דילוג לתוכן המרכזי

סיכום נקודות וקטעים במערכת צירים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בנקודות וקטעים במערכת צירים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: מערכת צירים ושיעורי נקודה

מערכת צירים בנויה משני צירי מספרים שמאונכים זה לזה: ציר ה-xx האופקי וציר ה-yy האנכי. הם נפגשים בראשית הצירים O(0,0)O(0,0). כל נקודה במישור מתוארת על ידי זוג מספרים, למשל P(3,2)P(3,2).

במדויק: לכל נקודה PP במישור מתאים זוג סדור אחד בלבד (x,y)(x,y), ולכל זוג סדור מתאימה נקודה אחת. xx הוא שיעור ה-xx של PP: המספר שבו האנך מ-PP לציר ה-xx פוגש את הציר. yy הוא שיעור ה-yy: המספר שבו האנך מ-PP לציר ה-yy פוגש את הציר. הסדר חשוב: (3,2)(3,2) ו-(2,3)(2,3) הן שתי נקודות שונות.

נקודה על ציר ה-xx נראית כך: (x,0)(x,0). נקודה על ציר ה-yy נראית כך: (0,y)(0,y). בסרטוט, הקווים המקווקווים הם האנכים מ-P(3,2)P(3,2) לצירים, והם פוגשים את הצירים ב-33 וב-22. לנקודה Q(−4,−2)Q(-4,-2) שני השיעורים שליליים.

-6-5-4-3-2-11234567-4-3-2-11234P(3,2)Q(-4,-2)(5,0)(0,-3)

תזכורת: משפט פיתגורס

במשולש ישר-זווית יש קשר קבוע בין שלוש הצלעות. הצלע שמול הזווית הישרה נקראת יתר, ושתי הצלעות האחרות נקראות ניצבים.

במדויק: אם במשולש הזווית שבין הצלעות aa ו-bb היא 90∘90^\circ, והצלע השלישית היא cc, אז a2+b2=c2a^2+b^2=c^2. היתר הוא תמיד הצלע הארוכה ביותר במשולש ישר-זווית.

כל נוסחת המרחק בנושא הזה נשענת על המשפט הזה: בין שתי נקודות במערכת צירים תמיד אפשר לבנות משולש ישר-זווית, שהניצבים שלו מקבילים לצירים.

abcABC

1. מרחק בין שתי נקודות

המרחק בין שתי נקודות

כשיש לנו שתי נקודות במערכת צירים, אפשר לשאול כמה הן רחוקות זו מזו. בשביל זה לא צריך סרגל: מספיקים השיעורים של הנקודות.

במדויק: המרחק בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2) הוא אורך הקטע ABAB. המרחק הוא תמיד מספר שאינו שלילי, והוא 00 רק כאשר AA ו-BB הן אותה נקודה.

איך מגיעים לנוסחה: מוסיפים נקודת עזר C(x1,y2)C(x_1,y_2). המשולש ACBACB ישר-זווית ב-CC, כי ACAC מקביל לציר ה-yy ו-CBCB מקביל לציר ה-xx. אורכי הניצבים הם ∣x2−x1∣|x_2-x_1| ו-∣y2−y1∣|y_2-y_1|, ולפי משפט פיתגורס AB2=(x2−x1)2+(y2−y1)2AB^2=(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2.

בסרטוט: A(1,4)A(1,4) ו-B(5,1)B(5,1). הניצבים הם ∣5−1∣=4|5-1|=4 ו-∣1−4∣=3|1-4|=3, ולכן AB=16+9=5AB=\sqrt{16+9}=5.

-11234567-1123456A(1,4)B(5,1)C(1,1)

נוסחת המרחק בין שתי נקודות

המרחק dd בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2):

d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}

הסדר של הנקודות לא משנה, כי (x2−x1)2=(x1−x2)2(x_2-x_1)^2=(x_1-x_2)^2.

קטע שמקביל לאחד הצירים

מצב הקטעאורך הקטע
לשתי הנקודות אותו שיעור yy (קטע מקביל לציר ה-xx)∣x2−x1∣|x_2-x_1|
לשתי הנקודות אותו שיעור xx (קטע מקביל לציר ה-yy)∣y2−y1∣|y_2-y_1|

זה מקרה פרטי של נוסחת המרחק: אחד הסוגריים מתאפס.

