דילוג לתוכן המרכזי

פוטון, פונקציית עבודה ותדירות סף - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · המודל הדואלי של האור – האפקט הפוטואלקטרי · 35 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · לוח מצופה תוריום ושתי נוריות על־סגולותקצרה · קלה

באלקטרודה של שפופרת אלקטרונים יש לוח מצופה תוריום, שפונקציית העבודה שלו B=3.4 eVB=3.4\,\text{eV}.

א.

חשבו את תדירות הסף ואת אורך גל הסף של הלוח.

ב.

מאירים על הלוח פעם בנורית על־סגולה שאורך הגל שלה 310 nm310\,\text{nm}, ופעם בנורית על־סגולה שאורך הגל שלה 385 nm385\,\text{nm}. באיזה מהמקרים נעקרים אלקטרונים מהלוח? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

f0≈8.2⋅1014 Hzf_0\approx8.2\cdot10^{14}\,\text{Hz}, λ0≈366 nm\lambda_0\approx366\,\text{nm}

בתדירות הסף האנרגיה של פוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה:

f0=Bh=3.4⋅1.6⋅10−196.63⋅10−34≈8.2⋅1014 Hzf_0=\frac{B}{h}=\frac{3.4\cdot1.6\cdot10^{-19}}{6.63\cdot10^{-34}}\approx8.2\cdot10^{14}\,\text{Hz}
λ0=cf0=3⋅1088.2⋅1014≈3.66⋅10−7 m=366 nm\lambda_0=\frac{c}{f_0}=\frac{3\cdot10^{8}}{8.2\cdot10^{14}}\approx3.66\cdot10^{-7}\,\text{m}=366\,\text{nm}

סעיף ב

תשובה:

בנורית של 310 nm310\,\text{nm} – כן; בנורית של 385 nm385\,\text{nm} – לא.

פליטה מתרחשת רק כשאורך הגל קצר מאורך גל הסף (אנרגיית הפוטון גדולה מ־BB).

- 310 nm<366 nm310\,\text{nm}<366\,\text{nm}: האנרגיה של פוטון היא hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108310⋅10−9≈6.42⋅10−19 J≈4.0 eV>3.4 eV\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{310\cdot10^{-9}}\approx6.42\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx4.0\,\text{eV}>3.4\,\text{eV}, ולכן נעקרים אלקטרונים.

- 385 nm>366 nm385\,\text{nm}>366\,\text{nm}: לפוטון יש כ־3.2 eV<3.4 eV3.2\,\text{eV}<3.4\,\text{eV}, ולכן אין פליטה – גם אם מגבירים מאוד את הנורית, כי כל אלקטרון בולע פוטון אחד.

טעות נפוצה: לחשוב שכל קרינה על־סגולה עוקרת אלקטרונים. מה שקובע הוא ההשוואה לאורך גל הסף של המתכת.

שאלה 2 · לייזר אינפרה־אדום חזק מול נורית סגולה חלשהקצרה · בינונית

על לוח צזיום, שפונקציית העבודה שלו B=2.1 eVB=2.1\,\text{eV}, מאירים פעם בלייזר אינפרה־אדום שההספק שלו 10 W10\,\text{W} ואורך הגל שלו 1064 nm1064\,\text{nm}, ופעם בנורית סגולה שההספק שלה 1.0 mW1.0\,\text{mW} ואורך הגל שלה 405 nm405\,\text{nm}.

א.

חשבו לכל מקור את האנרגיה של פוטון אחד (ב־eV) ואת מספר הפוטונים שהוא פולט בשנייה.

ב.

איזה מהמקורות עוקר אלקטרונים מהצזיום? הסבירו מדוע אין לזה קשר לכך שהלייזר פולט פי עשרות אלפים יותר פוטונים, וחשבו את האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנעקרים.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

לייזר: 1.17 eV1.17\,\text{eV}, כ־5.3⋅10195.3\cdot10^{19} פוטונים בשנייה; נורית: 3.07 eV3.07\,\text{eV}, כ־2.0⋅10152.0\cdot10^{15} פוטונים בשנייה.

לייזר:

E1=hcλ1=6.63⋅10−34⋅3⋅1081064⋅10−9≈1.87⋅10−19 J≈1.17 eVE_1=\frac{hc}{\lambda_1}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{1064\cdot10^{-9}}\approx1.87\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx1.17\,\text{eV}
n1=P1E1=101.87⋅10−19≈5.3⋅1019 s−1n_1=\frac{P_1}{E_1}=\frac{10}{1.87\cdot10^{-19}}\approx5.3\cdot10^{19}\,\text{s}^{-1}

נורית:

E2=6.63⋅10−34⋅3⋅108405⋅10−9≈4.91⋅10−19 J≈3.07 eVE_2=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{405\cdot10^{-9}}\approx4.91\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx3.07\,\text{eV}
n2=1.0⋅10−34.91⋅10−19≈2.0⋅1015 s−1n_2=\frac{1.0\cdot10^{-3}}{4.91\cdot10^{-19}}\approx2.0\cdot10^{15}\,\text{s}^{-1}

סעיף ב

תשובה:

רק הנורית הסגולה; Ek,max≈0.97 eVE_{k,max}\approx0.97\,\text{eV}.

כל אלקטרון בולע פוטון אחד בלבד, ולכן מה שקובע אם הוא נעקר הוא האנרגיה של פוטון אחד, ולא מספר הפוטונים.

•לייזר: 1.17 eV<2.1 eV1.17\,\text{eV}<2.1\,\text{eV} – אף פוטון לא מספיק, ואין פליטה בכל הספק שהוא. הרבה פוטונים רק מחממים את הלוח.

•נורית: 3.07 eV>2.1 eV3.07\,\text{eV}>2.1\,\text{eV} – יש פליטה, גם בהספק נמוך:

Ek,max=E2−B=3.07−2.1≈0.97 eVE_{k,max}=E_2-B=3.07-2.1\approx0.97\,\text{eV}

טעות נפוצה: לחשוב שאלומה חזקה מספיק „תצבור“ אנרגיה באלקטרון. במודל הגלי זה היה קורה, אבל זה לא מה שנצפה.

שאלה 3 · מכפילים את התדירות: האם האנרגיה הקינטית מוכפלת?קצרה · בינונית

מאירים לוח מתכת באור חד־צבעי שהתדירות שלו ff, והאנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנעקרים היא 0.8 eV0.8\,\text{eV}. כשמאירים אותו באור שהתדירות שלו 2f2f, האנרגיה הקינטית המרבית היא 2.9 eV2.9\,\text{eV}. תלמיד טוען: „אם מכפילים את התדירות, האנרגיה הקינטית המרבית מוכפלת.“

א.

