דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טכניקה אלגברית: אי-שוויונות

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטכניקה אלגברית: אי-שוויונות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: אי-שוויון ופתרונו

משוואה שואלת מתי שני ביטויים שווים. אי-שוויון שואל מתי ביטוי אחד גדול (או קטן) מהאחר. למשל 3−2x<73-2x<7: המספר x=0x=0 מקיים אותו (3<73<7), והמספר x=−5x=-5 לא (13<713<7 לא נכון).

במדויק: פתרון של אי-שוויון עם נעלם xx הוא מספר שהצבתו במקום xx נותנת אי-שוויון מספרי נכון. לפתור אי-שוויון פירושו למצוא את כל הפתרונות שלו - את קבוצת הפתרונות. ייתכן שאין אף פתרון, וייתכן שכל xx הוא פתרון.

פותרים אי-שוויון כמו משוואה, בשינוי אחד:

•מותר להוסיף או להחסיר אותו ביטוי בשני האגפים, ולכפול או לחלק את שני האגפים באותו מספר חיובי.

•כופלים או מחלקים במספר שלילי: הופכים את כיוון אי-השוויון.

למשל: 3−2x<73-2x<7, ולכן −2x<4-2x<4. מחלקים ב-−2-2 והופכים כיוון: x>−2x>-2.

כתיבת קבוצת הפתרונות: קטע, קרן ואיחוד

הפתרונות של אי-שוויון הם בדרך כלל לא מספר אחד, אלא חלק שלם של ציר המספרים.

במדויק:

- קטע הוא כל המספרים בין שני מספרים, למשל −2<x≤3-2<x\le3. סימן << אומר שהקצה לא נכלל, וסימן ≤\le אומר שהקצה נכלל.

- קרן היא כל המספרים שגדולים ממספר מסוים, או כל המספרים שקטנים ממנו, עם המספר עצמו או בלעדיו. למשל x>4x>4 או x≤−1x\le-1.

•כשהפתרונות הם כמה חלקים נפרדים, מחברים אותם במילה או: x<−1x<-1 או x>3x>3.

- "x≠3x\ne3" פירושו כל המספרים חוץ מ-33, כלומר x<3x<3 או x>3x>3.

על ציר המספרים מסמנים קצה שנכלל בעיגול מלא, וקצה שלא נכלל בעיגול ריק. באיור: הקטע −2<x≤3-2<x\le3 והקרן x>4x>4.

-5-4-3-2-112345678

1. אי-שוויון ריבועי

אי-שוויון ריבועי

כבר פתרנו משוואה ריבועית ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0: מצאנו איפה הפרבולה פוגשת את ציר ה-xx. באי-שוויון ריבועי שואלים שאלה אחרת: איפה הפרבולה מעל ציר ה-xx, ואיפה מתחתיו.

במדויק: אי-שוויון ריבועי הוא אי-שוויון שאפשר להביא, בהעברת אגפים וכינוס איברים, לאחת הצורות ax2+bx+c>0ax^2+bx+c>0, ax2+bx+c<0ax^2+bx+c<0, ax2+bx+c≥0ax^2+bx+c\ge0 או ax2+bx+c≤0ax^2+bx+c\le0, כאשר a≠0a\ne0. הפתרונות שלו הם ערכי xx שבהם הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c מעל ציר ה-xx (ב->0>0), מתחתיו (ב-<0<0), ובסימנים ≥\ge ו-≤\le גם הנקודות שעל הציר.

הפרבולה y=x2−4x+3=(x−1)(x−3)y=x^2-4x+3=(x-1)(x-3) חותכת את ציר ה-xx ב-x=1x=1 וב-x=3x=3. היא פתוחה כלפי מעלה (a=1>0a=1>0), ולכן:

•בין נקודות האפס היא מתחת לציר: x2−4x+3<0x^2-4x+3<0 כאשר 1<x<31<x<3 (החלק הצבוע).

•מחוץ להן היא מעל הציר: x2−4x+3>0x^2-4x+3>0 כאשר x<1x<1 או x>3x>3.

-112345-2-1123456(1,0)(3,0)
דרך הפתרון

פתרון אי-שוויון ריבועי בעזרת סקיצה

כשנתון אי-שוויון ריבועי:

1. מעבירים את כל האיברים לאגף אחד, כך שבאגף השני 00: ax2+bx+c>0ax^2+bx+c>0 (או <<, ≥\ge, ≤\le).

