דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גדילה ודעיכה: מושגים ונוסחה

מתמטיקה כיתה י"א 3 יח"ל · 11 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגדילה ודעיכה: מושגים ונוסחה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: אחוזים ושינוי באחוזים

בנושא הזה כמויות גדלות וקטנות באחוזים, ולכן כדאי לזכור איך מחשבים שינוי באחוזים.

במדויק: p%p\% מכמות AA הם p100⋅A\frac{p}{100}\cdot A. כשהכמות גדלה ב-p%p\%, הכמות החדשה היא A+p100⋅A=A⋅(1+p100)A+\frac{p}{100}\cdot A=A\cdot\left(1+\frac{p}{100}\right). כשהכמות קטנה ב-p%p\% (כאשר 0<p<1000<p<100), הכמות החדשה היא A−p100⋅A=A⋅(1−p100)A-\frac{p}{100}\cdot A=A\cdot\left(1-\frac{p}{100}\right).

השינוימכפילים את הכמות ב-דוגמה: 200200
גדלה ב-5%5\%1.051.05200⋅1.05=210200\cdot1.05=210
קטנה ב-5%5\%0.950.95200⋅0.95=190200\cdot0.95=190
גדלה ב-100%100\%22200⋅2=400200\cdot2=400

תזכורת: חזקה

כשכופלים את אותו מספר שוב ושוב, נוח לכתוב חזקה: 1.1⋅1.1⋅1.1=1.131.1\cdot1.1\cdot1.1=1.1^3.

במדויק: עבור מספר טבעי nn, ana^n הוא מכפלה של nn גורמים ששווים ל-aa. המספר aa נקרא הבסיס, ו-nn נקרא המעריך. עבור a≠0a\ne0 מגדירים גם a0=1a^0=1 ו-a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n} (כלל שמופיע בדף הנוסחאות).

במחשבון מחשבים חזקה בעזרת מקש החזקה: למשל 1.13=1.3311.1^3=1.331.

1. זיהוי תהליך מעריכי: שינוי פי מספר קבוע או באחוז קבוע, לעומת תהליך ליניארי

תהליך מעריכי ותהליך ליניארי

יש כמויות שמשתנות כל הזמן באותו קצב יחסי: אוכלוסייה שגדלה ב-2%2\% בכל שנה, חיידקים שמספרם גדל פי 33 בכל יום, תרופה שכמותה בגוף קטנה ב-20%20\% בכל שעה. תהליך כזה נקרא תהליך מעריכי. כשהכמות גדלה זו גדילה, וכשהיא קטנה זו דעיכה.

במדויק: תהליך הוא מעריכי אם בכל יחידת זמן הכמות מוכפלת באותו מספר חיובי qq, ששונה מ-11. ניסוחים כמו "גדל פי מספר קבוע", "קטן פי מספר קבוע" או "גדל (או קטן) באותו אחוז" בכל יחידת זמן מתארים תהליך מעריכי. תהליך הוא ליניארי אם בכל יחידת זמן מוסיפים לכמות (או מחסירים ממנה) אותו מספר של יחידות, ששונה מ-00.

בגרף שני תהליכים שמתחילים באותה נקודה, (0,100)(0,100). בתהליך הליניארי (הקו המקווקו) מוסיפים 2020 בכל שנה. בתהליך המעריכי (הקו הרציף) הכמות גדלה ב-20%20\% בכל שנה, כלומר פי 1.21.2. בשנה הראשונה שני התהליכים מוסיפים 2020, אבל אחר כך התהליך המעריכי מוסיף יותר ויותר: אחרי 88 שנים הוא מגיע לכ-430430, והליניארי רק ל-260260.

מעריכיליניארי
‫שנים‬‫כמות‬01234567890100200300400500

איך מזהים את סוג התהליך

מה קורה בכל יחידת זמןסוג התהליך
הכמות גדלה או קטנה פי אותו מספרמעריכי
הכמות גדלה או קטנה באותו אחוזמעריכי
מוסיפים או מחסירים אותו מספר של יחידותליניארי
דרך הפתרון

בדיקת טבלת נתונים

כשנתונה טבלה של כמויות ביחידות זמן עוקבות:

1. מחלקים כל כמות בכמות שלפניה.

2. אם כל המנות שוות (לאותו מספר q≠1q\ne1), התהליך מעריכי.

3. אם המנות לא שוות, מחסירים כל כמות מהכמות שלפניה. אם כל ההפרשים שווים, התהליך ליניארי.

שים לב

"גדל ב-2020 ש"ח בכל חודש" זה תהליך ליניארי. "גדל ב-20%20\% בכל חודש" זה תהליך מעריכי. ההבדל הוא הסימן %\%.

שים לב

בתהליך מעריכי השינוי בכמות לא קבוע: בגדילה הכמות מוסיפה בכל יחידת זמן יותר מבקודמת, ובדעיכה היא מאבדת פחות מבקודמת.

דוגמה - שלושה תיאורים: מילולי, באחוזים ובטבלה

קבעו אם כל תהליך הוא מעריכי או ליניארי. אם הוא מעריכי, קבעו אם זו גדילה או דעיכה.

