דילוג לתוכן המרכזי

סיכום סדרה הנדסית אינסופית

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בסדרה הנדסית אינסופית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: סדרה הנדסית וסכום nn איברים

בסדרה הנדסית עוברים מאיבר לאיבר בכפל באותו מספר, מנת הסדרה qq. למשל בסדרה 8,4,2,1,…8,4,2,1,\dots כל איבר הוא חצי מהקודם, ו-q=12q=\frac12.

במדויק: סדרה a1,a2,a3,…a_1,a_2,a_3,\dots היא סדרה הנדסית אם a1≠0a_1\ne0, ויש מספר q≠0q\ne0 כך שלכל nn מתקיים an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n. אז an=a1⋅qn−1a_n=a_1\cdot q^{n-1}, וסכום nn האיברים הראשונים הוא Sn=a1(qn−1)q−1S_n=\frac{a_1(q^n-1)}{q-1} כאשר q≠1q\ne1 (וכאשר q=1q=1: Sn=n⋅a1S_n=n\cdot a_1).

דוגמה: בסדרה 8,4,2,1,…8,4,2,1,\dots מתקיים S4=8+4+2+1=15S_4=8+4+2+1=15, ובנוסחה S4=8((12)4−1)12−1=8⋅(−1516)−12=15S_4=\frac{8\left(\left(\frac12\right)^4-1\right)}{\frac12-1}=\frac{8\cdot\left(-\frac{15}{16}\right)}{-\frac12}=15.

סדרת הסכומים החלקיים

סדרה הנדסית אפשר להמשיך בלי סוף: 8,4,2,1,12,…8,4,2,1,\frac12,\dots. את כל האיברים אי אפשר לחבר בדרך הרגילה, כי החיבור לא נגמר. אבל אפשר לחבר איבר אחד, שניים, שלושה, וכן הלאה, ולקבל סדרה חדשה של סכומים.

במדויק: לסדרה אינסופית a1,a2,a3,…a_1,a_2,a_3,\dots מתאימים את סדרת הסכומים החלקיים S1,S2,S3,…S_1,S_2,S_3,\dots, כאשר Sn=a1+a2+⋯+anS_n=a_1+a_2+\dots+a_n הוא סכום nn האיברים הראשונים. מתקיים S1=a1S_1=a_1 ו-Sn+1=Sn+an+1S_{n+1}=S_n+a_{n+1} לכל nn.

בסדרה 8,4,2,1,…8,4,2,1,\dots הסכומים החלקיים הם 8, 12, 14, 15, 15.5,…8,\ 12,\ 14,\ 15,\ 15.5,\dots. בנושא הזה נשאל שתי שאלות: מה קורה לאיברים ana_n כש-nn גדל, ומה קורה לסכומים SnS_n כש-nn גדל.

1. שאיפה לאפס של האיבר הכללי כאשר |q|<1

איבר כללי ששואף לאפס

בסדרה 8,4,2,1,12,14,…8,4,2,1,\frac12,\frac14,\dots האיברים הולכים וקטנים, ומתקרבים ל-00 יותר ויותר. הם אף פעם לא מגיעים ל-00, אבל אפשר להגיע קרוב אליו כמה שרוצים. אומרים שהאיבר הכללי שואף לאפס.

במדויק: האיבר הכללי ana_n שואף לאפס אם לכל מספר חיובי שנבחר, קטן כרצוננו, יש מקום NN בסדרה כך שלכל n>Nn>N מתקיים ∣an∣|a_n| קטן מהמספר שבחרנו. כותבים an→0a_n\to0.

