דילוג לתוכן המרכזי

תא פוטואלקטרי: מתח עצירה, זרם רוויה ועוצמת אור - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · המודל הדואלי של האור – האפקט הפוטואלקטרי · 33 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · חיישן להבה על־סגול: מתח העצירה וזרם הרוויהקצרה · קלה

חיישן להבה מזהה את הקרינה העל־סגולה של אש בעזרת תא פוטואלקטרי. בבדיקה מאירים את הקתודה של התא בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה 260 nm260\,\text{nm}, ומוצאים שמתח העצירה של התא הוא 0.95 V0.95\,\text{V}.

א.

מהי האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים? מהי פונקציית העבודה של מתכת הקתודה?

ב.

זרם הרוויה של התא הוא 0.32 μA0.32\,\mu\text{A}. כמה אלקטרונים נפלטים מהקתודה בשנייה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Ek,max=0.95 eVE_{k,max}=0.95\,\text{eV}, B≈3.8 eVB\approx3.8\,\text{eV}

במתח העצירה גם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים לפני האנודה: Ek,max=eV0=0.95 eVE_{k,max}=eV_0=0.95\,\text{eV}.

Eph=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108260⋅10−9≈7.65⋅10−19 J≈4.78 eVE_{ph}=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{260\cdot10^{-9}}\approx7.65\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx4.78\,\text{eV}
B=Eph−Ek,max=4.78−0.95≈3.8 eVB=E_{ph}-E_{k,max}=4.78-0.95\approx3.8\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

2.0⋅10122.0\cdot10^{12} אלקטרונים בשנייה

בזרם רוויה כל האלקטרונים הנפלטים מגיעים לאנודה, ולכן Is=neeI_s=n_e e:

ne=Ise=0.32⋅10−61.6⋅10−19=2.0⋅1012 s−1n_e=\frac{I_s}{e}=\frac{0.32\cdot10^{-6}}{1.6\cdot10^{-19}}=2.0\cdot10^{12}\,\text{s}^{-1}

שאלה 2 · חמש עקומות אופיין: איזה שינוי יצר כל אחת?קצרה · בינונית

קתודה של תא פוטואלקטרי מוארת במנורה אחת שפולטת אור חד־צבעי. העקומה המסומנת 00 בגרף היא אופיין התא במצב הזה: הזרם II כפונקציה של המתח VV בין האנודה לקתודה. בגרף יש גם ארבע עקומות נוספות: PP, QQ, RR ו־SS. הזרם מתאפס בעקומה PP במתח −1.6 V-1.6\,\text{V}, בעקומות 00, QQ ו־SS במתח −1.0 V-1.0\,\text{V}, ובעקומה RR במתח −0.5 V-0.5\,\text{V}. לעקומות 00, PP ו־RR אותו זרם רוויה, 3 μA3\,\mu\text{A}; זרם הרוויה של QQ הוא 6 μA6\,\mu\text{A} ושל SS – 1.5 μA1.5\,\mu\text{A}. הניחו שהחלק של הפוטונים הפוגעים שעוקרים אלקטרונים אינו משתנה.

V (V)I (μA)-2-11231234567P0, Q, SRQ0, P, RS
א.

בכל אחד מהשינויים הבאים משנים דבר אחד בלבד לעומת המצב המקורי. קבעו לאיזו עקומה מתאים אופיין התא אחרי כל שינוי, ונמקו.

1. מדליקים ליד המנורה מנורה שנייה זהה לה, באותו מרחק מהקתודה.

2. מחליפים את המנורה במנורה שאורך הגל שלה ארוך יותר (אבל עדיין קצר מאורך גל הסף), ומספר הפוטונים שפוגעים בקתודה בשנייה נשאר כמו קודם.

3. מחליפים את הקתודה בקתודה ממתכת שפונקציית העבודה שלה קטנה יותר.

ב.

בכמה קטנה פונקציית העבודה בשינוי 3? הציעו שינוי אחד שיתאים לעקומה SS.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

1 – QQ; 2 – RR; 3 – PP.

שני כללים: מתח העצירה V0V_0 נקבע לפי eV0=Ek,max=hf−BeV_0=E_{k,max}=hf-B, ואינו תלוי בכמות האור; זרם הרוויה Is=neI_s=ne נקבע לפי מספר האלקטרונים שנעקרים בשנייה, כלומר לפי מספר הפוטונים שפוגעים בשנייה.

1. שתי מנורות זהות: אותה תדירות, ולכן אותו מתח עצירה (1.0 V1.0\,\text{V}); פי 2 פוטונים בשנייה, ולכן זרם רוויה כפול (6 μA6\,\mu\text{A}) – עקומה QQ.

2. אורך גל ארוך יותר – תדירות קטנה יותר, ולכן Ek,maxE_{k,max} ומתח העצירה קטנים (0.5 V0.5\,\text{V}). מספר הפוטונים בשנייה לא השתנה, ולכן זרם הרוויה נשאר 3 μA3\,\mu\text{A} – עקומה RR.

3. BB קטנה – לאותו פוטון נשארת אנרגיה קינטית גדולה יותר, ומתח העצירה גדל (1.6 V1.6\,\text{V}). מספר הפוטונים לא השתנה, ולכן זרם הרוויה לא השתנה – עקומה PP.

טעות נפוצה: לחשוב שאור באורך גל ארוך יותר נותן תמיד זרם קטן יותר. כאן מספר הפוטונים בשנייה נשמר, ולכן זרם הרוויה לא משתנה.

סעיף ב

תשובה:

ב־0.6 eV0.6\,\text{eV}. עקומה SS: למשל להרחיק את המנורה כך שמספר הפוטונים שפוגעים בקתודה בשנייה יקטן פי 2.

אותו פוטון בשני המקרים: eV0=hf−BeV_0=hf-B, ולכן

ΔB=−e ΔV0  ⇒  ∣ΔB∣=1.6−1.0=0.6 eV\Delta B=-e\,\Delta V_0\;\Rightarrow\;|\Delta B|=1.6-1.0=0.6\,\text{eV}

בעקומה SS מתח העצירה כמו במקור (1.0 V1.0\,\text{V}) וזרם הרוויה חצי (1.5 μA1.5\,\mu\text{A}): אותה תדירות ומחצית מהפוטונים בשנייה. למשל מרחיקים את המנורה (או מחלישים אותה) כך שעוצמת האור על הקתודה קטנה פי 2.

שאלה 3 · האנרגיה של האלקטרונים כשהם מגיעים לאנודהקצרה · קשה

על הקתודה של תא פוטואלקטרי פוגעים פוטונים שלכל אחד מהם אנרגיה של 4.2 eV4.2\,\text{eV}. נסמן V=VA−VKV=V_A-V_K (הפוטנציאל של האנודה פחות הפוטנציאל של הקתודה). נמצא שכאשר V=+1.8 VV=+1.8\,\text{V}, האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים ברגע שהם מגיעים לאנודה גדולה פי 3 מזו שכאשר V=−0.6 VV=-0.6\,\text{V}.

א.

חשבו את האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים ביציאה מהקתודה ואת פונקציית העבודה של הקתודה.

ב.

מה תהיה האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים באנודה כש־V=−2.0 VV=-2.0\,\text{V}? ומה תהיה האנרגיה הקינטית המזערית של האלקטרונים שמגיעים לאנודה כש־V=+1.8 VV=+1.8\,\text{V}?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Ek,max=1.8 eVE_{k,max}=1.8\,\text{eV}, B=2.4 eVB=2.4\,\text{eV}

בדרך מהקתודה לאנודה השדה עושה על האלקטרון עבודה eVeV (חיובית כש־V>0V>0, שלילית כש־V<0V<0), ולכן האנרגיה הקינטית המרבית באנודה היא Ek,max+eVE_{k,max}+eV, כל עוד היא חיובית. ב־eV:

Ek,max+1.8=3 (Ek,max−0.6)  ⇒  2Ek,max=3.6  ⇒  Ek,max=1.8 eVE_{k,max}+1.8=3\,(E_{k,max}-0.6)\;\Rightarrow\;2E_{k,max}=3.6\;\Rightarrow\;E_{k,max}=1.8\,\text{eV}
B=Eph−Ek,max=4.2−1.8=2.4 eVB=E_{ph}-E_{k,max}=4.2-1.8=2.4\,\text{eV}

טעות נפוצה: לחשוב שהמתח משנה את האנרגיה שבה האלקטרון יוצא מהקתודה. היציאה תלויה רק בפוטון ובמתכת; המתח משנה רק את מה שקורה בדרך.

סעיף ב

תשובה:

ב־−2.0 V-2.0\,\text{V} אף אלקטרון לא מגיע לאנודה (מתח העצירה 1.8 V1.8\,\text{V}). ב־+1.8 V+1.8\,\text{V} – המזערית 1.8 eV1.8\,\text{eV}.

הנוסחה Ek,max+eVE_{k,max}+eV נותנת 1.8−2.0=−0.2 eV1.8-2.0=-0.2\,\text{eV} – אנרגיה קינטית שלילית, שאין לה משמעות. מתח העצירה הוא V0=1.8 VV_0=1.8\,\text{V}, ובמתח מעכב של 2.0 V>V02.0\,\text{V}>V_0 גם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים וחוזרים, ולכן אף אלקטרון לא מגיע לאנודה והזרם אפס.

כש־V=+1.8 VV=+1.8\,\text{V}: האלקטרונים יוצאים מהקתודה באנרגיות קינטיות שבין 00 ל־1.8 eV1.8\,\text{eV}, וכולם מקבלים בדרך 1.8 eV1.8\,\text{eV}. אלקטרון שיצא כמעט במנוחה מגיע עם 0+1.8=1.8 eV0+1.8=1.8\,\text{eV} – זו המזערית (והמרבית היא 3.6 eV3.6\,\text{eV}).

שאלה 4 · אור סגול ואור כחול על אותה קתודה: שני אופייניםביניים · בינונית

עם אותו תא פוטואלקטרי ערכו שני ניסויים. בניסוי אחד האירו את הקתודה באור סגול שאורך הגל שלו λ1=400 nm\lambda_1=400\,\text{nm}, ובניסוי השני – באור כחול שאורך הגל שלו λ2=460 nm\lambda_2=460\,\text{nm}. בגרף מתוארים האופיינים PP ו־QQ שנמדדו בשני הניסויים (הזרם II כפונקציה של המתח VV בין האנודה לקתודה; הגרף אינו בקנה מידה). הזרם באופיין QQ מתאפס במתח −1.2 V-1.2\,\text{V}, והמתח שבו מתאפס הזרם באופיין PP אינו ידוע.

V (V)I-1.2?PQ
א.

איזה אופיין נמדד באור הסגול ואיזה באור הכחול? נמקו.

ב.

מהי פונקציית העבודה של מתכת הקתודה?

ג.

באיזה מתח מתאפס הזרם באופיין PP? מהי המהירות המרבית של האלקטרונים בניסוי הזה?

ד.

מרחיקים מהתא את מקור האור של אופיין PP. כיצד ישתנה האופיין? התייחסו למתח שבו הזרם מתאפס ולזרם הרוויה.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

QQ – אור סגול (400 nm400\,\text{nm}); PP – אור כחול (460 nm460\,\text{nm}).

גודל מתח העצירה קובע את האנרגיה הקינטית המרבית: eV0=Ek,max=hcλ−BeV_0=E_{k,max}=\frac{hc}{\lambda}-B. הקתודה זהה בשני הניסויים, ולכן אורך גל קצר יותר (פוטון אנרגטי יותר) נותן מתח עצירה גדול יותר. ב־QQ הזרם מתאפס במתח שלילי יותר, ולכן QQ שייך לאור הסגול.

טעות נפוצה: לקבוע לפי זרם הרוויה. זרם הרוויה תלוי במספר הפוטונים שפוגעים בשנייה, ולא באנרגיה של פוטון אחד.

