דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מבוא לסדרות

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת במבוא לסדרות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

סדרה

רשימות של מספרים שבנויות לפי חוקיות פוגשים בכל מקום: 1,4,9,16,…1,4,9,16,\dots (ריבועי המספרים הטבעיים), או מספר המושבים בכל שורה של אצטדיון, שורה אחרי שורה. רשימה כזאת נקראת סדרה, וכל מספר בה נקרא איבר.

במדויק: סדרה היא רשימה מסודרת של מספרים, שלכל אחד מהם יש מקום: ראשון, שני, שלישי וכן הלאה. האיבר שבמקום nn מסומן ana_n, ובכל מקום יש מספר אחד בלבד. המקום nn נקרא גם האינדקס של האיבר.

•הסדר חשוב: 1,2,3,…1,2,3,\dots ו-3,2,1,…3,2,1,\dots הן סדרות שונות.

•אותו מספר יכול להופיע בכמה מקומות, למשל בסדרה 1,−1,1,−1,…1,-1,1,-1,\dots.

בסדרה 1,4,9,16,…1,4,9,16,\dots: a1=1a_1=1, a2=4a_2=4, a3=9a_3=9. המספר הקטן nn שכתוב למטה הוא המקום של האיבר, ולא הערך שלו. a3=9a_3=9 פירושו: האיבר שבמקום השלישי הוא 99.

שלוש הנקודות …\dots אומרות שהסדרה ממשיכה באותה חוקיות.

תזכורת: פונקציה והמספרים הטבעיים

בפונקציה, כמו f(x)=x2f(x)=x^2, מציבים ערך של xx ומקבלים ערך אחד של yy. בסדרה עושים אותו דבר, רק שבמקום xx מציבים את המקום nn.

במדויק: פונקציה מתאימה לכל ערך של xx בתחום ההגדרה שלה ערך אחד בלבד f(x)f(x). המספרים הטבעיים הם 1,2,3,4,…1,2,3,4,\dots: המספרים השלמים והחיוביים. בנושא הזה המקום בסדרה הוא תמיד מספר טבעי, ולכן אין מקום 00, מקום −2-2 או מקום 2.52.5.

1. סדרה כפונקציה של מקום: הגדרה לפי מקום

הגדרה לפי מקום

הדרך הישירה לתאר סדרה היא לתת נוסחה: מציבים את המקום ומקבלים את האיבר. למשל ב-an=3n−1n+1a_n=\frac{3n-1}{n+1}: a4=115a_4=\frac{11}{5}, בלי לחשב את האיברים שלפניו.

במדויק: סדרה המוגדרת לפי מקום היא פונקציה שתחום ההגדרה שלה הוא המספרים הטבעיים n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots: לכל מספר טבעי nn היא מתאימה בדיוק מספר ממשי אחד, ana_n. נוסחה לפי מקום (איבר כללי) היא ביטוי ב-nn שנותן את ana_n לכל nn טבעי. הסימון a(n)a(n) שקול לסימון ana_n.

an=3n−1n+1a_n=\frac{3n-1}{n+1} היא הפונקציה f(x)=3x−1x+1f(x)=\frac{3x-1}{x+1}, שמציבים בה רק מספרים טבעיים. האיברים הם הערכים של ff במקומות 1,2,3,…1,2,3,\dots: 1,53,2,115,…1,\frac53,2,\frac{11}{5},\dots. הקו המקווקו הוא הגרף של ff, והנקודות הן הגרף של הסדרה. בין המקומות אין איברים.

na_n012345670123(1,1)(3,2)

ערכי הסדרה

•המקום nn הוא תמיד מספר טבעי.

•האיברים ana_n הם מספרים ממשיים כלשהם: שברים, מספרים שליליים, אפס. ב-an=3n−1n+1a_n=\frac{3n-1}{n+1}, למשל, a2=53a_2=\frac53.

דרך הפתרון

חישוב איבר וביטוי כמו an+1a_{n+1}

כשנתונה נוסחה לפי מקום ana_n:

1. כדי למצוא איבר במקום מסוים, מציבים את המספר במקום nn. למשל a5a_5: מציבים n=5n=5.

2. כדי לכתוב ביטוי כמו an+1a_{n+1} או a2na_{2n}, מציבים את כל הביטוי (n+1n+1 או 2n2n) במקום כל nn בנוסחה, ומפשטים.