2. פותרים את המשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 (בפירוק או בנוסחת השורשים).

3. משרטטים סקיצה של הפרבולה: פתוחה כלפי מעלה אם a>0a>0, כלפי מטה אם a<0a<0, ועוברת בנקודות האפס.

4. קוראים מהסקיצה: ב->0>0 בוחרים את ה-xx שבהם הפרבולה מעל ציר ה-xx, ב-<0<0 את ה-xx שבהם היא מתחתיו. ב-≥\ge וב-≤\le מוסיפים את נקודות האפס.

שתי נקודות אפס, a>0a>0

אם a>0a>0 ולמשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 יש שני פתרונות x1<x2x_1<x_2:

אי-השוויוןהפתרון
ax2+bx+c>0ax^2+bx+c>0x<x1x<x_1 או x>x2x>x_2
ax2+bx+c≥0ax^2+bx+c\ge0x≤x1x\le x_1 או x≥x2x\ge x_2
ax2+bx+c<0ax^2+bx+c<0x1<x<x2x_1<x<x_2
ax2+bx+c≤0ax^2+bx+c\le0x1≤x≤x2x_1\le x\le x_2

אין נקודות אפס או נקודת אפס אחת, a>0a>0

אם a>0a>0 והדיסקרימיננטה Δ=b2−4ac≤0\Delta=b^2-4ac\le0, הפרבולה לא יורדת אל מתחת לציר ה-xx:

אי-השוויוןΔ<0\Delta<0 (הפרבולה כולה מעל הציר)Δ=0\Delta=0 (נוגעת בציר ב-x0x_0)
ax2+bx+c>0ax^2+bx+c>0כל xxx≠x0x\ne x_0
ax2+bx+c≥0ax^2+bx+c\ge0כל xxכל xx
ax2+bx+c<0ax^2+bx+c<0אין פתרוןאין פתרון
ax2+bx+c≤0ax^2+bx+c\le0אין פתרוןx=x0x=x_0
שים לב

כש-a<0a<0 אפשר לשרטט פרבולה פתוחה כלפי מטה, או לכפול את שני האגפים ב-−1-1 ולהפוך את כיוון אי-השוויון: −x2+4>0-x^2+4>0 שקול ל-x2−4<0x^2-4<0.

שים לב

x2>9x^2>9 אינו x>3x>3: גם x=−4x=-4 מקיים אותו. פותרים כאי-שוויון ריבועי: x2−9>0x^2-9>0, ולכן x<−3x<-3 או x>3x>3. גם אסור לחלק את שני האגפים ב-xx, כי הסימן של xx לא ידוע.

שים לב

אי-שוויון בין פרבולה לישר, כמו x2+1>3x+5x^2+1>3x+5, הוא אי-שוויון ריבועי: מעבירים אגף (x2−3x−4>0x^2-3x-4>0) ופותרים כרגיל.

דוגמה א - שתי נקודות אפס, אחרי העברת אגפים

פתרו את אי-השוויון 5x+3≥2x25x+3\ge2x^2.

פתרון

1. מעבירים הכול לאגף אחד, כך שהמקדם של x2x^2 חיובי: 2x2−5x−3≤02x^2-5x-3\le0.

2. פותרים 2x2−5x−3=02x^2-5x-3=0: x=5±25+244=5±74x=\frac{5\pm\sqrt{25+24}}{4}=\frac{5\pm7}{4}, ולכן x1=−12x_1=-\frac12 ו-x2=3x_2=3.

3. a=2>0a=2>0: הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, ומתחת לציר ה-xx בין נקודות האפס.

4. הסימן ≤\le: לוקחים את הקטע שבין נקודות האפס, כולל הקצוות.

5. בדיקה: x=0x=0 נותן 3≥03\ge0 - נכון. x=4x=4 נותן 23≥3223\ge32 - לא נכון.

-2-11234-448(3,0)
תשובה

−12≤x≤3-\frac12\le x\le3

דוגמה ב - דיסקרימיננטה שלילית ודיסקרימיננטה אפס

פתרו את אי-השוויונות:

א. x2−6x+10>0x^2-6x+10>0

ב. 4x2−12x+9≤04x^2-12x+9\le0

פתרון

1. א: Δ=36−40=−4<0\Delta=36-40=-4<0 ו-a=1>0a=1>0. לפרבולה אין נקודות אפס, והיא כולה מעל ציר ה-xx. לכן אי-השוויון מתקיים לכל xx.

