דילוג לתוכן המרכזי

סיכום סדרה הנדסית

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בסדרה הנדסית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: סדרה, מקום ואיבר

סדרה היא רשימה של מספרים לפי סדר: איבר ראשון, איבר שני, איבר שלישי וכן הלאה. את האיבר שבמקום nn מסמנים ana_n. בסדרה 5,10,20,40,…5,10,20,40,\dots מתקיים a1=5a_1=5 ו-a4=40a_4=40.

במדויק: סדרה היא פונקציה שמתאימה לכל מקום nn מספר ממשי אחד ana_n. בסדרה אינסופית nn הוא כל מספר טבעי 1,2,3,…1,2,3,\dots. בסדרה סופית nn הוא אחד המספרים 1,2,…,N1,2,\dots,N, ו-NN הוא מספר האיברים.

nn הוא המקום של האיבר, והוא תמיד מספר טבעי. ana_n הוא הערך של האיבר, והוא יכול להיות כל מספר ממשי: שלילי, שבר וכו'.

סדרה מתארים במילים, בטבלת ערכים, בנוסחה לפי מקום, בכלל נסיגה ובגרף של נקודות (n,an)(n,a_n).

תזכורת: סדרה חשבונית

בסדרה 2,5,8,11,…2,5,8,11,\dots מוסיפים כל פעם 33. זו סדרה חשבונית, ובנושא הזה נשווה אליה את הסדרה ההנדסית.

במדויק: סדרה היא חשבונית אם יש מספר קבוע dd (ההפרש) כך שלכל איבר שיש אחריו איבר מתקיים an+1=an+da_{n+1}=a_n+d. האיבר הכללי: an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d.

בסדרה חשבונית מוסיפים בכל צעד אותו מספר. בסדרה הנדסית כופלים בכל צעד באותו מספר. בגרף, הנקודות של סדרה חשבונית נמצאות על ישר.

1. הגדרה, מנה ואיבר כללי

סדרה הנדסית ומנת הסדרה

בסדרה 5,10,20,40,…5,10,20,40,\dots כל איבר גדול פי 22 מהאיבר שלפניו. סדרה שבה עוברים מאיבר לאיבר בכפל באותו מספר נקראת סדרה הנדסית. המספר שכופלים בו נקרא מנת הסדרה, ומסמנים אותו qq.

במדויק: סדרה (סופית או אינסופית) a1,a2,a3,…a_1,a_2,a_3,\dots היא סדרה הנדסית אם a1≠0a_1\ne0 ויש מספר q≠0q\ne0 כך שלכל איבר שיש אחריו איבר מתקיים an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n. המספר qq הוא מנת הסדרה. מהתנאים נובע שאף איבר אינו 00, ולכן q=an+1anq=\frac{a_{n+1}}{a_n} לכל nn.

הסדרה 5,10,20,40,805,10,20,40,80 בטבלת ערכים:

nn1122334455
ana_n551010202040408080

עוד דוגמאות: 7,7,7,…7,7,7,\dots היא הנדסית עם q=1q=1. 27,−9,3,−1,…27,-9,3,-1,\dots היא הנדסית עם q=−13q=-\frac13. הסדרה 0,0,0,…0,0,0,\dots אינה הנדסית, כי a1=0a_1=0.

האיבר הכללי

בסדרה הנדסית עם איבר ראשון a1a_1 ומנה qq:

an=a1⋅qn−1a_n=a_1\cdot q^{n-1}

מ-a1a_1 עד ana_n כופלים ב-qq בדיוק n−1n-1 פעמים. למשל a6=a1q5a_6=a_1q^5.

דרך הפתרון

הוכחה שסדרה היא (או אינה) הנדסית

כשנתונה נוסחה של האיבר הכללי ana_n:

1. כדי להוכיח שהיא הנדסית: בודקים ש-a1≠0a_1\ne0, ומחשבים את המנה an+1an\frac{a_{n+1}}{a_n} באופן כללי, עם nn. אם יוצא מספר קבוע שלא תלוי ב-nn, הסדרה הנדסית, והמספר הזה הוא qq.

2. כדי להוכיח שאינה הנדסית: מספיקה דוגמה נגדית. מחשבים שלושה איברים עוקבים ומראים ש-a2a1≠a3a2\frac{a_2}{a_1}\ne\frac{a_3}{a_2} (או שאחד האיברים הוא 00).

שים לב

בדיקה של כמה איברים במחשבון אינה הוכחה שהסדרה הנדסית. צריך להראות שהמנה קבועה לכל nn.

שים לב

ב-a1qn−1a_1q^{n-1} רק qq בחזקה, לא a1a_1. למשל 5⋅23=405\cdot2^{3}=40, ולא 10310^3.

דוגמה א - הוכחה שהסדרה הנדסית

נתונה הסדרה an=3⋅2n+1a_n=3\cdot2^{n+1}.

א. הוכיחו שהסדרה הנדסית, ומצאו את a1a_1 ואת qq.

ב. באיזה מקום בסדרה נמצא האיבר 768768?

פתרון

1. א: מחשבים את המנה באופן כללי: an+1an=3⋅2n+23⋅2n+1=2\frac{a_{n+1}}{a_n}=\frac{3\cdot2^{n+2}}{3\cdot2^{n+1}}=2. המנה לא תלויה ב-nn.

2. a1=3⋅22=12≠0a_1=3\cdot2^2=12\ne0. לכן הסדרה הנדסית, עם a1=12a_1=12 ו-q=2q=2.

3. ב: פותרים 3⋅2n+1=7683\cdot2^{n+1}=768, כלומר 2n+1=256=282^{n+1}=256=2^8.

4. לכן n+1=8n+1=8, ו-n=7n=7. בדיקה: a7=3⋅28=768a_7=3\cdot2^8=768.

תשובה

א. הנדסית, a1=12a_1=12, q=2q=2. ב. במקום ה-77.

דוגמה ב - הפרכה בעזרת דוגמה נגדית

נתונה הסדרה bn=n⋅2nb_n=n\cdot2^n. האם הסדרה הנדסית?

