מבנה קוביות
בונים מגדל מקוביות משחק: מניחים קוביות על השולחן, ועל חלקן מניחים עוד קוביות. בשאלות של הנושא הזה כל קובייה מייצגת למשל דירה בבניין, והשאלה היא איך המבנה נראה ממקומות שונים.
במדויק: מבנה קוביות הוא גוף שבנוי מקוביות זהות. כל קובייה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת, בדיוק מעליה. הקוביות שעל המשטח מסודרות במשבצות של רשת ריבועית, ולכן כל קובייה במבנה נמצאת במשבצת אחת ובקומה אחת.
כך מסרטטים מבנה קוביות. החץ מלפנים מסמן מאיפה מסתכלים על המבנה מלפנים. בסרטוט רואים את הפאות של הקוביות מלפנים, מלמעלה ומימין. במבנה הזה יש בשורה הקדמית מגדל של 3 קוביות, ובשורה האחורית מגדל של 2 קוביות.
כיווני ההסתכלות
את אותו מבנה אפשר לראות מכמה מקומות: עומדים מולו, עומדים לצדו או מסתכלים עליו מלמעלה.
במדויק: הכיוון מלפנים נקבע בשאלה (בדרך כלל בחץ). מאחור הוא הכיוון הנגדי. מימין ומשמאל הם הצד הימני והצד השמאלי של מי שעומד מול המבנה ומסתכל עליו מלפנים. מלמעלה מסתכלים על המבנה מעליו, כשהחלק הקדמי של המבנה בתחתית הסרטוט.
שימו לב: "מימין" הוא תמיד הצד הימני של מי שמסתכל מלפנים, ולא הצד הימני של הדף. בסרטוט של מבנה קוביות הצד הימני של המבנה הוא הצד שבו מסורטטות הפאות הצדדיות של הקוביות.
1. מבטים של גוף: מלפנים, מלמעלה ומהצד
מבט של מבנה
כשעומדים מול בניין, רואים רק את החזית שלו. לא רואים כמה הוא עמוק. מה שרואים מכיוון אחד נקרא מבט.
במדויק: המבט של מבנה קוביות מכיוון מסוים הוא הצורה השטוחה שרואים כשמסתכלים על המבנה ישר מאותו כיוון, בלי עומק. כל קובייה נראית כריבוע, וכל הקוביות שנמצאות זו מאחורי זו באותו קו ראייה נראות כריבוע אחד.
מבנה קוביות ושלושה מבטים שלו: מלפנים, מימין ומלמעלה.
- מלפנים: שלושה טורים. משמאל לימין הגבהים הם 2, 1, 3: בכל טור רואים את המגדל הגבוה ביותר שבו.
- מימין: שני טורים. השורה הקדמית (המגדל הגבוה בה: 3) נראית בצד שמאל של המבט, והשורה האחורית (המגדל הגבוה בה: 2) בצד ימין.
- מלמעלה: חמש משבצות, אחת לכל מגדל, בלי קשר לגובה שלו.
שני המבנים האלה שונים, אבל המבט מלפנים שלהם זהה (גבהים 1, 2): במבנה השני יש קובייה נוספת לפני המגדל של 2. כשמסתכלים מלפנים היא מסתירה את הקובייה התחתונה של המגדל ונראית במקומה, ולכן המבט לא משתנה.
מה רואים בכל מבט
שורה של משבצות: משבצות זו ליד זו, משמאל לימין. טור של משבצות: משבצות זו מאחורי זו, מקדימה לאחור.
מבט מאחור ומבט משמאל
•המבט מאחור הוא תמונת ראי של המבט מלפנים: אותם טורים בסדר הפוך.
•המבט משמאל הוא תמונת ראי של המבט מימין: השורה הקדמית בצד ימין של המבט.
מבט אחד, ואפילו שני מבטים, לא מספיקים כדי לדעת איך המבנה נראה. למשל, מגדל של 2 קוביות עם קובייה בודדת לידו נראה מלפנים בדיוק כמו אותו מבנה שהוסיפו לו קובייה לפני המגדל.