סעיף ב

תשובה:

B≈1.9 eVB\approx1.9\,\text{eV}

האנרגיה של פוטון סגול:

E1=hcλ1=6.63⋅10−34⋅3⋅108400⋅10−9≈4.97⋅10−19 J≈3.11 eVE_1=\frac{hc}{\lambda_1}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{400\cdot10^{-9}}\approx4.97\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx3.11\,\text{eV}

מתח העצירה 1.2 V1.2\,\text{V}, ולכן Ek,max=1.2 eVE_{k,max}=1.2\,\text{eV}:

B=E1−eV0=3.11−1.2≈1.9 eVB=E_1-eV_0=3.11-1.2\approx1.9\,\text{eV}

סעיף ג

תשובה:

V≈−0.79 VV\approx-0.79\,\text{V}; v≈5.3⋅105 m/sv\approx5.3\cdot10^{5}\,\text{m/s}

E2=hcλ2=6.63⋅10−34⋅3⋅108460⋅10−9≈4.32⋅10−19 J≈2.70 eVE_2=\frac{hc}{\lambda_2}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{460\cdot10^{-9}}\approx4.32\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx2.70\,\text{eV}
Ek,max=2.70−1.91≈0.79 eVE_{k,max}=2.70-1.91\approx0.79\,\text{eV}

לכן מתח העצירה 0.79 V0.79\,\text{V}, והזרם מתאפס ב־V≈−0.79 VV\approx-0.79\,\text{V} (האנודה בפוטנציאל נמוך מהקתודה).

v=2Ekme=2⋅0.79⋅1.6⋅10−199.11⋅10−31≈5.3⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot0.79\cdot1.6\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx5.3\cdot10^{5}\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

המתח שבו הזרם מתאפס לא ישתנה; זרם הרוויה יקטן.

כשמרחיקים את המקור פוגעים בקתודה פחות פוטונים בשנייה, אבל האנרגיה של כל פוטון (hfhf) לא משתנה. לכן Ek,maxE_{k,max} ומתח העצירה נשארים (−0.79 V-0.79\,\text{V}), ומספר האלקטרונים שנעקרים בשנייה קטן – זרם הרוויה קטן. העקומה החדשה מתחילה באותה נקודה על ציר המתח ונמוכה יותר.

שאלה 5 · לייזר סגול ותא פוטואלקטרי: מהספק לזרם הרוויהביניים · בינונית

לייזר סגול שההספק שלו 6.0 mW6.0\,\text{mW} פולט אור חד־צבעי שאורך הגל שלו 414 nm414\,\text{nm}. מכוונים אותו אל הקתודה של תא פוטואלקטרי, וידוע שהאור עוקר ממנה אלקטרונים.

- 80%80\% מהפוטונים שהלייזר פולט פוגעים בקתודה (השאר מוחזרים מדופן הזכוכית).

•רק פוטון אחד מכל 200200 פוטונים שפוגעים בקתודה עוקר ממנה אלקטרון.

א.

מהי האנרגיה של פוטון אחד באור הלייזר? תנו תשובה בג׳אול וב־eV.

ב.

כמה פוטונים פולט הלייזר בשנייה? כמה מהם פוגעים בקתודה בשנייה?

ג.

מהו זרם הרוויה של התא?

ד.

במתח מסוים בין האנודה לקתודה מד זרם שמחובר בטור לתא מראה 2.0 μA2.0\,\mu\text{A}. איזה אחוז מהאלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה במתח הזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

E≈4.8⋅10−19 J≈3.0 eVE\approx4.8\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx3.0\,\text{eV}

E=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108414⋅10−9≈4.8⋅10−19 J=4.8⋅10−191.6⋅10−19=3.0 eVE=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{414\cdot10^{-9}}\approx4.8\cdot10^{-19}\,\text{J}=\frac{4.8\cdot10^{-19}}{1.6\cdot10^{-19}}=3.0\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

N≈1.25⋅1016N\approx1.25\cdot10^{16} פוטונים בשנייה; 1.0⋅10161.0\cdot10^{16} פוגעים בקתודה.

ההספק הוא האנרגיה שנפלטת בשנייה, וכל פוטון נושא EE:

N=PE=6.0⋅10−34.8⋅10−19=1.25⋅1016 1sN=\frac{P}{E}=\frac{6.0\cdot10^{-3}}{4.8\cdot10^{-19}}=1.25\cdot10^{16}\ \frac{1}{\text{s}}
Nhit=0.80⋅1.25⋅1016=1.0⋅1016 1sN_{hit}=0.80\cdot1.25\cdot10^{16}=1.0\cdot10^{16}\ \frac{1}{\text{s}}

סעיף ג

תשובה:

Is=8.0⋅10−6 A=8.0 μAI_s=8.0\cdot10^{-6}\,\text{A}=8.0\,\mu\text{A}

מספר האלקטרונים שנעקרים בשנייה:

n=1.0⋅1016200=5.0⋅1013 1sn=\frac{1.0\cdot10^{16}}{200}=5.0\cdot10^{13}\ \frac{1}{\text{s}}

ברוויה כל האלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה, ולכן:

Is=ne=5.0⋅1013⋅1.6⋅10−19=8.0⋅10−6 AI_s=ne=5.0\cdot10^{13}\cdot1.6\cdot10^{-19}=8.0\cdot10^{-6}\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

25%25\%

מספר האלקטרונים שמגיעים לאנודה בשנייה:

n′=Ie=2.0⋅10−61.6⋅10−19=1.25⋅1013 1sn'=\frac{I}{e}=\frac{2.0\cdot10^{-6}}{1.6\cdot10^{-19}}=1.25\cdot10^{13}\ \frac{1}{\text{s}}
n′n=1.25⋅10135.0⋅1013=0.25=25%\frac{n'}{n}=\frac{1.25\cdot10^{13}}{5.0\cdot10^{13}}=0.25=25\%

(או ישר: IIs=2.08.0\frac{I}{I_s}=\frac{2.0}{8.0}.)

טעות נפוצה: לחשב את האחוז מתוך הפוטונים שפוגעים בקתודה. הזרם בנוי רק מהאלקטרונים שנעקרו ומגיעים לאנודה.

שאלה 6 · נורת LED לבנה ומסנן: מה קורה למתח העצירה ולזרם הרוויהביניים · בינונית

נורת LED לבנה פולטת אור בכל אורכי הגל שבין 420 nm420\,\text{nm} ל־680 nm680\,\text{nm}. מאירים בה את הקתודה של תא פוטואלקטרי, שפונקציית העבודה שלה 1.9 eV1.9\,\text{eV}. אפשר להשתמש בקשר E [eV]=1240λ [nm]E\,[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda\,[\text{nm}]}.

א.

חשבו את מתח העצירה של התא כשהוא מואר באור הנורה בלי מסנן.

ב.

מציבים לפני התא מסנן שחוסם את כל האור שאורך הגל שלו קצר מ־500 nm500\,\text{nm}, ומעביר את השאר. חשבו את מתח העצירה החדש. האם זרם הרוויה גדל, קטן או לא משתנה? נמקו.

ג.

מחליפים את המסנן במסנן שמעביר רק אור שאורך הגל שלו גדול מ־660 nm660\,\text{nm}. האם יהיה זרם בתא באיזשהו מתח? נמקו בחישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

V0≈1.05 VV_0\approx1.05\,\text{V}

מתח העצירה נקבע לפי האלקטרונים המהירים ביותר, שנעקרים על ידי הפוטונים בעלי האנרגיה הגדולה ביותר – אורך הגל הקצר ביותר, 420 nm420\,\text{nm}:

Eph=1240420≈2.95 eVE_{ph}=\frac{1240}{420}\approx2.95\,\text{eV}
eV0=Eph−B=2.95−1.9=1.05 eV⇒V0≈1.05 VeV_0=E_{ph}-B=2.95-1.9=1.05\,\text{eV}\quad\Rightarrow\quad V_0\approx1.05\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

V0≈0.58 VV_0\approx0.58\,\text{V}; זרם הרוויה קטן.

עכשיו אורך הגל הקצר ביותר שמגיע לתא הוא 500 nm500\,\text{nm}:

Eph=1240500=2.48 eV,eV0=2.48−1.9=0.58 eV⇒V0=0.58 VE_{ph}=\frac{1240}{500}=2.48\,\text{eV},\qquad eV_0=2.48-1.9=0.58\,\text{eV}\quad\Rightarrow\quad V_0=0.58\,\text{V}

זרם הרוויה פרופורציוני למספר האלקטרונים שנעקרים בשנייה. המסנן חוסם את הפוטונים שבין 420420 ל־500 nm500\,\text{nm}, שקודם עקרו אלקטרונים, ולא מוסיף פוטונים אחרים. לכן מספר האלקטרונים בשנייה קטן, וזרם הרוויה קטן.

טעות נפוצה: לחשוב שזרם הרוויה לא משתנה כי "רק התדירות השתנתה". כאן חלק מהאור פשוט נחסם.

סעיף ג

תשובה:

לא: אורך גל הסף כ־653 nm653\,\text{nm}, וכל האור שעובר ארוך ממנו.

אורך גל הסף של הקתודה:

λ0=1240B=12401.9≈653 nm\lambda_0=\frac{1240}{B}=\frac{1240}{1.9}\approx653\,\text{nm}

כל האור שעובר במסנן (660660–680 nm680\,\text{nm}) ארוך מאורך גל הסף, ולכל פוטון יש פחות מ־1.9 eV1.9\,\text{eV} (למשל 1240660≈1.88 eV\frac{1240}{660}\approx1.88\,\text{eV}). אף אלקטרון לא נעקר, ולכן אין זרם בשום מתח, גם מאיץ.

שאלה 7 · אפקט פוטואלקטרי בסטרונציום: אנרגיית פוטון, מתח עצירה ואורך גל סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מאירים בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה λ=350 nm\lambda=350\,\text{nm} את הקתודה של תא פוטואלקטרי. הקתודה עשויה סטרונציום, ופונקציית העבודה שלו היא B=2.6 eVB=2.6\,\text{eV} .

התא מחובר למעגל ובו ספק מתח מתכוונן (אפשר לשנות את גודל המתח ואת הקוטביות שלו), מד זרם AA ומד מתח VV המודד את המתח בין הקתודה לאנודה (ראו תרשים).

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון של הקרינה, ב־eV\text{eV} וב־J\text{J}.

ב.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים מן הקתודה.

ג.

חשבו את מתח העצירה – המתח המזערי שיש להפעיל בין הקתודה לאנודה (כשהאנודה במתח נמוך יותר) כדי שהזרם בתא יתאפס.

ד.

חשבו את אורך הגל המרבי של אור שמשחרר אלקטרונים מן הקתודה. קבעו אם אור ירוק שאורך הגל שלו 532 nm532\,\text{nm} ישחרר אלקטרונים מן הקתודה.

ה.

מכפילים את עוצמת הקרינה העל־סגולה (באותו אורך גל). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם בתא (כאשר האנודה במתח גבוה מן הקתודה). נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Eph≈3.54 eV≈5.67⋅10−19 JE_{ph}\approx 3.54\,\text{eV}\approx 5.67\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]=1240350≈3.54 eVE[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{350}\approx 3.54\,\text{eV}

ביחידות ג'אול (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}):

Eph≈3.54⋅1.6⋅10−19≈5.67⋅10−19 JE_{ph}\approx 3.54\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 5.67\cdot 10^{-19}\,\text{J}

(אותה תוצאה מ־E=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅1083.5⋅10−7≈5.68⋅10−19 JE=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot 10^{-34}\cdot 3\cdot 10^{8}}{3.5\cdot 10^{-7}}\approx 5.68\cdot 10^{-19}\,\text{J}.)

סעיף ב

תשובה:

Ek,max⁡≈0.94 eV≈1.50⋅10−19 JE_{k,\max}\approx 0.94\,\text{eV}\approx 1.50\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek=Eph−B=3.54−2.6≈0.94 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_k=E_{ph}-B=3.54-2.6\approx 0.94\,\text{eV}
Ek≈0.94⋅1.6⋅10−19≈1.50⋅10−19 JE_k\approx 0.94\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 1.50\cdot 10^{-19}\,\text{J}

זו האנרגייה הקינטית המרבית – אלקטרונים שמשתחררים מעומק המתכת מאבדים אנרגייה בדרך ויוצאים לאט יותר.

