דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טכניקה אלגברית: משוואות

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטכניקה אלגברית: משוואות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

משוואה, תחום ההצבה ופתרון

משוואה היא בעצם שאלה: לאילו מספרים שני האגפים שווים? ב-x2=4xx^2=4x, למשל, ההצבה x=4x=4 נותנת 16=1616=16, ולכן 44 הוא פתרון. גם x=0x=0 הוא פתרון.

במדויק: תחום ההצבה של משוואה הוא קבוצת כל ערכי xx שעבורם שני האגפים מוגדרים (אין חלוקה באפס ואין שורש של מספר שלילי). פתרון של המשוואה הוא מספר מתחום ההצבה שההצבה שלו נותנת שוויון נכון. לפתור משוואה פירושו למצוא את כל הפתרונות שלה. יכול להיות שאין אף פתרון, ויכול להיות שיש אינסוף.

מהיבט הפונקציות: הפתרונות של f(x)=g(x)f(x)=g(x) הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של הגרפים של ff ושל gg. בגרף רואים ש-y=x2y=x^2 ו-y=4xy=4x נפגשים בשתי נקודות, ולכן ל-x2=4xx^2=4x יש בדיוק שני פתרונות: x=0x=0 ו-x=4x=4.

-22465101520(0,0)(4,16)

תזכורת: מכפלה ששווה לאפס

הרבה משוואות פותרים כך: מעבירים הכול לאגף אחד, מפרקים לגורמים, ומשתמשים בעובדה פשוטה על אפס.

במדויק: מכפלה של ביטויים מוגדרים שווה ל-00 אם ורק אם לפחות אחד הגורמים שווה ל-00. שבר AB\frac{A}{B} שווה ל-00 אם ורק אם A=0A=0 וגם B≠0B\ne0.

למשל, (x−3)(2x+1)=0(x-3)(2x+1)=0 אם ורק אם x−3=0x-3=0 או 2x+1=02x+1=0, כלומר x=3x=3 או x=−12x=-\frac12. הכלל עובד רק מול אפס: מ-(x−1)(x−2)=6(x-1)(x-2)=6 אי אפשר להסיק ש-x−1=6x-1=6.

פעולה שקולה ופתרון זר

כשפותרים משוואה, הופכים אותה צעד אחרי צעד למשוואה פשוטה יותר. רוב הצעדים לא משנים את הפתרונות, אבל יש צעדים שכן.

במדויק: פעולה שקולה היא פעולה שאחריה למשוואה החדשה יש בדיוק אותם פתרונות בתחום ההצבה. שקולות תמיד: הוספה של אותו ביטוי (שמוגדר בכל תחום ההצבה) לשני האגפים, וכפל או חילוק של שני האגפים באותו מספר שונה מאפס. לא תמיד שקולות:

- כפל בביטוי עם xx והעלאה בריבוע יכולים להוסיף פתרונות. פתרון שמתקבל בדרך ואינו פתרון של המשוואה המקורית נקרא פתרון זר.

- חילוק בביטוי עם xx יכול לאבד פתרונות: את אלה שבהם הביטוי מתאפס.

שתי דוגמאות קצרות:

•ב-x2=4xx^2=4x, חילוק ב-xx נותן x=4x=4 בלבד, והפתרון x=0x=0 אבד.

•ב-x=−2\sqrt{x}=-2 אין פתרון (שורש אינו שלילי). העלאה בריבוע נותנת x=4x=4, וזה פתרון זר: 4=2≠−2\sqrt4=2\ne-2.

לכן אחרי כל פעולה שאינה שקולה בודקים את הפתרונות במשוואה המקורית.

1. משוואות ריבועיות: פתרון בנוסחה ובפירוק

משוואה ריבועית

משוואות כמו x2−5x+6=0x^2-5x+6=0 או 3x2=123x^2=12 הן משוואות ריבועיות: החזקה הגבוהה ביותר של הנעלם היא 22.

