דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גדילה ודעיכה: גרפים והשוואות

מתמטיקה כיתה י"א 3 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגדילה ודעיכה: גרפים והשוואות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: תהליך מעריכי והנוסחה שלו

כבר ראינו תהליכים שבהם כמות גדלה או קטנה פי מספר קבוע בכל יחידת זמן: תרבית חיידקים שגדלה פי 3 בכל יום, או מחיר מכונית שיורד ב-10%10\% בכל שנה. תהליך כזה נקרא תהליך מעריכי.

במדויק: תהליך מעריכי הוא תהליך שבו בכל יחידת זמן הכמות מוכפלת באותו מספר חיובי qq, השונה מ-11. qq נקרא מקדם הגדילה (כש-q>1q>1) או מקדם הדעיכה (כש-0<q<10<q<1). אם A0A_0 הכמות ההתחלתית, הכמות אחרי tt יחידות זמן היא At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t.

סוג התהליךהמקדםהקשר לאחוז pp ביחידת זמן
גדילה ב-p%p\%q>1q>1q=100+p100q=\frac{100+p}{100}
דעיכה ב-p%p\%0<q<10<q<1q=100−p100q=\frac{100-p}{100}

בגרף של תהליך מעריכי ציר ה-xx הוא הזמן וציר ה-yy הוא הכמות. הגרף אינו קו ישר אלא עקום. בגדילה העקום עולה, ובכל יחידת זמן הוא עולה יותר. בדעיכה העקום יורד, ובכל יחידת זמן הוא יורד פחות; הוא מתקרב לציר ה-xx אבל לא מגיע אליו, כי הכמות לא מתאפסת.

בגרף הראשון כמות של 100100 גדלה ב-20%20\% בכל יחידת זמן (q=1.2q=1.2), ואחרי 55 יחידות זמן היא בערך 248.8248.8. בגרף השני כמות של 100100 קטנה ב-20%20\% בכל יחידת זמן (q=0.8q=0.8), ואחרי 33 יחידות זמן היא 51.251.2.

tA01234567050100150200250(5,248.8)
tA012345678910020406080100120(0,100)(3,51.2)

תזכורת: תהליך ליניארי

יש תהליכים שבהם הכמות משתנה באותו מספר יחידות בכל יחידת זמן: למשל מחיר הדלק עולה ב-20 אגורות בכל חודש, או סכום בקופה שגדל ב-600 שקלים בכל חודש. תהליך כזה נקרא תהליך ליניארי, והוא אינו מעריכי.

במדויק: תהליך ליניארי הוא תהליך שבו בכל יחידת זמן מוסיפים לכמות (או מפחיתים ממנה) אותו מספר dd. אם A0A_0 הכמות ההתחלתית, הכמות אחרי tt יחידות זמן היא A0+d⋅tA_0+d\cdot t. כש-d>0d>0 הכמות גדלה, כש-d<0d<0 היא קטנה, וכש-d=0d=0 היא לא משתנה.

הגרף של תהליך ליניארי הוא קו ישר, כי בכל יחידת זמן הוא עולה (או יורד) באותו גובה. בגרף: כמות של 100100 שגדלה ב-2020 בכל יחידת זמן, A=100+20tA=100+20t: מתחילים ב-100100, ואחרי 55 יחידות זמן מגיעים ל-200200.

tA01234567050100150200250(5,200)

1. קריאת נתונים מגרף או מדיאגרמה של תהליך מעריכי וחישוב המקדם

מה רואים בגרף של תהליך מעריכי

בבגרות נותנים לפעמים את התהליך המעריכי בציור: גרף או דיאגרמת עמודות. את הנתונים לא כותבים במילים, אלא קוראים אותם מהציור: כמה היה בהתחלה, כמה היה אחרי זמן מסוים, וכמה יחידות זמן עברו ביניהם.

