דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הקו הישר

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 10 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהקו הישר: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הפונקציה הקווית

בחטיבת הביניים הכרנו פונקציות כמו y=2x+1y=2x+1 ו-y=−x+5y=-x+5. הגרף של כל אחת מהן הוא קו ישר, ולכן הן נקראות פונקציות קוויות.

במדויק: פונקציה קווית היא פונקציה מהצורה y=mx+by=mx+b, כאשר mm ו-bb הם מספרים כלשהם (גם 00). המספר mm הוא השיפוע, והמספר bb הוא שיעור ה-yy של נקודת החיתוך עם ציר ה-yy, הנקודה (0,b)(0,b). כאשר m=0m=0 מתקבלת פונקציה קבועה y=by=b, והגרף שלה ישר המקביל לציר ה-xx.

בגרף של y=2x+1y=2x+1: כש-xx גדל ב-11, yy גדל ב-22 (זה השיפוע), והישר חותך את ציר ה-yy בנקודה (0,1)(0,1). בגרף של y=−x+5y=-x+5: כש-xx גדל ב-11, yy קטן ב-11, והישר חותך את ציר ה-yy בנקודה (0,5)(0,5).

-4-2246-4-2246(0,1)(0,5)

משוואה של ישר

כל קו ישר במערכת צירים אפשר לתאר במשוואה עם xx ו-yy. למשל, הישר y=2x+1y=2x+1 עובר דרך הנקודה (1,3)(1,3), כי 3=2⋅1+13=2\cdot1+1. הוא לא עובר דרך הנקודה (1,4)(1,4), כי 4≠2⋅1+14\ne2\cdot1+1.

במדויק: משוואה של ישר היא משוואה שכל נקודה על הישר מקיימת, ורק נקודות שעל הישר מקיימות. לכן הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) נמצאת על הישר אם ורק אם הצבה של x=x0x=x_0 ו-y=y0y=y_0 במשוואה נותנת שוויון נכון.

בנושא הזה נלמד למצוא משוואה של ישר (לפי שיפוע ונקודה, או לפי שתי נקודות), לכתוב אותה בשתי צורות, לזהות ישרים מקבילים וישרים מאונכים, ולמצוא נקודות חיתוך. לאותו ישר יש כמה משוואות שקולות: y=2x+1y=2x+1 ו-2x−y+1=02x-y+1=0 הן משוואות של אותו ישר.

-4-224-4-2246(1,3)(-2,-3)

1. שיפוע ישר ומשמעותו

שיפוע של ישר

כשהולכים לאורך ישר, yy משתנה בקצב קבוע ביחס ל-xx. המספר שמודד את הקצב הזה נקרא שיפוע, ומסמנים אותו ב-mm. בישר y=2x+1y=2x+1, למשל, בכל פעם ש-xx גדל ב-11, yy גדל ב-22. השיפוע הוא 22.

במדויק: השיפוע של ישר שאינו מקביל לציר ה-yy הוא המנה m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}, כאשר (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2) הן שתי נקודות שונות כלשהן על הישר. המנה יוצאת אותו מספר לכל בחירה של שתי נקודות על הישר. לישר המקביל לציר ה-yy אין שיפוע, כי בו x2−x1=0x_2-x_1=0.

המונה y2−y1y_2-y_1 הוא השינוי ב-yy, והמכנה x2−x1x_2-x_1 הוא השינוי ב-xx. בין הנקודות A(1,4)A(1,4) ו-B(5,2)B(5,2): xx גדל ב-44 ו-yy קטן ב-22, ולכן m=2−45−1=−24=−12m=\frac{2-4}{5-1}=\frac{-2}{4}=-\frac12. המשמעות: כש-xx גדל ב-11, yy קטן ב-12\frac12.

2468246A(1,4)B(5,2)

הסימן של השיפוע אומר אם הישר עולה או יורד: y=x+1y=x+1 עולה (m=1m=1), y=−2x+3y=-2x+3 יורד (m=−2m=-2), ו-y=−3y=-3 אופקי (m=0m=0).

-4-224-4-224

שיפוע לפי שתי נקודות

השיפוע של ישר העובר דרך הנקודות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2), כאשר x1≠x2x_1\ne x_2:

m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}

מה הסימן של השיפוע אומר

השיפועהישר
m>0m>0עולה: כש-xx גדל, yy גדל
m<0m<0יורד: כש-xx גדל, yy קטן
m=0m=0מקביל לציר ה-xx
אין שיפועמקביל לציר ה-yy

כש-xx גדל ב-11, yy משתנה ב-mm. ככל ש-∣m∣|m| גדול יותר, הישר תלול יותר.

שים לב

מחסרים באותו סדר במונה ובמכנה: y2−y1x2−x1\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. טעות נפוצה: y2−y1x1−x2\frac{y_2-y_1}{x_1-x_2}, שנותן את השיפוע עם סימן הפוך.

שים לב

בדיקה אם שלוש נקודות AA, BB, CC נמצאות על ישר אחד (כש-xA≠xBx_A\ne x_B ו-xA≠xCx_A\ne x_C): הן על ישר אחד אם ורק אם השיפוע של ABAB שווה לשיפוע של ACAC.

דוגמה - שיפוע בין שתי נקודות ובדיקת נקודה שלישית

נתונות הנקודות A(−2,5)A(-2,5), B(4,1)B(4,1) ו-C(7,−1)C(7,-1).

א. חשבו את השיפוע של הישר ABAB. האם הישר עולה או יורד?