שים לב

an+1a_{n+1} הוא האיבר שבמקום n+1n+1, ולא an+1a_n+1. ב-an=n2a_n=n^2: an+1=(n+1)2=n2+2n+1a_{n+1}=(n+1)^2=n^2+2n+1, ואילו an+1=n2+1a_n+1=n^2+1.

דרך הפתרון

האם מספר נתון הוא איבר בסדרה

כשנתון מספר kk ושואלים אם הוא איבר בסדרה:

1. פותרים את המשוואה an=ka_n=k, כאשר nn הוא הנעלם.

2. אם יש פתרון שהוא מספר טבעי, kk הוא איבר בסדרה, והפתרון הוא המקום שלו.

3. אם אין פתרון, או שכל הפתרונות אינם טבעיים (שליליים, אפס או שברים), kk אינו איבר בסדרה.

שים לב

פתרון כמו n=−2n=-2 או n=72n=\frac72 נפסל: אין בסדרה מקום כזה.

דוגמה - איברים, an+1a_{n+1} ובדיקה אם מספר הוא איבר

נתונה סדרה המוגדרת לפי מקום: an=3n−1n+1a_n=\frac{3n-1}{n+1}.

א. חשבו את ארבעת האיברים הראשונים.

ב. הביעו את an+1a_{n+1} באמצעות nn.

ג. האם 135\frac{13}{5} הוא איבר בסדרה? אם כן, באיזה מקום?

ד. האם 33 הוא איבר בסדרה?

פתרון

1. מציבים n=1,2,3,4n=1,2,3,4: a1=22=1a_1=\frac{2}{2}=1, a2=53a_2=\frac{5}{3}, a3=84=2a_3=\frac{8}{4}=2, a4=115a_4=\frac{11}{5}.

2. מציבים n+1n+1 במקום כל nn: an+1=3(n+1)−1(n+1)+1=3n+2n+2a_{n+1}=\frac{3(n+1)-1}{(n+1)+1}=\frac{3n+2}{n+2}.

3. פותרים 3n−1n+1=135\frac{3n-1}{n+1}=\frac{13}{5}: 5(3n−1)=13(n+1)5(3n-1)=13(n+1), כלומר 15n−5=13n+1315n-5=13n+13, ולכן 2n=182n=18 ו-n=9n=9. זה מספר טבעי, ולכן 135=a9\frac{13}{5}=a_9. בדיקה: a9=2610=135a_9=\frac{26}{10}=\frac{13}{5}.

4. פותרים 3n−1n+1=3\frac{3n-1}{n+1}=3: 3n−1=3n+33n-1=3n+3, כלומר −1=3-1=3. אין פתרון, ולכן 33 אינו איבר בסדרה.

תשובה

א. 1,53,2,1151,\frac53,2,\frac{11}{5}. ב. an+1=3n+2n+2a_{n+1}=\frac{3n+2}{n+2}. ג. כן, 135=a9\frac{13}{5}=a_9. ד. לא.

שאלות פתוחות על סדרה כפונקציה של מקום: הגדרה לפי מקום

2. הגדרה בעזרת כלל נסיגה

כלל נסיגה

לפעמים קל יותר לומר איך מגיעים מאיבר לאיבר שאחריו מאשר לתת נוסחה לפי מקום. "מתחילים ב-00, וכל איבר הוא חצי מהקודם ועוד 22" נותן את הסדרה 0,2,3,72,…0,2,3,\frac72,\dots. בסימנים: a1=0a_1=0, an+1=12an+2a_{n+1}=\frac12a_n+2.

במדויק: כלל נסיגה מגדיר סדרה בשני חלקים:

1. תנאי התחלה: האיבר הראשון a1a_1.

2. נוסחת נסיגה: נוסחה שמבטאת את an+1a_{n+1} באמצעות האיבר שלפניו ana_n (ולפעמים גם באמצעות nn), ומתקיימת לכל nn טבעי, כך שבעזרתה אפשר לחשב כל איבר מהאיבר שלפניו.

רק שני החלקים יחד קובעים סדרה אחת.

