דילוג לתוכן המרכזי

סיכום סטיית תקן

מתמטיקה כיתה י"א 3 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בסטיית תקן: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: מדדי מרכז

בכיתה י' למדתם לתאר קבוצת נתונים במספר אחד, שמראה סביב איזה ערך הנתונים נמצאים. המספר הזה נקרא מדד מרכז.

במדויק:

- הממוצע xˉ\bar{x} הוא סכום כל הנתונים חלקי מספר הנתונים. נתון שמופיע כמה פעמים נספר בסכום בכל פעם שהוא מופיע.

- החציון הוא הנתון האמצעי אחרי שמסדרים את הנתונים מהקטן לגדול. כשמספר הנתונים זוגי, החציון הוא הממוצע של שני הנתונים האמצעיים.

- השכיח הוא הערך שמופיע הכי הרבה פעמים. יכולים להיות כמה ערכים שכיחים.

למשל, בנתונים 3,5,5,8,9,123,5,5,8,9,12: הממוצע 426=7\frac{42}{6}=7, החציון 5+82=6.5\frac{5+8}{2}=6.5, והשכיח 55.

תזכורת: טבלת שכיחויות, דיאגרמת עמודות ודיאגרמת עיגול

כשנתון חוזר הרבה פעמים, לא כותבים אותו שוב ושוב. רושמים כל ערך פעם אחת, ולידו כמה פעמים הוא הופיע.

במדויק: השכיחות ff של ערך היא מספר הפעמים שהערך מופיע בנתונים. טבלת שכיחויות רושמת כל ערך xix_i ואת השכיחות שלו fif_i. מספר כל הנתונים הוא סכום השכיחויות: N=f1+f2+⋯+fnN=f_1+f_2+\dots+f_n. בטבלת שכיחויות הממוצע הוא:

xˉ=x1f1+x2f2+⋯+xnfnN\bar{x}=\frac{x_1f_1+x_2f_2+\dots+x_nf_n}{N}
שעות התנדבות בשבוע11223344
מספר תלמידים661414121288

כאן N=6+14+12+8=40N=6+14+12+8=40, והממוצע xˉ=1⋅6+2⋅14+3⋅12+4⋅840=10240=2.55\bar{x}=\frac{1\cdot6+2\cdot14+3\cdot12+4\cdot8}{40}=\frac{102}{40}=2.55 שעות.

את אותם נתונים אפשר להציג גם בדיאגרמה:

•בדיאגרמת עמודות לכל ערך יש עמודה, והגובה שלה הוא השכיחות.

•בדיאגרמת עיגול לכל ערך יש גזרה. הגודל של הגזרה הוא החלק של הערך מכל הנתונים: 1440=35%\frac{14}{40}=35\% מהתלמידים מתנדבים שעתיים בשבוע.

‫שעות התנדבות בשבוע‬024681012146141281234‫שעות‬‫שכיחות‬
‫שעות התנדבות בשבוע‬15%35%30%20%‫שעה אחת ⁦(6)⁩‬‫שעתיים ⁦(14)⁩‬‫⁦3⁩ שעות ⁦(12)⁩‬‫⁦4⁩ שעות ⁦(8)⁩‬

מדד פיזור

שתי קבוצות יכולות לקבל אותו ממוצע ובכל זאת להיות שונות מאוד. בקבוצה אחת כל הנתונים קרובים לממוצע, ובשנייה יש נתונים גבוהים מאוד ונמוכים מאוד. מדד המרכז לא מראה את ההבדל הזה.

במדויק: מדד פיזור הוא מספר שמתאר עד כמה הנתונים רחוקים מהממוצע שלהם. בנושא הזה מדד הפיזור הוא סטיית התקן, שמסמנים ב-SS. ככל שהנתונים רחוקים יותר מהממוצע, סטיית התקן גדולה יותר.

1. פיזור הנתונים: השוואה אינטואיטיבית בין קבוצות בלי חישוב

קבוצה הומוגנית וקבוצה הטרוגנית

תארו לעצמכם שתי כיתות שקיבלו באותו מבחן אותו ממוצע. בכיתה אחת כמעט כולם קיבלו ציון קרוב לממוצע. בכיתה השנייה יש גם ציונים גבוהים מאוד וגם נמוכים מאוד. בכיתה השנייה הפיזור גדול יותר.

במדויק: קבוצת נתונים הומוגנית (אחידה) יותר מקבוצה אחרת אם הנתונים שלה מרוכזים יותר סביב הממוצע שלה, כלומר סטיית התקן שלה קטנה יותר. הקבוצה שסטיית התקן שלה גדולה יותר הטרוגנית (מפוזרת) יותר. כשכל הנתונים שווים זה לזה, אין פיזור בכלל, וסטיית התקן היא 00.

בשתי הקבוצות שבדיאגרמות יש 1010 תלמידים, והממוצע בשתיהן הוא 88. בקבוצה א רוב הציונים הם 88 בדיוק, והשאר רחוקים ממנו רק ב-11. בקבוצה ב רוב הציונים רחוקים מ-88 ב-22. לכן הפיזור בקבוצה ב גדול יותר. בחישוב יוצא: בקבוצה א S≈0.63S\approx0.63, ובקבוצה ב S≈1.61S\approx1.61.

‫קבוצה א‬012345602620678910‫ציון‬‫שכיחות‬
‫קבוצה ב‬012345631213678910‫ציון‬‫שכיחות‬
דרך הפתרון

השוואת פיזור בלי חישוב

כשנתונות כמה קבוצות נתונים, והבדלי הפיזור ביניהן בולטים:

1. מחשבים (או רואים מיד) את הממוצע של כל קבוצה.

2. בודקים בכל קבוצה עד כמה הנתונים רחוקים מהממוצע שלה.