2. ב: Δ=144−144=0\Delta=144-144=0. זה ריבוע: 4x2−12x+9=(2x−3)24x^2-12x+9=(2x-3)^2, ונקודת האפס היחידה היא x=32x=\frac32.

3. ריבוע אף פעם לא שלילי, ולכן (2x−3)2≤0(2x-3)^2\le0 רק כאשר (2x−3)2=0(2x-3)^2=0, כלומר x=32x=\frac32.

2462468(3,1)(3/2,0)
תשובה

א. כל xx. ב. x=32x=\frac32 בלבד.

שאלות פתוחות על אי-שוויון ריבועי

2. אי-שוויונות עם ערך מוחלט

אי-שוויון עם ערך מוחלט

הערך המוחלט של מספר הוא המרחק שלו מאפס על ציר המספרים: ∣5∣=5|5|=5 ו-∣−5∣=5|-5|=5. ובאופן כללי, ∣x−a∣|x-a| הוא המרחק בין xx ל-aa. לכן ∣x−1∣<3|x-1|<3 שואל: אילו מספרים נמצאים במרחק קטן מ-33 מהמספר 11? אלה המספרים שבין −2-2 ל-44.

במדויק: ∣x∣=x|x|=x כאשר x≥0x\ge0, ו-∣x∣=−x|x|=-x כאשר x<0x<0. לכן ∣x∣≥0|x|\ge0 לכל xx, ו-∣x∣=0|x|=0 רק כאשר x=0x=0. אי-שוויון עם ערך מוחלט הוא אי-שוויון שבו הנעלם מופיע בתוך ערך מוחלט, ופותרים אותו כמו כל אי-שוויון: מוצאים את כל ה-xx שמקיימים אותו.

בגרף: ∣x−1∣<3|x-1|<3 מתקיים כשהגרף של y=∣x−1∣y=|x-1| מתחת לישר y=3y=3. הגרף בצורת V, הקודקוד שלו ב-(1,0)(1,0), והוא חותך את הישר ב-(−2,3)(-2,3) וב-(4,3)(4,3). לכן הפתרון −2<x<4-2<x<4. מחוץ לקטע הזה, כלומר כש-x<−2x<-2 או x>4x>4, מתקיים ∣x−1∣>3|x-1|>3.

-4-2246246(-2,3)(4,3)(1,0)

ערך מוחלט מול מספר חיובי cc

עבור c>0c>0 וביטוי AA:

אי-השוויוןשקול ל-צורת הפתרון
∣A∣<c\lvert A\rvert<c−c<A<c-c<A<c"וגם": קטע אחד
∣A∣≤c\lvert A\rvert\le c−c≤A≤c-c\le A\le c"וגם": קטע אחד
∣A∣>c\lvert A\rvert>cA<−cA<-c או A>cA>c"או": שני חלקים
∣A∣≥c\lvert A\rvert\ge cA≤−cA\le-c או A≥cA\ge c"או": שני חלקים

ערך מוחלט מול 00 או מול מספר שלילי

מכיוון ש-∣A∣≥0|A|\ge0 תמיד:

אי-השוויוןהפתרון
∣A∣<c\lvert A\rvert<c, כאשר c≤0c\le0אין פתרון
∣A∣≤c\lvert A\rvert\le c, כאשר c<0c<0אין פתרון
∣A∣≤0\lvert A\rvert\le0רק A=0A=0
∣A∣>0\lvert A\rvert>0כל xx שבו A≠0A\ne0
∣A∣>c\lvert A\rvert>c או ∣A∣≥c\lvert A\rvert\ge c, כאשר c<0c<0כל xx
∣A∣≥0\lvert A\rvert\ge0כל xx
דרך הפתרון

כשבאגף השני יש xx: פירוק למקרים

כשנתון אי-שוויון שבו הביטוי בתוך הערך המוחלט הוא AA, ובאגף השני ביטוי עם xx (למשל ∣x−2∣<2x−1|x-2|<2x-1):

1. מוצאים איפה A=0A=0, ומחלקים את ציר המספרים לשני מקרים: A≥0A\ge0 ו-A<0A<0.