שים לב

a2+b2\sqrt{a^2+b^2} אינו a+ba+b. למשל 32+42=5\sqrt{3^2+4^2}=5, ולא 77. קודם מחברים את הריבועים, ורק אז מוציאים שורש.

שים לב

הפרש שלילי בתוך הסוגריים זה בסדר: הריבוע שלו חיובי. (−3)2=9(-3)^2=9. טעות נפוצה היא לחשב −32=−9-3^2=-9.

דרך הפתרון

מציאת שיעור חסר לפי מרחק נתון

כשנתון המרחק בין שתי נקודות, ואחד השיעורים לא ידוע:

1. מציבים בנוסחת המרחק את הנתונים ואת הנעלם.

2. מעלים את שני האגפים בריבוע, כדי להיפטר מהשורש. שני האגפים אינם שליליים, ולכן אין פתרונות זרים.

3. פותרים את המשוואה. בדרך כלל מתקבלים שני פתרונות.

4. בודקים אם בשאלה יש תנאי נוסף (למשל "ברביע הראשון") שפוסל אחד מהם.

דוגמה א - חישוב מרחק בין שתי נקודות נתונות

חשבו את המרחק בין הנקודות A(−2,3)A(-2,3) ו-B(4,−5)B(4,-5).

פתרון

1. מציבים בנוסחת המרחק: x2−x1=4−(−2)=6x_2-x_1=4-(-2)=6 ו-y2−y1=−5−3=−8y_2-y_1=-5-3=-8.

2. AB=62+(−8)2=36+64=100=10AB=\sqrt{6^2+(-8)^2}=\sqrt{36+64}=\sqrt{100}=10.

תשובה

AB=10AB=10

דוגמה ב - נקודה לא ידועה על ציר ה-xx: שני פתרונות

הנקודה AA נמצאת על ציר ה-xx, במרחק 10\sqrt{10} מהנקודה B(2,3)B(2,3). מצאו את שיעורי הנקודה AA.

פתרון

1. נתון: AA על ציר ה-xx, B(2,3)B(2,3), AB=10AB=\sqrt{10}. המטרה: שיעורי AA.

2. נקודה על ציר ה-xx נראית כך: A(a,0)A(a,0).

3. מציבים בנוסחת המרחק: (a−2)2+(0−3)2=10\sqrt{(a-2)^2+(0-3)^2}=\sqrt{10}.

4. מעלים בריבוע: (a−2)2+9=10(a-2)^2+9=10, ולכן (a−2)2=1(a-2)^2=1.

5. a−2=1a-2=1 או a−2=−1a-2=-1, כלומר a=3a=3 או a=1a=1.

6. בדיקה: 12+32=10\sqrt{1^2+3^2}=\sqrt{10} בשני המקרים. שני הפתרונות מתאימים.

-112345-11234B(2,3)A(1,0)A(3,0)
תשובה

A(3,0)A(3,0) או A(1,0)A(1,0)

שאלות פתוחות על מרחק בין שתי נקודות

2. אמצע קטע ומציאת קצה קטע

אמצע קטע

האמצע של קטע הוא הנקודה שמחלקת אותו לשני חלקים שווים. במערכת צירים מוצאים אותה בחישוב פשוט: ממוצע של השיעורים.

במדויק: אמצע הקטע ABAB הוא הנקודה MM שעל הקטע ABAB שמקיימת AM=MBAM=MB. אם A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2), אז M(x1+x22,y1+y22)M\left(\frac{x_1+x_2}{2},\frac{y_1+y_2}{2}\right).

שיעור ה-xx של האמצע נמצא בדיוק באמצע בין x1x_1 ל-x2x_2, ושיעור ה-yy באמצע בין y1y_1 ל-y2y_2. בסרטוט: A(−3,5)A(-3,5) ו-B(5,1)B(5,1). ממוצע שיעורי ה-xx: −3+52=1\frac{-3+5}{2}=1. ממוצע שיעורי ה-yy: 5+12=3\frac{5+1}{2}=3. לכן M(1,3)M(1,3), ו-AM=MB=20AM=MB=\sqrt{20}.

-5-4-3-2-112345678-11234567A(-3,5)B(5,1)M(1,3)

שיעורי אמצע הקטע

אמצע הקטע שקצותיו A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2):

M(x1+x22, y1+y22)M\left(\frac{x_1+x_2}{2},\ \frac{y_1+y_2}{2}\right)
שים לב

בנוסחת האמצע מחברים את השיעורים. בנוסחת המרחק מחסרים. קל להתבלבל.