ב. מה המשמעות של השיפוע שמצאתם?

ג. האם הנקודה CC נמצאת על הישר ABAB?

פתרון

1. שיפוע ABAB: m=1−54−(−2)=−46=−23m=\frac{1-5}{4-(-2)}=\frac{-4}{6}=-\frac23.

2. השיפוע שלילי, ולכן הישר יורד.

3. המשמעות: כש-xx גדל ב-11, yy קטן ב-23\frac23. למשל, כש-xx גדל ב-33, yy קטן ב-22.

4. שיפוע ACAC: −1−57−(−2)=−69=−23\frac{-1-5}{7-(-2)}=\frac{-6}{9}=-\frac23.

5. השיפוע של ACAC שווה לשיפוע של ABAB, ושני הישרים עוברים דרך AA. לכן זה אותו ישר, ו-CC נמצאת עליו.

תשובה

א. m=−23m=-\frac23, הישר יורד. ב. כש-xx גדל ב-11, yy קטן ב-23\frac23. ג. כן.

שאלות פתוחות על שיפוע ישר ומשמעותו

2. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

ישר לפי שיפוע ונקודה

דרך נקודה אחת עוברים אינסוף ישרים, בכל הכיוונים. אבל אם יודעים גם את השיפוע, נשאר ישר אחד בלבד.

במדויק: לכל נקודה (x1,y1)(x_1,y_1) ולכל מספר mm יש ישר אחד ויחיד שעובר דרך הנקודה ושהשיפוע שלו mm. המשוואה שלו היא y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1).

למה זו המשוואה: נקודה (x,y)(x,y) עם x≠x1x\ne x_1 נמצאת על הישר אם ורק אם השיפוע בינה ובין (x1,y1)(x_1,y_1) הוא mm, כלומר y−y1x−x1=m\frac{y-y_1}{x-x_1}=m. כופלים ב-x−x1x-x_1 ומקבלים y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1). גם הנקודה (x1,y1)(x_1,y_1) עצמה מקיימת את המשוואה (0=00=0).

בגרף: הישר שעובר דרך P(1,3)P(1,3) ושהשיפוע שלו −2-2. מגדילים את xx של PP ב-11 ומקטינים את yy ב-22, ומגיעים לנקודה Q(2,1)Q(2,1), שגם היא על הישר. המשוואה: y−3=−2(x−1)y-3=-2(x-1), כלומר y=−2x+5y=-2x+5.

-224-2246P(1,3)Q(2,1)

משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

משוואת הישר ששיפועו mm ועובר דרך הנקודה (x1,y1)(x_1,y_1):

y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1)
דרך הפתרון

מציאת משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

כשנתונים השיפוע mm ונקודה (x1,y1)(x_1,y_1) על הישר:

1. מציבים את mm, x1x_1 ו-y1y_1 ב-y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1).

2. פותחים סוגריים ומבודדים את yy. מתקבלת משוואה מהצורה y=mx+by=mx+b.

3. בודקים: מציבים את הנקודה במשוואה שהתקבלה, וצריך לצאת שוויון נכון.

שים לב

דרך נוספת שנותנת אותה תשובה: מציבים את mm ואת הנקודה ב-y=mx+by=mx+b, ופותרים את bb.

שים לב

שיעור שלילי: לנקודה (2,−1)(2,-1) כותבים y−(−1)y-(-1), כלומר y+1y+1. טעות נפוצה: לכתוב y−1y-1.

דוגמה - שיפוע שלילי ונקודה עם שיעור שלילי

מצאו את משוואת הישר שהשיפוע שלו −3-3 ושעובר דרך הנקודה (2,−1)(2,-1).

פתרון

1. מציבים m=−3m=-3 ו-(x1,y1)=(2,−1)(x_1,y_1)=(2,-1): y−(−1)=−3(x−2)y-(-1)=-3(x-2), כלומר y+1=−3(x−2)y+1=-3(x-2).

2. פותחים סוגריים: y+1=−3x+6y+1=-3x+6.

3. מבודדים את yy: y=−3x+5y=-3x+5.

4. בדיקה: −3⋅2+5=−1-3\cdot2+5=-1. הנקודה (2,−1)(2,-1) מקיימת את המשוואה.

תשובה

y=−3x+5y=-3x+5

שאלות פתוחות על משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה

3. משוואת ישר לפי שתי נקודות

ישר לפי שתי נקודות

דרך שתי נקודות שונות עובר ישר אחד בלבד. לכן אם יודעים שתי נקודות על ישר, אפשר למצוא את המשוואה שלו.

במדויק: לכל שתי נקודות שונות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2) יש ישר אחד ויחיד שעובר דרך שתיהן. אם x1≠x2x_1\ne x_2, השיפוע שלו הוא m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. אם x1=x2x_1=x_2, זה הישר x=x1x=x_1, המקביל לציר ה-yy, ואין לו שיפוע.

בגרף: הישר שעובר דרך A(−2,4)A(-2,4) ו-B(4,1)B(4,1). השיפוע 1−44−(−2)=−36=−12\frac{1-4}{4-(-2)}=\frac{-3}{6}=-\frac12, והמשוואה y−1=−12(x−4)y-1=-\frac12(x-4), כלומר y=−12x+3y=-\frac12x+3.

-4-2246-2246A(-2,4)B(4,1)
דרך הפתרון

מציאת משוואת ישר לפי שתי נקודות

כשנתונות שתי נקודות שונות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2) על הישר:

1. אם x1=x2x_1=x_2: המשוואה היא x=x1x=x_1, וסיימנו.