פתרון

1. מחשבים שלושה איברים ראשונים: b1=2b_1=2, b2=8b_2=8, b3=24b_3=24.

2. המנות: b2b1=4\frac{b_2}{b_1}=4 ו-b3b2=3\frac{b_3}{b_2}=3.

3. המנות שונות, ולכן אין מנה קבועה. הדוגמה הנגדית הזאת מספיקה.

תשובה

לא, כי b2b1=4≠3=b3b2\frac{b_2}{b_1}=4\ne3=\frac{b_3}{b_2}.

שאלות פתוחות על הגדרה, מנה ואיבר כללי

2. כלל נסיגה של סדרה הנדסית וחוקי חזקות

כלל נסיגה של סדרה הנדסית

את הסדרה 5,10,20,40,…5,10,20,40,\dots אפשר לתאר גם כך: "האיבר הראשון הוא 55, וכל איבר הוא פי 22 מהקודם". תיאור שאומר איך מקבלים איבר מהאיבר שלפניו נקרא כלל נסיגה.

במדויק: כלל נסיגה של סדרה הנדסית הוא זוג נתונים: האיבר הראשון a1=ca_1=c, והכלל an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n לכל nn טבעי, כאשר c≠0c\ne0 ו-q≠0q\ne0 מספרים קבועים. בלי a1a_1 הסדרה לא נקבעת.

אותה סדרה בשני הייצוגים:

- לפי מקום: an=5⋅2n−1a_n=5\cdot2^{n-1}. מציבים nn ומקבלים מיד כל איבר, למשל a10=5⋅29=2560a_{10}=5\cdot2^9=2560.

- כלל נסיגה: a1=5a_1=5, an+1=2ana_{n+1}=2a_n. כדי להגיע ל-a10a_{10} עוברים על כל האיברים שלפניו.

כלל הנסיגה

a1≠0,an+1=q⋅an(q≠0)a_1\ne0,\qquad a_{n+1}=q\cdot a_n\quad(q\ne0)

המספר שכופלים בו את ana_n הוא המנה qq.

חוקי חזקות עם מעריך שלם

עבור a≠0a\ne0, b≠0b\ne0 ומספר טבעי kk: aka^k היא מכפלה של kk גורמים ששווים ל-aa, a0=1a^0=1 ו-a−k=1aka^{-k}=\frac{1}{a^k}. לכל מעריכים שלמים mm ו-kk:

- am⋅ak=am+ka^m\cdot a^k=a^{m+k}

- amak=am−k\frac{a^m}{a^k}=a^{m-k}

- (am)k=amk(a^m)^k=a^{mk}

- (ab)k=akbk(ab)^k=a^kb^k ו-(ab)k=akbk\left(\frac{a}{b}\right)^k=\frac{a^k}{b^k}

דרך הפתרון

מעבר בין נוסחה לפי מקום לכלל נסיגה

הכיווןמה עושים
מנוסחה לפי מקום לכלל נסיגה1. מציבים n=1n=1 ומוצאים a1a_1. 2. מחשבים an+1an\frac{a_{n+1}}{a_n} בעזרת חוקי החזקות, ומקבלים qq. 3. כותבים a1=…a_1=\dots, an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n.
מכלל נסיגה לנוסחה לפי מקום1. קוראים את a1a_1 ואת qq (המספר שכופלים בו). 2. מציבים ב-an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}.
שים לב

ב-an=3⋅2n+1a_n=3\cdot2^{n+1} האיבר הראשון הוא a1=3⋅22=12a_1=3\cdot2^2=12, לא 33. אפשר לכתוב מחדש: an=12⋅2n−1a_n=12\cdot2^{n-1}.

שים לב

2−3=182^{-3}=\frac18, לא −8-8. מעריך שלילי לא הופך את החזקה לשלילית.

שים לב

כלל נסיגה עם חיבור, כמו an+1=2an+1a_{n+1}=2a_n+1, אינו מהצורה an+1=q⋅ana_{n+1}=q\cdot a_n. עם a1=1a_1=1: 1,3,7,…1,3,7,\dots, ו-31≠73\frac31\ne\frac73, ולכן הסדרה הזאת אינה הנדסית.

דוגמה א - מנוסחה עם מעריך שלילי לכלל נסיגה

נתונה הסדרה an=5⋅32−na_n=5\cdot3^{2-n}. רשמו כלל נסיגה לסדרה.

פתרון

1. מוצאים את האיבר הראשון: a1=5⋅31=15a_1=5\cdot3^{1}=15.

2. מחשבים את המנה בעזרת חוקי החזקות: an+1an=5⋅31−n5⋅32−n=3(1−n)−(2−n)=3−1=13\frac{a_{n+1}}{a_n}=\frac{5\cdot3^{1-n}}{5\cdot3^{2-n}}=3^{(1-n)-(2-n)}=3^{-1}=\frac13. המנה לא תלויה ב-nn.

3. בדיקה: a2=5⋅30=5=13⋅15a_2=5\cdot3^0=5=\frac13\cdot15.

תשובה

a1=15a_1=15, an+1=13ana_{n+1}=\frac13a_n.

דוגמה ב - מכלל נסיגה לנוסחה, עם מנה שלילית

סדרה מוגדרת על ידי כלל הנסיגה a1=−2a_1=-2, an+1=−3ana_{n+1}=-3a_n.

א. רשמו את האיבר הכללי.

ב. חשבו את a5a_5.

פתרון

1. א: האיבר הראשון −2-2, ובכל צעד כופלים ב-−3-3. לכן q=−3q=-3, ו-an=−2⋅(−3)n−1a_n=-2\cdot(-3)^{n-1}.

2. ב: a5=−2⋅(−3)4=−2⋅81=−162a_5=-2\cdot(-3)^4=-2\cdot81=-162.

3. בדיקה לפי כלל הנסיגה: −2,6,−18,54,−162-2,6,-18,54,-162.

תשובה

א. an=−2⋅(−3)n−1a_n=-2\cdot(-3)^{n-1}. ב. a5=−162a_5=-162.