בגרף הראשון האיברים של an=8⋅(12)n−1a_n=8\cdot\left(\frac12\right)^{n-1}: כולם חיוביים ויורדים לכיוון 00. בגרף השני האיברים של an=8⋅(−12)n−1a_n=8\cdot\left(-\frac12\right)^{n-1}: הסימן מתחלף, פעם מעל ציר ה-nn ופעם מתחתיו, אבל המרחק מ-00 (הערך המוחלט) קטן פי 22 בכל צעד. גם כאן an→0a_n\to0.

na_n024682468(1,8)(2,4)(3,2)(4,1)
na_n-6-4-22468(1,8)(2,-4)(3,2)(4,-1)

מה קורה לאיבר הכללי an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}

המנה qqמה קורה ל-ana_n כש-nn גדל
−1<q<1-1<q<1an→0a_n\to0
q=1q=1כל האיברים שווים ל-a1a_1
q=−1q=-1האיברים מתחלפים: a1,−a1,a1,…a_1,-a_1,a_1,\dots
q>1q>1 או q<−1q<-1∣an∣|a_n| גדל בלי גבול

הסיבה: ∣an+1∣=∣q∣⋅∣an∣|a_{n+1}|=|q|\cdot|a_n|. כש-∣q∣<1|q|<1 המרחק מ-00 קטן פי 1∣q∣\frac{1}{|q|} בכל צעד.

הערך המוחלט יורד

אם ∣q∣<1|q|<1, אז ∣a1∣>∣a2∣>∣a3∣>…|a_1|>|a_2|>|a_3|>\dots. לכן ברגע שאיבר אחד קטן בערכו המוחלט ממספר מסוים, כל האיברים שאחריו קטנים ממנו.

דרך הפתרון

מאיזה מקום ∣an∣|a_n| קטן ממספר נתון

כשנתונה סדרה הנדסית עם ∣q∣<1|q|<1, ומספר חיובי ε\varepsilon (קטן ככל שיהיה):

1. כותבים ∣an∣=∣a1∣⋅∣q∣n−1|a_n|=|a_1|\cdot|q|^{n-1}.

2. כותבים את אי-השוויון ∣a1∣⋅∣q∣n−1<ε|a_1|\cdot|q|^{n-1}<\varepsilon ומפשטים אותו לצורה פשוטה של חזקה.

3. מוצאים את nn בניסוי וטעייה: מציבים n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots (או מנחשים מספר קרוב) עד שאי-השוויון מתקיים.

4. בודקים שבמקום הקודם אי-השוויון לא מתקיים. מאותו מקום והלאה הוא מתקיים לכל האיברים.

שים לב

במנה שלילית משווים את הערך המוחלט של האיבר: האיבר −5-5 קטן מ-0.10.1, אבל רחוק מ-00.

שים לב

בשלב הזה מוצאים את המקום בניסוי וטעייה, לא בעזרת לוגריתמים.

דוגמה - מנה שלילית: המקום שממנו ∣an∣<0.1|a_n|<0.1

נתונה סדרה הנדסית שבה a1=80a_1=80 ו-q=−12q=-\frac12.

א. הסבירו מדוע האיבר הכללי שואף לאפס.

ב. מאיזה מקום בסדרה כל האיברים מקיימים ∣an∣<0.1|a_n|<0.1?

פתרון

1. א: ∣q∣=12<1|q|=\frac12<1, ולכן ∣an∣|a_n| קטן פי 22 בכל צעד, ו-an→0a_n\to0.

2. ב: ∣an∣=80⋅(12)n−1=802n−1|a_n|=80\cdot\left(\frac12\right)^{n-1}=\frac{80}{2^{n-1}}.

3. צריך 802n−1<0.1\frac{80}{2^{n-1}}<0.1, כלומר 2n−1>8002^{n-1}>800.

4. ניסוי וטעייה: 29=512<8002^9=512<800, ו-210=1024>8002^{10}=1024>800. לכן n−1=10n-1=10, כלומר n=11n=11.

5. בדיקה: ∣a10∣=80512=532≈0.156>0.1|a_{10}|=\frac{80}{512}=\frac{5}{32}\approx0.156>0.1, ו-∣a11∣=801024=564≈0.078<0.1|a_{11}|=\frac{80}{1024}=\frac{5}{64}\approx0.078<0.1.

6. הערך המוחלט יורד, ולכן מהאיבר ה-1111 והלאה כל האיברים מקיימים את התנאי.

תשובה

א. ∣q∣<1|q|<1. ב. מהאיבר ה-1111 והלאה.

