דילוג לתוכן המרכזי

סיכום סדרה חשבונית

מתמטיקה כיתה י"א 5 יח"ל · 10 נושאים

כל מה שצריך לדעת בסדרה חשבונית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: סדרה ואיבר כללי

רשימה כמו 12, 6, 4, 3, …12,\ 6,\ 4,\ 3,\ \dots היא סדרה. לכל מספר ברשימה יש מקום: 1212 במקום הראשון, 66 במקום השני, וכן הלאה. את האיבר שבמקום nn מסמנים ana_n. כאן a1=12a_1=12 ו-a4=3a_4=3.

במדויק: סדרה היא פונקציה שמוגדרת על המספרים הטבעיים: לכל מקום nn (מספר טבעי 1,2,3,…1,2,3,\dots) מתאים בדיוק איבר אחד ana_n, שהוא מספר ממשי (לא חייב להיות שלם). בסדרה סופית בת NN איברים יש איבר רק למקומות n=1,2,…,Nn=1,2,\dots,N. נוסחה לפי מקום (איבר כללי) נותנת את ana_n ישירות לפי nn, למשל an=12na_n=\frac{12}{n}.

כמו בכל פונקציה, אפשר לשרטט גרף: המקום nn על הציר האופקי, והאיבר ana_n על הציר האנכי. ההבדל מפונקציה רגילה הוא ש-nn מקבל רק ערכים טבעיים. לכן הגרף של סדרה הוא אוסף של נקודות נפרדות (n,an)(n,a_n), ולא קו רציף. הקו המקווקו y=12xy=\frac{12}{x} רק מראה את הכיוון.

naₙ0123456702468101214(1,12)(2,6)(3,4)(4,3)(5,2.4)(6,2)

תזכורת: כלל נסיגה

דרך נוספת לתאר סדרה: אומרים מה האיבר הראשון, ואיך מקבלים כל איבר מהאיבר שלפניו. למשל "מתחילים ב-55, ובכל צעד מכפילים ב-22 ומחסירים 11".

במדויק: כלל נסיגה הוא כלל שמבטא כל איבר בסדרה, חוץ מהאיבר (או האיברים) שממנו מתחילים, בעזרת איברים שלפניו, למשל an+1=2an−1a_{n+1}=2a_n-1 לכל n≥1n\ge1. כדי שהכלל יקבע סדרה אחת בלבד, נותנים יחד איתו גם את האיבר (או האיברים) שממנו מתחילים, למשל a1=5a_1=5. כאן a2=9a_2=9, a3=17a_3=17.

1. הגדרה, הפרש ואיבר כללי

סדרה חשבונית והפרש הסדרה

בסדרה 2, 5, 8, 11, …2,\ 5,\ 8,\ 11,\ \dots מוסיפים 33 בכל צעד. בסדרה 20, 16, 12, …20,\ 16,\ 12,\ \dots מוסיפים −4-4 בכל צעד (כלומר מורידים 44). סדרות כאלה נקראות סדרות חשבוניות, והמספר שמוסיפים בכל צעד נקרא הפרש הסדרה ומסומן dd.

במדויק: סדרה חשבונית היא סדרה שיש מספר קבוע dd כך ש-an+1−an=da_{n+1}-a_n=d לכל nn שעבורו האיבר an+1a_{n+1} קיים. כלומר, כל איבר חוץ מהראשון שווה לאיבר שלפניו ועוד dd. ההפרש יכול להיות חיובי, שלילי או 00 (ב-d=0d=0 כל האיברים שווים).

ארבעה ייצוגים של אותה סדרה, a1=2a_1=2 ו-d=3d=3:

- מילולי: מתחילים ב-22, ובכל צעד מוסיפים 33.

- טבלת ערכים:

nn1122334455
ana_n22558811111414

- סימבולי: an=2+3(n−1)=3n−1a_n=2+3(n-1)=3n-1.

- גרפי: כל צעד ימינה ביחידה אחת מעלה את הנקודה ב-33, ולכן הנקודות על ישר אחד.

naₙ0123456246810121416(1,2)(2,5)(3,8)(4,11)(5,14)

האיבר הכללי של סדרה חשבונית

בסדרה חשבונית עם איבר ראשון a1a_1 והפרש dd, לכל nn:

an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d

מ-a1a_1 ל-ana_n עושים n−1n-1 צעדים, ובכל צעד מוסיפים dd.

סימונים שונים

את אותה סדרה אפשר לסמן בכמה דרכים: ana_n, a(n)a(n), bkb_k, cjc_j. האות שמסמנת את המקום לא משנה: ak=a1+(k−1)da_k=a_1+(k-1)d היא אותה נוסחה.

דרך הפתרון

האם מספר נתון הוא איבר בסדרה

כשנתונה סדרה חשבונית ומספר bb:

1. כותבים את האיבר הכללי ana_n.

2. פותרים את המשוואה an=ba_n=b, שבה הנעלם הוא nn.

3. אם nn יצא מספר טבעי (ובסדרה סופית, לא גדול ממספר האיברים), bb הוא האיבר שבמקום nn. אחרת bb אינו איבר בסדרה.

שים לב

בנוסחה מופיע n−1n-1, לא nn: מ-a1a_1 ל-a12a_{12} יש 1111 צעדים, ולכן a12=a1+11da_{12}=a_1+11d.

שים לב

ההפרש הוא איבר פחות האיבר שלפניו. בסדרה 20, 16, 12, …20,\ 16,\ 12,\ \dots ההפרש d=16−20=−4d=16-20=-4, לא 44.

דוגמה - איבר כללי ובדיקה אם מספר הוא איבר

נתונה הסדרה החשבונית 17, 13.5, 10, …17,\ 13.5,\ 10,\ \dots

א. מצאו נוסחה לאיבר הכללי ana_n.

ב. מצאו את a30a_{30}.

ג. האם −88-88 הוא איבר בסדרה? האם −100-100 הוא איבר בסדרה?

פתרון

1. מהסדרה: a1=17a_1=17 ו-d=13.5−17=−3.5d=13.5-17=-3.5. בדיקה: 10−13.5=−3.510-13.5=-3.5.

2. א: an=17−3.5(n−1)=20.5−3.5na_n=17-3.5(n-1)=20.5-3.5n.

3. ב: a30=17+29⋅(−3.5)=17−101.5=−84.5a_{30}=17+29\cdot(-3.5)=17-101.5=-84.5.

4. ג: 20.5−3.5n=−8820.5-3.5n=-88 נותן 3.5n=108.53.5n=108.5, כלומר n=31n=31. זה מספר טבעי, ולכן −88=a31-88=a_{31}.

