תזכורת: סדרה ואיבר כללי
רשימה כמו היא סדרה. לכל מספר ברשימה יש מקום: במקום הראשון, במקום השני, וכן הלאה. את האיבר שבמקום מסמנים . כאן ו-.
במדויק: סדרה היא פונקציה שמוגדרת על המספרים הטבעיים: לכל מקום (מספר טבעי ) מתאים בדיוק איבר אחד , שהוא מספר ממשי (לא חייב להיות שלם). בסדרה סופית בת איברים יש איבר רק למקומות . נוסחה לפי מקום (איבר כללי) נותנת את ישירות לפי , למשל .
כמו בכל פונקציה, אפשר לשרטט גרף: המקום על הציר האופקי, והאיבר על הציר האנכי. ההבדל מפונקציה רגילה הוא ש- מקבל רק ערכים טבעיים. לכן הגרף של סדרה הוא אוסף של נקודות נפרדות , ולא קו רציף. הקו המקווקו רק מראה את הכיוון.
תזכורת: כלל נסיגה
דרך נוספת לתאר סדרה: אומרים מה האיבר הראשון, ואיך מקבלים כל איבר מהאיבר שלפניו. למשל "מתחילים ב-, ובכל צעד מכפילים ב- ומחסירים ".
במדויק: כלל נסיגה הוא כלל שמבטא כל איבר בסדרה, חוץ מהאיבר (או האיברים) שממנו מתחילים, בעזרת איברים שלפניו, למשל לכל . כדי שהכלל יקבע סדרה אחת בלבד, נותנים יחד איתו גם את האיבר (או האיברים) שממנו מתחילים, למשל . כאן , .
1. הגדרה, הפרש ואיבר כללי
סדרה חשבונית והפרש הסדרה
בסדרה מוסיפים בכל צעד. בסדרה מוסיפים בכל צעד (כלומר מורידים ). סדרות כאלה נקראות סדרות חשבוניות, והמספר שמוסיפים בכל צעד נקרא הפרש הסדרה ומסומן .
במדויק: סדרה חשבונית היא סדרה שיש מספר קבוע כך ש- לכל שעבורו האיבר קיים. כלומר, כל איבר חוץ מהראשון שווה לאיבר שלפניו ועוד . ההפרש יכול להיות חיובי, שלילי או (ב- כל האיברים שווים).
ארבעה ייצוגים של אותה סדרה, ו-:
- מילולי: מתחילים ב-, ובכל צעד מוסיפים .
- טבלת ערכים:
- סימבולי: .
- גרפי: כל צעד ימינה ביחידה אחת מעלה את הנקודה ב-, ולכן הנקודות על ישר אחד.
האיבר הכללי של סדרה חשבונית
בסדרה חשבונית עם איבר ראשון והפרש , לכל :
מ- ל- עושים צעדים, ובכל צעד מוסיפים .
סימונים שונים
את אותה סדרה אפשר לסמן בכמה דרכים: , , , . האות שמסמנת את המקום לא משנה: היא אותה נוסחה.
האם מספר נתון הוא איבר בסדרה
כשנתונה סדרה חשבונית ומספר :
1. כותבים את האיבר הכללי .
2. פותרים את המשוואה , שבה הנעלם הוא .
3. אם יצא מספר טבעי (ובסדרה סופית, לא גדול ממספר האיברים), הוא האיבר שבמקום . אחרת אינו איבר בסדרה.
בנוסחה מופיע , לא : מ- ל- יש צעדים, ולכן .
ההפרש הוא איבר פחות האיבר שלפניו. בסדרה ההפרש , לא .
דוגמה - איבר כללי ובדיקה אם מספר הוא איבר
נתונה הסדרה החשבונית
א. מצאו נוסחה לאיבר הכללי .
ב. מצאו את .
ג. האם הוא איבר בסדרה? האם הוא איבר בסדרה?
1. מהסדרה: ו-. בדיקה: .
2. א: .
3. ב: .
4. ג: נותן , כלומר . זה מספר טבעי, ולכן .
5. נותן , כלומר . זה לא מספר טבעי, ולכן אינו איבר בסדרה.
