דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גופים בהקשר: שינוי ממדים והשוואות

מתמטיקה כיתה י"ב 3 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגופים בהקשר: שינוי ממדים והשוואות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

תזכורת: נפח, שטח מעטפת ושטח פנים

בנושא הזה משנים גופים ומשווים ביניהם. לשם כך צריך את שלושת הגדלים שכבר למדנו: כמה נכנס לגוף, וכמה חומר צריך כדי לבנות אותו.

במדויק:

- נפח VV של גוף הוא מידת המקום שהגוף תופס. מודדים אותו ביחידות נפח: סמ"ק, מ"ק, ליטר.

- שטח מעטפת MM הוא סכום השטחים של הפאות הצדדיות. בגליל ובחרוט זה השטח של המשטח המעוגל.

- שטח פנים FF הוא השטח של כל המשטחים שסוגרים את הגוף: שטח המעטפת ועוד שטח הבסיסים. בכדור יש רק שטח פנים.

מודדים שטחים ביחידות שטח: סמ"ר, מ"ר.

הגוףנפח VVשטח מעטפת MM
תיבהV=a⋅b⋅hV=a\cdot b\cdot hM=2h(a+b)M=2h(a+b)
קובייהV=a3V=a^3M=4a2M=4a^2
מנסרה ישרה שבסיסה משולשV=S⋅hV=S\cdot hM=P⋅hM=P\cdot h
פירמידהV=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3}סכום שטחי הפאות הצדדיות
גליל ישרV=πR2hV=\pi R^2hM=2πRhM=2\pi Rh
חרוט ישרV=πR2h3V=\frac{\pi R^2h}{3}M=πRℓM=\pi R\ell
כדורV=43πR3V=\frac43\pi R^3אין. F=4πR2F=4\pi R^2

כאן SS שטח הבסיס, PP היקף הבסיס, hh הגובה, RR רדיוס הבסיס ו-ℓ\ell הקו היוצר. בכל גוף מלבד הכדור: F=M+F=M+ שטח הבסיסים.

ממדי הגוף הם האורכים שקובעים אותו: בתיבה שלושת המקצועות aa, bb, hh; בגליל ובחרוט הרדיוס RR והגובה hh; בכדור הרדיוס RR. בתיבה שבאיור aa ו-bb הם מקצועות הבסיס ו-hh הוא הגובה. כל השאלות בנושא שואלות מה קורה לנפח או לשטח כשמשנים ממדים אלה, או איזה גוף עדיף.

abh

תזכורת: שינוי פי מספר ושינוי באחוזים

כשמשנים גודל, אפשר לתאר את השינוי בשלוש דרכים: פי כמה, בכמה יחידות, ובכמה אחוזים.

במדויק: כשגודל משתנה מ-AA ל-BB (A>0A>0):

•הגודל השתנה פי BA\frac{B}{A}. כשהמנה גדולה מ-11 הגודל גדל, וכשהיא קטנה מ-11 הגודל קטן.

•הגודל השתנה ב- B−AB-A יחידות (חיובי - גדל, שלילי - קטן).

•הגודל השתנה ב- B−AA⋅100%\frac{B-A}{A}\cdot100\%.

השינויכופלים ב-
גדל פי kkkk
גדל ב-p%p\%1+p1001+\frac{p}{100}
קטן ב-p%p\%1−p1001-\frac{p}{100}

למשל: גדל ב-20%20\% פירושו כפל ב-1.21.2. קטן ב-20%20\% פירושו כפל ב-0.80.8. ובכיוון ההפוך: אם גודל השתנה פי 1.441.44, הוא גדל ב-44%44\%; אם השתנה פי 0.640.64, הוא קטן ב-36%36\%.

האחוזים מחושבים תמיד מהגודל שלפני השינוי.

1. השפעת שינוי בממדי הגוף על הנפח ועל השטח: פי מספר או באחוזים

השפעה של שינוי ממד על הנפח והשטח

אם מגדילים את הרדיוס של בריכה עגולה, נכנסים אליה יותר מים. אבל כמה יותר? מסתבר שהגדלת הרדיוס פי 22, בלי לשנות את הגובה, מגדילה את הנפח פי 44, ולא פי 22.