במדויק: משוואה ריבועית היא משוואה שאפשר להביא, בפתיחת סוגריים והעברת אגפים, לצורה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 עם a≠0a\ne0 (הצורה הסטנדרטית). המקדמים bb ו-cc יכולים להיות 00. למשוואה ריבועית יש 00, 11 או 22 פתרונות.

הפתרונות של ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c עם ציר ה-xx. הפרבולה y=x2−2x−3y=x^2-2x-3 חותכת את ציר ה-xx בשתי נקודות, y=x2−2x+1y=x^2-2x+1 נוגעת בו בנקודה אחת, ו-y=x2−2x+3y=x^2-2x+3 לא פוגשת אותו.

שים לב: (x+1)2=x2(x+1)^2=x^2 אינה משוואה ריבועית. אחרי פתיחת סוגריים האיבר x2x^2 מתבטל ונשארת 2x+1=02x+1=0.

-3-2-112345-4-2246810

נוסחת השורשים

למשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 עם a≠0a\ne0, כאשר b2−4ac≥0b^2-4ac\ge0:

x1,2=−b±b2−4ac2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}

הדיסקרימיננטה ומספר הפתרונות

הביטוי Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4ac (הביטוי שמתחת לשורש בנוסחה) נקרא דיסקרימיננטה.

הדיסקרימיננטההפתרונות של ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0
Δ>0\Delta>0שני פתרונות שונים
Δ=0\Delta=0פתרון אחד: x=−b2ax=-\frac{b}{2a}
Δ<0\Delta<0אין פתרון
דרך הפתרון

בחירת דרך לפתרון משוואה ריבועית

כשנתונה משוואה ריבועית:

1. מביאים אותה לצורה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0: פותחים סוגריים ומעבירים הכול לאגף אחד.

2. בוחרים דרך לפי הצורה:

צורהדרך
b=0b=0, כלומר ax2+c=0ax^2+c=0מבודדים את x2x^2. אם −ca≥0-\frac{c}{a}\ge0: x=±−cax=\pm\sqrt{-\frac{c}{a}}. אחרת אין פתרון
c=0c=0, כלומר ax2+bx=0ax^2+bx=0גורם משותף: x(ax+b)=0x(ax+b)=0, ולכן x=0x=0 או x=−bax=-\frac{b}{a}
טרינום שמתפרק בקלותפירוק לגורמים, ואז מכפלה ששווה לאפס
כל מקרה אחרנוסחת השורשים

3. בודקים את הפתרונות בהצבה.

שים לב

לא מחלקים בביטוי עם xx. ב-x2=5xx^2=5x החילוק ב-xx מאבד את x=0x=0. נכון: x2−5x=0x^2-5x=0, ולכן x(x−5)=0x(x-5)=0, ו-x=0x=0 או x=5x=5.

שים לב

ל-x2=9x^2=9 יש שני פתרונות: x=3x=3 ו-x=−3x=-3.

דוגמה א - גורם משותף אחרי העברת אגף

פתרו את המשוואה x(x+4)=3(x+4)x(x+4)=3(x+4).

פתרון

1. לא מחלקים ב-(x+4)(x+4): הוא יכול להיות 00, ואז נאבד פתרון.

2. מעבירים אגף: x(x+4)−3(x+4)=0x(x+4)-3(x+4)=0.

3. מוציאים גורם משותף: (x+4)(x−3)=0(x+4)(x-3)=0.

4. מכפלה שווה לאפס: x+4=0x+4=0 או x−3=0x-3=0.

5. בדיקה: ב-x=−4x=-4 שני האגפים 00. ב-x=3x=3 שני האגפים 2121.

תשובה

x=−4x=-4 או x=3x=3

דוגמה ב - נוסחת השורשים כשהפתרונות אינם שלמים

פתרו את המשוואה 2x2−6x+3=02x^2-6x+3=0.

