תזכורת: סדרה, מקום ואיבר
סדרה היא רשימה של מספרים לפי סדר: איבר ראשון, איבר שני, איבר שלישי וכן הלאה. את האיבר שבמקום מסמנים . בסדרה מתקיים ו-.
במדויק: סדרה היא פונקציה שמתאימה לכל מקום מספר ממשי אחד . בסדרה אינסופית הוא כל מספר טבעי . בסדרה סופית הוא אחד המספרים , ו- הוא מספר האיברים.
הוא המקום של האיבר, והוא תמיד מספר טבעי. הוא הערך של האיבר, והוא יכול להיות כל מספר ממשי: שלילי, שבר וכו'.
סדרה מתארים במילים, בטבלת ערכים, בנוסחה לפי מקום, בכלל נסיגה ובגרף של נקודות .
תזכורת: סדרה חשבונית
בסדרה מוסיפים כל פעם . זו סדרה חשבונית, ובנושא הזה נשווה אליה את הסדרה ההנדסית.
במדויק: סדרה היא חשבונית אם יש מספר קבוע (ההפרש) כך שלכל איבר שיש אחריו איבר מתקיים . האיבר הכללי: .
בסדרה חשבונית מוסיפים בכל צעד אותו מספר. בסדרה הנדסית כופלים בכל צעד באותו מספר. בגרף, הנקודות של סדרה חשבונית נמצאות על ישר.
1. הגדרה, מנה ואיבר כללי
סדרה הנדסית ומנת הסדרה
בסדרה כל איבר גדול פי מהאיבר שלפניו. סדרה שבה עוברים מאיבר לאיבר בכפל באותו מספר נקראת סדרה הנדסית. המספר שכופלים בו נקרא מנת הסדרה, ומסמנים אותו .
במדויק: סדרה (סופית או אינסופית) היא סדרה הנדסית אם ויש מספר כך שלכל איבר שיש אחריו איבר מתקיים . המספר הוא מנת הסדרה. מהתנאים נובע שאף איבר אינו , ולכן לכל .
הסדרה בטבלת ערכים:
עוד דוגמאות: היא הנדסית עם . היא הנדסית עם . הסדרה אינה הנדסית, כי .
האיבר הכללי
בסדרה הנדסית עם איבר ראשון ומנה :
מ- עד כופלים ב- בדיוק פעמים. למשל .
הוכחה שסדרה היא (או אינה) הנדסית
כשנתונה נוסחה של האיבר הכללי :
1. כדי להוכיח שהיא הנדסית: בודקים ש-, ומחשבים את המנה באופן כללי, עם . אם יוצא מספר קבוע שלא תלוי ב-, הסדרה הנדסית, והמספר הזה הוא .
2. כדי להוכיח שאינה הנדסית: מספיקה דוגמה נגדית. מחשבים שלושה איברים עוקבים ומראים ש- (או שאחד האיברים הוא ).
בדיקה של כמה איברים במחשבון אינה הוכחה שהסדרה הנדסית. צריך להראות שהמנה קבועה לכל .
ב- רק בחזקה, לא . למשל , ולא .
דוגמה א - הוכחה שהסדרה הנדסית
נתונה הסדרה .
א. הוכיחו שהסדרה הנדסית, ומצאו את ואת .
ב. באיזה מקום בסדרה נמצא האיבר ?
1. א: מחשבים את המנה באופן כללי: . המנה לא תלויה ב-.
2. . לכן הסדרה הנדסית, עם ו-.
3. ב: פותרים , כלומר .
4. לכן , ו-. בדיקה: .
א. הנדסית, , . ב. במקום ה-.
דוגמה ב - הפרכה בעזרת דוגמה נגדית
נתונה הסדרה . האם הסדרה הנדסית?
1. מחשבים שלושה איברים ראשונים: , , .
2. המנות: ו-.
3. המנות שונות, ולכן אין מנה קבועה. הדוגמה הנגדית הזאת מספיקה.
לא, כי .
2. כלל נסיגה של סדרה הנדסית וחוקי חזקות
כלל נסיגה של סדרה הנדסית
את הסדרה אפשר לתאר גם כך: "האיבר הראשון הוא , וכל איבר הוא פי מהקודם". תיאור שאומר איך מקבלים איבר מהאיבר שלפניו נקרא כלל נסיגה.