לשתי הסדרות בגרף יש אותה נוסחת נסיגה, an+1=12an+2a_{n+1}=\frac12a_n+2, אבל תנאי התחלה שונה. מ-a1=0a_1=0 מתקבלת הסדרה 0,2,3,72,…0,2,3,\frac72,\dots, ומ-b1=8b_1=8 הסדרה 8,6,5,92,…8,6,5,\frac92,\dots. אותה נוסחה עם איבר ראשון אחר נותנת סדרה אחרת.

n1234567-1123456789a_1=0b_1=8
דרך הפתרון

חישוב איברים לפי כלל נסיגה

כשנתונים a1a_1 ונוסחה ל-an+1a_{n+1}:

1. מציבים n=1n=1 בנוסחה: מתקבל a2a_2 באמצעות a1a_1.

2. מציבים n=2n=2: מתקבל a3a_3 באמצעות a2a_2.

3. ממשיכים כך, איבר אחרי איבר, עד האיבר המבוקש.

שים לב

כשהנוסחה כוללת גם את nn, כמו an+1=2an−na_{n+1}=2a_n-n, מציבים בכל צעד את ה-nn של אותו צעד: a2=2a1−1a_2=2a_1-1, a3=2a2−2a_3=2a_2-2.

הגדרה לפי מקום מול כלל נסיגה

דרךמה נתוןאיך מוצאים את a20a_{20}
לפי מקוםנוסחה ל-ana_n באמצעות nnמציבים n=20n=20 ישירות
כלל נסיגהa1a_1 ונוסחה מאיבר לאיבר שאחריומחשבים a2,a3,…a_2,a_3,\dots אחד אחרי השני עד a20a_{20}
דרך הפתרון

מנוסחה לפי מקום לכלל נסיגה

כשנתונה נוסחה לפי מקום ana_n:

1. מחשבים את a1a_1: זה תנאי ההתחלה.

2. כותבים את an+1a_{n+1} (מציבים n+1n+1 במקום nn).

3. מבטאים את an+1a_{n+1} באמצעות ana_n: מחפשים בתוך an+1a_{n+1} את הביטוי של ana_n, או מחשבים את ההפרש an+1−ana_{n+1}-a_n.

4. בודקים: הכלל צריך לתת את a2a_2 ו-a3a_3 של הנוסחה המקורית.

שים לב

המעבר ההפוך, מכלל נסיגה לנוסחה לפי מקום, לא תמיד אפשרי, ולא נדרש (חוץ מסדרה חשבונית וסדרה הנדסית).

דוגמה א - נתון כלל נסיגה: מחשבים איברים

סדרה מוגדרת על ידי כלל הנסיגה a1=3a_1=3, an+1=2an−na_{n+1}=2a_n-n לכל nn טבעי.

א. חשבו את a2a_2, a3a_3 ו-a4a_4.

ב. חשבו את a5a_5.

פתרון

1. מציבים n=1n=1: a2=2a1−1=2⋅3−1=5a_2=2a_1-1=2\cdot3-1=5.

2. מציבים n=2n=2: a3=2a2−2=2⋅5−2=8a_3=2a_2-2=2\cdot5-2=8.

3. מציבים n=3n=3: a4=2a3−3=2⋅8−3=13a_4=2a_3-3=2\cdot8-3=13.

4. מציבים n=4n=4: a5=2a4−4=2⋅13−4=22a_5=2a_4-4=2\cdot13-4=22.

תשובה

א. a2=5a_2=5, a3=8a_3=8, a4=13a_4=13. ב. a5=22a_5=22.

דוגמה ב - נתונה נוסחה לפי מקום: בונים כלל נסיגה

נתונה הסדרה an=3n−2a_n=3^n-2. הגדירו את הסדרה בעזרת כלל נסיגה.

פתרון

1. תנאי ההתחלה: a1=31−2=1a_1=3^1-2=1.

2. מציבים n+1n+1: an+1=3n+1−2=3⋅3n−2a_{n+1}=3^{n+1}-2=3\cdot3^n-2.

3. מהנוסחה an=3n−2a_n=3^n-2 מקבלים 3n=an+23^n=a_n+2. מציבים: an+1=3(an+2)−2=3an+4a_{n+1}=3(a_n+2)-2=3a_n+4.

4. בדיקה: מהנוסחה a2=9−2=7a_2=9-2=7 ו-a3=27−2=25a_3=27-2=25. מהכלל a2=3⋅1+4=7a_2=3\cdot1+4=7 ו-a3=3⋅7+4=25a_3=3\cdot7+4=25. מתאים.