שאלות פתוחות על כלל נסיגה של סדרה הנדסית וחוקי חזקות

3. מציאת האיבר הראשון והמנה משני איברים נתונים

סדרה נקבעת על ידי a1a_1 ו-qq

כדי לדעת את כל הסדרה ההנדסית מספיק לדעת שני מספרים: a1a_1 ו-qq. לכן כשנותנים לנו שני נתונים על הסדרה, אפשר בדרך כלל למצוא את שניהם.

במדויק: כל נתון על סדרה הנדסית (ערך של איבר, קשר בין איברים, סכום של איברים) נותן משוואה בשני הנעלמים a1a_1 ו-qq, כאשר כל איבר כותבים כ-an=a1qn−1a_n=a_1q^{n-1}. שני נתונים נותנים מערכת של שתי משוואות. למערכת יכולים להיות פתרון אחד, כמה פתרונות, או אף פתרון.

למשל הנתונים a2=6a_2=6 ו-a4=24a_4=24 נותנים a1q=6a_1q=6 ו-a1q3=24a_1q^3=24. מחלוקה q2=4q^2=4, ולכן יש שתי סדרות: 3,6,12,24,…3,6,12,24,\dots (q=2q=2) ו-−3,6,−12,24,…-3,6,-12,24,\dots (q=−2q=-2).

הקשר בין שני איברים

לכל שני מקומות mm ו-kk:

am=ak⋅qm−kamak=qm−ka_m=a_k\cdot q^{m-k}\qquad\frac{a_m}{a_k}=q^{m-k}

למשל a7a3=q4\frac{a_7}{a_3}=q^4.

דרך הפתרון

מציאת a1a_1 ו-qq משני נתונים

כשנתונים שני קשרים בין איברים של סדרה הנדסית:

1. כותבים כל איבר בעזרת a1a_1 ו-qq.

2. אם צריך, מוציאים גורם משותף (למשל a1q+a1q3=a1q(1+q2)a_1q+a_1q^3=a_1q(1+q^2)).

3. מחלקים משוואה במשוואה. a1a_1 מצטמצם, ונשארת משוואה ב-qq בלבד.

4. פותרים. כשמתקבל qk=cq^k=c עם kk זוגי: אם c>0c>0 יש שני ערכים, מספר והנגדי שלו; אם c<0c<0 אין פתרון. עם kk אי-זוגי יש ערך אחד.

5. מציבים את qq באחת המשוואות ומוצאים את a1a_1.

6. בודקים כל פתרון מול שאר הנתונים (למשל "כל האיברים חיוביים").

שים לב

q2=9q^2=9 נותן q=3q=3 או q=−3q=-3. מי ששוכח את −3-3 מפסיד סדרה שלמה.

שים לב

מותר לחלק משוואה במשוואה כי בסדרה הנדסית אף איבר אינו 00, וגם 1+q2≠01+q^2\ne0.

דוגמה - שני איברים נתונים: מחלקים

בסדרה הנדסית a2=6a_2=6 ו-a5=−48a_5=-48.

א. מצאו את a1a_1 ואת qq.

ב. חשבו את a8a_8.

פתרון

נתון: a2=6a_2=6, a5=−48a_5=-48. המטרה: a1a_1, qq ו-a8a_8.

1. כותבים: a1q=6a_1q=6 ו-a1q4=−48a_1q^4=-48.

2. מחלקים: q3=−486=−8q^3=\frac{-48}{6}=-8. המעריך אי-זוגי, ויש ערך אחד: q=−2q=-2, כי (−2)3=−8(-2)^3=-8.

3. מציבים: a1⋅(−2)=6a_1\cdot(-2)=6, ולכן a1=−3a_1=-3.

4. ב: a8=a5⋅q3=−48⋅(−8)=384a_8=a_5\cdot q^3=-48\cdot(-8)=384.

תשובה

א. a1=−3a_1=-3, q=−2q=-2. ב. a8=384a_8=384.

שאלות פתוחות על מציאת האיבר הראשון והמנה משני איברים נתונים

4. סכום n איברים

סכום nn האיברים הראשונים

הרבה פעמים צריך לחבר כמה איברים ראשונים של סדרה: כמה כסף נחסך בסך הכול, כמה גרגירי אורז יש על כל הלוח. בסדרה הנדסית יש נוסחה שחוסכת את החיבור.

במדויק: SnS_n הוא סכום nn האיברים הראשונים של הסדרה: Sn=a1+a2+⋯+anS_n=a_1+a_2+\dots+a_n. למשל S1=a1S_1=a_1 ו-S3=a1+a2+a3S_3=a_1+a_2+a_3. הסדרה S1,S2,S3,…S_1,S_2,S_3,\dots נקראת סדרת הסכומים החלקיים.

מאיפה הנוסחה: כופלים את Sn=a1+a1q+⋯+a1qn−1S_n=a_1+a_1q+\dots+a_1q^{n-1} ב-qq ומקבלים qSn=a1q+a1q2+⋯+a1qnqS_n=a_1q+a_1q^2+\dots+a_1q^n. מחסרים, וכל האיברים באמצע מצטמצמים: qSn−Sn=a1qn−a1qS_n-S_n=a_1q^n-a_1. לכן Sn(q−1)=a1(qn−1)S_n(q-1)=a_1(q^n-1), ואם q≠1q\ne1 מחלקים ב-q−1q-1.

דוגמה: 5+10+20+40=755+10+20+40=75, ובנוסחה 5(24−1)2−1=75\frac{5(2^4-1)}{2-1}=75.

סכום סדרה הנדסית

Sn=a1(qn−1)q−1(q≠1)S_n=\frac{a_1(q^n-1)}{q-1}\qquad(q\ne1)

אם q=1q=1, כל האיברים שווים ל-a1a_1, ו-Sn=n⋅a1S_n=n\cdot a_1.

איבר מתוך סדרת הסכומים

a1=S1,an=Sn−Sn−1(n≥2)a_1=S_1,\qquad a_n=S_n-S_{n-1}\quad(n\ge2)

כי SnS_n ו-Sn−1S_{n-1} שונים רק באיבר ana_n.