הראו בעזרת משוואת איינשטיין שהטענה שגויה תמיד: בתדירות 2f2f האנרגיה הקינטית המרבית גדולה מפי 2 מזו שבתדירות ff.

ב.

חשבו את פונקציית העבודה של המתכת ואת התדירות ff.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Ek2=2Ek1+B>2Ek1E_{k2}=2E_{k1}+B>2E_{k1}

Ek1=hf−B,Ek2=2hf−B=2(hf−B)+B=2Ek1+BE_{k1}=hf-B,\qquad E_{k2}=2hf-B=2(hf-B)+B=2E_{k1}+B

מכיוון ש־B>0B>0, תמיד Ek2>2Ek1E_{k2}>2E_{k1}. האנרגיה הקינטית תלויה בתדירות באופן קווי, אבל לא ביחס ישר – הגרף של EkE_k לפי ff לא עובר בראשית. (אצלנו 2.9>2⋅0.82.9>2\cdot0.8, כמצופה.)

סעיף ב

תשובה:

B=1.3 eVB=1.3\,\text{eV}, f≈5.1⋅1014 Hzf\approx5.1\cdot10^{14}\,\text{Hz}

מהקשר שבסעיף א:

B=Ek2−2Ek1=2.9−1.6=1.3 eVB=E_{k2}-2E_{k1}=2.9-1.6=1.3\,\text{eV}
hf=Ek1+B=0.8+1.3=2.1 eVhf=E_{k1}+B=0.8+1.3=2.1\,\text{eV}
f=2.1⋅1.6⋅10−196.63⋅10−34≈5.1⋅1014 Hzf=\frac{2.1\cdot1.6\cdot10^{-19}}{6.63\cdot10^{-34}}\approx5.1\cdot10^{14}\,\text{Hz}

שאלה 4 · חיישן בדלת אוטומטית: מאורך גל הסף למהירות האלקטרוניםביניים · קלה

בחיישן של דלת אוטומטית יש תא פוטואלקטרי. כדי לבדוק את הקתודה של התא מאירים עליה במקור אור שאפשר לשנות את אורך הגל שלו: מתחילים באור אדום ומקצרים את אורך הגל בהדרגה. אלקטרונים מתחילים להיפלט מהקתודה כשאורך הגל מגיע ל־540 nm540\,\text{nm}.

א.

מהי פונקציית העבודה BB של מתכת הקתודה? תנו תשובה בג׳אול וב־eV.

ב.

מאירים על הקתודה בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה 280 nm280\,\text{nm}. מהי האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים?

ג.

מהי המהירות המרבית של האלקטרונים הנפלטים?

ד.

גלאי מודד את המהירויות של אלקטרונים שנפלטים במצב של סעיף ב. נרשמו שתי מדידות: אלקטרון במהירות 5.0⋅105 m/s5.0\cdot10^{5}\,\text{m/s} ואלקטרון במהירות 1.1⋅106 m/s1.1\cdot10^{6}\,\text{m/s}. איזו מדידה אפשרית ואיזו בוודאי שגויה? נמקו, והסבירו מדוע לא לכל האלקטרונים הנפלטים יש אותה מהירות.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

B≈3.68⋅10−19 J≈2.30 eVB\approx3.68\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx2.30\,\text{eV}

אורך הגל שבו הפליטה רק מתחילה הוא אורך גל הסף λ0\lambda_0. בו האנרגיה של פוטון מספיקה בדיוק כדי לשחרר את האלקטרון הקשור הכי חלש, והוא יוצא בלי אנרגיה קינטית:

B=hf0=hcλ0=6.63⋅10−34⋅3⋅108540⋅10−9≈3.68⋅10−19 JB=hf_0=\frac{hc}{\lambda_0}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{540\cdot10^{-9}}\approx3.68\cdot10^{-19}\,\text{J}
B=3.68⋅10−191.6⋅10−19≈2.30 eVB=\frac{3.68\cdot10^{-19}}{1.6\cdot10^{-19}}\approx2.30\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

Ek≈2.14 eV≈3.42⋅10−19 JE_k\approx2.14\,\text{eV}\approx3.42\cdot10^{-19}\,\text{J}

האנרגיה של פוטון:

Eph=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108280⋅10−9≈7.10⋅10−19 J≈4.44 eVE_{ph}=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{280\cdot10^{-9}}\approx7.10\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx4.44\,\text{eV}

לפי משוואת איינשטיין, Eph=Ek+BE_{ph}=E_k+B, ולכן:

Ek=4.44−2.30=2.14 eV≈3.42⋅10−19 JE_k=4.44-2.30=2.14\,\text{eV}\approx3.42\cdot10^{-19}\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

v≈8.7⋅105 m/sv\approx8.7\cdot10^{5}\,\text{m/s}

המהירות קטנה בהרבה ממהירות האור, ולכן Ek=12mev2E_k=\frac12m_ev^2:

v=2Ekme=2⋅3.42⋅10−199.11⋅10−31≈8.7⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot3.42\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx8.7\cdot10^{5}\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את האנרגיה ב־eV בנוסחה. ב־Ek=12mv2E_k=\frac12mv^2 מציבים ג׳אול.

סעיף ד

תשובה:

5.0⋅105 m/s5.0\cdot10^{5}\,\text{m/s} אפשרית; 1.1⋅106 m/s1.1\cdot10^{6}\,\text{m/s} שגויה, כי היא גדולה מהמהירות המרבית. אלקטרונים שקשורים חזק יותר יוצאים עם פחות אנרגיה.

המהירות 8.7⋅105 m/s8.7\cdot10^{5}\,\text{m/s} מסעיף ג היא מהירות מרבית. אלקטרון במהירות 1.1⋅106 m/s1.1\cdot10^{6}\,\text{m/s} היה צריך אנרגיה קינטית של

12⋅9.11⋅10−31⋅(1.1⋅106)2≈5.5⋅10−19 J≈3.4 eV>2.14 eV\frac12\cdot9.11\cdot10^{-31}\cdot(1.1\cdot10^{6})^2\approx5.5\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx3.4\,\text{eV}>2.14\,\text{eV}

ולכן המדידה הזאת שגויה. מהירות של 5.0⋅105 m/s5.0\cdot10^{5}\,\text{m/s} קטנה מהמרבית, ולכן אפשרית.