תשובה

a1=1a_1=1, an+1=3an+4a_{n+1}=3a_n+4

שאלות פתוחות על הגדרה בעזרת כלל נסיגה

3. סדרה עולה, יורדת, מחזורית וסימן האיברים

עלייה, ירידה, מחזוריות וסימן

כמו בפונקציה, גם בסדרה שואלים איך היא מתנהגת: האם האיברים גדלים, קטנים, חוזרים על עצמם, ומה הסימן שלהם.

במדויק:

•סדרה עולה: an+1>ana_{n+1}>a_n לכל nn טבעי. סדרה יורדת: an+1<ana_{n+1}<a_n לכל nn טבעי.

•סדרה מחזורית: יש מספר טבעי TT כך ש-an+T=ana_{n+T}=a_n לכל nn טבעי. ה-TT הקטן ביותר כזה נקרא המחזור של הסדרה.

•סדרה חיובית: an>0a_n>0 לכל nn. סדרה שלילית: an<0a_n<0 לכל nn. סדרה עם סימן מתחלף: כל שני איברים סמוכים הם בעלי סימנים הפוכים, כלומר an⋅an+1<0a_n\cdot a_{n+1}<0 לכל nn.

סדרה יכולה להיות אף אחת מאלו.

שלוש דוגמאות. הסדרה an=2n+3n+1a_n=\frac{2n+3}{n+1}, שמתחילה ב-a1=52a_1=\frac52, יורדת וחיובית. הסדרה bnb_n: 2,−1,12,2,−1,12,…2,-1,\frac12,2,-1,\frac12,\dots מחזורית עם מחזור 33. הסדרה cn=(−1)n+1⋅4nc_n=(-1)^{n+1}\cdot\frac4n: 4,−2,43,−1,…4,-2,\frac43,-1,\dots היא עם סימן מתחלף.

na_n012345670.00.51.01.52.02.53.0a_1=5/2
nb_n01234567-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.5b_1=2b_2=-1
nc_n01234567-2-11234c_1=4c_2=-2
דרך הפתרון

בדיקת עלייה או ירידה

כשנתונה נוסחה לפי מקום ana_n:

1. כותבים את an+1a_{n+1}.

2. מחשבים את ההפרש an+1−ana_{n+1}-a_n ומפשטים.

3. קובעים את סימן ההפרש לכל nn טבעי:

•חיובי לכל nn: הסדרה עולה.

•שלילי לכל nn: הסדרה יורדת.

•אחרת: הסדרה אינה עולה ואינה יורדת.

הקשר לפונקציה

אם an=f(n)a_n=f(n) ו-ff עולה בתחום x≥1x\ge1, הסדרה עולה. אם ff יורדת בתחום x≥1x\ge1, הסדרה יורדת.

שים לב

הכיוון ההפוך לא נכון. an=(5n−7)2a_n=(5n-7)^2 עולה (4,9,64,…4,9,64,\dots), אבל f(x)=(5x−7)2f(x)=(5x-7)^2 יורדת בקטע 1≤x≤751\le x\le\frac75.

שים לב

כמה איברים ראשונים שעולים לא מוכיחים שהסדרה עולה. כדי להפריך, מספיק מקום אחד: אם a2≤a1a_2\le a_1, הסדרה אינה עולה. סדרה קבועה, כמו 5,5,5,…5,5,5,\dots, אינה עולה ואינה יורדת.

דרך הפתרון

איבר רחוק בסדרה מחזורית

כשהסדרה מחזורית עם מחזור TT, ומבקשים את ana_n:

1. מחלקים את nn ב-TT ומוצאים את השארית rr.

2. אם r≠0r\ne0, an=ara_n=a_r. אם r=0r=0, an=aTa_n=a_T.

שים לב

סדרה עם סימן מתחלף אינה עולה ואינה יורדת: מאיבר חיובי יורדים לשלילי, ומשם עולים שוב לחיובי.

דוגמה א - עלייה או ירידה לפי סימן ההפרש an+1−ana_{n+1}-a_n

נתונה הסדרה an=2n+3n+1a_n=\frac{2n+3}{n+1}.

א. הוכיחו שהסדרה יורדת.

ב. האם הסדרה חיובית?

פתרון

1. מציבים n+1n+1: an+1=2n+5n+2a_{n+1}=\frac{2n+5}{n+2}.