3. בקבוצה שהנתונים שלה רחוקים יותר מהממוצע, סטיית התקן גדולה יותר.

4. כותבים מסקנה במילים של השאלה, למשל: "הציונים בכיתה א אחידים יותר".

תכונות של סטיית התקן

•סטיית התקן היא תמיד מספר שאינו שלילי: S≥0S\ge0.

- S=0S=0 רק כשכל הנתונים שווים זה לזה.

- SS גדולה: הנתונים מפוזרים רחוק מהממוצע. SS קטנה: הנתונים מרוכזים סביב הממוצע.

- SS נמדדת באותן יחידות של הנתונים: ציון, ס"מ, שעות, מעלות.

שים לב

ממוצע גבוה יותר לא אומר שסטיית התקן גדולה יותר. הממוצע אומר איפה הנתונים, וסטיית התקן אומרת כמה הם מפוזרים סביבו.

שים לב

משווים את המרחק של כל נתון מהממוצע של הקבוצה שלו, לא מהממוצע של קבוצה אחרת.

דוגמה - שלוש קבוצות עם אותו ממוצע

בשלוש ערים מדדו את הטמפרטורה בצהריים, במשך 44 ימים (במעלות):

•עיר א: 10,10,30,3010,10,30,30

•עיר ב: 10,18,22,3010,18,22,30

•עיר ג: 18,18,22,2218,18,22,22

א. חשבו את הטמפרטורה הממוצעת בכל עיר.

ב. באיזו עיר סטיית התקן היא הגדולה ביותר, ובאיזו היא הקטנה ביותר? הסבירו בלי להשתמש בנוסחה.

פתרון

1. נתון: 44 מדידות בכל עיר. המטרה: הממוצעים, והשוואת הפיזור בלי נוסחה.

2. עיר א: 10+10+30+304=804=20\frac{10+10+30+30}{4}=\frac{80}{4}=20. עיר ב: 10+18+22+304=804=20\frac{10+18+22+30}{4}=\frac{80}{4}=20. עיר ג: 18+18+22+224=804=20\frac{18+18+22+22}{4}=\frac{80}{4}=20.

3. הממוצע זהה, ולכן משווים רק את המרחקים מ-2020.

4. עיר א: כל ארבע המדידות רחוקות מ-2020 ב-1010 מעלות.

5. עיר ג: כל ארבע המדידות רחוקות מ-2020 רק ב-22 מעלות.

6. עיר ב: שתי מדידות רחוקות ב-1010, ושתיים רק ב-22. זה באמצע.

7. בדיקה בחישוב: S=10S=10 בעיר א, S≈7.21S\approx7.21 בעיר ב, ו-S=2S=2 בעיר ג.

תשובה

א. בכל שלוש הערים הממוצע 2020 מעלות. ב. סטיית התקן הגדולה ביותר בעיר א, והקטנה ביותר בעיר ג.

שאלות פתוחות על פיזור הנתונים: השוואה אינטואיטיבית בין קבוצות בלי חישוב

2. חישוב סטיית התקן מרשימת נתונים

מהי סטיית התקן

כדי למדוד פיזור, בודקים כמה כל נתון רחוק מהממוצע. ההפרש בין הנתון לממוצע נקרא סטייה. נתון גדול מהממוצע נותן סטייה חיובית, ונתון קטן ממנו נותן סטייה שלילית.

במדויק: הסטייה של נתון xx היא x−xˉx-\bar{x}. סטיית התקן SS היא השורש הריבועי של הממוצע של ריבועי הסטיות של כל הנתונים. נתון שמופיע כמה פעמים נספר בכל פעם שהוא מופיע.

באיור: הנתונים 2,5,6,7,102,5,6,7,10, כל נתון בשורה משלו. הממוצע הוא 66 (הקו המקווקו). החיצים הם הסטיות: −4,−1,0,1,4-4,-1,0,1,4.

למה מעלים בריבוע? סכום הסטיות יוצא תמיד 00, כי סטיות חיוביות ושליליות מבטלות זו את זו. אחרי העלאה בריבוע כל סטייה היא מספר שאינו שלילי: 16,1,0,1,1616,1,0,1,16, והסכום 3434. מחלקים במספר הנתונים: 345=6.8\frac{34}{5}=6.8. השורש מחזיר לאותן יחידות של הנתונים: S=6.8≈2.61S=\sqrt{6.8}\approx2.61.

01234567891011

סטיית התקן של רשימת נתונים

לנתונים x1,x2,…,xnx_1,x_2,\dots,x_n עם ממוצע xˉ\bar{x}:

S=(x1−xˉ)2+(x2−xˉ)2+⋯+(xn−xˉ)2nS=\sqrt{\frac{(x_1-\bar{x})^2+(x_2-\bar{x})^2+\dots+(x_n-\bar{x})^2}{n}}
דרך הפתרון

חישוב סטיית התקן מרשימה

כשנתונה רשימה של nn נתונים:

1. מחשבים את הממוצע xˉ\bar{x}.

2. לכל נתון מחשבים את הסטייה x−xˉx-\bar{x}.

3. מעלים כל סטייה בריבוע.

4. מחברים את הריבועים ומחלקים ב-nn.

5. מוציאים שורש.

שים לב

בדיקה: סכום כל הסטיות x−xˉx-\bar{x} יוצא תמיד 00. אם הוא לא 00, הממוצע שגוי.

שים לב

לא לשכוח את השורש בסוף. המספר שלפני השורש הוא לא סטיית התקן.

שים לב

אפשר לבדוק את התוצאה במחשבון או באקסל. בוחרים את סטיית התקן שמחלקת במספר הנתונים nn, כמו בנוסחה.

דוגמה - רשימה של שישה נתונים

שישה תלמידים נשאלו כמה ספרים קראו בשנה האחרונה. התשובות היו: 3,5,6,8,9,113,5,6,8,9,11.

חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן של מספר הספרים.

פתרון

1. הממוצע: xˉ=3+5+6+8+9+116=426=7\bar{x}=\frac{3+5+6+8+9+11}{6}=\frac{42}{6}=7.

2. הסטיות מ-77:

xx33556688991111
x−xˉx-\bar{x}−4-4−2-2−1-1112244
(x−xˉ)2(x-\bar{x})^21616441111441616

3. בדיקה: −4−2−1+1+2+4=0-4-2-1+1+2+4=0.

4. סכום הריבועים: 16+4+1+1+4+16=4216+4+1+1+4+16=42.

5. מחלקים במספר הנתונים: 426=7\frac{42}{6}=7.

6. שורש: S=7≈2.65S=\sqrt{7}\approx2.65.

תשובה

xˉ=7\bar{x}=7 ספרים, S≈2.65S\approx2.65 ספרים.

שאלות פתוחות על חישוב סטיית התקן מרשימת נתונים

3. חישוב סטיית התקן מטבלת שכיחויות

סטיית תקן מטבלת שכיחויות

כשהנתונים בטבלת שכיחויות, כל ערך מופיע כמה פעמים. במקום לכתוב את אותה סטייה שוב ושוב, כופלים את ריבוע הסטייה בשכיחות.

במדויק: בטבלת שכיחויות הערך xix_i מופיע fif_i פעמים, ולכן ריבוע הסטייה שלו (xi−xˉ)2(x_i-\bar{x})^2 נספר fif_i פעמים. מחלקים במספר כל הנתונים N=f1+f2+⋯+fnN=f_1+f_2+\dots+f_n, ולא במספר הערכים השונים בטבלה.

בדיאגרמה: מספר הילדים במשפחה של 2020 תלמידים. יש רק 55 ערכים שונים, אבל 2020 נתונים. הממוצע הוא 1.91.9. כל אחת משתי המשפחות עם 00 ילדים תורמת סטייה −1.9-1.9, ולכן ריבוע הסטייה 3.613.61 נספר פעמיים.

‫מספר ילדים במשפחה‬0123456782583201234‫מספר ילדים‬‫שכיחות‬

סטיית התקן מטבלת שכיחויות

הערכים x1,…,xnx_1,\dots,x_n מופיעים בשכיחויות f1,…,fnf_1,\dots,f_n, ו-N=f1+f2+⋯+fnN=f_1+f_2+\dots+f_n:

xˉ=x1f1+x2f2+⋯+xnfnN\bar{x}=\frac{x_1f_1+x_2f_2+\dots+x_nf_n}{N}
S=f1(x1−xˉ)2+f2(x2−xˉ)2+⋯+fn(xn−xˉ)2NS=\sqrt{\frac{f_1(x_1-\bar{x})^2+f_2(x_2-\bar{x})^2+\dots+f_n(x_n-\bar{x})^2}{N}}
דרך הפתרון

חישוב סטיית התקן בטבלה

כשהנתונים בטבלת שכיחויות:

1. מחברים את השכיחויות: זה NN.

2. מחשבים את הממוצע xˉ\bar{x}.

3. מוסיפים לטבלה שורות: xi−xˉx_i-\bar{x}, אחר כך (xi−xˉ)2(x_i-\bar{x})^2, ואחר כך fi(xi−xˉ)2f_i(x_i-\bar{x})^2.

4. מחברים את השורה האחרונה ומחלקים ב-NN.

5. מוציאים שורש.

שים לב

מחלקים ב-NN, סכום השכיחויות, ולא במספר העמודות בטבלה.

שים לב

כופלים בשכיחות את ריבוע הסטייה, ולא מעלים בריבוע את המכפלה fi(xi−xˉ)f_i(x_i-\bar{x}).

דוגמה - טבלת שכיחויות עם ממוצע לא שלם

2020 תלמידים נשאלו כמה ילדים יש במשפחה שלהם (לא כולל ההורים). התוצאות בטבלה:

מספר ילדים0011223344
מספר תלמידים2255883322

חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן של מספר הילדים.

פתרון

1. N=2+5+8+3+2=20N=2+5+8+3+2=20.

2. הממוצע: xˉ=0⋅2+1⋅5+2⋅8+3⋅3+4⋅220=3820=1.9\bar{x}=\frac{0\cdot2+1\cdot5+2\cdot8+3\cdot3+4\cdot2}{20}=\frac{38}{20}=1.9.

3. טבלת חישוב:

xix_i0011223344
fif_i2255883322
xi−xˉx_i-\bar{x}−1.9-1.9−0.9-0.90.10.11.11.12.12.1
(xi−xˉ)2(x_i-\bar{x})^23.613.610.810.810.010.011.211.214.414.41
fi(xi−xˉ)2f_i(x_i-\bar{x})^27.227.224.054.050.080.083.633.638.828.82

4. סכום השורה האחרונה: 7.22+4.05+0.08+3.63+8.82=23.87.22+4.05+0.08+3.63+8.82=23.8.

5. מחלקים ב-NN: 23.820=1.19\frac{23.8}{20}=1.19.

6. שורש: S=1.19≈1.09S=\sqrt{1.19}\approx1.09.

תשובה

xˉ=1.9\bar{x}=1.9 ילדים, S≈1.09S\approx1.09 ילדים.

שאלות פתוחות על חישוב סטיית התקן מטבלת שכיחויות

4. חישוב סטיית התקן מדיאגרמת עמודות או מדיאגרמת עיגול

קריאת שכיחויות מדיאגרמה

דיאגרמה היא עוד דרך להציג טבלת שכיחויות. כדי לחשב סטיית תקן, קודם קוראים מהדיאגרמה את הטבלה, ואז מחשבים כרגיל.