במדויק: כשממד אחד או יותר של גוף משתנה, הנפח (או השטח) משתנה פי kk אם V2=k⋅V1V_2=k\cdot V_1, כאשר V1V_1 הנפח לפני השינוי ו-V2V_2 הנפח אחריו. כש-k>1k>1 הנפח גדל, וכש-k<1k<1 הנפח קטן.

באיור שני גלילים עם אותו גובה hh. הרדיוס של גליל II כפול מהרדיוס של גליל I. הנפח של גליל I הוא πR2h\pi R^2h, והנפח של גליל II הוא π(2R)2h=4πR2h\pi(2R)^2h=4\pi R^2h, כלומר פי 44. הסיבה: בנוסחת הנפח הרדיוס מופיע בריבוע, ולכן שטח הבסיס גדל פי 22=42^2=4.

hhRI2RII

פי כמה משתנה הנפח כשממד משתנה פי kk

כשממד אחד משתנה פי kk ושאר הממדים לא משתנים:

הגוף והממד שמשתנה פי kkהנפח VV משתנה פי
תיבה: מקצוע אחדkk
מנסרה, פירמידה, גליל, חרוט: הגובה hhkk
גליל, חרוט: הרדיוס RRk2k^2
קובייה: המקצוע aak3k^3
כדור: הרדיוס RRk3k^3

הכלל: הנפח משתנה פי kk בחזקה שבה הממד מופיע בנוסחת הנפח. כשמשנים שני ממדים, כופלים את שני הגורמים: בגליל, רדיוס פי 22 וגובה פי 33 נותנים נפח פי 22⋅3=122^2\cdot3=12.

פי כמה משתנה השטח כשממד משתנה פי kk

הגוף והממד שמשתנה פי kkהשטח משתנה פי
קובייה: המקצוע aaMM ו-FF פי k2k^2
כדור: הרדיוס RRFF פי k2k^2
גליל: הגובה hh או הרדיוס RRM=2πRhM=2\pi Rh פי kk
תיבה: הגובה hhM=2h(a+b)M=2h(a+b) פי kk
שים לב

שטח הפנים FF של גליל או תיבה לא משתנה פי מספר קבוע כשמשנים רק ממד אחד, כי הוא סכום של חלקים שמשתנים אחרת. במקרה כזה מחשבים את FF לפני השינוי ואחריו, ומשווים.

דרך הפתרון

חישוב נפח או שטח אחרי שינוי

כשנתון גוף ונתון שינוי באחד הממדים או ביותר מאחד:

1. רושמים את הנוסחה של הגודל המבוקש (VV, MM או FF) ומחשבים אותו לפני השינוי.

2. מחשבים כל ממד חדש: פי kk - כופלים ב-kk. ב-p%p\% - כופלים ב-1±p1001\pm\frac{p}{100}. ב-dd יחידות - מוסיפים או מחסירים dd.

3. מציבים את הממדים החדשים בנוסחה ומחשבים את הגודל אחרי השינוי.

4. עונים על מה שנשאלו: פי כמה (מנה), בכמה (הפרש) או בכמה אחוזים.

שים לב

רדיוס שגדל ב-10%10\%, בלי שינוי בגובה, מגדיל את נפח הגליל ב-21%21\% (1.12=1.211.1^2=1.21), לא ב-10%10\% ולא ב-20%20\%.

שים לב

שינוי ביחידות (למשל רדיוס שגדל ב-11 ס"מ) אינו שינוי פי מספר קבוע: התוצאה תלויה ברדיוס המקורי. לכן מחשבים עם המספרים, ולא עם טבלת הגורמים.

דוגמה - רדיוס שגדל באחוזים: השינוי בנפח

בריכה ביתית בצורת גליל. רדיוס הבריכה 2.52.5 מ' והגובה שלה 11 מ'.

א. מהו נפח הבריכה?

ב. מגדילים את רדיוס הבריכה ב-20%20\%, בלי לשנות את הגובה. בכמה אחוזים יגדל הנפח? בכמה מ"ק?

