרת, ולגרף אין שם נקודה. סוג הקיצון של בקצה נקבע לפי הסימן של בקטע הסמוך לקצה.
מתבלבלים בין עלייה של גרף לעלייה של . כשגרף יורד אבל עדיין מעל ציר ה-, הפונקציה עדיין עולה.
הקיצון של נמצא היכן שגרף חותך את ציר ה-, לא בנקודה הגבוהה או הנמוכה של גרף .
דוגמה - מגרף הנגזרת לעלייה, ירידה, קיצון ושיפוע
הפונקציה מוגדרת בתחום . בסרטוט גרף הנגזרת בתחום . גרף הנגזרת חותך את ציר ה- רק בנקודה , ועובר בנקודה .
א. מצאו את תחומי העלייה והירידה של .
ב. מצאו את שיעורי ה- של נקודות הקיצון של , כולל קצה, וקבעו את סוגן.
ג. מהו שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה ?
1. נתון: גרף , התחום של הוא . המטרה: לקרוא מהגרף את התכונות של .
2. א. כש- גרף מעל ציר ה-, ולכן עולה. כש- הגרף מתחת לציר, ולכן יורדת.
3. ב. ב- הנגזרת עוברת מ- ל-: מקסימום.
4. התחום נגמר ב-, והפונקציה יורדת לפניו: מינימום בקצה.
5. ג. השיפוע הוא , והגרף עובר ב-. לכן השיפוע .
א. עולה: ; יורדת: . ב. מקסימום ב-, מינימום בקצה . ג.
9. פונקציית שורש עם פרמטרים
פרמטר בפונקציית שורש
לפעמים בפונקציה יש אות במקום מספר, למשל . האות הזאת נקראת פרמטר. נתון נוסף בשאלה מאפשר למצוא אותה.
במדויק: פרמטר הוא מספר קבוע שערכו לא ידוע בתחילת השאלה. הוא לא משתנה כמו . מתרגמים כל נתון למשוואה שבה הפרמטר הוא הנעלם, ופותרים אותה.
מנתון למשוואה
הזזה בפרמטר:
ל- יש אותה נגזרת, אותם תחומי עלייה וירידה ואותם שיעורי של נקודות הקיצון כמו ל-. שיעורי ה- של הקיצון גדלים ב-. לכן אם הישר משיק לגרף בנקודת קיצון פנימית של , אז .
מציאת פרמטר מנתון
כשבפונקציה יש פרמטר ונתון עליה מידע:
1. גוזרים כשהפרמטר בפנים, כמו מספר רגיל.
2. מתרגמים את הנתון למשוואה, ומציבים בה את .
3. פותרים ומוצאים את הפרמטר.
4. מציבים את הערך בפונקציה, ובודקים שהנתון באמת מתקיים ושה- בתחום ההגדרה.
מציבים את הערך של רק אחרי הגזירה. הצבה לפני הגזירה הופכת את למספר, והנגזרת שלו .
לא מבטיח קיצון. אחרי שמוצאים את הפרמטר, בודקים בטבלה שהסימן של באמת מתחלף ב-.
דוגמה - פרמטר מתוך שיעור ה- של נקודת קיצון
נתונה הפונקציה , כאשר פרמטר. לפונקציה יש נקודת קיצון פנימית שבה .
א. מצאו את .
ב. הציבו את הערך שמצאתם, ומצאו את כל נקודות הקיצון של וקבעו את סוגן.
1. נתון: קיצון פנימי ב-. המטרה: , ואחר כך כל נקודות הקיצון.
2. גזירה: .
3. א. , ולכן ו-. בדיקה: , בתוך התחום.
4. ב. , התחום , ו-.
5. ו-.
6. : מקסימום. התחום נגמר ב- והפונקציה יורדת לפניו: מינימום בקצה .
בסרטוט: המקסימום והמינימום בקצה .
א. . ב. מקסימום , מינימום בקצה .