תזכורת: משולש ישר-זווית
במשולש ישר-זווית יש זווית אחת של . לצלעות שלו יש שמות משלהן.
במדויק: משולש ישר-זווית הוא משולש שאחת מזוויותיו היא . היתר היא הצלע שמול הזווית הישרה, והניצבים הן שתי הצלעות האחרות, שיוצרות את הזווית הישרה. שתי הזוויות האחרות חדות, וסכומן .
משפט פיתגורס: אם , אז . לכן היתר היא הצלע הארוכה ביותר במשולש.
בנושא הזה נחשב צלעות וזוויות במשולש ישר-זווית. פיתגורס מקשר בין שלוש הצלעות, אבל הוא לא אומר כלום על הזוויות. כדי לקשר בין צלע לזווית נצטרך את , ו-.
הניצב שמול הזווית והניצב שליד הזווית
כשמסתכלים על זווית חדה במשולש ישר-זווית, כל ניצב מקבל תפקיד: אחד "מולה", ואחד "לידה".
במדויק: במשולש ישר-זווית, עבור זווית חדה : הניצב שמול הוא הניצב שאינו אחת מצלעות הזווית . הניצב שליד הוא הניצב שהוא אחת מצלעות הזווית (הצלע השנייה של היא היתר).
השמות תלויים בזווית שבוחרים. הניצב שמול הוא הניצב שליד הזווית החדה השנייה, ולהפך. היתר נשארת יתר תמיד.
1. sin, cos ו-tan כיחסי צלעות במשולש ישר-זווית
, ו- של זווית חדה
קחו שני משולשים ישרי-זווית עם אותה זווית חדה , אחד קטן ואחד גדול. הם דומים, ולכן היחס בין הצלעות שלהם זהה. היחסים האלה תלויים רק בזווית, ולכן נותנים להם שמות.
במדויק: במשולש ישר-זווית, עבור זווית חדה ():
- (סינוס) = הניצב שמול חלקי היתר.
- (קוסינוס) = הניצב שליד חלקי היתר.
- (טנגנס) = הניצב שמול חלקי הניצב שליד .
המספרים האלה תלויים רק בגודל הזווית , ולא בגודל המשולש.
למה היחס לא תלוי בגודל המשולש: במשולשים ו- יש זווית משותפת וזווית ישרה, ולכן הם דומים (ז.ז). מהדמיון , כלומר ל- יוצא אותו מספר בשני המשולשים. כך גם ו-.
הקשר למעגל היחידה: אם היתר היא רדיוס של מעגל היחידה (אורך ), אז הניצב שליד הוא והניצב שמול הוא . אלה בדיוק השיעורים של הנקודה על מעגל היחידה. לכן לזווית חדה שתי ההגדרות נותנות אותו מספר.
יחסי הצלעות במשולש ישר-זווית
במשולש שבו , נסמן , (מול ), (ליד ), (היתר):
תחום הערכים בזווית חדה
לכל זווית חדה :
- ו-, כי ניצב קצר מהיתר.
- , והוא יכול להיות כל מספר חיובי (גם גדול מ-).
השמות "מול" ו"ליד" נקבעים לפי הזווית. במשולש עם : , אבל . לפני כל חישוב מסמנים את הזווית ובודקים מי מולה ומי לידה.
בדיקה עצמית: אם יצא או גדול מ-, חילקתם ביתר במקום בניצב או להפך.
דוגמה - שלושת היחסים של שתי הזוויות החדות
במשולש נתון , , .
מצאו את , ו- של הזווית ושל הזווית .
1. נתון: ו- הם ניצבים. המטרה: שלושת היחסים לכל זווית חדה. לשם כך צריך גם את היתר.
2. פיתגורס: , ולכן .
3. הזווית : מולה , לידה . לכן , , .
4. הזווית : מולה , לידה . לכן , , .
, , ; , , .
2. ערכי הפונקציות בזוויות 30°, 45° ו-60°
שלוש הזוויות המיוחדות
לרוב הזוויות את , ו- מקבלים רק בקירוב, במחשבון. בזוויות , ו- אפשר לחשב את הערכים בדיוק, משני משולשים מוכרים.
במדויק: הזוויות המיוחדות במשולש ישר-זווית הן , ו-. את הערכים המדויקים של , ו- בהן מקבלים בלי מחשבון: מחצי ריבוע (בזווית ) ומחצי משולש שווה-צלעות (בזוויות ו-), בעזרת משפט פיתגורס.
: משולש ישר-זווית ושווה-שוקיים (חצי ריבוע). אם הניצבים , אז לפי פיתגורס היתר . לכן ו-.
ו-: חצי משולש שווה-צלעות. אם צלע המשולש השלם , אז היתר והניצב הקצר (חצי צלע). לפי פיתגורס הניצב הארוך . מול הניצב , ומול הניצב .