שאלות פתוחות על שאיפה לאפס של האיבר הכללי כאשר |q|<1

2. תנאי ההתכנסות וסכום אינסוף איברים

סכום של אינסוף איברים

נחבר עוד ועוד איברים של 6,3,32,34,…6,3,\frac32,\frac34,\dots: הסכומים החלקיים הם 6, 9, 10.5, 11.25,…6,\ 9,\ 10.5,\ 11.25,\dots. בכל צעד מוסיפים חצי מהמרחק שנשאר עד 1212, ולכן הסכומים מתקרבים ל-1212 יותר ויותר. אומרים שהסכום מתכנס, ושסכום הסדרה הוא 1212.

במדויק: הסכום של סדרה אינסופית מתכנס אם יש מספר SS שהסכומים החלקיים SnS_n מתקרבים אליו כרצוננו: לכל מספר חיובי שנבחר, קטן כרצוננו, יש מקום NN כך שלכל n>Nn>N המרחק ∣Sn−S∣|S_n-S| קטן מהמספר שבחרנו. המספר SS נקרא סכום הסדרה (סכום אינסוף האיברים). אם אין מספר כזה, אומרים שהסכום לא מתכנס.

בגרף הראשון הסכומים החלקיים של 6+3+32+…6+3+\frac32+\dots (q=12q=\frac12): הם עולים ומתקרבים לישר y=12y=12. בגרף השני הסכומים של 6−3+32−…6-3+\frac32-\dots (q=−12q=-\frac12): הם קופצים פעם מעל ופעם מתחת לישר y=4y=4, וגם הם מתקרבים אליו. בשני המקרים הסכום מתכנס.

לעומת זאת, בסדרה 1,2,4,8,…1,2,4,8,\dots (q=2q=2) הסכומים 1,3,7,15,…1,3,7,15,\dots גדלים בלי גבול, והסכום לא מתכנס.

nS_n0246802468101214(1,6)(2,9)(3,10.5)(4,11.25)
nS_n0246801234567(1,6)(2,3)(3,4.5)(4,3.75)

סכום סדרה הנדסית אינסופית

אם ∣q∣<1|q|<1 (כלומר −1<q<1-1<q<1), הסכום של הסדרה ההנדסית האינסופית מתכנס, וסכומה

S=a11−qS=\frac{a_1}{1-q}

הסיבה: Sn=a1(1−qn)1−q=a11−q−a11−q⋅qnS_n=\frac{a_1(1-q^n)}{1-q}=\frac{a_1}{1-q}-\frac{a_1}{1-q}\cdot q^n. כש-∣q∣<1|q|<1 מתקיים qn→0q^n\to0, ולכן SnS_n מתקרב ל-a11−q\frac{a_1}{1-q}.

מתי הסכום מתכנס

המנה qqהסכומים החלקיים SnS_nהאם הסכום מתכנס
−1<q<1-1<q<1מתקרבים ל-a11−q\frac{a_1}{1-q}כן
q=1q=1Sn=n⋅a1S_n=n\cdot a_1, גדל בערכו המוחלט בלי גבוללא
q=−1q=-1מתחלפים: a1,0,a1,0,…a_1,0,a_1,0,\dotsלא
q>1q>1 או q<−1q<-1∣Sn∣|S_n| גדל בלי גבול (כי ∣an∣|a_n| גדל בלי גבול)לא
דרך הפתרון

חישוב סכום של סדרה הנדסית אינסופית

כשנתונה סדרה הנדסית אינסופית ומבקשים את סכומה:

1. מוצאים את a1a_1 ואת המנה q=a2a1q=\frac{a_2}{a_1}.

2. בודקים ש-−1<q<1-1<q<1. אם לא, הסכום לא מתכנס, ועוצרים.

3. מציבים ב-S=a11−qS=\frac{a_1}{1-q}.

שים לב

במנה שלילית שימו לב לסימן במכנה: עבור q=−13q=-\frac13 מתקיים 1−q=1+13=431-q=1+\frac13=\frac43.

שים לב

לא מציבים בנוסחה כש-∣q∣≥1|q|\ge1. ל-3−6+12−…3-6+12-\dots (q=−2q=-2) הנוסחה הייתה נותנת 11, אבל הסכום לא מתכנס.