במדויק: כלל נסיגה של סדרה הנדסית הוא זוג נתונים: האיבר הראשון , והכלל לכל טבעי, כאשר ו- מספרים קבועים. בלי הסדרה לא נקבעת.
אותה סדרה בשני הייצוגים:
- לפי מקום: . מציבים ומקבלים מיד כל איבר, למשל .
- כלל נסיגה: , . כדי להגיע ל- עוברים על כל האיברים שלפניו.
כלל הנסיגה
המספר שכופלים בו את הוא המנה .
חוקי חזקות עם מעריך שלם
עבור , ומספר טבעי : היא מכפלה של גורמים ששווים ל-, ו-. לכל מעריכים שלמים ו-:
-
-
-
- ו-
מעבר בין נוסחה לפי מקום לכלל נסיגה
ב- האיבר הראשון הוא , לא . אפשר לכתוב מחדש: .
, לא . מעריך שלילי לא הופך את החזקה לשלילית.
כלל נסיגה עם חיבור, כמו , אינו מהצורה . עם : , ו-, ולכן הסדרה הזאת אינה הנדסית.
דוגמה א - מנוסחה עם מעריך שלילי לכלל נסיגה
נתונה הסדרה . רשמו כלל נסיגה לסדרה.
1. מוצאים את האיבר הראשון: .
2. מחשבים את המנה בעזרת חוקי החזקות: . המנה לא תלויה ב-.
3. בדיקה: .
, .
דוגמה ב - מכלל נסיגה לנוסחה, עם מנה שלילית
סדרה מוגדרת על ידי כלל הנסיגה , .
א. רשמו את האיבר הכללי.
ב. חשבו את .
1. א: האיבר הראשון , ובכל צעד כופלים ב-. לכן , ו-.
2. ב: .
3. בדיקה לפי כלל הנסיגה: .
א. . ב. .
3. מציאת האיבר הראשון והמנה משני איברים נתונים
סדרה נקבעת על ידי ו-
כדי לדעת את כל הסדרה ההנדסית מספיק לדעת שני מספרים: ו-. לכן כשנותנים לנו שני נתונים על הסדרה, אפשר בדרך כלל למצוא את שניהם.
במדויק: כל נתון על סדרה הנדסית (ערך של איבר, קשר בין איברים, סכום של איברים) נותן משוואה בשני הנעלמים ו-, כאשר כל איבר כותבים כ-. שני נתונים נותנים מערכת של שתי משוואות. למערכת יכולים להיות פתרון אחד, כמה פתרונות, או אף פתרון.
למשל הנתונים ו- נותנים ו-. מחלוקה , ולכן יש שתי סדרות: () ו- ().
הקשר בין שני איברים
לכל שני מקומות ו-:
למשל .
מציאת ו- משני נתונים
כשנתונים שני קשרים בין איברים של סדרה הנדסית:
1. כותבים כל איבר בעזרת ו-.
2. אם צריך, מוציאים גורם משותף (למשל ).
3. מחלקים משוואה במשוואה. מצטמצם, ונשארת משוואה ב- בלבד.
4. פותרים. כשמתקבל עם זוגי: אם יש שני ערכים, מספר והנגדי שלו; אם אין פתרון. עם אי-זוגי יש ערך אחד.
5. מציבים את באחת המשוואות ומוצאים את .
6. בודקים כל פתרון מול שאר הנתונים (למשל "כל האיברים חיוביים").
נותן או . מי ששוכח את מפסיד סדרה שלמה.
מותר לחלק משוואה במשוואה כי בסדרה הנדסית אף איבר אינו , וגם .
דוגמה - שני איברים נתונים: מחלקים
בסדרה הנדסית ו-.
א. מצאו את ואת .
ב. חשבו את .
נתון: , . המטרה: , ו-.
1. כותבים: ו-.
2. מחלקים: . המעריך אי-זוגי, ויש ערך אחד: , כי .
3. מציבים: , ולכן .
4. ב: .
א. , . ב. .