פתרון

1. המקדמים: a=2a=2, b=−6b=-6, c=3c=3. הטרינום לא מתפרק בקלות, ולכן משתמשים בנוסחה.

2. Δ=(−6)2−4⋅2⋅3=36−24=12>0\Delta=(-6)^2-4\cdot2\cdot3=36-24=12>0: יש שני פתרונות.

3. x1,2=6±124=6±234=3±32x_{1,2}=\frac{6\pm\sqrt{12}}{4}=\frac{6\pm2\sqrt3}{4}=\frac{3\pm\sqrt3}{2}.

4. בקירוב: x1≈2.37x_1\approx2.37, x2≈0.63x_2\approx0.63.

תשובה

x=3+32x=\frac{3+\sqrt3}{2} או x=3−32x=\frac{3-\sqrt3}{2}

שאלות פתוחות על משוואות ריבועיות: פתרון בנוסחה ובפירוק

2. מערכת של משוואה ריבועית ומשוואה לינארית

מערכת של משוואה ריבועית ומשוואה לינארית

לפעמים מחפשים שני מספרים xx ו-yy שמקיימים שתי משוואות יחד, למשל x+y=5x+y=5 וגם xy=6xy=6. המשוואה x+y=5x+y=5 לינארית, והמשוואה xy=6xy=6 ממעלה שנייה.

במדויק: פתרון של מערכת משוואות בשני נעלמים הוא זוג מספרים (x,y)(x,y) שמקיים את שתי המשוואות. במערכת שלנו משוואה אחת לינארית (ממעלה ראשונה ב-xx וב-yy), ומשוואה אחת ממעלה שנייה (יש בה איבר כמו x2x^2, y2y^2 או xyxy).

כל משוואה בשני נעלמים מתארת קבוצת נקודות במישור, והפתרונות של המערכת הם נקודות החיתוך שלהן. במערכת x+y=5x+y=5, xy=6xy=6: הישר y=5−xy=5-x והגרף y=6xy=\frac6x נחתכים ב-(2,3)(2,3) וב-(3,2)(3,2), ולכן למערכת שני פתרונות.

-4-22468-4-22468(2,3)(3,2)
דרך הפתרון

פתרון מערכת בשיטת ההצבה

כשנתונה מערכת של משוואה לינארית ומשוואה ממעלה שנייה:

1. מבודדים נעלם אחד במשוואה הלינארית (את הנוח יותר), למשל y=5−xy=5-x.

2. מציבים את הביטוי במשוואה הריבועית. מתקבלת משוואה בנעלם אחד.

3. פותרים אותה.

4. לכל פתרון מוצאים את הנעלם השני מהמשוואה הלינארית המבודדת.

5. כותבים את הפתרונות כזוגות (x,y)(x,y) ובודקים אותם בשתי המשוואות.

מספר הפתרונות של המערכת

לכל פתרון של המשוואה שמתקבלת אחרי ההצבה יש זוג אחד בדיוק. לכן:

המשוואה אחרי ההצבהפתרונות המערכת
ריבועית עם Δ>0\Delta>0שני זוגות
ריבועית עם Δ=0\Delta=0זוג אחד
ריבועית עם Δ<0\Delta<0אין פתרון
ממעלה ראשונה (האיבר הריבועי התבטל)זוג אחד
לא נשאר xx: מספר שונה מאפס =0=0אין פתרון
לא נשאר xx: 0=00=0אינסוף פתרונות
שים לב

את הנעלם השני מחשבים מהמשוואה הלינארית. חישוב ממשוואה עם y2y^2 נותן ±\pm, ומוסיף זוגות שאינם פתרון.

שים לב

הפתרון הוא זוג. x=2x=2 לבד אינו תשובה: צריך לכתוב (2,3)(2,3).

דוגמה - מלבן שנתונים ההיקף והאלכסון שלו

היקף של מלבן הוא 3434 ס"מ, ואורך האלכסון שלו 1313 ס"מ. מצאו את אורכי הצלעות של המלבן.