א. מחיר כרטיס לבריכה עולה ב-22 ש"ח בכל שנה.

ב. מספר העוקבים של חשבון ברשת חברתית גדל ב-15%15\% בכל שבוע.

ג. בטבלה מספר הדגים באגם בתחילת כל שנה:

שנה20212021202220222023202320242024
מספר הדגים20002000160016001280128010241024
פתרון

1. א: בכל שנה מוסיפים אותו מספר, 22 ש"ח. זה תהליך ליניארי.

2. ב: בכל שבוע המספר גדל באותו אחוז, 15%15\%. זה תהליך מעריכי של גדילה.

3. ג: מחלקים כל כמות בכמות שלפניה: 16002000=0.8\frac{1600}{2000}=0.8, 12801600=0.8\frac{1280}{1600}=0.8, 10241280=0.8\frac{1024}{1280}=0.8.

4. כל המנות שוות ל-0.80.8. בכל שנה מספר הדגים מוכפל ב-0.80.8, ולכן זה תהליך מעריכי. 0.8<10.8<1, ולכן זו דעיכה.

5. בדיקה: ההפרשים הם 400400, 320320, 256256 - לא שווים, ולכן התהליך אינו ליניארי.

תשובה

א. ליניארי. ב. מעריכי, גדילה. ג. מעריכי, דעיכה.

שאלות פתוחות על זיהוי תהליך מעריכי: שינוי פי מספר קבוע או באחוז קבוע, לעומת תהליך ליניארי

2. מושגי יסוד: כמות התחלתית, מקדם גדילה או דעיכה, יחידת זמן וכמות סופית

ארבעת המושגים של תהליך מעריכי

כל שאלה על גדילה ודעיכה בנויה מאותם ארבעה חלקים: כמה היה בהתחלה, פי כמה הכמות משתנה, כל כמה זמן היא משתנה, וכמה יש בסוף.

במדויק:

- הכמות ההתחלתית A0A_0: הכמות ברגע שממנו מתחילים למדוד את הזמן.

- יחידת הזמן: פרק הזמן שבו הכמות מוכפלת פעם אחת ב-qq (שעה, יום, שנה, 33 שעות...).

- מקדם הגדילה או הדעיכה qq: המספר שבו מוכפלת הכמות בכל יחידת זמן. q>0q>0 ו-q≠1q\ne1. אם q>1q>1 זה מקדם גדילה, ואם 0<q<10<q<1 זה מקדם דעיכה.

- הכמות הסופית AtA_t: הכמות אחרי tt יחידות זמן מהרגע ההתחלתי.

בגרף: כמות חומר פעיל בגוף, 500500 מ"ג בהתחלה, שקטנה ב-20%20\% בכל שעה. כאן A0=500A_0=500, יחידת הזמן היא שעה, q=0.8q=0.8, ואחרי 33 שעות הכמות היא A3=256A_3=256. הגרף יורד, אבל אף פעם לא מגיע ל-00.

כמות
‫שעות‬‫מיליגרם‬01234560100200300400500600(0,500)(3,256)

זיהוי הנתונים בשאלה

המושגהסימוןאיך הוא מופיע בשאלה
כמות התחלתיתA0A_0"בהתחלה", "בשנת 20202020", "היום"
מקדםqq"פי 33", "ב-5%5\%"
יחידת זמן-"בכל שנה", "בכל 33 שעות"
מספר יחידות הזמןtt"אחרי 44 שנים", "במשך 66 שעות"
כמות סופיתAtA_t"כמה יהיו", "מה תהיה הכמות"

גדילה או דעיכה לפי qq

- q>1q>1: גדילה. הכמות גדלה בכל יחידת זמן.

- 0<q<10<q<1: דעיכה. הכמות קטנה בכל יחידת זמן, אבל נשארת חיובית.

שים לב

tt הוא מספר יחידות הזמן שעברו, לא תאריך. מתחילת 20202020 עד תחילת 20262026 עברו t=6t=6 שנים.

דוגמה - זיהוי ארבעת המושגים בשאלה על תרופה

לפניכם שאלה: "חולה נטל כדור ובו 400400 מ"ג של חומר פעיל. כמות החומר הפעיל בגוף קטנה ב-15%15\% בכל שעה. כמה חומר פעיל נשאר בגוף 66 שעות אחרי נטילת הכדור?"

אין צורך לפתור את השאלה.

א. זהו את הכמות ההתחלתית, את יחידת הזמן, את המקדם ואת מספר יחידות הזמן.

ב. מה מבקשים למצוא?

פתרון

1. נתון: בהתחלה 400400 מ"ג, ירידה של 15%15\% בכל שעה, זמן של 66 שעות. המטרה: לשייך כל נתון למושג.

2. הכמות ההתחלתית: A0=400A_0=400 מ"ג.

3. יחידת הזמן: שעה, כי השינוי חל "בכל שעה".

4. המקדם: הכמות קטנה ב-15%15\%, ולכן נשארים 85%85\%: q=0.85q=0.85. זה מקדם דעיכה (q<1q<1).

5. מספר יחידות הזמן: t=6t=6.

6. מבקשים את הכמות הסופית A6A_6.

