דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טריגונומטריה במשולש ישר-זווית

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטריגונומטריה במשולש ישר-זווית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משולש ישר-זווית

במשולש ישר-זווית יש זווית אחת של 90∘90^\circ. לצלעות שלו יש שמות משלהן.

במדויק: משולש ישר-זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו היא 90∘90^\circ. היתר היא הצלע שמול הזווית הישרה, והניצבים הן שתי הצלעות האחרות, שיוצרות את הזווית הישרה. שתי הזוויות האחרות חדות, וסכומן 90∘90^\circ.

משפט פיתגורס: אם ∠C=90∘\angle C=90^\circ, אז AC2+BC2=AB2AC^2+BC^2=AB^2. לכן היתר היא הצלע הארוכה ביותר במשולש.

בנושא הזה נחשב צלעות וזוויות במשולש ישר-זווית. פיתגורס מקשר בין שלוש הצלעות, אבל הוא לא אומר כלום על הזוויות. כדי לקשר בין צלע לזווית נצטרך את sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan.

ניצבניצביתרCBA

הניצב שמול הזווית והניצב שליד הזווית

כשמסתכלים על זווית חדה במשולש ישר-זווית, כל ניצב מקבל תפקיד: אחד "מולה", ואחד "לידה".

במדויק: במשולש ישר-זווית, עבור זווית חדה α\alpha: הניצב שמול α\alpha הוא הניצב שאינו אחת מצלעות הזווית α\alpha. הניצב שליד α\alpha הוא הניצב שהוא אחת מצלעות הזווית α\alpha (הצלע השנייה של α\alpha היא היתר).

השמות תלויים בזווית שבוחרים. הניצב שמול α\alpha הוא הניצב שליד הזווית החדה השנייה, ולהפך. היתר נשארת יתר תמיד.

αניצב ליד αיתרACBניצב מול α

1. sin, cos ו-tan כיחסי צלעות במשולש ישר-זווית

sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan של זווית חדה

קחו שני משולשים ישרי-זווית עם אותה זווית חדה α\alpha, אחד קטן ואחד גדול. הם דומים, ולכן היחס בין הצלעות שלהם זהה. היחסים האלה תלויים רק בזווית, ולכן נותנים להם שמות.

במדויק: במשולש ישר-זווית, עבור זווית חדה α\alpha (0∘<α<90∘0^\circ<\alpha<90^\circ):

- sin⁡α\sin\alpha (סינוס) = הניצב שמול α\alpha חלקי היתר.

- cos⁡α\cos\alpha (קוסינוס) = הניצב שליד α\alpha חלקי היתר.

- tan⁡α\tan\alpha (טנגנס) = הניצב שמול α\alpha חלקי הניצב שליד α\alpha.

המספרים האלה תלויים רק בגודל הזווית α\alpha, ולא בגודל המשולש.

למה היחס לא תלוי בגודל המשולש: במשולשים ABCABC ו-ADEADE יש זווית משותפת α\alpha וזווית ישרה, ולכן הם דומים (ז.ז). מהדמיון BCAB=DEAD\frac{BC}{AB}=\frac{DE}{AD}, כלומר ל-sin⁡α\sin\alpha יוצא אותו מספר בשני המשולשים. כך גם cos⁡α\cos\alpha ו-tan⁡α\tan\alpha.

הקשר למעגל היחידה: אם היתר היא רדיוס של מעגל היחידה (אורך 11), אז הניצב שליד α\alpha הוא cos⁡α\cos\alpha והניצב שמול α\alpha הוא sin⁡α\sin\alpha. אלה בדיוק השיעורים של הנקודה על מעגל היחידה. לכן לזווית חדה שתי ההגדרות נותנות אותו מספר.