2. במקרה A≥0A\ge0 כותבים AA במקום ∣A∣|A|. במקרה A<0A<0 כותבים −A-A במקום ∣A∣|A|.

3. פותרים בכל מקרה, ושומרים רק את הפתרונות שמקיימים גם את תנאי המקרה.

4. התשובה: הפתרונות של המקרה A≥0A\ge0 או של המקרה A<0A<0.

שים לב

∣A∣>c|A|>c נותן שני חלקים המחוברים ב"או". אל תכתבו −c>A>c-c>A>c: אין מספר שקטן מ-−c-c וגדול מ-cc בבת אחת.

שים לב

בדיקה מהירה: מציבים מספר אחד מתוך הפתרון ומספר אחד מחוץ לו באי-השוויון המקורי.

דוגמה א - ערך מוחלט מול מספר: שני חלקים

פתרו את אי-השוויון ∣2x−3∣≥5|2x-3|\ge5.

פתרון

1. באגף השני מספר חיובי, c=5c=5. לפי הכלל: 2x−3≤−52x-3\le-5 או 2x−3≥52x-3\ge5.

2. 2x−3≤−52x-3\le-5: 2x≤−22x\le-2, ולכן x≤−1x\le-1.

3. 2x−3≥52x-3\ge5: 2x≥82x\ge8, ולכן x≥4x\ge4.

4. בדיקה: x=0x=0 נותן ∣−3∣=3≥5|-3|=3\ge5 - לא נכון, ואכן 00 לא בפתרון. x=5x=5 נותן ∣7∣=7≥5|7|=7\ge5 - נכון.

תשובה

x≤−1x\le-1 או x≥4x\ge4

דוגמה ב - ביטוי עם xx באגף השני: פירוק למקרים

פתרו את אי-השוויון ∣x−2∣<2x−1|x-2|<2x-1.

פתרון

1. באגף השני יש xx, ולכן מפרקים למקרים לפי הסימן של x−2x-2. הביטוי מתאפס ב-x=2x=2.

2. מקרה x≥2x\ge2: ∣x−2∣=x−2|x-2|=x-2. פותרים x−2<2x−1x-2<2x-1, ומקבלים x>−1x>-1. יחד עם תנאי המקרה (x≥2x\ge2 וגם x>−1x>-1): x≥2x\ge2.

3. מקרה x<2x<2: ∣x−2∣=2−x|x-2|=2-x. פותרים 2−x<2x−12-x<2x-1, כלומר 3<3x3<3x, ולכן x>1x>1. יחד עם תנאי המקרה: 1<x<21<x<2.

4. מאחדים את שני המקרים ("או"): 1<x<21<x<2 או x≥2x\ge2, כלומר x>1x>1.

5. בגרף: הישר y=2x−1y=2x-1 מעל הגרף של y=∣x−2∣y=|x-2| בדיוק כאשר x>1x>1, כלומר אחרי נקודת החיתוך (1,1)(1,1). בדיקה: x=0x=0 נותן 2<−12<-1 - לא נכון. x=3x=3 נותן 1<51<5 - נכון.

-2246-22468(1,1)(2,0)
תשובה

x>1x>1

שאלות פתוחות על אי-שוויונות עם ערך מוחלט

3. מערכת אי-שוויונות ("וגם" / "או")

מערכת אי-שוויונות: "וגם" ו"או"

לפעמים xx צריך לקיים שני תנאים יחד: למשל x>−1x>-1 וגם x≤3x\le3. ולפעמים מספיק שיקיים לפחות אחד מהם: x<−1x<-1 או x>3x>3.

במדויק:

- xx הוא פתרון של "אי-שוויון I וגם אי-שוויון II" אם הוא מקיים את שניהם. קבוצת הפתרונות היא החלק המשותף לשתי קבוצות הפתרונות.

- xx הוא פתרון של "אי-שוויון I או אי-שוויון II" אם הוא מקיים לפחות אחד מהם (אחד מהם או את שניהם). קבוצת הפתרונות היא כל מה שנמצא בלפחות אחת משתי הקבוצות.

משרטטים את שתי קבוצות הפתרונות זו מעל זו מעל אותו ציר מספרים. באיור x>−1x>-1 ו-x≤3x\le3:

- וגם: החלק שמכוסה בשתי השורות: −1<x≤3-1<x\le3.