דוגמה - בדיקת תנאי ההתכנסות לפני חישוב הסכום

לגבי כל סדרה הנדסית אינסופית קבעו אם הסכום שלה מתכנס. אם כן, חשבו אותו.

א. 20,15,454,…20,15,\frac{45}{4},\dots

ב. 3,−6,12,…3,-6,12,\dots

ג. 36,−12,4,…36,-12,4,\dots

פתרון

מחשבים לכל סדרה את המנה, בודקים את התנאי −1<q<1-1<q<1, ורק אז מציבים בנוסחה.

1. א: q=1520=34q=\frac{15}{20}=\frac34. מתקיים −1<34<1-1<\frac34<1, ולכן S=201−34=2014=80S=\frac{20}{1-\frac34}=\frac{20}{\frac14}=80.

2. ב: q=−63=−2q=\frac{-6}{3}=-2. מתקיים q<−1q<-1, ולכן הסכום לא מתכנס.

3. ג: q=−1236=−13q=\frac{-12}{36}=-\frac13. מתקיים −1<−13<1-1<-\frac13<1, ולכן S=361+13=3643=27S=\frac{36}{1+\frac13}=\frac{36}{\frac43}=27.

תשובה

א. 8080. ב. הסכום לא מתכנס. ג. 2727.

שאלות פתוחות על תנאי ההתכנסות וסכום אינסוף איברים

3. מציאת האיבר הראשון או המנה מתוך סכום אינסופי

מהסכום אל האיבר הראשון והמנה

הנוסחה S=a11−qS=\frac{a_1}{1-q} קושרת שלושה מספרים: הסכום, האיבר הראשון והמנה. לכן אפשר להשתמש בה גם בכיוון ההפוך: כשהסכום נתון, מוצאים ממנו את a1a_1 או את qq.

במדויק: אם הסכום של סדרה הנדסית אינסופית מתכנס ושווה ל-SS, אז −1<q<1-1<q<1, q≠0q\ne0, ו-a1=S(1−q)a_1=S(1-q). כל ערך של qq שמתקבל מהמשוואות חייב לקיים את התנאים האלה; ערך שלא מקיים אותם נפסל.

משוואה אחת מספיקה כשחסר רק נעלם אחד: אם נתונים SS ו-a1a_1, מוצאים את qq. למשל S=12S=12 ו-a1=6a_1=6 נותנים 6=12(1−q)6=12(1-q), כלומר q=12q=\frac12.

כשחסרים גם a1a_1 וגם qq, צריך נתון נוסף, ופותרים מערכת של שתי משוואות.

האיבר הראשון והמנה מתוך הסכום

a1=S(1−q)q=1−a1Sa_1=S(1-q)\qquad q=1-\frac{a_1}{S}

בשני המקרים בודקים בסוף ש-−1<q<1-1<q<1 ו-q≠0q\ne0.

אילו סכומים אפשריים כש-a1a_1 נתון

כש-−1<q<1-1<q<1 מתקיים 0<1−q<20<1-q<2. לכן:

•אם a1>0a_1>0, אז S>a12S>\frac{a_1}{2}.

•אם a1<0a_1<0, אז S<a12S<\frac{a_1}{2}.

בנוסף S≠a1S\ne a_1, כי q≠0q\ne0.

דרך הפתרון

נתון הסכום ועוד נתון

כשנתון סכום הסדרה האינסופית SS, ועוד קשר בין איברים:

1. כותבים a11−q=S\frac{a_1}{1-q}=S.

2. כותבים את הנתון הנוסף בעזרת a1a_1 ו-qq, לפי an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}.

3. מצמצמים לנעלם אחד: מציבים a1=S(1−q)a_1=S(1-q), או מחלקים משוואה במשוואה כש-a1a_1 מופיע בשתיהן.

4. פוסלים כל פתרון שלא מקיים −1<q<1-1<q<1, q≠0q\ne0.

5. מציבים את qq שנשאר ומוצאים את a1a_1.

שים לב

מקבלים לפעמים שני ערכים ל-qq. ערך כמו q=85q=\frac85 נפסל: בסדרה כזאת הסכום לא מתכנס.