א. . ב. . ג. הוא האיבר ה-. אינו איבר בסדרה.
2. מעבר בין נוסחה לפי מקום לכלל נסיגה
שני ייצוגים סימבוליים
את אותה סדרה חשבונית אפשר לכתוב בשתי דרכים. נוסחה לפי מקום אומרת מיד מה האיבר שבמקום . כלל נסיגה אומר מאיפה מתחילים ומה מוסיפים בכל צעד.
במדויק: הסדרה החשבונית עם איבר ראשון והפרש נתונה לפי מקום על ידי לכל , ובכלל נסיגה על ידי הנתון ו- לכל . שני הייצוגים מתארים בדיוק את אותה סדרה, וכדי לעבור ביניהם מספיק לדעת את ואת .
כלל הנסיגה של סדרה חשבונית
נתון, ו- לכל .
באותה משמעות אפשר לכתוב גם , או לכל .
נוסחה לפי מקום של סדרה חשבונית
סדרה היא חשבונית אם ורק אם אפשר לכתוב את האיבר הכללי שלה בצורה , כאשר ו- מספרים קבועים (שלא תלויים ב-). במקרה זה:
•ההפרש: (המקדם של ).
•האיבר הראשון: .
מעבר בין הייצוגים
כשנתונה סדרה חשבונית באחד הייצוגים ומבקשים את השני:
כלל נסיגה בלי איבר ראשון אינו קובע סדרה אחת: מתאים גם ל- וגם ל-. תמיד כותבים גם את .
ב- האיבר הראשון הוא , לא : ב- האיבר הראשון .
דוגמה א - מנוסחה לפי מקום לכלל נסיגה
נתונה הסדרה .
א. הוכיחו שהסדרה חשבונית.
ב. כתבו את הסדרה בעזרת כלל נסיגה.
1. א: מחשבים את ההפרש בין איבר לאיבר שלפניו, לכל :
ההפרש קבוע ולא תלוי ב-, ולכן הסדרה חשבונית עם .
2. ב: מציבים : .
3. כלל הנסיגה: , . בדיקה: .
א. לכל . ב. , .
דוגמה ב - מכלל נסיגה לנוסחה לפי מקום
נתונה הסדרה , . מצאו נוסחה לאיבר הכללי , ומצאו את .
1. מהכלל: , וההפרש בין כל שני איברים עוקבים הוא .
2. מציבים בנוסחה: .
3. מפשטים: .
4. בדיקה: ו-.
5. .
,
3. מציאת האיבר הראשון וההפרש משני איברים נתונים
שני נעלמים, שתי משוואות
סדרה חשבונית נקבעת לגמרי משני מספרים: האיבר הראשון וההפרש . לכן כשהשאלה נותנת שני נתונים על הסדרה, כותבים כל נתון כמשוואה ב- וב-, ופותרים.
במדויק: כל נתון על סדרה חשבונית (ערך של איבר, סכום של כמה איברים, מכפלה של איברים) נכתב כמשוואה בשני הנעלמים ו-, כשמחליפים כל איבר ב-. שני נתונים נותנים מערכת של שתי משוואות. בבעיות של נושא זה לכל היותר אחת מהן ריבועית.
הפרש מתוך שני איברים
לכל שני מקומות בסדרה חשבונית:
מ- ל- עושים צעדים של .
שתי משוואות לינאריות
כשנתונים שני איברים, או סכומים של איברים:
1. כותבים כל נתון בעזרת ו-.
2. מחסרים את המשוואות (או מציבים), כך ש- מתבטל ונשארת משוואה ב- בלבד.
3. מציבים את באחת המשוואות ומוצאים את .
משוואה לינארית ומשוואה ריבועית
כשאחד הנתונים הוא מכפלה או ריבוע של איברים:
1. מהנתון הלינארי מבטאים נעלם אחד בעזרת השני, או מוצאים איבר אחד ישירות.
2. מציבים בנתון הריבועי ופותרים משוואה ריבועית.