ג. פי כמה צריך להגדיל את הגובה, בלי לשנות את הרדיוס 2.52.5 מ', כדי שהנפח יגדל באותו שיעור כמו בסעיף ב? מה יהיה הגובה?

פתרון

1. נתון: גליל, R=2.5R=2.5, h=1h=1 (מטרים). המטרה: הנפח, והשינוי בנפח כשמשנים את הרדיוס או את הגובה.

2. א: V=πR2h=π⋅2.52⋅1=6.25π≈19.63V=\pi R^2h=\pi\cdot2.5^2\cdot1=6.25\pi\approx19.63 מ"ק.

3. ב: רדיוס שגדל ב-20%20\% הוא פי 1.21.2: R=2.5⋅1.2=3R=2.5\cdot1.2=3 מ'. הנפח החדש: π⋅32⋅1=9π≈28.27\pi\cdot3^2\cdot1=9\pi\approx28.27 מ"ק.

4. היחס: 9π6.25π=1.44\frac{9\pi}{6.25\pi}=1.44, כלומר הנפח גדל ב-44%44\%. זה מתאים לכלל: רדיוס פי 1.21.2 נותן נפח פי 1.22=1.441.2^2=1.44.

5. ההפרש: 9π−6.25π=2.75π≈8.649\pi-6.25\pi=2.75\pi\approx8.64 מ"ק.

6. ג: הגובה מופיע בנוסחה בחזקה ראשונה, ולכן הנפח משתנה פי אותו מספר כמו הגובה. כדי שהנפח יגדל פי 1.441.44 מגדילים את הגובה פי 1.441.44: h=1.44h=1.44 מ'.

תשובה

א. 6.25π≈19.636.25\pi\approx19.63 מ"ק. ב. הנפח גדל ב-44%44\%, כלומר בכ-8.648.64 מ"ק. ג. פי 1.441.44: גובה 1.441.44 מ'.

שאלות פתוחות על השפעת שינוי בממדי הגוף על הנפח ועל השטח: פי מספר או באחוזים

2. מציאת השינוי בממד מתוך הנפח או השטח לפני השינוי ואחריו

מציאת השינוי בממד

לפעמים יודעים מה קרה לנפח, ושואלים מה שינו בגוף. זו השאלה ההפוכה: מהנפח (או השטח) לפני השינוי ואחריו מוצאים את השינוי בממד.

במדויק: השינוי בממד הוא ההשוואה בין הממד אחרי השינוי לממד לפני השינוי: אם הממד היה x1x_1 ונעשה x2x_2, הוא השתנה פי x2x1\frac{x_2}{x_1}, ב-x2−x1x_2-x_1 יחידות, או ב-x2−x1x1⋅100%\frac{x_2-x_1}{x_1}\cdot100\%. את הממד החדש מוצאים מהנוסחה, כשמציבים בה את הנפח (או השטח) שאחרי השינוי ואת הממדים שלא השתנו.

באיור שתי תבניות בצורת חרוט עם אותו גובה 99. הרדיוס של חרוט I הוא 55, ושל חרוט II הוא 44, כלומר פי 0.80.8. הנפח של חרוט II קטן פי 0.82=0.640.8^2=0.64, כלומר ב-36%36\%. בשאלה ההפוכה נתון ש"הנפח קטן ב-36%36\%", ומוצאים מזה שהרדיוס קטן ב-20%20\%.

995I4II
דרך הפתרון

מציאת השינוי בממד מתוך הנפח או השטח

כשנתונים הנפח (או השטח) לפני השינוי ואחריו, ונתון שהשתנה ממד אחד בלבד:

1. מוצאים פי כמה השתנה הגודל: V2V1\frac{V_2}{V_1} (V1V_1 לפני, V2V_2 אחרי). אם השינוי נתון באחוזים, הופכים אותו לגורם (+44%+44\% זה פי 1.441.44).

2. מוצאים פי כמה השתנה הממד, לפי החזקה שבה הוא מופיע בנוסחה של הגודל:

•בחזקה ראשונה (גובה בנפח, מקצוע של תיבה בנפח, רדיוס בשטח המעטפת של גליל): הממד השתנה פי אותו מספר.