כל פוטון מוסר את כל האנרגיה שלו (4.44 eV4.44\,\text{eV}) לאלקטרון אחד. פונקציית העבודה היא האנרגיה המזערית שדרושה לשחרור אלקטרון – של האלקטרון הקשור הכי חלש. אלקטרונים אחרים קשורים חזק יותר או מאבדים אנרגיה בהתנגשויות בדרך החוצה מהמתכת, ולכן הם יוצאים עם אנרגיה קינטית קטנה מ־2.14 eV2.14\,\text{eV}, עד אפס.

שאלה 5 · היחס בין המהירויות מגלה את המתכתביניים · קשה

מאירים לוח ממתכת לא ידועה פעם באור סגול שאורך הגל שלו 400 nm400\,\text{nm} ופעם בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה 250 nm250\,\text{nm}. נמצא שהמהירות המרבית של האלקטרונים הנעקרים בקרינה העל־סגולה גדולה בדיוק פי 2 מהמהירות המרבית שלהם באור הסגול.

א.

נסמן ב־λ0\lambda_0 את אורך גל הסף של המתכת. הראו שהאנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים באור שאורך הגל שלו λ<λ0\lambda<\lambda_0 היא Ek,max=B(λ0λ−1)E_{k,max}=B\left(\frac{\lambda_0}{\lambda}-1\right).

ב.

חשבו את אורך גל הסף ואת פונקציית העבודה של המתכת.

ג.

חשבו את המהירות המרבית של האלקטרונים באור הסגול ובקרינה העל־סגולה.

ד.

תלמידה מציעה: „כדי להכפיל שוב את המהירות המרבית, נחצה שוב את אורך הגל – נאיר ב־125 nm125\,\text{nm}.“ האם היא צודקת? פי כמה תגדל המהירות המרבית לעומת 250 nm250\,\text{nm}? באיזה אורך גל צריך להאיר כדי שהמהירות תהיה באמת פי 2 מזו שב־250 nm250\,\text{nm}?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Ek,max=hcλ−hcλ0=B(λ0λ−1)E_{k,max}=\frac{hc}{\lambda}-\frac{hc}{\lambda_0}=B\left(\frac{\lambda_0}{\lambda}-1\right)

לפי משוואת איינשטיין Ek,max=hcλ−BE_{k,max}=\frac{hc}{\lambda}-B, ובסף B=hcλ0B=\frac{hc}{\lambda_0}, כלומר hc=Bλ0hc=B\lambda_0. מציבים:

Ek,max=Bλ0λ−B=B(λ0λ−1)E_{k,max}=\frac{B\lambda_0}{\lambda}-B=B\left(\frac{\lambda_0}{\lambda}-1\right)

סעיף ב

תשובה:

λ0=500 nm\lambda_0=500\,\text{nm}, B≈2.49 eV≈3.98⋅10−19 JB\approx2.49\,\text{eV}\approx3.98\cdot10^{-19}\,\text{J}

המהירות גדולה פי 2, ולכן האנרגיה הקינטית (∝v2\propto v^2) גדולה פי 4. לפי סעיף א:

B(λ0250−1)=4B(λ0400−1)B\left(\frac{\lambda_0}{250}-1\right)=4B\left(\frac{\lambda_0}{400}-1\right)

BB מצטמצם:

λ0250−1=λ0100−4  ⇒  3=λ0(1100−1250)=3λ0500  ⇒  λ0=500 nm\frac{\lambda_0}{250}-1=\frac{\lambda_0}{100}-4\;\Rightarrow\;3=\lambda_0\left(\frac{1}{100}-\frac{1}{250}\right)=\frac{3\lambda_0}{500}\;\Rightarrow\;\lambda_0=500\,\text{nm}
B=hcλ0=6.63⋅10−34⋅3⋅108500⋅10−9≈3.98⋅10−19 J≈2.49 eVB=\frac{hc}{\lambda_0}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{500\cdot10^{-9}}\approx3.98\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx2.49\,\text{eV}

טעות נפוצה: להציב יחס 2 בין האנרגיות. היחס 2 הוא בין המהירויות.

סעיף ג

תשובה:

v400≈4.7⋅105 m/sv_{400}\approx4.7\cdot10^{5}\,\text{m/s}, v250≈9.3⋅105 m/sv_{250}\approx9.3\cdot10^{5}\,\text{m/s}

לפי סעיף א, באור הסגול Ek=B(500400−1)=0.25B≈0.99⋅10−19 JE_k=B\left(\frac{500}{400}-1\right)=0.25B\approx0.99\cdot10^{-19}\,\text{J}:

v400=2Ekme=2⋅0.99⋅10−199.11⋅10−31≈4.7⋅105 m/sv_{400}=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot0.99\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx4.7\cdot10^{5}\,\text{m/s}

בקרינה העל־סגולה Ek=B(500250−1)=BE_k=B\left(\frac{500}{250}-1\right)=B, פי 4, ולכן המהירות כפולה: v250≈9.3⋅105 m/sv_{250}\approx9.3\cdot10^{5}\,\text{m/s}.

סעיף ד

תשובה:

לא. המהירות תגדל פי 3≈1.73\sqrt3\approx1.73. כדי להכפיל אותה צריך λ=100 nm\lambda=100\,\text{nm}.

ב־125 nm125\,\text{nm}: Ek=B(500125−1)=3BE_k=B\left(\frac{500}{125}-1\right)=3B, ובאורך גל 250 nm250\,\text{nm} – Ek=BE_k=B. האנרגיה גדלה פי 3, והמהירות פי 3≈1.73\sqrt3\approx1.73 – לא פי 2. הקשר בין EkE_k ל־1λ\frac1\lambda קווי אבל לא יחס ישר, בגלל האיבר −B-B.

כדי שהמהירות תוכפל צריך אנרגיה פי 4, Ek=4BE_k=4B:

λ0λ−1=4  ⇒  λ=λ05=100 nm\frac{\lambda_0}{\lambda}-1=4\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\lambda_0}{5}=100\,\text{nm}

שאלה 6 · האפקט הפוטואלקטרי: קתודה מסידןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קתודה של תא פוטואלקטרי עשויה מסידן. פונקציית העבודה של סידן היא B=2.9 eVB=2.9\,\text{eV}.

א.