αACBED
1αOPcosαsinα

יחסי הצלעות במשולש ישר-זווית

במשולש ABCABC שבו ∠C=90∘\angle C=90^\circ, נסמן ∠A=α\angle A=\alpha, BC=aBC=a (מול α\alpha), AC=bAC=b (ליד α\alpha), AB=cAB=c (היתר):

sin⁡α=accos⁡α=bctan⁡α=ab\sin\alpha=\frac{a}{c}\qquad\cos\alpha=\frac{b}{c}\qquad\tan\alpha=\frac{a}{b}

תחום הערכים בזווית חדה

לכל זווית חדה α\alpha:

- 0<sin⁡α<10<\sin\alpha<1 ו-0<cos⁡α<10<\cos\alpha<1, כי ניצב קצר מהיתר.

- tan⁡α>0\tan\alpha>0, והוא יכול להיות כל מספר חיובי (גם גדול מ-11).

שים לב

השמות "מול" ו"ליד" נקבעים לפי הזווית. במשולש ABCABC עם ∠C=90∘\angle C=90^\circ: sin⁡A=BCAB\sin A=\frac{BC}{AB}, אבל sin⁡B=ACAB\sin B=\frac{AC}{AB}. לפני כל חישוב מסמנים את הזווית ובודקים מי מולה ומי לידה.

שים לב

בדיקה עצמית: אם יצא sin⁡α\sin\alpha או cos⁡α\cos\alpha גדול מ-11, חילקתם ביתר במקום בניצב או להפך.

דוגמה - שלושת היחסים של שתי הזוויות החדות

במשולש ABCABC נתון ∠C=90∘\angle C=90^\circ, AC=12AC=12, BC=5BC=5.

מצאו את sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan של הזווית AA ושל הזווית BB.

פתרון

1. נתון: AC=12AC=12 ו-BC=5BC=5 הם ניצבים. המטרה: שלושת היחסים לכל זווית חדה. לשם כך צריך גם את היתר.

2. פיתגורס: AB2=122+52=169AB^2=12^2+5^2=169, ולכן AB=13AB=13.

3. הזווית AA: מולה BC=5BC=5, לידה AC=12AC=12. לכן sin⁡A=513\sin A=\frac{5}{13}, cos⁡A=1213\cos A=\frac{12}{13}, tan⁡A=512\tan A=\frac{5}{12}.

4. הזווית BB: מולה AC=12AC=12, לידה BC=5BC=5. לכן sin⁡B=1213\sin B=\frac{12}{13}, cos⁡B=513\cos B=\frac{5}{13}, tan⁡B=125\tan B=\frac{12}{5}.

תשובה

sin⁡A=513\sin A=\frac{5}{13}, cos⁡A=1213\cos A=\frac{12}{13}, tan⁡A=512\tan A=\frac{5}{12}; sin⁡B=1213\sin B=\frac{12}{13}, cos⁡B=513\cos B=\frac{5}{13}, tan⁡B=125\tan B=\frac{12}{5}.

שאלות פתוחות על sin, cos ו-tan כיחסי צלעות במשולש ישר-זווית

2. ערכי הפונקציות בזוויות 30°, 45° ו-60°

שלוש הזוויות המיוחדות

לרוב הזוויות את sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan מקבלים רק בקירוב, במחשבון. בזוויות 30∘30^\circ, 45∘45^\circ ו-60∘60^\circ אפשר לחשב את הערכים בדיוק, משני משולשים מוכרים.

במדויק: הזוויות המיוחדות במשולש ישר-זווית הן 30∘30^\circ, 45∘45^\circ ו-60∘60^\circ. את הערכים המדויקים של sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan בהן מקבלים בלי מחשבון: מחצי ריבוע (בזווית 45∘45^\circ) ומחצי משולש שווה-צלעות (בזוויות 30∘30^\circ ו-60∘60^\circ), בעזרת משפט פיתגורס.

45∘45^\circ: משולש ישר-זווית ושווה-שוקיים (חצי ריבוע). אם הניצבים 11, אז לפי פיתגורס היתר 2\sqrt2. לכן sin⁡45∘=cos⁡45∘=12=22\sin45^\circ=\cos45^\circ=\frac{1}{\sqrt2}=\frac{\sqrt2}{2} ו-tan⁡45∘=11=1\tan45^\circ=\frac11=1.