דרך הפתרון

מציאת קצה הקטע לפי הקצה השני והאמצע

כשנתונים קצה אחד A(xA,yA)A(x_A,y_A) ואמצע הקטע M(xM,yM)M(x_M,y_M), ומחפשים את הקצה השני BB:

1. כותבים את נוסחת האמצע עם נעלמים: xA+xB2=xM\frac{x_A+x_B}{2}=x_M ו-yA+yB2=yM\frac{y_A+y_B}{2}=y_M.

2. פותרים: xB=2xM−xAx_B=2x_M-x_A ו-yB=2yM−yAy_B=2y_M-y_A.

3. בודקים: האמצע של AA ו-BB שמצאנו צריך לצאת MM.

שים לב

טעות נפוצה: לחשב את הממוצע של AA ושל MM. כך מקבלים נקודה באמצע הדרך בין AA ל-MM, ולא את הקצה BB.

דוגמה א - אמצע קטע לפי שני הקצוות

מצאו את אמצע הקטע ABAB, כאשר A(−4,7)A(-4,7) ו-B(6,−1)B(6,-1).

פתרון

1. שיעור ה-xx של האמצע: −4+62=22=1\frac{-4+6}{2}=\frac{2}{2}=1.

2. שיעור ה-yy של האמצע: 7+(−1)2=62=3\frac{7+(-1)}{2}=\frac{6}{2}=3.

תשובה

M(1,3)M(1,3)

דוגמה ב - קצה חסר לפי קצה אחד והאמצע

הנקודה M(4,3)M(4,3) היא אמצע הקטע ABAB. נתון: A(7,1)A(7,1). מצאו את שיעורי הנקודה BB.

פתרון

1. נתון: הקצה A(7,1)A(7,1) והאמצע M(4,3)M(4,3). המטרה: הקצה B(x,y)B(x,y).

2. לפי נוסחת האמצע: 7+x2=4\frac{7+x}{2}=4, ולכן 7+x=87+x=8 ו-x=1x=1.

3. באותו אופן: 1+y2=3\frac{1+y}{2}=3, ולכן 1+y=61+y=6 ו-y=5y=5.

4. בדיקה: (7+12,1+52)=(4,3)\left(\frac{7+1}{2},\frac{1+5}{2}\right)=(4,3). יצא MM, כמו שצריך.

-112345678910-11234567A(7,1)M(4,3)B(1,5)
תשובה

B(1,5)B(1,5)

שאלות פתוחות על אמצע קטע ומציאת קצה קטע

3. משולשים במערכת צירים: אורכים, שטח וסוג המשולש

משולש במערכת צירים

כשנתונים שיעורי שלושת הקודקודים של משולש, אפשר לחשב בעזרת נוסחת המרחק את אורכי כל הצלעות, ומהם לדעת איזה משולש זה ומה השטח שלו.

במדויק: שלוש נקודות AA, BB, CC שאינן על ישר אחד הן קודקודים של משולש ABCABC, וצלעותיו הן הקטעים ABAB, BCBC ו-CACA. לפי הצלעות והזוויות:

- שווה-צלעות: שלוש הצלעות שוות.

- שווה-שוקיים: יש לפחות שתי צלעות שוות (לכן גם משולש שווה-צלעות הוא שווה-שוקיים).

- ישר-זווית: אחת הזוויות שלו היא 90∘90^\circ.

משולש יכול להיות גם שווה-שוקיים וגם ישר-זווית.

בסרטוט: המשולש A(0,0)A(0,0), B(10,0)B(10,0), C(5,12)C(5,12). AC=52+122=13AC=\sqrt{5^2+12^2}=13 ו-BC=(−5)2+122=13BC=\sqrt{(-5)^2+12^2}=13, ולכן הוא שווה-שוקיים. הבסיס ABAB על ציר ה-xx, ואורכו 1010. הגובה CDCD לבסיס יורד לאמצע הבסיס, D(5,0)D(5,0), ואורכו 1212.