מאירים את הקתודה בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה 300 nm300\,\text{nm}. חשבו את האנרגייה של פוטון של קרינה זו, ביחידות eV\text{eV} וביחידות J\text{J}.

ב.

מאירים את הקתודה באור כחול חזק מאוד שאורך הגל שלו 450 nm450\,\text{nm}. קבעו אם ייפלטו אלקטרונים מהקתודה. נמקו.

ג.

חזרו לקרינה העל־סגולה שבסעיף א. חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ואת מתח העצירה.

ד.

חשבו את אורך גל הסף של סידן - אורך הגל המרבי שעדיין גורם לפליטת אלקטרונים.

ה.

מכפילים את עוצמת הקרינה העל־סגולה (אותו אורך גל). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם בתא (כאשר המתח בין האלקטרודות מאיץ את האלקטרונים לאנודה). נמקו לפי המודל החלקיקי של האור.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Eph≈4.13 eV≈6.6⋅10−19 JE_{ph}\approx 4.13\,\text{eV}\approx 6.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]=1240300≈4.13 eVE[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{300}\approx 4.13\,\text{eV}

ביחידות J\text{J} (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}):

Eph=4.13⋅1.6⋅10−19≈6.6⋅10−19 JE_{ph}=4.13\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 6.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}

(בדרך נוספת: Eph=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108300⋅10−9≈6.63⋅10−19 JE_{ph}=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot 10^{-34}\cdot 3\cdot 10^8}{300\cdot 10^{-9}}\approx 6.63\cdot 10^{-19}\,\text{J}.)

סעיף ב

תשובה:

לא: אנרגיית הפוטון ≈2.76 eV\approx 2.76\,\text{eV} קטנה מ־B=2.9 eVB=2.9\,\text{eV}, ועוצמת האור אינה משנה זאת.

אנרגיית פוטון של האור הכחול:

Eph=1240450≈2.76 eVE_{ph}=\frac{1240}{450}\approx 2.76\,\text{eV}

קביעה: לא ייפלטו אלקטרונים.

נימוק: כל אלקטרון יכול לקבל אנרגייה מפוטון אחד בלבד. כדי לצאת מהמתכת הוא צריך לפחות B=2.9 eVB=2.9\,\text{eV}, ופוטון של האור הכחול מוסר רק 2.76 eV2.76\,\text{eV}. עוצמת האור קובעת את מספר הפוטונים, לא את האנרגייה של כל פוטון, ולכן גם אור כחול חזק מאוד אינו גורם לפליטה.

סעיף ג

תשובה:

Ek≈1.23 eV≈1.97⋅10−19 JE_k\approx 1.23\,\text{eV}\approx 1.97\cdot 10^{-19}\,\text{J}; V≈1.23 VV\approx 1.23\,\text{V}

מדף הנוסחאות, אפקט פוטואלקטרי:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek=Eph−B=4.13−2.9=1.23 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_k=E_{ph}-B=4.13-2.9=1.23\,\text{eV}
Ek=1.23⋅1.6⋅10−19≈1.97⋅10−19 JE_k=1.23\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 1.97\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מתח העצירה עוצר גם את האלקטרונים המהירים ביותר: eV=EkeV=E_k, ולכן

V=Eke=1.97⋅10−191.6⋅10−19≈1.23 VV=\frac{E_k}{e}=\frac{1.97\cdot 10^{-19}}{1.6\cdot 10^{-19}}\approx 1.23\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

λ0≈428 nm\lambda_0\approx 428\,\text{nm}

באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה (Ek=0E_k=0):

Eph=B  ⇒  1240λ0=2.9  ⇒  λ0=12402.9≈428 nmE_{ph}=B\;\Rightarrow\;\frac{1240}{\lambda_0}=2.9\;\Rightarrow\;\lambda_0=\frac{1240}{2.9}\approx 428\,\text{nm}

אור באורך גל ארוך יותר (כמו הכחול שבסעיף ב) אינו גורם לפליטה, ואור באורך גל קצר יותר (סגול עמוק או על־סגול, כמו בסעיף א) כן.

סעיף ה

תשובה:

מתח העצירה לא ישתנה (1.23 V1.23\,\text{V}); הזרם יגדל (בערך פי 22).

באותו אורך גל לכל פוטון אותה אנרגייה, Eph≈4.13 eVE_{ph}\approx 4.13\,\text{eV}. הכפלת העוצמה פירושה פי 22 פוטונים בשנייה.

- מתח העצירה: כל אלקטרון נפלט בעקבות בליעת פוטון אחד, ולכן Ek=Eph−B=1.23 eVE_k=E_{ph}-B=1.23\,\text{eV} לא משתנה, וגם מתח העצירה נשאר 1.23 V1.23\,\text{V}.

- הזרם: יותר פוטונים בשנייה משחררים יותר אלקטרונים בשנייה, ולכן הזרם גדל (בערך פי 22).

שאלה 7 · האפקט הפוטואלקטרי בנתרן: אנרגיית פוטון, מתח עצירה ואורך גל סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

משטח נתרן מוקרן באור כחול מונוכרומטי שאורך הגל שלו λ=450 nm\lambda=450\,\text{nm}. פונקציית העבודה של נתרן היא B=2.3 eVB=2.3\,\text{eV}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון באור הכחול, ב־eV\text{eV} ובג'אול.

ב.

קבעו אם האור הכחול פולט אלקטרונים מן הנתרן. נמקו.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ואת מתח העצירה המתאים.

ד.

חשבו את אורך הגל המרבי של אור שעדיין יפלוט אלקטרונים מן הנתרן (אורך גל הסף).

ה.

מקרינים את הנתרן באור אדום שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm}, בעוצמה גבוהה פי עשרה מזו של האור הכחול. קבעו אם נפלטים אלקטרונים. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

E≈2.76 eV≈4.41⋅10−19 JE\approx 2.76\,\text{eV}\approx 4.41\cdot 10^{-19}\,\text{J}

לפי דף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]=1240450≈2.76 eVE[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{450}\approx 2.76\,\text{eV}

ובג'אול (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}):

E≈2.76⋅1.6⋅10−19≈4.41⋅10−19 JE\approx 2.76\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 4.41\cdot 10^{-19}\,\text{J}

(אותה תוצאה מ־E=hf=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108450⋅10−9≈4.42⋅10−19 JE=hf=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot 10^{-34}\cdot 3\cdot 10^{8}}{450\cdot 10^{-9}}\approx 4.42\cdot 10^{-19}\,\text{J}.)