דרך הפתרון

שאלות על הסכום

כשהשאלה עוסקת בסכום nn האיברים הראשונים של סדרה הנדסית:

מה נתוןמה עושים
האיבר הראשון והאחרון1. מוצאים את qq. 2. פותרים a1qn−1=a_1q^{n-1}= (האיבר האחרון) ומוצאים את מספר האיברים nn. 3. מציבים בנוסחת הסכום.
נוסחה של SnS_n, ומחפשים את הסדרה1. a1=S1a_1=S_1. 2. an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1} עבור n≥2n\ge2. 3. בודקים שהנוסחה מתאימה גם ל-n=1n=1.
הסכום, ומחפשים a1a_1 או qq1. מציבים את הנתונים בנוסחת הסכום. 2. פותרים. 3. בודקים כל פתרון מול שאר הנתונים.
שים לב

nn בנוסחה הוא מספר האיברים שמחברים, לא הערך של האיבר האחרון.

שים לב

אפשר לכתוב גם Sn=a1(1−qn)1−qS_n=\frac{a_1(1-q^n)}{1-q} (q≠1q\ne1). זה אותו מספר: הכפלנו מונה ומכנה ב-−1-1. הצורה הזאת נוחה כש-q<1q<1.

דוגמה א - נתונים האיבר הראשון והאחרון

חשבו את הסכום 3+6+12+⋯+7683+6+12+\dots+768, אם ידוע שהמחוברים הם איברים עוקבים בסדרה הנדסית.

פתרון

1. a1=3a_1=3 ו-q=63=2q=\frac63=2.

2. מספר האיברים: 3⋅2n−1=7683\cdot2^{n-1}=768, כלומר 2n−1=256=282^{n-1}=256=2^8. לכן n=9n=9.

3. הסכום: S9=3(29−1)2−1=3⋅511=1533S_9=\frac{3(2^9-1)}{2-1}=3\cdot511=1533.

תשובה

15331533

דוגמה ב - נתונה נוסחה של סדרת הסכומים

סכום nn האיברים הראשונים של סדרה הוא Sn=2⋅3n−2S_n=2\cdot3^n-2, לכל nn טבעי. הוכיחו שהסדרה הנדסית, ומצאו את a1a_1 ואת qq.

פתרון

נתון: Sn=2⋅3n−2S_n=2\cdot3^n-2. המטרה: להראות שהסדרה הנדסית, ולמצוא a1a_1 ו-qq.

1. a1=S1=6−2=4a_1=S_1=6-2=4.

2. עבור n≥2n\ge2: an=Sn−Sn−1=2⋅3n−2⋅3n−1=2⋅3n−1(3−1)=4⋅3n−1a_n=S_n-S_{n-1}=2\cdot3^n-2\cdot3^{n-1}=2\cdot3^{n-1}(3-1)=4\cdot3^{n-1}.

3. גם ל-n=1n=1 הנוסחה נותנת 4⋅30=4=a14\cdot3^0=4=a_1. לכן an=4⋅3n−1a_n=4\cdot3^{n-1} לכל nn.

4. an+1an=3\frac{a_{n+1}}{a_n}=3 לכל nn, ולכן הסדרה הנדסית.

תשובה

הסדרה הנדסית, a1=4a_1=4, q=3q=3.

שאלות פתוחות על סכום n איברים

5. ייצוג גרפי וסוגי סדרות: עולה, יורדת ומתחלפת סימן

הגרף של סדרה וסוגי סדרות

את הסדרה אפשר לצייר: לכל מקום nn מסמנים את הנקודה (n,an)(n,a_n). בגרף רואים מיד אם הסדרה עולה, יורדת, או קופצת מעל ציר ה-xx ומתחתיו.

במדויק: הגרף של סדרה הוא קבוצת הנקודות (n,an)(n,a_n) לכל מקום nn בסדרה. זה גרף של נקודות נפרדות: אין בו נקודות בין nn ל-n+1n+1. סדרה היא:

- עולה אם an+1>ana_{n+1}>a_n לכל nn.

- יורדת אם an+1<ana_{n+1}<a_n לכל nn.

- קבועה אם an+1=ana_{n+1}=a_n לכל nn.

- מתחלפת סימן אם כל שני איברים עוקבים הם בסימנים הפוכים, כלומר an⋅an+1<0a_n\cdot a_{n+1}<0 לכל nn.

שלוש סדרות הנדסיות: an=2n−1a_n=2^{n-1} עולה (q=2q=2), an=16⋅(12)n−1a_n=16\cdot\left(\frac12\right)^{n-1} יורדת (q=12q=\frac12), ו-an=8⋅(−12)n−1a_n=8\cdot\left(-\frac12\right)^{n-1} מתחלפת סימן (q=−12q=-\frac12).

na_n0123456024681012141618(1,1)(2,2)(3,4)(4,8)(5,16)
na_n0123456024681012141618(1,16)(2,8)(3,4)(4,2)(5,1)
na_n-6-4-2246810(1,8)(2,-4)(3,2)(4,-1)(5,1/2)

סימן המנה וסימן a1a_1

המנה qqכאשר a1>0a_1>0כאשר a1<0a_1<0
q>1q>1עולה, כל האיברים חיובייםיורדת, כל האיברים שליליים
q=1q=1קבועהקבועה
0<q<10<q<1יורדת, כל האיברים חיובייםעולה, כל האיברים שליליים
q<0q<0מתחלפת סימן: לא עולה ולא יורדתמתחלפת סימן: לא עולה ולא יורדת

הסימן של האיברים

•אם q>0q>0, לכל האיברים אותו סימן כמו ל-a1a_1.

•אם q<0q<0, האיברים במקומות האי-זוגיים בסימן של a1a_1, והאיברים במקומות הזוגיים בסימן ההפוך.

•בסדרה הנדסית אף איבר אינו 00.