-2-112345678910111213-112345678910111213ABCD

סוג המשולש לפי אורכי הצלעות

מחשבים את שלוש הצלעות (נוח לעבוד עם ריבועי האורכים, בלי שורשים):

מה מתקייםסוג המשולש
שלוש הצלעות שוותשווה-צלעות
שתי צלעות שוותשווה-שוקיים
ריבוע הצלע הארוכה שווה לסכום ריבועי שתי האחרותישר-זווית, והזווית הישרה מול הצלע הארוכה
אף אחד מהמצביםמשולש שאינו שווה-שוקיים ואינו ישר-זווית
שים לב

הזווית הישרה היא בקודקוד שמול היתר. אם AC2=AB2+BC2AC^2=AB^2+BC^2, הזווית הישרה היא ∠B\angle B, ולא ∠A\angle A או ∠C\angle C.

שים לב

שלוש נקודות על ישר אחד אינן משולש. כך מזהים זאת בעזרת אורכים: אם הצלע הארוכה שווה בדיוק לסכום שתי האחרות (למשל AB+BC=ACAB+BC=AC), הנקודות על ישר אחד. במשולש סכום כל שתי צלעות גדול מהצלע השלישית.

דרך הפתרון

שטח משולש במערכת צירים

עבור משולש שנתונים שיעורי קודקודיו: השטח הוא מחצית המכפלה של צלע בגובה לאותה צלע. בוחרים צלע שנוח למצוא את הגובה אליה:

1. צלע מקבילה לציר: אם לשני קודקודים אותו שיעור yy, הצלע ביניהם היא הבסיס. הגובה הוא ההפרש (בערך מוחלט) בין שיעור ה-yy של הקודקוד השלישי לשיעור ה-yy של הבסיס. כך גם עם אותו שיעור xx, עם הפרש שיעורי ה-xx.

2. משולש ישר-זווית: אחרי שהראינו שהמשולש ישר-זווית, השטח הוא מחצית מכפלת הניצבים.

3. משולש שווה-שוקיים: הגובה לבסיס יורד לאמצע הבסיס. מוצאים את אמצע הבסיס, והגובה הוא המרחק ממנו לקודקוד הראש.

שים לב

בשטח של משולש שווה-שוקיים משתמשים בכך שבמשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס והתיכון לבסיס מתלכדים. במשולש A(0,0)A(0,0), B(10,0)B(10,0), C(5,12)C(5,12): D(5,0)D(5,0) הוא אמצע ABAB, CD=12CD=12, והשטח 10⋅122=60\frac{10\cdot12}{2}=60.

דוגמה א - משולש ישר-זווית ושווה-שוקיים: שטח לפי הניצבים

נתונות הנקודות A(4,2)A(4,2), B(1,1)B(1,1), C(0,4)C(0,4).

א. הראו שהמשולש ABCABC ישר-זווית ושווה-שוקיים, וקבעו איזו זווית ישרה.

ב. חשבו את היקף המשולש ואת שטחו.

פתרון

1. נתון: שלושת הקודקודים. המטרה: סוג המשולש, ההיקף והשטח.

2. ריבועי הצלעות: AB2=32+12=10AB^2=3^2+1^2=10, BC2=(−1)2+32=10BC^2=(-1)^2+3^2=10, AC2=(−4)2+22=20AC^2=(-4)^2+2^2=20.

3. AB=BC=10AB=BC=\sqrt{10}, ולכן המשולש שווה-שוקיים.

4. AB2+BC2=10+10=20=AC2AB^2+BC^2=10+10=20=AC^2, ולכן לפי המשפט ההפוך למשפט פיתגורס המשולש ישר-זווית. הזווית הישרה מול ACAC, כלומר ∠B=90∘\angle B=90^\circ.

5. היקף: 10+10+20=210+25≈10.80\sqrt{10}+\sqrt{10}+\sqrt{20}=2\sqrt{10}+2\sqrt5\approx10.80.

6. שטח: הניצבים הם ABAB ו-BCBC, ולכן S=10⋅102=102=5S=\frac{\sqrt{10}\cdot\sqrt{10}}{2}=\frac{10}{2}=5.

-1123456-112345ABC
תשובה

א. ∠B=90∘\angle B=90^\circ, AB=BCAB=BC. ב. היקף 210+25≈10.802\sqrt{10}+2\sqrt5\approx10.80, שטח 55.

דוגמה ב - צלע מקבילה לציר ה-yy כבסיס

נתון המשולש ABCABC: A(7,0)A(7,0), B(7,8)B(7,8), C(1,6)C(1,6).

א. חשבו את אורכי הצלעות. האם המשולש שווה-שוקיים? האם הוא ישר-זווית?