פתרון

1. נתון: היקף 3434 ס"מ, אלכסון 1313 ס"מ. המטרה: אורכי הצלעות.

2. מסמנים את אורכי הצלעות xx ו-yy (בס"מ, x>0x>0, y>0y>0). מההיקף: 2x+2y=342x+2y=34, כלומר x+y=17x+y=17.

3. האלכסון יוצר עם שתי צלעות משולש ישר-זווית. ממשפט פיתגורס: x2+y2=169x^2+y^2=169.

4. מבודדים במשוואה הלינארית: y=17−xy=17-x, ומציבים: x2+(17−x)2=169x^2+(17-x)^2=169.

5. פותחים סוגריים: 2x2−34x+289=1692x^2-34x+289=169, כלומר 2x2−34x+120=02x^2-34x+120=0. מחלקים ב-22: x2−17x+60=0x^2-17x+60=0.

6. מפרקים: (x−5)(x−12)=0(x-5)(x-12)=0, ולכן x=5x=5 או x=12x=12.

7. מהמשוואה הלינארית: x=5x=5 נותן y=12y=12, ו-x=12x=12 נותן y=5y=5. שני הזוגות מתארים אותו מלבן.

8. בדיקה: 5+12=175+12=17 ו-25+144=16925+144=169.

תשובה

אורכי הצלעות 55 ס"מ ו-1212 ס"מ.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

3. משוואות עם נעלם במכנה

משוואה עם נעלם במכנה

במשוואה כמו 6x=x+1\frac{6}{x}=x+1 הנעלם נמצא במכנה. כאן תחום ההצבה חשוב במיוחד: את x=0x=0 אסור להציב.

במדויק: משוואה עם נעלם במכנה היא משוואה שבה לפחות מכנה אחד תלוי ב-xx. תחום ההצבה שלה הוא כל ערכי xx שבהם כל המכנים שונים מאפס. פתרון חייב להיות בתחום ההצבה.

מהיבט הפונקציות: הפתרונות של 6x=x+1\frac6x=x+1 הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של y=6xy=\frac6x ו-y=x+1y=x+1. אחרי כפל ב-xx מתקבלת x2+x−6=0x^2+x-6=0, ולכן x=2x=2 או x=−3x=-3. נקודות החיתוך: (2,3)(2,3) ו-(−3,−2)(-3,-2).

-6-4-2246-8-6-4-22468
דרך הפתרון

פתרון משוואה עם נעלם במכנה

כשנתונה משוואה עם שברים שיש בהם xx במכנה:

1. מפרקים כל מכנה לגורמים ומוצאים את תחום ההצבה: כל גורם במכנה שונה מאפס.

2. מוצאים מכנה משותף: המכפלה של כל הגורמים השונים, כל אחד בחזקה הגבוהה ביותר שבה הוא מופיע.

3. כופלים כל איבר בשני האגפים במכנה המשותף. מתקבלת משוואה בלי שברים.

4. פותרים אותה.

5. פוסלים כל פתרון שאינו בתחום ההצבה. הנותרים הם הפתרונות.

שבר ששווה לאפס, ושני שברים שווים

- AB=0\frac{A}{B}=0 אם ורק אם A=0A=0 וגם B≠0B\ne0.

•כאשר B≠0B\ne0 ו-D≠0D\ne0: AB=CD\frac{A}{B}=\frac{C}{D} אם ורק אם A⋅D=B⋅CA\cdot D=B\cdot C (כפל בהצלבה).

שים לב

הכפל במכנה המשותף יכול להוסיף רק פתרונות שמאפסים מכנה. לכן אחרי הפתרון מספיק לבדוק שכל פתרון בתחום ההצבה.

שים לב

כופלים כל איבר במכנה המשותף, גם איבר בלי שבר. ב-3x+2=x\frac{3}{x}+2=x גם ה-22 וגם ה-xx מוכפלים ב-xx: 3+2x=x23+2x=x^2.