30∘30^\circ ו-60∘60^\circ: חצי משולש שווה-צלעות. אם צלע המשולש השלם 22, אז היתר 22 והניצב הקצר 11 (חצי צלע). לפי פיתגורס הניצב הארוך 22−12=3\sqrt{2^2-1^2}=\sqrt3. מול 30∘30^\circ הניצב 11, ומול 60∘60^\circ הניצב 3\sqrt3.

11ACB45°45°
12ACB30°60°

ערכי הפונקציות בזוויות המיוחדות

α\alpha30∘30^\circ45∘45^\circ60∘60^\circ
sin⁡α\sin\alpha12\frac1222\frac{\sqrt2}{2}32\frac{\sqrt3}{2}
cos⁡α\cos\alpha32\frac{\sqrt3}{2}22\frac{\sqrt2}{2}12\frac12
tan⁡α\tan\alpha33\frac{\sqrt3}{3}113\sqrt3

ערך מדויק או ערך מקורב

מה נדרשאיזה ערך משתמשים
חישוב אורך או זווית במספריםמותר ערך מקורב, למשל sin⁡45∘≈0.707\sin45^\circ\approx0.707
הוכחה, או ביטוי "מדויק"רק ערך מדויק, למשל sin⁡45∘=22\sin45^\circ=\frac{\sqrt2}{2}
שים לב

tan⁡30∘=13=33≈0.577\tan30^\circ=\frac{1}{\sqrt3}=\frac{\sqrt3}{3}\approx0.577: שתי הכתיבות שוות. 32≈0.866\frac{\sqrt3}{2}\approx0.866 ו-22≈0.707\frac{\sqrt2}{2}\approx0.707.

שים לב

בדיקה עצמית: מ-30∘30^\circ ל-60∘60^\circ הערכים של sin⁡\sin עולים, והערכים של cos⁡\cos הם אותם מספרים בסדר יורד. tan⁡45∘=1\tan45^\circ=1, כי בזווית 45∘45^\circ שני הניצבים שווים.

דוגמה - אורכים מדויקים מזווית של 60∘60^\circ

במשולש ABCABC נתון ∠C=90∘\angle C=90^\circ, ∠B=60∘\angle B=60^\circ, BC=5BC=5.

מצאו בדיוק (בלי מחשבון) את אורכי הצלעות ACAC ו-ABAB.

פתרון

1. נתון: ∠B=60∘\angle B=60^\circ, והניצב שליד BB הוא BC=5BC=5. המטרה: הניצב שמול BB (ACAC) והיתר (ABAB).

2. ACAC: מול ליד, ולכן tan⁡\tan: tan⁡60∘=AC5\tan60^\circ=\frac{AC}{5}, כלומר AC=5tan⁡60∘=53AC=5\tan60^\circ=5\sqrt3.

3. ABAB: ליד ויתר, ולכן cos⁡\cos: cos⁡60∘=5AB\cos60^\circ=\frac{5}{AB}, כלומר AB=512=10AB=\frac{5}{\frac12}=10.

4. בדיקה בפיתגורס: 52+(53)2=25+75=100=1025^2+(5\sqrt3)^2=25+75=100=10^2.

5CBA60°
תשובה

AC=53AC=5\sqrt3, AB=10AB=10.

שאלות פתוחות על ערכי הפונקציות בזוויות 30°, 45° ו-60°

3. חישוב צלע במשולש ישר-זווית

חישוב צלע מזווית וצלע

כשיודעים במשולש ישר-זווית זווית חדה אחת וצלע אחת, אפשר לחשב כל צלע אחרת. היחס הנכון מקשר בין מה שידוע למה שמחפשים.

במדויק: במשולש ישר-זווית, אם ידועים גודל של זווית חדה α\alpha ואורך של צלע אחת, כל אחת משתי הצלעות האחרות נקבעת: בוחרים מבין sin⁡α\sin\alpha, cos⁡α\cos\alpha ו-tan⁡α\tan\alpha את היחס ששתי הצלעות שבו הן הצלע הידועה והצלע המבוקשת, ופותרים משוואה עם נעלם אחד.