5. 20.5−3.5n=−10020.5-3.5n=-100 נותן 3.5n=120.53.5n=120.5, כלומר n=2417≈34.4n=\frac{241}{7}\approx34.4. זה לא מספר טבעי, ולכן −100-100 אינו איבר בסדרה.

תשובה

א. an=20.5−3.5na_n=20.5-3.5n. ב. a30=−84.5a_{30}=-84.5. ג. −88-88 הוא האיבר ה-3131. −100-100 אינו איבר בסדרה.

שאלות פתוחות על הגדרה, הפרש ואיבר כללי

2. מעבר בין נוסחה לפי מקום לכלל נסיגה

שני ייצוגים סימבוליים

את אותה סדרה חשבונית אפשר לכתוב בשתי דרכים. נוסחה לפי מקום אומרת מיד מה האיבר שבמקום nn. כלל נסיגה אומר מאיפה מתחילים ומה מוסיפים בכל צעד.

במדויק: הסדרה החשבונית עם איבר ראשון a1a_1 והפרש dd נתונה לפי מקום על ידי an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d לכל nn, ובכלל נסיגה על ידי a1a_1 הנתון ו-an+1=an+da_{n+1}=a_n+d לכל n≥1n\ge1. שני הייצוגים מתארים בדיוק את אותה סדרה, וכדי לעבור ביניהם מספיק לדעת את a1a_1 ואת dd.

כלל הנסיגה של סדרה חשבונית

a1a_1 נתון, ו-an+1=an+da_{n+1}=a_n+d לכל n≥1n\ge1.

באותה משמעות אפשר לכתוב גם an+1−an=da_{n+1}-a_n=d, או an=an−1+da_n=a_{n-1}+d לכל n≥2n\ge2.

נוסחה לפי מקום של סדרה חשבונית

סדרה היא חשבונית אם ורק אם אפשר לכתוב את האיבר הכללי שלה בצורה an=pn+qa_n=pn+q, כאשר pp ו-qq מספרים קבועים (שלא תלויים ב-nn). במקרה זה:

•ההפרש: d=pd=p (המקדם של nn).

•האיבר הראשון: a1=p+qa_1=p+q.

דרך הפתרון

מעבר בין הייצוגים

כשנתונה סדרה חשבונית באחד הייצוגים ומבקשים את השני:

המעברמה עושים
מנוסחה לפי מקום לכלל נסיגה1. בודקים שהסדרה חשבונית: מחשבים an+1−ana_{n+1}-a_n ומראים שזה מספר קבוע dd. 2. מציבים n=1n=1 ומקבלים a1a_1. 3. כותבים: a1a_1, an+1=an+da_{n+1}=a_n+d
מכלל נסיגה לנוסחה לפי מקום1. קוראים מהכלל את a1a_1 ואת dd (המספר שמוסיפים). 2. מציבים ב-an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d. 3. מפשטים
שים לב

כלל נסיגה בלי איבר ראשון אינו קובע סדרה אחת: an+1=an+3a_{n+1}=a_n+3 מתאים גם ל-1, 4, 7, …1,\ 4,\ 7,\ \dots וגם ל-0, 3, 6, …0,\ 3,\ 6,\ \dots. תמיד כותבים גם את a1a_1.

שים לב

ב-an=pn+qa_n=pn+q האיבר הראשון הוא p+qp+q, לא qq: ב-an=9−2na_n=9-2n האיבר הראשון a1=7a_1=7.

דוגמה א - מנוסחה לפי מקום לכלל נסיגה

נתונה הסדרה an=3n+12a_n=\frac{3n+1}{2}.

א. הוכיחו שהסדרה חשבונית.

ב. כתבו את הסדרה בעזרת כלל נסיגה.

פתרון

1. א: מחשבים את ההפרש בין איבר לאיבר שלפניו, לכל nn:

an+1−an=3(n+1)+12−3n+12=32a_{n+1}-a_n=\frac{3(n+1)+1}{2}-\frac{3n+1}{2}=\frac{3}{2}

ההפרש קבוע ולא תלוי ב-nn, ולכן הסדרה חשבונית עם d=32d=\frac32.

2. ב: מציבים n=1n=1: a1=42=2a_1=\frac{4}{2}=2.

3. כלל הנסיגה: a1=2a_1=2, an+1=an+32a_{n+1}=a_n+\frac32. בדיקה: a2=72=2+32a_2=\frac{7}{2}=2+\frac32.

תשובה

א. an+1−an=32a_{n+1}-a_n=\frac32 לכל nn. ב. a1=2a_1=2, an+1=an+32a_{n+1}=a_n+\frac32.

דוגמה ב - מכלל נסיגה לנוסחה לפי מקום

נתונה הסדרה a1=−4a_1=-4, an+1−an=32a_{n+1}-a_n=\frac32. מצאו נוסחה לאיבר הכללי ana_n, ומצאו את a21a_{21}.

פתרון

1. מהכלל: a1=−4a_1=-4, וההפרש בין כל שני איברים עוקבים הוא d=32d=\frac32.

2. מציבים בנוסחה: an=−4+32(n−1)a_n=-4+\frac32(n-1).

3. מפשטים: an=3n2−112=3n−112a_n=\frac{3n}{2}-\frac{11}{2}=\frac{3n-11}{2}.

4. בדיקה: a1=−82=−4a_1=\frac{-8}{2}=-4 ו-a2=−52=−4+32a_2=\frac{-5}{2}=-4+\frac32.

5. a21=63−112=26a_{21}=\frac{63-11}{2}=26.

תשובה

an=3n−112a_n=\frac{3n-11}{2}, a21=26a_{21}=26

שאלות פתוחות על מעבר בין נוסחה לפי מקום לכלל נסיגה

3. מציאת האיבר הראשון וההפרש משני איברים נתונים

שני נעלמים, שתי משוואות

סדרה חשבונית נקבעת לגמרי משני מספרים: האיבר הראשון a1a_1 וההפרש dd. לכן כשהשאלה נותנת שני נתונים על הסדרה, כותבים כל נתון כמשוואה ב-a1a_1 וב-dd, ופותרים.

במדויק: כל נתון על סדרה חשבונית (ערך של איבר, סכום של כמה איברים, מכפלה של איברים) נכתב כמשוואה בשני הנעלמים a1a_1 ו-dd, כשמחליפים כל איבר aka_k ב-a1+(k−1)da_1+(k-1)d. שני נתונים נותנים מערכת של שתי משוואות. בבעיות של נושא זה לכל היותר אחת מהן ריבועית.

הפרש מתוך שני איברים

לכל שני מקומות k≠mk\ne m בסדרה חשבונית:

am=ak+(m−k)dd=am−akm−ka_m=a_k+(m-k)d\qquad\qquad d=\frac{a_m-a_k}{m-k}

מ-aka_k ל-ama_m עושים m−km-k צעדים של dd.

