משוואה, תחום ההצבה ופתרון
משוואה היא בעצם שאלה: לאילו מספרים שני האגפים שווים? ב-, למשל, ההצבה נותנת , ולכן הוא פתרון. גם הוא פתרון.
במדויק: תחום ההצבה של משוואה הוא קבוצת כל ערכי שעבורם שני האגפים מוגדרים (אין חלוקה באפס ואין שורש של מספר שלילי). פתרון של המשוואה הוא מספר מתחום ההצבה שההצבה שלו נותנת שוויון נכון. לפתור משוואה פירושו למצוא את כל הפתרונות שלה. יכול להיות שאין אף פתרון, ויכול להיות שיש אינסוף.
מהיבט הפונקציות: הפתרונות של הם שיעורי ה- של נקודות החיתוך של הגרפים של ושל . בגרף רואים ש- ו- נפגשים בשתי נקודות, ולכן ל- יש בדיוק שני פתרונות: ו-.
תזכורת: מכפלה ששווה לאפס
הרבה משוואות פותרים כך: מעבירים הכול לאגף אחד, מפרקים לגורמים, ומשתמשים בעובדה פשוטה על אפס.
במדויק: מכפלה של ביטויים מוגדרים שווה ל- אם ורק אם לפחות אחד הגורמים שווה ל-. שבר שווה ל- אם ורק אם וגם .
למשל, אם ורק אם או , כלומר או . הכלל עובד רק מול אפס: מ- אי אפשר להסיק ש-.
פעולה שקולה ופתרון זר
כשפותרים משוואה, הופכים אותה צעד אחרי צעד למשוואה פשוטה יותר. רוב הצעדים לא משנים את הפתרונות, אבל יש צעדים שכן.
במדויק: פעולה שקולה היא פעולה שאחריה למשוואה החדשה יש בדיוק אותם פתרונות בתחום ההצבה. שקולות תמיד: הוספה של אותו ביטוי (שמוגדר בכל תחום ההצבה) לשני האגפים, וכפל או חילוק של שני האגפים באותו מספר שונה מאפס. לא תמיד שקולות:
- כפל בביטוי עם והעלאה בריבוע יכולים להוסיף פתרונות. פתרון שמתקבל בדרך ואינו פתרון של המשוואה המקורית נקרא פתרון זר.
- חילוק בביטוי עם יכול לאבד פתרונות: את אלה שבהם הביטוי מתאפס.
שתי דוגמאות קצרות:
•ב-, חילוק ב- נותן בלבד, והפתרון אבד.
•ב- אין פתרון (שורש אינו שלילי). העלאה בריבוע נותנת , וזה פתרון זר: .
לכן אחרי כל פעולה שאינה שקולה בודקים את הפתרונות במשוואה המקורית.
1. משוואות ריבועיות: פתרון בנוסחה ובפירוק
משוואה ריבועית
משוואות כמו או הן משוואות ריבועיות: החזקה הגבוהה ביותר של הנעלם היא .
במדויק: משוואה ריבועית היא משוואה שאפשר להביא, בפתיחת סוגריים והעברת אגפים, לצורה עם (הצורה הסטנדרטית). המקדמים ו- יכולים להיות . למשוואה ריבועית יש , או פתרונות.
הפתרונות של הם שיעורי ה- של נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-. הפרבולה חותכת את ציר ה- בשתי נקודות, נוגעת בו בנקודה אחת, ו- לא פוגשת אותו.
שים לב: אינה משוואה ריבועית. אחרי פתיחת סוגריים האיבר מתבטל ונשארת .
נוסחת השורשים
למשוואה עם , כאשר :
הדיסקרימיננטה ומספר הפתרונות
הביטוי (הביטוי שמתחת לשורש בנוסחה) נקרא דיסקרימיננטה.
בחירת דרך לפתרון משוואה ריבועית
כשנתונה משוואה ריבועית:
1. מביאים אותה לצורה : פותחים סוגריים ומעבירים הכול לאגף אחד.
2. בוחרים דרך לפי הצורה:
3. בודקים את הפתרונות בהצבה.
לא מחלקים בביטוי עם . ב- החילוק ב- מאבד את . נכון: , ולכן , ו- או .