במדויק: בגרף של תהליך מעריכי ציר ה-xx הוא הזמן, וציר ה-yy הוא הכמות. נקודה על הגרף ששיעור ה-xx שלה הוא tt ושיעור ה-yy שלה הוא AA אומרת: בזמן tt הכמות הייתה AA. הכמות ההתחלתית A0A_0 היא הכמות בזמן שבו מתחיל התהליך. מספר יחידות הזמן בין שתי נקודות הוא ההפרש בין הזמנים שלהן, לא הזמן עצמו. בדיאגרמת עמודות כל עמודה היא הכמות ביחידת זמן אחת, והעמודות מסודרות לפי הזמן.

בגרף: ערך מכונית (בשקלים) לפי מספר השנים מהקנייה. על הגרף מסומנות שתי נקודות: ביום הקנייה המכונית שווה 80,00080{,}000, ואחרי 44 שנים היא שווה 52,48852{,}488. מכאן A0=80,000A_0=80{,}000, t=4t=4 ו-A4=52,488A_4=52{,}488.

‫שנים‬‫שקלים‬01234567010000200003000040000500006000070000800009000080,00052,488

בדיאגרמה: הפקת נפט בשנים 2016-2018 (באלפי חביות). כל עמודה גדולה מקודמתה פי 1.21.2: 6050=7260=1.2\frac{60}{50}=\frac{72}{60}=1.2.

020406080506072201620172018‫שנה‬‫אלפי חביות‬
דרך הפתרון

מציאת המקדם מגרף

כשנתון גרף של תהליך מעריכי ועליו שתי נקודות עם כמויות ידועות:

1. קוראים מהגרף את הכמות המוקדמת A0A_0 ואת הכמות המאוחרת AtA_t.

2. מחשבים את מספר יחידות הזמן ביניהן: tt = הזמן המאוחר פחות הזמן המוקדם.

3. מציבים בנוסחה At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t ומבודדים: qt=AtA0q^t=\frac{A_t}{A_0}, ולכן q=AtA0tq=\sqrt[t]{\frac{A_t}{A_0}} (במחשבון).

4. מוצאים את האחוז: בגדילה p=(q−1)⋅100p=(q-1)\cdot100, בדעיכה p=(1−q)⋅100p=(1-q)\cdot100.

5. עם qq ו-A0A_0 מחשבים בנוסחה כמות בכל זמן אחר, גם זמן שלא מופיע בגרף.

מקדם משתי כמויות עוקבות

אם AtA_t ו-At+1A_{t+1} הן הכמויות בשתי יחידות זמן עוקבות (למשל שתי עמודות סמוכות בדיאגרמה), אז q=At+1Atq=\frac{A_{t+1}}{A_t}. בתהליך מעריכי היחס הזה זהה לכל זוג עמודות סמוכות.

שים לב

על ציר הזמן רשומות לפעמים שנים או שעות. tt הוא מספר יחידות הזמן שעברו, ולא המספר שרשום על הציר: מ-2018 עד 2021 עברו 33 שנים.

שים לב

משתמשים בכמויות שרשומות על הגרף, ולא במספרים שמנחשים לפי מיקום על הרשת.

דוגמה א - גרף עם שתי נקודות מסומנות: מקדם בשורש

מספר התושבים בעיר גדל בכל שנה באחוז קבוע. הגרף מתאר את מספר התושבים בעיר מתחילת שנת 2018.

‫שנה‬‫תושבים‬2018201920202021202208000160002400032000400004800042,592

א. מה היה מספר התושבים בתחילת 2018 ובתחילת 2021?

ב. בכמה אחוזים גדל מספר התושבים בכל שנה?

ג. בהנחה שקצב הגידול לא משתנה, כמה תושבים יהיו בעיר בתחילת 2023?

פתרון

1. נתון: גרף של תהליך גדילה מעריכי, ועליו שתי נקודות. המטרה: הכמויות, אחוז הגדילה והכמות בתחילת 2023.

2. קוראים מהגרף: הגרף מתחיל בתחילת 2018 בגובה 32,00032{,}000 (המספר על ציר ה-yy), ובנקודה של תחילת 2021 רשום 42,59242{,}592. כלומר בתחילת 2018 היו 32,00032{,}000 תושבים, ובתחילת 2021 היו 42,59242{,}592 תושבים. זו התשובה לסעיף א.