דרך הפתרון

שתי משוואות לינאריות

כשנתונים שני איברים, או סכומים של איברים:

1. כותבים כל נתון בעזרת a1a_1 ו-dd.

2. מחסרים את המשוואות (או מציבים), כך ש-a1a_1 מתבטל ונשארת משוואה ב-dd בלבד.

3. מציבים את dd באחת המשוואות ומוצאים את a1a_1.

דרך הפתרון

משוואה לינארית ומשוואה ריבועית

כשאחד הנתונים הוא מכפלה או ריבוע של איברים:

1. מהנתון הלינארי מבטאים נעלם אחד בעזרת השני, או מוצאים איבר אחד ישירות.

2. מציבים בנתון הריבועי ופותרים משוואה ריבועית.

3. לכל פתרון מוצאים את הנעלם השני. בודקים כל זוג מול כל התנאים של השאלה (למשל "סדרה עולה").

שים לב

משוואה ריבועית יכולה לתת שתי סדרות שמתאימות לנתונים. אם השאלה לא מוסיפה תנאי, שתיהן תשובה.

שים לב

קיצור שימושי: אם a2+a6a_2+a_6 נתון, אז a2+a6=2a1+6d=2a4a_2+a_6=2a_1+6d=2a_4. כך מוצאים ישר את האיבר האמצעי a4a_4.

דוגמה א - שני איברים נתונים: מערכת לינארית

בסדרה חשבונית a4=7a_4=7 ו-a11=−14a_{11}=-14. מצאו את a1a_1, את dd ואת a25a_{25}.

פתרון

1. נתון: a4=7a_4=7, a11=−14a_{11}=-14. המטרה: a1a_1, dd ו-a25a_{25}.

2. מ-a4a_4 ל-a11a_{11} יש 77 צעדים: a11=a4+7da_{11}=a_4+7d, כלומר −14=7+7d-14=7+7d, ולכן d=−3d=-3.

3. a4=a1+3da_4=a_1+3d: 7=a1−97=a_1-9, ולכן a1=16a_1=16.

4. a25=16+24⋅(−3)=−56a_{25}=16+24\cdot(-3)=-56.

תשובה

a1=16a_1=16, d=−3d=-3, a25=−56a_{25}=-56

דוגמה ב - נתון עם מכפלה: משוואה ריבועית

בסדרה חשבונית a2+a6=10a_2+a_6=10 ו-a3⋅a5=21a_3\cdot a_5=21. מצאו את כל האפשרויות ל-a1a_1 ול-dd.

פתרון

1. נתון: a2+a6=10a_2+a_6=10, a3⋅a5=21a_3\cdot a_5=21. המטרה: a1a_1 ו-dd.

2. הנתון הלינארי: (a1+d)+(a1+5d)=10(a_1+d)+(a_1+5d)=10, כלומר 2a1+6d=102a_1+6d=10, ולכן a1+3d=5a_1+3d=5, כלומר a4=5a_4=5.

3. a3=a4−d=5−da_3=a_4-d=5-d ו-a5=a4+d=5+da_5=a_4+d=5+d.

4. הנתון הריבועי: (5−d)(5+d)=21(5-d)(5+d)=21, כלומר 25−d2=2125-d^2=21, ולכן d2=4d^2=4: d=2d=2 או d=−2d=-2.

5. a1=5−3da_1=5-3d: עבור d=2d=2, a1=−1a_1=-1. עבור d=−2d=-2, a1=11a_1=11.

6. בדיקה: −1,1,3,5,7,9,…-1,1,3,5,7,9,\dots נותן 1+9=101+9=10 ו-3⋅7=213\cdot7=21. 11,9,7,5,3,1,…11,9,7,5,3,1,\dots נותן 9+1=109+1=10 ו-7⋅3=217\cdot3=21.

תשובה

a1=−1a_1=-1, d=2d=2 או a1=11a_1=11, d=−2d=-2

שאלות פתוחות על מציאת האיבר הראשון וההפרש משני איברים נתונים

4. סכום n איברים

סכום nn האיברים הראשונים

הרבה פעמים צריך לחבר הרבה איברים של סדרה: כמה מושבים יש באולם, כמה כסף נחסך בשנה. בסדרה חשבונית יש נוסחה שעושה את זה בלי לחבר אחד-אחד.

במדויק: SnS_n הוא סכום nn האיברים הראשונים של הסדרה: Sn=a1+a2+⋯+anS_n=a_1+a_2+\dots+a_n. למשל S1=a1S_1=a_1 ו-S3=a1+a2+a3S_3=a_1+a_2+a_3. הסדרה S1, S2, S3, …S_1,\ S_2,\ S_3,\ \dots נקראת סדרת הסכומים החלקיים.

נוסחאות הסכום

בסדרה חשבונית, לכל nn:

Sn=n(a1+an)2Sn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2}\qquad\qquad S_n=\frac{n[2a_1+(n-1)d]}{2}
מה ידועבאיזו נוסחה
a1a_1, האיבר האחרון ana_n ו-nnSn=n(a1+an)2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2}
a1a_1, dd ו-nnSn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n[2a_1+(n-1)d]}{2}

סכום של איברים רצופים מאמצע הסדרה

סכום האיברים מ-aka_k עד ama_m (k<mk<m): יש בו m−k+1m-k+1 איברים, והם עצמם סדרה חשבונית. לכן:

ak+ak+1+⋯+am=(m−k+1)(ak+am)2a_k+a_{k+1}+\dots+a_m=\frac{(m-k+1)(a_k+a_m)}{2}
דרך הפתרון

מציאת מספר האיברים מתוך סכום נתון

כשנתונים a1a_1, dd והסכום SnS_n, והנעלם הוא nn:

1. מציבים בנוסחה Sn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n[2a_1+(n-1)d]}{2}.

2. מקבלים משוואה ב-nn (ריבועית כש-d≠0d\ne0). פותרים אותה.

3. משאירים רק פתרון שהוא מספר טבעי. אם אין כזה, אין nn שנותן את הסכום הזה.

שים לב

nn הוא מספר האיברים שמחברים, לא ערך האיבר האחרון. מ-a5a_5 עד a20a_{20} יש 20−5+1=1620-5+1=16 איברים.

שים לב

כשיש בסדרה איברים חיוביים ושליליים, הסכום יכול לקטון, ואפילו להיות 00, גם כשמוסיפים איברים.

דוגמה א - סכום של מספרים בתחום: מוצאים את הסדרה

מהו סכום כל המספרים הדו-ספרתיים שמתחלקים ב-77?

פתרון

1. המספרים הם 14, 21, …, 9814,\ 21,\ \dots,\ 98: סדרה חשבונית עם a1=14a_1=14 ו-d=7d=7. האחרון 9898 כי 105105 כבר תלת-ספרתי.