ל- יש שני פתרונות: ו-.
דוגמה א - גורם משותף אחרי העברת אגף
פתרו את המשוואה .
1. לא מחלקים ב-: הוא יכול להיות , ואז נאבד פתרון.
2. מעבירים אגף: .
3. מוציאים גורם משותף: .
4. מכפלה שווה לאפס: או .
5. בדיקה: ב- שני האגפים . ב- שני האגפים .
או
דוגמה ב - נוסחת השורשים כשהפתרונות אינם שלמים
פתרו את המשוואה .
1. המקדמים: , , . הטרינום לא מתפרק בקלות, ולכן משתמשים בנוסחה.
2. : יש שני פתרונות.
3. .
4. בקירוב: , .
או
2. מערכת של משוואה ריבועית ומשוואה לינארית
מערכת של משוואה ריבועית ומשוואה לינארית
לפעמים מחפשים שני מספרים ו- שמקיימים שתי משוואות יחד, למשל וגם . המשוואה לינארית, והמשוואה ממעלה שנייה.
במדויק: פתרון של מערכת משוואות בשני נעלמים הוא זוג מספרים שמקיים את שתי המשוואות. במערכת שלנו משוואה אחת לינארית (ממעלה ראשונה ב- וב-), ומשוואה אחת ממעלה שנייה (יש בה איבר כמו , או ).
כל משוואה בשני נעלמים מתארת קבוצת נקודות במישור, והפתרונות של המערכת הם נקודות החיתוך שלהן. במערכת , : הישר והגרף נחתכים ב- וב-, ולכן למערכת שני פתרונות.
פתרון מערכת בשיטת ההצבה
כשנתונה מערכת של משוואה לינארית ומשוואה ממעלה שנייה:
1. מבודדים נעלם אחד במשוואה הלינארית (את הנוח יותר), למשל .
2. מציבים את הביטוי במשוואה הריבועית. מתקבלת משוואה בנעלם אחד.
3. פותרים אותה.
4. לכל פתרון מוצאים את הנעלם השני מהמשוואה הלינארית המבודדת.
5. כותבים את הפתרונות כזוגות ובודקים אותם בשתי המשוואות.
מספר הפתרונות של המערכת
לכל פתרון של המשוואה שמתקבלת אחרי ההצבה יש זוג אחד בדיוק. לכן:
את הנעלם השני מחשבים מהמשוואה הלינארית. חישוב ממשוואה עם נותן , ומוסיף זוגות שאינם פתרון.
הפתרון הוא זוג. לבד אינו תשובה: צריך לכתוב .
דוגמה - מלבן שנתונים ההיקף והאלכסון שלו
היקף של מלבן הוא ס"מ, ואורך האלכסון שלו ס"מ. מצאו את אורכי הצלעות של המלבן.
1. נתון: היקף ס"מ, אלכסון ס"מ. המטרה: אורכי הצלעות.
2. מסמנים את אורכי הצלעות ו- (בס"מ, , ). מההיקף: , כלומר .
3. האלכסון יוצר עם שתי צלעות משולש ישר-זווית. ממשפט פיתגורס: .
4. מבודדים במשוואה הלינארית: , ומציבים: .
5. פותחים סוגריים: , כלומר . מחלקים ב-: .
6. מפרקים: , ולכן או .
7. מהמשוואה הלינארית: נותן , ו- נותן . שני הזוגות מתארים אותו מלבן.
8. בדיקה: ו-.
אורכי הצלעות ס"מ ו- ס"מ.
3. משוואות עם נעלם במכנה
משוואה עם נעלם במכנה
במשוואה כמו הנעלם נמצא במכנה. כאן תחום ההצבה חשוב במיוחד: את אסור להציב.
במדויק: משוואה עם נעלם במכנה היא משוואה שבה לפחות מכנה אחד תלוי ב-. תחום ההצבה שלה הוא כל ערכי שבהם כל המכנים שונים מאפס. פתרון חייב להיות בתחום ההצבה.
מהיבט הפונקציות: הפתרונות של הם שיעורי ה- של נקודות החיתוך של ו-. אחרי כפל ב- מתקבלת , ולכן או . נקודות החיתוך: ו-.