2. מחשבים את השיפוע: m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}.

3. מציבים את mm ואחת משתי הנקודות (לא משנה איזו) ב-y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1), ומבודדים את yy.

4. בודקים: מציבים במשוואה את הנקודה השנייה. אם יוצא שוויון נכון, המשוואה נכונה.

שים לב

אם y1=y2y_1=y_2 (ו-x1≠x2x_1\ne x_2), השיפוע 00, והמשוואה היא y=y1y=y_1.

שים לב

הבדיקה בנקודה השנייה תופסת את רוב הטעויות בסימנים. בנקודה שהצבנו בשלב 3 הבדיקה תמיד מצליחה, ולכן היא לא בודקת כלום.

דוגמה - שתי נקודות עם שיעורים שליליים

נתונות הנקודות A(−1,4)A(-1,4) ו-B(3,−4)B(3,-4).

א. מצאו את משוואת הישר ABAB.

ב. האם הנקודה (5,−8)(5,-8) נמצאת על הישר ABAB?

פתרון

1. xA≠xBx_A\ne x_B, ולכן לישר יש שיפוע: m=−4−43−(−1)=−84=−2m=\frac{-4-4}{3-(-1)}=\frac{-8}{4}=-2.

2. מציבים את AA: y−4=−2(x+1)y-4=-2(x+1), כלומר y−4=−2x−2y-4=-2x-2, ולכן y=−2x+2y=-2x+2.

3. בדיקה בנקודה BB: −2⋅3+2=−4-2\cdot3+2=-4. נכון.

4. סעיף ב: מציבים x=5x=5: −2⋅5+2=−8-2\cdot5+2=-8. יוצא y=−8y=-8, ולכן הנקודה על הישר.

תשובה

א. y=−2x+2y=-2x+2. ב. כן.

שאלות פתוחות על משוואת ישר לפי שתי נקודות

4. הצגה מפורשת והצגה כללית של ישר

שתי צורות למשוואת ישר

את אותו ישר אפשר לכתוב בשתי צורות. הצורה y=2x−3y=2x-3 נקראת הצגה מפורשת: yy מבודד באגף אחד. הצורה 2x−y−3=02x-y-3=0 נקראת הצגה כללית: כל האיברים באגף אחד, ובאגף השני 00.

במדויק: הצגה מפורשת של ישר היא משוואה מהצורה y=mx+by=mx+b. הצגה כללית של ישר היא משוואה מהצורה Ax+By+C=0Ax+By+C=0, כאשר AA ו-BB אינם שניהם אפס. כל ישר אפשר לכתוב בהצגה כללית. ישר אפשר לכתוב בהצגה מפורשת אם ורק אם הוא אינו מקביל לציר ה-yy, כלומר אם ורק אם בהצגה הכללית שלו B≠0B\ne0.

למה AA ו-BB לא יכולים להיות שניהם אפס: אז נשארת המשוואה C=0C=0, ואין בה xx או yy. היא לא מתארת ישר.

בגרף: הישר 2x−3y+9=02x-3y+9=0, שבהצגה מפורשת הוא y=23x+3y=\frac23x+3, והישר x−5=0x-5=0, שאין לו הצגה מפורשת (B=0B=0).

-4-2246-2246

מעבר מהצגה כללית להצגה מפורשת

בישר Ax+By+C=0Ax+By+C=0:

•אם B≠0B\ne0: מבודדים את yy ומקבלים y=−ABx−CBy=-\frac{A}{B}x-\frac{C}{B}. השיפוע m=−ABm=-\frac{A}{B}, ונקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא (0,−CB)(0,-\frac{C}{B}).

•אם B=0B=0: המשוואה היא Ax+C=0Ax+C=0, כלומר x=−CAx=-\frac{C}{A}. זה ישר המקביל לציר ה-yy, ואין לו שיפוע.

יתרונות וחסרונות של שתי ההצגות

הצגהיתרוןחיסרון
מפורשת y=mx+by=mx+bרואים מיד את השיפוע ואת נקודת החיתוך עם ציר ה-yy. נוח להציב xx ולקבל yyאי אפשר לכתוב בה ישר המקביל לציר ה-yy
כללית Ax+By+C=0Ax+By+C=0מתאימה לכל ישר, גם ל-x=kx=k, ואפשר לכתוב אותה בלי שבריםהשיפוע לא כתוב בה, צריך לחשב: −AB-\frac{A}{B}
שים לב

ההצגה הכללית לא יחידה: כפל של כל המשוואה במספר שונה מאפס נותן משוואה של אותו ישר. למשל 2x−y−3=02x-y-3=0 ו-4x−2y−6=04x-2y-6=0. ההצגה המפורשת של ישר היא יחידה.

שים לב

כדי לקבל הצגה כללית עם מקדמים שלמים, כופלים את המשוואה במכנה המשותף של השברים.

דוגמה - מכללית למפורשת, וממפורשת לכללית עם מקדמים שלמים

א. כתבו את הישר 3x−2y+8=03x-2y+8=0 בהצגה מפורשת. מצאו את השיפוע שלו ואת נקודת החיתוך שלו עם ציר ה-yy.

ב. כתבו את הישר y=−23x+5y=-\frac23x+5 בהצגה כללית עם מקדמים שלמים.

פתרון

1. סעיף א: מעבירים אגף: −2y=−3x−8-2y=-3x-8.