3. לכל פתרון מוצאים את הנעלם השני. בודקים כל זוג מול כל התנאים של השאלה (למשל "סדרה עולה").
משוואה ריבועית יכולה לתת שתי סדרות שמתאימות לנתונים. אם השאלה לא מוסיפה תנאי, שתיהן תשובה.
קיצור שימושי: אם נתון, אז . כך מוצאים ישר את האיבר האמצעי .
דוגמה א - שני איברים נתונים: מערכת לינארית
בסדרה חשבונית ו-. מצאו את , את ואת .
1. נתון: , . המטרה: , ו-.
2. מ- ל- יש צעדים: , כלומר , ולכן .
3. : , ולכן .
4. .
, ,
דוגמה ב - נתון עם מכפלה: משוואה ריבועית
בסדרה חשבונית ו-. מצאו את כל האפשרויות ל- ול-.
1. נתון: , . המטרה: ו-.
2. הנתון הלינארי: , כלומר , ולכן , כלומר .
3. ו-.
4. הנתון הריבועי: , כלומר , ולכן : או .
5. : עבור , . עבור , .
6. בדיקה: נותן ו-. נותן ו-.
, או ,
4. סכום n איברים
סכום האיברים הראשונים
הרבה פעמים צריך לחבר הרבה איברים של סדרה: כמה מושבים יש באולם, כמה כסף נחסך בשנה. בסדרה חשבונית יש נוסחה שעושה את זה בלי לחבר אחד-אחד.
במדויק: הוא סכום האיברים הראשונים של הסדרה: . למשל ו-. הסדרה נקראת סדרת הסכומים החלקיים.
נוסחאות הסכום
בסדרה חשבונית, לכל :
סכום של איברים רצופים מאמצע הסדרה
סכום האיברים מ- עד (): יש בו איברים, והם עצמם סדרה חשבונית. לכן:
מציאת מספר האיברים מתוך סכום נתון
כשנתונים , והסכום , והנעלם הוא :
1. מציבים בנוסחה .
2. מקבלים משוואה ב- (ריבועית כש-). פותרים אותה.
3. משאירים רק פתרון שהוא מספר טבעי. אם אין כזה, אין שנותן את הסכום הזה.
הוא מספר האיברים שמחברים, לא ערך האיבר האחרון. מ- עד יש איברים.
כשיש בסדרה איברים חיוביים ושליליים, הסכום יכול לקטון, ואפילו להיות , גם כשמוסיפים איברים.
דוגמה א - סכום של מספרים בתחום: מוצאים את הסדרה
מהו סכום כל המספרים הדו-ספרתיים שמתחלקים ב-?
1. המספרים הם : סדרה חשבונית עם ו-. האחרון כי כבר תלת-ספרתי.
2. מספר האיברים: נותן , כלומר .
3. הסכום: .
דוגמה ב - מספר האיברים כשהסכום נתון
בסדרה חשבונית ו-.
א. כמה איברים ראשונים צריך לחבר כדי לקבל סכום ?
ב. עבור איזה מתקיים ?
1. נתון: , . המטרה: שעבורו , ו- שעבורו .
2. .
3. א: , כלומר , ולכן . הפתרונות: או . טבעי, ולכן .
4. בדיקה: , ו-.
5. ב: נותן או . רק טבעי. בדיקה: , ו-.
א. איברים. ב. .
5. הוכחת נוסחת הסכום
מה פירוש להוכיח נוסחה
אפשר לבדוק את נוסחת הסכום בעשר סדרות ולראות שהיא תמיד יוצאת נכונה. אבל בדיקה כזאת לא מבטיחה שהנוסחה נכונה בכל סדרה חשבונית ולכל . לשם כך צריך הוכחה.
במדויק: הוכחה של נוסחת הסכום היא טיעון שמתחיל רק מהתכונה של סדרה חשבונית, , ומראה שהשוויון מתקיים לכל , לכל ולכל מספר טבעי . בדיקה של מקרים, גם הרבה מקרים, אינה הוכחה.