סעיף ג

תשובה:

V0≈0.94 VV_0\approx 0.94\,\text{V}

הזרם מתאפס כאשר גם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים לפני האנודה. לפי משפט עבודה–אנרגייה, עבודת הכוח החשמלי על אלקטרון היא −eV0-eV_0:

−eV0=0−Ek,max⁡  ⇒  V0=Ek,max⁡e-eV_0=0-E_{k,\max}\;\Rightarrow\;V_0=\frac{E_{k,\max}}{e}

כאשר Ek,max⁡E_{k,\max} ב־eV\text{eV}, מתח העצירה בוולט שווה לה מספרית:

V0=1.50⋅10−191.6⋅10−19≈0.94 VV_0=\frac{1.50\cdot 10^{-19}}{1.6\cdot 10^{-19}}\approx 0.94\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

λ0≈477 nm\lambda_0\approx 477\,\text{nm}; אור של 532 nm532\,\text{nm} לא ישחרר אלקטרונים.

באורך גל הסף האנרגייה הקינטית של האלקטרונים אפס, ולכן אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה:

Eph=B  ⇒  1240λ0=2.6  ⇒  λ0=12402.6≈477 nmE_{ph}=B\;\Rightarrow\;\frac{1240}{\lambda_0}=2.6\;\Rightarrow\;\lambda_0=\frac{1240}{2.6}\approx 477\,\text{nm}

לאור הירוק λ=532 nm>477 nm\lambda=532\,\text{nm}>477\,\text{nm}, כלומר אנרגיית הפוטון שלו קטנה מפונקציית העבודה:

Eph=1240532≈2.33 eV<2.6 eVE_{ph}=\frac{1240}{532}\approx 2.33\,\text{eV}<2.6\,\text{eV}

לכן אור ירוק לא ישחרר אלקטרונים, בכל עוצמה שהיא – כל פוטון נבלע בנפרד, ואין לו די אנרגייה לשחרר אלקטרון.

סעיף ה

תשובה:

מתח העצירה לא משתנה; הזרם גדל (בערך פי 2).

מתח העצירה – לא משתנה. הכפלת העוצמה באותו אורך גל מכפילה את מספר הפוטונים בשנייה, אבל לא את האנרגייה של כל פוטון (Eph=hcλE_{ph}=\frac{hc}{\lambda} לא השתנתה). כל אלקטרון מקבל אנרגייה מפוטון אחד, ולכן Ek,max⁡=Eph−BE_{k,\max}=E_{ph}-B ומתח העצירה 0.94 V0.94\,\text{V} נשארים.

הזרם – גדל. מספר הפוטונים הפוגעים בקתודה בשנייה גדל פי 22, ולכן גם מספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה גדל פי 22 בערך – והזרם בתא גדל באותו יחס.

טעות נפוצה: לחשוב שאור חזק יותר נותן לאלקטרונים אנרגייה קינטית גדולה יותר – זה מה שהמודל הגלי הקלסי צופה, והניסוי מפריך זאת.

שאלה 8 · אפקט פוטואלקטרי באלומיניום: אורך גל סף, אנרגייה קינטית ועוצמת אורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

הקתודה (הפולט) של תא פוטואלקטרי עשויה אלומיניום. פונקציית העבודה של אלומיניום היא B=4.1 eVB=4.1\,\text{eV}. מאירים את הקתודה באור מונוכרומטי, ומודדים את הזרם בתא.

א.

מאירים את הקתודה בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה 220 nm220\,\text{nm}. חשבו את האנרגייה של פוטון של קרינה זו, ביחידות eV\text{eV} וביחידות ג'אול.

ב.

חשבו את אורך הגל המרבי של אור שעוד עוקר אלקטרונים מן הקתודה. קבעו אם אור סגול שאורך הגל שלו 400 nm400\,\text{nm} – אור נראה – יעקור אלקטרונים מן הקתודה.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים שנעקרים בקרינה העל־סגולה (220 nm220\,\text{nm}), ואת מתח העצירה. היעזרו בקשר eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}.

ד.

מגדילים פי 2 את עוצמת הקרינה העל־סגולה שפוגעת בקתודה. קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם הרוויה. נמקו.

ה.

תלמידה טוענת: "אם נאיר את הקתודה באור סגול (400 nm400\,\text{nm}) חזק מאוד, יֵעקרו אלקטרונים, כי האלקטרונים יצברו בהדרגה מספיק אנרגייה". הסבירו לפי המודל החלקיקי של האור מדוע הטענה שגויה.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Eph≈5.64 eV≈9.0⋅10−19 JE_{ph}\approx 5.64\,\text{eV}\approx 9.0\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

Eph=hf=hcλE[eV]=1240λ[nm]E_{ph}=hf=\frac{hc}{\lambda}\qquad E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}
Eph=1240220≈5.64 eVE_{ph}=\frac{1240}{220}\approx 5.64\,\text{eV}

ביחידות ג'אול:

Eph=5.64⋅1.6⋅10−19≈9.0⋅10−19 JE_{ph}=5.64\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 9.0\cdot 10^{-19}\,\text{J}

(או ישירות: 6.63⋅10−34⋅3⋅108220⋅10−9≈9.0⋅10−19 J\frac{6.63\cdot 10^{-34}\cdot 3\cdot 10^8}{220\cdot 10^{-9}}\approx 9.0\cdot 10^{-19}\,\text{J}.)

סעיף ב

תשובה:

λmax⁡≈302 nm\lambda_{\max}\approx 302\,\text{nm}; אור סגול של 400 nm400\,\text{nm} לא יעקור אלקטרונים.

אלקטרון נעקר רק אם אנרגיית הפוטון גדולה מפונקציית העבודה (או שווה לה):

Eph≥B  ⇒  1240λ≥4.1  ⇒  λ≤12404.1≈302 nmE_{ph}\ge B\;\Rightarrow\;\frac{1240}{\lambda}\ge 4.1\;\Rightarrow\;\lambda\le\frac{1240}{4.1}\approx 302\,\text{nm}

זהו אורך גל על־סגול. לאור סגול (400 nm400\,\text{nm}):

Eph=1240400=3.1 eV<4.1 eVE_{ph}=\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV}<4.1\,\text{eV}

אנרגיית כל פוטון קטנה מפונקציית העבודה, ולכן אלקטרונים לא ייעקרו.

סעיף ג

תשובה:

Ek,max⁡≈1.54 eV≈2.46⋅10−19 JE_{k,\max}\approx 1.54\,\text{eV}\approx 2.46\cdot 10^{-19}\,\text{J}; V0≈1.54 VV_0\approx 1.54\,\text{V}

מדף הנוסחאות:

Eph=B+Ek  ⇒  Ek,max⁡=Eph−BE_{ph}=B+E_k\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=E_{ph}-B
Ek,max⁡=5.64−4.1=1.54 eV=1.54⋅1.6⋅10−19≈2.46⋅10−19 JE_{k,\max}=5.64-4.1=1.54\,\text{eV}=1.54\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 2.46\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מתח העצירה – המתח המעכב שעוצר בדיוק את האלקטרונים המהירים ביותר:

eV0=Ek,max⁡  ⇒  V0=Ek,max⁡e=2.46⋅10−191.6⋅10−19≈1.54 VeV_0=E_{k,\max}\;\Rightarrow\;V_0=\frac{E_{k,\max}}{e}=\frac{2.46\cdot 10^{-19}}{1.6\cdot 10^{-19}}\approx 1.54\,\text{V}

(אנרגייה של 1.54 eV1.54\,\text{eV} מתאימה למתח של 1.54 V1.54\,\text{V}.)

סעיף ד

תשובה:

מתח העצירה לא ישתנה (1.54 V1.54\,\text{V}); זרם הרוויה יגדל פי 2.

הגדלת העוצמה באותו אורך גל פירושה יותר פוטונים בשנייה, אבל לכל פוטון אותה אנרגייה (5.64 eV5.64\,\text{eV}).

מתח העצירה: כל אלקטרון מקבל אנרגייה מפוטון אחד בלבד, ולכן האנרגייה הקינטית המרבית לא משתנה, Ek,max⁡=1.54 eVE_{k,\max}=1.54\,\text{eV}, וגם מתח העצירה לא משתנה: V0=1.54 VV_0=1.54\,\text{V}.

זרם הרוויה: מספר הפוטונים בשנייה גדל פי 2, ולכן גם מספר האלקטרונים הנעקרים בשנייה גדל פי 2. בזרם הרוויה כל האלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה, ולכן זרם הרוויה גדל פי 2.

סעיף ה

תשובה:

כל אלקטרון בולע פוטון אחד, ואנרגיית כל פוטון סגול (3.1 eV3.1\,\text{eV}) קטנה מ־BB. עוצמה גדולה רק מוסיפה פוטונים, ואינה מגדילה את אנרגיית כל אחד מהם – לכן אין עקירה.

הטענה מבוססת על המודל הגלי, שלפיו האנרגייה מגיעה ברציפות ועוצמה גדולה מספקת יותר אנרגייה לכל אלקטרון.

לפי המודל החלקיקי, האור מורכב מפוטונים, והאלקטרון בולע פוטון אחד בכל פעם ומקבל את כל האנרגייה שלו – hfhf. לאור סגול (400 nm400\,\text{nm}) לכל פוטון 3.1 eV3.1\,\text{eV}, פחות מפונקציית העבודה של אלומיניום (4.1 eV4.1\,\text{eV}). אלקטרון שבולע פוטון כזה אינו נעקר, והאנרגייה שקיבל מתפזרת במתכת (כחום) לפני שיגיע פוטון נוסף – האלקטרון אינו "צובר" אנרגייה.

הגדלת העוצמה מגדילה רק את מספר הפוטונים, לא את אנרגיית כל פוטון. לכן גם באור סגול חזק מאוד לא ייעקרו אלקטרונים מאלומיניום. העובדה שקיימת תדירות סף, שאינה תלויה בעוצמה, היא אחת הראיות למודל החלקיקי.

שאלה 9 · אפקט פוטואלקטרי בקתודת ניקל וקרינה על־סגולהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

הקתודה של תא פוטואלקטרי עשויה ניקל. פונקציית העבודה של ניקל היא B=5.0 eVB=5.0\,\text{eV}. התא ריק מאוויר, והחלון שלו עשוי קוורץ, השקוף לקרינה על־סגולה.

מאירים את הקתודה בקרינה על־סגולה של מנורת כספית, שאורך הגל שלה λ=185 nm\lambda=185\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון של הקרינה, ב־eV וב־J.

ב.

חשבו את אורך גל הסף של ניקל. קבעו אם קרינה על־סגולה של מנורת חיטוי, שאורך הגל שלה 254 nm254\,\text{nm}, תגרום לפליטת אלקטרונים מהקתודה. נמקו.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים שנפלטים בקרינה של 185 nm185\,\text{nm}, את מתח העצירה ואת המהירות המרבית של האלקטרונים.

ד.

מגדילים פי 22 את עוצמת הקרינה של 185 nm185\,\text{nm}. קבעו כיצד ישתנו זרם הרוויה ומתח העצירה. נמקו.

ה.

הראו שמתח העצירה V0V_0 הוא פונקצייה קווית של 1λ\frac1\lambda, וסרטטו סקיצה של הגרף של V0V_0 כפונקצייה של 1λ\frac1\lambda עבור קתודת הניקל. סמנו על הסקיצה את נקודות החיתוך של הקו (או המשכו) עם שני הצירים.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Eph≈6.70 eV≈1.07⋅10−18 JE_{ph}\approx6.70\,\text{eV}\approx1.07\cdot10^{-18}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]=1240185≈6.70 eVE[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{185}\approx6.70\,\text{eV}

ממירים לג'אול (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot10^{-19}\,\text{J}):

Eph=6.70⋅1.6⋅10−19≈1.07⋅10−18 JE_{ph}=6.70\cdot1.6\cdot10^{-19}\approx1.07\cdot10^{-18}\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

λ0=248 nm\lambda_0=248\,\text{nm}; קרינה של 254 nm254\,\text{nm} לא תגרום לפליטה.

באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה:

λ0[nm]=1240B[eV]=12405.0=248 nm\lambda_0[\text{nm}]=\frac{1240}{B[\text{eV}]}=\frac{1240}{5.0}=248\,\text{nm}

254 nm>248 nm254\,\text{nm}>248\,\text{nm}, ולכן אנרגיית פוטון של קרינת מנורת החיטוי, 1240254≈4.88 eV\frac{1240}{254}\approx4.88\,\text{eV}, קטנה מ־B=5.0 eVB=5.0\,\text{eV} – אף שזו קרינה על־סגולה. אף פוטון אינו יכול לשחרר אלקטרון, ולכן אין פליטה – בכל עוצמת קרינה. (אור נראה, כמובן, אינו משחרר אלקטרונים מניקל.)

סעיף ג

תשובה:

Ek,max⁡≈1.7 eVE_{k,\max}\approx1.7\,\text{eV}, V0≈1.7 VV_0\approx1.7\,\text{V}, vmax⁡≈7.7⋅105 m/sv_{\max}\approx7.7\cdot10^5\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek,max⁡=6.70−5.0=1.70 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=6.70-5.0=1.70\,\text{eV}

מתח העצירה: המתח המעכב צריך לעצור גם את האלקטרונים המהירים ביותר, eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}:

V0=1.70 VV_0=1.70\,\text{V}

המהירות המרבית:

Ek=12mev2  ⇒  v=2Ekme=2⋅1.70⋅1.6⋅10−199.11⋅10−31≈7.7⋅105 m/sE_k=\frac12m_ev^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot1.70\cdot1.6\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx7.7\cdot10^5\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

זרם הרוויה גדל (פי 22 בקירוב); מתח העצירה לא משתנה.

זרם הרוויה גדל: עוצמה כפולה באותו אורך גל פירושה מספר כפול של פוטונים ביחידת זמן. כל פוטון יכול לשחרר אלקטרון אחד לכל היותר, ולכן נפלטים בערך פי 22 אלקטרונים ביחידת זמן, וזרם הרוויה גדל בערך פי 22.

מתח העצירה לא משתנה: האנרגייה של כל פוטון, hcλ\frac{hc}{\lambda}, לא השתנתה, ולכן גם Ek,max⁡=Eph−B=1.70 eVE_{k,\max}=E_{ph}-B=1.70\,\text{eV} לא השתנתה, ומתח העצירה נשאר 1.70 V1.70\,\text{V}.

טעות נפוצה: לחשוב שעוצמה גדולה יותר נותנת לאלקטרונים אנרגייה קינטית גדולה יותר.

סעיף ה

תשובה:

V0=1240⋅1λ−5.0V_0=1240\cdot\frac1\lambda-5.0 (V0V_0 ב־V, λ\lambda ב־nm): קו ישר; חיתוך עם הציר האופקי ב־1λ=1248≈4.03⋅10−3 nm−1\frac1\lambda=\frac1{248}\approx4.03\cdot10^{-3}\,\text{nm}^{-1}, המשך הקו חותך את הציר האנכי ב־−5.0 V-5.0\,\text{V}.

מ־Eph=Ek,max⁡+BE_{ph}=E_{k,\max}+B, עם Ek,max⁡=eV0E_{k,\max}=eV_0 ו־Eph=hcλE_{ph}=\frac{hc}{\lambda}:

eV0=hcλ−B  ⇒  V0=hce⋅1λ−BeeV_0=\frac{hc}{\lambda}-B\;\Rightarrow\;V_0=\frac{hc}{e}\cdot\frac1\lambda-\frac{B}{e}

hce\frac{hc}{e} ו־Be\frac{B}{e} קבועים, ולכן V0V_0 הוא פונקצייה קווית של 1λ\frac1\lambda. ביחידות נוחות (V0V_0 ב־V, λ\lambda ב־nm):

V0=1240⋅1λ−5.0V_0=1240\cdot\frac1\lambda-5.0

- חיתוך עם הציר האופקי (V0=0V_0=0): 1λ=5.01240≈4.03⋅10−3 nm−1\frac1\lambda=\frac{5.0}{1240}\approx4.03\cdot10^{-3}\,\text{nm}^{-1}, כלומר λ0=248 nm\lambda_0=248\,\text{nm} – אורך גל הסף.

- חיתוך עם הציר האנכי (בהמשך הקו): V0=−5.0 VV_0=-5.0\,\text{V}, כלומר −Be-\frac{B}{e}.

הקו הממשי מתחיל רק מ־1λ0\frac1{\lambda_0} (משמאל לנקודה זו אין פליטה); החלק השמאלי מסורטט מקווקו.

1/λ (1/nm)V0 (V)0.0000.0010.0020.0030.0040.0050.006-5.5-5.0-4.5-4.0-3.5-3.0-2.5-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.5

(הנקודה (0.0054,  1.7)(0.0054,\;1.7) היא הקרינה של 185 nm185\,\text{nm} מסעיף ג.)

שאלה 10 · האפקט הפוטואלקטרי: מתח עצירה בתא פוטואלקטרי מאבץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתא פוטואלקטרי, הפולט (הקתודה) עשוי אבץ. מקרינים על הפולט קרינה על־סגולה מונוכרומטית שאורך הגל שלה λ=250 nm\lambda=250\,\text{nm}, ומודדים את מתח העצירה – המתח המזערי בין הפולט לקולט שבו הזרם בתא מתאפס. מתח העצירה שנמדד הוא V0=0.66 VV_0=0.66\,\text{V}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון בקרינה שאורך הגל שלה 250 nm250\,\text{nm}, ביחידות eV\text{eV}.

ב.

הסבירו מה המשמעות של מתח העצירה, וחשבו את פונקציית העבודה של אבץ.

ג.

חשבו את אורך הגל המרבי של קרינה שעדיין משחררת אלקטרונים מאבץ.

ד.

מקרינים על הפולט קרינה באורך גל 320 nm320\,\text{nm} בעוצמה גבוהה מאוד. האם יזרום זרם בתא כאשר אין מתח בין הפולט לקולט? נמקו.

ה.

לוח אבץ מבודד, שאינו מחובר לשום מעגל, נמצא בריק. מקרינים עליו קרינה באורך גל 250 nm250\,\text{nm}. הלוח היה ניטרלי בתחילה. הסבירו מדוע הלוח נטען, ומדוע הפוטנציאל שלו מתייצב, וקבעו את הפוטנציאל הסופי שלו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

Eph≈4.96 eVE_{ph}\approx 4.96\,\text{eV}

מדף הנוסחאות:

E [eV]=1240λ [nm]=1240250=4.96 eVE\,[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda\,[\text{nm}]}=\frac{1240}{250}=4.96\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

eV0=Ek,max⁡=0.66 eVeV_0=E_{k,\max}=0.66\,\text{eV}; B≈4.3 eVB\approx 4.3\,\text{eV}.

במתח העצירה, השדה החשמלי בין הפולט לקולט עוצר גם את האלקטרונים המהירים ביותר לפני שהם מגיעים לקולט. העבודה של השדה על אלקטרון היא −eV0-eV_0, ולכן:

eV0=Ek,max⁡=0.66 eVeV_0=E_{k,\max}=0.66\,\text{eV}

מדף הנוסחאות, האפקט הפוטואלקטרי:

Eph=Ek,max⁡+B  ⇒  B=Eph−Ek,max⁡=4.96−0.66=4.30 eVE_{ph}=E_{k,\max}+B\;\Rightarrow\;B=E_{ph}-E_{k,\max}=4.96-0.66=4.30\,\text{eV}

סעיף ג

תשובה:

λ0≈288 nm\lambda_0\approx 288\,\text{nm}

קרינה משחררת אלקטרונים רק אם אנרגיית הפוטון לפחות שווה לפונקציית העבודה. אורך גל ארוך יותר פירושו אנרגייה קטנה יותר, ולכן אורך הגל המרבי מתאים לפוטון שהאנרגייה שלו בדיוק BB:

λ0=1240B=12404.30≈288 nm\lambda_0=\frac{1240}{B}=\frac{1240}{4.30}\approx 288\,\text{nm}

סעיף ד

תשובה:

לא – כל פוטון נושא ≈3.88 eV<B\approx 3.88\,\text{eV}<B, ולכן לא משתחררים אלקטרונים, בלי קשר לעוצמה.

אנרגיית פוטון:

Eph=1240320≈3.88 eVE_{ph}=\frac{1240}{320}\approx 3.88\,\text{eV}

זה פחות מפונקציית העבודה (4.30 eV4.30\,\text{eV}); אורך הגל גם ארוך מאורך גל הסף (288 nm288\,\text{nm}). כל אלקטרון בולע פוטון אחד, ופוטון אחד אינו מספיק כדי לעקור אותו. עוצמה גבוהה פירושה יותר פוטונים, לא פוטונים חזקים יותר – ולכן לא משתחררים אלקטרונים ולא זורם זרם.

טעות נפוצה: לחשוב שעוצמה גבוהה מספיק "תצבור" אנרגייה ותשחרר אלקטרונים – זו התחזית הקלאסית שהאפקט הפוטואלקטרי הפריך.

סעיף ה

תשובה:

הלוח מאבד אלקטרונים ונטען חיובית; הפוטנציאל מתייצב על ≈0.66 V\approx 0.66\,\text{V}.

הקרינה עוקרת אלקטרונים מהלוח, ולכן הלוח מאבד מטען שלילי ונטען חיובית – הפוטנציאל שלו עולה.

הלוח החיובי מושך את האלקטרונים שיוצאים ממנו: כדי להתרחק לגמרי, אלקטרון צריך להשקיע אנרגייה eVeV. כל עוד eV<Ek,max⁡eV<E_{k,\max}, חלק מהאלקטרונים עדיין בורחים והפוטנציאל ממשיך לעלות. כשמתקיים

eV=Ek,max⁡=0.66 eVeV=E_{k,\max}=0.66\,\text{eV}

גם האלקטרונים המהירים ביותר נמשכים בחזרה, והפוטנציאל מתייצב על V≈0.66 VV\approx 0.66\,\text{V} – בדיוק מתח העצירה.

שאלה 11 · אפקט פוטואלקטרי בקתודת צזיום: אור כחול ואור אדוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

הקתודה של תא פוטואלקטרי עשויה צזיום. פונקציית העבודה של צזיום היא B=2.1 eVB=2.1\,\text{eV}.

מקרינים על הקתודה, בזה אחר זה, אור כחול שאורך הגל שלו 450 nm450\,\text{nm} ואור אדום שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון (ביחידות eV\text{eV}) של כל אחד משני סוגי האור.

ב.

קבעו איזה משני סוגי האור גורם לפליטת אלקטרונים מן הקתודה, וחשבו את אורך גל הסף של צזיום. נמקו.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית המקסימלית (ביחידות eV\text{eV} וביחידות J\text{J}) של האלקטרונים שנפלטים באור הכחול, ואת המהירות המקסימלית שלהם.

ד.

מחברים את התא למקור מתח כך שהאנודה בפוטנציאל נמוך מהקתודה, ומגדילים בהדרגה את המתח עד שהזרם בתא מתאפס (באור הכחול). חשבו את מתח העצירה.

ה.

מגדילים פי 22 את עוצמת האור הכחול (אורך הגל אינו משתנה). קבעו כיצד ישתנו, אם בכלל: האנרגייה הקינטית המקסימלית של האלקטרונים, מתח העצירה וזרם הרוויה. נמקו.

