תזכורת: הפונקציה הקווית
בחטיבת הביניים הכרנו פונקציות כמו ו-. הגרף של כל אחת מהן הוא קו ישר, ולכן הן נקראות פונקציות קוויות.
במדויק: פונקציה קווית היא פונקציה מהצורה , כאשר ו- הם מספרים כלשהם (גם ). המספר הוא השיפוע, והמספר הוא שיעור ה- של נקודת החיתוך עם ציר ה-, הנקודה . כאשר מתקבלת פונקציה קבועה , והגרף שלה ישר המקביל לציר ה-.
בגרף של : כש- גדל ב-, גדל ב- (זה השיפוע), והישר חותך את ציר ה- בנקודה . בגרף של : כש- גדל ב-, קטן ב-, והישר חותך את ציר ה- בנקודה .
משוואה של ישר
כל קו ישר במערכת צירים אפשר לתאר במשוואה עם ו-. למשל, הישר עובר דרך הנקודה , כי . הוא לא עובר דרך הנקודה , כי .
במדויק: משוואה של ישר היא משוואה שכל נקודה על הישר מקיימת, ורק נקודות שעל הישר מקיימות. לכן הנקודה נמצאת על הישר אם ורק אם הצבה של ו- במשוואה נותנת שוויון נכון.
בנושא הזה נלמד למצוא משוואה של ישר (לפי שיפוע ונקודה, או לפי שתי נקודות), לכתוב אותה בשתי צורות, לזהות ישרים מקבילים וישרים מאונכים, ולמצוא נקודות חיתוך. לאותו ישר יש כמה משוואות שקולות: ו- הן משוואות של אותו ישר.
1. שיפוע ישר ומשמעותו
שיפוע של ישר
כשהולכים לאורך ישר, משתנה בקצב קבוע ביחס ל-. המספר שמודד את הקצב הזה נקרא שיפוע, ומסמנים אותו ב-. בישר , למשל, בכל פעם ש- גדל ב-, גדל ב-. השיפוע הוא .
במדויק: השיפוע של ישר שאינו מקביל לציר ה- הוא המנה , כאשר ו- הן שתי נקודות שונות כלשהן על הישר. המנה יוצאת אותו מספר לכל בחירה של שתי נקודות על הישר. לישר המקביל לציר ה- אין שיפוע, כי בו .
המונה הוא השינוי ב-, והמכנה הוא השינוי ב-. בין הנקודות ו-: גדל ב- ו- קטן ב-, ולכן . המשמעות: כש- גדל ב-, קטן ב-.
הסימן של השיפוע אומר אם הישר עולה או יורד: עולה (), יורד (), ו- אופקי ().
שיפוע לפי שתי נקודות
השיפוע של ישר העובר דרך הנקודות ו-, כאשר :
מה הסימן של השיפוע אומר
כש- גדל ב-, משתנה ב-. ככל ש- גדול יותר, הישר תלול יותר.
מחסרים באותו סדר במונה ובמכנה: . טעות נפוצה: , שנותן את השיפוע עם סימן הפוך.
בדיקה אם שלוש נקודות , , נמצאות על ישר אחד (כש- ו-): הן על ישר אחד אם ורק אם השיפוע של שווה לשיפוע של .
דוגמה - שיפוע בין שתי נקודות ובדיקת נקודה שלישית
נתונות הנקודות , ו-.
א. חשבו את השיפוע של הישר . האם הישר עולה או יורד?
ב. מה המשמעות של השיפוע שמצאתם?
ג. האם הנקודה נמצאת על הישר ?
1. שיפוע : .
2. השיפוע שלילי, ולכן הישר יורד.
3. המשמעות: כש- גדל ב-, קטן ב-. למשל, כש- גדל ב-, קטן ב-.
4. שיפוע : .
5. השיפוע של שווה לשיפוע של , ושני הישרים עוברים דרך . לכן זה אותו ישר, ו- נמצאת עליו.
א. , הישר יורד. ב. כש- גדל ב-, קטן ב-. ג. כן.
2. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה
ישר לפי שיפוע ונקודה
דרך נקודה אחת עוברים אינסוף ישרים, בכל הכיוונים. אבל אם יודעים גם את השיפוע, נשאר ישר אחד בלבד.