השאלה הראשונה היא תמיד: איפה כל צלע נמצאת ביחס ל-α\alpha - מול, ליד או יתר. לפי זה בוחרים את היחס.

αידוע?ACB

איזה יחס בוחרים

הצלע הידועה והצלע המבוקשתהיחס
ניצב מול α\alpha ויתרsin⁡α\sin\alpha
ניצב ליד α\alpha ויתרcos⁡α\cos\alpha
ניצב מול α\alpha וניצב ליד α\alphatan⁡α\tan\alpha
דרך הפתרון

חישוב צלע במשולש ישר-זווית

כשנתונים זווית חדה α\alpha וצלע אחת, ומבקשים צלע אחרת:

1. מסמנים את α\alpha, ומסמנים לגבי כל אחת משתי הצלעות (הידועה והמבוקשת) אם היא מול α\alpha, ליד α\alpha או יתר.

2. בוחרים את היחס שמכיל את שתיהן, וכותבים משוואה. למשל sin⁡α=xc\sin\alpha=\frac{x}{c}.

3. פותרים:

•הנעלם במונה: כופלים. x=c⋅sin⁡αx=c\cdot\sin\alpha.

•הנעלם במכנה: מחלקים. אם cos⁡α=bx\cos\alpha=\frac{b}{x}, אז x=bcos⁡αx=\frac{b}{\cos\alpha}.

4. מציבים במחשבון ומעגלים רק בסוף.

שים לב

המחשבון צריך להיות במצב מעלות (DEG). במצב רדיאנים sin⁡70\sin70 הוא הסינוס של 7070 רדיאנים, ויוצא מספר אחר לגמרי.

שים לב

את הצלע השלישית אפשר לחשב גם בפיתגורס. עדיף לחשב אותה מהנתונים המקוריים, ולא מתוצאה מעוגלת.

דוגמה א - הנעלם במונה: כופלים ביתר

סולם שאורכו 66 מטרים נשען על קיר אנכי. הזווית בין הסולם לרצפה היא 70∘70^\circ.

א. לאיזה גובה על הקיר מגיע הסולם?

ב. מה המרחק בין רגל הסולם לקיר?

פתרון

1. נתון: הסולם AB=6AB=6 הוא היתר, כי הקיר מאונך לרצפה (∠C=90∘\angle C=90^\circ). הזווית ברגל הסולם ∠A=70∘\angle A=70^\circ. המטרה: הגובה BCBC (מול AA) והמרחק ACAC (ליד AA).

2. א: מול ויתר, ולכן sin⁡\sin: sin⁡70∘=BC6\sin70^\circ=\frac{BC}{6}, ולכן BC=6sin⁡70∘≈5.64BC=6\sin70^\circ\approx5.64.

3. ב: ליד ויתר, ולכן cos⁡\cos: cos⁡70∘=AC6\cos70^\circ=\frac{AC}{6}, ולכן AC=6cos⁡70∘≈2.05AC=6\cos70^\circ\approx2.05.

6ACB70°
תשובה

א. בערך 5.645.64 מטרים. ב. בערך 2.052.05 מטרים.

דוגמה ב - הנעלם במכנה: מחלקים, עם פרמטר

במשולש ABCABC נתון ∠ABC=90∘\angle ABC=90^\circ. נסמן ∠CAB=α\angle CAB=\alpha, AB=kAB=k.

א. הביעו באמצעות kk ו-α\alpha את אורכי הצלעות ACAC ו-BCBC.

ב. חשבו את האורכים עבור k=5k=5, α=40∘\alpha=40^\circ.

פתרון

1. נתון: AB=kAB=k הוא הניצב שליד α\alpha. המטרה: היתר ACAC והניצב שמול α\alpha, BCBC.