תשובה

א. A0=400A_0=400, יחידת זמן: שעה, q=0.85q=0.85, t=6t=6. ב. את הכמות הסופית A6A_6.

שאלות פתוחות על מושגי יסוד: כמות התחלתית, מקדם גדילה או דעיכה, יחידת זמן וכמות סופית

3. חישוב כמויות כעבור מספר קטן של יחידות זמן, בלי נוסחה

חישוב שלב אחרי שלב

כשעוברות רק מעט יחידות זמן, אפשר לחשב את הכמות בלי נוסחה: עוברים יחידת זמן אחת בכל פעם, וכל פעם מכפילים במקדם.

במדויק: אם הכמות ברגע מסוים היא AA והמקדם ליחידת זמן הוא qq, אז כעבור יחידת זמן אחת הכמות היא A⋅qA\cdot q. כדי למצוא את הכמות אחרי כמה יחידות זמן, חוזרים על ההכפלה ב-qq פעם אחת לכל יחידת זמן.

בדיאגרמה: 5,0005{,}000 ק"ג דגים בבריכה, וכמות הדגים גדלה ב-10%10\% בכל שנה (q=1.1q=1.1). בכל שנה מכפילים את הכמות של השנה הקודמת ב-1.11.1: 50005000, 55005500, 60506050, 66556655. העמודות גדלות בכל שנה בקצת יותר.

0100020003000400050006000700080005000550060506655‫התחלה‬‫אחרי שנה‬‫אחרי שנתיים‬‫אחרי ⁦3⁩ שנים‬‫זמן‬‫קילוגרם‬
דרך הפתרון

כמות אחרי מספר קטן של יחידות זמן

כשנתונים הכמות ההתחלתית והשינוי ביחידת זמן:

1. מוצאים את המקדם qq ("פי כמה", או לפי האחוז).

2. מכפילים את הכמות ההתחלתית ב-qq: זו הכמות אחרי יחידת זמן אחת.

3. את התוצאה מכפילים שוב ב-qq, וכך הלאה, עד שמגיעים למספר יחידות הזמן המבוקש.

4. נוח לרשום את התוצאות בטבלה.

כמות יחידת זמן אחת לפני

כשנתונה הכמות ברגע מסוים, הכמות יחידת זמן אחת לפני כן היא הכמות הזאת חלקי qq. כך חוזרים אחורה שלב אחרי שלב.

שים לב

גדילה של 10%10\% בכל שנה במשך 33 שנים היא לא 30%30\%: 5000⋅1.1⋅1.1⋅1.1=66555000\cdot1.1\cdot1.1\cdot1.1=6655, כלומר גדילה של 33.1%33.1\%. בכל שנה מחשבים את האחוז מהכמות החדשה.

דוגמה - גדילה פי מספר, קדימה ואחורה ביום

תרבית חיידקים גדלה פי 22 בכל יום. בתאריך 10.310.3 היו בתרבית 3,0003{,}000 חיידקים.

א. כמה חיידקים היו בתרבית בתאריך 13.313.3?

ב. כמה חיידקים היו בתרבית בתאריך 9.39.3?

פתרון

1. נתון: גדילה פי 22 בכל יום, ב-10.310.3 היו 3,0003{,}000 חיידקים. המטרה: מספר החיידקים ב-13.313.3 וב-9.39.3.

2. יחידת הזמן היא יום, והמקדם q=2q=2.

3. א: מ-10.310.3 עד 13.313.3 עוברים 33 ימים. מכפילים ב-22 בכל יום:

תאריך10.310.311.311.312.312.313.313.3
מספר החיידקים300030006000600012000120002400024000

4. ב: 9.39.3 הוא יום אחד לפני 10.310.3. במשך היום הזה המספר גדל פי 22, ולכן ב-9.39.3 היו 30002=1500\frac{3000}{2}=1500 חיידקים.

5. בדיקה: 1500⋅2=30001500\cdot2=3000.

תשובה

א. 24,00024{,}000 חיידקים. ב. 1,5001{,}500 חיידקים.

שאלות פתוחות על חישוב כמויות כעבור מספר קטן של יחידות זמן, בלי נוסחה

4. המעבר בין אחוז הגדילה או הדעיכה למקדם q ולהפך

אחוז הגדילה או הדעיכה ומקדם qq

בשאלות השינוי מתואר לפעמים "פי כמה" ולפעמים "בכמה אחוזים". שני התיאורים אומרים אותו דבר, ואפשר לעבור מאחד לשני.

במדויק: אחוז הגדילה pp ביחידת זמן אומר שבכל יחידת זמן הכמות גדלה ב-p%p\% מהכמות שהייתה בתחילת אותה יחידת זמן (p>0p>0). אחוז הדעיכה pp אומר שבכל יחידת זמן הכמות קטנה ב-p%p\% מהכמות שהייתה בתחילת אותה יחידת זמן (0<p<1000<p<100). בגדילה q=100+p100q=\frac{100+p}{100}, ובדעיכה q=100−p100q=\frac{100-p}{100}.