במדויק: לכל נקודה ולכל מספר יש ישר אחד ויחיד שעובר דרך הנקודה ושהשיפוע שלו . המשוואה שלו היא .
למה זו המשוואה: נקודה עם נמצאת על הישר אם ורק אם השיפוע בינה ובין הוא , כלומר . כופלים ב- ומקבלים . גם הנקודה עצמה מקיימת את המשוואה ().
בגרף: הישר שעובר דרך ושהשיפוע שלו . מגדילים את של ב- ומקטינים את ב-, ומגיעים לנקודה , שגם היא על הישר. המשוואה: , כלומר .
משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה
משוואת הישר ששיפועו ועובר דרך הנקודה :
מציאת משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה
כשנתונים השיפוע ונקודה על הישר:
1. מציבים את , ו- ב-.
2. פותחים סוגריים ומבודדים את . מתקבלת משוואה מהצורה .
3. בודקים: מציבים את הנקודה במשוואה שהתקבלה, וצריך לצאת שוויון נכון.
דרך נוספת שנותנת אותה תשובה: מציבים את ואת הנקודה ב-, ופותרים את .
שיעור שלילי: לנקודה כותבים , כלומר . טעות נפוצה: לכתוב .
דוגמה - שיפוע שלילי ונקודה עם שיעור שלילי
מצאו את משוואת הישר שהשיפוע שלו ושעובר דרך הנקודה .
1. מציבים ו-: , כלומר .
2. פותחים סוגריים: .
3. מבודדים את : .
4. בדיקה: . הנקודה מקיימת את המשוואה.
3. משוואת ישר לפי שתי נקודות
ישר לפי שתי נקודות
דרך שתי נקודות שונות עובר ישר אחד בלבד. לכן אם יודעים שתי נקודות על ישר, אפשר למצוא את המשוואה שלו.
במדויק: לכל שתי נקודות שונות ו- יש ישר אחד ויחיד שעובר דרך שתיהן. אם , השיפוע שלו הוא . אם , זה הישר , המקביל לציר ה-, ואין לו שיפוע.
בגרף: הישר שעובר דרך ו-. השיפוע , והמשוואה , כלומר .
מציאת משוואת ישר לפי שתי נקודות
כשנתונות שתי נקודות שונות ו- על הישר:
1. אם : המשוואה היא , וסיימנו.
2. מחשבים את השיפוע: .
3. מציבים את ואחת משתי הנקודות (לא משנה איזו) ב-, ומבודדים את .
4. בודקים: מציבים במשוואה את הנקודה השנייה. אם יוצא שוויון נכון, המשוואה נכונה.
אם (ו-), השיפוע , והמשוואה היא .
הבדיקה בנקודה השנייה תופסת את רוב הטעויות בסימנים. בנקודה שהצבנו בשלב 3 הבדיקה תמיד מצליחה, ולכן היא לא בודקת כלום.
דוגמה - שתי נקודות עם שיעורים שליליים
נתונות הנקודות ו-.
א. מצאו את משוואת הישר .
ב. האם הנקודה נמצאת על הישר ?
1. , ולכן לישר יש שיפוע: .
2. מציבים את : , כלומר , ולכן .
3. בדיקה בנקודה : . נכון.
4. סעיף ב: מציבים : . יוצא , ולכן הנקודה על הישר.
א. . ב. כן.
4. הצגה מפורשת והצגה כללית של ישר
שתי צורות למשוואת ישר
את אותו ישר אפשר לכתוב בשתי צורות. הצורה נקראת הצגה מפורשת: מבודד באגף אחד. הצורה נקראת הצגה כללית: כל האיברים באגף אחד, ובאגף השני .
במדויק: הצגה מפורשת של ישר היא משוואה מהצורה . הצגה כללית של ישר היא משוואה מהצורה , כאשר ו- אינם שניהם אפס. כל ישר אפשר לכתוב בהצגה כללית. ישר אפשר לכתוב בהצגה מפורשת אם ורק אם הוא אינו מקביל לציר ה-, כלומר אם ורק אם בהצגה הכללית שלו .
למה ו- לא יכולים להיות שניהם אפס: אז נשארת המשוואה , ואין בה או . היא לא מתארת ישר.
בגרף: הישר , שבהצגה מפורשת הוא , והישר , שאין לו הצגה מפורשת ().