2. ACAC: ליד ויתר, ולכן cos⁡α=kAC\cos\alpha=\frac{k}{AC}. הנעלם במכנה, ולכן AC=kcos⁡αAC=\frac{k}{\cos\alpha}.

3. BCBC: מול וליד, ולכן tan⁡α=BCk\tan\alpha=\frac{BC}{k}, ולכן BC=ktan⁡αBC=k\tan\alpha.

4. ב: AC=5cos⁡40∘≈6.53AC=\frac{5}{\cos40^\circ}\approx6.53, BC=5tan⁡40∘≈4.20BC=5\tan40^\circ\approx4.20.

αkABC
תשובה

א. AC=kcos⁡αAC=\frac{k}{\cos\alpha}, BC=ktan⁡αBC=k\tan\alpha. ב. AC≈6.53AC\approx6.53, BC≈4.20BC\approx4.20.

שאלות פתוחות על חישוב צלע במשולש ישר-זווית

4. חישוב זווית במשולש ישר-זווית

חישוב זווית משתי צלעות

עכשיו הכיוון ההפוך: ידועות שתי צלעות, ומחפשים את הזווית. מחשבים את היחס בין הצלעות, ומחפשים את הזווית שזה ה-sin⁡\sin, ה-cos⁡\cos או ה-tan⁡\tan שלה.

במדויק: לכל מספר kk שמקיים 0<k<10<k<1 יש זווית חדה אחת ויחידה α\alpha שבה sin⁡α=k\sin\alpha=k, ויש זווית חדה אחת ויחידה שבה cos⁡α=k\cos\alpha=k. לכל מספר k>0k>0 יש זווית חדה אחת ויחידה שבה tan⁡α=k\tan\alpha=k. את הזווית הזאת מוצאים במחשבון, במקשים sin⁡−1\sin^{-1}, cos⁡−1\cos^{-1} ו-tan⁡−1\tan^{-1}.

שתי צלעות של משולש ישר-זווית קובעות את כל המשולש, ולכן גם את הזוויות שלו. כש-α\alpha גדלה מ-0∘0^\circ ל-90∘90^\circ, sin⁡α\sin\alpha ו-tan⁡α\tan\alpha רק עולים ו-cos⁡α\cos\alpha רק יורד, ולכן לכל ערך מתאימה זווית חדה אחת.

ידועידועACB?
דרך הפתרון

חישוב זווית במשולש ישר-זווית

כשנתונות שתי צלעות, ומבקשים זווית חדה α\alpha:

1. מסמנים לגבי כל צלע ידועה אם היא מול α\alpha, ליד α\alpha או יתר, ובוחרים את היחס המתאים (sin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan).

2. מחשבים את היחס כמספר. למשל tan⁡α=37\tan\alpha=\frac37.

3. במחשבון (במצב מעלות): α=tan⁡−1(37)\alpha=\tan^{-1}\left(\frac37\right).

4. הזווית החדה השנייה: 90∘−α90^\circ-\alpha.

שים לב

אם יצא sin⁡α>1\sin\alpha>1 או cos⁡α>1\cos\alpha>1, יש טעות: הניצב לא יכול להיות ארוך מהיתר, והמחשבון יציג שגיאה.

שים לב

sin⁡−1\sin^{-1} הוא מקש במחשבון שמחזיר זווית, לא 1sin⁡\frac{1}{\sin}. כדאי לבדוק: sin⁡\sin של התוצאה צריך להחזיר את היחס שהתחלתם ממנו.

דוגמה - שני ניצבים ידועים: בעזרת tan⁡\tan

במשולש ABCABC נתון ∠C=90∘\angle C=90^\circ, AC=7AC=7, BC=3BC=3.

מצאו את הזוויות החדות של המשולש.

פתרון

1. נתון: שני הניצבים. המטרה: ∠A\angle A ו-∠B\angle B.

2. לזווית AA: BCBC מולה ו-ACAC לידה, ולכן tan⁡A=37\tan A=\frac{3}{7}.