3. יחידת הזמן היא שנה. מ-2018 עד 2021 עברו t=3t=3 שנים, ולכן A0=32,000A_0=32{,}000 ו-A3=42,592A_3=42{,}592.

4. מציבים בנוסחה: 42,592=32,000⋅q342{,}592=32{,}000\cdot q^3, ולכן q3=42,59232,000=1.331q^3=\frac{42{,}592}{32{,}000}=1.331.

5. q=1.3313=1.1q=\sqrt[3]{1.331}=1.1. זו גדילה, ולכן p=(1.1−1)⋅100=10p=(1.1-1)\cdot100=10: גדילה של 10%10\% בשנה.

6. מתחילת 2018 עד תחילת 2023 עברו 55 שנים: A5=32,000⋅1.15=51,536.32A_5=32{,}000\cdot1.1^5=51{,}536.32. אפשר גם להמשיך מ-2021: 42,592⋅1.12=51,536.3242{,}592\cdot1.1^2=51{,}536.32.

תשובה

א. 32,00032{,}000 ו-42,59242{,}592. ב. 10%10\%. ג. בערך 51,53651{,}536 תושבים.

דוגמה ב - דיאגרמת עמודות של שנים עוקבות: מקדם ביחס

הפקת הנפט במדינה מסוימת גדלה באופן מעריכי. הדיאגרמה מתארת את כמות הנפט שהופקה בשנים 2019-2021 (באלפי חביות).

0204060801001208092105.8201920202021‫שנה‬‫אלפי חביות‬

א. בכמה אחוזים גדלה הפקת הנפט בכל שנה?

ב. כמה נפט יופק בשנת 2023, אם הקצב לא ישתנה?

פתרון

1. נתון: הכמויות בשלוש שנים עוקבות: 8080, 9292, 105.8105.8 אלפי חביות. המטרה: אחוז הגדילה והכמות ב-2023.

2. העמודות הן של שנים עוקבות, ולכן מחלקים עמודה בקודמתה: q=9280=1.15q=\frac{92}{80}=1.15.

3. בדיקה עם הזוג הבא: 105.892=1.15\frac{105.8}{92}=1.15. היחס זהה, כמו שצריך בתהליך מעריכי.

4. p=(1.15−1)⋅100=15p=(1.15-1)\cdot100=15: גדילה של 15%15\% בשנה.

5. מ-2021 עד 2023 עוברות 22 שנים: 105.8⋅1.152=139.9205105.8\cdot1.15^2=139.9205.

תשובה

א. 15%15\%. ב. בערך 139.92139.92 אלפי חביות.

שאלות פתוחות על קריאת נתונים מגרף או מדיאגרמה של תהליך מעריכי וחישוב המקדם

2. השוואה בין שני תהליכים מעריכיים: טבלה וההפרש ביניהם לאורך הזמן

השוואה בין שני תהליכים מעריכיים

לפעמים יש שני תהליכים מעריכיים באותו זמן: שתי מכוניות שהמחיר שלהן יורד, או שתי ערים שהאוכלוסייה שלהן גדלה. שואלים איזו כמות גדולה יותר אחרי כמה זמן, ומה קורה להפרש ביניהן.

במדויק: משווים את שתי הכמויות באותו זמן tt. ההפרש בזמן tt הוא הכמות של התהליך הראשון פחות הכמות של התהליך השני באותו זמן, והוא מחושב מחדש בכל זמן. קצב השינוי של תהליך מעריכי נקבע לפי האחוז שבו הכמות משתנה ביחידת זמן: בגדילה, ככל ש-qq גדול יותר הכמות גדלה מהר יותר; בדעיכה, ככל ש-qq קטן יותר הכמות קטנה מהר יותר.

בגרף: שתי כמויות שמתחילות ב-1010. הכמות שגדלה ב-20%20\% בכל יחידת זמן (q=1.2q=1.2, קו רציף) עולה מהר יותר מהכמות שגדלה ב-10%10\% (q=1.1q=1.1, קו מקווקו), והפער ביניהן הולך וגדל.

tA0123456051015202530
דרך הפתרון

טבלת השוואה והפרש

כשנתונים שני תהליכים מעריכיים, ולכל אחד כמות התחלתית ואחוז שינוי:

1. בכל תהליך מוצאים את המקדם qq.