2. מספר האיברים: 14+7(n−1)=9814+7(n-1)=98 נותן n−1=12n-1=12, כלומר n=13n=13.

3. הסכום: S13=13(14+98)2=13⋅56=728S_{13}=\frac{13(14+98)}{2}=13\cdot56=728.

תשובה

728728

דוגמה ב - מספר האיברים כשהסכום נתון

בסדרה חשבונית a1=−12a_1=-12 ו-d=3d=3.

א. כמה איברים ראשונים צריך לחבר כדי לקבל סכום 135135?

ב. עבור איזה nn מתקיים Sn=0S_n=0?

פתרון

1. נתון: a1=−12a_1=-12, d=3d=3. המטרה: nn שעבורו Sn=135S_n=135, ו-nn שעבורו Sn=0S_n=0.

2. Sn=n[−24+3(n−1)]2=n(3n−27)2S_n=\frac{n[-24+3(n-1)]}{2}=\frac{n(3n-27)}{2}.

3. א: n(3n−27)2=135\frac{n(3n-27)}{2}=135, כלומר 3n2−27n−270=03n^2-27n-270=0, ולכן n2−9n−90=0n^2-9n-90=0. הפתרונות: n=15n=15 או n=−6n=-6. nn טבעי, ולכן n=15n=15.

4. בדיקה: a15=−12+14⋅3=30a_{15}=-12+14\cdot3=30, ו-S15=15(−12+30)2=135S_{15}=\frac{15(-12+30)}{2}=135.

5. ב: n(3n−27)2=0\frac{n(3n-27)}{2}=0 נותן n=0n=0 או n=9n=9. רק n=9n=9 טבעי. בדיקה: a9=−12+24=12a_9=-12+24=12, ו-S9=9(−12+12)2=0S_9=\frac{9(-12+12)}{2}=0.

תשובה

א. 1515 איברים. ב. n=9n=9.

שאלות פתוחות על סכום n איברים

5. הוכחת נוסחת הסכום

מה פירוש להוכיח נוסחה

אפשר לבדוק את נוסחת הסכום בעשר סדרות ולראות שהיא תמיד יוצאת נכונה. אבל בדיקה כזאת לא מבטיחה שהנוסחה נכונה בכל סדרה חשבונית ולכל nn. לשם כך צריך הוכחה.

במדויק: הוכחה של נוסחת הסכום היא טיעון שמתחיל רק מהתכונה של סדרה חשבונית, ak+1=ak+da_{k+1}=a_k+d, ומראה שהשוויון Sn=n(a1+an)2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2} מתקיים לכל a1a_1, לכל dd ולכל מספר טבעי nn. בדיקה של מקרים, גם הרבה מקרים, אינה הוכחה.

גרם מדרגות של הסדרה 2, 3, 4, 52,\ 3,\ 4,\ 5 (n=4n=4) ועותק הפוך שלו מעליו יוצרים מלבן 4×74\times7, ולכן 2S4=4⋅72S_4=4\cdot7:

k012345012345678

הזוגות שווים

בסדרה חשבונית בת nn איברים, האיבר שבמקום kk מההתחלה והאיבר שבמקום kk מהסוף נותנים יחד את אותו סכום:

ak+an+1−k=a1+an(k=1,…,n)a_k+a_{n+1-k}=a_1+a_n\qquad (k=1,\dots,n)

הסיבה: ak+an+1−k=[a1+(k−1)d]+[a1+(n−k)d]=2a1+(n−1)d=a1+ana_k+a_{n+1-k}=[a_1+(k-1)d]+[a_1+(n-k)d]=2a_1+(n-1)d=a_1+a_n.

דרך הפתרון

הוכחה א: כותבים את הסכום פעמיים

עבור סדרה חשבונית a1,…,ana_1,\dots,a_n:

1. כותבים את הסכום מההתחלה: Sn=a1+a2+⋯+anS_n=a_1+a_2+\dots+a_n.

2. כותבים אותו מהסוף: Sn=an+an−1+⋯+a1S_n=a_n+a_{n-1}+\dots+a_1.

3. מחברים את שתי השורות, איבר מתחת לאיבר. כל זוג הוא ak+an+1−k=a1+ana_k+a_{n+1-k}=a_1+a_n, ויש nn זוגות: 2Sn=n(a1+an)2S_n=n(a_1+a_n).

4. מחלקים ב-22: Sn=n(a1+an)2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2}.

דרך הפתרון

הוכחה ב: שני גרמי מדרגות יוצרים מלבן

עבור סדרה חשבונית שאיבריה חיוביים:

1. מציירים לכל איבר aka_k עמודה ברוחב 11 ובגובה aka_k. כל העמודות יחד הן "גרם מדרגות" שהשטח שלו SnS_n.

2. מציירים עותק שני של גרם המדרגות, הפוך, מעל הראשון. בכל עמודה הגובה הכולל הוא ak+an+1−k=a1+ana_k+a_{n+1-k}=a_1+a_n.

3. שני העותקים יחד הם מלבן ברוחב nn ובגובה a1+ana_1+a_n, ולכן 2Sn=n(a1+an)2S_n=n(a_1+a_n).

דרך הפתרון

מעבר לנוסחה השנייה

כשכבר הוכחנו ש-Sn=n(a1+an)2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2}:

1. מציבים an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d.

2. מקבלים Sn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n[2a_1+(n-1)d]}{2}.

שים לב

הוכחה ב מתאימה רק לסדרה שאיבריה חיוביים, כי גובה של עמודה אינו שלילי. הוכחה א נכונה לכל סדרה חשבונית, גם עם איברים שליליים.

דוגמה - סכום המספרים האי-זוגיים בשיטת הזוגות

הוכיחו שלכל מספר טבעי nn:

1+3+5+⋯+(2n−1)=n21+3+5+\dots+(2n-1)=n^2
פתרון

1. נתון: הסכום של nn המספרים האי-זוגיים הראשונים. המטרה: להראות שהוא n2n^2 לכל nn טבעי.

2. האיברים הם סדרה חשבונית עם a1=1a_1=1 ו-d=2d=2, והאיבר ה-nn הוא an=1+2(n−1)=2n−1a_n=1+2(n-1)=2n-1.

3. כותבים את הסכום פעמיים, מההתחלה ומהסוף:

S=1+3+⋯+(2n−1)S=1+3+\dots+(2n-1)

S=(2n−1)+(2n−3)+⋯+1S=(2n-1)+(2n-3)+\dots+1

4. מחברים איבר מתחת לאיבר. כל זוג שווה 1+(2n−1)=2n1+(2n-1)=2n, ויש nn זוגות: 2S=n⋅2n=2n22S=n\cdot2n=2n^2.