דוגמה - פתרון שנפסל כי הוא מאפס מכנה

פתרו את המשוואה xx−2+1x+2=8x2−4\frac{x}{x-2}+\frac{1}{x+2}=\frac{8}{x^2-4}.

פתרון

1. מפרקים את המכנה: x2−4=(x−2)(x+2)x^2-4=(x-2)(x+2). תחום ההצבה: x≠2x\ne2 וגם x≠−2x\ne-2.

2. המכנה המשותף: (x−2)(x+2)(x-2)(x+2).

3. כופלים כל איבר במכנה המשותף: x(x+2)+(x−2)=8x(x+2)+(x-2)=8.

4. פותחים סוגריים: x2+3x−2=8x^2+3x-2=8, כלומר x2+3x−10=0x^2+3x-10=0, ו-(x+5)(x−2)=0(x+5)(x-2)=0.

5. מתקבל x=−5x=-5 או x=2x=2. הערך x=2x=2 אינו בתחום ההצבה (הוא מאפס מכנה), ולכן נפסל.

6. בדיקה ל-x=−5x=-5: אגף השברים −5−7+1−3=57−13=821\frac{-5}{-7}+\frac{1}{-3}=\frac57-\frac13=\frac{8}{21}, והאגף 8x2−4\frac{8}{x^2-4} שווה 825−4=821\frac{8}{25-4}=\frac{8}{21}.

תשובה

x=−5x=-5

שאלות בנושא בבונה המבחנים

4. משוואות אי-רציונליות (עם שורשים) ובדיקת הפתרונות

משוואה אי-רציונלית

במשוואה כמו x+1=5−x\sqrt{x+1}=5-x הנעלם נמצא מתחת לסימן השורש. כדי להיפטר מהשורש מעלים בריבוע, אבל זו פעולה שאינה שקולה, ולכן צריך לבדוק את מה שמתקבל.

במדויק: משוואה אי-רציונלית היא משוואה שבה הנעלם מופיע מתחת לסימן שורש. a\sqrt{a} מוגדר רק כש-a≥0a\ge0, והוא המספר האי-שלילי שהריבוע שלו aa. לכן בתחום ההצבה כל ביטוי שמתחת לשורש אי-שלילי, וערך של שורש אף פעם אינו שלילי.

ההעלאה בריבוע של x+1=5−x\sqrt{x+1}=5-x נותנת x+1=(5−x)2x+1=(5-x)^2, ולמשוואה הזאת שני פתרונות: x=3x=3 ו-x=8x=8. בגרף רואים שהשורש והישר נפגשים רק ב-(3,2)(3,2). ב-x=8x=8 השורש שווה 33, והביטוי 5−x5-x שווה −3-3: זה פתרון זר. הוא נוצר כי גם המשוואה −x+1=5−x-\sqrt{x+1}=5-x נותנת אחרי ריבוע אותה משוואה.

-2246810-6-4-2246(3,2)(8,3)(8,-3)

העלאה בריבוע

•מ-A=BA=B נובע A2=B2A^2=B^2.

•מ-A2=B2A^2=B^2 נובע רק A=BA=B או A=−BA=-B.

לכן העלאה בריבוע יכולה להוסיף פתרונות (פתרונות זרים), ולא לאבד. בפרט: g(x)=h(x)\sqrt{g(x)}=h(x) אם ורק אם g(x)=h(x)2g(x)=h(x)^2 וגם h(x)≥0h(x)\ge0.

דרך הפתרון

פתרון משוואה עם שורש אחד

כשנתונה משוואה שבה הנעלם מופיע מתחת לשורש אחד:

1. מבודדים את השורש באגף אחד: g(x)=h(x)\sqrt{g(x)}=h(x).

2. רושמים את התנאי h(x)≥0h(x)\ge0 (שורש אינו שלילי).

3. מעלים את שני האגפים בריבוע: g(x)=h(x)2g(x)=h(x)^2, ופותרים.