•בריבוע (רדיוס בנפח של גליל או של חרוט): הממד השתנה פי V2V1\sqrt{\frac{V_2}{V_1}}.

•הממד מופיע בכמה מחוברים (למשל FF של גליל): מציבים בנוסחה ופותרים משוואה.

3. אם נתון הממד המקורי, כופלים אותו בגורם ומקבלים את הממד החדש.

4. עונים: פי כמה, בכמה יחידות או בכמה אחוזים השתנה הממד.

דרך הפתרון

כשהשינוי בממד נתון ביחידות והממד המקורי לא ידוע

כשנתון בכמה יחידות השתנה ממד אחד, שאר הממדים לא השתנו, ונתון פי כמה השתנה הנפח:

1. מסמנים את הממד המקורי ב-xx. הממד החדש הוא למשל x+1x+1.

2. רושמים את היחס בין הנפח החדש לנפח המקורי באמצעות xx. הממדים שלא השתנו מצטמצמים.

3. משווים את היחס לגורם הנתון ופותרים את המשוואה.

4. בוחרים רק פתרון חיובי, ובודקים אותו בהצבה.

שים לב

לא להתבלבל בין השינוי בנפח לשינוי בממד. "הנפח גדל ב-44%44\%" כשהשתנה רק הרדיוס של גליל פירושו שהרדיוס גדל ב-20%20\% (1.44=1.2\sqrt{1.44}=1.2), לא ב-44%44\%.

דוגמה א - רדיוס של חרוט מתוך אחוז השינוי בנפח

במפעל משתמשים בתבנית בצורת חרוט ישר. רדיוס הבסיס של התבנית 55 ס"מ, והגובה שלה 99 ס"מ.

בתבנית חדשה הגובה לא השתנה, אבל הנפח קטן ב-36%36\%.

א. מהו הנפח של התבנית המקורית?

ב. בכמה אחוזים קטן רדיוס הבסיס?

ג. מהו רדיוס הבסיס של התבנית החדשה, ומהו הנפח שלה?

פתרון

1. נתון: חרוט, R=5R=5, h=9h=9 (ס"מ). בתבנית החדשה הגובה זהה והנפח קטן ב-36%36\%. המטרה: השינוי ברדיוס.

2. א: V=πR2h3=π⋅25⋅93=75π≈235.62V=\frac{\pi R^2h}{3}=\frac{\pi\cdot25\cdot9}{3}=75\pi\approx235.62 סמ"ק.

3. ב: נפח שקטן ב-36%36\% הוא פי 1−0.36=0.641-0.36=0.64.

4. הרדיוס מופיע בנוסחה בריבוע, והגובה לא השתנה. לכן הרדיוס השתנה פי 0.64=0.8\sqrt{0.64}=0.8, כלומר קטן ב-20%20\%.

5. ג: R=5⋅0.8=4R=5\cdot0.8=4 ס"מ. הנפח: π⋅16⋅93=48π≈150.80\frac{\pi\cdot16\cdot9}{3}=48\pi\approx150.80 סמ"ק.

6. בדיקה: 48π75π=0.64\frac{48\pi}{75\pi}=0.64. נכון.

תשובה

א. 75π≈235.6275\pi\approx235.62 סמ"ק. ב. ב-20%20\%. ג. 44 ס"מ, ונפח 48π≈150.8048\pi\approx150.80 סמ"ק.

דוגמה ב - רדיוס שגדל בסנטימטר: משוואה עם נעלם

בקבוק בצורת גליל. במפעל הגדילו את רדיוס הבסיס של הבקבוק ב-11 ס"מ, בלי לשנות את הגובה. נפח הבקבוק גדל ב-56.25%56.25\%.

א. מה היה הרדיוס המקורי של הבקבוק?

ב. מהו הרדיוס החדש?

פתרון

1. נתון: גליל, הרדיוס גדל ב-11 ס"מ, הגובה hh לא השתנה, והנפח גדל ב-56.25%56.25\%, כלומר פי 1.56251.5625. המטרה: הרדיוס המקורי והרדיוס החדש.

2. מסמנים את הרדיוס המקורי ב-RR. הרדיוס החדש: R+1R+1.