4. סכום n איברים
סכום האיברים הראשונים
הרבה פעמים צריך לחבר כמה איברים ראשונים של סדרה: כמה כסף נחסך בסך הכול, כמה גרגירי אורז יש על כל הלוח. בסדרה הנדסית יש נוסחה שחוסכת את החיבור.
במדויק: הוא סכום האיברים הראשונים של הסדרה: . למשל ו-. הסדרה נקראת סדרת הסכומים החלקיים.
מאיפה הנוסחה: כופלים את ב- ומקבלים . מחסרים, וכל האיברים באמצע מצטמצמים: . לכן , ואם מחלקים ב-.
דוגמה: , ובנוסחה .
סכום סדרה הנדסית
אם , כל האיברים שווים ל-, ו-.
איבר מתוך סדרת הסכומים
כי ו- שונים רק באיבר .
שאלות על הסכום
כשהשאלה עוסקת בסכום האיברים הראשונים של סדרה הנדסית:
בנוסחה הוא מספר האיברים שמחברים, לא הערך של האיבר האחרון.
אפשר לכתוב גם (). זה אותו מספר: הכפלנו מונה ומכנה ב-. הצורה הזאת נוחה כש-.
דוגמה א - נתונים האיבר הראשון והאחרון
חשבו את הסכום , אם ידוע שהמחוברים הם איברים עוקבים בסדרה הנדסית.
1. ו-.
2. מספר האיברים: , כלומר . לכן .
3. הסכום: .
דוגמה ב - נתונה נוסחה של סדרת הסכומים
סכום האיברים הראשונים של סדרה הוא , לכל טבעי. הוכיחו שהסדרה הנדסית, ומצאו את ואת .
נתון: . המטרה: להראות שהסדרה הנדסית, ולמצוא ו-.
1. .
2. עבור : .
3. גם ל- הנוסחה נותנת . לכן לכל .
4. לכל , ולכן הסדרה הנדסית.
הסדרה הנדסית, , .
5. ייצוג גרפי וסוגי סדרות: עולה, יורדת ומתחלפת סימן
הגרף של סדרה וסוגי סדרות
את הסדרה אפשר לצייר: לכל מקום מסמנים את הנקודה . בגרף רואים מיד אם הסדרה עולה, יורדת, או קופצת מעל ציר ה- ומתחתיו.
במדויק: הגרף של סדרה הוא קבוצת הנקודות לכל מקום בסדרה. זה גרף של נקודות נפרדות: אין בו נקודות בין ל-. סדרה היא:
- עולה אם לכל .
- יורדת אם לכל .
- קבועה אם לכל .
- מתחלפת סימן אם כל שני איברים עוקבים הם בסימנים הפוכים, כלומר לכל .
שלוש סדרות הנדסיות: עולה (), יורדת (), ו- מתחלפת סימן ().
סימן המנה וסימן
הסימן של האיברים
•אם , לכל האיברים אותו סימן כמו ל-.
•אם , האיברים במקומות האי-זוגיים בסימן של , והאיברים במקומות הזוגיים בסימן ההפוך.
•בסדרה הנדסית אף איבר אינו .
קצב השינוי: הנדסית מול חשבונית
בסדרה חשבונית ההפרש קבוע. בסדרה הנדסית
כלומר ההפרש פרופורציוני לאיבר עצמו. כש- ו- ההפרשים גדלים פי בכל צעד, ולכן הקפיצות הולכות וגדלות.
"יורדת" לא אומר "שלילית": יורדת (, ), ו- עולה (, ). כדי לקבוע צריך גם את וגם את הסימן של .
לא מחברים את הנקודות בקו: לסדרה אין איבר במקום .
סדרה הנדסית עולה (, ) עוקפת בסוף סדרה חשבונית שמתחילה גבוה ממנה. השוואה של עם :
דוגמה - ארבעה מקרים של מנה וסימן האיבר הראשון
קבעו לגבי כל סדרה אם היא עולה, יורדת, קבועה או מתחלפת סימן:
א.
ב.
ג.
ד. ,
1. א: ו-. האיברים עולים.
2. ב: ו-. האיברים שליליים ומתקרבים ל- מלמטה, כלומר עולים.