קצב השינוי: הנדסית מול חשבונית

בסדרה חשבונית ההפרש an+1−an=da_{n+1}-a_n=d קבוע. בסדרה הנדסית

an+1−an=an(q−1)a_{n+1}-a_n=a_n(q-1)

כלומר ההפרש פרופורציוני לאיבר עצמו. כש-a1>0a_1>0 ו-q>1q>1 ההפרשים גדלים פי qq בכל צעד, ולכן הקפיצות הולכות וגדלות.

שים לב

"יורדת" לא אומר "שלילית": −1,−2,−4,…-1,-2,-4,\dots יורדת (a1<0a_1<0, q=2q=2), ו-−8,−4,−2,…-8,-4,-2,\dots עולה (a1<0a_1<0, q=12q=\frac12). כדי לקבוע צריך גם את qq וגם את הסימן של a1a_1.

שים לב

לא מחברים את הנקודות בקו: לסדרה אין איבר במקום n=1.5n=1.5.

שים לב

סדרה הנדסית עולה (a1>0a_1>0, q>1q>1) עוקפת בסוף סדרה חשבונית שמתחילה גבוה ממנה. השוואה של 2n−12^{n-1} עם 10n10n:

nn11447788
2n−12^{n-1}11886464128128
10n10n1010404070708080

דוגמה - ארבעה מקרים של מנה וסימן האיבר הראשון

קבעו לגבי כל סדרה אם היא עולה, יורדת, קבועה או מתחלפת סימן:

א. an=4⋅3n−1a_n=4\cdot3^{n-1}

ב. bn=−6⋅(12)n−1b_n=-6\cdot\left(\frac12\right)^{n-1}

ג. cn=5⋅(−2)n−1c_n=5\cdot(-2)^{n-1}

ד. d1=−3d_1=-3, dn+1=2dnd_{n+1}=2d_n

פתרון

1. א: a1=4>0a_1=4>0 ו-q=3>1q=3>1. האיברים 4,12,36,…4,12,36,\dots עולים.

2. ב: b1=−6<0b_1=-6<0 ו-0<q=12<10<q=\frac12<1. האיברים −6,−3,−32,…-6,-3,-\frac32,\dots שליליים ומתקרבים ל-00 מלמטה, כלומר עולים.

3. ג: q=−2<0q=-2<0. האיברים 5,−10,20,−40,…5,-10,20,-40,\dots מתחלפים בסימן.

4. ד: d1=−3<0d_1=-3<0 ו-q=2>1q=2>1. האיברים −3,−6,−12,…-3,-6,-12,\dots יורדים.

תשובה

א. עולה. ב. עולה. ג. מתחלפת סימן. ד. יורדת.

שאלות פתוחות על ייצוג גרפי וסוגי סדרות: עולה, יורדת ומתחלפת סימן

6. פעולות על סדרה הנדסית ותכונותיה

פעולה על איברי סדרה

מסדרה נתונה אפשר לבנות סדרה חדשה: לכפול כל איבר ב-33, להעלות כל איבר בריבוע, להוסיף לכל איבר 11. השאלה היא אם הסדרה החדשה עדיין הנדסית.

במדויק: פעולה על איברי הסדרה ana_n יוצרת סדרה חדשה bnb_n, שבה כל איבר מחושב מהאיבר ana_n שבאותו מקום (למשל bn=3anb_n=3a_n), או מאיברים של שתי סדרות באותו מקום (למשל bn=an⋅cnb_n=a_n\cdot c_n). הפעולה משמרת את התכונה אם bnb_n הנדסית לכל סדרה הנדסית ana_n.

כפל בקבוע מותח את הגרף לגובה: הנקודות של 3an3a_n גבוהות פי 33 מהנקודות של ana_n, באותם מקומות. כאן an=2n−1a_n=2^{n-1} ו-bn=3⋅2n−1b_n=3\cdot2^{n-1}, ושתיהן עם q=2q=2.

na_n0123450510152025(1,1)(2,2)(3,4)(4,8)
nb_n0123450510152025(1,3)(2,6)(3,12)(4,24)

פעולות שמשמרות סדרה הנדסית

ana_n הנדסית עם מנה qq, ו-cnc_n הנדסית עם מנה pp:

הסדרה החדשההנדסית?המנה
k⋅ank\cdot a_n (k≠0k\ne0)כןqq
an2a_n^2כןq2q^2
1an\frac{1}{a_n}כן1q\frac1q
an⋅cna_n\cdot c_nכןq⋅pq\cdot p
ancn\frac{a_n}{c_n}כןqp\frac{q}{p}
an+ma_{n+m} (mm טבעי קבוע)כןqq
an+ka_n+k (k≠0k\ne0)רק אם q=1q=1 ו-a1+k≠0a_1+k\ne011

שלושה איברים עוקבים: הממוצע ההנדסי

שלושה מספרים שונים מאפס x,y,zx,y,z (בסדר הזה) הם איברים עוקבים בסדרה הנדסית אם ורק אם

y2=x⋅zy^2=x\cdot z

ואז q=yxq=\frac{y}{x}. כשהמספרים חיוביים, y=xzy=\sqrt{xz} הוא הממוצע ההנדסי של xx ו-zz.

דרך הפתרון

בדיקה אם סדרה שנבנתה מסדרה הנדסית היא הנדסית

כשנתונה סדרה חדשה bnb_n שנבנתה מסדרה הנדסית ana_n:

1. כותבים את bnb_n ואת bn+1b_{n+1} בעזרת ana_n (או בעזרת a1a_1 ו-qq).

2. מחשבים bn+1bn\frac{b_{n+1}}{b_n}. אם יוצא קבוע (ו-b1≠0b_1\ne0), הסדרה הנדסית.

3. אם לא, מחשבים b1,b2,b3b_1,b_2,b_3 ומראים שתי מנות שונות: דוגמה נגדית.

שים לב

an+ka_n+k הורסת את התכונה: 1,2,41,2,4 הם הנדסית, אבל 2,3,52,3,5 לא, כי 32≠53\frac32\ne\frac53.

שים לב

y2=xzy^2=xz לבד לא מספיק כשיש אפס: 0,0,50,0,5 מקיימים אותו, אבל אינם סדרה הנדסית.