סעיף ב

תשובה:

כן – אנרגיית הפוטון (2.76 eV2.76\,\text{eV}) גדולה מפונקציית העבודה (2.3 eV2.3\,\text{eV}).

פוטון נבלע כולו באלקטרון אחד. האלקטרון יכול להשתחרר מן המתכת אם אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה או גדולה ממנה:

Eph=2.76 eV>B=2.3 eVE_{ph}=2.76\,\text{eV}>B=2.3\,\text{eV}

לכן האור הכחול פולט אלקטרונים.

סעיף ג

תשובה:

Ek,max⁡≈0.46 eVE_{k,\max}\approx 0.46\,\text{eV}; V0≈0.46 VV_0\approx 0.46\,\text{V}

לפי נוסחת האפקט הפוטואלקטרי בדף הנוסחאות:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek,max⁡=Eph−B=2.76−2.3≈0.46 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=E_{ph}-B=2.76-2.3\approx 0.46\,\text{eV}

מתח העצירה בולם בדיוק את האלקטרונים המהירים ביותר, כלומר eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}:

V0=Ek,max⁡e=0.46 eVe≈0.46 VV_0=\frac{E_{k,\max}}{e}=\frac{0.46\,\text{eV}}{e}\approx 0.46\,\text{V}

(0.46 eV≈7.3⋅10−20 J0.46\,\text{eV}\approx 7.3\cdot 10^{-20}\,\text{J}.)

סעיף ד

תשובה:

λ0≈539 nm\lambda_0\approx 539\,\text{nm}

באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה (Ek=0E_k=0):

Eph=B=2.3 eVE_{ph}=B=2.3\,\text{eV}
λ0[nm]=1240E[eV]=12402.3≈539 nm\lambda_0[\text{nm}]=\frac{1240}{E[\text{eV}]}=\frac{1240}{2.3}\approx 539\,\text{nm}

אור שאורך הגל שלו גדול יותר (אנרגיית פוטון קטנה יותר) אינו פולט אלקטרונים.

סעיף ה

תשובה:

לא – 650 nm>539 nm650\,\text{nm}>539\,\text{nm}: אנרגיית כל פוטון (≈1.91 eV\approx 1.91\,\text{eV}) קטנה מ־BB, והעוצמה אינה משנה זאת.

קביעה: לא נפלטים אלקטרונים.

נימוק: אנרגיית פוטון באור האדום:

E=1240650≈1.91 eV<B=2.3 eVE=\frac{1240}{650}\approx 1.91\,\text{eV}<B=2.3\,\text{eV}

(או: 650 nm650\,\text{nm} גדול מאורך גל הסף 539 nm539\,\text{nm}.)

כל פוטון נבלע באלקטרון אחד, ואנרגייתו אינה מספיקה לשחרור. הגדלת העוצמה מגדילה רק את מספר הפוטונים, לא את האנרגייה של כל אחד מהם, ואלקטרון אינו צובר אנרגייה משני פוטונים. לכן גם באור אדום חזק מאוד לא נפלטים אלקטרונים.

טעות נפוצה: לחשוב שאור חזק מספיק יפלוט אלקטרונים בכל צבע – כך צפתה התורה הגלית, והניסוי הפריך זאת.

שאלה 8 · אפקט פוטואלקטרי בסטרונציום: אנרגיית פוטון, מתח עצירה ואורך גל סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מאירים בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה λ=350 nm\lambda=350\,\text{nm} את הקתודה של תא פוטואלקטרי. הקתודה עשויה סטרונציום, ופונקציית העבודה שלו היא B=2.6 eVB=2.6\,\text{eV} .

התא מחובר למעגל ובו ספק מתח מתכוונן (אפשר לשנות את גודל המתח ואת הקוטביות שלו), מד זרם AA ומד מתח VV המודד את המתח בין הקתודה לאנודה (ראו תרשים).

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון של הקרינה, ב־eV\text{eV} וב־J\text{J}.

ב.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים מן הקתודה.

ג.

חשבו את מתח העצירה – המתח המזערי שיש להפעיל בין הקתודה לאנודה (כשהאנודה במתח נמוך יותר) כדי שהזרם בתא יתאפס.

ד.

חשבו את אורך הגל המרבי של אור שמשחרר אלקטרונים מן הקתודה. קבעו אם אור ירוק שאורך הגל שלו 532 nm532\,\text{nm} ישחרר אלקטרונים מן הקתודה.

ה.

מכפילים את עוצמת הקרינה העל־סגולה (באותו אורך גל). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם בתא (כאשר האנודה במתח גבוה מן הקתודה). נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Eph≈3.54 eV≈5.67⋅10−19 JE_{ph}\approx 3.54\,\text{eV}\approx 5.67\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]=1240350≈3.54 eVE[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{350}\approx 3.54\,\text{eV}

ביחידות ג'אול (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}):

Eph≈3.54⋅1.6⋅10−19≈5.67⋅10−19 JE_{ph}\approx 3.54\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 5.67\cdot 10^{-19}\,\text{J}

(אותה תוצאה מ־E=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅1083.5⋅10−7≈5.68⋅10−19 JE=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot 10^{-34}\cdot 3\cdot 10^{8}}{3.5\cdot 10^{-7}}\approx 5.68\cdot 10^{-19}\,\text{J}.)

סעיף ב

תשובה:

Ek,max⁡≈0.94 eV≈1.50⋅10−19 JE_{k,\max}\approx 0.94\,\text{eV}\approx 1.50\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek=Eph−B=3.54−2.6≈0.94 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_k=E_{ph}-B=3.54-2.6\approx 0.94\,\text{eV}
Ek≈0.94⋅1.6⋅10−19≈1.50⋅10−19 JE_k\approx 0.94\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 1.50\cdot 10^{-19}\,\text{J}

זו האנרגייה הקינטית המרבית – אלקטרונים שמשתחררים מעומק המתכת מאבדים אנרגייה בדרך ויוצאים לאט יותר.