שים לב

בסדרה הנדסית שסכומה מתכנס, "הסדרה אינה עולה ואינה יורדת" אומר שהסימנים מתחלפים, כלומר q<0q<0. נתון כזה בוחר בין qq חיובי ל-qq שלילי.

דוגמה א - נתונים הסכום והאיבר השני: ערך אחד נפסל

סכום של סדרה הנדסית אינסופית הוא 2525. האיבר השני בסדרה הוא −24-24.

מצאו את האיבר הראשון ואת מנת הסדרה.

פתרון

נתון: S=25S=25, a2=−24a_2=-24. המטרה: a1a_1 ו-qq.

1. מהסכום: a11−q=25\frac{a_1}{1-q}=25, ולכן a1=25(1−q)a_1=25(1-q).

2. האיבר השני: a1q=−24a_1q=-24.

3. מציבים: 25(1−q)q=−2425(1-q)q=-24, ואחרי סידור 25q2−25q−24=025q^2-25q-24=0.

4. פותרים: q=25±625+240050=25±5550q=\frac{25\pm\sqrt{625+2400}}{50}=\frac{25\pm55}{50}, ולכן q=85q=\frac85 או q=−35q=-\frac35.

5. q=85q=\frac85 לא מקיים −1<q<1-1<q<1, ולכן נפסל. נשאר q=−35q=-\frac35.

6. a1=25(1+35)=40a_1=25\left(1+\frac35\right)=40. בדיקה: a2=40⋅(−35)=−24a_2=40\cdot\left(-\frac35\right)=-24 ו-401+35=25\frac{40}{1+\frac35}=25.

תשובה

a1=40a_1=40, q=−35q=-\frac35.

דוגמה ב - הסכום פי מספר מהאיבר הראשון: a1a_1 מצטמצם

סכום של סדרה הנדסית אינסופית גדול פי 2.52.5 מהאיבר הראשון שלה. האיבר השני בסדרה הוא 1212.

א. מצאו את מנת הסדרה.

ב. מצאו את האיבר הראשון ואת סכום הסדרה.

פתרון

נתון: S=2.5a1S=2.5a_1, a2=12a_2=12. המטרה: qq, a1a_1 ו-SS.

1. א: a11−q=52a1\frac{a_1}{1-q}=\frac52a_1. מחלקים ב-a1≠0a_1\ne0: 11−q=52\frac{1}{1-q}=\frac52, כלומר 1−q=251-q=\frac25, ולכן q=35q=\frac35.

2. q=35q=\frac35 מקיים −1<q<1-1<q<1.

3. ב: a2=a1⋅35=12a_2=a_1\cdot\frac35=12, ולכן a1=20a_1=20.

4. S=52⋅20=50S=\frac52\cdot20=50. בדיקה: 201−35=2025=50\frac{20}{1-\frac35}=\frac{20}{\frac25}=50.

תשובה

א. q=35q=\frac35. ב. a1=20a_1=20, S=50S=50.

שאלות פתוחות על מציאת האיבר הראשון או המנה מתוך סכום אינסופי

4. שבר עשרוני מחזורי כסכום סדרה הנדסית אינסופית

שבר עשרוני מחזורי

כשמחלקים 11 ב-33 מקבלים 0.333…0.333\dots: הספרה 33 חוזרת בלי סוף. שבר כזה נקרא שבר עשרוני מחזורי, ומסמנים אותו בקו מעל הספרות שחוזרות: 0.3‾0.\overline{3}.

במדויק: שבר עשרוני מחזורי הוא שבר עשרוני אינסופי שבו, החל מספרה מסוימת אחרי הנקודה העשרונית, אותו גוש של ספרות (המחזור, שאינו 00 בלבד) חוזר שוב ושוב בלי סוף. הערך שלו הוא החלק שלפני המחזור ועוד סכום של סדרה הנדסית אינסופית: כל הופעה של המחזור היא איבר, והמנה היא 110k\frac{1}{10^k}, כאשר kk מספר הספרות במחזור.