דוגמה א - פעולה שמשמרת ופעולה שהורסת

ana_n היא סדרה הנדסית עם a1=2a_1=2 ו-q=3q=3. נגדיר bn=an2b_n=a_n^2 ו-cn=an+1c_n=a_n+1. בדקו אם כל אחת מהסדרות bnb_n ו-cnc_n הנדסית.

פתרון

1. bnb_n: bn+1bn=an+12an2=(an+1an)2=32=9\frac{b_{n+1}}{b_n}=\frac{a_{n+1}^2}{a_n^2}=\left(\frac{a_{n+1}}{a_n}\right)^2=3^2=9, ו-b1=4≠0b_1=4\ne0. לכן bnb_n הנדסית עם מנה 99: 4,36,324,…4,36,324,\dots

2. cnc_n: האיברים a1,a2,a3a_1,a_2,a_3 הם 2,6,182,6,18, ולכן c1=3c_1=3, c2=7c_2=7, c3=19c_3=19.

3. c2c1=73\frac{c_2}{c_1}=\frac73 ו-c3c2=197\frac{c_3}{c_2}=\frac{19}{7}. המנות שונות, ולכן cnc_n אינה הנדסית.

תשובה

bnb_n הנדסית עם מנה 99. cnc_n אינה הנדסית.

דוגמה ב - ביטויים שהם שלושה איברים עוקבים

המספרים x−1x-1, x+1x+1, 2x+52x+5 הם (בסדר הזה) שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית. מצאו את xx ואת מנת הסדרה.

פתרון

נתון: שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית. המטרה: xx ו-qq.

1. האיבר האמצעי בריבוע שווה למכפלת שכניו: (x+1)2=(x−1)(2x+5)(x+1)^2=(x-1)(2x+5).

2. פותחים: x2+2x+1=2x2+3x−5x^2+2x+1=2x^2+3x-5, כלומר x2+x−6=0x^2+x-6=0, ולכן x=2x=2 או x=−3x=-3.

3. x=2x=2: המספרים 1,3,91,3,9. כולם שונים מאפס, ו-q=3q=3.

4. x=−3x=-3: המספרים −4,−2,−1-4,-2,-1. כולם שונים מאפס, ו-q=−2−4=12q=\frac{-2}{-4}=\frac12.

תשובה

x=2x=2 ואז q=3q=3, או x=−3x=-3 ואז q=12q=\frac12.

שאלות פתוחות על פעולות על סדרה הנדסית ותכונותיה

7. תת-סדרות וסדרות משולבות

תת-סדרה וסדרה משולבת

אפשר להסתכל על סדרה בדילוגים: לקחת רק את האיברים במקומות האי-זוגיים a1,a3,a5,…a_1,a_3,a_5,\dots, או רק את האיברים במקומות הזוגיים a2,a4,a6,…a_2,a_4,a_6,\dots. כך מקבלים תת-סדרה.

במדויק: תת-הסדרה של המקומות האי-זוגיים היא bk=a2k−1b_k=a_{2k-1}, ותת-הסדרה של המקומות הזוגיים היא ck=a2kc_k=a_{2k}, לכל kk טבעי. סדרה משולבת בנויה משתי סדרות נתונות bkb_k ו-ckc_k: האיברים שלה במקומות האי-זוגיים הם איברי bkb_k לפי הסדר, והאיברים במקומות הזוגיים הם איברי ckc_k לפי הסדר. כלומר a2k−1=bka_{2k-1}=b_k ו-a2k=cka_{2k}=c_k לכל kk טבעי.

בסדרה 3,−6,12,−24,48,−96,…3,-6,12,-24,48,-96,\dots (q=−2q=-2) המקומות האי-זוגיים נותנים 3,12,48,…3,12,48,\dots והמקומות הזוגיים נותנים −6,−24,−96,…-6,-24,-96,\dots. שתיהן הנדסיות עם מנה 44.

סדרה משולבת, למשל: 2,5,6,9,18,13,…2,5,6,9,18,13,\dots. במקומות האי-זוגיים 2,6,18,…2,6,18,\dots (הנדסית, מנה 33), ובמקומות הזוגיים 5,9,13,…5,9,13,\dots (חשבונית, הפרש 44). הסדרה כולה לא הנדסית ולא חשבונית.

תת-סדרות של סדרה הנדסית

אם ana_n הנדסית עם מנה qq:

- a1,a3,a5,…a_1,a_3,a_5,\dots הנדסית עם איבר ראשון a1a_1 ומנה q2q^2.

- a2,a4,a6,…a_2,a_4,a_6,\dots הנדסית עם איבר ראשון a1qa_1q ומנה q2q^2.

כי בין שני מקומות שההפרש ביניהם 22 כופלים ב-qq פעמיים.

דרך הפתרון

סכום בסדרה משולבת

כשנתונה סדרה משולבת ומחפשים איבר או סכום:

1. מפרידים לשתי תת-סדרות: מקומות אי-זוגיים ומקומות זוגיים.

2. לכל תת-סדרה מוצאים את החוק שלה (איבר ראשון ומנה או הפרש), עם מספור חדש k=1,2,3,…k=1,2,3,\dots

3. מתרגמים מקום: a2k−1a_{2k-1} הוא האיבר ה-kk בתת-הסדרה האי-זוגית, ו-a2ka_{2k} הוא האיבר ה-kk בתת-הסדרה הזוגית.

4. ב-2k2k האיברים הראשונים יש kk איברים מכל תת-סדרה. ב-2k−12k-1 האיברים הראשונים יש kk איברים אי-זוגיים ו-k−1k-1 זוגיים. הסכום הוא סכום שני הסכומים.

שים לב

a9a_9 הוא האיבר ה-55 בתת-הסדרה האי-זוגית, כי 2⋅5−1=92\cdot5-1=9. מי שמחשב אותו כאיבר ה-99 שלה טועה.

דוגמה א - סכום האיברים במקומות הזוגיים

בסדרה הנדסית a1=3a_1=3 ו-q=−2q=-2. חשבו את סכום האיברים שבמקומות הזוגיים מבין 1010 האיברים הראשונים.