גרם מדרגות של הסדרה () ועותק הפוך שלו מעליו יוצרים מלבן , ולכן :
הזוגות שווים
בסדרה חשבונית בת איברים, האיבר שבמקום מההתחלה והאיבר שבמקום מהסוף נותנים יחד את אותו סכום:
הסיבה: .
הוכחה א: כותבים את הסכום פעמיים
עבור סדרה חשבונית :
1. כותבים את הסכום מההתחלה: .
2. כותבים אותו מהסוף: .
3. מחברים את שתי השורות, איבר מתחת לאיבר. כל זוג הוא , ויש זוגות: .
4. מחלקים ב-: .
הוכחה ב: שני גרמי מדרגות יוצרים מלבן
עבור סדרה חשבונית שאיבריה חיוביים:
1. מציירים לכל איבר עמודה ברוחב ובגובה . כל העמודות יחד הן "גרם מדרגות" שהשטח שלו .
2. מציירים עותק שני של גרם המדרגות, הפוך, מעל הראשון. בכל עמודה הגובה הכולל הוא .
3. שני העותקים יחד הם מלבן ברוחב ובגובה , ולכן .
מעבר לנוסחה השנייה
כשכבר הוכחנו ש-:
1. מציבים .
2. מקבלים .
הוכחה ב מתאימה רק לסדרה שאיבריה חיוביים, כי גובה של עמודה אינו שלילי. הוכחה א נכונה לכל סדרה חשבונית, גם עם איברים שליליים.
דוגמה - סכום המספרים האי-זוגיים בשיטת הזוגות
הוכיחו שלכל מספר טבעי :
1. נתון: הסכום של המספרים האי-זוגיים הראשונים. המטרה: להראות שהוא לכל טבעי.
2. האיברים הם סדרה חשבונית עם ו-, והאיבר ה- הוא .
3. כותבים את הסכום פעמיים, מההתחלה ומהסוף:
4. מחברים איבר מתחת לאיבר. כל זוג שווה , ויש זוגות: .
5. מחלקים ב-: . זה נכון לכל , כי לא הצבנו אף מספר מסוים.
6. בדיקה (לא הוכחה): .
הוכחה: , ולכן .
6. ייצוג גרפי: איברים על ישר וסכומים על פרבולה
הגרף של סדרה חשבונית ושל סדרת הסכומים
בסדרה חשבונית כל צעד ימינה (מ- ל-) משנה את הגובה באותו מספר . לכן הנקודות יושבות על ישר. הסכומים גדלים בכל צעד במספר אחר (), ולכן הנקודות יושבות על פרבולה.
במדויק: בסדרה חשבונית עם ו-:
•כל הנקודות נמצאות על הישר , שהשיפוע שלו .
•כל הנקודות נמצאות על הגרף של . כאשר זו פרבולה שעוברת בראשית הצירים. כאשר זה הישר .
הגרף של הסדרה הוא הנקודות בלבד (גרף בדיד), ולא הישר או הפרבולה כולם.
בסדרה (, ) האיברים על הישר , והסכומים על הפרבולה . ב- הסכום הכי קטן: עד שם מוסיפים איברים שליליים, ומשם איברים חיוביים.
מה רואים בגרף של
סדרת הסכומים כפונקציה ריבועית
•אין איבר חופשי, ולכן הפרבולה עוברת בראשית הצירים.
•המקדם של הוא : כש- הפרבולה "מחייכת", וכש- היא "בוכה".
הסכום הגדול ביותר והקטן ביותר
•סדרה יורדת () עם : הכי גדול כשמחברים את כל האיברים החיוביים (אם יש איבר ששווה , הסכום איתו שווה לסכום בלעדיו).
•סדרה עולה () עם : הכי קטן כשמחברים את כל האיברים השליליים.
•בגרף: ה- הזה הוא המספר הטבעי הקרוב ביותר לקודקוד הפרבולה. אם הקודקוד בדיוק באמצע בין שני מספרים טבעיים, שניהם נותנים אותו סכום.
מציאת ו- מתוך נוסחה של
כשנתון ש- של סדרה חשבונית שווה לביטוי ב-:
1. (מציבים ).
2. , כי .
3. .