5. מחלקים ב-22: S=n2S=n^2. זה נכון לכל nn, כי לא הצבנו אף מספר מסוים.

6. בדיקה (לא הוכחה): 1+3+5=9=321+3+5=9=3^2.

תשובה

הוכחה: 2S=n⋅2n2S=n\cdot2n, ולכן S=n2S=n^2.

שאלות פתוחות על הוכחת נוסחת הסכום

6. ייצוג גרפי: איברים על ישר וסכומים על פרבולה

הגרף של סדרה חשבונית ושל סדרת הסכומים

בסדרה חשבונית כל צעד ימינה (מ-nn ל-n+1n+1) משנה את הגובה באותו מספר dd. לכן הנקודות (n,an)(n,a_n) יושבות על ישר. הסכומים SnS_n גדלים בכל צעד במספר אחר (an+1a_{n+1}), ולכן הנקודות (n,Sn)(n,S_n) יושבות על פרבולה.

במדויק: בסדרה חשבונית עם a1a_1 ו-dd:

•כל הנקודות (n,an)(n,a_n) נמצאות על הישר y=dx+(a1−d)y=dx+(a_1-d), שהשיפוע שלו dd.

•כל הנקודות (n,Sn)(n,S_n) נמצאות על הגרף של y=d2x2+(a1−d2)xy=\frac{d}{2}x^2+\left(a_1-\frac{d}{2}\right)x. כאשר d≠0d\ne0 זו פרבולה שעוברת בראשית הצירים. כאשר d=0d=0 זה הישר y=a1xy=a_1x.

הגרף של הסדרה הוא הנקודות בלבד (גרף בדיד), ולא הישר או הפרבולה כולם.

בסדרה an=2n−5a_n=2n-5 (a1=−3a_1=-3, d=2d=2) האיברים על הישר y=2x−5y=2x-5, והסכומים Sn=n2−4nS_n=n^2-4n על הפרבולה y=x2−4xy=x^2-4x. ב-n=2n=2 הסכום הכי קטן: עד שם מוסיפים איברים שליליים, ומשם איברים חיוביים.

naₙ01234567-6-4-2246810(1,-3)(2,-1)(3,1)(4,3)(5,5)(6,7)
nSₙ01234567-6-4-22468101214(1,-3)(2,-4)(3,-3)(4,0)(5,5)(6,12)

מה רואים בגרף של ana_n

מה בגרףמה בסדרה
שיפוע הישר שעליו הנקודותההפרש dd
הנקודה שבה n=1n=1האיבר הראשון a1a_1
הנקודות עולות / יורדות / באותו גובהd>0d>0: סדרה עולה / d<0d<0: סדרה יורדת / d=0d=0: סדרה קבועה

סדרת הסכומים כפונקציה ריבועית

Sn=d2n2+(a1−d2)nS_n=\frac{d}{2}n^2+\left(a_1-\frac{d}{2}\right)n

•אין איבר חופשי, ולכן הפרבולה עוברת בראשית הצירים.

•המקדם של n2n^2 הוא d2\frac{d}{2}: כש-d>0d>0 הפרבולה "מחייכת", וכש-d<0d<0 היא "בוכה".

הסכום הגדול ביותר והקטן ביותר

•סדרה יורדת (d<0d<0) עם a1>0a_1>0: SnS_n הכי גדול כשמחברים את כל האיברים החיוביים (אם יש איבר ששווה 00, הסכום איתו שווה לסכום בלעדיו).

•סדרה עולה (d>0d>0) עם a1<0a_1<0: SnS_n הכי קטן כשמחברים את כל האיברים השליליים.

•בגרף: ה-nn הזה הוא המספר הטבעי הקרוב ביותר לקודקוד הפרבולה. אם הקודקוד בדיוק באמצע בין שני מספרים טבעיים, שניהם נותנים אותו סכום.

דרך הפתרון

מציאת a1a_1 ו-dd מתוך נוסחה של SnS_n

כשנתון ש-SnS_n של סדרה חשבונית שווה לביטוי ב-nn:

1. a1=S1a_1=S_1 (מציבים n=1n=1).

2. a2=S2−S1a_2=S_2-S_1, כי S2=a1+a2S_2=a_1+a_2.

3. d=a2−a1d=a_2-a_1.

שים לב

אל תחברו את הנקודות בקו מלא כאילו זה גרף של פונקציה רגילה: לסדרה יש ערך רק במקומות טבעיים, ולכן גם הקודקוד של הפרבולה הוא בדרך כלל לא סכום של הסדרה.

דוגמה - הסכום הגדול ביותר בסדרה יורדת

בסדרה חשבונית a1=20a_1=20 ו-d=−3d=-3.

א. הביעו את SnS_n כפונקציה ריבועית של nn.

ב. עבור איזה nn הסכום SnS_n הוא הגדול ביותר? מהו הסכום הזה?

פתרון

1. א: Sn=n[40−3(n−1)]2=n(43−3n)2=−32n2+432nS_n=\frac{n[40-3(n-1)]}{2}=\frac{n(43-3n)}{2}=-\frac32n^2+\frac{43}{2}n.

2. ב: המקדם של n2n^2 שלילי, ולכן הפרבולה "בוכה" ויש לה מקסימום. הקודקוד ב-n=−43/22⋅(−3/2)=436≈7.17n=\frac{-43/2}{2\cdot(-3/2)}=\frac{43}{6}\approx7.17.

3. המספר הטבעי הקרוב ביותר: n=7n=7. בדיקה: S7=7(43−21)2=77S_7=\frac{7(43-21)}{2}=77 ו-S8=8(43−24)2=76S_8=\frac{8(43-24)}{2}=76.

4. בדיקה דרך האיברים: an=23−3na_n=23-3n. a7=2>0a_7=2>0 ו-a8=−1<0a_8=-1<0. כלומר S7S_7 הוא סכום כל האיברים החיוביים.

nSₙ02468101214-2020406080(1,20)(7,77)(14,7)(15,-15)
תשובה

א. Sn=−32n2+432nS_n=-\frac32n^2+\frac{43}{2}n. ב. n=7n=7, S7=77S_7=77.

שאלות פתוחות על ייצוג גרפי: איברים על ישר וסכומים על פרבולה

7. פעולות על סדרה חשבונית ותכונותיה

פעולה על איברי הסדרה

אם עושים אותה פעולה על כל איבר בסדרה, מקבלים סדרה חדשה. למשל מ-an=2n−3a_n=2n-3 אפשר לבנות את bn=an+3b_n=a_n+3 או את cn=an2c_n=a_n^2. השאלה: האם הסדרה החדשה עדיין חשבונית?