3. היחס בין הנפחים: π(R+1)2hπR2h=(R+1R)2\frac{\pi(R+1)^2h}{\pi R^2h}=\left(\frac{R+1}{R}\right)^2. הגורמים π\pi ו-hh מצטמצמים.

4. משוואה: (R+1R)2=1.5625\left(\frac{R+1}{R}\right)^2=1.5625. הרדיוס חיובי, ולכן R+1R=1.5625=1.25\frac{R+1}{R}=\sqrt{1.5625}=1.25.

5. R+1=1.25RR+1=1.25R, ולכן 0.25R=10.25R=1 ו-R=4R=4 ס"מ.

6. הרדיוס החדש: 4+1=54+1=5 ס"מ. בדיקה: 5242=2516=1.5625\frac{5^2}{4^2}=\frac{25}{16}=1.5625. נכון.

תשובה

א. 44 ס"מ. ב. 55 ס"מ.

שאלות פתוחות על מציאת השינוי בממד מתוך הנפח או השטח לפני השינוי ואחריו

3. השוואה בין גופים וקבלת החלטות: כדאיות ועלויות

השוואה בין גופים וכדאיות

בחנות יש מיץ בשתי אריזות: תיבה וגליל. איזו משתלמת יותר? כדי להחליט מחשבים לכל אחת את אותו הגודל, באותן יחידות, ומשווים.

במדויק: האפשרות הכדאית ביותר היא זו שנותנת את הדבר הנדרש (נפח או שטח) בעלות הנמוכה ביותר. כשהכמויות שונות, משווים את המחיר ליחידה: המחיר חלקי הכמות (למשל ₪ לליטר).

באיור שתי האריזות מהדוגמה. אריזה A היא תיבה שבסיסה ריבוע שצלעו 77 ס"מ, והגובה שלה 2020 ס"מ. אריזה B היא גליל שרדיוס הבסיס שלו 44 ס"מ, והגובה שלו 2121 ס"מ. לפי המראה קשה לנחש איזו מכילה יותר, ולכן מחשבים.

772021A4B

מה מחשבים לפי מה ששואלים

מה ששואליםמה מחשבים
כמה נכנס, כמה מים, כמה חומר מילוינפח VV
כמה חומר צריך לאריזה סגורה, כמה צבע לכל הגוףשטח פנים FF
כמה חומר צריך לדפנות בלי הבסיסים, תווית סביב פחיתשטח מעטפת MM

עלות ומחיר ליחידה

•עלות = כמות ⋅\cdot מחיר ליחידה. למשל: שטח פנים 650650 סמ"ר וצבע שעולה 0.020.02 ₪ לסמ"ר: 650⋅0.02=13650\cdot0.02=13 ₪.

•מחיר ליחידה = מחיר :: כמות. האפשרות הזולה יותר היא זו שהמחיר ליחידה שלה נמוך יותר.

כמה מכלים קטנים ממלאים מכל גדול

מספר המכלים = נפח המכל הגדול חלקי נפח המכל הקטן, כששני הנפחים באותן יחידות. כשהתוצאה אינה מספר שלם:

- כמה מכלים צריך כדי למלא הכול: מעגלים למעלה.

- כמה מכלים מלאים אפשר למלא: מעגלים למטה.

דרך הפתרון

השוואה וקבלת החלטה

כשנתונות כמה אפשרויות ויש לבחור את הכדאית:

1. קובעים מה הגודל החשוב בשאלה: נפח, שטח פנים או שטח מעטפת.

2. מחשבים את הגודל הזה לכל אפשרות, באותן יחידות.

3. אם יש מחירים: מחשבים עלות, או מחיר ליחידה.

4. משווים ועונים במילים: איזו אפשרות כדאית, ולמה.

שים לב

לפני השוואה ממירים לאותן יחידות: 11 ליטר =1,000=1{,}000 סמ"ק, 11 מ"ק =1,000,000=1{,}000{,}000 סמ"ק, 11 מ"ר =10,000=10{,}000 סמ"ר.

שים לב

גוף עם נפח גדול יותר לא תמיד צריך יותר חומר. משווים את הגודל שהשאלה שואלת עליו, ולא גודל אחר.