אל תחברו את הנקודות בקו מלא כאילו זה גרף של פונקציה רגילה: לסדרה יש ערך רק במקומות טבעיים, ולכן גם הקודקוד של הפרבולה הוא בדרך כלל לא סכום של הסדרה.
דוגמה - הסכום הגדול ביותר בסדרה יורדת
בסדרה חשבונית ו-.
א. הביעו את כפונקציה ריבועית של .
ב. עבור איזה הסכום הוא הגדול ביותר? מהו הסכום הזה?
1. א: .
2. ב: המקדם של שלילי, ולכן הפרבולה "בוכה" ויש לה מקסימום. הקודקוד ב-.
3. המספר הטבעי הקרוב ביותר: . בדיקה: ו-.
4. בדיקה דרך האיברים: . ו-. כלומר הוא סכום כל האיברים החיוביים.
א. . ב. , .
7. פעולות על סדרה חשבונית ותכונותיה
פעולה על איברי הסדרה
אם עושים אותה פעולה על כל איבר בסדרה, מקבלים סדרה חדשה. למשל מ- אפשר לבנות את או את . השאלה: האם הסדרה החדשה עדיין חשבונית?
במדויק: פעולה משמרת את התכונה "סדרה חשבונית" אם לכל סדרה חשבונית גם הסדרה החדשה חשבונית. כדי להוכיח שסדרה חשבונית צריך להראות ש- הוא אותו מספר לכל . כדי להוכיח שסדרה אינה חשבונית מספיקה דוגמה נגדית אחת: שני הפרשים של איברים עוקבים שאינם שווים.
הוספת מספר לכל איבר היא הזזה של הגרף למעלה, ולכן הנקודות נשארות על ישר עם אותו שיפוע. ב- ו-:
פעולות על סדרה חשבונית עם הפרש
הטענות על ועל נכונות לסדרה עם איברים לפחות.
ממוצע חשבוני של השכנים
•בסדרה חשבונית, כל איבר שיש לו איבר לפניו ואיבר אחריו הוא הממוצע החשבוני שלהם: . מכאן השם "חשבונית".
•ולהפך: שלושה מספרים (בסדר הזה) הם איברים עוקבים בסדרה חשבונית אם ורק אם .
הוכחה שסדרה חשבונית או שאינה חשבונית
כשצריך לקבוע אם חשבונית:
1. מחשבים כמה איברים ראשונים ומשערים.
2. אם נראה שהיא חשבונית: מחשבים את באופן כללי, ומראים שהוא מספר שלא תלוי ב-.
3. אם נראה שאינה חשבונית: מראים שני הפרשים של איברים עוקבים שאינם שווים, למשל .
שני הפרשים שווים לא מוכיחים שהסדרה חשבונית. צריך הוכחה לכל .
ו- אינן חשבוניות כש-. למשל נותנת עם הפרשים ו-, ו- עם הפרשים ו-.
דוגמה א - פעולה שמשמרת מול פעולה שמקלקלת
נתונה הסדרה . קבעו לגבי כל סדרה אם היא חשבונית, והוכיחו:
א.
ב.
1. היא סדרה חשבונית עם .
2. א: . לכל : , קבוע. לכן חשבונית עם הפרש (מתיחה פי והזזה למטה ב-).
3. ב: האיברים הראשונים: , , , ולכן , , .
4. ו-. שני הפרשים של איברים עוקבים שונים, ולכן אינה חשבונית.
א. חשבונית, ההפרש . ב. אינה חשבונית.
דוגמה ב - שלושה ביטויים עוקבים: משוואה ריבועית
המספרים , , (בסדר הזה) הם שלושה איברים עוקבים בסדרה חשבונית. מצאו את ואת הפרש הסדרה.
1. נתון: שלושה איברים עוקבים, והאמצעי הוא . המטרה: ו-.
2. לפי כלל הממוצע: , כלומר , ולכן .
3. : או .
4. : האיברים , ההפרש .
5. : האיברים , ההפרש .
ו-, או ו-.