2. בכל שורה של הטבלה רושמים את הכמות ההתחלתית, ובכל עמודה הבאה כופלים ב-qq של אותו תהליך.

3. בשורת ההפרש מחסירים, בכל עמודה בנפרד, את הכמות של התהליך השני מהכמות של הראשון.

4. מסתכלים על שורת ההפרש: האם המספרים גדלים, קטנים או נשארים קבועים.

איזו כמות גדולה יותר אחרי tt יחידות זמן

מחשבים לכל תהליך At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t ומשווים. מקרים שאפשר לדעת בלי חישוב:

מצב בתחילת התהליךמה קורה אחר כך
אותה כמות התחלתיתבכל זמן t>0t>0 הכמות של התהליך עם qq הגדול יותר גדולה יותר
הכמות ההתחלתית גדולה יותר וגם qq גדול יותרהכמות נשארת גדולה יותר כל הזמן
הכמות ההתחלתית גדולה יותר, אבל qq קטן יותרהכמות האחרת יכולה להשיג אותה: מחשבים

נקודת החיתוך של שני הגרפים

בנקודת החיתוך של שני הגרפים הכמויות של שני התהליכים שוות. שם ההפרש הוא 00, ואחריה התהליך שהיה קטן יותר נעשה גדול יותר.

שים לב

ההפרש בין שני תהליכים מעריכיים בדרך כלל לא משתנה באותו מספר בכל יחידת זמן. מחשבים אותו בכל עמודה, ולא מנחשים מהעמודה הראשונה.

שים לב

בדעיכה, אחוז דעיכה גדול יותר פירושו qq קטן יותר: דעיכה של 15%15\% (q=0.85q=0.85) מהירה יותר מדעיכה של 5%5\% (q=0.95q=0.95).

דוגמה - שתי מכוניות: טבלה, הפרש וחיתוך

ערך מכונית א היום הוא 120,000120{,}000 ש"ח, וערכה יורד ב-15%15\% בכל שנה. ערך מכונית ב היום הוא 90,00090{,}000 ש"ח, וערכה יורד ב-5%5\% בכל שנה.

א. השלימו טבלה של ערכי המכוניות היום ובעוד 1, 2 ו-3 שנים, ושורה של ההפרש (ערך מכונית א פחות ערך מכונית ב).

ב. מה קורה להפרש במשך השנים?

ג. בעוד 3 שנים, איזו מכונית שווה יותר?

פתרון

1. נתון: שני תהליכי דעיכה. מכונית א: A0=120,000A_0=120{,}000, דעיכה 15%15\%. מכונית ב: A0=90,000A_0=90{,}000, דעיכה 5%5\%. המטרה: טבלה, מגמת ההפרש והשוואה בעוד 3 שנים.

2. המקדמים: מכונית א q=100−15100=0.85q=\frac{100-15}{100}=0.85, מכונית ב q=100−5100=0.95q=\frac{100-5}{100}=0.95.

3. בכל עמודה כופלים את העמודה הקודמת ב-qq של המכונית, ואז מחסירים:

מכוניתהיוםבעוד שנהבעוד 2 שניםבעוד 3 שנים
א120,000120{,}000102,000102{,}00086,70086{,}70073,69573{,}695
ב90,00090{,}00085,50085{,}50081,22581{,}22577,163.7577{,}163.75
הפרש30,00030{,}00016,50016{,}5005,4755{,}475−3,468.75-3{,}468.75

4. ההפרש קטן משנה לשנה: מכונית א מאבדת אחוז גדול יותר מערכה. בין השנה השנייה לשלישית ההפרש עובר את 00: זו נקודת החיתוך של הגרפים, ושם הערכים שווים.

5. בעוד 3 שנים ההפרש שלילי, כלומר מכונית ב שווה יותר.