האם הגדלה פי 22 של עוצמת האור האדום תגרום לפליטת אלקטרונים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

כחול: 2.76 eV2.76\,\text{eV}; אדום: 1.91 eV1.91\,\text{eV}

מדף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}

אור כחול:

Eph=1240450≈2.76 eVE_{ph}=\frac{1240}{450}\approx2.76\,\text{eV}

אור אדום:

Eph=1240650≈1.91 eVE_{ph}=\frac{1240}{650}\approx1.91\,\text{eV}

לפוטון של אור בעל אורך גל קצר יותר יש אנרגייה גדולה יותר.

סעיף ב

תשובה:

רק האור הכחול. אורך גל הסף λ0≈590 nm\lambda_0\approx590\,\text{nm}.

אלקטרון נפלט רק אם אנרגיית הפוטון שהוא בולע גדולה מפונקציית העבודה, Eph>BE_{ph}>B:

•כחול: 2.76 eV>2.1 eV2.76\,\text{eV}>2.1\,\text{eV} – נפלטים אלקטרונים.

•אדום: 1.91 eV<2.1 eV1.91\,\text{eV}<2.1\,\text{eV} – לא נפלטים אלקטרונים.

אורך גל הסף – אורך הגל שבו אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה:

B=1240λ0  ⇒  λ0=12402.1≈590 nmB=\frac{1240}{\lambda_0}\;\Rightarrow\;\lambda_0=\frac{1240}{2.1}\approx590\,\text{nm}

אור שאורך הגל שלו גדול מ־590 nm590\,\text{nm} (כמו האדום) אינו גורם לפליטה.

סעיף ג

תשובה:

Ek,max⁡≈0.66 eV≈1.05⋅10−19 JE_{k,\max}\approx0.66\,\text{eV}\approx1.05\cdot10^{-19}\,\text{J}; vmax⁡≈4.8⋅105 m/sv_{\max}\approx4.8\cdot10^{5}\,\text{m/s}

האפקט הפוטואלקטרי, מדף הנוסחאות:

Eph=B+Ek  ⇒  Ek,max⁡=Eph−B=2.76−2.1≈0.66 eVE_{ph}=B+E_k\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=E_{ph}-B=2.76-2.1\approx0.66\,\text{eV}

ביחידות SI:

Ek,max⁡=0.66⋅1.6⋅10−19≈1.05⋅10−19 JE_{k,\max}=0.66\cdot1.6\cdot10^{-19}\approx1.05\cdot10^{-19}\,\text{J}

המהירות המקסימלית – מהאנרגייה הקינטית Ek=12mv2E_k=\frac12mv^2:

vmax⁡=2Ek,max⁡me=2⋅1.05⋅10−199.11⋅10−31≈4.8⋅105 m/sv_{\max}=\sqrt{\frac{2E_{k,\max}}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot1.05\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx4.8\cdot10^{5}\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את האנרגייה ב־eV\text{eV} בנוסחת האנרגייה הקינטית – יש להמיר לג'אול לפני חישוב מהירות.

סעיף ד

תשובה:

V0≈0.66 VV_0\approx0.66\,\text{V}

במתח העצירה גם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים לפני האנודה: כל האנרגייה הקינטית המרבית שלהם הופכת לאנרגייה פוטנציאלית חשמלית (W=qVW=qV):

eV0=Ek,max⁡  ⇒  V0=0.66 eVe≈0.66 VeV_0=E_{k,\max}\;\Rightarrow\;V_0=\frac{0.66\,\text{eV}}{e}\approx0.66\,\text{V}

סעיף ה

תשובה:

Ek,max⁡E_{k,\max} ומתח העצירה – ללא שינוי; זרם הרוויה גדל פי 22. באור האדום – לא ייפלטו אלקטרונים גם בעוצמה כפולה.

הגדלת עוצמת האור הכחול: אורך הגל לא השתנה, ולכן גם האנרגייה של כל פוטון, 2.76 eV2.76\,\text{eV}. כל אלקטרון נפלט על ידי פוטון אחד, ולכן:

- Ek,max⁡E_{k,\max} לא משתנה – היא תלויה רק באנרגיית הפוטון ובפונקציית העבודה: Ek,max⁡=Eph−BE_{k,\max}=E_{ph}-B.

- מתח העצירה לא משתנה – הוא נקבע על ידי Ek,max⁡E_{k,\max}.

- זרם הרוויה גדל פי 22 – בעוצמה כפולה (באותו אורך גל) מגיעים לקתודה פי 22 פוטונים ביחידת זמן, ולכן נפלטים פי 22 אלקטרונים ביחידת זמן.

האור האדום: לכל פוטון יש 1.91 eV<B1.91\,\text{eV}<B. הגדלת העוצמה מגדילה רק את מספר הפוטונים, ולא את האנרגייה של כל אחד מהם, ופוטון אחד אינו מספיק לעקירת אלקטרון. לכן לא ייפלטו אלקטרונים בשום עוצמה.

טעות נפוצה: לחשוב ש"אור חזק יותר" נותן לאלקטרונים יותר אנרגייה – זו התחזית של המודל הגלי, שהאפקט הפוטואלקטרי הפריך.

שאלה 12 · אפקט פוטואלקטרי במגנזיום: קרינה על־סגולה, מתח עצירה ואורך גל סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

משטח של מגנזיום, שפונקציית העבודה שלו B=3.7 eVB=3.7\,\text{eV}, מוצב בתא פוטו־אלקטרי ומואר בקרינה על־סגולה מונוכרומטית שאורך הגל שלה λ=230 nm\lambda=230\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון בקרינה זו, בג'אול ובאלקטרון־וולט.

ב.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ואת מתח העצירה.

ג.

חשבו את המהירות המרבית של האלקטרונים הנפלטים.

ד.

חשבו את אורך הגל הגדול ביותר שעדיין גורם לפליטת אלקטרונים מן המגנזיום. האם אור נראה יכול לגרום לפליטה?

ה.

מגדילים פי 22 את עוצמת הקרינה העל־סגולה (אורך הגל אינו משתנה). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם המרבי (זרם הרוויה) בתא. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

Eph≈8.65⋅10−19 J≈5.39 eVE_{ph}\approx 8.65\cdot 10^{-19}\,\text{J}\approx 5.39\,\text{eV}

מדף הנוסחאות:

Eph=hf=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108230⋅10−9≈8.65⋅10−19 JE_{ph}=hf=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot 10^{-34}\cdot 3\cdot 10^{8}}{230\cdot 10^{-9}}\approx 8.65\cdot 10^{-19}\,\text{J}

באלקטרון־וולט (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}), או ישירות מ־E[eV]=1240λ[nm]E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}:

Eph=1240230≈5.39 eVE_{ph}=\frac{1240}{230}\approx 5.39\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

Ek,max⁡≈1.69 eVE_{k,\max}\approx 1.69\,\text{eV}; מתח העצירה ≈1.69 V\approx 1.69\,\text{V}.

משוואת האפקט הפוטואלקטרי מדף הנוסחאות:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek,max⁡=5.39−3.7=1.69 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=5.39-3.7=1.69\,\text{eV}

במתח העצירה V0V_0 האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים: eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}, ולכן

V0=1.69 eVe=1.69 VV_0=\frac{1.69\,\text{eV}}{e}=1.69\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

vmax⁡≈7.7⋅105 m/sv_{\max}\approx 7.7\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

Ek,max⁡=1.69 eV=1.69⋅1.6⋅10−19≈2.70⋅10−19 JE_{k,\max}=1.69\,\text{eV}=1.69\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 2.70\cdot 10^{-19}\,\text{J}
Ek=12mev2  ⇒  v=2Ekme=2⋅2.70⋅10−199.11⋅10−31≈7.7⋅105 m/sE_k=\frac12 m_ev^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot 2.70\cdot 10^{-19}}{9.11\cdot 10^{-31}}}\approx 7.7\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

(מהירות קטנה בהרבה ממהירות האור, ולכן הביטוי הקלסי לאנרגייה קינטית מתאים.)

טעות נפוצה: להציב את האנרגייה ב־eV בלי להמיר לג'אול.

סעיף ד

תשובה:

λmax⁡≈335 nm\lambda_{\max}\approx 335\,\text{nm}; אור נראה (כל צבע) לא יגרום לפליטה.

באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה, והאלקטרון יוצא באנרגייה קינטית אפס:

hcλmax⁡=B  ⇒  λmax⁡[nm]=1240B[eV]=12403.7≈335 nm\frac{hc}{\lambda_{\max}}=B\;\Rightarrow\;\lambda_{\max}[\text{nm}]=\frac{1240}{B[\text{eV}]}=\frac{1240}{3.7}\approx 335\,\text{nm}

זהו אורך גל בתחום העל־סגול. לאור נראה (400400–700 nm700\,\text{nm}) אורך גל ארוך יותר, ולכן אף צבע של אור נראה – גם בעוצמה גבוהה מאוד – לא יגרום לפליטת אלקטרונים ממגנזיום.

סעיף ה

תשובה:

מתח העצירה לא ישתנה (1.69 V1.69\,\text{V}); זרם הרוויה יגדל (בערך פי 22).

- מתח העצירה: תלוי באנרגייה הקינטית המרבית, Ek,max⁡=hcλ−BE_{k,\max}=\frac{hc}{\lambda}-B, שתלויה רק באורך הגל ובמתכת. כל אלקטרון קולט פוטון אחד, ואנרגיית הפוטון לא השתנתה – לכן מתח העצירה נשאר 1.69 V1.69\,\text{V}.

- זרם הרוויה: עוצמה כפולה באותו אורך גל פירושה פי 22 פוטונים בשנייה, ולכן בערך פי 22 אלקטרונים נפלטים בשנייה. זרם הרוויה (כשכל האלקטרונים הנפלטים מגיעים ללוח הקולט) גדל בערך פי 22.

טעות נפוצה: לחשוב שאור חזק יותר "נותן יותר אנרגייה לכל אלקטרון" ולכן מגדיל את מתח העצירה.

שאלה 13 · תא פוטואלקטרי עם קתודת אשלגןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

הקתודה של תא פוטואלקטרי עשויה אשלגן. פונקציית העבודה של אשלגן היא B=2.3 eVB=2.3\,\text{eV}.

מאירים את הקתודה באור סגול שאורך הגל שלו 400 nm400\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון באור זה, ב־eV\text{eV} ובג'אול.

ב.

השתמשו בנוסחה Eph=B+EkE_{ph}=B+E_k וחשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים. מהו מתח העצירה?

ג.

חשבו את אורך הגל המרבי שעבורו נפלטים אלקטרונים מן הקתודה. קבעו אילו מבין אורכי הגל 450 nm450\,\text{nm}, 520 nm520\,\text{nm} ו־600 nm600\,\text{nm} יגרמו לפליטת אלקטרונים.

ד.

מגדילים פי 22 את עוצמת האלומה הסגולה (400 nm400\,\text{nm}). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה למספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה. נמקו.

ה.

מאירים את הקתודה באור אדום עז מאוד שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm}. תלמידה מצפה שבגלל העוצמה הגבוהה יזרום בתא זרם. קבעו אם היא צודקת והסבירו לפי המודל החלקיקי של האור.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

Eph=3.1 eV≈4.96×10−19 JE_{ph}=3.1\,\text{eV}\approx4.96\times10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E [eV]=1240λ [nm]=1240400=3.1 eVE\,[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda\,[\text{nm}]}=\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV}

ובג'אול (1 eV=1.6×10−19 J1\,\text{eV}=1.6\times10^{-19}\,\text{J}):

Eph=3.1⋅1.6×10−19≈4.96×10−19 JE_{ph}=3.1\cdot1.6\times10^{-19}\approx4.96\times10^{-19}\,\text{J}

(בדרך שקולה: E=hcλ=6.63×10−34⋅3×1084×10−7≈4.97×10−19 JE=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\times10^{-34}\cdot3\times10^8}{4\times10^{-7}}\approx4.97\times10^{-19}\,\text{J}.)

סעיף ב

תשובה:

Ek,max⁡=0.8 eVE_{k,\max}=0.8\,\text{eV}; מתח העצירה 0.8 V0.8\,\text{V}.