קובייה שעומדת מאחורי מגדל גבוה ממנה לא משנה את המבט מלפנים. היא נראית רק במבט מלמעלה או מהצד.
דוגמה - זיהוי המבט לפי מספר הטורים והסדר שלהם
בסרטוט מבנה מקוביות זהות. כל קובייה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת, ואין קוביות מוסתרות.
במבנה שלוש שורות: בשורה האחורית מגדלים של 2 ו-3 קוביות, בשורה האמצעית שתי קוביות בודדות, ובשורה הקדמית קובייה אחת (בצד שמאל).
לפניכם תרשים של אחד המבטים של המבנה. איזה מבט התרשים מתאר?
1. נתון: המבנה והתרשים. המטרה: לקבוע מאיזה כיוון רואים את התרשים.
2. בתרשים 3 טורים. מלפנים ומאחור רואים טור לכל טור של משבצות: יש 2 כאלה. מימין ומשמאל רואים טור לכל שורה: יש 3 שורות. לכן זה מבט מהצד.
3. הגובה הגבוה ביותר בכל שורה: מאחור 3, באמצע 1, מקדימה 1.
4. מימין השורה הקדמית בצד שמאל של המבט, ולכן המבט מימין הוא: 1, 1, 3. משמאל הסדר הפוך: 3, 1, 1.
5. בתרשים הטור הגבוה (3) בצד שמאל, ולכן זה המבט משמאל.
המבט משמאל.
2. ספירת הקוביות במבנה, כולל קוביות מוסתרות
קוביות שלא רואים
בסרטוט של מבנה לא רואים את כל הקוביות. קובייה שעומדת מתחת לקובייה אחרת, או מאחורי מגדל, יכולה להיות מכוסה. ועדיין, אם רואים קובייה בקומה השלישית, ברור שיש מתחתיה עוד שתי קוביות.
במדויק: קובייה מוסתרת היא קובייה שנמצאת במבנה, אבל לפי הסרטוט אי אפשר לדעת שהיא שם: לא רואים שום חלק ממנה, ואין מעליה קובייה שרואים. קובייה שלא רואים אותה אבל יש מעליה קובייה שרואים איננה מוסתרת, כי היא חייבת להיות שם.
במבנה הזה המגדל האחורי השמאלי בנוי מ-3 קוביות. רואים בבירור רק את הקובייה העליונה שלו, אבל שתי הקוביות שמתחתיה חייבות להיות שם, כי כל קובייה מונחת על קובייה אחרת או על המשטח. סופרים מגדל-מגדל: קוביות.
ספירת הקוביות כשאין קוביות מוסתרות
כשנתון סרטוט של מבנה, ונתון שאין בו קוביות מוסתרות:
1. עוברים על המשבצות שעל המשטח, אחת אחרי השנייה.
2. בכל משבצת קובעים את גובה המגדל לפי הקובייה העליונה שרואים בה.
3. מספר הקוביות במגדל שווה לגובה שלו, גם אם לא רואים את הקוביות התחתונות.
4. מחברים את הגבהים של כל המגדלים.
ספירת הקוביות כשיכולות להיות קוביות מוסתרות
כשנתון שיכולות להיות במבנה קוביות מוסתרות:
1. סופרים את הקוביות שרואים ואת הקוביות שמתחתיהן, כמו כשאין קוביות מוסתרות.
2. מחפשים משבצות שלא רואים בסרטוט, כי המגדלים שלפניהן ומימינן מסתירים אותן.
3. בכל משבצת כזאת קובעים כמה קוביות יכולות להסתתר: מ-0 ועד הגובה הגבוה ביותר שבו הקובייה העליונה עדיין לא נראית.
4. רושמים את כל האפשרויות למספר הקוביות.
קובייה לא יכולה לרחף. לכן אם רואים קובייה בקומה מסוימת, יש מתחתיה קובייה בכל קומה נמוכה יותר. אלה לא "קוביות מוסתרות", והן תמיד נספרות.
דוגמה א - אין קוביות מוסתרות: סופרים מגדל אחרי מגדל
בניין בנוי מדירות זהות, וכל דירה היא קובייה. כל קובייה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת.