בגרף (באלפי ש"ח): מכונית א בקו רציף, מכונית ב בקו מקווקו. הקווים נחתכים בערך אחרי 2.62.6 שנים.

אב
‫שנים‬‫אלפי ש"ח‬0123450306090120
תשובה

א. כמו בטבלה. ב. ההפרש קטן, ובין השנה השנייה לשלישית הוא עובר את 00. ג. מכונית ב.

שאלות פתוחות על השוואה בין שני תהליכים מעריכיים: טבלה וההפרש ביניהם לאורך הזמן

3. התאמת גרף או טבלה לתהליך מעריכי ולתהליך ליניארי

איך מבדילים בין מעריכי לליניארי

שני תהליכים יכולים להתחיל באותה כמות ולהיראות דומים בהתחלה. כדי לדעת מי מעריכי ומי ליניארי בודקים איך הכמות משתנה: בכמה היא עולה, או פי כמה.

במדויק: בטבלה שבה הזמנים מתקדמים ביחידת זמן אחת בכל פעם: אם ההפרש בין כל שתי כמויות עוקבות זהה, התהליך ליניארי; אם היחס בין כל שתי כמויות עוקבות זהה (ושונה מ-11), התהליך מעריכי. בגרף: תהליך ליניארי הוא קו ישר, ותהליך מעריכי הוא עקום.

בגרף: שתי כמויות שמתחילות ב-100100. הכמות הליניארית קטנה ב-2020 בכל יחידת זמן (קו מקווקו, ישר) ומגיעה ל-00 אחרי 55 יחידות זמן. הכמות המעריכית קטנה ב-20%20\% בכל יחידת זמן (קו רציף, עקום) ואף פעם לא מגיעה ל-00. אחרי יחידת זמן אחת שתיהן שוות 8080.

tA012345678020406080100(1,80)(5,0)

זיהוי לפי טבלה ולפי גרף

מה בודקיםתהליך ליניאריתהליך מעריכי
בטבלהההפרש בין כמויות עוקבות קבועהיחס בין כמויות עוקבות קבוע
בתיאור מילולי"גדל ב-600 שקלים", "יורד ב-20 תושבים""גדל פי 3", "יורד ב-10%"
בגרףקו ישרעקום
דעיכה לאורך זמןיורד באותו גובה ומגיע ל-00יורד פחות ופחות, לא מגיע ל-00
דרך הפתרון

התאמת טבלה לסוג התהליך

כשנתונה טבלת כמויות בזמנים עוקבים:

1. מחשבים את ההפרשים בין כל שתי כמויות עוקבות. אם כולם שווים, התהליך ליניארי, וההפרש הוא השינוי ביחידת זמן.

2. אחרת, מחלקים כל כמות בקודמתה. אם כל היחסים שווים, התהליך מעריכי, והיחס הוא qq.

3. מתאימים לגרף: לתהליך הליניארי הקו הישר, למעריכי העקום.

שים לב

שתי כמויות בלבד לא מספיקות: דרך כל שתי נקודות אפשר להעביר גם קו ישר וגם עקום מעריכי. בודקים לפחות שלוש כמויות עוקבות.

שים לב

כמות שלא משתנה בכלל (הגרף שלה קו ישר אופקי) היא תהליך ליניארי עם שינוי 00, ולא תהליך מעריכי.

דוגמה - שתי תוכניות חיסכון בטבלה: הפרשים מול יחסים

בטבלה מתואר הסכום (בשקלים) בשתי תוכניות חיסכון בתחילת כל שנה. באחת הסכום גדל בתהליך ליניארי, ובשנייה בתהליך מעריכי.

תוכניתשנה 0שנה 1שנה 2שנה 3
א2,0002{,}0002,3002{,}3002,6002{,}6002,9002{,}900
ב2,0002{,}0002,2002{,}2002,4202{,}4202,6622{,}662

א. איזו תוכנית מתאימה לתהליך ליניארי, ואיזו לתהליך מעריכי? נמקו.

ב. בכמה גדל הסכום בכל שנה בכל תוכנית?