Ek,max⁡=Eph−B=3.1−2.3=0.8 eVE_{k,\max}=E_{ph}-B=3.1-2.3=0.8\,\text{eV}

מתח העצירה V0V_0 עוצר גם את האלקטרונים המהירים ביותר: eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}, ולכן

V0=0.8 eVe=0.8 VV_0=\frac{0.8\,\text{eV}}{e}=0.8\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

λmax⁡≈539 nm\lambda_{\max}\approx539\,\text{nm}; 450450 ו־520 nm520\,\text{nm} – כן; 600 nm600\,\text{nm} – לא.

באורך הגל המרבי אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה:

λmax⁡=1240B [eV]=12402.3≈539 nm\lambda_{\max}=\frac{1240}{B\,[\text{eV}]}=\frac{1240}{2.3}\approx539\,\text{nm}

אור שאורך הגל שלו קצר מ־539 nm539\,\text{nm} – אנרגיית הפוטון שלו גדולה מ־BB – עוקר אלקטרונים:

- 450 nm450\,\text{nm}: E=2.76 eV>2.3E=2.76\,\text{eV}>2.3 – כן;

- 520 nm520\,\text{nm}: E≈2.38 eV>2.3E\approx2.38\,\text{eV}>2.3 – כן;

- 600 nm600\,\text{nm}: E≈2.07 eV<2.3E\approx2.07\,\text{eV}<2.3 – לא.

סעיף ד

תשובה:

מתח העצירה לא ישתנה (0.8 V0.8\,\text{V}); מספר האלקטרונים בשנייה יגדל פי 2 (בקירוב).

מתח העצירה: כל פוטון מוסר את האנרגייה שלו לאלקטרון אחד. אורך הגל לא השתנה, ולכן אנרגיית כל פוטון נשארה 3.1 eV3.1\,\text{eV}, והאנרגייה הקינטית המרבית Ek,max⁡=3.1−2.3=0.8 eVE_{k,\max}=3.1-2.3=0.8\,\text{eV}. מתח העצירה לא משתנה.

מספר האלקטרונים: עוצמה כפולה באותו אורך גל פירושה פי 22 פוטונים בשנייה. כל פוטון עוקר לכל היותר אלקטרון אחד, ולכן מספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה (וזרם הרוויה בתא) גדל פי 2.

סעיף ה

תשובה:

אינה צודקת – לא ייפלטו אלקטרונים ולא יזרום זרם.

אנרגיית פוטון של האור האדום:

E=1240650≈1.9 eV<B=2.3 eVE=\frac{1240}{650}\approx1.9\,\text{eV}<B=2.3\,\text{eV}

לפי המודל החלקיקי, אלקטרון בולע פוטון אחד בכל פעם. אנרגיית כל פוטון קטנה מפונקציית העבודה, ולכן אף אלקטרון אינו מקבל מספיק אנרגייה כדי להיעקר. עוצמה גבוהה פירושה רק יותר פוטונים בשנייה – כל אחד מהם עדיין חלש מדי. לכן לא יזרום זרם, והתלמידה אינה צודקת.

שאלה 14 · נורת LED על־סגולה על פולט מבריוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פולט (קתודה) של תא פוטואלקטרי עשוי בריום. פונקציית העבודה של בריום היא B=2.50 eVB=2.50\,\text{eV}.

מאירים את הפולט בנורת LED על־סגולה שאורך הגל שלה λ=365 nm\lambda=365\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון שהנורה פולטת, ביחידות eV\text{eV} וביחידות J\text{J}.

ב.

קבעו אם נפלטים אלקטרונים מן הפולט, וחשבו את האנרגייה הקינטית המרבית שלהם.

ג.

חשבו את המהירות המרבית של האלקטרונים הנפלטים.

ד.

חשבו את אורך גל הסף של בריום, וקבעו אם אור כחול (450 nm450\,\text{nm}) ואור ירוק (532 nm532\,\text{nm}) גורמים לפליטת אלקטרונים מן הפולט.

ה.

מגדילים פי 22 את עוצמת האור של הנורה, בלי לשנות את אורך הגל. קבעו כיצד ישתנו (1) האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, (2) מספר האלקטרונים הנפלטים בכל שנייה. נמקו לפי המודל של אור כזרם פוטונים.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

E≈3.40 eV≈5.44⋅10−19 JE\approx 3.40\,\text{eV}\approx 5.44\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E [eV]=1240λ [nm]=1240365≈3.40 eVE\,[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda\,[\text{nm}]}=\frac{1240}{365}\approx 3.40\,\text{eV}

ביחידות ג'אול (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}):

E=3.40⋅1.6⋅10−19≈5.44⋅10−19 JE=3.40\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 5.44\cdot 10^{-19}\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

כן; Ek,max⁡≈0.90 eVE_{k,\max}\approx 0.90\,\text{eV}

אנרגיית הפוטון (3.40 eV3.40\,\text{eV}) גדולה מפונקציית העבודה (2.50 eV2.50\,\text{eV}), ולכן נפלטים אלקטרונים. מדף הנוסחאות:

Eph=B+Ek  ⇒  Ek,max⁡=Eph−B=3.40−2.50=0.90 eVE_{ph}=B+E_k\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=E_{ph}-B=3.40-2.50=0.90\,\text{eV}

(0.90 eV0.90\,\text{eV} היא האנרגייה של האלקטרונים שהיו קשורים בחוזקה הקטנה ביותר; אלקטרונים אחרים יוצאים באנרגייה קטנה יותר.)

סעיף ג

תשובה:

vmax⁡≈5.6⋅105 m/sv_{\max}\approx 5.6\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

ממירים לג'אול: Ek=0.90⋅1.6⋅10−19=1.44⋅10−19 JE_k=0.90\cdot 1.6\cdot 10^{-19}=1.44\cdot 10^{-19}\,\text{J}.

מדף הנוסחאות Ek=12mv2E_k=\tfrac12mv^2, עם מסת האלקטרון me=9.11⋅10−31 kgm_e=9.11\cdot 10^{-31}\,\text{kg}:

v=2Ekme=2⋅1.44⋅10−199.11⋅10−31≈5.6⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot 1.44\cdot 10^{-19}}{9.11\cdot 10^{-31}}}\approx 5.6\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את האנרגייה ב־eV\text{eV} בנוסחה 12mv2\tfrac12mv^2.

סעיף ד

תשובה:

λ0=496 nm\lambda_0=496\,\text{nm}; אור כחול – כן; אור ירוק – לא.

בסף אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה:

1240λ0=2.50  ⇒  λ0=12402.50=496 nm\frac{1240}{\lambda_0}=2.50\;\Rightarrow\;\lambda_0=\frac{1240}{2.50}=496\,\text{nm}

אלקטרונים נפלטים רק עבור λ<λ0\lambda<\lambda_0:

•אור כחול: 450 nm<496 nm450\,\text{nm}<496\,\text{nm} – נפלטים (אנרגיית הפוטון 2.76 eV>2.50 eV2.76\,\text{eV}>2.50\,\text{eV}).

•אור ירוק: 532 nm>496 nm532\,\text{nm}>496\,\text{nm} – לא נפלטים (אנרגיית הפוטון 2.33 eV<2.50 eV2.33\,\text{eV}<2.50\,\text{eV}), גם כשהאור הירוק חזק מאוד.

סעיף ה

תשובה:

(1) לא תשתנה (0.90 eV0.90\,\text{eV}). (2) יגדל פי 22 בערך.

לפי מודל הפוטונים, אלקטרון בולע פוטון אחד בלבד, ואנרגיית הפוטון תלויה רק בתדירות: E=hfE=hf.

1. האנרגייה הקינטית המרבית לא משתנה: אורך הגל לא השתנה, ולכן כל פוטון מביא אותה אנרגייה 3.40 eV3.40\,\text{eV}, ו־Ek,max⁡=3.40−2.50=0.90 eVE_{k,\max}=3.40-2.50=0.90\,\text{eV} כמו קודם.

2. מספר האלקטרונים בשנייה גדל פי 22: עוצמה כפולה באותה תדירות פירושה מספר כפול של פוטונים בכל שנייה, ולכן מספר כפול (בקירוב) של אלקטרונים נפלטים – והזרם בתא גדל.

טעות נפוצה: לחשוב, לפי מודל הגלים, שאור חזק יותר "מעניק לאלקטרונים יותר אנרגייה" – הניסוי מראה שהאנרגייה הקינטית המרבית אינה תלויה בעוצמה.

שאלה 15 · מנורת כספית על־סגולה מול משטח רובידיום: פוטונים בשנייה ומתח עצירהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מנורת כספית שפולטת אור על־סגול חד־צבעי שאורך הגל שלו 365 nm365\,\text{nm} מאירה משטח של רובידיום. הספק האור שהמנורה פולטת הוא 2 W2\,\text{W}. פונקציית העבודה של רובידיום היא 2.2 eV2.2\,\text{eV}.

א.

כמה פוטונים פולטת המנורה בשנייה אחת?

ב.

מהו המתח הדרוש כדי לעצור את הפוטואלקטרונים שנפלטים מהסידן?

ג.

מהי תדירות הסף לתהליך הפוטואלקטרי במשטח הזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

כ־3.7⋅10183.7\cdot10^{18} פוטונים בשנייה

אנרגיית פוטון אחד:

Eph=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108365⋅10−9≈5.45⋅10−19 J  (≈3.4 eV)E_{ph}=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{365\cdot10^{-9}}\approx5.45\cdot10^{-19}\,\text{J}\;(\approx3.4\,\text{eV})

ההספק הוא האנרגיה שנפלטת בשנייה, ולכן:

n=PEph=25.45⋅10−19≈3.7⋅1018 s−1n=\frac{P}{E_{ph}}=\frac{2}{5.45\cdot10^{-19}}\approx3.7\cdot10^{18}\,\text{s}^{-1}

סעיף ב

תשובה:

V0≈1.2 VV_0\approx1.2\,\text{V}

אנרגיית הפוטון ב־eV:

Eph=1240365≈3.4 eVE_{ph}=\frac{1240}{365}\approx3.4\,\text{eV}

האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים:

Ek,max=Eph−B=3.4−2.2=1.2 eVE_{k,max}=E_{ph}-B=3.4-2.2=1.2\,\text{eV}

כדי לעצור את כל האלקטרונים, השדה צריך לעצור גם את המהירים ביותר: eV0=Ek,maxeV_0=E_{k,max}, ולכן V0≈1.2 VV_0\approx1.2\,\text{V}.

טעות נפוצה: לחשוב שמנורה חזקה יותר דורשת מתח עצירה גדול יותר. מתח העצירה תלוי רק באנרגיה של פוטון בודד, ולא בהספק.

סעיף ג

תשובה:

f0≈5.3⋅1014 Hzf_0\approx5.3\cdot10^{14}\,\text{Hz}

בתדירות הסף אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה, hf0=Bhf_0=B:

f0=Bh=2.24.14⋅10−15≈5.3⋅1014 Hzf_0=\frac{B}{h}=\frac{2.2}{4.14\cdot10^{-15}}\approx5.3\cdot10^{14}\,\text{Hz}

שאלה 16 · זרם בתא פוטואלקטרי כשרק חלק מהפוטונים משחררים אלקטרוניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מערכת לניסוי באפקט הפוטואלקטרי מורכבת מקתודה מתכתית KK שפונקציית העבודה שלה B=2.25 eVB=2.25\,\text{eV}, מאנודה PP, ממקור מתח VV שאפשר לשנות את גודלו ואת הקוטביות שלו, ממד זרם AA וממוליכים (ראו תרשים). מד הזרם והמוליכים אידיאליים.

על הקתודה פוגע אור סגול שאורך הגל שלו λ=400 nm\lambda=400\,\text{nm}, והספק האור שפוגע בקתודה הוא 0.2 W0.2\,\text{W}.

א.

האם נפלטים אלקטרונים מהקתודה? נמקו.

ב.