סעיף ג

תשובה:

V0≈0.94 VV_0\approx 0.94\,\text{V}

הזרם מתאפס כאשר גם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים לפני האנודה. לפי משפט עבודה–אנרגייה, עבודת הכוח החשמלי על אלקטרון היא −eV0-eV_0:

−eV0=0−Ek,max⁡  ⇒  V0=Ek,max⁡e-eV_0=0-E_{k,\max}\;\Rightarrow\;V_0=\frac{E_{k,\max}}{e}

כאשר Ek,max⁡E_{k,\max} ב־eV\text{eV}, מתח העצירה בוולט שווה לה מספרית:

V0=1.50⋅10−191.6⋅10−19≈0.94 VV_0=\frac{1.50\cdot 10^{-19}}{1.6\cdot 10^{-19}}\approx 0.94\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

λ0≈477 nm\lambda_0\approx 477\,\text{nm}; אור של 532 nm532\,\text{nm} לא ישחרר אלקטרונים.

באורך גל הסף האנרגייה הקינטית של האלקטרונים אפס, ולכן אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה:

Eph=B  ⇒  1240λ0=2.6  ⇒  λ0=12402.6≈477 nmE_{ph}=B\;\Rightarrow\;\frac{1240}{\lambda_0}=2.6\;\Rightarrow\;\lambda_0=\frac{1240}{2.6}\approx 477\,\text{nm}

לאור הירוק λ=532 nm>477 nm\lambda=532\,\text{nm}>477\,\text{nm}, כלומר אנרגיית הפוטון שלו קטנה מפונקציית העבודה:

Eph=1240532≈2.33 eV<2.6 eVE_{ph}=\frac{1240}{532}\approx 2.33\,\text{eV}<2.6\,\text{eV}

לכן אור ירוק לא ישחרר אלקטרונים, בכל עוצמה שהיא – כל פוטון נבלע בנפרד, ואין לו די אנרגייה לשחרר אלקטרון.

סעיף ה

תשובה:

מתח העצירה לא משתנה; הזרם גדל (בערך פי 2).

מתח העצירה – לא משתנה. הכפלת העוצמה באותו אורך גל מכפילה את מספר הפוטונים בשנייה, אבל לא את האנרגייה של כל פוטון (Eph=hcλE_{ph}=\frac{hc}{\lambda} לא השתנתה). כל אלקטרון מקבל אנרגייה מפוטון אחד, ולכן Ek,max⁡=Eph−BE_{k,\max}=E_{ph}-B ומתח העצירה 0.94 V0.94\,\text{V} נשארים.

הזרם – גדל. מספר הפוטונים הפוגעים בקתודה בשנייה גדל פי 22, ולכן גם מספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה גדל פי 22 בערך – והזרם בתא גדל באותו יחס.

טעות נפוצה: לחשוב שאור חזק יותר נותן לאלקטרונים אנרגייה קינטית גדולה יותר – זה מה שהמודל הגלי הקלסי צופה, והניסוי מפריך זאת.

שאלה 9 · אפקט פוטואלקטרי באלומיניום: אורך גל סף, אנרגייה קינטית ועוצמת אורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

הקתודה (הפולט) של תא פוטואלקטרי עשויה אלומיניום. פונקציית העבודה של אלומיניום היא B=4.1 eVB=4.1\,\text{eV}. מאירים את הקתודה באור מונוכרומטי, ומודדים את הזרם בתא.

א.

מאירים את הקתודה בקרינה על־סגולה שאורך הגל שלה 220 nm220\,\text{nm}. חשבו את האנרגייה של פוטון של קרינה זו, ביחידות eV\text{eV} וביחידות ג'אול.

ב.

חשבו את אורך הגל המרבי של אור שעוד עוקר אלקטרונים מן הקתודה. קבעו אם אור סגול שאורך הגל שלו 400 nm400\,\text{nm} – אור נראה – יעקור אלקטרונים מן הקתודה.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים שנעקרים בקרינה העל־סגולה (220 nm220\,\text{nm}), ואת מתח העצירה. היעזרו בקשר eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}.

ד.

מגדילים פי 2 את עוצמת הקרינה העל־סגולה שפוגעת בקתודה. קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם הרוויה. נמקו.

ה.

תלמידה טוענת: "אם נאיר את הקתודה באור סגול (400 nm400\,\text{nm}) חזק מאוד, יֵעקרו אלקטרונים, כי האלקטרונים יצברו בהדרגה מספיק אנרגייה". הסבירו לפי המודל החלקיקי של האור מדוע הטענה שגויה.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Eph≈5.64 eV≈9.0⋅10−19 JE_{ph}\approx 5.64\,\text{eV}\approx 9.0\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

Eph=hf=hcλE[eV]=1240λ[nm]E_{ph}=hf=\frac{hc}{\lambda}\qquad E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}
Eph=1240220≈5.64 eVE_{ph}=\frac{1240}{220}\approx 5.64\,\text{eV}

ביחידות ג'אול:

Eph=5.64⋅1.6⋅10−19≈9.0⋅10−19 JE_{ph}=5.64\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 9.0\cdot 10^{-19}\,\text{J}

(או ישירות: 6.63⋅10−34⋅3⋅108220⋅10−9≈9.0⋅10−19 J\frac{6.63\cdot 10^{-34}\cdot 3\cdot 10^8}{220\cdot 10^{-9}}\approx 9.0\cdot 10^{-19}\,\text{J}.)

סעיף ב

תשובה:

λmax⁡≈302 nm\lambda_{\max}\approx 302\,\text{nm}; אור סגול של 400 nm400\,\text{nm} לא יעקור אלקטרונים.

אלקטרון נעקר רק אם אנרגיית הפוטון גדולה מפונקציית העבודה (או שווה לה):

Eph≥B  ⇒  1240λ≥4.1  ⇒  λ≤12404.1≈302 nmE_{ph}\ge B\;\Rightarrow\;\frac{1240}{\lambda}\ge 4.1\;\Rightarrow\;\lambda\le\frac{1240}{4.1}\approx 302\,\text{nm}

זהו אורך גל על־סגול. לאור סגול (400 nm400\,\text{nm}):

Eph=1240400=3.1 eV<4.1 eVE_{ph}=\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV}<4.1\,\text{eV}

אנרגיית כל פוטון קטנה מפונקציית העבודה, ולכן אלקטרונים לא ייעקרו.