במדויק:

•בדיאגרמת עמודות כל עמודה עומדת מעל ערך אחד, והגובה שלה הוא השכיחות של הערך.

•בדיאגרמת עיגול כל גזרה מייצגת ערך אחד, והגודל שלה הוא החלק של הערך מכל הנתונים. כשבגזרה כתוב אחוז p%p\% ומספר כל הנתונים הוא NN, השכיחות היא f=p100⋅Nf=\frac{p}{100}\cdot N.

שתי הדיאגרמות מציגות את אותם נתונים: מספר שעות ההתנדבות בשבוע של 4040 מתנדבים. בדיאגרמת העמודות קוראים את השכיחויות 4,10,16,104,10,16,10 ישירות. בדיאגרמת העיגול רואים אחוזים: 10%,25%,40%,25%10\%,25\%,40\%,25\%, ו-10%10\% מ-4040 הם 44 מתנדבים.

‫שעות התנדבות בשבוע‬024681012141641016101234‫שעות‬‫מספר מתנדבים‬
‫שעות התנדבות בשבוע‬10%25%40%25%‫שעה אחת‬‫שעתיים‬‫⁦3⁩ שעות‬‫⁦4⁩ שעות‬
דרך הפתרון

סטיית תקן מדיאגרמה

כשהנתונים מוצגים בדיאגרמת עמודות או בדיאגרמת עיגול:

1. בונים טבלת שכיחויות: ערך ושכיחות לכל עמודה או גזרה.

2. בדיאגרמת עיגול עם אחוזים: הופכים כל אחוז לשכיחות, f=p100⋅Nf=\frac{p}{100}\cdot N.

3. בודקים שסכום השכיחויות הוא מספר כל הנתונים NN.

4. מחשבים ממוצע וסטיית תקן כמו בטבלת שכיחויות.

שים לב

בדיאגרמת עמודות הערכים הם מה שכתוב מתחת לעמודות, והשכיחויות הן הגבהים. לא מחשבים ממוצע של הגבהים.

שים לב

בדיאגרמת עיגול סכום האחוזים הוא 100%100\%. אם חסרה גזרה אחת, מוצאים אותה מההשלמה ל-100%100\% או ל-NN.

דוגמה א - דיאגרמת עמודות: קוראים שכיחויות מהגבהים

דיאגרמת העמודות מציגה את הציונים של 2020 תלמידים בבוחן.

‫ציונים בבוחן‬01234561466356789‫ציון‬‫מספר תלמידים‬

חשבו את הציון הממוצע ואת סטיית התקן של הציונים.

פתרון

1. מהגבהים: הציון 55 מופיע פעם אחת, 66 ארבע פעמים, 77 שש פעמים, 88 שש פעמים ו-99 שלוש פעמים. בדיקה: 1+4+6+6+3=201+4+6+6+3=20.

2. הממוצע: xˉ=5⋅1+6⋅4+7⋅6+8⋅6+9⋅320=14620=7.3\bar{x}=\frac{5\cdot1+6\cdot4+7\cdot6+8\cdot6+9\cdot3}{20}=\frac{146}{20}=7.3.

3. טבלת חישוב:

xix_i5566778899
fif_i1144666633
xi−xˉx_i-\bar{x}−2.3-2.3−1.3-1.3−0.3-0.30.70.71.71.7
fi(xi−xˉ)2f_i(x_i-\bar{x})^25.295.296.766.760.540.542.942.948.678.67

4. הסכום: 5.29+6.76+0.54+2.94+8.67=24.25.29+6.76+0.54+2.94+8.67=24.2.

5. S=24.220=1.21=1.1S=\sqrt{\frac{24.2}{20}}=\sqrt{1.21}=1.1.

תשובה

xˉ=7.3\bar{x}=7.3, S=1.1S=1.1

דוגמה ב - דיאגרמת עיגול באחוזים: הופכים לשכיחויות

דיאגרמת העיגול מציגה את מספר שעות ההתנדבות בשבוע של 4040 מתנדבים.

‫שעות התנדבות בשבוע‬10%25%40%25%‫שעה אחת‬‫שעתיים‬‫⁦3⁩ שעות‬‫⁦4⁩ שעות‬

א. כמה מתנדבים מתנדבים 33 שעות בשבוע?

ב. חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן של מספר שעות ההתנדבות.

פתרון

1. נתון: N=40N=40 ואחוז לכל גזרה. המטרה: שכיחות, ממוצע וסטיית תקן.

2. הופכים אחוזים לשכיחויות: 10%⋅40=410\%\cdot40=4, 25%⋅40=1025\%\cdot40=10, 40%⋅40=1640\%\cdot40=16, 25%⋅40=1025\%\cdot40=10. בדיקה: 4+10+16+10=404+10+16+10=40.

3. א: 1616 מתנדבים מתנדבים 33 שעות.

4. הממוצע: xˉ=1⋅4+2⋅10+3⋅16+4⋅1040=11240=2.8\bar{x}=\frac{1\cdot4+2\cdot10+3\cdot16+4\cdot10}{40}=\frac{112}{40}=2.8.

5. טבלת חישוב:

xix_i11223344
fif_i44101016161010
xi−xˉx_i-\bar{x}−1.8-1.8−0.8-0.80.20.21.21.2
fi(xi−xˉ)2f_i(x_i-\bar{x})^212.9612.966.46.40.640.6414.414.4

6. הסכום: 12.96+6.4+0.64+14.4=34.412.96+6.4+0.64+14.4=34.4.

7. S=34.440=0.86≈0.93S=\sqrt{\frac{34.4}{40}}=\sqrt{0.86}\approx0.93.

תשובה

א. 1616 מתנדבים. ב. xˉ=2.8\bar{x}=2.8 שעות, S≈0.93S\approx0.93 שעות.