2. מחלקים ב-−2-2: y=32x+4y=\frac32x+4. השיפוע 32\frac32, ונקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא (0,4)(0,4).

3. בדיקה לפי m=−ABm=-\frac{A}{B}: −3−2=32-\frac{3}{-2}=\frac32. מתאים.

4. סעיף ב: כופלים ב-33 כדי להיפטר מהשבר: 3y=−2x+153y=-2x+15.

5. מעבירים הכול לאגף אחד: 2x+3y−15=02x+3y-15=0.

תשובה

א. y=32x+4y=\frac32x+4, m=32m=\frac32, (0,4)(0,4). ב. 2x+3y−15=02x+3y-15=0.

שאלות פתוחות על הצגה מפורשת והצגה כללית של ישר

5. ישרים המקבילים לצירים: x=k אינו גרף של פונקציה

ישרים המקבילים לצירים

יש שני סוגים מיוחדים של ישרים. בישר כמו y=2y=2, לכל הנקודות יש אותו שיעור yy, והוא אופקי. בישר כמו x=3x=3, לכל הנקודות יש אותו שיעור xx, והוא אנכי.

במדויק: הישר y=ky=k הוא קבוצת כל הנקודות ששיעור ה-yy שלהן הוא kk. הוא מקביל לציר ה-xx (וכאשר k=0k=0 הוא ציר ה-xx עצמו), והשיפוע שלו 00. הישר x=kx=k הוא קבוצת כל הנקודות ששיעור ה-xx שלהן הוא kk. הוא מקביל לציר ה-yy (וכאשר k=0k=0 הוא ציר ה-yy עצמו), ואין לו שיפוע.

בגרף: הישרים y=1y=1 ו-x=3x=3 נחתכים בנקודה (3,1)(3,1). ציר ה-xx הוא הישר y=0y=0, וציר ה-yy הוא הישר x=0x=0.

-4-2246-224(3,1)

x=kx=k אינו גרף של פונקציה

פונקציה מתאימה לכל xx בתחום ההגדרה ערך yy אחד בלבד. לכן ישר המקביל לציר ה-yy חותך גרף של פונקציה בנקודה אחת לכל היותר.

•הישר y=ky=k הוא גרף של פונקציה: הפונקציה הקבועה f(x)=kf(x)=k.

•הישר x=kx=k אינו גרף של פונקציה: ל-x=kx=k מתאימים אינסוף ערכי yy, למשל בנקודות (k,0)(k,0) ו-(k,1)(k,1).

ישרים דרך הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) המקבילים לצירים

הישרהמשוואההשיפוע
מקביל לציר ה-xxy=y0y=y_000
מקביל לציר ה-yyx=x0x=x_0אין
שים לב

שתי נקודות עם אותו שיעור xx קובעות ישר המקביל לציר ה-yy. נוסחת השיפוע לא עובדת בשבילן: יוצאת חלוקה ב-00.

שים לב

טעות נפוצה: לבלבל בין x=3x=3 ל-y=3y=3. ב-x=3x=3 שיעור ה-xx קבוע, ולכן הישר מקביל לציר ה-yy.

דוגמה - שתי נקודות עם אותו שיעור x

נתונות הנקודות A(3,−3)A(3,-3) ו-B(3,5)B(3,5).

א. מצאו את משוואת הישר ABAB. האם הישר הזה הוא גרף של פונקציה?

ב. מצאו את משוואת הישר שעובר דרך AA ומקביל לציר ה-xx.

פתרון

1. ל-AA ול-BB אותו שיעור xx, והוא 33. לכן הישר ABAB הוא x=3x=3, והוא מקביל לציר ה-yy.

2. ל-x=3x=3 מתאימים כמה ערכי yy (למשל −3-3 ו-55), ולכן הישר אינו גרף של פונקציה.

3. סעיף ב: ישר המקביל לציר ה-xx דרך A(3,−3)A(3,-3): לכל נקודותיו שיעור yy שווה −3-3. המשוואה y=−3y=-3.

-2246-4-2246A(3,-3)B(3,5)
תשובה

א. x=3x=3. הוא אינו גרף של פונקציה. ב. y=−3y=-3.

שאלות פתוחות על ישרים המקבילים לצירים: x=k אינו גרף של פונקציה

6. ישרים מקבילים

ישרים מקבילים

שני ישרים מקבילים לא נפגשים אף פעם. הם "הולכים באותו כיוון", ולכן יש להם אותו שיפוע.

במדויק: שני ישרים שונים שאינם מקבילים לציר ה-yy מקבילים זה לזה אם ורק אם השיפועים שלהם שווים: m1=m2m_1=m_2. כל שני ישרים שונים המקבילים לציר ה-yy מקבילים זה לזה.

בהצגה מפורשת: הישרים y=m1x+b1y=m_1x+b_1 ו-y=m2x+b2y=m_2x+b_2 מקבילים כאשר m1=m2m_1=m_2 ו-b1≠b2b_1\ne b_2. אם גם b1=b2b_1=b_2, זה אותו ישר. בגרף: y=2x+1y=2x+1 ו-y=2x−3y=2x-3, שניהם בשיפוע 22.

-4-224-4-224(0,1)(0,-3)

ישרים מקבילים

שני ישרים שונים y=m1x+b1y=m_1x+b_1 ו-y=m2x+b2y=m_2x+b_2 מקבילים אם ורק אם m1=m2m_1=m_2. (כש-m1=m2m_1=m_2 הם שונים רק אם b1≠b2b_1\ne b_2.)