מעבר מאחוז למקדם

השינוי ביחידת זמןהמקדם qqדוגמה
גדל ב-p%p\%q=100+p100q=\frac{100+p}{100}גדל ב-6%6\%: q=1.06q=1.06
קטן ב-p%p\%q=100−p100q=\frac{100-p}{100}קטן ב-6%6\%: q=0.94q=0.94

מעבר ממקדם לאחוז

המקדםסוג התהליךהאחוז ביחידת זמן
q>1q>1גדילהp=(q−1)⋅100p=(q-1)\cdot100
0<q<10<q<1דעיכהp=(1−q)⋅100p=(1-q)\cdot100

למשל: q=1.35q=1.35 - גדילה של 35%35\%. q=0.72q=0.72 - דעיכה של 28%28\%.

שים לב

"קטן ב-30%30\%" פירושו שנשארים 70%70\%: q=0.7q=0.7, לא 0.30.3.

שים לב

"גדל פי 22" הוא גדילה של 100%100\%, לא של 200%200\%: q=2q=2, ו-p=(2−1)⋅100=100p=(2-1)\cdot100=100.

דוגמה - מעברים בשני הכיוונים, בגדילה ובדעיכה

א. מספר התושבים ביישוב גדל ב-4%4\% בכל שנה. מהו מקדם הגדילה?

ב. עוצמת הקרינה של חומר קטנה ב-12.5%12.5\% בכל שעה. מהו מקדם הדעיכה?

ג. מספר הצפרדעים בבריכה מוכפל ב-0.650.65 בכל חודש. בכמה אחוזים קטן מספר הצפרדעים בכל חודש?

ד. כמות האצות במאגר גדלה פי 1.81.8 בכל שבוע. בכמה אחוזים היא גדלה בכל שבוע?

פתרון

1. א: גדילה של p=4p=4: q=100+4100=1.04q=\frac{100+4}{100}=1.04.

2. ב: דעיכה של p=12.5p=12.5: q=100−12.5100=0.875q=\frac{100-12.5}{100}=0.875.

3. ג: q=0.65<1q=0.65<1, ולכן זו דעיכה: p=(1−0.65)⋅100=35p=(1-0.65)\cdot100=35.

4. ד: q=1.8>1q=1.8>1, ולכן זו גדילה: p=(1.8−1)⋅100=80p=(1.8-1)\cdot100=80.

תשובה

א. q=1.04q=1.04. ב. q=0.875q=0.875. ג. ב-35%35\%. ד. ב-80%80\%.

שאלות פתוחות על המעבר בין אחוז הגדילה או הדעיכה למקדם q ולהפך

5. קביעת יחידת הזמן: שינוי שחל פעם בכמה שעות, ימים או שנים

יחידת הזמן

לא תמיד השינוי קורה פעם בשנה או פעם ביום. יש חומר שכמותו קטנה פי 22 בכל 66 שעות, ויש השקעה שגדלה בכל חצי שנה. במקרה כזה יחידת הזמן היא 66 שעות או חצי שנה.

במדויק: יחידת הזמן היא פרק הזמן שבמהלכו הכמות מוכפלת פעם אחת במקדם qq. אם השינוי חל פעם בכל kk שעות (או ימים, או שנים), יחידת הזמן היא kk שעות, ומספר יחידות הזמן בפרק זמן כולל TT (באותה יחידת מידה) הוא t=Tkt=\frac{T}{k}.

דרך הפתרון

קביעת יחידת הזמן ומספר יחידות הזמן

כשבשאלה כתוב שהשינוי חל "בכל kk שעות" (או ימים, או שנים):

1. יחידת הזמן היא kk שעות.

2. ממירים את פרק הזמן הכולל לאותה יחידת מידה (שעות). למשל יממה =24=24 שעות, שבוע =7=7 ימים, שנה =12=12 חודשים.

3. מחלקים: t=Tkt=\frac{T}{k}.

4. רק אחר כך מכפילים tt פעמים במקדם qq.

שים לב

qq ו-tt חייבים להתייחס לאותה יחידת זמן. אם qq הוא לכל 66 שעות, tt סופר קבוצות של 66 שעות, לא שעות.

שים לב

טעות נפוצה: לחלק את האחוז. "קטן ב-20%20\% בכל 44 שעות" לא אומר שהכמות קטנה ב-5%5\% בכל שעה.

דוגמה - שינוי שחל פעם ב-66 שעות, לאורך יממה

במעבדה יש 640640 גרם של חומר רדיואקטיבי. כמות החומר קטנה פי 22 בכל 66 שעות. כמה גרם של החומר יישארו כעבור יממה?

פתרון

1. נתון: A0=640A_0=640 גרם, הכמות קטנה פי 22 בכל 66 שעות. המטרה: הכמות כעבור יממה.

2. יחידת הזמן: 66 שעות. המקדם: קטן פי 22, ולכן q=12=0.5q=\frac12=0.5.

3. ממירים: יממה =24=24 שעות. מספר יחידות הזמן: t=246=4t=\frac{24}{6}=4.

4. מכפילים 44 פעמים ב-0.50.5: 640→320→160→80→40640\to320\to160\to80\to40.