שאלות פתוחות על חישוב סטיית התקן מדיאגרמת עמודות או מדיאגרמת עיגול

5. שינוי ערכים בלי שינוי בממוצע: הערכת השינוי בסטיית התקן

שינוי ערכים שלא משנה את הממוצע

לפעמים משנים כמה נתונים, אבל הממוצע נשאר אותו דבר. למשל, ציון אחד עולה ב-55 וציון אחר יורד ב-55. הממוצע לא זז, אבל הנתונים יכולים להתקרב אליו או להתרחק ממנו.

במדויק: כשמספר הנתונים לא משתנה, הממוצע לא משתנה בדיוק כשסכום הנתונים לא משתנה. במקרה כזה משווים את המרחקים של הנתונים מאותו ממוצע, לפני השינוי ואחריו: אם אף נתון לא התרחק מהממוצע, ולפחות נתון אחד התקרב אליו, סטיית התקן קטנה. אם אף נתון לא התקרב, ולפחות נתון אחד התרחק, סטיית התקן גדלה.

באיורים "לפני השינוי" ו-"אחרי השינוי": הנתונים 4,6,8,10,124,6,8,10,12, עם ממוצע 88 (הקו המקווקו), כל נתון בשורה משלו. החיצים הם הסטיות. משנים את 44 ל-66, ואת 1212 ל-1010. הסכום נשאר 4040, ולכן הממוצע נשאר 88. שני הנתונים שהשתנו התקרבו ל-88, והחיצים התקצרו. סטיית התקן קטנה מ-8≈2.83\sqrt{8}\approx2.83 ל-3.2≈1.79\sqrt{3.2}\approx1.79.

‫לפני השינוי‬234567891011121314
‫אחרי השינוי‬234567891011121314

שני נתונים שמשתנים באותו גודל בכיוונים הפוכים

נתון אחד עולה ב-cc, ונתון אחר יורד באותו cc. הממוצע לא משתנה, ו:

מה קרה לשני הנתוניםסטיית התקן
התקרבו זה לזהקטנה
התרחקו זה מזהגדלה
החליפו ערכים זה עם זהלא משתנה
דרך הפתרון

הערכת השינוי בסטיית התקן כשהממוצע לא משתנה

כשמשנים נתונים ושואלים מה קרה לסטיית התקן:

1. בודקים שהממוצע לא השתנה: מספר הנתונים וסכום הנתונים נשארו אותו דבר.

2. בודקים לכל נתון שהשתנה אם הוא התקרב לממוצע או התרחק ממנו.

3. אף נתון לא התרחק, ולפחות אחד התקרב: SS קטנה. אף נתון לא התקרב, ולפחות אחד התרחק: SS גדלה.

4. כותבים נימוק במילים, בלי לחשב את SS.

5. אם חלק מהנתונים התקרבו וחלק התרחקו (ואין כלל מתאים), מחשבים את SS לפני ואחרי.

שים לב

נתון שעבר לצד השני של הממוצע לא בהכרח התקרב. משווים את המרחק מהממוצע: 66 ו-1010 רחוקים שניהם 22 מהממוצע 88.

שים לב

אם הממוצע כן השתנה, לא מעריכים כך: מחשבים ממוצע חדש וסטיית תקן חדשה (ראו "שינוי שמשנה את הממוצע").

דוגמה - שני ציונים שהתקרבו לממוצע

חמישה תלמידים קיבלו במבחן את הציונים 60,70,80,90,10060,70,80,90,100.

אחרי בדיקה חוזרת, הציון 6060 תוקן ל-7070, והציון 100100 תוקן ל-9090.

א. האם הממוצע השתנה? נמקו.

ב. האם סטיית התקן גדלה, קטנה או לא השתנתה? הסבירו בלי לחשב.

פתרון

1. נתון: חמישה ציונים, ושני תיקונים. המטרה: לקבוע מה קרה לממוצע ולסטיית התקן.

2. הממוצע לפני: 60+70+80+90+1005=4005=80\frac{60+70+80+90+100}{5}=\frac{400}{5}=80.

3. ציון אחד עלה ב-1010 וציון אחר ירד ב-1010, ולכן הסכום נשאר 400400 והממוצע נשאר 8080.

4. 6060 היה רחוק 2020 מהממוצע, ו-7070 רחוק רק 1010. 100100 היה רחוק 2020, ו-9090 רחוק רק 1010.

5. שני הנתונים שהשתנו התקרבו לממוצע, והשאר לא זזו. לכן סטיית התקן קטנה.

6. בדיקה בחישוב: לפני S=200≈14.14S=\sqrt{200}\approx14.14, אחרי S=80≈8.94S=\sqrt{80}\approx8.94.

תשובה

א. לא, הממוצע נשאר 8080. ב. סטיית התקן קטנה.

שאלות פתוחות על שינוי ערכים בלי שינוי בממוצע: הערכת השינוי בסטיית התקן

6. הוספת נתונים או שינוי שכיחויות: ההשפעה על סטיית התקן

הוספת נתונים ושינוי שכיחויות

לפעמים מצטרפים לקבוצה נתונים חדשים: תלמיד חדש, לקוח נוסף, מדידה נוספת. ולפעמים בטבלה משתנות השכיחויות. כשהממוצע לא משתנה, אפשר להעריך מה קרה לסטיית התקן בלי לחשב.

במדויק: כשמוסיפים נתון ששווה לממוצע, הממוצע לא משתנה, וסכום ריבועי הסטיות לא משתנה. אבל מחלקים במספר נתונים גדול יותר, ולכן סטיית התקן קטנה (אם היא לא הייתה 00). כשמוציאים נתון ששווה לממוצע (ונשארים נתונים), קורה ההפך: סטיית התקן גדלה (אם היא לא הייתה 00).