8. תת-סדרות במקומות זוגיים ואי-זוגיים
תת-סדרות במקומות זוגיים ואי-זוגיים
אפשר להסתכל על סדרה "בדילוגים": לקחת רק את האיברים שבמקומות הזוגיים, , או רק את האלה שבמקומות האי-זוגיים, . כל אחת מהן היא סדרה בפני עצמה.
במדויק: תת-הסדרה של המקומות האי-זוגיים היא , ותת-הסדרה של המקומות הזוגיים היא , עבור (בסדרה סופית, כל עוד המקום או קיים). הוא המקום בתת-הסדרה, ו- או הוא המקום בסדרה המקורית.
בסדרה () המקומות הזוגיים נותנים : הסדרה , עם הפרש . בגרף של לפי השיפוע כפול.
תת-סדרות של סדרה חשבונית
אם סדרה חשבונית עם הפרש , אז:
סכומים במקומות זוגיים ואי-זוגיים
בסדרה חשבונית בת איברים:
•יש איברים במקומות האי-זוגיים ו- במקומות הזוגיים.
•סכום האיברים שבמקומות הזוגיים פחות סכום האיברים שבמקומות האי-זוגיים שווה , כי לכל אחד מ- הזוגות.
בסדרה בת איברים יש איברים במקומות האי-זוגיים ו- בזוגיים.
סכום האיברים שבמקומות הזוגיים (או האי-זוגיים)
כשצריך סכום של איברים בדילוגים:
1. מזהים את תת-הסדרה: האיבר הראשון שלה ( או ) וההפרש .
2. סופרים כמה איברים יש בה ( או ).
3. מציבים בנוסחת הסכום של תת-הסדרה.
בתת-סדרה ההפרש הוא , לא . ומספר האיברים בה הוא בערך חצי, לא כמו בסדרה המקורית.
דוגמה - מציאת הסדרה מסכומי הזוגיים והאי-זוגיים
בסדרה חשבונית יש איברים. סכום האיברים שבמקומות האי-זוגיים הוא , וסכום האיברים שבמקומות הזוגיים הוא . מצאו את ואת .
1. נתון: איברים, סכום האיברים שבמקומות האי-זוגיים ושבמקומות הזוגיים . המטרה: ו-.
2. בכל אחת מתת-הסדרות יש איברים. לפי כלל ההפרש: , ולכן .
3. תת-הסדרה של המקומות האי-זוגיים: איבר ראשון , הפרש , איברים. לכן .
4. , ולכן .
5. בדיקה: תת-הסדרה של המקומות הזוגיים מתחילה ב-, ו-.
,
9. סדרות משולבות עם תת-סדרות חשבוניות
סדרה משולבת
יש סדרות שאינן חשבוניות, אבל "מסתתרות" בהן שתי סדרות חשבוניות: אחת במקומות האי-זוגיים ואחת במקומות הזוגיים. למשל : במקומות האי-זוגיים ובזוגיים
במדויק: סדרה משולבת (בנושא זה) היא סדרה שתת-הסדרה שלה במקומות האי-זוגיים היא סדרה חשבונית, וגם תת-הסדרה שלה במקומות הזוגיים היא סדרה חשבונית. הסדרה כולה יכולה להיות חשבונית או לא.
בגרף, הנקודות במקומות האי-זוגיים על ישר אחד, והנקודות במקומות הזוגיים על ישר אחר. כאן שני הישרים מקבילים, כי בשתי תת-הסדרות ההפרש לכל צעד של מקומות.
מתי הסדרה המשולבת כולה חשבונית
אם במקומות האי-זוגיים יש סדרה חשבונית עם הפרש ובזוגיים סדרה חשבונית עם הפרש , הסדרה כולה חשבונית אם ורק אם
סדרה שבה נתון סכום של שני איברים עוקבים
כשנתון כלל מהצורה לכל :
1. כותבים את הכלל גם עבור : .
2. מחסרים את שני הכללים: .
3. מסיקים: תת-הסדרה האי-זוגית ותת-הסדרה הזוגית הן חשבוניות, ובשתיהן ההפרש .
4. מוצאים את ואת (מהנתון ומהכלל עם ), וממשיכים בכל תת-סדרה לבד.