דרך הפתרון

ישר דרך נקודה המקביל לישר נתון

כשנתונים ישר ונקודה (x1,y1)(x_1,y_1) שאינה עליו:

1. מוצאים את השיפוע mm של הישר הנתון. אם הוא בהצגה כללית, מבודדים את yy.

2. לישר המבוקש אותו שיפוע mm.

3. מציבים ב-y−y1=m(x−x1)y-y_1=m(x-x_1) ומבודדים את yy.

אם הישר הנתון הוא x=kx=k, הישר המבוקש הוא x=x1x=x_1.

שים לב

בהצגה כללית: הישרים Ax+By+C1=0Ax+By+C_1=0 ו-Ax+By+C2=0Ax+By+C_2=0, עם C1≠C2C_1\ne C_2, מקבילים. לכן כל ישר המקביל ל-2x−y+5=02x-y+5=0 אפשר לכתוב כ-2x−y+C=02x-y+C=0, ולמצוא את CC מהנקודה.

דוגמה - ישר מקביל לישר שנתון בהצגה כללית

מצאו את משוואת הישר שעובר דרך הנקודה (−2,3)(-2,3) ומקביל לישר 2x−y+5=02x-y+5=0.

פתרון

1. מבודדים את yy בישר הנתון: y=2x+5y=2x+5. השיפוע 22.

2. לישר המבוקש אותו שיפוע: m=2m=2.

3. מציבים: y−3=2(x+2)y-3=2(x+2), כלומר y=2x+7y=2x+7.

4. בדיקה: 2⋅(−2)+7=32\cdot(-2)+7=3. ובנוסף 7≠57\ne5, כלומר זה ישר אחר, מקביל לנתון. בגרף מסומנת הנקודה (−2,3)(-2,3).

-5-4-3-2-112-2246
תשובה

y=2x+7y=2x+7

שאלות פתוחות על ישרים מקבילים

7. ישרים מאונכים

ישרים מאונכים

שני ישרים מאונכים נחתכים בזווית ישרה (90∘90^\circ). יש קשר פשוט בין השיפועים שלהם: המכפלה שלהם היא −1-1.

במדויק: שני ישרים שאינם מקבילים לצירים, עם שיפועים m1m_1 ו-m2m_2, מאונכים זה לזה אם ורק אם m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1. ישר המקביל לציר ה-xx וישר המקביל לציר ה-yy מאונכים זה לזה תמיד. לזוג כזה הכלל של המכפלה לא חל, כי לאחד מהם אין שיפוע.

בגרף: הישרים y=3x−2y=3x-2 ו-y=−13x+43y=-\frac13x+\frac43 מאונכים, כי 3⋅(−13)=−13\cdot(-\frac13)=-1. הם נחתכים בנקודה (1,1)(1,1). הישר y=3x−2y=3x-2 עולה בתלילות, והישר y=−13x+43y=-\frac13x+\frac43 יורד במתינות.

-3-2-112345-3-2-112345(1,1)

ישרים מאונכים

שני ישרים עם שיפועים m1m_1 ו-m2m_2 מאונכים זה לזה אם ורק אם m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1. כלומר m2=−1m1m_2=-\frac{1}{m_1}: הופכים את השיפוע ומחליפים את הסימן.

דרך הפתרון

ישר דרך נקודה המאונך לישר נתון

כשנתונים ישר ונקודה (x1,y1)(x_1,y_1):

1. מוצאים את השיפוע mm של הישר הנתון.

2. אם m≠0m\ne0: השיפוע של הישר המבוקש הוא −1m-\frac1m.

3. מציבים ב-y−y1=−1m(x−x1)y-y_1=-\frac1m(x-x_1) ומבודדים את yy.

אם הישר הנתון הוא y=ky=k, הישר המבוקש הוא x=x1x=x_1. אם הישר הנתון הוא x=kx=k, הישר המבוקש הוא y=y1y=y_1.

שים לב

טעות נפוצה: רק להחליף סימן (−m1-m_1) או רק להפוך (1m1\frac{1}{m_1}). צריך את שניהם: לישר בשיפוע 23\frac23 השיפוע המאונך הוא −32-\frac32.

שים לב

בדיקה: מכפילים את שני השיפועים. אם לא יוצא −1-1, יש טעות.

דוגמה - ישר מאונך דרך נקודה שאינה על הישר

נתונים הישר y=2x+1y=2x+1 והנקודה P(5,1)P(5,1). מצאו את משוואת הישר שעובר דרך PP ומאונך לישר הנתון.

פתרון

1. השיפוע של הישר הנתון: m=2m=2.

2. השיפוע המאונך: −12-\frac12.

3. מציבים את PP: y−1=−12(x−5)y-1=-\frac12(x-5), כלומר y=−12x+72y=-\frac12x+\frac72.

4. בדיקות: 2⋅(−12)=−12\cdot(-\frac12)=-1, ו-−12⋅5+72=1-\frac12\cdot5+\frac72=1. שתיהן נכונות.

תשובה

y=−12x+72y=-\frac12x+\frac72

שאלות פתוחות על ישרים מאונכים

8. נקודות חיתוך של ישר עם הצירים ושל שני ישרים

נקודות חיתוך

נקודת חיתוך היא נקודה שנמצאת על שני קווים בבת אחת. לכן השיעורים שלה מקיימים את שתי המשוואות.