3. ג: . האיברים מתחלפים בסימן.
4. ד: ו-. האיברים יורדים.
א. עולה. ב. עולה. ג. מתחלפת סימן. ד. יורדת.
6. פעולות על סדרה הנדסית ותכונותיה
פעולה על איברי סדרה
מסדרה נתונה אפשר לבנות סדרה חדשה: לכפול כל איבר ב-, להעלות כל איבר בריבוע, להוסיף לכל איבר . השאלה היא אם הסדרה החדשה עדיין הנדסית.
במדויק: פעולה על איברי הסדרה יוצרת סדרה חדשה , שבה כל איבר מחושב מהאיבר שבאותו מקום (למשל ), או מאיברים של שתי סדרות באותו מקום (למשל ). הפעולה משמרת את התכונה אם הנדסית לכל סדרה הנדסית .
כפל בקבוע מותח את הגרף לגובה: הנקודות של גבוהות פי מהנקודות של , באותם מקומות. כאן ו-, ושתיהן עם .
פעולות שמשמרות סדרה הנדסית
הנדסית עם מנה , ו- הנדסית עם מנה :
שלושה איברים עוקבים: הממוצע ההנדסי
שלושה מספרים שונים מאפס (בסדר הזה) הם איברים עוקבים בסדרה הנדסית אם ורק אם
ואז . כשהמספרים חיוביים, הוא הממוצע ההנדסי של ו-.
בדיקה אם סדרה שנבנתה מסדרה הנדסית היא הנדסית
כשנתונה סדרה חדשה שנבנתה מסדרה הנדסית :
1. כותבים את ואת בעזרת (או בעזרת ו-).
2. מחשבים . אם יוצא קבוע (ו-), הסדרה הנדסית.
3. אם לא, מחשבים ומראים שתי מנות שונות: דוגמה נגדית.
הורסת את התכונה: הם הנדסית, אבל לא, כי .
לבד לא מספיק כשיש אפס: מקיימים אותו, אבל אינם סדרה הנדסית.
דוגמה א - פעולה שמשמרת ופעולה שהורסת
היא סדרה הנדסית עם ו-. נגדיר ו-. בדקו אם כל אחת מהסדרות ו- הנדסית.
1. : , ו-. לכן הנדסית עם מנה :
2. : האיברים הם , ולכן , , .
3. ו-. המנות שונות, ולכן אינה הנדסית.
הנדסית עם מנה . אינה הנדסית.
דוגמה ב - ביטויים שהם שלושה איברים עוקבים
המספרים , , הם (בסדר הזה) שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית. מצאו את ואת מנת הסדרה.
נתון: שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית. המטרה: ו-.
1. האיבר האמצעי בריבוע שווה למכפלת שכניו: .
2. פותחים: , כלומר , ולכן או .
3. : המספרים . כולם שונים מאפס, ו-.
4. : המספרים . כולם שונים מאפס, ו-.
ואז , או ואז .
7. תת-סדרות וסדרות משולבות
תת-סדרה וסדרה משולבת
אפשר להסתכל על סדרה בדילוגים: לקחת רק את האיברים במקומות האי-זוגיים , או רק את האיברים במקומות הזוגיים . כך מקבלים תת-סדרה.
במדויק: תת-הסדרה של המקומות האי-זוגיים היא , ותת-הסדרה של המקומות הזוגיים היא , לכל טבעי. סדרה משולבת בנויה משתי סדרות נתונות ו-: האיברים שלה במקומות האי-זוגיים הם איברי לפי הסדר, והאיברים במקומות הזוגיים הם איברי לפי הסדר. כלומר ו- לכל טבעי.
בסדרה () המקומות האי-זוגיים נותנים והמקומות הזוגיים נותנים . שתיהן הנדסיות עם מנה .
סדרה משולבת, למשל: . במקומות האי-זוגיים (הנדסית, מנה ), ובמקומות הזוגיים (חשבונית, הפרש ). הסדרה כולה לא הנדסית ולא חשבונית.
תת-סדרות של סדרה הנדסית
אם הנדסית עם מנה :
- הנדסית עם איבר ראשון ומנה .