במדויק: פעולה משמרת את התכונה "סדרה חשבונית" אם לכל סדרה חשבונית ana_n גם הסדרה החדשה חשבונית. כדי להוכיח שסדרה חשבונית צריך להראות ש-bn+1−bnb_{n+1}-b_n הוא אותו מספר לכל nn. כדי להוכיח שסדרה אינה חשבונית מספיקה דוגמה נגדית אחת: שני הפרשים של איברים עוקבים שאינם שווים.

הוספת מספר לכל איבר היא הזזה של הגרף למעלה, ולכן הנקודות נשארות על ישר עם אותו שיפוע. ב-an=2n−3a_n=2n-3 ו-bn=an+3=2nb_n=a_n+3=2n:

n0123456-224681012(1,-1)(2,1)(3,3)(4,5)(5,7)(1,2)(2,4)(3,6)(4,8)(5,10)

פעולות על סדרה חשבונית ana_n עם הפרש dd

הסדרה החדשהחשבונית?ההפרשבגרף
an+ca_n+cכןddהזזה למעלה או למטה ב-cc
k⋅ank\cdot a_nכןkdkdמתיחה פי kk בכיוון ציר ה-yy
an+ma_{n+m} (mm טבעי)כןddהזזה שמאלה ב-mm (מוחקים mm איברים ראשונים)
an2a_n^2רק כש-d=0d=0
1an\frac{1}{a_n} (כש-an≠0a_n\ne0)רק כש-d=0d=0

הטענות על an2a_n^2 ועל 1an\frac{1}{a_n} נכונות לסדרה עם 33 איברים לפחות.

ממוצע חשבוני של השכנים

•בסדרה חשבונית, כל איבר שיש לו איבר לפניו ואיבר אחריו הוא הממוצע החשבוני שלהם: an=an−1+an+12a_n=\frac{a_{n-1}+a_{n+1}}{2}. מכאן השם "חשבונית".

•ולהפך: שלושה מספרים x, y, zx,\ y,\ z (בסדר הזה) הם איברים עוקבים בסדרה חשבונית אם ורק אם 2y=x+z2y=x+z.

דרך הפתרון

הוכחה שסדרה חשבונית או שאינה חשבונית

כשצריך לקבוע אם bnb_n חשבונית:

1. מחשבים כמה איברים ראשונים ומשערים.

2. אם נראה שהיא חשבונית: מחשבים את bn+1−bnb_{n+1}-b_n באופן כללי, ומראים שהוא מספר שלא תלוי ב-nn.

3. אם נראה שאינה חשבונית: מראים שני הפרשים של איברים עוקבים שאינם שווים, למשל b2−b1≠b3−b2b_2-b_1\ne b_3-b_2.

שים לב

שני הפרשים שווים לא מוכיחים שהסדרה חשבונית. צריך הוכחה לכל nn.

שים לב

1an\frac{1}{a_n} ו-an2a_n^2 אינן חשבוניות כש-d≠0d\ne0. למשל 1, 2, 31,\ 2,\ 3 נותנת 1, 4, 91,\ 4,\ 9 עם הפרשים 33 ו-55, ו-1, 12, 131,\ \frac12,\ \frac13 עם הפרשים −12-\frac12 ו-−16-\frac16.

דוגמה א - פעולה שמשמרת מול פעולה שמקלקלת

נתונה הסדרה an=3n−1a_n=3n-1. קבעו לגבי כל סדרה אם היא חשבונית, והוכיחו:

א. bn=2an−5b_n=2a_n-5

ב. cn=an2c_n=a_n^2

פתרון

1. an=3n−1a_n=3n-1 היא סדרה חשבונית עם d=3d=3.

2. א: bn=2(3n−1)−5=6n−7b_n=2(3n-1)-5=6n-7. לכל nn: bn+1−bn=6(n+1)−7−(6n−7)=6b_{n+1}-b_n=6(n+1)-7-(6n-7)=6, קבוע. לכן bnb_n חשבונית עם הפרש 6=2⋅36=2\cdot3 (מתיחה פי 22 והזזה למטה ב-55).

3. ב: האיברים הראשונים: a1=2a_1=2, a2=5a_2=5, a3=8a_3=8, ולכן c1=4c_1=4, c2=25c_2=25, c3=64c_3=64.

4. c2−c1=21c_2-c_1=21 ו-c3−c2=39c_3-c_2=39. שני הפרשים של איברים עוקבים שונים, ולכן cnc_n אינה חשבונית.

תשובה

א. חשבונית, ההפרש 66. ב. אינה חשבונית.

דוגמה ב - שלושה ביטויים עוקבים: משוואה ריבועית

המספרים x−1x-1, x2x^2, 5x−35x-3 (בסדר הזה) הם שלושה איברים עוקבים בסדרה חשבונית. מצאו את xx ואת הפרש הסדרה.

פתרון

1. נתון: שלושה איברים עוקבים, והאמצעי הוא x2x^2. המטרה: xx ו-dd.

2. לפי כלל הממוצע: 2x2=(x−1)+(5x−3)2x^2=(x-1)+(5x-3), כלומר 2x2−6x+4=02x^2-6x+4=0, ולכן x2−3x+2=0x^2-3x+2=0.

3. (x−1)(x−2)=0(x-1)(x-2)=0: x=1x=1 או x=2x=2.

4. x=1x=1: האיברים 0, 1, 20,\ 1,\ 2, ההפרש 11.

5. x=2x=2: האיברים 1, 4, 71,\ 4,\ 7, ההפרש 33.

תשובה

x=1x=1 ו-d=1d=1, או x=2x=2 ו-d=3d=3.

שאלות פתוחות על פעולות על סדרה חשבונית ותכונותיה

8. תת-סדרות במקומות זוגיים ואי-זוגיים

תת-סדרות במקומות זוגיים ואי-זוגיים

אפשר להסתכל על סדרה "בדילוגים": לקחת רק את האיברים שבמקומות הזוגיים, a2, a4, a6, …a_2,\ a_4,\ a_6,\ \dots, או רק את האלה שבמקומות האי-זוגיים, a1, a3, a5, …a_1,\ a_3,\ a_5,\ \dots. כל אחת מהן היא סדרה בפני עצמה.

במדויק: תת-הסדרה של המקומות האי-זוגיים היא ck=a2k−1c_k=a_{2k-1}, ותת-הסדרה של המקומות הזוגיים היא bk=a2kb_k=a_{2k}, עבור k=1,2,3,…k=1,2,3,\dots (בסדרה סופית, כל עוד המקום 2k−12k-1 או 2k2k קיים). kk הוא המקום בתת-הסדרה, ו-2k2k או 2k−12k-1 הוא המקום בסדרה המקורית.