בהנחה שאין בבניין דירות מוסתרות, מכמה דירות הוא בנוי?
1. נתון: סרטוט הבניין, ואין דירות מוסתרות. המטרה: מספר הדירות.
2. יש 4 משבצות: שתיים בשורה הקדמית ושתיים בשורה האחורית.
3. השורה הקדמית: משמאל מגדל של 1, מימין מגדל של 3. רואים בו 3 קומות.
4. השורה האחורית: משמאל מגדל של 2. את הקובייה התחתונה שלו מסתירה הקובייה הקדמית, אבל היא חייבת להיות שם, כי עליה מונחת קובייה. מימין מגדל של 1, שרואים חלק ממנו מאחורי המגדל הגבוה.
5. סך הכול: .
7 דירות.
דוגמה ב - משבצת שמסתתרת בין מגדלים: כל האפשרויות
בסרטוט מבנה מקוביות זהות. כל קובייה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת. רואים שלושה מגדלים של 3 קוביות: שניים בשורה הקדמית ואחד בשורה האחורית, בצד ימין.
א. בהנחה שאין קוביות מוסתרות, כמה קוביות במבנה?
ב. בהנחה שיכולות להיות קוביות מוסתרות, כמה קוביות יכולות להיות במבנה? כתבו את כל האפשרויות.
1. נתון: שלושה מגדלים של 3 קוביות. המשבצת האחורית השמאלית מוקפת במגדלים: מגדל לפניה ומגדל מימינה. המטרה: מספר הקוביות בלי קוביות מוסתרות, ועם קוביות מוסתרות.
2. סעיף א: יש רק שלושת המגדלים, ולכן קוביות.
3. סעיף ב: במשבצת האחורית השמאלית יכול לעמוד מגדל נמוך שלא רואים. מגדל של 1 או של 2 קוביות מוסתר כולו מאחורי המגדלים של 3.
4. מגדל של 3 קוביות כבר היה נראה: הגג שלו היה בגובה הגגות של השכנים, ורואים אותו מלמעלה.
5. לכן במשבצת הזאת יש 0, 1 או 2 קוביות, ובמבנה כולו , או קוביות.
א. 9 קוביות. ב. 9, 10 או 11 קוביות.
3. תרשים מספרי של מבנה קוביות
תרשים מספרי
סרטוט של מבנה לוקח זמן, ולפעמים מסתיר קוביות. דרך קצרה ומדויקת לתאר מבנה היא לסרטט את המשבצות שעל המשטח ולכתוב בכל משבצת כמה קוביות עומדות עליה.
במדויק: תרשים מספרי של מבנה קוביות הוא תרשים של המשבצות שעל המשטח שיש עליהן קוביות, כמו שרואים אותן מלמעלה (השורה הקדמית בתחתית התרשים). בכל משבצת רשום מספר הקוביות שעומדות עליה.
המבנה ובצדו התרשים המספרי שלו. בשורה האחורית (העליונה בתרשים) המספרים 2 ו-1, ובשורה הקדמית 1, 1, 3.
מה קוראים מתרשים מספרי
- מספר הקוביות במבנה = סכום כל המספרים בתרשים.
- המבט מלמעלה = צורת המשבצות של התרשים, בלי המספרים.
- המבט מלפנים: הגובה של כל טור במבט = המספר הגדול ביותר באותו טור של התרשים.
- המבט מימין: הגובה של כל טור במבט = המספר הגדול ביותר באותה שורה של התרשים. השורה הקדמית (התחתונה בתרשים) נראית בצד שמאל של המבט.
סרטוט תרשים מספרי מסרטוט של מבנה
כשנתון סרטוט של מבנה, ונתון שאין בו קוביות מוסתרות:
1. מסרטטים את המבט מלמעלה: ריבוע לכל משבצת שיש עליה קובייה. השורה הקדמית למטה.
2. בכל ריבוע כותבים את גובה המגדל שעומד במשבצת הזאת.
3. בודקים: סכום המספרים שווה למספר הקוביות שספרנו.
משבצת בלי קוביות לא מסרטטים בתרשים, או משאירים אותה ריקה. לא כותבים בה 0.