4. בודקים כל פתרון: מציבים במשוואה המקורית, או בודקים את התנאי h(x)≥0h(x)\ge0. פתרון שלא מתאים הוא פתרון זר, ופוסלים אותו.

שים לב

קודם מבודדים את השורש, ורק אחר כך מעלים בריבוע. ב-x+2=x\sqrt{x}+2=x מבודדים: x=x−2\sqrt{x}=x-2.

שים לב

(x−5)2=x2−10x+25(x-5)^2=x^2-10x+25, ולא x2−25x^2-25.

דוגמה - בידוד השורש ופסילת פתרון זר

פתרו את המשוואה 2x+6+1=x\sqrt{2x+6}+1=x.

פתרון

1. מבודדים את השורש: 2x+6=x−1\sqrt{2x+6}=x-1. התנאי: x−1≥0x-1\ge0, כלומר x≥1x\ge1.

2. מעלים בריבוע: 2x+6=(x−1)2=x2−2x+12x+6=(x-1)^2=x^2-2x+1.

3. מסדרים: x2−4x−5=0x^2-4x-5=0, ו-(x−5)(x+1)=0(x-5)(x+1)=0. מתקבל x=5x=5 או x=−1x=-1.

4. בדיקה של x=5x=5: 16+1=5\sqrt{16}+1=5. מתאים.

5. בדיקה של x=−1x=-1: 4+1=3≠−1\sqrt{4}+1=3\ne-1. לא מתאים: פתרון זר (הוא גם לא מקיים x≥1x\ge1).

תשובה

x=5x=5

שאלות פתוחות על משוואות אי-רציונליות (עם שורשים) ובדיקת הפתרונות

5. משוואות עם ערך מוחלט

ערך מוחלט

הערך המוחלט של מספר הוא המרחק שלו מ-00 על ציר המספרים. למשל ∣5∣=5|5|=5 וגם ∣−5∣=5|-5|=5: שני המספרים נמצאים במרחק 55 מאפס.

במדויק: ∣a∣=a|a|=a כאשר a≥0a\ge0, ו-∣a∣=−a|a|=-a כאשר a<0a<0. לכן ∣a∣≥0|a|\ge0 לכל aa, ו-∣a∣=0|a|=0 רק כש-a=0a=0. הביטוי ∣x−b∣|x-b| הוא המרחק בין xx ל-bb על ציר המספרים. משוואה עם ערך מוחלט היא משוואה שבה הנעלם מופיע בתוך ערך מוחלט.

המשוואה ∣x−2∣=3|x-2|=3 שואלת: אילו מספרים נמצאים במרחק 33 מ-22? אלה x=5x=5 ו-x=−1x=-1. בגרף: הישר y=3y=3 חותך את הגרף של y=∣x−2∣y=|x-2| ב-(−1,3)(-1,3) וב-(5,3)(5,3).

-4-22468246(-1,3)(5,3)

∣A∣=k|A|=k כאשר kk מספר

המספר kkהפתרון של ∣A∣=k\lvert A\rvert=k
k>0k>0A=kA=k או A=−kA=-k
k=0k=0A=0A=0
k<0k<0אין פתרון

∣A∣=∣B∣|A|=|B|

∣A∣=∣B∣|A|=|B| אם ורק אם A=BA=B או A=−BA=-B.

דרך הפתרון

∣A(x)∣=B(x)|A(x)|=B(x) כשבאגף השני ביטוי עם xx

כשנתונה משוואה ∣A(x)∣=B(x)|A(x)|=B(x):

1. מחלקים לשני מקרים לפי הסימן של הביטוי שבתוך הערך המוחלט.

2. מקרה A(x)≥0A(x)\ge0: פותרים A(x)=B(x)A(x)=B(x), ומשאירים רק פתרונות שמקיימים A(x)≥0A(x)\ge0.

3. מקרה A(x)<0A(x)<0: פותרים −A(x)=B(x)-A(x)=B(x), ומשאירים רק פתרונות שמקיימים A(x)<0A(x)<0.