במדויק: נקודת החיתוך של ישר עם ציר ה-xx היא הנקודה של הישר שבה y=0y=0, ונקודת החיתוך שלו עם ציר ה-yy היא הנקודה שלו שבה x=0x=0 (ישר המקביל לציר ושונה ממנו לא חותך אותו). נקודת חיתוך של שני ישרים היא נקודה (x,y)(x,y) שמקיימת את שתי המשוואות. לשני ישרים שאינם מקבילים ואינם מתלכדים יש נקודת חיתוך אחת בדיוק.

בגרף: הישר 3x+4y−12=03x+4y-12=0 חותך את ציר ה-xx בנקודה (4,0)(4,0) ואת ציר ה-yy בנקודה (0,3)(0,3).

-2246-2246(4,0)(0,3)

בגרף: הישרים y=2x−1y=2x-1 ו-x+y=5x+y=5 נחתכים בנקודה (2,3)(2,3).

246-2246(2,3)
דרך הפתרון

נקודות החיתוך של ישר עם הצירים

כשנתונה משוואה של ישר:

1. ציר ה-xx: מציבים y=0y=0 ופותרים את xx. הנקודה היא (x,0)(x,0).

2. ציר ה-yy: מציבים x=0x=0 ופותרים את yy. הנקודה היא (0,y)(0,y).

בהצגה מפורשת y=mx+by=mx+b נקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא פשוט (0,b)(0,b).

דרך הפתרון

נקודת החיתוך של שני ישרים

כשנתונים שני ישרים שאינם מקבילים ואינם מתלכדים:

1. אם שניהם בהצגה מפורשת, משווים את שני הביטויים של yy ופותרים את xx. אחרת, פותרים את מערכת המשוואות בהצבה.

2. מציבים את xx שמצאנו באחת המשוואות ומקבלים את yy.

3. בודקים שהנקודה מקיימת גם את המשוואה השנייה.

שים לב

ישר y=ky=k עם k≠0k\ne0 לא חותך את ציר ה-xx. ישר x=kx=k עם k≠0k\ne0 לא חותך את ציר ה-yy.

שים לב

נקודת חיתוך כותבים עם שני השיעורים, (x,y)(x,y), ולא רק את xx.

דוגמה א - חיתוך עם הצירים ושטח המשולש שנוצר

הישר 3x+4y−12=03x+4y-12=0 חותך את ציר ה-xx בנקודה AA ואת ציר ה-yy בנקודה BB. OO היא ראשית הצירים.

מצאו את שיעורי הנקודות AA ו-BB, וחשבו את שטח המשולש AOBAOB.

פתרון

1. נתון: משוואת הישר. המטרה: הנקודות AA, BB ושטח המשולש AOBAOB.

2. AA על ציר ה-xx: מציבים y=0y=0: 3x−12=03x-12=0, ולכן x=4x=4. A(4,0)A(4,0).

3. BB על ציר ה-yy: מציבים x=0x=0: 4y−12=04y-12=0, ולכן y=3y=3. B(0,3)B(0,3).

4. המשולש AOBAOB ישר-זווית ב-OO, כי הצירים מאונכים. הניצבים: OA=4OA=4 ו-OB=3OB=3.

5. השטח: 4⋅32=6\frac{4\cdot3}{2}=6.

תשובה

A(4,0)A(4,0), B(0,3)B(0,3), השטח 66.

דוגמה ב - חיתוך של שני ישרים בהצבה

מצאו את נקודת החיתוך של הישרים y=2x−1y=2x-1 ו-x+y=5x+y=5.

פתרון

1. השיפועים 22 ו-−1-1 שונים, ולכן יש נקודת חיתוך אחת.

2. מציבים y=2x−1y=2x-1 במשוואה x+y=5x+y=5: x+(2x−1)=5x+(2x-1)=5, כלומר 3x=63x=6, ולכן x=2x=2.

3. מציבים ב-y=2x−1y=2x-1: y=2⋅2−1=3y=2\cdot2-1=3.

4. בדיקה ב-x+y=5x+y=5: 2+3=52+3=5. נכון.

תשובה

(2,3)(2,3)

שאלות פתוחות על נקודות חיתוך של ישר עם הצירים ושל שני ישרים

9. מערכת משוואות לינאריות בייצוג גרפי: פתרון יחיד, אין פתרון, אינסוף פתרונות

מערכת משוואות לינאריות והגרף שלה

כל משוואה כמו 2x−y=32x-y=3 מתארת ישר. לכן פתרון של מערכת של שתי משוואות כאלה הוא נקודה שנמצאת על שני הישרים.

במדויק: מערכת של שתי משוואות לינאריות בנעלמים xx ו-yy היא שתי משוואות מהצורה Ax+By=CAx+By=C, שבכל אחת מהן AA ו-BB אינם שניהם אפס. פתרון של המערכת הוא זוג מספרים (x,y)(x,y) שמקיים את שתי המשוואות. בגרף, הפתרונות הם הנקודות המשותפות לשני הישרים. לכן יש רק שלוש אפשרויות: פתרון יחיד (הישרים נחתכים), אין פתרון (הישרים מקבילים) או אינסוף פתרונות (הישרים מתלכדים).

שלושת המקרים בגרף:

•גרף I: 2x−y=32x-y=3 ו-x+y=3x+y=3 נחתכים בנקודה (2,1)(2,1). פתרון יחיד.

•גרף II: 2x−y=32x-y=3 ו-4x−2y=14x-2y=1 מקבילים. אין פתרון.