- הנדסית עם איבר ראשון ומנה .
כי בין שני מקומות שההפרש ביניהם כופלים ב- פעמיים.
סכום בסדרה משולבת
כשנתונה סדרה משולבת ומחפשים איבר או סכום:
1. מפרידים לשתי תת-סדרות: מקומות אי-זוגיים ומקומות זוגיים.
2. לכל תת-סדרה מוצאים את החוק שלה (איבר ראשון ומנה או הפרש), עם מספור חדש
3. מתרגמים מקום: הוא האיבר ה- בתת-הסדרה האי-זוגית, ו- הוא האיבר ה- בתת-הסדרה הזוגית.
4. ב- האיברים הראשונים יש איברים מכל תת-סדרה. ב- האיברים הראשונים יש איברים אי-זוגיים ו- זוגיים. הסכום הוא סכום שני הסכומים.
הוא האיבר ה- בתת-הסדרה האי-זוגית, כי . מי שמחשב אותו כאיבר ה- שלה טועה.
דוגמה א - סכום האיברים במקומות הזוגיים
בסדרה הנדסית ו-. חשבו את סכום האיברים שבמקומות הזוגיים מבין האיברים הראשונים.
נתון: , . המטרה: .
1. האיברים במקומות הזוגיים הם סדרה הנדסית עם איבר ראשון ומנה .
2. מ- עד יש איברים.
3. הסכום: .
דוגמה ב - סדרה משולבת: הנדסית וחשבונית
בסדרה האיברים במקומות האי-זוגיים הם סדרה הנדסית שאיברה הראשון ומנתה . האיברים במקומות הזוגיים הם סדרה חשבונית שאיברה הראשון והפרשה .
א. מצאו את ואת .
ב. חשבו את סכום האיברים הראשונים.
נתון: חוק לכל תת-סדרה. המטרה: , ו-.
1. א: הוא האיבר ה- בתת-הסדרה האי-זוגית: .
2. הוא האיבר ה- בתת-הסדרה הזוגית: .
3. ב: ב- האיברים הראשונים יש מכל תת-סדרה.
4. האי-זוגיים: . הזוגיים: .
5. הסכום: .
א. , . ב. .
8. משוואות מעריכיות בניסוי וטעייה
משוואה מעריכית במספר טבעי
כששואלים "באיזה מקום נמצא האיבר ?" או "כמה איברים צריך לחבר?", הנעלם יושב במעריך. כרגע פותרים משוואות כאלה בלי כלים חדשים: כותבים חזקה של אותו בסיס, או מנסים מספרים טבעיים קטנים.
במדויק: משוואה מעריכית היא משוואה שבה הנעלם מופיע במעריך של חזקה, כמו . בנושא הזה הנעלם הוא מספר טבעי (מקום בסדרה או מספר איברים), ולכן פתרון הוא רק מספר טבעי שמקיים את המשוואה. ייתכן שאין כזה.
דוגמה: אין לה פתרון טבעי, כי . לכן בסדרה אין איבר ששווה ל-.
השוואת מעריכים
אם ו-, אז
למשל נותן .
פתרון בניסוי וטעייה
כשמחפשים מספר טבעי שמקיים משוואה או אי-שוויון מעריכי:
1. מבודדים את החזקה, למשל או
2. אם אגף ימין הוא חזקה של הבסיס, משווים מעריכים.
3. אחרת מציבים ורושמים טבלה, עד שהביטוי עובר את המספר המבוקש.
4. באי-שוויון, כשהביטוי עולה עם , ה- הראשון שמקיים הוא התשובה, וכל גדול ממנו מקיים גם הוא.
5. בודקים את התשובה בהצבה.
כאן לא פותרים בעזרת לוגריתמים. בעזרת חזקות ידועות (כמו ) מצמצמים את הניסויים.
כשהמנה שלילית, בודקים גם את הסימן. דורש אי-זוגי, ולכן ו-.
דוגמה א - משוואה: כמה איברים נותנים סכום נתון
בסדרה הנדסית ו-. כמה איברים ראשונים צריך לחבר כדי לקבל סכום ?
1. מציבים בנוסחת הסכום: .
2. מבודדים את החזקה: , כלומר .