פתרון משוואה עם נעלם במכנה
כשנתונה משוואה עם שברים שיש בהם במכנה:
1. מפרקים כל מכנה לגורמים ומוצאים את תחום ההצבה: כל גורם במכנה שונה מאפס.
2. מוצאים מכנה משותף: המכפלה של כל הגורמים השונים, כל אחד בחזקה הגבוהה ביותר שבה הוא מופיע.
3. כופלים כל איבר בשני האגפים במכנה המשותף. מתקבלת משוואה בלי שברים.
4. פותרים אותה.
5. פוסלים כל פתרון שאינו בתחום ההצבה. הנותרים הם הפתרונות.
שבר ששווה לאפס, ושני שברים שווים
- אם ורק אם וגם .
•כאשר ו-: אם ורק אם (כפל בהצלבה).
הכפל במכנה המשותף יכול להוסיף רק פתרונות שמאפסים מכנה. לכן אחרי הפתרון מספיק לבדוק שכל פתרון בתחום ההצבה.
כופלים כל איבר במכנה המשותף, גם איבר בלי שבר. ב- גם ה- וגם ה- מוכפלים ב-: .
דוגמה - פתרון שנפסל כי הוא מאפס מכנה
פתרו את המשוואה .
1. מפרקים את המכנה: . תחום ההצבה: וגם .
2. המכנה המשותף: .
3. כופלים כל איבר במכנה המשותף: .
4. פותחים סוגריים: , כלומר , ו-.
5. מתקבל או . הערך אינו בתחום ההצבה (הוא מאפס מכנה), ולכן נפסל.
6. בדיקה ל-: אגף השברים , והאגף שווה .
4. משוואות אי-רציונליות (עם שורשים) ובדיקת הפתרונות
משוואה אי-רציונלית
במשוואה כמו הנעלם נמצא מתחת לסימן השורש. כדי להיפטר מהשורש מעלים בריבוע, אבל זו פעולה שאינה שקולה, ולכן צריך לבדוק את מה שמתקבל.
במדויק: משוואה אי-רציונלית היא משוואה שבה הנעלם מופיע מתחת לסימן שורש. מוגדר רק כש-, והוא המספר האי-שלילי שהריבוע שלו . לכן בתחום ההצבה כל ביטוי שמתחת לשורש אי-שלילי, וערך של שורש אף פעם אינו שלילי.
ההעלאה בריבוע של נותנת , ולמשוואה הזאת שני פתרונות: ו-. בגרף רואים שהשורש והישר נפגשים רק ב-. ב- השורש שווה , והביטוי שווה : זה פתרון זר. הוא נוצר כי גם המשוואה נותנת אחרי ריבוע אותה משוואה.
העלאה בריבוע
•מ- נובע .
•מ- נובע רק או .
לכן העלאה בריבוע יכולה להוסיף פתרונות (פתרונות זרים), ולא לאבד. בפרט: אם ורק אם וגם .
פתרון משוואה עם שורש אחד
כשנתונה משוואה שבה הנעלם מופיע מתחת לשורש אחד:
1. מבודדים את השורש באגף אחד: .
2. רושמים את התנאי (שורש אינו שלילי).
3. מעלים את שני האגפים בריבוע: , ופותרים.
4. בודקים כל פתרון: מציבים במשוואה המקורית, או בודקים את התנאי . פתרון שלא מתאים הוא פתרון זר, ופוסלים אותו.
קודם מבודדים את השורש, ורק אחר כך מעלים בריבוע. ב- מבודדים: .
, ולא .
דוגמה - בידוד השורש ופסילת פתרון זר
פתרו את המשוואה .
1. מבודדים את השורש: . התנאי: , כלומר .
2. מעלים בריבוע: .
3. מסדרים: , ו-. מתקבל או .
4. בדיקה של : . מתאים.
5. בדיקה של : . לא מתאים: פתרון זר (הוא גם לא מקיים ).
5. משוואות עם ערך מוחלט
ערך מוחלט
הערך המוחלט של מספר הוא המרחק שלו מ- על ציר המספרים. למשל וגם : שני המספרים נמצאים במרחק מאפס.