•גרף III: 2x−y=32x-y=3 ו-−6x+3y=−9-6x+3y=-9 הן משוואות של אותו ישר, y=2x−3y=2x-3. אינסוף פתרונות.

-11234-4-224
-11234-4-224
-11234-4-224

שלושת המקרים

מקרההישריםמספר הפתרונות
שיפועים שונים, או רק אחד הישרים מקביל לציר ה-yyנחתכיםפתרון יחיד
אותו שיפוע, ונקודות חיתוך שונות עם ציר ה-yyמקביליםאין פתרון
אותו שיפוע, ואותה נקודת חיתוך עם ציר ה-yyמתלכדיםאינסוף פתרונות

שני ישרים המקבילים לציר ה-yy, x=k1x=k_1 ו-x=k2x=k_2: אם k1≠k2k_1\ne k_2 אין פתרון, ואם k1=k2k_1=k_2 יש אינסוף פתרונות.

דרך הפתרון

זיהוי מספר הפתרונות של מערכת

כשנתונה מערכת של שתי משוואות לינאריות:

1. כותבים כל משוואה בהצגה מפורשת y=mx+by=mx+b. משוואה שאין בה yy היא ישר x=kx=k: אם רק אחד הישרים כזה, יש פתרון יחיד, ואם שניהם כאלה, משווים את kk.

2. משווים את השיפועים. אם הם שונים, יש פתרון יחיד.

3. אם השיפועים שווים, משווים את bb. bb שונים: אין פתרון. bb שווים: אינסוף פתרונות.

4. בפתרון יחיד, מוצאים את נקודת החיתוך. היא הפתרון.

שים לב

אינסוף פתרונות מתקבלים כשמשוואה אחת היא כפולה של השנייה במספר שונה מאפס, למשל 2x−y=32x-y=3 ו-−6x+3y=−9-6x+3y=-9 (כפל ב-−3-3). אין פתרון כשהמקדמים של xx ושל yy במשוואה אחת הם כפולה של המקדמים במשוואה השנייה, אבל המספר החופשי לא מוכפל באותו מספר. למשל 2x−y=32x-y=3 ו-4x−2y=14x-2y=1: המקדמים כפולים ב-22, אבל 1≠2⋅31\ne2\cdot3.

שים לב

"אינסוף פתרונות" לא אומר שכל זוג מספרים הוא פתרון. הפתרונות הם רק הנקודות על הישר המשותף: כל הזוגות (x,2x−3)(x,2x-3).

דוגמה - סיווג שלוש מערכות לפי השיפועים

קבעו לכל מערכת אם יש לה פתרון יחיד, אין לה פתרון או שיש לה אינסוף פתרונות. אם יש פתרון יחיד, מצאו אותו.

א. 2x−y=32x-y=3 ו-x+y=3x+y=3

ב. 2x−y=32x-y=3 ו-4x−2y=14x-2y=1

ג. 2x−y=32x-y=3 ו-−6x+3y=−9-6x+3y=-9

פתרון

1. המשוואה 2x−y=32x-y=3 בהצגה מפורשת: y=2x−3y=2x-3. השיפוע 22 ו-b=−3b=-3.

2. סעיף א: x+y=3x+y=3 נותן y=−x+3y=-x+3, שיפוע −1≠2-1\ne2. פתרון יחיד. משווים: 2x−3=−x+32x-3=-x+3, ולכן x=2x=2 ו-y=1y=1. בדיקה: 2⋅2−1=32\cdot2-1=3 ו-2+1=32+1=3.

3. סעיף ב: 4x−2y=14x-2y=1 נותן y=2x−12y=2x-\frac12. אותו שיפוע, ו-−12≠−3-\frac12\ne-3. הישרים מקבילים, ואין פתרון.

4. סעיף ג: −6x+3y=−9-6x+3y=-9 נותן 3y=6x−93y=6x-9, כלומר y=2x−3y=2x-3. זה אותו ישר, ויש אינסוף פתרונות: כל הזוגות (x,2x−3)(x,2x-3).

תשובה

א. פתרון יחיד (2,1)(2,1). ב. אין פתרון. ג. אינסוף פתרונות.

שאלות פתוחות על מערכת משוואות לינאריות בייצוג גרפי: פתרון יחיד, אין פתרון, אינסוף פתרונות

10. ישר עם פרמטר: משפחות ישרים ותנאים על הפרמטר

ישר עם פרמטר

לפעמים במשוואת ישר מופיעה אות נוספת, כמו kk ב-y=kx+1y=kx+1. האות הזאת נקראת פרמטר. כל ערך של kk נותן ישר אחר, וכל הישרים האלה יחד נקראים משפחה של ישרים.

במדויק: פרמטר הוא מספר קבוע שהערך שלו לא נתון. במשוואת ישר עם פרמטר, כל הצבה של מספר במקום הפרמטר נותנת משוואה, והיא משוואה של ישר רק אם המקדמים של xx ו-yy אינם שניהם אפס. השאלה היא בדרך כלל: לאילו ערכים של הפרמטר יש לישר תכונה מסוימת.

שתי משפחות מוכרות:

- y=kx+1y=kx+1: כל הישרים עוברים דרך הנקודה (0,1)(0,1), ולכל אחד שיפוע אחר. בגרף: k=−1k=-1, k=13k=\frac13, k=2k=2.

- y=2x+ky=2x+k: לכל הישרים שיפוע 22, ולכן הם מקבילים זה לזה. בגרף: k=−3k=-3, k=0k=0, k=3k=3.