2. ההפרש: an+1−an=(2n+5)(n+1)−(2n+3)(n+2)(n+1)(n+2)=(2n2+7n+5)−(2n2+7n+6)(n+1)(n+2)=−1(n+1)(n+2)a_{n+1}-a_n=\frac{(2n+5)(n+1)-(2n+3)(n+2)}{(n+1)(n+2)}=\frac{(2n^2+7n+5)-(2n^2+7n+6)}{(n+1)(n+2)}=\frac{-1}{(n+1)(n+2)}.

3. לכל nn טבעי המכנה חיובי, ולכן ההפרש שלילי: an+1<ana_{n+1}<a_n. הסדרה יורדת.

4. לכל nn טבעי המונה 2n+32n+3 והמכנה n+1n+1 חיוביים, ולכן an>0a_n>0. הסדרה חיובית.

תשובה

א. an+1−an=−1(n+1)(n+2)<0a_{n+1}-a_n=\frac{-1}{(n+1)(n+2)}<0, ולכן הסדרה יורדת. ב. כן.

דוגמה ב - סדרה מחזורית מכלל נסיגה ואיבר רחוק

סדרה מוגדרת על ידי כלל הנסיגה a1=2a_1=2, an+1=11−ana_{n+1}=\frac{1}{1-a_n} לכל nn טבעי.

א. חשבו את a2a_2, a3a_3 ו-a4a_4.

ב. הראו שהסדרה מחזורית ומצאו את המחזור.

ג. מצאו את a100a_{100}.

ד. האם זו סדרה עם סימן מתחלף?

פתרון

1. a2=11−2=−1a_2=\frac{1}{1-2}=-1, a3=11−(−1)=12a_3=\frac{1}{1-(-1)}=\frac12, a4=11−12=2a_4=\frac{1}{1-\frac12}=2.

2. a4=a1a_4=a_1. כל איבר נקבע רק לפי האיבר שלפניו, ולכן מ-a4a_4 חוזרים בדיוק אותם איברים: a5=a2a_5=a_2, a6=a3a_6=a_3 וכן הלאה. כלומר an+3=ana_{n+3}=a_n לכל nn.

3. a2≠a1a_2\ne a_1 ו-a3≠a1a_3\ne a_1, ולכן אין מחזור קטן מ-33. המחזור הוא 33.

4. 100=3⋅33+1100=3\cdot33+1, השארית 11, ולכן a100=a1=2a_{100}=a_1=2.

5. a3=12a_3=\frac12 ו-a4=2a_4=2 חיוביים שניהם, כלומר a3⋅a4>0a_3\cdot a_4>0. לכן הסימן אינו מתחלף.

תשובה

א. a2=−1a_2=-1, a3=12a_3=\frac12, a4=2a_4=2. ב. מחזור 33. ג. a100=2a_{100}=2. ד. לא.

שאלות פתוחות על סדרה עולה, יורדת, מחזורית וסימן האיברים

4. ייצוגים של סדרה: מילולי, סימבולי, גרפי וטבלה

ייצוגים של סדרה

את אותה סדרה אפשר לתאר בכמה דרכים. "ריבועי המספרים הטבעיים, מהקטן לגדול" ו-1,4,9,16,…1,4,9,16,\dots מתארים את אותה סדרה: פעם במילים ופעם במספרים.

במדויק: ייצוג של סדרה הוא דרך לתאר אותה כך שאפשר לדעת מהו האיבר בכל מקום. שני ייצוגים מתארים את אותה סדרה כאשר הם נותנים את אותו איבר בכל מקום nn. הייצוגים:

- מילולי: תיאור החוקיות במילים.

- סימבולי: נוסחה לפי מקום, כמו an=n2a_n=n^2, או כלל נסיגה, כמו a1=1, an+1=an+2n+1a_1=1,\ a_{n+1}=a_n+2n+1.

- גרפי: הנקודות (n,an)(n,a_n) במערכת צירים.

- טבלת ערכים: nn מול ana_n.

טבלה או גרף מראים רק חלק מהאיברים, ולכן הם מתארים את הסדרה כולה רק יחד עם החוקיות.