למשל 0.3‾=0.3+0.03+0.003+…0.\overline{3}=0.3+0.03+0.003+\dots. זו סדרה הנדסית עם a1=0.3a_1=0.3 ו-q=0.1q=0.1, ולכן

0.3‾=0.31−0.1=0.30.9=130.\overline{3}=\frac{0.3}{1-0.1}=\frac{0.3}{0.9}=\frac13

הסכומים החלקיים 0.3, 0.33, 0.333,…0.3,\ 0.33,\ 0.333,\dots הם בדיוק השברים העשרוניים הסופיים שמתקרבים ל-13\frac13.

מחזור שמתחיל מיד אחרי הנקודה

אם החלק השלם הוא 00, והמחזור הוא גוש של kk ספרות שמתחיל מיד אחרי הנקודה, ו-mm הוא המספר שהספרות האלה יוצרות, אז a1=m10ka_1=\frac{m}{10^k} ו-q=110kq=\frac{1}{10^k}, והסכום הוא

a11−q=m10k−1\frac{a_1}{1-q}=\frac{m}{10^k-1}

כלומר mm חלקי מספר שבנוי מ-kk ספרות 99. למשל 0.7‾=790.\overline{7}=\frac79, 0.45‾=4599=5110.\overline{45}=\frac{45}{99}=\frac{5}{11}.

דרך הפתרון

הפיכת שבר מחזורי לשבר פשוט

כשנתון שבר עשרוני מחזורי:

1. מפרידים את החלק שלפני המחזור (חלק סופי) מהחלק המחזורי.

2. כותבים את החלק המחזורי כסכום אינסופי: a1a_1 הוא ההופעה הראשונה של המחזור, במקום שלה אחרי הנקודה.

3. המנה: q=110kq=\frac{1}{10^k}, כאשר kk מספר הספרות במחזור.

4. מחשבים a11−q\frac{a_1}{1-q}, מוסיפים את החלק הסופי ומצמצמים.

שים לב

a1a_1 נקבע לפי המקום של המחזור: ב-0.05‾0.0\overline{5} האיבר הראשון הוא 0.050.05, לא 0.50.5.

שים לב

0.9‾=0.91−0.1=10.\overline{9}=\frac{0.9}{1-0.1}=1. זה לא "כמעט 11", זה בדיוק 11: הסכום של הסדרה הוא 11.

דוגמה א - המחזור מתחיל מיד אחרי הנקודה

הציגו את 0.27‾=0.272727…0.\overline{27}=0.272727\dots כסכום של סדרה הנדסית אינסופית, ומצאו את השבר הפשוט ששווה לו.

פתרון

1. המחזור הוא 2727 (שתי ספרות): 0.27‾=0.27+0.0027+0.000027+…0.\overline{27}=0.27+0.0027+0.000027+\dots

2. סדרה הנדסית: a1=0.27=27100a_1=0.27=\frac{27}{100}, q=1100q=\frac{1}{100}, ו-−1<q<1-1<q<1.

3. הסכום: 271001−1100=2710099100=2799=311\frac{\frac{27}{100}}{1-\frac{1}{100}}=\frac{\frac{27}{100}}{\frac{99}{100}}=\frac{27}{99}=\frac{3}{11}.

תשובה

0.27‾=3110.\overline{27}=\frac{3}{11}

דוגמה ב - חלק סופי לפני המחזור

מצאו את השבר הפשוט ששווה ל-2.318‾=2.3181818…2.3\overline{18}=2.3181818\dots

פתרון

1. מפרידים: 2.318‾=2.3+0.018‾2.3\overline{18}=2.3+0.0\overline{18}.

2. החלק המחזורי: 0.018‾=0.018+0.00018+…0.0\overline{18}=0.018+0.00018+\dots. סדרה הנדסית עם a1=181000a_1=\frac{18}{1000} ו-q=1100q=\frac{1}{100}.

3. הסכום שלו: 18100099100=18990=155\frac{\frac{18}{1000}}{\frac{99}{100}}=\frac{18}{990}=\frac{1}{55}.

4. מחברים: 2.3+155=2310+155=253110+2110=255110=51222.3+\frac{1}{55}=\frac{23}{10}+\frac{1}{55}=\frac{253}{110}+\frac{2}{110}=\frac{255}{110}=\frac{51}{22}.