בסדרה an=n+1a_n=n+1 (d=1d=1) המקומות הזוגיים נותנים bk=a2k=2k+1b_k=a_{2k}=2k+1: הסדרה 3, 5, 7, 93,\ 5,\ 7,\ 9, עם הפרש 22. בגרף של bkb_k לפי kk השיפוע כפול.

naₙ024680246810(1,2)(2,3)(3,4)(4,5)(5,6)(6,7)(7,8)(8,9)
kbₖ0123450246810(1,3)(2,5)(3,7)(4,9)

תת-סדרות של סדרה חשבונית

אם ana_n סדרה חשבונית עם הפרש dd, אז:

תת-הסדרהאיבר ראשוןהפרשאיבר כללי
מקומות אי-זוגיים ck=a2k−1c_k=a_{2k-1}a1a_12d2dck=a1+(k−1)⋅2dc_k=a_1+(k-1)\cdot2d
מקומות זוגיים bk=a2kb_k=a_{2k}a2=a1+da_2=a_1+d2d2dbk=a2+(k−1)⋅2db_k=a_2+(k-1)\cdot2d

סכומים במקומות זוגיים ואי-זוגיים

בסדרה חשבונית בת 2m2m איברים:

•יש mm איברים במקומות האי-זוגיים ו-mm במקומות הזוגיים.

•סכום האיברים שבמקומות הזוגיים פחות סכום האיברים שבמקומות האי-זוגיים שווה mdmd, כי a2k−a2k−1=da_{2k}-a_{2k-1}=d לכל אחד מ-mm הזוגות.

בסדרה בת 2m+12m+1 איברים יש m+1m+1 איברים במקומות האי-זוגיים ו-mm בזוגיים.

דרך הפתרון

סכום האיברים שבמקומות הזוגיים (או האי-זוגיים)

כשצריך סכום של איברים בדילוגים:

1. מזהים את תת-הסדרה: האיבר הראשון שלה (a1a_1 או a2a_2) וההפרש 2d2d.

2. סופרים כמה איברים יש בה (mm או m+1m+1).

3. מציבים בנוסחת הסכום של תת-הסדרה.

שים לב

בתת-סדרה ההפרש הוא 2d2d, לא dd. ומספר האיברים בה הוא בערך חצי, לא כמו בסדרה המקורית.

דוגמה - מציאת הסדרה מסכומי הזוגיים והאי-זוגיים

בסדרה חשבונית יש 3030 איברים. סכום האיברים שבמקומות האי-זוגיים הוא 450450, וסכום האיברים שבמקומות הזוגיים הוא 495495. מצאו את a1a_1 ואת dd.

פתרון

1. נתון: 3030 איברים, סכום האיברים שבמקומות האי-זוגיים 450450 ושבמקומות הזוגיים 495495. המטרה: a1a_1 ו-dd.

2. בכל אחת מתת-הסדרות יש 1515 איברים. לפי כלל ההפרש: 495−450=15d495-450=15d, ולכן d=3d=3.

3. תת-הסדרה של המקומות האי-זוגיים: איבר ראשון a1a_1, הפרש 2d=62d=6, 1515 איברים. לכן 450=15[2a1+14⋅6]2450=\frac{15[2a_1+14\cdot6]}{2}.

4. 60=2a1+8460=2a_1+84, ולכן a1=−12a_1=-12.

5. בדיקה: תת-הסדרה של המקומות הזוגיים מתחילה ב-a2=−9a_2=-9, ו-15[2⋅(−9)+14⋅6]2=15⋅662=495\frac{15[2\cdot(-9)+14\cdot6]}{2}=\frac{15\cdot66}{2}=495.

תשובה

a1=−12a_1=-12, d=3d=3

שאלות פתוחות על תת-סדרות במקומות זוגיים ואי-זוגיים

9. סדרות משולבות עם תת-סדרות חשבוניות

סדרה משולבת

יש סדרות שאינן חשבוניות, אבל "מסתתרות" בהן שתי סדרות חשבוניות: אחת במקומות האי-זוגיים ואחת במקומות הזוגיים. למשל 1, 5, 5, 9, 9, 13, …1,\ 5,\ 5,\ 9,\ 9,\ 13,\ \dots: במקומות האי-זוגיים 1, 5, 9, …1,\ 5,\ 9,\ \dots ובזוגיים 5, 9, 13, …5,\ 9,\ 13,\ \dots

במדויק: סדרה משולבת (בנושא זה) היא סדרה שתת-הסדרה שלה במקומות האי-זוגיים היא סדרה חשבונית, וגם תת-הסדרה שלה במקומות הזוגיים היא סדרה חשבונית. הסדרה כולה יכולה להיות חשבונית או לא.

בגרף, הנקודות במקומות האי-זוגיים על ישר אחד, והנקודות במקומות הזוגיים על ישר אחר. כאן שני הישרים מקבילים, כי בשתי תת-הסדרות ההפרש 44 לכל צעד של 22 מקומות.

n אי-זוגיn זוגי
naₙ01234567851015(1,1)(3,5)(5,9)(7,13)(2,5)(4,9)(6,13)(8,17)

מתי הסדרה המשולבת כולה חשבונית

אם במקומות האי-זוגיים יש סדרה חשבונית עם הפרש d1d_1 ובזוגיים סדרה חשבונית עם הפרש d2d_2, הסדרה כולה חשבונית אם ורק אם

d1=d2=2(a2−a1)d_1=d_2=2(a_2-a_1)
דרך הפתרון

סדרה שבה נתון סכום של שני איברים עוקבים

כשנתון כלל מהצורה an+an+1=pn+qa_n+a_{n+1}=pn+q לכל nn:

1. כותבים את הכלל גם עבור n+1n+1: an+1+an+2=p(n+1)+qa_{n+1}+a_{n+2}=p(n+1)+q.

2. מחסרים את שני הכללים: an+2−an=pa_{n+2}-a_n=p.

3. מסיקים: תת-הסדרה האי-זוגית ותת-הסדרה הזוגית הן חשבוניות, ובשתיהן ההפרש pp.

4. מוצאים את a1a_1 ואת a2a_2 (מהנתון ומהכלל עם n=1n=1), וממשיכים בכל תת-סדרה לבד.

דרך הפתרון

איבר וסכום בסדרה משולבת

כשתת-הסדרות האי-זוגית והזוגית ידועות:

1. איבר: אם nn אי-זוגי, הוא האיבר ה-k=n+12k=\frac{n+1}{2} בתת-הסדרה האי-זוגית. אם nn זוגי, הוא האיבר ה-k=n2k=\frac{n}{2} בתת-הסדרה הזוגית.

2. סכום 2m2m האיברים הראשונים: סכום mm האיברים של תת-הסדרה האי-זוגית ועוד סכום mm האיברים של תת-הסדרה הזוגית.

שים לב

בסדרה משולבת אין נוסחה אחת לאיבר הכללי: כותבים שתי נוסחאות, אחת ל-nn אי-זוגי ואחת ל-nn זוגי.