בדיאגרמות: קבוצה של 1414 נתונים עם ממוצע 33. הוסיפו 44 נתונים ששווים 33, כלומר שווים לממוצע. הממוצע נשאר 33, וסטיית התקן קטנה מ-S≈1.25S\approx1.25 ל-S≈1.11S\approx1.11.

‫לפני ההוספה‬0123456782343212345‫ערך‬‫שכיחות‬
‫אחרי ההוספה‬0123456782383212345‫ערך‬‫שכיחות‬

הוספה או הוצאה של נתונים בלי שינוי בממוצע

כש-S>0S>0:

השינויהממוצעסטיית התקן
מוסיפים נתונים ששווים לממוצעלא משתנהקטנה
מוציאים נתונים ששווים לממוצעלא משתנהגדלה
מוסיפים זוג נתונים: xˉ+d\bar{x}+d ו-xˉ−d\bar{x}-d, כאשר d>Sd>Sלא משתנהגדלה
מוסיפים זוג נתונים: xˉ+d\bar{x}+d ו-xˉ−d\bar{x}-d, כאשר d<Sd<Sלא משתנהקטנה
מוסיפים זוג נתונים: xˉ+d\bar{x}+d ו-xˉ−d\bar{x}-d, כאשר d=Sd=Sלא משתנהלא משתנה

שינוי שכיחויות בלי שינוי בממוצע

משנים שכיחויות בטבלה, והממוצע לא משתנה:

•נתונים עוברים לערכים קרובים יותר לממוצע (למשל, השכיחות באמצע גדלה והשכיחויות בקצוות קטנות): סטיית התקן קטנה.

•נתונים עוברים לערכים רחוקים יותר מהממוצע (השכיחויות בקצוות גדלות): סטיית התקן גדלה.

דרך הפתרון

הערכת ההשפעה של הוספה או שינוי שכיחות

כשמוסיפים נתונים או משנים שכיחויות:

1. בודקים שהממוצע לא השתנה. אם הוא השתנה, מחשבים מחדש.

2. בודקים איפה הנתונים שנוספו או שעברו: קרוב לממוצע או רחוק ממנו.

3. מסיקים לפי הכללים: כשמוסיפים נתונים, נתונים שרחוקים מהממוצע פחות מ-SS מקטינים את SS, ונתונים שרחוקים ממנו יותר מ-SS מגדילים אותה. כששכיחויות משתנות, נתונים שהתקרבו לממוצע מקטינים את SS, ונתונים שהתרחקו ממנו מגדילים אותה.

4. מנמקים במילים.

שים לב

נתון ששווה לממוצע לא משנה את הממוצע, אבל כן משנה את סטיית התקן: הוא מוסיף נתון עם סטייה 00.

דוגמה א - נתון חדש ששומר על הממוצע

הממוצע של הציונים של 2020 תלמידים הוא 7575, וסטיית התקן היא 88.

תלמיד נוסף נבחן באותו מבחן, ואחרי שצירפו את הציון שלו, הממוצע של 2121 התלמידים נשאר 7575.

א. מה הציון של התלמיד הנוסף? נמקו.

ב. האם סטיית התקן של 2121 התלמידים גדולה או קטנה מ-88? הסבירו בלי לחשב.

פתרון

1. נתון: 2020 ציונים עם xˉ=75\bar{x}=75 ו-S=8S=8. נוסף ציון, והממוצע לא השתנה. המטרה: הציון החדש, וכיוון השינוי של SS.

2. סכום 2020 הציונים: 20⋅75=150020\cdot75=1500. סכום 2121 הציונים: 21⋅75=157521\cdot75=1575.

3. הציון החדש: 1575−1500=751575-1500=75. הוא שווה לממוצע.

4. הסטייה של הציון החדש היא 75−75=075-75=0, ולכן סכום ריבועי הסטיות לא השתנה.

5. אותו סכום מתחלק עכשיו ב-2121 במקום ב-2020, ולכן סטיית התקן קטנה.

תשובה

א. 7575. ב. סטיית התקן קטנה מ-88.

דוגמה ב - שכיחויות שעברו מהאמצע לקצוות

הטבלה מציגה את הציונים של 2020 תלמידים בבוחן.

ציון667788991010
מספר תלמידים2244884422

בבוחן חוזר התקבלה הטבלה:

ציון667788991010
מספר תלמידים4422882244

א. הראו שהממוצע לא השתנה.

ב. האם סטיית התקן גדלה, קטנה או לא השתנתה? הסבירו בלי לחשב.

פתרון

1. נתון: שתי טבלאות עם 2020 תלמידים. המטרה: להשוות ממוצעים וסטיות תקן.

2. ממוצע ראשון: 6⋅2+7⋅4+8⋅8+9⋅4+10⋅220=16020=8\frac{6\cdot2+7\cdot4+8\cdot8+9\cdot4+10\cdot2}{20}=\frac{160}{20}=8.

3. ממוצע שני: 6⋅4+7⋅2+8⋅8+9⋅2+10⋅420=16020=8\frac{6\cdot4+7\cdot2+8\cdot8+9\cdot2+10\cdot4}{20}=\frac{160}{20}=8. הממוצע לא השתנה.

4. שני תלמידים עברו מ-77 ל-66, ושניים עברו מ-99 ל-1010. כל אחד מהם התרחק מהממוצע 88: מרחק 11 הפך למרחק 22.

5. אף נתון לא התקרב לממוצע, ולכן סטיית התקן גדלה.

6. בדיקה בחישוב: לפני S=1.2≈1.10S=\sqrt{1.2}\approx1.10, אחרי S=1.8≈1.34S=\sqrt{1.8}\approx1.34.

תשובה

א. בשתי הטבלאות הממוצע 88. ב. סטיית התקן גדלה.