מעבר מהצגה כללית להצגה מפורשת
בישר :
•אם : מבודדים את ומקבלים . השיפוע , ונקודת החיתוך עם ציר ה- היא .
•אם : המשוואה היא , כלומר . זה ישר המקביל לציר ה-, ואין לו שיפוע.
יתרונות וחסרונות של שתי ההצגות
ההצגה הכללית לא יחידה: כפל של כל המשוואה במספר שונה מאפס נותן משוואה של אותו ישר. למשל ו-. ההצגה המפורשת של ישר היא יחידה.
כדי לקבל הצגה כללית עם מקדמים שלמים, כופלים את המשוואה במכנה המשותף של השברים.
דוגמה - מכללית למפורשת, וממפורשת לכללית עם מקדמים שלמים
א. כתבו את הישר בהצגה מפורשת. מצאו את השיפוע שלו ואת נקודת החיתוך שלו עם ציר ה-.
ב. כתבו את הישר בהצגה כללית עם מקדמים שלמים.
1. סעיף א: מעבירים אגף: .
2. מחלקים ב-: . השיפוע , ונקודת החיתוך עם ציר ה- היא .
3. בדיקה לפי : . מתאים.
4. סעיף ב: כופלים ב- כדי להיפטר מהשבר: .
5. מעבירים הכול לאגף אחד: .
א. , , . ב. .
5. ישרים המקבילים לצירים: x=k אינו גרף של פונקציה
ישרים המקבילים לצירים
יש שני סוגים מיוחדים של ישרים. בישר כמו , לכל הנקודות יש אותו שיעור , והוא אופקי. בישר כמו , לכל הנקודות יש אותו שיעור , והוא אנכי.
במדויק: הישר הוא קבוצת כל הנקודות ששיעור ה- שלהן הוא . הוא מקביל לציר ה- (וכאשר הוא ציר ה- עצמו), והשיפוע שלו . הישר הוא קבוצת כל הנקודות ששיעור ה- שלהן הוא . הוא מקביל לציר ה- (וכאשר הוא ציר ה- עצמו), ואין לו שיפוע.
בגרף: הישרים ו- נחתכים בנקודה . ציר ה- הוא הישר , וציר ה- הוא הישר .
אינו גרף של פונקציה
פונקציה מתאימה לכל בתחום ההגדרה ערך אחד בלבד. לכן ישר המקביל לציר ה- חותך גרף של פונקציה בנקודה אחת לכל היותר.
•הישר הוא גרף של פונקציה: הפונקציה הקבועה .
•הישר אינו גרף של פונקציה: ל- מתאימים אינסוף ערכי , למשל בנקודות ו-.
ישרים דרך הנקודה המקבילים לצירים
שתי נקודות עם אותו שיעור קובעות ישר המקביל לציר ה-. נוסחת השיפוע לא עובדת בשבילן: יוצאת חלוקה ב-.
טעות נפוצה: לבלבל בין ל-. ב- שיעור ה- קבוע, ולכן הישר מקביל לציר ה-.
דוגמה - שתי נקודות עם אותו שיעור x
נתונות הנקודות ו-.
א. מצאו את משוואת הישר . האם הישר הזה הוא גרף של פונקציה?
ב. מצאו את משוואת הישר שעובר דרך ומקביל לציר ה-.
1. ל- ול- אותו שיעור , והוא . לכן הישר הוא , והוא מקביל לציר ה-.
2. ל- מתאימים כמה ערכי (למשל ו-), ולכן הישר אינו גרף של פונקציה.
3. סעיף ב: ישר המקביל לציר ה- דרך : לכל נקודותיו שיעור שווה . המשוואה .
א. . הוא אינו גרף של פונקציה. ב. .
6. ישרים מקבילים
ישרים מקבילים
שני ישרים מקבילים לא נפגשים אף פעם. הם "הולכים באותו כיוון", ולכן יש להם אותו שיפוע.
במדויק: שני ישרים שונים שאינם מקבילים לציר ה- מקבילים זה לזה אם ורק אם השיפועים שלהם שווים: . כל שני ישרים שונים המקבילים לציר ה- מקבילים זה לזה.