4. הפתרונות של המשוואה: כל מה שנשאר בשני המקרים יחד.

שים לב

בדיקה מהירה: ערך מוחלט אינו שלילי, ולכן כל פתרון של ∣A(x)∣=B(x)|A(x)|=B(x) מקיים B(x)≥0B(x)\ge0.

שים לב

x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|, ולא xx. למשל (−3)2=9=3\sqrt{(-3)^2}=\sqrt9=3.

דוגמה א - ערך מוחלט מול מספר חיובי

פתרו את המשוואה ∣2x−3∣=5|2x-3|=5.

פתרון

1. באגף השני מספר חיובי, ולכן 2x−3=52x-3=5 או 2x−3=−52x-3=-5.

2. מ-2x−3=52x-3=5: x=4x=4.

3. מ-2x−3=−52x-3=-5: x=−1x=-1.

4. בדיקה: ∣8−3∣=5|8-3|=5 ו-∣−2−3∣=5|-2-3|=5.

תשובה

x=4x=4 או x=−1x=-1

דוגמה ב - ערך מוחלט מול ביטוי עם xx: חלוקה למקרים

פתרו את המשוואה ∣x−4∣=2x+1|x-4|=2x+1.

פתרון

1. באגף השני ביטוי עם xx, ולכן מחלקים למקרים לפי הסימן של x−4x-4.

2. מקרה x≥4x\ge4: ∣x−4∣=x−4|x-4|=x-4, והמשוואה x−4=2x+1x-4=2x+1 נותנת x=−5x=-5. אבל −5<4-5<4, ולכן במקרה הזה אין פתרון.

3. מקרה x<4x<4: ∣x−4∣=−(x−4)=4−x|x-4|=-(x-4)=4-x, והמשוואה 4−x=2x+14-x=2x+1 נותנת x=1x=1. מתקיים 1<41<4, ולכן הפתרון מתאים.

4. בדיקה: ∣1−4∣=3|1-4|=3 וגם 2⋅1+1=32\cdot1+1=3.

תשובה

x=1x=1

שאלות פתוחות על משוואות עם ערך מוחלט

6. משוואות דו-ריבועיות ומשוואות בהצבה

משוואה דו-ריבועית והצבה

במשוואה x4−5x2+4=0x^4-5x^2+4=0 יש רק חזקות זוגיות של xx. אם נסמן t=x2t=x^2, נקבל t2−5t+4=0t^2-5t+4=0: משוואה ריבועית רגילה.

במדויק: משוואה דו-ריבועית היא משוואה מהצורה ax4+bx2+c=0ax^4+bx^2+c=0 עם a≠0a\ne0. הצבה (החלפת משתנה) היא סימון של ביטוי שחוזר במשוואה, למשל t=x2t=x^2, באות חדשה, כך שהמשוואה ב-tt פשוטה יותר. אחרי שפותרים את המשוואה ב-tt, חוזרים ל-xx: לכל ערך של tt פותרים את המשוואה "הביטוי =t=t".

ב-x4−5x2+4=0x^4-5x^2+4=0: t2−5t+4=0t^2-5t+4=0 נותנת t=1t=1 או t=4t=4. אז x2=1x^2=1 או x2=4x^2=4, ויש ארבעה פתרונות: x=±1x=\pm1, x=±2x=\pm2. בגרף של y=x4−5x2+4y=x^4-5x^2+4 רואים ארבע נקודות חיתוך עם ציר ה-xx: ב-x=−2x=-2, x=−1x=-1, x=1x=1 ו-x=2x=2. הגרף סימטרי ביחס לציר ה-yy, כי יש בו רק חזקות זוגיות.

-3-2-1123-336(0,4)
דרך הפתרון

פתרון משוואה דו-ריבועית

כשנתונה משוואה ax4+bx2+c=0ax^4+bx^2+c=0:

1. מסמנים t=x2t=x^2. שים לב: t≥0t\ge0.