דוגמה - מחיר לליטר וכמות קרטון בשתי אריזות

מיץ נמכר בשתי אריזות:

•אריזה A: תיבה שבסיסה ריבוע שצלעו 77 ס"מ, והגובה שלה 2020 ס"מ. המחיר 6.306.30 ₪.

•אריזה B: גליל שרדיוס הבסיס שלו 44 ס"מ, והגובה שלו 2121 ס"מ. המחיר 7.507.50 ₪.

האריזות מלאות עד הסוף.

א. באיזו אריזה המיץ זול יותר לליטר?

ב. כל אריזה סגורה עשויה כולה מקרטון. לאיזו אריזה דרוש פחות קרטון?

פתרון

1. נתון: הממדים והמחירים של שתי האריזות. המטרה: א - מחיר לליטר, ולכן מחשבים נפח. ב - כמות קרטון לאריזה סגורה, ולכן מחשבים שטח פנים.

2. נפח A: V=7⋅7⋅20=980V=7\cdot7\cdot20=980 סמ"ק =0.98=0.98 ליטר.

3. נפח B: V=π⋅42⋅21=336π≈1,055.58V=\pi\cdot4^2\cdot21=336\pi\approx1{,}055.58 סמ"ק ≈1.056\approx1.056 ליטר.

4. מחיר לליטר: A: 6.300.98≈6.43\frac{6.30}{0.98}\approx6.43 ₪. B: 7.501.05558≈7.11\frac{7.50}{1.05558}\approx7.11 ₪. המיץ באריזה A זול יותר.

5. שטח הפנים של A: שני בסיסים 2⋅7⋅7=982\cdot7\cdot7=98, ומעטפת 2⋅20⋅(7+7)=5602\cdot20\cdot(7+7)=560. סך הכול F=658F=658 סמ"ר.

6. שטח הפנים של B: F=2πRh+2πR2=2π⋅4⋅21+2π⋅16=168π+32π=200π≈628.32F=2\pi Rh+2\pi R^2=2\pi\cdot4\cdot21+2\pi\cdot16=168\pi+32\pi=200\pi\approx628.32 סמ"ר.

7. 628.32<658628.32<658, ולכן לאריזה B דרוש פחות קרטון, אף שהיא מכילה יותר מיץ.

תשובה

א. באריזה A (כ-6.436.43 ₪ לליטר, לעומת כ-7.117.11 ₪). ב. לאריזה B (כ-628.32628.32 סמ"ר, לעומת 658658 סמ"ר).

שאלות פתוחות על השוואה בין גופים וקבלת החלטות: כדאיות ועלויות

4. הבעת נפח או שטח באמצעות נעלם ומציאת ממד חסר

נפח ושטח כביטוי עם נעלם

לפעמים לא כל הממדים ידועים, אבל ידוע הקשר ביניהם: "צלע אחת ארוכה ב-44 ס"מ מהאחרת". אז מסמנים ממד אחד באות, ומבטאים את כל השאר באמצעותה.

במדויק: ביטוי לנפח באמצעות נעלם מקבלים כשמציבים בנוסחת הנפח את הממדים כביטויים בנעלם xx. הממד החסר הוא פתרון של המשוואה "הביטוי שווה לערך הנתון" שמתאים להקשר: xx שבו כל ממדי הגוף יוצאים חיוביים.

באיור תיבה שהבסיס שלה xx על x+4x+4 והגובה שלה 66. הנפח שלה הוא V=6x(x+4)=6x2+24xV=6x(x+4)=6x^2+24x. אם נתון ערך של הנפח, מקבלים משוואה ממעלה שנייה. ביטוי שבו xx מופיע רק בחזקה ראשונה נותן משוואה ממעלה ראשונה.

xx+46
דרך הפתרון

מציאת ממד חסר בעזרת נעלם

כשנתון הנפח (או השטח) של גוף, ונתון הקשר בין הממדים:

1. מסמנים ב-xx את אחד הממדים, ורושמים את שאר הממדים באמצעות xx.

2. מציבים בנוסחה ומקבלים ביטוי ב-xx.