תשובה

4040 גרם

שאלות פתוחות על קביעת יחידת הזמן: שינוי שחל פעם בכמה שעות, ימים או שנים

6. חישוב הכמות אחרי t יחידות זמן בנוסחה Aₜ=A₀·qᵗ

הנוסחה של תהליך מעריכי

כשעוברות הרבה יחידות זמן, לא נוח להכפיל שוב ושוב. אחרי tt יחידות זמן הכפלנו את A0A_0 בדיוק tt פעמים ב-qq, כלומר ב-qtq^t.

במדויק: בתהליך מעריכי עם כמות התחלתית A0A_0 ומקדם qq ליחידת זמן, הכמות אחרי tt יחידות זמן היא At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t. בנושא הזה tt הוא מספר שלם של יחידות זמן (t=0,1,2,…t=0,1,2,\dots), ו-AtA_t נמדד באותן יחידות מידה כמו A0A_0.

הכמות אחרי tt יחידות זמן

At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t

- A0A_0: הכמות ההתחלתית.

- qq: מקדם הגדילה או הדעיכה ליחידת זמן.

- tt: מספר יחידות הזמן שעברו.

- AtA_t: הכמות אחרי tt יחידות זמן.

דרך הפתרון

חישוב כמות סופית בהצבה בנוסחה

כשנתונים הכמות ההתחלתית, השינוי ביחידת זמן ופרק הזמן:

1. מזהים את A0A_0 ואת יחידת הזמן.

2. מוצאים את qq ("פי כמה", או מהאחוז).

3. מוצאים את tt באותה יחידת זמן.

4. מציבים ב-At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t, ומחשבים במחשבון. קודם מחשבים את החזקה, ואחר כך כופלים ב-A0A_0.

שים לב

לא כופלים את האחוז במספר יחידות הזמן: גדילה של 2.5%2.5\% בשנה במשך 88 שנים היא פי 1.0258≈1.2181.025^8\approx1.218, ולא פי 1.21.2.

שים לב

בדיקה: בגדילה At>A0A_t>A_0, ובדעיכה At<A0A_t<A_0.

דוגמה - גדילה באחוז קבוע בין שתי שנים

בתחילת שנת 20202020 היו בעיר 45,00045{,}000 תושבים. מספר התושבים בעיר גדל ב-2.5%2.5\% בכל שנה. כמה תושבים יהיו בעיר בתחילת שנת 20282028?

פתרון

1. נתון: A0=45000A_0=45000 (בתחילת 20202020), גדילה של 2.5%2.5\% בשנה. המטרה: מספר התושבים בתחילת 20282028.

2. יחידת הזמן: שנה. המקדם: q=100+2.5100=1.025q=\frac{100+2.5}{100}=1.025.

3. מתחילת 20202020 עד תחילת 20282028 עוברות t=8t=8 שנים.

4. מציבים: A8=45000⋅1.0258≈45000⋅1.21840≈54828A_8=45000\cdot1.025^8\approx45000\cdot1.21840\approx54828.

5. בדיקה: זו גדילה, והתוצאה גדולה מ-45,00045{,}000.

תשובה

כ-54,82854{,}828 תושבים

שאלות פתוחות על חישוב הכמות אחרי t יחידות זמן בנוסחה Aₜ=A₀·qᵗ

7. מציאת הכמות ההתחלתית A₀

מציאת הכמות ההתחלתית

לפעמים יודעים כמה יש עכשיו ובאיזה קצב הכמות השתנתה, ושואלים כמה היה בהתחלה. זו אותה נוסחה, רק שהנעלם הוא A0A_0.

במדויק: אם ידועים המקדם qq, מספר יחידות הזמן tt והכמות AtA_t אחרי tt יחידות זמן, אז הכמות ההתחלתית היא A0=AtqtA_0=\frac{A_t}{q^t}. זה מתקבל מ-At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t בחלוקת שני האגפים ב-qtq^t (שאינו 00).

דרך הפתרון

מציאת A0A_0

כשנתונים qq (או האחוז), tt והכמות AtA_t:

1. מוצאים את qq ואת tt באותה יחידת זמן.

2. כותבים את הנוסחה עם הנתונים: At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t.

3. מחשבים את qtq^t.

4. מחלקים: A0=AtqtA_0=\frac{A_t}{q^t}.

שים לב

בדיקה: מציבים את A0A_0 שמצאתם בנוסחה ומוודאים שמתקבל AtA_t. בדעיכה A0A_0 גדול מ-AtA_t, ובגדילה הוא קטן ממנו.

דוגמה - כמות תרופה בהתחלה, מכמות שנשארה

כמות החומר הפעיל של תרופה בגוף קטנה ב-20%20\% בכל שעה. 44 שעות אחרי נטילת התרופה נשארו בגוף 61.4461.44 מ"ג של החומר הפעיל. כמה חומר פעיל היה בתרופה ברגע הנטילה?

פתרון

1. נתון: דעיכה של 20%20\% בשעה, A4=61.44A_4=61.44 מ"ג. המטרה: A0A_0.

2. יחידת הזמן: שעה. q=100−20100=0.8q=\frac{100-20}{100}=0.8, ו-t=4t=4.