ידוע שרק רבע מהפוטונים שפוגעים בקתודה משחררים ממנה אלקטרונים, ושבמתח שבו פועלת המערכת 60%60\% מהאלקטרונים שנפלטים מגיעים אל האנודה. מהו הזרם שמראה מד הזרם?

ג.

מהו מתח העצירה של המערכת?

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

כן: אנרגיית הפוטון 3.1 eV3.1\,\text{eV} גדולה מפונקציית העבודה 2.25 eV2.25\,\text{eV}.

פוטון יכול לשחרר אלקטרון רק אם האנרגיה שלו גדולה מפונקציית העבודה של המתכת (או שווה לה). אנרגיית הפוטון:

Eph=1240λ[nm]=1240400=3.1 eVE_{ph}=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV}

3.1 eV>2.25 eV3.1\,\text{eV}>2.25\,\text{eV}, ולכן נפלטים אלקטרונים.

סעיף ב

תשובה:

I≈9.7 mAI\approx9.7\,\text{mA}

מספר הפוטונים בשנייה הוא ההספק (אנרגיה בשנייה) חלקי האנרגיה של פוטון אחד. אנרגיית פוטון בג׳אול:

Eph=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108400⋅10−9≈4.97⋅10−19 JE_{ph}=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{400\cdot10^{-9}}\approx4.97\cdot10^{-19}\,\text{J}
nph=0.24.97⋅10−19≈4.02⋅1017 s−1n_{ph}=\frac{0.2}{4.97\cdot10^{-19}}\approx4.02\cdot10^{17}\,\text{s}^{-1}

מספר האלקטרונים שמגיעים לאנודה בשנייה. כל פוטון משחרר לכל היותר אלקטרון אחד, ורק רבע מהפוטונים משחררים:

ne=0.25⋅0.6⋅4.02⋅1017≈6.03⋅1016 s−1n_e=0.25\cdot0.6\cdot4.02\cdot10^{17}\approx6.03\cdot10^{16}\,\text{s}^{-1}

הזרם הוא המטען שעובר בשנייה:

I=nee=6.03⋅1016⋅1.6⋅10−19≈9.7⋅10−3 A=9.7 mAI=n_ee=6.03\cdot10^{16}\cdot1.6\cdot10^{-19}\approx9.7\cdot10^{-3}\,\text{A}=9.7\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

V0=0.85 VV_0=0.85\,\text{V}

האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים:

Ek,max=Eph−B=3.1−2.25=0.85 eVE_{k,max}=E_{ph}-B=3.1-2.25=0.85\,\text{eV}

כדי שהזרם יתאפס, המתח הנגדי צריך לעצור גם את האלקטרונים המהירים ביותר: eV0=Ek,maxeV_0=E_{k,max}, ולכן V0=0.85 VV_0=0.85\,\text{V} (האנודה בפוטנציאל נמוך מהקתודה).

טעות נפוצה: לחשוב שהשברים מסעיף ב (רבע, 60%60\%) משפיעים על מתח העצירה. הם משפיעים רק על מספר האלקטרונים, ולא על האנרגיה של המהירים שבהם.

שאלה 17 · אופיין של תא פוטואלקטרי: איך הוא משתנהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קתודה של תא פוטואלקטרי מוארת באור חד־צבעי שתדירותו גדולה מתדירות הסף. הגרף מתאר את עוצמת הזרם II במעגל כפונקציה של המתח VV בין האנודה לקתודה (אופיין התא). זרם הרוויה הוא IsI_s, ומתח העצירה הוא V0V_0 (הזרם מתאפס במתח −V0-V_0).

בכל סעיף משנים דבר אחד בלבד, וכל שאר התנאים נשארים כמו במצב המקורי. "עוצמת האור" היא האנרגיה שהאור מביא בשנייה. הניחו שכל פוטון שעוקר אלקטרון עוקר אלקטרון אחד, ושהחלק של הפוטונים שעוקרים אלקטרונים אינו משתנה.

קבעו בכל סעיף אם מתח העצירה ואם זרם הרוויה גדלים, קטנים או לא משתנים, ונמקו.

א.

מחליפים את הקתודה בקתודה ממתכת אחרת שפונקציית העבודה שלה קטנה יותר.

ב.

מכפילים את עוצמת האור ומשאירים את התדירות.

ג.

מגדילים את תדירות האור, ומשאירים את עוצמת האור.

ד.

מקטינים את תדירות האור, אבל היא עדיין גדולה מתדירות הסף, ומשאירים את עוצמת האור.

ה.

מחליפים את מקור האור במקור שאורך הגל שלו ארוך מאורך גל הסף של המתכת, ועוצמתו גדולה פי 10.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

V0V_0 גדל; IsI_s לא משתנה.

מתח העצירה: eV0=Ek,max=hf−BeV_0=E_{k,max}=hf-B. התדירות לא השתנתה ו־BB קטן, ולכן Ek,maxE_{k,max} גדלה, ו־V0V_0 גדל.

זרם הרוויה: ברוויה כל האלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה, ולכן IsI_s נקבע לפי מספר האלקטרונים שנעקרים בשנייה, כלומר לפי מספר הפוטונים שפוגעים בשנייה. האור לא השתנה, ולכן IsI_s לא משתנה.

סעיף ב

תשובה:

V0V_0 לא משתנה; IsI_s גדל פי 2.

אנרגיית כל פוטון hfhf לא השתנתה, ולכן Ek,max=hf−BE_{k,max}=hf-B ומתח העצירה לא משתנים.

עוצמה כפולה באותה תדירות פירושה פי 2 פוטונים בשנייה, ולכן פי 2 אלקטרונים נעקרים בשנייה, ו־IsI_s גדל פי 2.

טעות נפוצה: לחשוב שאור חזק יותר נותן לאלקטרונים יותר אנרגיה. כל אלקטרון מקבל אנרגיה מפוטון אחד בלבד.

סעיף ג

תשובה:

V0V_0 גדל; IsI_s קטן.

מתח העצירה: hfhf גדל, ולכן Ek,max=hf−BE_{k,max}=hf-B גדלה ו־V0V_0 גדל.

זרם הרוויה: העוצמה היא האנרגיה בשנייה: P=N⋅hfP=N\cdot hf, כאשר NN הוא מספר הפוטונים בשנייה. PP קבוע ו־hfhf גדל, ולכן NN קטן. פחות פוטונים בשנייה עוקרים פחות אלקטרונים בשנייה, ו־IsI_s קטן.

סעיף ד

תשובה:

V0V_0 קטן; IsI_s גדל.

זה המצב ההפוך לסעיף ג: hfhf קטן, ולכן Ek,maxE_{k,max} ו־V0V_0 קטנים. באותה עוצמה N=PhfN=\frac{P}{hf} גדל: יותר פוטונים בשנייה, יותר אלקטרונים נעקרים בשנייה, ו־IsI_s גדל.

סעיף ה

תשובה:

אין זרם כלל, בכל מתח.

אורך גל ארוך מאורך גל הסף פירושו תדירות קטנה מתדירות הסף: hf<Bhf<B. פוטון כזה לא יכול לעקור אלקטרון, ולכן אין פליטה ואין זרם, באף מתח ובכל עוצמה. הגדלת העוצמה רק מוסיפה פוטונים, שכל אחד מהם עדיין חלש מדי.

זו אחת התוצאות שהמודל הגלי של האור לא הסביר, ושהמודל החלקיקי (פוטונים) מסביר.

שאלה 18 · קרינה על־סגולה על קתודת סידןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתא פוטואלקטרי הקתודה עשויה סידן, שפונקציית העבודה שלו B=2.9 eVB=2.9\,\text{eV}. על הקתודה פוגעת קרינה על־סגולה בתדירות f=1.5⋅1015 Hzf=1.5\cdot10^{15}\,\text{Hz}.

א.

חשבו את האנרגיה של פוטון בקרינה זו, ב־eV.

ב.

חשבו את האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנעקרים.

ג.

מהי תדירות הסף של סידן?

ד.

בין האנודה לקתודה מחברים מתח שמאט את האלקטרונים (האנודה בפוטנציאל נמוך מהקתודה). מהו המתח הקטן ביותר שעבורו הזרם בתא מתאפס?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Eph≈6.21 eVE_{ph}\approx6.21\,\text{eV}

Eph=hf=4.14⋅10−15⋅1.5⋅1015≈6.21 eVE_{ph}=hf=4.14\cdot10^{-15}\cdot1.5\cdot10^{15}\approx6.21\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

Ek,max≈3.31 eV≈5.3⋅10−19 JE_{k,max}\approx3.31\,\text{eV}\approx5.3\cdot10^{-19}\,\text{J}

מ־Eph=Ek+BE_{ph}=E_k+B:

Ek,max=Eph−B=6.21−2.9=3.31 eVE_{k,max}=E_{ph}-B=6.21-2.9=3.31\,\text{eV}
Ek,max=3.31⋅1.6⋅10−19≈5.3⋅10−19 JE_{k,max}=3.31\cdot1.6\cdot10^{-19}\approx5.3\cdot10^{-19}\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

f0≈7.0⋅1014 Hzf_0\approx7.0\cdot10^{14}\,\text{Hz}

f0=Bh=2.94.14⋅10−15≈7.0⋅1014 Hzf_0=\frac{B}{h}=\frac{2.9}{4.14\cdot10^{-15}}\approx7.0\cdot10^{14}\,\text{Hz}

סעיף ד

תשובה:

V0≈3.31 VV_0\approx3.31\,\text{V}

המתח המאט מקטין את האנרגיה הקינטית של כל אלקטרון בדרך לאנודה ב־eVeV. הזרם מתאפס כאשר גם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים לפני האנודה:

eV0=Ek,max  ⇒  V0=Ek,maxeeV_0=E_{k,max}\;\Rightarrow\;V_0=\frac{E_{k,max}}{e}

כשהאנרגיה ב־eV, המספר שווה למתח בוולט:

V0=5.3⋅10−191.6⋅10−19≈3.31 VV_0=\frac{5.3\cdot10^{-19}}{1.6\cdot10^{-19}}\approx3.31\,\text{V}

במתח קטן יותר חלק מהאלקטרונים (המהירים) עוד מגיעים לאנודה, ויש זרם.

שאלה 19 · מפוטונים לזרם בתא פוטואלקטריבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מנורה על־סגולה פולטת 4⋅10154\cdot10^{15} פוטונים בשנייה לעבר תא פוטואלקטרי.

•רק 25% מהפוטונים שהמנורה פולטת פוגעים בקתודה.

•רק 2% מהפוטונים שפוגעים בקתודה עוקרים ממנה אלקטרונים (כל פוטון כזה עוקר אלקטרון אחד).

•במתח שמחובר כעת בין האנודה לקתודה, רק 40% מהאלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה.

מד זרם מחובר בטור לתא.

א.

כמה אלקטרונים נעקרים מהקתודה בשנייה?

ב.

כמה אלקטרונים מגיעים לאנודה בשנייה?

ג.

מה מראה מד הזרם?

ד.

מגדילים את המתח שמאיץ את האלקטרונים לעבר האנודה, עד שהזרם מפסיק לגדול. מהו זרם הרוויה של התא? מה צריך לשנות כדי להגדיל אותו?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

2⋅10132\cdot10^{13} אלקטרונים בשנייה

מספר הפוטונים שפוגעים בקתודה בשנייה:

4⋅1015⋅0.25=1⋅10154\cdot10^{15}\cdot0.25=1\cdot10^{15}

מתוכם 2% עוקרים אלקטרונים:

1⋅1015⋅0.02=2⋅10131\cdot10^{15}\cdot0.02=2\cdot10^{13}

סעיף ב

תשובה:

8⋅10128\cdot10^{12} אלקטרונים בשנייה

2⋅1013⋅0.40=8⋅10122\cdot10^{13}\cdot0.40=8\cdot10^{12}

סעיף ג

תשובה:

I≈1.28⋅10−6 A=1.28 μAI\approx1.28\cdot10^{-6}\,\text{A}=1.28\,\mu\text{A}

זרם הוא מטען שעובר בשנייה. כל אלקטרון נושא מטען ee, ולכן אם nn אלקטרונים מגיעים לאנודה בשנייה:

I=n⋅e=8⋅1012⋅1.6⋅10−19=1.28⋅10−6 AI=n\cdot e=8\cdot10^{12}\cdot1.6\cdot10^{-19}=1.28\cdot10^{-6}\,\text{A}

טעות נפוצה: לחשב את הזרם לפי מספר האלקטרונים הנעקרים (2⋅10132\cdot10^{13}). רק אלקטרונים שמגיעים לאנודה סוגרים את המעגל.