תרשים מספרי מתאר את המבנה במלואו: מכל תרשים מספרי יש מבנה אחד בלבד. לכן הוא מדויק יותר מסרטוט, שבו קוביות יכולות להסתתר.
דוגמה - מסרטוט של מבנה לתרשים מספרי ולמספר הקוביות
בסרטוט מבנה מקוביות זהות. כל קובייה מונחת על המשטח או על קובייה אחרת, ואין קוביות מוסתרות.
א. סרטטו את התרשים המספרי של המבנה.
ב. כמה קוביות במבנה?
1. נתון: הסרטוט, ואין קוביות מוסתרות. המטרה: תרשים מספרי ומספר הקוביות.
2. בשורה הקדמית 3 משבצות: משמאל לימין מגדלים של 1, 3 ו-1.
3. בשורה האחורית 2 משבצות: משמאל מגדל של 2, מימין מגדל של 1. המשבצת האמצעית ריקה.
4. מסרטטים את המשבצות כמו במבט מלמעלה, השורה הקדמית למטה, וכותבים בכל משבצת את גובה המגדל:
5. מספר הקוביות: .
א. בשורה האחורית: 2, (ריק), 1. בשורה הקדמית: 1, 3, 1. ב. 8 קוביות.
4. סרטוט תרשים מבטים למבנה נתון
תרשים מבטים
כדי לתאר מבנה בעזרת מבטים, לא מספיק מבט אחד. לכן מסרטטים שלושה מבטים, מכיוונים שונים.
במדויק: תרשים מבטים של מבנה הוא שלושה מבטים שלו: מבט מלמעלה, מבט מימין או משמאל, ומבט מלפנים או מאחור. כל מבט מסורטט כריבועים על משבצות, וכל ריבוע מראה מקום שבו רואים לפחות קובייה אחת מאותו כיוון (קוביות שעומדות זו מאחורי זו נראות כריבוע אחד).
התרשים המספרי של מבנה, ותרשים המבטים שלו: מלפנים, מימין ומלמעלה.
סרטוט תרשים מבטים מתרשים מספרי
כשנתון תרשים מספרי (או מבנה שסרטטנו לו תרשים מספרי):
1. מלמעלה: מעתיקים את צורת המשבצות של התרשים, בלי המספרים.
2. מלפנים: בכל טור של התרשים מוצאים את המספר הגדול ביותר. מסרטטים את הטורים בסדר משמאל לימין, וכל טור בגובה שמצאנו.
3. מימין: בכל שורה של התרשים מוצאים את המספר הגדול ביותר. מסרטטים טור לכל שורה: השורה הקדמית בצד שמאל, השורה האחורית בצד ימין.
4. מבט מאחור או משמאל: מסרטטים את המבט מלפנים או מימין, והופכים את סדר הטורים.
בכל טור של מבט הריבועים צמודים זה לזה מהמשטח ועד הגובה של הטור. אין במבט "חור" מתחת לריבוע.
טעות נפוצה: לסכם את המספרים בטור במקום לקחת את הגדול ביותר. במבט מלפנים מגדלים שעומדים זה מאחורי זה לא נערמים זה על זה, רואים רק את הגבוה.
דוגמה - תרשים מבטים מתרשים מספרי
לפניכם תרשים מספרי של מבנה מקוביות זהות (השורה הקדמית למטה).
סרטטו את תרשים המבטים של המבנה: מבט מלפנים, מבט מימין ומבט מלמעלה.
1. נתון: בשורה האחורית 2, (ריק), 1. בשורה הקדמית 3, 1, 2. המטרה: שלושה מבטים.
2. מלמעלה: מעתיקים את צורת התרשים. 3 ריבועים בשורה הקדמית, ו-2 ריבועים בשורה האחורית, בטור השמאלי ובטור הימני.
3. מלפנים: בטור השמאלי המספרים 2 ו-3, הגדול 3. בטור האמצעי רק 1. בטור הימני 1 ו-2, הגדול 2. לכן הגבהים משמאל לימין: 3, 1, 2.