3. הנוסחה: 61.44=A0⋅0.8461.44=A_0\cdot0.8^4.

4. 0.84=0.40960.8^4=0.4096.

5. מחלקים: A0=61.440.4096=150A_0=\frac{61.44}{0.4096}=150.

6. בדיקה: 150⋅0.4096=61.44150\cdot0.4096=61.44.

תשובה

150150 מ"ג

שאלות פתוחות על מציאת הכמות ההתחלתית A₀

8. חישוב הכמות לפני מספר יחידות זמן

הכמות לפני מספר יחידות זמן

בשאלות רבות יודעים את הכמות היום, ושואלים כמה היה לפני כמה שנים. בכל שנה אחורה "מבטלים" הכפלה אחת ב-qq, כלומר מחלקים ב-qq.

במדויק: אם בתהליך מעריכי עם מקדם qq הכמות ברגע מסוים היא AA, אז tt יחידות זמן לפני אותו רגע הכמות הייתה Aqt\frac{A}{q^t}. בכתיב של חזקה עם מעריך שלילי זה A⋅q−tA\cdot q^{-t}.

דרך הפתרון

כמות לפני tt יחידות זמן

כשנתונים הכמות ברגע מסוים והשינוי ביחידת זמן:

1. מוצאים את qq ואת מספר יחידות הזמן tt שחוזרים אחורה.

2. בוחרים את הרגע המוקדם כרגע ההתחלתי: הכמות שם היא הנעלם A0A_0, והכמות הנתונה היא AtA_t.

3. כותבים At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t ומחלקים: A0=AtqtA_0=\frac{A_t}{q^t}.

שים לב

כשחוזרים אחורה בגדילה של 3%3\% לא כופלים ב-0.970.97. מחלקים ב-1.031.03. (12000⋅0.975≈1030512000\cdot0.97^5\approx10305, והתשובה הנכונה היא 120001.035≈10351\frac{12000}{1.03^5}\approx10351.)

שים לב

בדיקה: בגדילה הכמות לפני כן קטנה יותר, ובדעיכה היא גדולה יותר.

דוגמה - מספר התושבים לפני חמש שנים

בתחילת שנת 20242024 היו ביישוב 12,00012{,}000 תושבים. מספר התושבים ביישוב גדל ב-3%3\% בכל שנה. כמה תושבים היו ביישוב בתחילת שנת 20192019?

פתרון

1. נתון: בתחילת 20242024 היו 12,00012{,}000 תושבים, גדילה של 3%3\% בשנה. המטרה: מספר התושבים בתחילת 20192019.

2. q=1.03q=1.03. מתחילת 20192019 עד תחילת 20242024 עוברות t=5t=5 שנים.

3. הרגע ההתחלתי הוא תחילת 20192019: A5=12000A_5=12000, והנעלם הוא A0A_0.

4. 12000=A0⋅1.03512000=A_0\cdot1.03^5, ו-1.035≈1.159271.03^5\approx1.15927.

5. A0=120001.035≈10351A_0=\frac{12000}{1.03^5}\approx10351.

6. בדיקה: זו גדילה, ולכן לפני 55 שנים היו פחות תושבים מ-12,00012{,}000.

תשובה

כ-10,35110{,}351 תושבים

שאלות פתוחות על חישוב הכמות לפני מספר יחידות זמן

9. מציאת מקדם הגדילה או הדעיכה מכמות התחלתית וכמות סופית

מציאת המקדם משתי כמויות

לפעמים לא אומרים לנו בכמה אחוזים הכמות משתנה, אבל נותנים שתי כמויות בשני זמנים. מהן אפשר למצוא את המקדם qq, ואחריו את האחוז.

במדויק: אם בתהליך מעריכי הכמות ההתחלתית היא A0A_0 והכמות אחרי tt יחידות זמן (t≥1t\ge1) היא AtA_t, אז qt=AtA0q^t=\frac{A_t}{A_0}, ו-qq הוא המספר החיובי שהחזקה ה-tt שלו שווה ל-AtA0\frac{A_t}{A_0}: q=AtA0tq=\sqrt[t]{\frac{A_t}{A_0}}. כשהכמויות נתונות בשתי יחידות זמן עוקבות (t=1t=1), פשוט q=A1A0q=\frac{A_1}{A_0}.

דרך הפתרון

מציאת qq ואחוז השינוי

כשנתונות כמות התחלתית A0A_0 וכמות AtA_t אחרי tt יחידות זמן:

1. כותבים את הנוסחה עם הנתונים: At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t.

2. מחלקים ב-A0A_0: qt=AtA0q^t=\frac{A_t}{A_0}.

3. אם t=1t=1: q=A1A0q=\frac{A_1}{A_0}. אם t>1t>1: מוציאים שורש במחשבון, q=AtA0tq=\sqrt[t]{\frac{A_t}{A_0}}.

4. מתרגמים לאחוז: אם q>1q>1, גדילה של (q−1)⋅100%(q-1)\cdot100\%. אם q<1q<1, דעיכה של (1−q)⋅100%(1-q)\cdot100\%.