ערכי הפונקציות בזוויות המיוחדות
ערך מדויק או ערך מקורב
: שתי הכתיבות שוות. ו-.
בדיקה עצמית: מ- ל- הערכים של עולים, והערכים של הם אותם מספרים בסדר יורד. , כי בזווית שני הניצבים שווים.
דוגמה - אורכים מדויקים מזווית של
במשולש נתון , , .
מצאו בדיוק (בלי מחשבון) את אורכי הצלעות ו-.
1. נתון: , והניצב שליד הוא . המטרה: הניצב שמול () והיתר ().
2. : מול ליד, ולכן : , כלומר .
3. : ליד ויתר, ולכן : , כלומר .
4. בדיקה בפיתגורס: .
, .
3. חישוב צלע במשולש ישר-זווית
חישוב צלע מזווית וצלע
כשיודעים במשולש ישר-זווית זווית חדה אחת וצלע אחת, אפשר לחשב כל צלע אחרת. היחס הנכון מקשר בין מה שידוע למה שמחפשים.
במדויק: במשולש ישר-זווית, אם ידועים גודל של זווית חדה ואורך של צלע אחת, כל אחת משתי הצלעות האחרות נקבעת: בוחרים מבין , ו- את היחס ששתי הצלעות שבו הן הצלע הידועה והצלע המבוקשת, ופותרים משוואה עם נעלם אחד.
השאלה הראשונה היא תמיד: איפה כל צלע נמצאת ביחס ל- - מול, ליד או יתר. לפי זה בוחרים את היחס.
איזה יחס בוחרים
חישוב צלע במשולש ישר-זווית
כשנתונים זווית חדה וצלע אחת, ומבקשים צלע אחרת:
1. מסמנים את , ומסמנים לגבי כל אחת משתי הצלעות (הידועה והמבוקשת) אם היא מול , ליד או יתר.
2. בוחרים את היחס שמכיל את שתיהן, וכותבים משוואה. למשל .
3. פותרים:
•הנעלם במונה: כופלים. .
•הנעלם במכנה: מחלקים. אם , אז .
4. מציבים במחשבון ומעגלים רק בסוף.
המחשבון צריך להיות במצב מעלות (DEG). במצב רדיאנים הוא הסינוס של רדיאנים, ויוצא מספר אחר לגמרי.
את הצלע השלישית אפשר לחשב גם בפיתגורס. עדיף לחשב אותה מהנתונים המקוריים, ולא מתוצאה מעוגלת.
דוגמה א - הנעלם במונה: כופלים ביתר
סולם שאורכו מטרים נשען על קיר אנכי. הזווית בין הסולם לרצפה היא .
א. לאיזה גובה על הקיר מגיע הסולם?
ב. מה המרחק בין רגל הסולם לקיר?
1. נתון: הסולם הוא היתר, כי הקיר מאונך לרצפה (). הזווית ברגל הסולם . המטרה: הגובה (מול ) והמרחק (ליד ).
2. א: מול ויתר, ולכן : , ולכן .
3. ב: ליד ויתר, ולכן : , ולכן .
א. בערך מטרים. ב. בערך מטרים.
דוגמה ב - הנעלם במכנה: מחלקים, עם פרמטר
במשולש נתון . נסמן , .
א. הביעו באמצעות ו- את אורכי הצלעות ו-.
ב. חשבו את האורכים עבור , .
1. נתון: הוא הניצב שליד . המטרה: היתר והניצב שמול , .
2. : ליד ויתר, ולכן . הנעלם במכנה, ולכן .
3. : מול וליד, ולכן , ולכן .
4. ב: , .
א. , . ב. , .
4. חישוב זווית במשולש ישר-זווית
חישוב זווית משתי צלעות
עכשיו הכיוון ההפוך: ידועות שתי צלעות, ומחפשים את הזווית. מחשבים את היחס בין הצלעות, ומחפשים את הזווית שזה ה-, ה- או ה- שלה.
במדויק: לכל מספר שמקיים יש זווית חדה אחת ויחידה שבה , ויש זווית חדה אחת ויחידה שבה . לכל מספר יש זווית חדה אחת ויחידה שבה . את הזווית הזאת מוצאים במחשבון, במקשים , ו-.
שתי צלעות של משולש ישר-זווית קובעות את כל המשולש, ולכן גם את הזוויות שלו. כש- גדלה מ- ל-, ו- רק עולים ו- רק יורד, ולכן לכל ערך מתאימה זווית חדה אחת.
חישוב זווית במשולש ישר-זווית
כשנתונות שתי צלעות, ומבקשים זווית חדה :
1. מסמנים לגבי כל צלע ידועה אם היא מול , ליד או יתר, ובוחרים את היחס המתאים (, או ).