2. פותרים את המשוואה הריבועית at2+bt+c=0at^2+bt+c=0.

3. חוזרים ל-xx בכל פתרון של tt: אם t>0t>0, אז x=±tx=\pm\sqrt t. אם t=0t=0, אז x=0x=0. אם t<0t<0, אין פתרון.

4. אוספים את כל הפתרונות של xx.

מספר הפתרונות של משוואה דו-ריבועית

למשוואה דו-ריבועית יש בין 00 ל-44 פתרונות. כל פתרון חיובי של המשוואה ב-tt נותן שני פתרונות xx, הפתרון t=0t=0 נותן פתרון אחד (x=0x=0), ופתרון שלילי לא נותן אף פתרון.

דרך הפתרון

הצבה של ביטוי חוזר

כשביטוי עם xx חוזר במשוואה, כמו ב-(x2+x)2−8(x2+x)+12=0(x^2+x)^2-8(x^2+x)+12=0:

1. מסמנים את הביטוי החוזר באות חדשה: t=x2+xt=x^2+x.

2. פותרים את המשוואה ב-tt.

3. לכל ערך של tt פותרים את המשוואה "הביטוי =t=t", כאן x2+x=tx^2+x=t.

4. אוספים את כל הפתרונות של xx.

שים לב

הפתרונות של המשוואה ב-tt אינם התשובה. תמיד חוזרים ל-xx.

שים לב

גם x−5x+6=0x-5\sqrt{x}+6=0 נפתרת בהצבה t=xt=\sqrt{x} (כאן t≥0t\ge0 ו-x=t2x=t^2): t2−5t+6=0t^2-5t+6=0, ולכן t=2t=2 או t=3t=3, ו-x=4x=4 או x=9x=9.

דוגמה א - דו-ריבועית: פתרון שלילי של tt נפסל

פתרו את המשוואה x4−3x2−4=0x^4-3x^2-4=0.

פתרון

1. מסמנים t=x2t=x^2, t≥0t\ge0: t2−3t−4=0t^2-3t-4=0.

2. מפרקים: (t−4)(t+1)=0(t-4)(t+1)=0, ולכן t=4t=4 או t=−1t=-1.

3. t=4t=4: x2=4x^2=4, ולכן x=2x=2 או x=−2x=-2.

4. t=−1t=-1: x2=−1x^2=-1, אין פתרון.

5. בדיקה: 16−12−4=016-12-4=0.

תשובה

x=2x=2 או x=−2x=-2

דוגמה ב - הצבה של ביטוי חוזר שאינו x2x^2

פתרו את המשוואה (x2−2x)2−2(x2−2x)−3=0(x^2-2x)^2-2(x^2-2x)-3=0.

פתרון

1. הביטוי x2−2xx^2-2x חוזר. מסמנים t=x2−2xt=x^2-2x: t2−2t−3=0t^2-2t-3=0.

2. מפרקים: (t−3)(t+1)=0(t-3)(t+1)=0, ולכן t=3t=3 או t=−1t=-1.

3. t=3t=3: x2−2x=3x^2-2x=3, כלומר x2−2x−3=0x^2-2x-3=0, ו-(x−3)(x+1)=0(x-3)(x+1)=0. מתקבל x=3x=3 או x=−1x=-1.

4. t=−1t=-1: x2−2x=−1x^2-2x=-1, כלומר x2−2x+1=0x^2-2x+1=0, ו-(x−1)2=0(x-1)^2=0. מתקבל x=1x=1.

5. בדיקה של x=1x=1: x2−2x=−1x^2-2x=-1, ו-(−1)2−2⋅(−1)−3=1+2−3=0(-1)^2-2\cdot(-1)-3=1+2-3=0.

תשובה

x=−1x=-1, x=1x=1 או x=3x=3

שאלות פתוחות על משוואות דו-ריבועיות ומשוואות בהצבה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.