שים לב

מחלקים את הכמות המאוחרת במוקדמת. במחשבון שורש מסדר tt מחשבים בעזרת המקש yx\sqrt[x]{y}, או כחזקה (AtA0)1t\left(\frac{A_t}{A_0}\right)^{\frac1t}.

שים לב

לא מחלקים את השינוי הכולל במספר יחידות הזמן: אם בשלוש שנים הכמות גדלה ב-15.7625%15.7625\%, הגדילה בשנה היא 5%5\%, ולא כ-5.25%5.25\%.

דוגמה א - שתי שנים עוקבות: חלוקה אחת

בשמורת טבע סופרים את הצבאים פעם בשנה. בספירה אחת נספרו 1,2501{,}250 צבאים, ובספירה שנה אחר כך נספרו 1,1501{,}150. מספר הצבאים קטן באופן מעריכי. בכמה אחוזים קטן מספר הצבאים בכל שנה?

פתרון

1. נתון: A0=1250A_0=1250, ואחרי שנה אחת A1=1150A_1=1150. המטרה: אחוז הדעיכה בשנה.

2. בשתי שנים עוקבות t=1t=1: q=11501250=0.92q=\frac{1150}{1250}=0.92.

3. q<1q<1, ולכן זו דעיכה: p=(1−0.92)⋅100=8p=(1-0.92)\cdot100=8.

תשובה

ב-8%8\% בכל שנה

דוגמה ב - שלוש שנים: מוציאים שורש

בתחילת שנת 20212021 היו בבריכה 4,0004{,}000 ק"ג דגים. כמות הדגים גדלה בכל שנה באחוז קבוע. בתחילת שנת 20242024 היו בבריכה 4,630.54{,}630.5 ק"ג דגים.

א. מצאו את מקדם הגדילה.

ב. בכמה אחוזים גדלה כמות הדגים בכל שנה?

פתרון

1. נתון: A0=4000A_0=4000 (תחילת 20212021), A3=4630.5A_3=4630.5 (תחילת 20242024, t=3t=3). המטרה: qq ואחוז הגדילה.

2. הנוסחה: 4630.5=4000⋅q34630.5=4000\cdot q^3.

3. מחלקים ב-40004000: q3=4630.54000=1.157625q^3=\frac{4630.5}{4000}=1.157625.

4. מוציאים שורש שלישי: q=1.1576253=1.05q=\sqrt[3]{1.157625}=1.05.

5. q>1q>1, גדילה: p=(1.05−1)⋅100=5p=(1.05-1)\cdot100=5.

6. בדיקה: 4000⋅1.053=4630.54000\cdot1.05^3=4630.5.

תשובה

א. q=1.05q=1.05. ב. ב-5%5\% בכל שנה.

שאלות פתוחות על מציאת מקדם הגדילה או הדעיכה מכמות התחלתית וכמות סופית

10. אחוז הגדילה או הדעיכה הכולל על פני כמה יחידות זמן

השינוי הכולל לאורך כמה יחידות זמן

כמות שגדלה ב-10%10\% בכל שנה לא גדלה ב-20%20\% בשנתיים, אלא ביותר: בשנה השנייה הגדילה מחושבת מכמות גדולה יותר. כדי למצוא את השינוי הכולל מסתכלים על qtq^t.

במדויק: אחרי tt יחידות זמן הכמות מוכפלת פי qtq^t, כי AtA0=qt\frac{A_t}{A_0}=q^t. אם qt>1q^t>1, הכמות גדלה בסך הכול ב-(qt−1)⋅100%(q^t-1)\cdot100\%. אם qt<1q^t<1, הכמות קטנה בסך הכול ב-(1−qt)⋅100%(1-q^t)\cdot100\%. התוצאה לא תלויה ב-A0A_0.

דרך הפתרון

אחוז השינוי הכולל

כשנתונים השינוי ביחידת זמן ומספר יחידות הזמן tt:

1. מוצאים את qq.

2. מחשבים את qtq^t: פי כמה השתנתה הכמות בסך הכול.

3. גדילה: השינוי הכולל הוא (qt−1)⋅100%(q^t-1)\cdot100\%. דעיכה: (1−qt)⋅100%(1-q^t)\cdot100\%.

4. אם נתונות הכמויות עצמן, אפשר גם לחשב ישר AtA0\frac{A_t}{A_0} ולהמשיך מצעד 3.

שים לב

לא כופלים את האחוז ביחידת זמן במספר יחידות הזמן: ירידה של 15%15\% בשעה במשך 44 שעות היא ירידה של כ-47.8%47.8\%, ולא של 60%60\%.

דוגמה - דעיכה של תרופה לאורך ארבע שעות

כמות החומר הפעיל של תרופה בדם קטנה ב-15%15\% בכל שעה.

א. באיזה מספר מוכפלת כמות החומר הפעיל בדם במשך 44 שעות?

ב. בכמה אחוזים קטנה כמות החומר הפעיל בדם במשך 44 שעות?

פתרון

1. נתון: דעיכה של 15%15\% בשעה, t=4t=4 שעות. המטרה: השינוי הכולל אחרי 44 שעות. הכמות ההתחלתית לא נתונה, וגם לא צריך אותה.