הגרף של an=n2a_n=n^2: לכל מקום nn יש נקודה אחת, (n,an)(n,a_n). על הציר האופקי יש רק מקומות טבעיים, ולכן הגרף בנוי מנקודות נפרדות, ולא מחברים אותן בקו.

nn1122334455
ana_n11449916162525
na_n01234560510152025(1,1)(2,4)(3,9)(4,16)(5,25)

ארבעה ייצוגים של אותה סדרה

ייצוגריבועי המספרים הטבעיים
מילוליהאיבר במקום nn הוא nn בריבוע
טבלת ערכיםn=1,2,3,4n=1,2,3,4: an=1,4,9,16a_n=1,4,9,16
נוסחה לפי מקוםan=n2a_n=n^2
כלל נסיגהa1=1a_1=1, an+1=an+2n+1a_{n+1}=a_n+2n+1
גרפיהנקודות (1,1),(2,4),(3,9),…(1,1),(2,4),(3,9),\dots
דרך הפתרון

מתיאור מילולי לנוסחה

כשנתון תיאור במילים או בציור (למשל סדרה של צורות):

1. מחשבים לפי התיאור כמה איברים ראשונים ורושמים טבלה: nn מול ana_n.

2. כלל נסיגה: בודקים מה מתווסף במעבר מצורה מספר nn לצורה מספר n+1n+1.

3. נוסחה לפי מקום: מבטאים את מספר הפריטים בצורה מספר nn ישירות באמצעות nn.

4. בודקים ששתי הנוסחאות מתאימות לטבלה ולתיאור.

הגרף של סדרה

•הגרף של סדרה הוא אוסף הנקודות (n,an)(n,a_n): על הציר האופקי nn, ועל הציר האנכי ana_n.

•יש נקודה רק מעל מספרים טבעיים n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots, ומעל כל אחד מהם נקודה אחת בדיוק.

שים לב

כמה איברים ראשונים לא קובעים את הסדרה. an=na_n=n ו-bn=n+(n−1)(n−2)(n−3)b_n=n+(n-1)(n-2)(n-3) מתחילות שתיהן ב-1,2,31,2,3, אבל a4=4a_4=4 ו-b4=10b_4=10. את הסדרה קובעים התיאור או הנוסחה.

דוגמה - סדרת מלבנים: ממילים לטבלה, לנוסחאות ולגרף

בסדרה של צורות, צורה מספר nn היא מלבן של nn שורות ו-n+1n+1 עמודות של משבצות. נסמן ב-ana_n את מספר המשבצות בצורה מספר nn.

א. ערכו טבלה ל-5 הצורות הראשונות.

ב. כמה משבצות מוסיפים במעבר מצורה מספר nn לצורה מספר n+1n+1? רשמו כלל נסיגה.

ג. רשמו נוסחה לפי מקום וסרטטו את הגרף של 5 האיברים הראשונים.

ד. האם יש צורה עם 110110 משבצות? האם יש צורה עם 100100 משבצות?

פתרון

1. נתון: צורה מספר nn היא מלבן n×(n+1)n\times(n+1). המטרה: טבלה, כלל נסיגה, נוסחה לפי מקום, גרף, ובדיקה של 110110 ו-100100.

2. טבלה:

nn1122334455
ana_n2266121220203030

3. מצורה מספר nn לצורה מספר n+1n+1 מוסיפים שורה אחת של n+1n+1 משבצות ועמודה אחת של n+1n+1 משבצות, כלומר 2(n+1)2(n+1) משבצות. כלל הנסיגה: a1=2a_1=2, an+1=an+2(n+1)a_{n+1}=a_n+2(n+1). בדיקה: a2=2+4=6a_2=2+4=6, a3=6+6=12a_3=6+6=12.

4. נוסחה לפי מקום: an=n(n+1)a_n=n(n+1). בדיקה: a5=5⋅6=30a_5=5\cdot6=30.

na_n0123456051015202530(1,2)(2,6)(3,12)(4,20)(5,30)

5. n(n+1)=110n(n+1)=110: n2+n−110=0n^2+n-110=0, (n−10)(n+11)=0(n-10)(n+11)=0. n=10n=10 טבעי, ולכן לצורה מספר 1010 יש 110110 משבצות.

6. n(n+1)=100n(n+1)=100: n2+n−100=0n^2+n-100=0, n=−1±4012n=\frac{-1\pm\sqrt{401}}{2}. 401401 אינו ריבוע של מספר שלם, ולכן אין פתרון טבעי. אין צורה עם 100100 משבצות.

תשובה

ב. a1=2a_1=2, an+1=an+2(n+1)a_{n+1}=a_n+2(n+1). ג. an=n(n+1)a_n=n(n+1). ד. 110110: כן, צורה מספר 1010. 100100: לא.

שאלות פתוחות על ייצוגים של סדרה: מילולי, סימבולי, גרפי וטבלה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.