פתרון

נתון: a1=3a_1=3, q=−2q=-2. המטרה: a2+a4+⋯+a10a_2+a_4+\dots+a_{10}.

1. האיברים במקומות הזוגיים הם סדרה הנדסית עם איבר ראשון a2=3⋅(−2)=−6a_2=3\cdot(-2)=-6 ומנה q2=4q^2=4.

2. מ-a2a_2 עד a10a_{10} יש 55 איברים.

3. הסכום: −6(45−1)4−1=−6⋅10233=−2046\frac{-6(4^5-1)}{4-1}=\frac{-6\cdot1023}{3}=-2046.

תשובה

−2046-2046

דוגמה ב - סדרה משולבת: הנדסית וחשבונית

בסדרה ana_n האיברים במקומות האי-זוגיים הם סדרה הנדסית שאיברה הראשון 22 ומנתה 33. האיברים במקומות הזוגיים הם סדרה חשבונית שאיברה הראשון 55 והפרשה 44.

א. מצאו את a9a_9 ואת a10a_{10}.

ב. חשבו את סכום 1212 האיברים הראשונים.

פתרון

נתון: חוק לכל תת-סדרה. המטרה: a9a_9, a10a_{10} ו-S12S_{12}.

1. א: a9a_9 הוא האיבר ה-55 בתת-הסדרה האי-זוגית: 2⋅34=1622\cdot3^4=162.

2. a10a_{10} הוא האיבר ה-55 בתת-הסדרה הזוגית: 5+4⋅4=215+4\cdot4=21.

3. ב: ב-1212 האיברים הראשונים יש 66 מכל תת-סדרה.

4. האי-זוגיים: 2(36−1)3−1=728\frac{2(3^6-1)}{3-1}=728. הזוגיים: 62⋅(2⋅5+5⋅4)=90\frac{6}{2}\cdot(2\cdot5+5\cdot4)=90.

5. הסכום: 728+90=818728+90=818.

תשובה

א. a9=162a_9=162, a10=21a_{10}=21. ב. S12=818S_{12}=818.

שאלות פתוחות על תת-סדרות וסדרות משולבות

8. משוואות מעריכיות בניסוי וטעייה

משוואה מעריכית במספר טבעי

כששואלים "באיזה מקום נמצא האיבר 640640?" או "כמה איברים צריך לחבר?", הנעלם nn יושב במעריך. כרגע פותרים משוואות כאלה בלי כלים חדשים: כותבים חזקה של אותו בסיס, או מנסים מספרים טבעיים קטנים.

במדויק: משוואה מעריכית היא משוואה שבה הנעלם מופיע במעריך של חזקה, כמו 5⋅2n−1=6405\cdot2^{n-1}=640. בנושא הזה הנעלם nn הוא מספר טבעי (מקום בסדרה או מספר איברים), ולכן פתרון הוא רק מספר טבעי שמקיים את המשוואה. ייתכן שאין כזה.

דוגמה: 2n=2002^{n}=200 אין לה פתרון טבעי, כי 27=128<200<256=282^7=128<200<256=2^8. לכן בסדרה 2,4,8,…2,4,8,\dots אין איבר ששווה ל-200200.

השוואת מעריכים

אם b>0b>0 ו-b≠1b\ne1, אז

bm=bk  ⟺  m=kb^m=b^k\iff m=k

למשל 2n−1=128=272^{n-1}=128=2^7 נותן n−1=7n-1=7.

דרך הפתרון

פתרון בניסוי וטעייה

כשמחפשים מספר טבעי nn שמקיים משוואה או אי-שוויון מעריכי:

1. מבודדים את החזקה, למשל 2n=…2^{n}=\dots או 3n>…3^n>\dots

2. אם אגף ימין הוא חזקה של הבסיס, משווים מעריכים.

3. אחרת מציבים n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots ורושמים טבלה, עד שהביטוי עובר את המספר המבוקש.

4. באי-שוויון, כשהביטוי עולה עם nn, ה-nn הראשון שמקיים הוא התשובה, וכל nn גדול ממנו מקיים גם הוא.

5. בודקים את התשובה בהצבה.

שים לב

כאן לא פותרים בעזרת לוגריתמים. בעזרת חזקות ידועות (כמו 210=10242^{10}=1024) מצמצמים את הניסויים.

שים לב

כשהמנה שלילית, בודקים גם את הסימן. (−2)n−1=−32(-2)^{n-1}=-32 דורש n−1n-1 אי-זוגי, ולכן n−1=5n-1=5 ו-n=6n=6.

דוגמה א - משוואה: כמה איברים נותנים סכום נתון

בסדרה הנדסית a1=3a_1=3 ו-q=2q=2. כמה איברים ראשונים צריך לחבר כדי לקבל סכום 765765?

פתרון

1. מציבים בנוסחת הסכום: 3(2n−1)2−1=765\frac{3(2^n-1)}{2-1}=765.

2. מבודדים את החזקה: 2n−1=2552^n-1=255, כלומר 2n=2562^n=256.

3. 256=28256=2^8, ולכן n=8n=8.

4. בדיקה: 3(28−1)=3⋅255=7653(2^8-1)=3\cdot255=765.

תשובה

88 איברים.

דוגמה ב - אי-שוויון: ניסוי וטעייה בטבלה

בסדרה הנדסית a1=2a_1=2 ו-q=3q=3. מהו המספר הקטן ביותר של איברים ראשונים שסכומם גדול מ-10001000?

פתרון

1. הסכום: Sn=2(3n−1)3−1=3n−1S_n=\frac{2(3^n-1)}{3-1}=3^n-1. מחפשים את ה-nn הקטן ביותר שבו 3n−1>10003^n-1>1000.

2. מנסים מספרים טבעיים:

nn556677
3n−13^n-124224272872821862186

3. ב-n=6n=6 עוד אין (728<1000728<1000), וב-n=7n=7 יש (2186>10002186>1000).

4. 3n−13^n-1 עולה עם nn, ולכן לכל n≥7n\ge7 הסכום גדול מ-10001000, ולכל n≤6n\le6 לא.