4. מימין: בשורה הקדמית הגדול הוא 3, ובשורה האחורית 2. השורה הקדמית בצד שמאל, ולכן הגבהים משמאל לימין: 3, 2.
מלפנים: טורים בגובה 3, 1, 2. מימין: טורים בגובה 3, 2. מלמעלה: 3 ריבועים מקדימה, ומאחור ריבוע בטור השמאלי וריבוע בטור הימני.
5. בניית מבנה מתרשים מבטים: מספר הקוביות המינימלי והמקסימלי
מבנה שמתאים לתרשים מבטים
עכשיו הכיוון הפוך: נתונים שלושת המבטים, וצריך לבנות מבנה. לפעמים יש רק מבנה אחד כזה, ולפעמים יש כמה.
במדויק: מבנה מתאים לתרשים מבטים אם כל אחד משלושת המבטים שלו זהה למבט הנתון. אם יש כמה מבנים מתאימים, יש ביניהם מבנה עם המספר המינימלי של קוביות ומבנה עם המספר המקסימלי.
לשני התרשימים המספריים האלה יש אותו תרשים מבטים: מלמעלה 4 משבצות, מלפנים טורים בגובה 2, 2, ומימין טורים בגובה 2, 2. ההבדל הוא במשבצת האחורית השמאלית: 1 או 2.
מתי מבנה מתאים לתרשים המבטים
•יש קוביות בדיוק במשבצות של המבט מלמעלה, ובכל אחת מהן לפחות קובייה אחת.
•המספר בכל משבצת לא גדול מהגובה של הטור שלה במבט מלפנים, ולא גדול מהגובה של השורה שלה במבט מימין.
•בכל טור ובכל שורה הגובה מהמבט מופיע לפחות במשבצת אחת.
המבנה עם המספר המקסימלי של קוביות
כשנתון תרשים מבטים:
1. מסרטטים תבנית של התרשים המספרי לפי המבט מלמעלה.
2. ליד כל טור כותבים את הגובה שלו מהמבט מלפנים, וליד כל שורה את הגובה שלה מהמבט מימין.
3. בכל משבצת כותבים את הקטן מבין שני הגבהים: של הטור שלה ושל השורה שלה.
4. מחברים את כל המספרים.
המבנה עם המספר המינימלי של קוביות
כשנתון תרשים מבטים:
1. כותבים 1 בכל משבצת של המבט מלמעלה.
2. לכל טור ולכל שורה שהגובה שלהם גדול מ-1, צריך משבצת אחת לפחות בגובה הזה.
3. מחפשים משבצת שמשרתת גם טור וגם שורה עם אותו גובה, וכותבים בה את הגובה. כך משבצת אחת עושה עבודה של שתיים.
4. לטור או לשורה שנשארו בלי הגובה שלהם, כותבים אותו במשבצת אחת שמותרת (שלא עוברת את הגובה של הטור ושל השורה שלה).
5. מחברים את כל המספרים, ובודקים ששלושת המבטים יוצאים כמו הנתונים.
אם המספר המינימלי שווה למספר המקסימלי, יש מבנה אחד בלבד שמתאים לתרשים המבטים. אחרת יש כמה מבנים מתאימים.
דוגמה - מספר הקוביות המינימלי והמקסימלי מתרשים מבטים
לפניכם תרשים המבטים של מבנה מקוביות זהות: מבט מלפנים, מבט מימין ומבט מלמעלה.
א. מהו המספר המקסימלי של קוביות במבנה? סרטטו את התרשים המספרי שלו.
ב. מהו המספר המינימלי של קוביות במבנה? סרטטו את התרשים המספרי שלו.
1. נתון: מלמעלה 6 משבצות, שתי שורות של 3. מלפנים הטורים (משמאל לימין) בגובה 1, 3, 2. מימין השורה הקדמית בגובה 3 והשורה האחורית בגובה 2. המטרה: המבנה הגדול ביותר והקטן ביותר.
2. מקסימום: בכל משבצת הקטן מבין גובה הטור וגובה השורה.
•שורה אחורית (גובה 2): , , .
•שורה קדמית (גובה 3): , , .
•סך הכול .