שאלות פתוחות על הוספת נתונים או שינוי שכיחויות: ההשפעה על סטיית התקן

7. שינוי שמשנה את הממוצע: חישוב הממוצע וסטיית התקן החדשים

שינוי שמשנה את הממוצע

כשהשינוי בנתונים משנה את הממוצע, כבר אי אפשר להשוות מרחקים מאותו ממוצע. צריך לחשב את הממוצע החדש, ואת סטיית התקן החדשה סביבו. יש מקרה אחד מיוחד: כשמוסיפים אותו מספר לכל הנתונים.

במדויק: אם מוסיפים לכל נתון אותו מספר cc (או מחסירים מכל נתון אותו מספר), גם הממוצע זז ב-cc. כל נתון וגם הממוצע זזים יחד, ולכן כל הסטיות x−xˉx-\bar{x} נשארות אותו דבר, וסטיית התקן לא משתנה. בכל שינוי אחר שמשנה את הממוצע, מחשבים את xˉ\bar{x} ואת SS מחדש.

בדיאגרמות: לכל נתון הוסיפו 33. כל הדיאגרמה זזה ב-33 ימינה, בלי לשנות את הצורה. הממוצע עלה מ-44 ל-77, וסטיית התקן נשארה S=1.2≈1.10S=\sqrt{1.2}\approx1.10.

‫לפני‬012341242123456‫ערך‬‫שכיחות‬
‫אחרי הוספת ⁦3⁩ לכל נתון‬012341242156789‫ערך‬‫שכיחות‬

הוספה או הפחתה של מספר קבוע לכל הנתונים

מוסיפים לכל נתון את המספר cc (cc יכול להיות שלילי, כלומר הפחתה):

•הממוצע החדש: xˉ+c\bar{x}+c.

•סטיית התקן החדשה: SS, כמו קודם.

דרך הפתרון

חישוב מחדש אחרי שינוי

כשהשינוי משנה את הממוצע, ולא הוסיפו אותו מספר לכל הנתונים:

1. כותבים את הנתונים החדשים (רשימה או טבלה).

2. מחשבים את הממוצע החדש.

3. מחשבים את הסטיות מהממוצע החדש.

4. מחשבים את סטיית התקן החדשה כרגיל.

שים לב

אחרי שינוי שמשנה את הממוצע, הסטיות מחושבות מהממוצע החדש. סטיות מהממוצע הישן נותנות תוצאה שגויה.

שים לב

עלייה בממוצע לא אומרת שסטיית התקן עלתה. כשמוסיפים אותו מספר לכל הנתונים, הממוצע עולה וסטיית התקן לא משתנה.

דוגמה א - כל נתון קטן באותו מספר

חמישה תלמידים נבחנו במבחן חשבון. מספר השגיאות שעשו: 15,11,9,6,415,11,9,6,4.

א. חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן של מספר השגיאות.

ב. אחרי תרגול נבחנו שוב, וכל תלמיד עשה 22 שגיאות פחות מבמבחן הראשון. מה הממוצע החדש ומה סטיית התקן החדשה? נמקו.

פתרון

1. נתון: חמישה נתונים, ואחר כך הפחתה של 22 מכל נתון. המטרה: xˉ\bar{x} ו-SS לפני ואחרי.

2. א: xˉ=15+11+9+6+45=455=9\bar{x}=\frac{15+11+9+6+4}{5}=\frac{45}{5}=9.

3. הסטיות: 6,2,0,−3,−56,2,0,-3,-5. הריבועים: 36,4,0,9,2536,4,0,9,25, והסכום 7474.

4. S=745=14.8≈3.85S=\sqrt{\frac{74}{5}}=\sqrt{14.8}\approx3.85.

5. ב: כל נתון קטן ב-22, ולכן גם הממוצע קטן ב-22: 9−2=79-2=7.

6. הנתונים החדשים 13,9,7,4,213,9,7,4,2, והסטיות מ-77 הן שוב 6,2,0,−3,−56,2,0,-3,-5. הסטיות לא השתנו, ולכן סטיית התקן לא השתנתה.

תשובה

א. xˉ=9\bar{x}=9, S≈3.85S\approx3.85. ב. xˉ=7\bar{x}=7, S≈3.85S\approx3.85 (לא השתנתה).

דוגמה ב - נתון אחד שהשתנה: חישוב מחדש

חמישה תלמידים קיבלו במבחן את הציונים 50,60,70,80,9050,60,70,80,90.

התלמיד שקיבל 5050 ערער, והציון שלו תוקן ל-8080.

א. חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן לפני התיקון.

ב. חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן אחרי התיקון.

פתרון

1. נתון: חמישה ציונים, וציון אחד עלה ב-3030. המטרה: xˉ\bar{x} ו-SS לפני ואחרי.

2. לפני: xˉ=50+60+70+80+905=3505=70\bar{x}=\frac{50+60+70+80+90}{5}=\frac{350}{5}=70. הסטיות −20,−10,0,10,20-20,-10,0,10,20, הריבועים 400,100,0,100,400400,100,0,100,400, והסכום 10001000. S=10005=200≈14.14S=\sqrt{\frac{1000}{5}}=\sqrt{200}\approx14.14.

3. אחרי: הסכום עלה ב-3030, ולכן הממוצע השתנה. מחשבים מחדש: xˉ=80+60+70+80+905=3805=76\bar{x}=\frac{80+60+70+80+90}{5}=\frac{380}{5}=76.

4. הסטיות מהממוצע החדש 7676:

xx80806060707080809090
x−xˉx-\bar{x}44−16-16−6-6441414
(x−xˉ)2(x-\bar{x})^2161625625636361616196196

5. הסכום: 16+256+36+16+196=52016+256+36+16+196=520.

6. S=5205=104≈10.20S=\sqrt{\frac{520}{5}}=\sqrt{104}\approx10.20.

תשובה

א. xˉ=70\bar{x}=70, S≈14.14S\approx14.14. ב. xˉ=76\bar{x}=76, S≈10.20S\approx10.20.