תשובה

77 איברים.

שאלות פתוחות על משוואות מעריכיות בניסוי וטעייה

9. בעיות יישומיות: ריבית, גדילה ודעיכה בדידה וספירה בינארית

גדילה ודעיכה באחוז קבוע

כשכסף בבנק גדל ב-5%5\% בכל שנה, הסכום בכל שנה הוא פי 1.051.05 מהשנה הקודמת. כשאוכלוסייה קטנה ב-20%20\% בכל שנה, היא פי 0.80.8 מהשנה הקודמת. בשני המקרים מקבלים סדרה הנדסית.

במדויק: גדילה (או דעיכה) בדידה באחוז קבוע pp היא תהליך שבו בסוף כל תקופה הכמות מוכפלת באותו מספר: q=1+p100q=1+\frac{p}{100} בגדילה, q=1−p100q=1-\frac{p}{100} בדעיכה (0<p<1000<p<100). אם הכמות ההתחלתית AA, הכמות בסוף התקופה ה-nn היא an=A⋅qna_n=A\cdot q^n. זו סדרה הנדסית עם a1=Aqa_1=Aq ומנה qq.

ריבית דריבית: הריבית של כל שנה מחושבת על הסכום שהצטבר, כולל הריבית של השנים הקודמות. זו גדילה באחוז קבוע.

אוכלוסייה של 10001000 פרטים שקטנה ב-20%20\% בכל שנה: בסוף כל שנה 1000⋅0.8n1000\cdot0.8^n.

na_n01234560200400600800(1,800)(2,640)(3,512)(4,409.6)(5,327.68)

כמות אחרי nn תקופות

התהליךהכמות בסוף התקופה ה-nn
גדילה ב-p%p\% בכל תקופהA(1+p100)nA\left(1+\frac{p}{100}\right)^n
דעיכה ב-p%p\% בכל תקופהA(1−p100)nA\left(1-\frac{p}{100}\right)^n

ספירה בינארית

בשיטה הבינארית יש שתי ספרות, 00 ו-11. ערכי המקומות הם 1,2,4,8,…1,2,4,8,\dots: סדרה הנדסית עם a1=1a_1=1 ו-q=2q=2.

•עם nn ספרות בינאריות אפשר לכתוב 2n2^n רצפים שונים (לכל ספרה 22 אפשרויות).

•המספר הגדול ביותר עם nn ספרות בינאריות (כולן 11) הוא 1+2+4+⋯+2n−1=2n−11+2+4+\dots+2^{n-1}=2^n-1.

דרך הפתרון

בעיה יישומית בסדרה הנדסית

כשכמות גדלה או קטנה פי מספר קבוע בכל תקופה:

1. מגדירים במילים מהו ana_n: הכמות בסוף התקופה ה-nn (או בתחילתה). כך נקבע מה a1a_1.

2. מוצאים את המנה qq (1+p1001+\frac{p}{100} או 1−p1001-\frac{p}{100}) ורושמים את ana_n.

3. כמות בתקופה מסוימת: מציבים nn. סך הכול לאורך כמה תקופות: נוסחת הסכום.

4. "מתי": פותרים בניסוי וטעייה בעזרת מחשבון.

5. עונים במילים, עם יחידות.

שים לב

עלייה של p%p\% בכל שנה פירושה כפל ב-1+p1001+\frac{p}{100}, לא הוספה של אותו סכום בכל שנה. הוספה של סכום קבוע נותנת סדרה חשבונית.

שים לב

ירידה של 20%20\% ואחריה עלייה של 20%20\% לא מחזירות למקום: 0.8⋅1.2=0.960.8\cdot1.2=0.96.

דוגמה א - ריבית דריבית: כמה ומתי

דנה הפקידה 10,00010{,}000 ₪ בתוכנית חיסכון עם ריבית דריבית של 5%5\% לשנה.

א. כמה כסף יהיה בתוכנית בסוף 33 שנים?

ב. בסוף כמה שנים יעבור הסכום לראשונה את 13,00013{,}000 ₪?

פתרון

נתון: A=10,000A=10{,}000, גדילה של 5%5\% לשנה. המטרה: הסכום אחרי 33 שנים, והשנה הראשונה שבה הסכום עובר 13,00013{,}000.

1. ana_n = הסכום בסוף השנה ה-nn. המנה q=1.05q=1.05, ולכן an=10,000⋅1.05na_n=10{,}000\cdot1.05^n.

2. א: a3=10,000⋅1.053=11,576.25a_3=10{,}000\cdot1.05^3=11{,}576.25.

3. ב: מנסים במחשבון: a5≈12,762.82a_5\approx12{,}762.82 ו-a6≈13,400.96a_6\approx13{,}400.96.

4. הסדרה עולה, ולכן השנה הראשונה שבה הסכום עובר 13,00013{,}000 היא השנה ה-66.

תשובה

א. 11,576.2511{,}576.25 ₪. ב. בסוף השנה ה-66.

דוגמה ב - ספירה בינארית: סכום של חזקות של 2

א. כמה רצפים שונים של 88 ספרות בינאריות (00 או 11) יש?

ב. מהו הערך העשרוני של המספר הבינארי 1111111111111111 (88 ספרות)?

פתרון

1. א: לכל אחת מ-88 הספרות יש 22 אפשרויות, ולכן יש 28=2562^8=256 רצפים.

2. ב: ערכי המקומות הם 1,2,4,…,271,2,4,\dots,2^7, סדרה הנדסית עם a1=1a_1=1, q=2q=2 ו-88 איברים.

3. כל הספרות 11, ולכן הערך הוא סכום הסדרה: S8=1⋅(28−1)2−1=255S_8=\frac{1\cdot(2^8-1)}{2-1}=255.

4. זה גם המספר הגדול ביותר שאפשר לכתוב ב-88 ספרות, והרצפים מייצגים את המספרים 00 עד 255255: 256256 מספרים.

תשובה

א. 256256. ב. 255255.

שאלות פתוחות על בעיות יישומיות: ריבית, גדילה ודעיכה בדידה וספירה בינארית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.