-4-3-2-11234-4-224
-4-3-2-11234-4-224

תנאים על הישר Ax+By+C=0Ax+By+C=0

התכונההתנאי
עובר דרך הנקודה (x0,y0)(x_0,y_0)Ax0+By0+C=0Ax_0+By_0+C=0
עובר דרך ראשית הציריםC=0C=0
מקביל לציר ה-xxA=0A=0 וגם B≠0B\ne0
מקביל לציר ה-yyB=0B=0 וגם A≠0A\ne0
מקביל לישר ששיפועו mmB≠0B\ne0 וגם −AB=m-\frac{A}{B}=m, ובודקים שזה לא אותו ישר
מאונך לישר ששיפועו m≠0m\ne0B≠0B\ne0 וגם −AB⋅m=−1-\frac{A}{B}\cdot m=-1

כאשר AA, BB ו-CC הם ביטויים עם הפרמטר.

דרך הפתרון

מציאת הפרמטר לפי תכונה של הישר

כשנתונה משוואת ישר עם פרמטר ותכונה שהישר צריך לקיים:

1. מתרגמים את התכונה לתנאי על המקדמים (לפי הטבלה).

2. פותרים את המשוואה שמתקבלת בפרמטר.

3. מציבים כל ערך שהתקבל במשוואה המקורית, ובודקים שמתקבל ישר עם התכונה: שהמקדמים של xx ו-yy אינם שניהם אפס, ושהישר לא מתלכד עם ישר שהוא אמור להיות מקביל לו.

שים לב

ערך של פרמטר שמאפס גם את AA וגם את BB לא נותן ישר בכלל. לכן הבדיקה בסוף היא חלק מהפתרון. ואם בישר המקביל לציר ה-xx יוצא גם C=0C=0, הישר הוא ציר ה-xx עצמו (y=0y=0).

דוגמה א - תנאים על ישר אחד עם פרמטר

נתון הישר (k−2)x+(k+1)y−k−4=0(k-2)x+(k+1)y-k-4=0. kk הוא פרמטר. מצאו את ערכי kk שבעבורם הישר:

א. מקביל לציר ה-xx.

ב. מקביל לציר ה-yy.

ג. עובר דרך ראשית הצירים.

ד. מאונך לישר y=14xy=\frac14x.

פתרון

1. המקדמים: A=k−2A=k-2, B=k+1B=k+1, C=−k−4C=-k-4.

2. סעיף א: A=0A=0, ולכן k=2k=2. אז B=3≠0B=3\ne0, והישר הוא 3y−6=03y-6=0, כלומר y=2y=2.

3. סעיף ב: B=0B=0, ולכן k=−1k=-1. אז A=−3≠0A=-3\ne0, והישר הוא −3x−3=0-3x-3=0, כלומר x=−1x=-1.

4. סעיף ג: C=0C=0, ולכן k=−4k=-4. הישר הוא −6x−3y=0-6x-3y=0, כלומר y=−2xy=-2x. הוא עובר דרך (0,0)(0,0).

5. סעיף ד: שיפוע הישר הנתון 14\frac14, ולכן השיפוע המבוקש −4-4. צריך B≠0B\ne0 ו-−k−2k+1=−4-\frac{k-2}{k+1}=-4, כלומר k−2=4(k+1)k-2=4(k+1). מכאן −3k=6-3k=6, ו-k=−2k=-2.

6. בדיקה לסעיף ד: עבור k=−2k=-2 הישר הוא −4x−y−2=0-4x-y-2=0, כלומר y=−4x−2y=-4x-2. ואכן −4⋅14=−1-4\cdot\frac14=-1.

תשובה

א. k=2k=2. ב. k=−1k=-1. ג. k=−4k=-4. ד. k=−2k=-2.

דוגמה ב - מערכת עם פרמטר: מתי אין פתרון ומתי אינסוף

נתונה מערכת המשוואות ax+2y=4ax+2y=4 ו-2x+ay=42x+ay=4. aa הוא פרמטר. לאילו ערכים של aa יש למערכת פתרון יחיד, לאילו אין פתרון ולאילו יש אינסוף פתרונות?

פתרון

1. המקרה a=0a=0 נבדק לבד, כי אז אין yy במשוואה 2x+ay=42x+ay=4: 2y=42y=4 ו-2x=42x=4. אלה הישרים y=2y=2 ו-x=2x=2, והם נחתכים בנקודה (2,2)(2,2). פתרון יחיד.

2. כאשר a≠0a\ne0: y=−a2x+2y=-\frac{a}{2}x+2 ו-y=−2ax+4ay=-\frac{2}{a}x+\frac{4}{a}.

3. השיפועים שווים כאשר a2=2a\frac{a}{2}=\frac{2}{a}, כלומר a2=4a^2=4, ולכן a=2a=2 או a=−2a=-2. לכל aa אחר יש פתרון יחיד.

4. a=2a=2: שתי המשוואות הן y=−x+2y=-x+2. אותו ישר, ויש אינסוף פתרונות.

5. a=−2a=-2: y=x+2y=x+2 ו-y=x−2y=x-2. אותו שיפוע ו-bb שונים: הישרים מקבילים, ואין פתרון.

תשובה

פתרון יחיד: a≠2a\ne2 וגם a≠−2a\ne-2. אין פתרון: a=−2a=-2. אינסוף פתרונות: a=2a=2.

שאלות פתוחות על ישר עם פרמטר: משפחות ישרים ותנאים על הפרמטר

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.