בהצגה מפורשת: הישרים ו- מקבילים כאשר ו-. אם גם , זה אותו ישר. בגרף: ו-, שניהם בשיפוע .
ישרים מקבילים
שני ישרים שונים ו- מקבילים אם ורק אם . (כש- הם שונים רק אם .)
ישר דרך נקודה המקביל לישר נתון
כשנתונים ישר ונקודה שאינה עליו:
1. מוצאים את השיפוע של הישר הנתון. אם הוא בהצגה כללית, מבודדים את .
2. לישר המבוקש אותו שיפוע .
3. מציבים ב- ומבודדים את .
אם הישר הנתון הוא , הישר המבוקש הוא .
בהצגה כללית: הישרים ו-, עם , מקבילים. לכן כל ישר המקביל ל- אפשר לכתוב כ-, ולמצוא את מהנקודה.
דוגמה - ישר מקביל לישר שנתון בהצגה כללית
מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודה ומקביל לישר .
1. מבודדים את בישר הנתון: . השיפוע .
2. לישר המבוקש אותו שיפוע: .
3. מציבים: , כלומר .
4. בדיקה: . ובנוסף , כלומר זה ישר אחר, מקביל לנתון. בגרף מסומנת הנקודה .
7. ישרים מאונכים
ישרים מאונכים
שני ישרים מאונכים נחתכים בזווית ישרה (). יש קשר פשוט בין השיפועים שלהם: המכפלה שלהם היא .
במדויק: שני ישרים שאינם מקבילים לצירים, עם שיפועים ו-, מאונכים זה לזה אם ורק אם . ישר המקביל לציר ה- וישר המקביל לציר ה- מאונכים זה לזה תמיד. לזוג כזה הכלל של המכפלה לא חל, כי לאחד מהם אין שיפוע.
בגרף: הישרים ו- מאונכים, כי . הם נחתכים בנקודה . הישר עולה בתלילות, והישר יורד במתינות.
ישרים מאונכים
שני ישרים עם שיפועים ו- מאונכים זה לזה אם ורק אם . כלומר : הופכים את השיפוע ומחליפים את הסימן.
ישר דרך נקודה המאונך לישר נתון
כשנתונים ישר ונקודה :
1. מוצאים את השיפוע של הישר הנתון.
2. אם : השיפוע של הישר המבוקש הוא .
3. מציבים ב- ומבודדים את .
אם הישר הנתון הוא , הישר המבוקש הוא . אם הישר הנתון הוא , הישר המבוקש הוא .
טעות נפוצה: רק להחליף סימן () או רק להפוך (). צריך את שניהם: לישר בשיפוע השיפוע המאונך הוא .
בדיקה: מכפילים את שני השיפועים. אם לא יוצא , יש טעות.
דוגמה - ישר מאונך דרך נקודה שאינה על הישר
נתונים הישר והנקודה . מצאו את משוואת הישר שעובר דרך ומאונך לישר הנתון.
1. השיפוע של הישר הנתון: .
2. השיפוע המאונך: .
3. מציבים את : , כלומר .
4. בדיקות: , ו-. שתיהן נכונות.
8. נקודות חיתוך של ישר עם הצירים ושל שני ישרים
נקודות חיתוך
נקודת חיתוך היא נקודה שנמצאת על שני קווים בבת אחת. לכן השיעורים שלה מקיימים את שתי המשוואות.
במדויק: נקודת החיתוך של ישר עם ציר ה- היא הנקודה של הישר שבה , ונקודת החיתוך שלו עם ציר ה- היא הנקודה שלו שבה (ישר המקביל לציר ושונה ממנו לא חותך אותו). נקודת חיתוך של שני ישרים היא נקודה שמקיימת את שתי המשוואות. לשני ישרים שאינם מקבילים ואינם מתלכדים יש נקודת חיתוך אחת בדיוק.
בגרף: הישר חותך את ציר ה- בנקודה ואת ציר ה- בנקודה .
בגרף: הישרים ו- נחתכים בנקודה .
נקודות החיתוך של ישר עם הצירים
כשנתונה משוואה של ישר:
1. ציר ה-: מציבים ופותרים את . הנקודה היא .
2. ציר ה-: מציבים ופותרים את . הנקודה היא .
בהצגה מפורשת נקודת החיתוך עם ציר ה- היא פשוט .