סעיף ג

תשובה:

Ek,max⁡≈1.54 eV≈2.46⋅10−19 JE_{k,\max}\approx 1.54\,\text{eV}\approx 2.46\cdot 10^{-19}\,\text{J}; V0≈1.54 VV_0\approx 1.54\,\text{V}

מדף הנוסחאות:

Eph=B+Ek  ⇒  Ek,max⁡=Eph−BE_{ph}=B+E_k\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=E_{ph}-B
Ek,max⁡=5.64−4.1=1.54 eV=1.54⋅1.6⋅10−19≈2.46⋅10−19 JE_{k,\max}=5.64-4.1=1.54\,\text{eV}=1.54\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 2.46\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מתח העצירה – המתח המעכב שעוצר בדיוק את האלקטרונים המהירים ביותר:

eV0=Ek,max⁡  ⇒  V0=Ek,max⁡e=2.46⋅10−191.6⋅10−19≈1.54 VeV_0=E_{k,\max}\;\Rightarrow\;V_0=\frac{E_{k,\max}}{e}=\frac{2.46\cdot 10^{-19}}{1.6\cdot 10^{-19}}\approx 1.54\,\text{V}

(אנרגייה של 1.54 eV1.54\,\text{eV} מתאימה למתח של 1.54 V1.54\,\text{V}.)

סעיף ד

תשובה:

מתח העצירה לא ישתנה (1.54 V1.54\,\text{V}); זרם הרוויה יגדל פי 2.

הגדלת העוצמה באותו אורך גל פירושה יותר פוטונים בשנייה, אבל לכל פוטון אותה אנרגייה (5.64 eV5.64\,\text{eV}).

מתח העצירה: כל אלקטרון מקבל אנרגייה מפוטון אחד בלבד, ולכן האנרגייה הקינטית המרבית לא משתנה, Ek,max⁡=1.54 eVE_{k,\max}=1.54\,\text{eV}, וגם מתח העצירה לא משתנה: V0=1.54 VV_0=1.54\,\text{V}.

זרם הרוויה: מספר הפוטונים בשנייה גדל פי 2, ולכן גם מספר האלקטרונים הנעקרים בשנייה גדל פי 2. בזרם הרוויה כל האלקטרונים הנעקרים מגיעים לאנודה, ולכן זרם הרוויה גדל פי 2.

סעיף ה

תשובה:

כל אלקטרון בולע פוטון אחד, ואנרגיית כל פוטון סגול (3.1 eV3.1\,\text{eV}) קטנה מ־BB. עוצמה גדולה רק מוסיפה פוטונים, ואינה מגדילה את אנרגיית כל אחד מהם – לכן אין עקירה.

הטענה מבוססת על המודל הגלי, שלפיו האנרגייה מגיעה ברציפות ועוצמה גדולה מספקת יותר אנרגייה לכל אלקטרון.

לפי המודל החלקיקי, האור מורכב מפוטונים, והאלקטרון בולע פוטון אחד בכל פעם ומקבל את כל האנרגייה שלו – hfhf. לאור סגול (400 nm400\,\text{nm}) לכל פוטון 3.1 eV3.1\,\text{eV}, פחות מפונקציית העבודה של אלומיניום (4.1 eV4.1\,\text{eV}). אלקטרון שבולע פוטון כזה אינו נעקר, והאנרגייה שקיבל מתפזרת במתכת (כחום) לפני שיגיע פוטון נוסף – האלקטרון אינו "צובר" אנרגייה.

הגדלת העוצמה מגדילה רק את מספר הפוטונים, לא את אנרגיית כל פוטון. לכן גם באור סגול חזק מאוד לא ייעקרו אלקטרונים מאלומיניום. העובדה שקיימת תדירות סף, שאינה תלויה בעוצמה, היא אחת הראיות למודל החלקיקי.

שאלה 10 · אפקט פוטואלקטרי בקתודת ניקל וקרינה על־סגולהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

הקתודה של תא פוטואלקטרי עשויה ניקל. פונקציית העבודה של ניקל היא B=5.0 eVB=5.0\,\text{eV}. התא ריק מאוויר, והחלון שלו עשוי קוורץ, השקוף לקרינה על־סגולה.

מאירים את הקתודה בקרינה על־סגולה של מנורת כספית, שאורך הגל שלה λ=185 nm\lambda=185\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון של הקרינה, ב־eV וב־J.

ב.

חשבו את אורך גל הסף של ניקל. קבעו אם קרינה על־סגולה של מנורת חיטוי, שאורך הגל שלה 254 nm254\,\text{nm}, תגרום לפליטת אלקטרונים מהקתודה. נמקו.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים שנפלטים בקרינה של 185 nm185\,\text{nm}, את מתח העצירה ואת המהירות המרבית של האלקטרונים.

ד.

מגדילים פי 22 את עוצמת הקרינה של 185 nm185\,\text{nm}. קבעו כיצד ישתנו זרם הרוויה ומתח העצירה. נמקו.

ה.

הראו שמתח העצירה V0V_0 הוא פונקצייה קווית של 1λ\frac1\lambda, וסרטטו סקיצה של הגרף של V0V_0 כפונקצייה של 1λ\frac1\lambda עבור קתודת הניקל. סמנו על הסקיצה את נקודות החיתוך של הקו (או המשכו) עם שני הצירים.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

Eph≈6.70 eV≈1.07⋅10−18 JE_{ph}\approx6.70\,\text{eV}\approx1.07\cdot10^{-18}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]=1240185≈6.70 eVE[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{185}\approx6.70\,\text{eV}

ממירים לג'אול (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot10^{-19}\,\text{J}):

Eph=6.70⋅1.6⋅10−19≈1.07⋅10−18 JE_{ph}=6.70\cdot1.6\cdot10^{-19}\approx1.07\cdot10^{-18}\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

λ0=248 nm\lambda_0=248\,\text{nm}; קרינה של 254 nm254\,\text{nm} לא תגרום לפליטה.

באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה:

λ0[nm]=1240B[eV]=12405.0=248 nm\lambda_0[\text{nm}]=\frac{1240}{B[\text{eV}]}=\frac{1240}{5.0}=248\,\text{nm}

254 nm>248 nm254\,\text{nm}>248\,\text{nm}, ולכן אנרגיית פוטון של קרינת מנורת החיטוי, 1240254≈4.88 eV\frac{1240}{254}\approx4.88\,\text{eV}, קטנה מ־B=5.0 eVB=5.0\,\text{eV} – אף שזו קרינה על־סגולה. אף פוטון אינו יכול לשחרר אלקטרון, ולכן אין פליטה – בכל עוצמת קרינה. (אור נראה, כמובן, אינו משחרר אלקטרונים מניקל.)