איבר וסכום בסדרה משולבת
כשתת-הסדרות האי-זוגית והזוגית ידועות:
1. איבר: אם אי-זוגי, הוא האיבר ה- בתת-הסדרה האי-זוגית. אם זוגי, הוא האיבר ה- בתת-הסדרה הזוגית.
2. סכום האיברים הראשונים: סכום האיברים של תת-הסדרה האי-זוגית ועוד סכום האיברים של תת-הסדרה הזוגית.
בסדרה משולבת אין נוסחה אחת לאיבר הכללי: כותבים שתי נוסחאות, אחת ל- אי-זוגי ואחת ל- זוגי.
דוגמה - כלל של סכום שני איברים עוקבים
בסדרה , ולכל טבעי .
א. הוכיחו ש- לכל .
ב. מצאו את ואת .
ג. מצאו את סכום האיברים הראשונים.
1. נתון: , . המטרה: הפרש קבוע בדילוג, , ו-.
2. א: עבור : . מחסרים את הכלל המקורי: .
3. לכן תת-הסדרה האי-זוגית ותת-הסדרה הזוגית חשבוניות עם הפרש . מ-: .
4. ב: הוא האיבר ה- בתת-הסדרה הזוגית: . הוא האיבר ה- בתת-הסדרה האי-זוגית: . בדיקה: .
5. ג: בתת-הסדרה האי-זוגית איברים מ- עד : הסכום . בתת-הסדרה הזוגית איברים מ- עד : הסכום .
6. .
א. הוכח: . ב. , . ג. .
10. בעיות אורייניות בסדרה חשבונית
סדרה חשבונית בבעיה מילולית
הרבה מצבים בחיים הם סדרה חשבונית: שורות באולם שבכל אחת יש כמה מושבים יותר מבקודמת, משכורת שעולה בכל חודש באותו סכום, אימון שבו מוסיפים בכל יום אותו מרחק.
במדויק: בעיה מילולית מתאימה לסדרה חשבונית כשיש כמות שמשתנה בכל שלב (שורה, חודש, יום) באותו מספר בדיוק. האיבר הוא הכמות בשלב ה-, ההפרש הוא השינוי בכל שלב, והסכום הוא הכמות המצטברת ב- השלבים הראשונים.
מה שואלים ובמה משתמשים
פתרון בעיה מילולית בסדרה חשבונית
כשהכמות משתנה בכל שלב באותו מספר:
1. מגדירים במילים: מהו (הכמות בשלב ה-), ומה היחידות.
2. מוצאים את ואת מהנתונים.
3. מחליטים אם שואלים על איבר או על סכום (טבלת "מה שואלים").
4. פותרים. כשהנעלם הוא , הוא חייב להיות מספר טבעי.
5. עונים במילים, ביחידות של השאלה.
זהירות עם הספירה: אם המשכורת עולה אחרי כל חודש, המשכורת בחודש ה- היא , ואחרי העלאות היא .
כשמבקשים "כמה ימים לפחות" ו- יוצא לא שלם, מעגלים כלפי מעלה ובודקים את שני המספרים הטבעיים הסמוכים.
דוגמה - אימון ריצה: איבר, סכום ואי-שוויון
רץ מתאמן כך: ביום הראשון הוא רץ ק"מ, ובכל יום הוא רץ ק"מ יותר מביום הקודם.
א. באיזה יום ירוץ ק"מ?
ב. כמה ק"מ ירוץ בסך הכול ב- הימים הראשונים?
ג. אחרי כמה ימים לפחות הסך הכולל שרץ יעבור ק"מ?
1. נתון: הוא המרחק (בק"מ) ביום ה-. , . המטרה: יום שבו , הסכום , ו- הקטן ביותר שבו .
2. א: , ולכן , כלומר ו-.
3. ב: .
4. ג: . צריך , כלומר .
5. השורש החיובי של הוא . לכן , ו- הטבעי הקטן ביותר הוא .
6. בדיקה: ו-.
א. ביום ה-. ב. ק"מ. ג. אחרי ימים.