שאלות פתוחות על שינוי שמשנה את הממוצע: חישוב הממוצע וסטיית התקן החדשים

8. שילוב מדדי מרכז ופיזור והסקת מסקנות

מדדי מרכז ומדד פיזור יחד

כדי לתאר קבוצת נתונים היטב, צריך לענות על שתי שאלות: סביב איזה ערך הנתונים נמצאים, וכמה הם מפוזרים סביבו. מדד מרכז עונה על השאלה הראשונה, וסטיית התקן על השנייה.

במדויק: מדדי המרכז (ממוצע, חציון, שכיח) מתארים ערך אופייני של הנתונים. סטיית התקן מתארת עד כמה הנתונים רחוקים מהממוצע. שתי קבוצות יכולות להיות עם אותו ממוצע וסטיית תקן שונה, או עם ממוצע שונה ואותה סטיית תקן. לכן מסקנה על קבוצה מתבססת על שני סוגי המדדים.

בדיאגרמות: זמני ריצה (בדקות) של שתי קבוצות. בקבוצה ב הממוצע נמוך יותר (1515 לעומת 1616 בקבוצה א), אבל הזמנים מפוזרים יותר (S≈2.55S\approx2.55 לעומת S≈1.41S\approx1.41).

‫קבוצה א‬0123000123101111213141516171819‫דקות‬‫מספר רצים‬
‫קבוצה ב‬0123110121011111213141516171819‫דקות‬‫מספר רצים‬

מה כל מדד אומר

המדדמה הוא אומר
ממוצעאיפה הנתונים "בממוצע"
חציוןהנתון שבאמצע: לפחות חצי מהנתונים קטנים ממנו או שווים לו, ולפחות חצי גדולים ממנו או שווים לו
שכיחהערך שמופיע הכי הרבה פעמים
סטיית תקןעד כמה הנתונים מפוזרים סביב הממוצע: קטנה = אחידים, גדולה = מפוזרים
דרך הפתרון

השוואה בין קבוצות והסקת מסקנה

כשנתונות שתי קבוצות של אותו משתנה, ושואלים איזו "טובה יותר" או "אחידה יותר":

1. מחשבים לכל קבוצה את מדדי המרכז שהשאלה מבקשת.

2. מחשבים לכל קבוצה את סטיית התקן.

3. משווים את מדדי המרכז: באיזו קבוצה הנתונים גבוהים יותר.

4. משווים את סטיות התקן: באיזו קבוצה הנתונים אחידים יותר.

5. כותבים מסקנה במילים של השאלה, לפי המדד שהשאלה מבקשת.

שים לב

"אחיד יותר", "יציב יותר", "פחות מפוזר": כל אלה שואלים על סטיית התקן, לא על הממוצע.

שים לב

מדד גבוה יותר לא תמיד טוב יותר. בזמני ריצה, למשל, ממוצע נמוך יותר הוא תוצאה טובה יותר.

דוגמה - שתי קבוצות ריצה: מרכז ופיזור

שתי קבוצות של 88 רצים רצו מסלול של 33 ק"מ. זמני הריצה (בדקות):

•קבוצה א: 14,15,15,16,16,16,17,1914,15,15,16,16,16,17,19

•קבוצה ב: 11,12,14,15,15,16,18,1911,12,14,15,15,16,18,19

א. מצאו בכל קבוצה את השכיח, את החציון ואת הממוצע.

ב. חשבו את סטיית התקן בכל קבוצה.

ג. באיזו קבוצה הרצים מהירים יותר בממוצע? באיזו קבוצה הזמנים אחידים יותר? נמקו.

פתרון

1. נתון: 88 זמנים בכל קבוצה, מסודרים מהקטן לגדול. המטרה: מדדי מרכז, סטיית תקן ומסקנה.

2. קבוצה א: השכיח 1616. החציון הוא ממוצע הנתונים הרביעי והחמישי: 16+162=16\frac{16+16}{2}=16. הממוצע 1288=16\frac{128}{8}=16.

3. קבוצה ב: השכיח 1515. החציון 15+152=15\frac{15+15}{2}=15. הממוצע 1208=15\frac{120}{8}=15.

4. סטיית התקן בקבוצה א: הסטיות מ-1616 הן −2,−1,−1,0,0,0,1,3-2,-1,-1,0,0,0,1,3. הריבועים 4,1,1,0,0,0,1,94,1,1,0,0,0,1,9, והסכום 1616. S=168=2≈1.41S=\sqrt{\frac{16}{8}}=\sqrt{2}\approx1.41.

5. סטיית התקן בקבוצה ב: הסטיות מ-1515 הן −4,−3,−1,0,0,1,3,4-4,-3,-1,0,0,1,3,4. הריבועים 16,9,1,0,0,1,9,1616,9,1,0,0,1,9,16, והסכום 5252. S=528=6.5≈2.55S=\sqrt{\frac{52}{8}}=\sqrt{6.5}\approx2.55.

6. ממוצע: 15<1615<16. זמן קצר יותר הוא ריצה מהירה יותר, ולכן קבוצה ב מהירה יותר בממוצע.

7. סטיית תקן: 1.41<2.551.41<2.55, ולכן בקבוצה א הזמנים אחידים יותר.

תשובה

א. קבוצה א: שכיח 1616, חציון 1616, ממוצע 1616. קבוצה ב: שכיח 1515, חציון 1515, ממוצע 1515. ב. קבוצה א: S≈1.41S\approx1.41, קבוצה ב: S≈2.55S\approx2.55. ג. קבוצה ב מהירה יותר בממוצע; בקבוצה א הזמנים אחידים יותר.

שאלות פתוחות על שילוב מדדי מרכז ופיזור והסקת מסקנות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.