סעיף ד

תשובה:

Is=3.2 μAI_s=3.2\,\mu\text{A}; להגדיל את מספר הפוטונים שפוגעים בקתודה בשנייה (עוצמת האור).

ברוויה כל האלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה, ולכן:

Is=2⋅1013⋅1.6⋅10−19=3.2⋅10−6 AI_s=2\cdot10^{13}\cdot1.6\cdot10^{-19}=3.2\cdot10^{-6}\,\text{A}

הגדלת המתח מעבר לזה לא תעזור: אין יותר אלקטרונים לאסוף. כדי להגדיל את IsI_s צריך שיותר אלקטרונים ייעקרו בשנייה, כלומר שיותר פוטונים יפגעו בקתודה בשנייה: מנורה חזקה יותר באותה תדירות, או לקרב את המנורה כך שחלק גדול יותר מהפוטונים יפגע בקתודה.

שאלה 20 · מאופיין התא אל יעילות הקתודהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

על הקתודה של תא פוטואלקטרי פוגע אור סגול חד־צבעי שאורך הגל שלו λ=400 nm\lambda=400\,\text{nm}. ההספק של האור שפוגע בקתודה הוא P=0.50 mWP=0.50\,\text{mW}.

בגרף מתואר הזרם II בתא כפונקציה של המתח VV בין האנודה לקתודה. מתח חיובי פירושו שהאנודה בפוטנציאל גבוה מהקתודה. הזרם מתאפס במתח −1.2 V-1.2\,\text{V}, וזרם הרוויה הוא 4.8 μA4.8\,\mu\text{A}.

V (V)I (μA)-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.53.0123456-1.24.8
א.

מהי האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים שנפלטים מהקתודה? תנו תשובה ב־eV וב־J.

ב.

חשבו את פונקציית העבודה של מתכת הקתודה ואת אורך גל הסף שלה.

ג.

כמה אלקטרונים נפלטים מהקתודה בכל שנייה? נמקו מדוע משתמשים דווקא בזרם הרוויה.

ד.

כמה פוטונים פוגעים בקתודה בכל שנייה? איזה אחוז מהם עוקר אלקטרונים?

ה.

מחברים בין האנודה לקתודה מתח של +2.0 V+2.0\,\text{V}. מהי האנרגיה הקינטית המרבית של אלקטרון ברגע שהוא מגיע לאנודה?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

Ek=1.2 eV=1.92⋅10−19 JE_k=1.2\,\text{eV}=1.92\cdot10^{-19}\,\text{J}

במתח −V0-V_0 האנודה בפוטנציאל נמוך מהקתודה, והשדה בין האלקטרודות מאט את האלקטרונים. הזרם מתאפס כשגם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים לפני האנודה. לפי משפט עבודה–אנרגיה, העבודה של הכוח החשמלי על האלקטרון היא −eV0-eV_0, ולכן:

Ek=eV0E_k=eV_0

מתח העצירה מהגרף V0=1.2 VV_0=1.2\,\text{V}, ולכן Ek=1.2 eV=1.2⋅1.6⋅10−19=1.92⋅10−19 JE_k=1.2\,\text{eV}=1.2\cdot1.6\cdot10^{-19}=1.92\cdot10^{-19}\,\text{J}.

סעיף ב

תשובה:

B=1.9 eVB=1.9\,\text{eV}, λ0≈653 nm\lambda_0\approx653\,\text{nm}

אנרגיית פוטון: Eph=1240400=3.1 eVE_{ph}=\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV}. מדף הנוסחאות Eph=Ek+BE_{ph}=E_k+B:

B=3.1−1.2=1.9 eVB=3.1-1.2=1.9\,\text{eV}

אורך גל הסף (Ek=0E_k=0):

λ0=12401.9≈653 nm\lambda_0=\frac{1240}{1.9}\approx653\,\text{nm}

(אור אדום עדיין יכול לעקור אלקטרונים מהמתכת הזאת).

סעיף ג

תשובה:

3.0⋅10133.0\cdot10^{13} אלקטרונים בשנייה

ברוויה המתח המאיץ גדול מספיק כדי שכל האלקטרונים שנפלטים יגיעו לאנודה, ולכן הגדלת המתח כבר לא מגדילה את הזרם. רק במצב הזה הזרם מייצג את כל האלקטרונים שנפלטים בשנייה (במתח קטן יותר חלק מהם אינם מגיעים לאנודה).

Is=ne  ⇒  n=Ise=4.8⋅10−61.6⋅10−19=3.0⋅1013 s−1I_s=n e\;\Rightarrow\;n=\frac{I_s}{e}=\frac{4.8\cdot10^{-6}}{1.6\cdot10^{-19}}=3.0\cdot10^{13}\,\text{s}^{-1}

סעיף ד

תשובה:

כ־1.0⋅10151.0\cdot10^{15} פוטונים בשנייה; כ־3%3\%

אנרגיית פוטון בג׳אול: Eph=3.1⋅1.6⋅10−19=4.96⋅10−19 JE_{ph}=3.1\cdot1.6\cdot10^{-19}=4.96\cdot10^{-19}\,\text{J}.

N=PEph=0.50⋅10−34.96⋅10−19≈1.0⋅1015 s−1N=\frac{P}{E_{ph}}=\frac{0.50\cdot10^{-3}}{4.96\cdot10^{-19}}\approx1.0\cdot10^{15}\,\text{s}^{-1}

כל פוטון עוקר לכל היותר אלקטרון אחד, ולכן החלק של הפוטונים שעוקרים אלקטרונים:

nN=3.0⋅10131.0⋅1015=0.03=3%\frac{n}{N}=\frac{3.0\cdot10^{13}}{1.0\cdot10^{15}}=0.03=3\%

שאר הפוטונים מוחזרים מהקתודה או נבלעים בה בלי לעקור אלקטרון.

סעיף ה

תשובה:

Ek=3.2 eV≈5.1⋅10−19 JE_k=3.2\,\text{eV}\approx5.1\cdot10^{-19}\,\text{J}

האלקטרון המהיר ביותר עוזב את הקתודה עם 1.2 eV1.2\,\text{eV}. בדרך לאנודה השדה מאיץ אותו, והעבודה של הכוח החשמלי עליו היא eV=2.0 eVeV=2.0\,\text{eV}. לפי משפט עבודה–אנרגיה:

Ek,anode=1.2+2.0=3.2 eV=3.2⋅1.6⋅10−19≈5.1⋅10−19 JE_{k,\text{anode}}=1.2+2.0=3.2\,\text{eV}=3.2\cdot1.6\cdot10^{-19}\approx5.1\cdot10^{-19}\,\text{J}

טעות נפוצה: לענות 1.2 eV1.2\,\text{eV} – מתח העצירה קובע את האנרגיה ביציאה מהקתודה, אבל המתח המאיץ מוסיף אנרגיה בדרך.

עוד 13 שאלות על תא פוטואלקטרי: מתח עצירה, זרם רוויה ועוצמת אור

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. האפקט הפוטואלקטרי: עקומות זרם–מתח בשני אורכי גל אולטרה־סגול וסגול (באורך בגרות · ברמת בגרות)
  2. תא פוטואלקטרי בחיישן אור: סף, מתח עצירה ופונקציית עבודה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חברה המפתחת חיישני אור בדקה תא פוטואלקטרי חדש. התא מחובר למעגל חשמלי, ומאירים את הקתודה שלו (הפולט). הבדיקה נערכה בשלושה שלבים. בשלב…

  3. תא פוטואלקטרי בחיישן אזעקה: תדירות סף, מתח עצירה וזרם רוויה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בחיישן האור של מערכת אזעקה יש תא פוטואלקטרי. במעבדה חיברו את התא למעגל המתואר בתרשים, והקרינו על הקתודה שלו אלומה של אור מונוכרומטי שאורך…

  4. תא פוטואלקטרי: מתח עצירה כפונקציה של 1/λ (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים ערכו שני ניסויים בעזרת תא פוטואלקטרי שהקתודה שלו עשויה ממתכת לא ידועה. בניסוי הראשון הם האירו את הקתודה, בזו אחר זו, באלומות של…

  5. תא פוטואלקטרי בלי מקור מתח ועם מקור מתח מתכוונן (באורך בגרות · בינונית)

    מעגל בנוי מתא פוטואלקטרי, מד זרם רגיש מאוד ותילים אידיאליים, כמתואר בתרשים 1. פונקציית העבודה של הקתודה היא B=2.3 eVB=2.3\,\text{eV}. על הקתודה…

  6. שלושה ניסויים עם אותו תא פוטואלקטרי (באורך בגרות · בינונית)

    תלמידים חקרו את האפקט הפוטואלקטרי בשלושה ניסויים – 1, 2 ו־3 – כולם עם אותו תא פוטואלקטרי. בניסוי 1 השתמשו במקור קרינה שהתדירות שלו…

  7. גלאי ללייזר סגול: מספר האלקטרונים, מספר הפוטונים והנצילות (באורך בגרות · בינונית)

    במעבדה בודקים גלאי אור שבנוי מתא פוטואלקטרי. מאירים את הקתודה של התא בלייזר סגול שאורך הגל שלו λ=405 nm\lambda=405\,\text{nm}, וכל האור של הלייזר…

  8. מד אור באור ירוק: קוטביות המעגל, זרם רוויה ונצילות (באורך בגרות · בינונית)

    תלמידים בונים מד אור מתא פוטואלקטרי. הם מאירים את הקתודה של התא באור ירוק חד־צבעי שתדירותו 5.5⋅1014 Hz5.5\cdot10^{14}\,\text{Hz} (גדולה מתדירות הסף…

  9. אופיין של תא פוטואלקטרי המואר באור עם תחום של אורכי גל (באורך בגרות · בינונית)

    תלמיד מאיר את הקתודה של תא פוטואלקטרי בנורה שלפניה מסנן, כך שלתא מגיע אור בכל אורכי הגל שבין 350 nm350\,\text{nm} ל־650 nm650\,\text{nm}. הוא משנה…

  10. גרף מתח עצירה–תדירות וארבעה מצבים של תא פוטואלקטרי (באורך בגרות · בינונית)

    בניסוי מאירים את הקתודה של תא פוטואלקטרי באור חד־צבעי, בתדירויות שונות בזו אחר זו, ומודדים את מתח העצירה V0V_0. הגרף מציג את מתח העצירה…

  11. מתח עצירה, מתח מעכב חלקי ושינוי האור בתא פוטואלקטרי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    פונקציית העבודה של הקתודה בתא פוטואלקטרי היא 2.5 eV2.5\,\text{eV}. מאירים את הקתודה באור חד־צבעי שאורך הגל שלו λ\lambda, ומתברר שמתח מעכב (בין…

  12. אפקט פוטואלקטרי: קבוע פלאנק משתי מדידות, הספק שווה ומתכת שנייה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    תא פוטואלקטרי מחובר למעגל ובו ספק מתח מתכוונן (אפשר לשנות את גודל המתח ואת הקוטביות שלו), מד זרם AA ומד מתח VV המודד את המתח בין הקתודה…

  13. מתכת לא ידועה: קבוע פלאנק ופונקציית העבודה משתי מדידות (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    במעבדה נמצא תא פוטואלקטרי שהקתודה שלו עשויה מתכת לא ידועה. מאירים את הקתודה באור מונוכרומטי ומודדים את מתח העצירה – המתח המעכב המינימלי שבו…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.