3. , ולכן .
4. בדיקה: .
איברים.
דוגמה ב - אי-שוויון: ניסוי וטעייה בטבלה
בסדרה הנדסית ו-. מהו המספר הקטן ביותר של איברים ראשונים שסכומם גדול מ-?
1. הסכום: . מחפשים את ה- הקטן ביותר שבו .
2. מנסים מספרים טבעיים:
3. ב- עוד אין (), וב- יש ().
4. עולה עם , ולכן לכל הסכום גדול מ-, ולכל לא.
איברים.
9. בעיות יישומיות: ריבית, גדילה ודעיכה בדידה וספירה בינארית
גדילה ודעיכה באחוז קבוע
כשכסף בבנק גדל ב- בכל שנה, הסכום בכל שנה הוא פי מהשנה הקודמת. כשאוכלוסייה קטנה ב- בכל שנה, היא פי מהשנה הקודמת. בשני המקרים מקבלים סדרה הנדסית.
במדויק: גדילה (או דעיכה) בדידה באחוז קבוע היא תהליך שבו בסוף כל תקופה הכמות מוכפלת באותו מספר: בגדילה, בדעיכה (). אם הכמות ההתחלתית , הכמות בסוף התקופה ה- היא . זו סדרה הנדסית עם ומנה .
ריבית דריבית: הריבית של כל שנה מחושבת על הסכום שהצטבר, כולל הריבית של השנים הקודמות. זו גדילה באחוז קבוע.
אוכלוסייה של פרטים שקטנה ב- בכל שנה: בסוף כל שנה .
כמות אחרי תקופות
ספירה בינארית
בשיטה הבינארית יש שתי ספרות, ו-. ערכי המקומות הם : סדרה הנדסית עם ו-.
•עם ספרות בינאריות אפשר לכתוב רצפים שונים (לכל ספרה אפשרויות).
•המספר הגדול ביותר עם ספרות בינאריות (כולן ) הוא .
בעיה יישומית בסדרה הנדסית
כשכמות גדלה או קטנה פי מספר קבוע בכל תקופה:
1. מגדירים במילים מהו : הכמות בסוף התקופה ה- (או בתחילתה). כך נקבע מה .
2. מוצאים את המנה ( או ) ורושמים את .
3. כמות בתקופה מסוימת: מציבים . סך הכול לאורך כמה תקופות: נוסחת הסכום.
4. "מתי": פותרים בניסוי וטעייה בעזרת מחשבון.
5. עונים במילים, עם יחידות.
עלייה של בכל שנה פירושה כפל ב-, לא הוספה של אותו סכום בכל שנה. הוספה של סכום קבוע נותנת סדרה חשבונית.
ירידה של ואחריה עלייה של לא מחזירות למקום: .
דוגמה א - ריבית דריבית: כמה ומתי
דנה הפקידה ₪ בתוכנית חיסכון עם ריבית דריבית של לשנה.
א. כמה כסף יהיה בתוכנית בסוף שנים?
ב. בסוף כמה שנים יעבור הסכום לראשונה את ₪?
נתון: , גדילה של לשנה. המטרה: הסכום אחרי שנים, והשנה הראשונה שבה הסכום עובר .
1. = הסכום בסוף השנה ה-. המנה , ולכן .
2. א: .
3. ב: מנסים במחשבון: ו-.
4. הסדרה עולה, ולכן השנה הראשונה שבה הסכום עובר היא השנה ה-.
א. ₪. ב. בסוף השנה ה-.
דוגמה ב - ספירה בינארית: סכום של חזקות של 2
א. כמה רצפים שונים של ספרות בינאריות ( או ) יש?
ב. מהו הערך העשרוני של המספר הבינארי ( ספרות)?
1. א: לכל אחת מ- הספרות יש אפשרויות, ולכן יש רצפים.
2. ב: ערכי המקומות הם , סדרה הנדסית עם , ו- איברים.
3. כל הספרות , ולכן הערך הוא סכום הסדרה: .
4. זה גם המספר הגדול ביותר שאפשר לכתוב ב- ספרות, והרצפים מייצגים את המספרים עד : מספרים.
א. . ב. .