3. משווים את הביטוי לערך הנתון, ומעבירים את כל האיברים לאגף אחד.

4. פותרים: משוואה ממעלה ראשונה - מבודדים את xx. משוואה ממעלה שנייה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 - בנוסחת השורשים.

5. פוסלים פתרון שבו ממד כלשהו אינו חיובי.

6. מחשבים את כל הממדים, ובודקים בהצבה בנוסחה.

הבעת ממד באמצעות גדלים אחרים

כדי לבטא ממד אחד באמצעות האחרים, מבודדים אותו בנוסחה. למשל:

•בתיבה M=2h(a+b)M=2h(a+b), ולכן h=M2(a+b)h=\frac{M}{2(a+b)}.

•בגליל V=πR2hV=\pi R^2h, ולכן h=VπR2h=\frac{V}{\pi R^2}.

שים לב

במשוואה ממעלה שנייה יוצאים לרוב שני פתרונות. אורך אינו יכול להיות שלילי או אפס, ולכן נשאר בדרך כלל פתרון אחד. כותבים במפורש למה פוסלים את השני.

דוגמה א - נפח נתון: משוואה ממעלה שנייה

קופסה בצורת תיבה. אחת מצלעות הבסיס ארוכה ב-44 ס"מ מהצלע האחרת, והגובה של הקופסה 66 ס"מ. נפח הקופסה 1,1521{,}152 סמ"ק.

א. סמנו ב-xx את צלע הבסיס הקצרה, והביעו את נפח הקופסה באמצעות xx.

ב. מצאו את ממדי הבסיס.

פתרון

1. נתון: תיבה, צלעות הבסיס xx ו-x+4x+4, גובה 66, נפח 1,1521{,}152. המטרה: ביטוי לנפח, ואחר כך הערך של xx.

2. א: V=a⋅b⋅h=x(x+4)⋅6=6x2+24xV=a\cdot b\cdot h=x(x+4)\cdot6=6x^2+24x.

3. ב: משוואה: 6x2+24x=1,1526x^2+24x=1{,}152. מחלקים ב-66: x2+4x=192x^2+4x=192, כלומר x2+4x−192=0x^2+4x-192=0.

4. נוסחת השורשים: x=−4±16+7682=−4±282x=\frac{-4\pm\sqrt{16+768}}{2}=\frac{-4\pm28}{2}, ולכן x=12x=12 או x=−16x=-16.

5. x=−16x=-16 נפסל, כי אורך צלע חייב להיות חיובי. לכן x=12x=12.

6. צלעות הבסיס: 1212 ס"מ ו-1616 ס"מ. בדיקה: 12⋅16⋅6=1,15212\cdot16\cdot6=1{,}152. נכון.

תשובה

א. V=6x(x+4)=6x2+24xV=6x(x+4)=6x^2+24x. ב. 1212 ס"מ ו-1616 ס"מ.

דוגמה ב - שטח פנים נתון: משוואה ממעלה ראשונה

קופסה בצורת תיבה שבסיסה ריבוע שצלעו 1010 ס"מ. גובה הקופסה hh ס"מ.

א. הביעו את שטח הפנים של הקופסה באמצעות hh.

ב. שטח הפנים של הקופסה 680680 סמ"ר. מצאו את הגובה של הקופסה.

פתרון

1. נתון: תיבה, בסיס ריבוע שצלעו 1010, גובה hh, שטח פנים 680680. המטרה: ביטוי לשטח הפנים, ואחר כך hh.

2. א: שני בסיסים: 2⋅10⋅10=2002\cdot10\cdot10=200. המעטפת: ארבע פאות צדדיות, כל אחת 10h10h, יחד 40h40h. לכן F=200+40hF=200+40h.

3. ב: משוואה ממעלה ראשונה: 200+40h=680200+40h=680, ולכן 40h=48040h=480 ו-h=12h=12.

4. בדיקה: 200+40⋅12=680200+40\cdot12=680. נכון.

תשובה

א. F=200+40hF=200+40h. ב. h=12h=12 ס"מ.

שאלות פתוחות על הבעת נפח או שטח באמצעות נעלם ומציאת ממד חסר

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.