ג. בגרף I הסכום מתואר בקו ישר, ובגרף II בעקום. התאימו גרף לכל תוכנית.

פתרון

1. נתון: הסכומים בארבע שנים עוקבות בשתי תוכניות. המטרה: לזהות את סוג כל תהליך, את השינוי השנתי, ולהתאים גרף.

2. תוכנית א, הפרשים: 2,300−2,000=3002{,}300-2{,}000=300, 2,600−2,300=3002{,}600-2{,}300=300, 2,900−2,600=3002{,}900-2{,}600=300. ההפרש קבוע, ולכן התהליך ליניארי.

3. תוכנית ב, הפרשים: 200200, 220220, 242242. ההפרש לא קבוע. יחסים: 2,2002,000=1.1\frac{2{,}200}{2{,}000}=1.1, 2,4202,200=1.1\frac{2{,}420}{2{,}200}=1.1, 2,6622,420=1.1\frac{2{,}662}{2{,}420}=1.1. היחס קבוע, ולכן התהליך מעריכי עם q=1.1q=1.1.

4. השינוי השנתי: בתוכנית א 300300 שקלים בכל שנה. בתוכנית ב q=1.1q=1.1, כלומר 10%10\% בכל שנה.

5. גרף I (קו ישר) מתאים לתוכנית א, וגרף II (עקום) לתוכנית ב.

בגרף: תוכנית א בקו מקווקו (ישר), תוכנית ב בקו רציף (עקום). רואים שהעקום מתכופף כלפי מעלה: בשנים הראשונות הוא מתחת לישר, ובשנה ה-9 הוא כבר מעליו (2,000⋅1.19≈4,7162{,}000\cdot1.1^9\approx4{,}716 מול 2,000+300⋅9=4,7002{,}000+300\cdot9=4{,}700).

בא
‫שנה‬‫שקלים‬012345678910010002000300040005000
תשובה

א. תוכנית א ליניארית (הפרש קבוע), תוכנית ב מעריכית (יחס קבוע). ב. א: 300300 שקלים בשנה; ב: 10%10\% בשנה. ג. גרף I לתוכנית א, גרף II לתוכנית ב.

שאלות פתוחות על התאמת גרף או טבלה לתהליך מעריכי ולתהליך ליניארי

4. מעריכי מול ליניארי: אומדן והשוואת כמויות לאורך זמן

למה המעריכי עוקף את הליניארי

נניח שסכום של 1,0001{,}000 שקלים גדל ב-10%10\% בכל שנה. בשנה הראשונה הוא גדל ב-100100, אבל בשנה השנייה ב-110110, כי האחוז מחושב מהסכום שכבר גדל. לכן אחרי כמה שנים הוא יהיה גדול יותר מסכום שגדל ב-100100 קבועים בכל שנה.

במדויק: נשווה תהליך מעריכי A0⋅qtA_0\cdot q^t לתהליך ליניארי שמתחיל באותה כמות A0>0A_0>0 ומשתנה בכל יחידת זמן באותו מספר שהמעריכי משתנה ביחידת הזמן הראשונה, כלומר A0+A0(q−1)⋅tA_0+A_0(q-1)\cdot t. אחרי t=1t=1 שתי הכמויות שוות, ואחרי כל מספר שלם t≥2t\ge2 של יחידות זמן הכמות המעריכית גדולה יותר - גם בגדילה וגם בדעיכה.

בגדילה, המעריכי מוסיף בכל יחידת זמן יותר ויותר, והליניארי מוסיף אותו מספר. בדעיכה, המעריכי מוריד בכל יחידת זמן פחות ופחות, והליניארי מוריד אותו מספר, ולכן הליניארי יורד מהר יותר ומגיע ל-00.