5. בדיקה: 51:22=2.31818…51:22=2.31818\dots

תשובה

2.318‾=51222.3\overline{18}=\frac{51}{22}

שאלות פתוחות על שבר עשרוני מחזורי כסכום סדרה הנדסית אינסופית

5. בעיות משולבות עם סכום אינסופי (גאומטריה, פרמטרים)

תהליך אינסופי ופרמטר במנה

יש תהליכים שחוזרים בלי סוף, ובכל פעם הכמות קטנה פי אותו מספר. למשל: מחברים את אמצעי הצלעות של ריבוע ומקבלים ריבוע קטן יותר; בתוכו שוב מחברים את אמצעי הצלעות, וכך הלאה. השטחים של הריבועים יוצרים סדרה הנדסית אינסופית. בשאלות אחרות המנה תלויה בפרמטר, ושואלים עבור אילו ערכים הסכום מתכנס.

במדויק: בבעיה כזאת מתאימים לכל שלב nn מספר ana_n (שטח, היקף, אורך). אם לכל nn מתקיים an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n עם אותו qq, ו-−1<q<1-1<q<1, אז סכום הכמויות בכל השלבים הוא a11−q\frac{a_1}{1-q}. כשהמנה תלויה בפרמטר, הסדרה היא סדרה הנדסית שסכומה מתכנס בדיוק עבור הערכים שבהם a1≠0a_1\ne0, q≠0q\ne0 ו-−1<q<1-1<q<1.

בסרטוט: הריבוע ABCDABCD, בתוכו הריבוע EFGHEFGH שקודקודיו באמצעי הצלעות של ABCDABCD, ובתוכו הריבוע IJKLIJKL שקודקודיו באמצעי הצלעות של EFGHEFGH. בכל שלב השטח קטן פי 22: אם צלע ABCDABCD היא 88, השטחים הם 64, 32, 16,…64,\ 32,\ 16,\dots. יש אינסוף ריבועים, אבל סכום השטחים שלהם סופי: 641−12=128\frac{64}{1-\frac12}=128.

ABCDEFGHIJKL

ריבוע שקודקודיו באמצעי הצלעות של ריבוע

אם צלע הריבוע היא aa, צלע הריבוע שקודקודיו באמצעי צלעותיו היא a2\frac{a}{\sqrt2} (לפי משפט פיתגורס: (a2)2+(a2)2\sqrt{\left(\frac a2\right)^2+\left(\frac a2\right)^2}). לכן:

•הצלעות וההיקפים הם סדרה הנדסית עם q=12q=\frac{1}{\sqrt2}.

•השטחים הם סדרה הנדסית עם q=12q=\frac12.

סכום כל האיברים חוץ מהראשון

בסדרה הנדסית אינסופית שסכומה SS, סכום האיברים מהאיבר השני והלאה הוא S−a1S-a_1. זה גם סכום של סדרה הנדסית אינסופית: a21−q\frac{a_2}{1-q}.

דרך הפתרון

בעיה גאומטרית עם סכום אינסופי

כשבנייה חוזרת בלי סוף, ושואלים על הסכום של כל השלבים:

1. מגדירים במילים מה זה ana_n (למשל "שטח הריבוע ה-nn").

2. מראים שהיחס an+1an\frac{a_{n+1}}{a_n} זהה לכל nn, ומוצאים את qq.

3. בודקים ש-−1<q<1-1<q<1.

4. מחשבים a11−q\frac{a_1}{1-q} ועונים במילים.

דרך הפתרון

סדרה שהמנה שלה תלויה בפרמטר

כשהאיברים או המנה תלויים בפרמטר xx:

1. מוצאים את המנה qq כביטוי ב-xx.

2. פותרים −1<q<1-1<q<1, ומוציאים ערכים שבהם q=0q=0 או a1=0a_1=0.

3. מבטאים את הסכום S=a11−qS=\frac{a_1}{1-q} בעזרת xx ומפשטים.

4. כששואלים עבור איזה xx הסכום שווה למספר נתון: פותרים, ובודקים שהפתרון נמצא בתחום מצעד 2.

שים לב

היחס בין השטחים הוא ריבוע היחס בין הצלעות: צלע קטנה פי 2\sqrt2, שטח קטן פי 22.