ב. חשבו את שטח המשולש.

פתרון

1. נתון: שלושת הקודקודים. המטרה: אורכי הצלעות, סוג המשולש והשטח.

2. ל-AA ול-BB אותו שיעור xx, ולכן AB=∣8−0∣=8AB=|8-0|=8.

3. AC=(−6)2+62=72=62AC=\sqrt{(-6)^2+6^2}=\sqrt{72}=6\sqrt2 ו-BC=(−6)2+(−2)2=40=210BC=\sqrt{(-6)^2+(-2)^2}=\sqrt{40}=2\sqrt{10}.

4. שלושת האורכים שונים, ולכן המשולש אינו שווה-שוקיים.

5. הצלע הארוכה היא ACAC (AC2=72AC^2=72). AB2+BC2=64+40=104≠72AB^2+BC^2=64+40=104\ne72, ולכן המשולש אינו ישר-זווית.

6. שטח: הבסיס ABAB על הישר x=7x=7. הגובה מ-CC אליו הוא ∣7−1∣=6|7-1|=6, והעקב שלו הוא D(7,6)D(7,6).

7. S=8⋅62=24S=\frac{8\cdot6}{2}=24.

-112345678910-1123456789ABCD
תשובה

א. AB=8AB=8, AC=62AC=6\sqrt2, BC=210BC=2\sqrt{10}. המשולש אינו שווה-שוקיים ואינו ישר-זווית. ב. S=24S=24.

שאלות פתוחות על משולשים במערכת צירים: אורכים, שטח וסוג המשולש

4. מרובעים במערכת צירים

מרובע במערכת צירים

גם במרובע, כשנתונים שיעורי הקודקודים, אפשר לחשב אורכים של צלעות ושל אלכסונים, ולמצוא אמצעים. מהם מזהים איזה מרובע זה.

במדויק: במרובע ABCDABCD הקודקודים כתובים לפי הסדר סביב המרובע. הצלעות הן ABAB, BCBC, CDCD, DADA, והאלכסונים הם ACAC ו-BDBD. תזכורת:

- מקבילית: מרובע שבו כל שתי צלעות נגדיות מקבילות.

- מלבן: מרובע שבו כל הזוויות ישרות.

- מעוין: מרובע שבו כל הצלעות שוות.

- ריבוע: מרובע שבו כל הצלעות שוות וכל הזוויות ישרות.

מלבן, מעוין וריבוע הם מקרים פרטיים של מקבילית.

התכונה הנוחה ביותר במערכת צירים: במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן לשני האלכסונים יש אותו אמצע. בסרטוט: המקבילית A(1,3)A(1,3), B(6,1)B(6,1), C(7,5)C(7,5), D(2,7)D(2,7). אמצע ACAC הוא (1+72,3+52)=(4,4)\left(\frac{1+7}{2},\frac{3+5}{2}\right)=(4,4), ואמצע BDBD הוא (6+22,1+72)=(4,4)\left(\frac{6+2}{2},\frac{1+7}{2}\right)=(4,4): אותה נקודה MM.

-112345678910-112345678ABCDM

זיהוי סוג המרובע לפי שיעורי הקודקודים

מה מראיםהמסקנה
לאלכסונים ACAC ו-BDBD אותו אמצע (האלכסונים חוצים זה את זה)ABCDABCD מקבילית
מקבילית, וגם AC=BDAC=BD (אלכסונים שווים)מלבן
מקבילית, וגם שתי צלעות סמוכות שוות, למשל AB=BCAB=BC (במקבילית צלעות נגדיות שוות, ולכן אז כל ארבע הצלעות שוות)מעוין
מלבן וגם מעויןריבוע
שים לב

אלכסונים שווים לבדם עוד לא אומרים מלבן: קודם צריך להראות שהמרובע מקבילית. באותו אופן, צלעות סמוכות שוות אומרות מעוין רק במקבילית.

שים לב

לריבוע מספיק להראות שתי תכונות: מלבן וגם מעוין. למשל: אמצע משותף לאלכסונים, AC=BDAC=BD, וגם AB=BCAB=BC.

דרך הפתרון

מציאת הקודקוד הרביעי של מקבילית

כשנתונים שלושה קודקודים AA, BB, CC של המקבילית ABCDABCD, ומחפשים את DD:

1. מוצאים את אמצע האלכסון ACAC, כי שני הקצוות שלו ידועים.