2. מחשבים את היחס כמספר. למשל .
3. במחשבון (במצב מעלות): .
4. הזווית החדה השנייה: .
אם יצא או , יש טעות: הניצב לא יכול להיות ארוך מהיתר, והמחשבון יציג שגיאה.
הוא מקש במחשבון שמחזיר זווית, לא . כדאי לבדוק: של התוצאה צריך להחזיר את היחס שהתחלתם ממנו.
דוגמה - שני ניצבים ידועים: בעזרת
במשולש נתון , , .
מצאו את הזוויות החדות של המשולש.
1. נתון: שני הניצבים. המטרה: ו-.
2. לזווית : מולה ו- לידה, ולכן .
3. במחשבון: .
4. .
5. בדיקה: , ו- נותן אותה זווית.
, .
5. צורות המתפרקות למשולשים ישרי-זווית: טרפז, משולש שווה-שוקיים ומעוין
לפרק צורה למשולשים ישרי-זווית
, ו- עובדים רק במשולש ישר-זווית. במשולש שווה-שוקיים, בטרפז ובמעוין יוצרים משולש כזה: מורידים גובה או מעבירים אלכסונים.
במדויק: פירוק צורה למשולשים ישרי-זווית הוא העברה של קטע עזר (גובה, או אלכסונים במעוין) שיוצר זווית ישרה, כך שבמשולש ישר-זווית שנוצר יש זווית חדה וצלע ידועות, או שתי צלעות ידועות.
- משולש שווה-שוקיים: הגובה לבסיס הוא גם תיכון וגם חוצה את זווית הראש. הוא מחלק את המשולש לשני משולשים ישרי-זווית חופפים.
- טרפז: גובה מקדקוד של הבסיס הקצר לבסיס הארוך יוצר משולש ישר-זווית עם השוק. בטרפז שווה-שוקיים שני הגבהים יוצרים שני משולשים חופפים.
- מעוין: האלכסונים מאונכים זה לזה, חוצים זה את זה וחוצים את זוויות המעוין. הם מחלקים אותו לארבעה משולשים ישרי-זווית חופפים.
משולש שווה-שוקיים
במשולש שבו וזווית הבסיס (), אמצע :
•הגובה: .
•הבסיס: , ולכן .
טרפז שווה-שוקיים
בטרפז שווה-שוקיים (, ) עם זווית בסיס , הגובה חותך מהבסיס הגדול קטע . במשולש :
-
-
מעוין
במעוין שצלעו ו-, מפגש האלכסונים. במשולש הזווית ב- ישרה ו-:
- , ולכן .
- , ולכן .
חישוב בצורה שמתפרקת למשולשים ישרי-זווית
כשנתונה צורה שאינה משולש ישר-זווית (משולש שווה-שוקיים, טרפז, מעוין):
1. מעבירים גובה או אלכסונים, ומסמנים את הזווית הישרה שנוצרה.
2. מעבירים למשולש ישר-זווית את מה שידוע: חצי בסיס, חצי זווית, הפרש בסיסים חלקי וכו'.
3. מחשבים במשולש הזה צלע או זווית עם , או .
4. חוזרים לצורה המקורית: מכפילים פי , מחברים קטעים, או מחשבים שטח.
הגובה בטרפז שאינו שווה-שוקיים יוצר שני משולשים שונים. אז ו- אינם שווים, ואין לחלק את הפרש הבסיסים ב-.
במעוין הזווית במשולש הקטן היא חצי מזווית המעוין. ב- עובדים עם .
דוגמה א - טרפז שווה-שוקיים: גובה מקדקוד הבסיס הקצר
בטרפז שווה-שוקיים () נתון , , .
מצאו את גובה הטרפז, את אורך השוק ואת שטח הטרפז.
1. נתון: בסיסים ו-, זווית בסיס . המטרה: הגובה, השוק והשטח.
2. מורידים גבהים ו- לבסיס . מלבן, ולכן . המשולשים ו- חופפים, ולכן .
3. במשולש (): מול ו- לידה. , ולכן .
4. השוק: , ולכן .
5. השטח: .
גובה , שוק , שטח .
דוגמה ב - מעוין: פירוק בעזרת האלכסונים
במעוין אורך הצלע , ו-.
מצאו את אורכי האלכסונים ואת שטח המעוין.
1. נתון: צלע וזווית . המטרה: , והשטח.
2. מפגש האלכסונים. במעוין האלכסונים מאונכים, חוצים זה את זה וחוצים את הזוויות. לכן במשולש : , , והיתר .
3. ליד : , ולכן .
4. מול : , ולכן .
5. שטח מעוין הוא חצי מכפלת האלכסונים: .
, , .