3. במחשבון: ∠A=tan⁡−1(37)≈23.20∘\angle A=\tan^{-1}\left(\frac37\right)\approx23.20^\circ.

4. ∠B=90∘−∠A≈66.80∘\angle B=90^\circ-\angle A\approx66.80^\circ.

5. בדיקה: AB=72+32=58AB=\sqrt{7^2+3^2}=\sqrt{58}, ו-sin⁡A=358\sin A=\frac{3}{\sqrt{58}} נותן אותה זווית.

73ACB?
תשובה

∠A≈23.20∘\angle A\approx23.20^\circ, ∠B≈66.80∘\angle B\approx66.80^\circ.

שאלות פתוחות על חישוב זווית במשולש ישר-זווית

5. צורות המתפרקות למשולשים ישרי-זווית: טרפז, משולש שווה-שוקיים ומעוין

לפרק צורה למשולשים ישרי-זווית

sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan עובדים רק במשולש ישר-זווית. במשולש שווה-שוקיים, בטרפז ובמעוין יוצרים משולש כזה: מורידים גובה או מעבירים אלכסונים.

במדויק: פירוק צורה למשולשים ישרי-זווית הוא העברה של קטע עזר (גובה, או אלכסונים במעוין) שיוצר זווית ישרה, כך שבמשולש ישר-זווית שנוצר יש זווית חדה וצלע ידועות, או שתי צלעות ידועות.

- משולש שווה-שוקיים: הגובה לבסיס הוא גם תיכון וגם חוצה את זווית הראש. הוא מחלק את המשולש לשני משולשים ישרי-זווית חופפים.

- טרפז: גובה מקדקוד של הבסיס הקצר לבסיס הארוך יוצר משולש ישר-זווית עם השוק. בטרפז שווה-שוקיים שני הגבהים יוצרים שני משולשים חופפים.

- מעוין: האלכסונים מאונכים זה לזה, חוצים זה את זה וחוצים את זוויות המעוין. הם מחלקים אותו לארבעה משולשים ישרי-זווית חופפים.

αACBM
hαDCBAEF
ABDCO

משולש שווה-שוקיים

במשולש ABCABC שבו AB=BC=kAB=BC=k וזווית הבסיס α\alpha (∠BAC=∠BCA=α\angle BAC=\angle BCA=\alpha), MM אמצע ACAC:

•הגובה: BM=ksin⁡αBM=k\sin\alpha.

•הבסיס: AM=kcos⁡αAM=k\cos\alpha, ולכן AC=2kcos⁡αAC=2k\cos\alpha.

טרפז שווה-שוקיים

בטרפז שווה-שוקיים ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC, AB<DCAB<DC) עם זווית בסיס α=∠ADC\alpha=\angle ADC, הגובה AEAE חותך מהבסיס הגדול קטע DE=DC−AB2DE=\frac{DC-AB}{2}. במשולש ADEADE:

- AE=DE⋅tan⁡αAE=DE\cdot\tan\alpha

- AD=DEcos⁡αAD=\frac{DE}{\cos\alpha}

מעוין

במעוין ABCDABCD שצלעו aa ו-∠BAD=α\angle BAD=\alpha, OO מפגש האלכסונים. במשולש AOBAOB הזווית ב-OO ישרה ו-∠BAO=α2\angle BAO=\frac{\alpha}{2}:

- AO=acos⁡α2AO=a\cos\frac{\alpha}{2}, ולכן AC=2acos⁡α2AC=2a\cos\frac{\alpha}{2}.

- BO=asin⁡α2BO=a\sin\frac{\alpha}{2}, ולכן BD=2asin⁡α2BD=2a\sin\frac{\alpha}{2}.

דרך הפתרון

חישוב בצורה שמתפרקת למשולשים ישרי-זווית

כשנתונה צורה שאינה משולש ישר-זווית (משולש שווה-שוקיים, טרפז, מעוין):

1. מעבירים גובה או אלכסונים, ומסמנים את הזווית הישרה שנוצרה.