2. q=100−15100=0.85q=\frac{100-15}{100}=0.85.

3. q4=0.854≈0.522q^4=0.85^4\approx0.522. כלומר אחרי 44 שעות נשארים כ-52.2%52.2\% מהכמות ההתחלתית.

4. הירידה הכוללת: (1−0.522)⋅100≈47.8(1-0.522)\cdot100\approx47.8.

תשובה

א. הכמות מוכפלת ב-0.854≈0.5220.85^4\approx0.522. ב. קטנה בכ-47.8%47.8\%.

שאלות פתוחות על אחוז הגדילה או הדעיכה הכולל על פני כמה יחידות זמן

11. מציאת מספר יחידות הזמן: פתרון aˣ=b בניסוי וטעייה

מתי תגיע הכמות לערך מסוים

עכשיו הנעלם הוא הזמן. למשל: אחרי כמה שנים יהיו בעיר 29,28229{,}282 תושבים? בנוסחה At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t הנעלם tt נמצא במעריך, ולכן מוצאים אותו בניסוי וטעייה.

במדויק: במשוואה ax=ba^x=b (כאשר a>0a>0 ו-a≠1a\ne1) הנעלם xx נמצא במעריך. פתרון של המשוואה הוא מספר xx שעבורו axa^x שווה בדיוק ל-bb. בנושא הזה xx הוא מספר שלם וקטן של יחידות זמן (עד 55), ולכן מוצאים אותו בניסוי וטעייה: מציבים x=1,2,3,…x=1,2,3,\dots עד שמתקבל bb. אם אף מספר שלם לא נותן בדיוק bb, אין למשוואה פתרון שלם.

דרך הפתרון

מציאת מספר יחידות הזמן בניסוי וטעייה

כשנתונים A0A_0, qq (או האחוז) והכמות AtA_t, ומחפשים את tt:

1. כותבים A0⋅qt=AtA_0\cdot q^t=A_t.

2. מחלקים ב-A0A_0: qt=AtA0q^t=\frac{A_t}{A_0}.

3. מחשבים במחשבון q1,q2,q3,…q^1, q^2, q^3,\dots עד שמתקבל AtA0\frac{A_t}{A_0}.

4. המעריך שנותן את השוויון הוא tt. מתרגמים אותו לזמן לפי יחידת הזמן.

כשמחפשים מתי הכמות תעבור ערך

כששואלים מתי לראשונה הכמות תהיה גדולה מערך מסוים (או קטנה ממנו), מחשבים את הכמות אחרי t=1,2,3,…t=1,2,3,\dots יחידות זמן. התשובה היא ה-tt הראשון שבו הכמות עברה את הערך.

שים לב

אפשר לקצר: בגדילה, אם qtq^t יצא קטן מהמבוקש, מנסים tt גדול יותר. בדעיכה, אם qtq^t יצא גדול מהמבוקש, מנסים tt גדול יותר.

דוגמה א - כמות מבוקשת מדויקת: שוויון

בתחילת שנת 20252025 היו בעיר 20,00020{,}000 תושבים. מספר התושבים גדל ב-10%10\% בכל שנה. בתחילת איזו שנה יהיו בעיר 29,28229{,}282 תושבים?

פתרון

1. נתון: A0=20000A_0=20000 (תחילת 20252025), q=1.1q=1.1, At=29282A_t=29282. המטרה: tt, ואחריו השנה.

2. 20000⋅1.1t=2928220000\cdot1.1^t=29282, ולכן 1.1t=2928220000=1.46411.1^t=\frac{29282}{20000}=1.4641.

3. ניסוי וטעייה: 1.11=1.11.1^1=1.1, 1.12=1.211.1^2=1.21, 1.13=1.3311.1^3=1.331, 1.14=1.46411.1^4=1.4641.

4. השוויון מתקיים ב-t=4t=4, כלומר 44 שנים אחרי תחילת 20252025.

תשובה

בתחילת שנת 20292029

דוגמה ב - ירידה אל מתחת לסף: הפעם הראשונה

כדור של תרופה מכיל 5050 מ"ג של חומר פעיל. כמות החומר הפעיל בגוף קטנה ב-40%40\% בכל שעה. השפעת התרופה מסתיימת כשבגוף נשארים פחות מ-55 מ"ג. אחרי כמה שעות (בשעות שלמות) מסתיימת השפעת התרופה?

פתרון

1. נתון: A0=50A_0=50, q=100−40100=0.6q=\frac{100-40}{100}=0.6. המטרה: השעה השלמה הראשונה שבה At<5A_t<5.

2. מחשבים שעה אחרי שעה:

שעות tt1122334455
50⋅0.6t50\cdot0.6^t3030181810.810.86.486.483.8883.888

3. אחרי 44 שעות נשארו 6.486.48 מ"ג, יותר מ-55. אחרי 55 שעות נשארו 3.8883.888 מ"ג, פחות מ-55.

4. לכן הפעם הראשונה שבה נשארים פחות מ-55 מ"ג היא אחרי 55 שעות.

תשובה

אחרי 55 שעות

שאלות פתוחות על מציאת מספר יחידות הזמן: פתרון aˣ=b בניסוי וטעייה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.