שים לב

פתרון של המשוואה S=S= מספר שיוצא מחוץ לתחום ההתכנסות נפסל: עבורו אין לסדרה סכום.

דוגמה א - ריבועים באמצעי הצלעות: סכום השטחים וההיקפים

צלע הריבוע ABCDABCD היא 88 ס"מ. מחברים את אמצעי הצלעות שלו ומקבלים ריבוע שני. מחברים את אמצעי הצלעות של הריבוע השני ומקבלים ריבוע שלישי, וכך הלאה בלי סוף.

א. מצאו את סכום השטחים של כל הריבועים.

ב. מצאו את סכום ההיקפים של כל הריבועים.

פתרון

נתון: צלע הריבוע הראשון 88, וכל ריבוע בנוי מאמצעי הצלעות של הקודם. המטרה: סכום כל השטחים וסכום כל ההיקפים.

1. צלע של ריבוע שבנוי מאמצעי הצלעות של ריבוע עם צלע aa: (a2)2+(a2)2=a2\sqrt{\left(\frac a2\right)^2+\left(\frac a2\right)^2}=\frac{a}{\sqrt2}. זה נכון לכל ריבוע בבנייה.

2. א: השטחים: a1=64a_1=64, ובכל שלב השטח קטן פי (2)2=2\left(\sqrt2\right)^2=2, כלומר q=12q=\frac12. סכום השטחים: 641−12=128\frac{64}{1-\frac12}=128.

3. ב: ההיקפים: a1=4⋅8=32a_1=4\cdot8=32, ו-q=12q=\frac{1}{\sqrt2}. מתקיים −1<q<1-1<q<1.

4. סכום ההיקפים: 321−12=3222−1=322(2+1)2−1=64+322≈109.25\frac{32}{1-\frac{1}{\sqrt2}}=\frac{32\sqrt2}{\sqrt2-1}=\frac{32\sqrt2\left(\sqrt2+1\right)}{2-1}=64+32\sqrt2\approx109.25.

תשובה

א. 128128 סמ"ר. ב. 64+322≈109.2564+32\sqrt2\approx109.25 ס"מ.

דוגמה ב - מנה עם פרמטר: תחום ההתכנסות וערך הסכום

נתונה סדרה הנדסית אינסופית: a1=6a_1=6, והמנה היא q=x−23q=\frac{x-2}{3}.

א. עבור אילו ערכי xx הסכום של הסדרה מתכנס?

ב. הביעו את סכום הסדרה בעזרת xx.

ג. עבור איזה ערך של xx הסכום הוא 99?

ד. האם יש ערך של xx שעבורו הסכום הוא 22? נמקו.

פתרון

נתון: a1=6a_1=6, q=x−23q=\frac{x-2}{3}. המטרה: תחום ההתכנסות, הסכום כביטוי, ופתרון של S=9S=9 ושל S=2S=2.

1. א: צריך −1<x−23<1-1<\frac{x-2}{3}<1, כלומר −3<x−2<3-3<x-2<3, ולכן −1<x<5-1<x<5. בנוסף q≠0q\ne0, כלומר x≠2x\ne2.

2. ב: S=61−x−23=65−x3=185−xS=\frac{6}{1-\frac{x-2}{3}}=\frac{6}{\frac{5-x}{3}}=\frac{18}{5-x}.

3. ג: 185−x=9\frac{18}{5-x}=9, ולכן 5−x=25-x=2 ו-x=3x=3. הערך בתחום (−1<3<5-1<3<5, 3≠23\ne2).

4. ד: 185−x=2\frac{18}{5-x}=2 נותן 5−x=95-x=9, כלומר x=−4x=-4. אבל −4-4 לא בתחום −1<x<5-1<x<5, ושם הסכום לא מתכנס. לכן אין ערך כזה.

תשובה

א. −1<x<5-1<x<5, x≠2x\ne2. ב. S=185−xS=\frac{18}{5-x}. ג. x=3x=3. ד. לא: x=−4x=-4 מחוץ לתחום ההתכנסות.

שאלות פתוחות על בעיות משולבות עם סכום אינסופי (גאומטריה, פרמטרים)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.