- או: כל מה שמכוסה בלפחות שורה אחת. כאן זה כל ציר המספרים: כל xx.

-5-4-3-2-1123456
דרך הפתרון

פתרון מערכת "וגם"

כשנתונים שני אי-שוויונות שצריכים להתקיים יחד:

1. פותרים כל אי-שוויון לחוד.

2. משרטטים את שתי קבוצות הפתרונות מעל ציר מספרים אחד.

3. התשובה היא החלק שמכוסה בשתיהן. קצה נכלל רק אם הוא נכלל בשתי הקבוצות.

4. אם אין חלק משותף, למערכת אין פתרון.

דרך הפתרון

פתרון מערכת "או"

כשנתונים שני אי-שוויונות ומספיק שאחד מהם יתקיים:

1. פותרים כל אי-שוויון לחוד.

2. משרטטים את שתי קבוצות הפתרונות מעל ציר מספרים אחד.

3. התשובה היא כל מה שמכוסה בלפחות אחת מהן. קצה נכלל אם הוא נכלל באחת הקבוצות.

4. חלקים שנוגעים זה בזה או חופפים מתאחדים לחלק אחד.

אי-שוויון כפול

a<A<ba<A<b פירושו A>aA>a וגם A<bA<b. כשהביטוי AA לינארי, אפשר לפתור את שלושת החלקים בבת אחת: מוסיפים אותו מספר לשלושתם, או מחלקים את שלושתם באותו מספר. מחלקים במספר שלילי: הופכים את שני סימני אי-השוויון. למשל −3<1−2x<5-3<1-2x<5 נותן −4<−2x<4-4<-2x<4, ולכן 2>x>−22>x>-2, כלומר −2<x<2-2<x<2.

שים לב

x>2x>2 וגם x>5x>5 נותן x>5x>5. x>2x>2 או x>5x>5 נותן x>2x>2.

שים לב

הפתרון של x2−2x−3>0x^2-2x-3>0 הוא x<−1x<-1 או x>3x>3. אל תכתבו "וגם" ואל תכתבו 3<x<−13<x<-1: אין מספר שקטן מ-−1-1 וגדול מ-33 בבת אחת.

דוגמה א - מערכת "וגם" של שני אי-שוויונות ריבועיים

מצאו את כל ערכי xx שמקיימים x2−9≥0x^2-9\ge0 וגם 25−x2>025-x^2>0.

פתרון

1. x2−9≥0x^2-9\ge0: נקודות האפס ±3\pm3, הפרבולה פתוחה כלפי מעלה. לכן x≤−3x\le-3 או x≥3x\ge3.

2. 25−x2>025-x^2>0 שקול ל-x2−25<0x^2-25<0 (כפל ב-−1-1 והיפוך כיוון). נקודות האפס ±5\pm5, ולכן −5<x<5-5<x<5.

3. משרטטים את שתי הקבוצות מעל ציר אחד ולוקחים את החלק המשותף: −5<x≤−3-5<x\le-3 או 3≤x<53\le x<5.

4. הקצוות: ±3\pm3 נכללים בשתי הקבוצות, ולכן נכללים. ±5\pm5 לא נכללים בפתרון של 25−x2>025-x^2>0, ולכן לא נכללים.

-8-7-6-5-4-3-2-112345678
תשובה

−5<x≤−3-5<x\le-3 או 3≤x<53\le x<5

דוגמה ב - מערכת "או": החלקים מתאחדים לקרן אחת

מצאו את כל ערכי xx שמקיימים x2−4x<0x^2-4x<0 או 2x+1≥72x+1\ge7.

פתרון

1. x2−4x<0x^2-4x<0: x(x−4)<0x(x-4)<0. נקודות האפס 00 ו-44, הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, ולכן 0<x<40<x<4.

2. 2x+1≥72x+1\ge7: 2x≥62x\ge6, ולכן x≥3x\ge3.

3. "או": לוקחים כל מה שמכוסה בלפחות קבוצה אחת. הקטע 0<x<40<x<4 והקרן x≥3x\ge3 חופפים בין 33 ל-44, ולכן יחד הם מכסים את כל ה-x>0x>0.

4. הקצה 00 לא נכלל באף קבוצה, ולכן לא נכלל.

-3-2-112345678
תשובה

x>0x>0

שאלות פתוחות על מערכת אי-שוויונות ("וגם" / "או")

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.