בגרף: 100⋅1.2t100\cdot1.2^t (קו רציף) מול 100+20t100+20t (קו מקווקו). אחרי יחידת זמן אחת שתיהן 120120, ואחר כך העקום מעל הישר: אחרי 66 יחידות זמן הכמות המעריכית בערך 298.6298.6, והליניארית 220220.

tA012345678050100150200250300(6,220)(6,298.6)

השוואה כשהשינוי הראשון שווה

אם התהליך המעריכי והליניארי מתחילים באותה כמות ומשתנים באותו מספר ביחידת הזמן הראשונה:

התהליךמה קורה אחרי t≥2t\ge2 יחידות זמן
גדילההמעריכי גדל יותר: הכמות המעריכית גדולה יותר
דעיכההמעריכי קטן פחות: הכמות המעריכית גדולה יותר

ככל שעובר יותר זמן, הפער גדל.

דרך הפתרון

אומדן והשוואה בין מעריכי לליניארי

כשנתון תהליך מעריכי ושואלים מה היה קורה לו התהליך היה ליניארי:

1. מחשבים את השינוי של התהליך המעריכי ביחידת הזמן הראשונה: A0⋅q−A0A_0\cdot q-A_0.

2. משווים אותו לשינוי הקבוע של התהליך הליניארי. אם הם שווים, לפי הכלל הכמות המעריכית תהיה גדולה יותר אחרי שתי יחידות זמן ויותר.

3. אם הם לא שווים, אי אפשר לדעת מראש: מחשבים את שתי הכמויות. כמות מעריכית: A0⋅qtA_0\cdot q^t. כמות ליניארית: A0+d⋅tA_0+d\cdot t (dd השינוי הקבוע; בדעיכה dd שלילי).

4. משווים את התוצאות ועונים במילים של השאלה.

שים לב

בגדילה, אם הליניארי מוסיף ביחידת הזמן הראשונה יותר מהמעריכי, הוא גדול יותר בהתחלה, אבל המעריכי משיג אותו אחרי זמן מה. לכן התשובה תלויה במספר יחידות הזמן, ומחשבים.

דוגמה - ליניארי מוביל בהתחלה, מעריכי עוקף אחר כך

בעיר יש היום 250,000250{,}000 תושבים, ומספרם גדל ב-4%4\% בכל שנה.

א. בכמה תושבים גדלה העיר בשנה הראשונה?

ב. לו האוכלוסייה הייתה גדלה ב-10,50010{,}500 תושבים בכל שנה, האם בעוד 3 שנים היו בעיר יותר או פחות תושבים מאשר בגדילה של 4%4\%? ובעוד 5 שנים?

פתרון

1. נתון: A0=250,000A_0=250{,}000, גדילה של 4%4\% בשנה, ולעומתה גדילה ליניארית של 10,50010{,}500 בשנה. המטרה: להשוות את שני התהליכים בעוד 3 ובעוד 5 שנים.

2. q=100+4100=1.04q=\frac{100+4}{100}=1.04. בשנה הראשונה: 250,000⋅1.04−250,000=10,000250{,}000\cdot1.04-250{,}000=10{,}000 תושבים.

3. אומדן: הליניארי מוסיף 10,50010{,}500, יותר מ-10,00010{,}000, ולכן בהתחלה הוא גדול יותר. אבל המעריכי מוסיף בכל שנה יותר מבשנה הקודמת, ולכן אחרי זמן מה הוא יעקוף. צריך לחשב.

4. בעוד 3 שנים: מעריכי 250,000⋅1.043=281,216250{,}000\cdot1.04^3=281{,}216, ליניארי 250,000+10,500⋅3=281,500250{,}000+10{,}500\cdot3=281{,}500. הליניארי גדול יותר.

5. בעוד 5 שנים: מעריכי 250,000⋅1.045≈304,163250{,}000\cdot1.04^5\approx304{,}163, ליניארי 250,000+10,500⋅5=302,500250{,}000+10{,}500\cdot5=302{,}500. המעריכי גדול יותר.

תשובה

א. 10,00010{,}000 תושבים. ב. בעוד 3 שנים: יותר תושבים בגדילה הליניארית (281,500281{,}500 מול 281,216281{,}216). בעוד 5 שנים: פחות (302,500302{,}500 מול בערך 304,163304{,}163).

שאלות פתוחות על מעריכי מול ליניארי: אומדן והשוואת כמויות לאורך זמן

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.