דוגמה - כלל של סכום שני איברים עוקבים

בסדרה a1=1a_1=1, ולכל nn טבעי an+an+1=4n+2a_n+a_{n+1}=4n+2.

א. הוכיחו ש-an+2−an=4a_{n+2}-a_n=4 לכל nn.

ב. מצאו את a40a_{40} ואת a41a_{41}.

ג. מצאו את סכום 4040 האיברים הראשונים.

פתרון

1. נתון: a1=1a_1=1, an+an+1=4n+2a_n+a_{n+1}=4n+2. המטרה: הפרש קבוע בדילוג, a40a_{40}, a41a_{41} ו-S40S_{40}.

2. א: עבור n+1n+1: an+1+an+2=4(n+1)+2=4n+6a_{n+1}+a_{n+2}=4(n+1)+2=4n+6. מחסרים את הכלל המקורי: an+2−an=4a_{n+2}-a_n=4.

3. לכן תת-הסדרה האי-זוגית ותת-הסדרה הזוגית חשבוניות עם הפרש 44. מ-n=1n=1: a2=6−a1=5a_2=6-a_1=5.

4. ב: a40a_{40} הוא האיבר ה-2020 בתת-הסדרה הזוגית: 5+19⋅4=815+19\cdot4=81. a41a_{41} הוא האיבר ה-2121 בתת-הסדרה האי-זוגית: 1+20⋅4=811+20\cdot4=81. בדיקה: a40+a41=162=4⋅40+2a_{40}+a_{41}=162=4\cdot40+2.

5. ג: בתת-הסדרה האי-זוגית 2020 איברים מ-11 עד a39=1+19⋅4=77a_{39}=1+19\cdot4=77: הסכום 20(1+77)2=780\frac{20(1+77)}{2}=780. בתת-הסדרה הזוגית 2020 איברים מ-55 עד 8181: הסכום 20(5+81)2=860\frac{20(5+81)}{2}=860.

6. S40=780+860=1640S_{40}=780+860=1640.

תשובה

א. הוכח: an+2−an=4a_{n+2}-a_n=4. ב. a40=81a_{40}=81, a41=81a_{41}=81. ג. S40=1640S_{40}=1640.

שאלות פתוחות על סדרות משולבות עם תת-סדרות חשבוניות

10. בעיות אורייניות בסדרה חשבונית

סדרה חשבונית בבעיה מילולית

הרבה מצבים בחיים הם סדרה חשבונית: שורות באולם שבכל אחת יש כמה מושבים יותר מבקודמת, משכורת שעולה בכל חודש באותו סכום, אימון שבו מוסיפים בכל יום אותו מרחק.

במדויק: בעיה מילולית מתאימה לסדרה חשבונית כשיש כמות שמשתנה בכל שלב (שורה, חודש, יום) באותו מספר בדיוק. האיבר ana_n הוא הכמות בשלב ה-nn, ההפרש dd הוא השינוי בכל שלב, והסכום SnS_n הוא הכמות המצטברת ב-nn השלבים הראשונים.

מה שואלים ובמה משתמשים

מה השאלה מבקשתמה הנעלםבמה משתמשים
כמה יש בשלב מסויםana_nan=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d
באיזה שלב מגיעים לכמותnnan=ba_n=b, משוואה לינארית
כמה בסך הכולSnS_nנוסחת הסכום
אחרי כמה שלבים הסך מגיע לכמותnnSn=bS_n=b או Sn≥bS_n\ge b, משוואה או אי-שוויון ריבועי
דרך הפתרון

פתרון בעיה מילולית בסדרה חשבונית

כשהכמות משתנה בכל שלב באותו מספר:

1. מגדירים במילים: מהו ana_n (הכמות בשלב ה-nn), ומה היחידות.

2. מוצאים את a1a_1 ואת dd מהנתונים.

3. מחליטים אם שואלים על איבר או על סכום (טבלת "מה שואלים").

4. פותרים. כשהנעלם הוא nn, הוא חייב להיות מספר טבעי.

5. עונים במילים, ביחידות של השאלה.

שים לב

זהירות עם הספירה: אם המשכורת עולה אחרי כל חודש, המשכורת בחודש ה-nn היא a1+(n−1)da_1+(n-1)d, ואחרי nn העלאות היא a1+nda_1+nd.

שים לב

כשמבקשים "כמה ימים לפחות" ו-nn יוצא לא שלם, מעגלים כלפי מעלה ובודקים את שני המספרים הטבעיים הסמוכים.

דוגמה - אימון ריצה: איבר, סכום ואי-שוויון

רץ מתאמן כך: ביום הראשון הוא רץ 33 ק"מ, ובכל יום הוא רץ 0.40.4 ק"מ יותר מביום הקודם.

א. באיזה יום ירוץ 10.210.2 ק"מ?

ב. כמה ק"מ ירוץ בסך הכול ב-1919 הימים הראשונים?

ג. אחרי כמה ימים לפחות הסך הכולל שרץ יעבור 200200 ק"מ?

פתרון

1. נתון: ana_n הוא המרחק (בק"מ) ביום ה-nn. a1=3a_1=3, d=0.4d=0.4. המטרה: יום שבו an=10.2a_n=10.2, הסכום S19S_{19}, ו-nn הקטן ביותר שבו Sn>200S_n>200.

2. א: 3+0.4(n−1)=10.23+0.4(n-1)=10.2, ולכן 0.4(n−1)=7.20.4(n-1)=7.2, כלומר n−1=18n-1=18 ו-n=19n=19.

3. ב: S19=19(3+10.2)2=19⋅13.22=125.4S_{19}=\frac{19(3+10.2)}{2}=\frac{19\cdot13.2}{2}=125.4.

4. ג: Sn=n[6+0.4(n−1)]2=n(2.8+0.2n)S_n=\frac{n[6+0.4(n-1)]}{2}=n(2.8+0.2n). צריך 0.2n2+2.8n>2000.2n^2+2.8n>200, כלומר n2+14n−1000>0n^2+14n-1000>0.

5. השורש החיובי של n2+14n−1000=0n^2+14n-1000=0 הוא n=−7+1049≈25.4n=-7+\sqrt{1049}\approx25.4. לכן n>25.4n>25.4, ו-nn הטבעי הקטן ביותר הוא 2626.

6. בדיקה: S25=25(2.8+5)=195<200S_{25}=25(2.8+5)=195<200 ו-S26=26(2.8+5.2)=208>200S_{26}=26(2.8+5.2)=208>200.

תשובה

א. ביום ה-1919. ב. 125.4125.4 ק"מ. ג. אחרי 2626 ימים.

שאלות פתוחות על בעיות אורייניות בסדרה חשבונית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.