נקודת החיתוך של שני ישרים
כשנתונים שני ישרים שאינם מקבילים ואינם מתלכדים:
1. אם שניהם בהצגה מפורשת, משווים את שני הביטויים של ופותרים את . אחרת, פותרים את מערכת המשוואות בהצבה.
2. מציבים את שמצאנו באחת המשוואות ומקבלים את .
3. בודקים שהנקודה מקיימת גם את המשוואה השנייה.
ישר עם לא חותך את ציר ה-. ישר עם לא חותך את ציר ה-.
נקודת חיתוך כותבים עם שני השיעורים, , ולא רק את .
דוגמה א - חיתוך עם הצירים ושטח המשולש שנוצר
הישר חותך את ציר ה- בנקודה ואת ציר ה- בנקודה . היא ראשית הצירים.
מצאו את שיעורי הנקודות ו-, וחשבו את שטח המשולש .
1. נתון: משוואת הישר. המטרה: הנקודות , ושטח המשולש .
2. על ציר ה-: מציבים : , ולכן . .
3. על ציר ה-: מציבים : , ולכן . .
4. המשולש ישר-זווית ב-, כי הצירים מאונכים. הניצבים: ו-.
5. השטח: .
, , השטח .
דוגמה ב - חיתוך של שני ישרים בהצבה
מצאו את נקודת החיתוך של הישרים ו-.
1. השיפועים ו- שונים, ולכן יש נקודת חיתוך אחת.
2. מציבים במשוואה : , כלומר , ולכן .
3. מציבים ב-: .
4. בדיקה ב-: . נכון.
9. מערכת משוואות לינאריות בייצוג גרפי: פתרון יחיד, אין פתרון, אינסוף פתרונות
מערכת משוואות לינאריות והגרף שלה
כל משוואה כמו מתארת ישר. לכן פתרון של מערכת של שתי משוואות כאלה הוא נקודה שנמצאת על שני הישרים.
במדויק: מערכת של שתי משוואות לינאריות בנעלמים ו- היא שתי משוואות מהצורה , שבכל אחת מהן ו- אינם שניהם אפס. פתרון של המערכת הוא זוג מספרים שמקיים את שתי המשוואות. בגרף, הפתרונות הם הנקודות המשותפות לשני הישרים. לכן יש רק שלוש אפשרויות: פתרון יחיד (הישרים נחתכים), אין פתרון (הישרים מקבילים) או אינסוף פתרונות (הישרים מתלכדים).
שלושת המקרים בגרף:
•גרף I: ו- נחתכים בנקודה . פתרון יחיד.
•גרף II: ו- מקבילים. אין פתרון.
•גרף III: ו- הן משוואות של אותו ישר, . אינסוף פתרונות.
שלושת המקרים
שני ישרים המקבילים לציר ה-, ו-: אם אין פתרון, ואם יש אינסוף פתרונות.
זיהוי מספר הפתרונות של מערכת
כשנתונה מערכת של שתי משוואות לינאריות:
1. כותבים כל משוואה בהצגה מפורשת . משוואה שאין בה היא ישר : אם רק אחד הישרים כזה, יש פתרון יחיד, ואם שניהם כאלה, משווים את .
2. משווים את השיפועים. אם הם שונים, יש פתרון יחיד.
3. אם השיפועים שווים, משווים את . שונים: אין פתרון. שווים: אינסוף פתרונות.
4. בפתרון יחיד, מוצאים את נקודת החיתוך. היא הפתרון.
אינסוף פתרונות מתקבלים כשמשוואה אחת היא כפולה של השנייה במספר שונה מאפס, למשל ו- (כפל ב-). אין פתרון כשהמקדמים של ושל במשוואה אחת הם כפולה של המקדמים במשוואה השנייה, אבל המספר החופשי לא מוכפל באותו מספר. למשל ו-: המקדמים כפולים ב-, אבל .
"אינסוף פתרונות" לא אומר שכל זוג מספרים הוא פתרון. הפתרונות הם רק הנקודות על הישר המשותף: כל הזוגות .
דוגמה - סיווג שלוש מערכות לפי השיפועים
קבעו לכל מערכת אם יש לה פתרון יחיד, אין לה פתרון או שיש לה אינסוף פתרונות. אם יש פתרון יחיד, מצאו אותו.