2. מעבירים למשולש ישר-זווית את מה שידוע: חצי בסיס, חצי זווית, הפרש בסיסים חלקי 22 וכו'.

3. מחשבים במשולש הזה צלע או זווית עם sin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan.

4. חוזרים לצורה המקורית: מכפילים פי 22, מחברים קטעים, או מחשבים שטח.

שים לב

הגובה בטרפז שאינו שווה-שוקיים יוצר שני משולשים שונים. אז DEDE ו-FCFC אינם שווים, ואין לחלק את הפרש הבסיסים ב-22.

שים לב

במעוין הזווית במשולש הקטן היא חצי מזווית המעוין. ב-∠BAD=70∘\angle BAD=70^\circ עובדים עם 35∘35^\circ.

דוגמה א - טרפז שווה-שוקיים: גובה מקדקוד הבסיס הקצר

בטרפז שווה-שוקיים ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC) נתון AB=4AB=4, DC=10DC=10, ∠ADC=50∘\angle ADC=50^\circ.

מצאו את גובה הטרפז, את אורך השוק ואת שטח הטרפז.

פתרון

1. נתון: בסיסים 44 ו-1010, זווית בסיס 50∘50^\circ. המטרה: הגובה, השוק ADAD והשטח.

2. מורידים גבהים AEAE ו-BFBF לבסיס DCDC. ABFEABFE מלבן, ולכן EF=4EF=4. המשולשים ADEADE ו-BCFBCF חופפים, ולכן DE=10−42=3DE=\frac{10-4}{2}=3.

3. במשולש ADEADE (∠E=90∘\angle E=90^\circ): AEAE מול 50∘50^\circ ו-DEDE לידה. tan⁡50∘=AE3\tan50^\circ=\frac{AE}{3}, ולכן AE=3tan⁡50∘≈3.58AE=3\tan50^\circ\approx3.58.

4. השוק: cos⁡50∘=3AD\cos50^\circ=\frac{3}{AD}, ולכן AD=3cos⁡50∘≈4.67AD=\frac{3}{\cos50^\circ}\approx4.67.

5. השטח: S=(4+10)⋅AE2=7⋅3tan⁡50∘≈25.03S=\frac{(4+10)\cdot AE}{2}=7\cdot3\tan50^\circ\approx25.03.

410DCBAEF50°
תשובה

גובה ≈3.58\approx3.58, שוק ≈4.67\approx4.67, שטח ≈25.03\approx25.03.

דוגמה ב - מעוין: פירוק בעזרת האלכסונים

במעוין ABCDABCD אורך הצלע 66, ו-∠BAD=70∘\angle BAD=70^\circ.

מצאו את אורכי האלכסונים ואת שטח המעוין.

פתרון

1. נתון: צלע 66 וזווית 70∘70^\circ. המטרה: ACAC, BDBD והשטח.

2. OO מפגש האלכסונים. במעוין האלכסונים מאונכים, חוצים זה את זה וחוצים את הזוויות. לכן במשולש AOBAOB: ∠AOB=90∘\angle AOB=90^\circ, ∠BAO=35∘\angle BAO=35^\circ, והיתר AB=6AB=6.

3. AOAO ליד 35∘35^\circ: AO=6cos⁡35∘≈4.915AO=6\cos35^\circ\approx4.915, ולכן AC=2AO≈9.83AC=2AO\approx9.83.

4. BOBO מול 35∘35^\circ: BO=6sin⁡35∘≈3.441BO=6\sin35^\circ\approx3.441, ולכן BD=2BO≈6.88BD=2BO\approx6.88.

5. שטח מעוין הוא חצי מכפלת האלכסונים: S=AC⋅BD2≈33.83S=\frac{AC\cdot BD}{2}\approx33.83.

6ABDCO35°
תשובה

AC≈9.83AC\approx9.83, BD≈6.88BD\approx6.88, S≈33.83S\approx33.83.

שאלות פתוחות על צורות המתפרקות למשולשים ישרי-זווית: טרפז, משולש שווה-שוקיים ומעוין

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.