במדויק: כאשר , ו- כאשר . לכן לכל , ו- רק כש-. הביטוי הוא המרחק בין ל- על ציר המספרים. משוואה עם ערך מוחלט היא משוואה שבה הנעלם מופיע בתוך ערך מוחלט.
המשוואה שואלת: אילו מספרים נמצאים במרחק מ-? אלה ו-. בגרף: הישר חותך את הגרף של ב- וב-.
כאשר מספר
אם ורק אם או .
כשבאגף השני ביטוי עם
כשנתונה משוואה :
1. מחלקים לשני מקרים לפי הסימן של הביטוי שבתוך הערך המוחלט.
2. מקרה : פותרים , ומשאירים רק פתרונות שמקיימים .
3. מקרה : פותרים , ומשאירים רק פתרונות שמקיימים .
4. הפתרונות של המשוואה: כל מה שנשאר בשני המקרים יחד.
בדיקה מהירה: ערך מוחלט אינו שלילי, ולכן כל פתרון של מקיים .
, ולא . למשל .
דוגמה א - ערך מוחלט מול מספר חיובי
פתרו את המשוואה .
1. באגף השני מספר חיובי, ולכן או .
2. מ-: .
3. מ-: .
4. בדיקה: ו-.
או
דוגמה ב - ערך מוחלט מול ביטוי עם : חלוקה למקרים
פתרו את המשוואה .
1. באגף השני ביטוי עם , ולכן מחלקים למקרים לפי הסימן של .
2. מקרה : , והמשוואה נותנת . אבל , ולכן במקרה הזה אין פתרון.
3. מקרה : , והמשוואה נותנת . מתקיים , ולכן הפתרון מתאים.
4. בדיקה: וגם .
6. משוואות דו-ריבועיות ומשוואות בהצבה
משוואה דו-ריבועית והצבה
במשוואה יש רק חזקות זוגיות של . אם נסמן , נקבל : משוואה ריבועית רגילה.
במדויק: משוואה דו-ריבועית היא משוואה מהצורה עם . הצבה (החלפת משתנה) היא סימון של ביטוי שחוזר במשוואה, למשל , באות חדשה, כך שהמשוואה ב- פשוטה יותר. אחרי שפותרים את המשוואה ב-, חוזרים ל-: לכל ערך של פותרים את המשוואה "הביטוי ".
ב-: נותנת או . אז או , ויש ארבעה פתרונות: , . בגרף של רואים ארבע נקודות חיתוך עם ציר ה-: ב-, , ו-. הגרף סימטרי ביחס לציר ה-, כי יש בו רק חזקות זוגיות.
פתרון משוואה דו-ריבועית
כשנתונה משוואה :
1. מסמנים . שים לב: .
2. פותרים את המשוואה הריבועית .
3. חוזרים ל- בכל פתרון של : אם , אז . אם , אז . אם , אין פתרון.
4. אוספים את כל הפתרונות של .
מספר הפתרונות של משוואה דו-ריבועית
למשוואה דו-ריבועית יש בין ל- פתרונות. כל פתרון חיובי של המשוואה ב- נותן שני פתרונות , הפתרון נותן פתרון אחד (), ופתרון שלילי לא נותן אף פתרון.
הצבה של ביטוי חוזר
כשביטוי עם חוזר במשוואה, כמו ב-:
1. מסמנים את הביטוי החוזר באות חדשה: .
2. פותרים את המשוואה ב-.
3. לכל ערך של פותרים את המשוואה "הביטוי ", כאן .
4. אוספים את כל הפתרונות של .
הפתרונות של המשוואה ב- אינם התשובה. תמיד חוזרים ל-.
גם נפתרת בהצבה (כאן ו-): , ולכן או , ו- או .
דוגמה א - דו-ריבועית: פתרון שלילי של נפסל
פתרו את המשוואה .
1. מסמנים , : .
2. מפרקים: , ולכן או .
3. : , ולכן או .
4. : , אין פתרון.
5. בדיקה: .
או
דוגמה ב - הצבה של ביטוי חוזר שאינו
פתרו את המשוואה .
1. הביטוי חוזר. מסמנים : .
2. מפרקים: , ולכן או .
3. : , כלומר , ו-. מתקבל או .
4. : , כלומר , ו-. מתקבל .
5. בדיקה של : , ו-.
, או