2. במקבילית זה גם אמצע האלכסון BDBD.

3. מוצאים את DD כקצה הקטע BDBD, לפי הקצה BB והאמצע.

בקיצור: xD=xA+xC−xBx_D=x_A+x_C-x_B ו-yD=yA+yC−yBy_D=y_A+y_C-y_B.

שים לב

סדר האותיות קובע מי האלכסון. במקבילית ABCDABCD האלכסונים הם ACAC ו-BDBD, ו-BB ו-DD הם קודקודים נגדיים. אם כתוב רק "שלושה קודקודים של מקבילית", בלי סדר, יש שלוש אפשרויות לקודקוד הרביעי.

שטח מלבן וריבוע במערכת צירים

מרובעשטח
מלבןמכפלת שתי צלעות סמוכות
ריבועריבוע הצלע, או מחצית ריבוע האלכסון

את אורכי הצלעות והאלכסון מחשבים בנוסחת המרחק. כדי לא לעבוד עם שורשים, נוח לחשב ישר את ריבוע האורך.

דוגמה א - זיהוי ריבוע: אמצע משותף, אלכסונים וצלעות

נתונות הנקודות A(1,4)A(1,4), B(2,1)B(2,1), C(5,2)C(5,2), D(4,5)D(4,5).

א. הוכיחו שהמרובע ABCDABCD הוא ריבוע.

ב. חשבו את שטח הריבוע.

פתרון

1. נתון: ארבעת הקודקודים. המטרה: להראות שהמרובע מלבן וגם מעוין, ואז לחשב שטח.

2. אמצע ACAC: (1+52,4+22)=(3,3)\left(\frac{1+5}{2},\frac{4+2}{2}\right)=(3,3). אמצע BDBD: (2+42,1+52)=(3,3)\left(\frac{2+4}{2},\frac{1+5}{2}\right)=(3,3). האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן ABCDABCD מקבילית.

3. AC2=42+(−2)2=20AC^2=4^2+(-2)^2=20 ו-BD2=22+42=20BD^2=2^2+4^2=20. האלכסונים שווים, ולכן המקבילית היא מלבן.

4. AB2=12+(−3)2=10AB^2=1^2+(-3)^2=10 ו-BC2=32+12=10BC^2=3^2+1^2=10. שתי צלעות סמוכות שוות, ולכן המקבילית היא מעוין.

5. מלבן וגם מעוין, ולכן ABCDABCD ריבוע.

6. שטח: ריבוע הצלע, AB2=10AB^2=10. בדיקה: מחצית ריבוע האלכסון, 202=10\frac{20}{2}=10.

-11234567-1123456ABCD
תשובה

א. אלכסונים עם אמצע משותף (3,3)(3,3), AC=BDAC=BD ו-AB=BCAB=BC, ולכן ריבוע. ב. השטח 1010.

דוגמה ב - הקודקוד הרביעי של מקבילית, ובדיקה אם היא מלבן

הנקודות A(1,4)A(1,4), B(4,1)B(4,1), C(5,4)C(5,4) הן שלושה קודקודים של המקבילית ABCDABCD.

א. מצאו את שיעורי הקודקוד DD.

ב. האם המקבילית היא מלבן? נמקו.

פתרון

1. נתון: AA, BB, CC והסדר ABCDABCD. המטרה: DD, ואז בדיקת אורכי האלכסונים.

2. אמצע האלכסון ACAC: M(1+52,4+42)=M(3,4)M\left(\frac{1+5}{2},\frac{4+4}{2}\right)=M(3,4).

3. MM הוא גם אמצע BDBD. לפי הקצה B(4,1)B(4,1): xD=2⋅3−4=2x_D=2\cdot3-4=2 ו-yD=2⋅4−1=7y_D=2\cdot4-1=7. לכן D(2,7)D(2,7).

4. אורכי האלכסונים: AC2=42+02=16AC^2=4^2+0^2=16 ו-BD2=(−2)2+62=40BD^2=(-2)^2+6^2=40.

5. AC≠BDAC\ne BD, ולכן המקבילית אינה מלבן.

-112345678-112345678ABCDM
תשובה

א. D(2,7)D(2,7). ב. לא: AC=4AC=4 ו-BD=40BD=\sqrt{40}, האלכסונים אינם שווים.

שאלות פתוחות על מרובעים במערכת צירים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.