א. ו-
ב. ו-
ג. ו-
1. המשוואה בהצגה מפורשת: . השיפוע ו-.
2. סעיף א: נותן , שיפוע . פתרון יחיד. משווים: , ולכן ו-. בדיקה: ו-.
3. סעיף ב: נותן . אותו שיפוע, ו-. הישרים מקבילים, ואין פתרון.
4. סעיף ג: נותן , כלומר . זה אותו ישר, ויש אינסוף פתרונות: כל הזוגות .
א. פתרון יחיד . ב. אין פתרון. ג. אינסוף פתרונות.
10. ישר עם פרמטר: משפחות ישרים ותנאים על הפרמטר
ישר עם פרמטר
לפעמים במשוואת ישר מופיעה אות נוספת, כמו ב-. האות הזאת נקראת פרמטר. כל ערך של נותן ישר אחר, וכל הישרים האלה יחד נקראים משפחה של ישרים.
במדויק: פרמטר הוא מספר קבוע שהערך שלו לא נתון. במשוואת ישר עם פרמטר, כל הצבה של מספר במקום הפרמטר נותנת משוואה, והיא משוואה של ישר רק אם המקדמים של ו- אינם שניהם אפס. השאלה היא בדרך כלל: לאילו ערכים של הפרמטר יש לישר תכונה מסוימת.
שתי משפחות מוכרות:
- : כל הישרים עוברים דרך הנקודה , ולכל אחד שיפוע אחר. בגרף: , , .
- : לכל הישרים שיפוע , ולכן הם מקבילים זה לזה. בגרף: , , .
תנאים על הישר
כאשר , ו- הם ביטויים עם הפרמטר.
מציאת הפרמטר לפי תכונה של הישר
כשנתונה משוואת ישר עם פרמטר ותכונה שהישר צריך לקיים:
1. מתרגמים את התכונה לתנאי על המקדמים (לפי הטבלה).
2. פותרים את המשוואה שמתקבלת בפרמטר.
3. מציבים כל ערך שהתקבל במשוואה המקורית, ובודקים שמתקבל ישר עם התכונה: שהמקדמים של ו- אינם שניהם אפס, ושהישר לא מתלכד עם ישר שהוא אמור להיות מקביל לו.
ערך של פרמטר שמאפס גם את וגם את לא נותן ישר בכלל. לכן הבדיקה בסוף היא חלק מהפתרון. ואם בישר המקביל לציר ה- יוצא גם , הישר הוא ציר ה- עצמו ().
דוגמה א - תנאים על ישר אחד עם פרמטר
נתון הישר . הוא פרמטר. מצאו את ערכי שבעבורם הישר:
א. מקביל לציר ה-.
ב. מקביל לציר ה-.
ג. עובר דרך ראשית הצירים.
ד. מאונך לישר .
1. המקדמים: , , .
2. סעיף א: , ולכן . אז , והישר הוא , כלומר .
3. סעיף ב: , ולכן . אז , והישר הוא , כלומר .
4. סעיף ג: , ולכן . הישר הוא , כלומר . הוא עובר דרך .
5. סעיף ד: שיפוע הישר הנתון , ולכן השיפוע המבוקש . צריך ו-, כלומר . מכאן , ו-.
6. בדיקה לסעיף ד: עבור הישר הוא , כלומר . ואכן .
א. . ב. . ג. . ד. .
דוגמה ב - מערכת עם פרמטר: מתי אין פתרון ומתי אינסוף
נתונה מערכת המשוואות ו-. הוא פרמטר. לאילו ערכים של יש למערכת פתרון יחיד, לאילו אין פתרון ולאילו יש אינסוף פתרונות?
1. המקרה נבדק לבד, כי אז אין במשוואה : ו-. אלה הישרים ו-, והם נחתכים בנקודה . פתרון יחיד.
2. כאשר : ו-.
3. השיפועים שווים כאשר , כלומר , ולכן או . לכל אחר יש פתרון יחיד.
4. : שתי המשוואות הן . אותו ישר, ויש אינסוף פתרונות.
5. : ו-. אותו שיפוע ו- שונים: הישרים מקבילים, ואין פתרון.
פתרון יחיד: וגם . אין פתרון: . אינסוף פתרונות: .