3. מינימום: מתחילים מ-1 בכל משבצת (6 קוביות).
4. הטור האמצעי צריך 3, וגם השורה הקדמית צריכה 3. משבצת אחת משרתת את שניהם: הקדמית האמצעית מקבלת 3.
5. הטור הימני צריך 2, וגם השורה האחורית צריכה 2. המשבצת האחורית הימנית מקבלת 2, ומשרתת את שניהם.
6. סך הכול .
א. 11 קוביות. ב. 9 קוביות.
6. הוספה והורדה של קוביות בלי לשנות מבט נתון
שינוי שלא משנה מבט
אפשר להוסיף קובייה למבנה ושאחד המבטים יישאר בדיוק אותו דבר. למשל, קובייה שמונחת מאחורי מגדל גבוה ממנה לא נראית מלפנים.
במדויק: הוספה או הורדה של קוביות לא משנה מבט מסוים אם המבט של המבנה החדש מאותו כיוון זהה למבט של המבנה הקודם. מוסיפים קובייה רק על המשטח או על קובייה אחרת, ומורידים רק קובייה עליונה של מגדל.
שני מבנים עם אותו תרשים מבטים. במבנה השני הוסיפו קובייה במשבצת האחורית השמאלית: מ-1 ל-2. הגובה 2 לא עובר את הגובה של הטור שלה (2) ולא את הגובה של השורה שלה (2), ויש במשבצת קובייה כבר מקודם. לכן אף מבט לא השתנה.
הוספת קובייה בלי לשנות מבט
הורדת קובייה בלי לשנות מבט
המספר הגדול ביותר של קוביות שאפשר להוסיף בלי לשנות את כל תרשים המבטים = המספר המקסימלי של קוביות למבנה המתאים לתרשים, פחות מספר הקוביות במבנה עכשיו.
הוספת קובייה במשבצת ריקה משנה תמיד את המבט מלמעלה, גם אם המבט מלפנים והמבט מימין נשארים.
דוגמה - כמה קוביות אפשר להוסיף, ומאיפה אפשר להוריד
לפניכם תרשים מספרי של מבנה מקוביות זהות (השורה הקדמית למטה).
א. מהו המספר הגדול ביותר של קוביות שאפשר להוסיף למבנה כך שתרשים המבטים לא ישתנה? היכן מוסיפים אותן?
ב. מאילו משבצות אפשר להוריד קובייה אחת כך שהמבט מלמעלה והמבט מלפנים לא ישתנו?
1. נתון: בשורה האחורית 2, 1, 1. בשורה הקדמית 2, 3, 2. המטרה: הוספה המקסימלית, והורדה אפשרית.
2. הגבהים במבטים: מלפנים הטורים (משמאל לימין) 2, 3, 2. מימין השורה האחורית 2 והשורה הקדמית 3.
3. סעיף א: בכל משבצת מותר להגיע עד הקטן מבין גובה הטור וגובה השורה.
•שורה אחורית: , , . יש 2, 1, 1, ולכן אפשר להוסיף 0, 1, 1.
•שורה קדמית: , , . יש 2, 3, 2, ולכן אין מה להוסיף.
•מוסיפים 2 קוביות, בשתי המשבצות האחוריות שבהן יש 1. אין משבצות חדשות, ולכן גם המבט מלמעלה לא משתנה.
4. סעיף ב: מגדל של קובייה אחת לא נוגעים בו, כדי שהמבט מלמעלה לא ישתנה. נשארים המגדלים של 2 ו-3.
•הטור השמאלי: יש בו שני מגדלים של 2. אם מורידים קובייה מאחד מהם, השני עדיין בגובה 2. מותר.
•הטור האמצעי: המגדל של 3 הוא היחיד בגובה 3. הורדה משנה את המבט מלפנים.
•הטור הימני: המגדל הקדמי של 2 הוא היחיד בגובה 2 בטור. הורדה משנה את המבט מלפנים.
א. 2 קוביות: אחת בכל אחת משתי המשבצות האחוריות שבהן קובייה אחת (באמצע ומימין). ב. מאחת משתי המשבצות של הטור השמאלי (הקדמית או האחורית).