סעיף ג

תשובה:

Ek,max⁡≈1.7 eVE_{k,\max}\approx1.7\,\text{eV}, V0≈1.7 VV_0\approx1.7\,\text{V}, vmax⁡≈7.7⋅105 m/sv_{\max}\approx7.7\cdot10^5\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek,max⁡=6.70−5.0=1.70 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=6.70-5.0=1.70\,\text{eV}

מתח העצירה: המתח המעכב צריך לעצור גם את האלקטרונים המהירים ביותר, eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}:

V0=1.70 VV_0=1.70\,\text{V}

המהירות המרבית:

Ek=12mev2  ⇒  v=2Ekme=2⋅1.70⋅1.6⋅10−199.11⋅10−31≈7.7⋅105 m/sE_k=\frac12m_ev^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot1.70\cdot1.6\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx7.7\cdot10^5\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

זרם הרוויה גדל (פי 22 בקירוב); מתח העצירה לא משתנה.

זרם הרוויה גדל: עוצמה כפולה באותו אורך גל פירושה מספר כפול של פוטונים ביחידת זמן. כל פוטון יכול לשחרר אלקטרון אחד לכל היותר, ולכן נפלטים בערך פי 22 אלקטרונים ביחידת זמן, וזרם הרוויה גדל בערך פי 22.

מתח העצירה לא משתנה: האנרגייה של כל פוטון, hcλ\frac{hc}{\lambda}, לא השתנתה, ולכן גם Ek,max⁡=Eph−B=1.70 eVE_{k,\max}=E_{ph}-B=1.70\,\text{eV} לא השתנתה, ומתח העצירה נשאר 1.70 V1.70\,\text{V}.

טעות נפוצה: לחשוב שעוצמה גדולה יותר נותנת לאלקטרונים אנרגייה קינטית גדולה יותר.

סעיף ה

תשובה:

V0=1240⋅1λ−5.0V_0=1240\cdot\frac1\lambda-5.0 (V0V_0 ב־V, λ\lambda ב־nm): קו ישר; חיתוך עם הציר האופקי ב־1λ=1248≈4.03⋅10−3 nm−1\frac1\lambda=\frac1{248}\approx4.03\cdot10^{-3}\,\text{nm}^{-1}, המשך הקו חותך את הציר האנכי ב־−5.0 V-5.0\,\text{V}.

מ־Eph=Ek,max⁡+BE_{ph}=E_{k,\max}+B, עם Ek,max⁡=eV0E_{k,\max}=eV_0 ו־Eph=hcλE_{ph}=\frac{hc}{\lambda}:

eV0=hcλ−B  ⇒  V0=hce⋅1λ−BeeV_0=\frac{hc}{\lambda}-B\;\Rightarrow\;V_0=\frac{hc}{e}\cdot\frac1\lambda-\frac{B}{e}

hce\frac{hc}{e} ו־Be\frac{B}{e} קבועים, ולכן V0V_0 הוא פונקצייה קווית של 1λ\frac1\lambda. ביחידות נוחות (V0V_0 ב־V, λ\lambda ב־nm):

V0=1240⋅1λ−5.0V_0=1240\cdot\frac1\lambda-5.0

- חיתוך עם הציר האופקי (V0=0V_0=0): 1λ=5.01240≈4.03⋅10−3 nm−1\frac1\lambda=\frac{5.0}{1240}\approx4.03\cdot10^{-3}\,\text{nm}^{-1}, כלומר λ0=248 nm\lambda_0=248\,\text{nm} – אורך גל הסף.

- חיתוך עם הציר האנכי (בהמשך הקו): V0=−5.0 VV_0=-5.0\,\text{V}, כלומר −Be-\frac{B}{e}.

הקו הממשי מתחיל רק מ־1λ0\frac1{\lambda_0} (משמאל לנקודה זו אין פליטה); החלק השמאלי מסורטט מקווקו.

1/λ (1/nm)V0 (V)0.0000.0010.0020.0030.0040.0050.006-5.5-5.0-4.5-4.0-3.5-3.0-2.5-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.5

(הנקודה (0.0054,  1.7)(0.0054,\;1.7) היא הקרינה של 185 nm185\,\text{nm} מסעיף ג.)

שאלה 11 · אפקט פוטואלקטרי באבץ: אנרגיית פוטון, מתח עצירה ואורך גל סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פונקציית העבודה של אבץ, Zn\text{Zn}, היא B=4.3 eVB=4.3\,\text{eV}. מאירים לוחית אבץ נקייה באור על־סגול מונוכרומטי שאורך הגל שלו λ=200 nm\lambda=200\,\text{nm}. הלוחית היא הקתודה של תא פוטואלקטרי.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון באור זה, ב־eV\text{eV} וב־J\text{J}.

ב.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ואת מתח העצירה של התא.

ג.

חשבו את אורך הגל המרבי של אור שעדיין פולט אלקטרונים מאבץ (אורך גל הסף).

ד.

תלמיד טוען: "אם נאיר את האבץ במנורה חזקה מאוד של אור ירוק (λ=500 nm\lambda=500\,\text{nm}), ייפלטו ממנו אלקטרונים, כי האור יספק מספיק אנרגייה". קבעו אם התלמיד צודק. נמקו.

ה.

חשבו את המהירות המרבית של האלקטרונים הנפלטים באור שאורך הגל שלו 200 nm200\,\text{nm}.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

Eph=6.2 eV≈9.9⋅10−19 JE_{ph}=6.2\,\text{eV}\approx 9.9\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

Eph [eV]=1240λ [nm]=1240200=6.2 eVE_{ph}\,[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda\,[\text{nm}]}=\frac{1240}{200}=6.2\,\text{eV}

ביחידות SI (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}):

Eph=6.2⋅1.6⋅10−19≈9.9⋅10−19 JE_{ph}=6.2\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 9.9\cdot 10^{-19}\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

Ek,max⁡=1.9 eVE_{k,\max}=1.9\,\text{eV}; Vעצירה=1.9 VV_{\text{עצירה}}=1.9\,\text{V}

מדף הנוסחאות – האפקט הפוטואלקטרי:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek,max⁡=Eph−B=6.2−4.3=1.9 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=E_{ph}-B=6.2-4.3=1.9\,\text{eV}

מתח העצירה עוצר בדיוק את האלקטרונים המהירים ביותר: eVעצירה=Ek,max⁡eV_{\text{עצירה}}=E_{k,\max}, ולכן

Vעצירה=1.9 eVe=1.9 VV_{\text{עצירה}}=\frac{1.9\,\text{eV}}{e}=1.9\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

λ0≈288 nm\lambda_0\approx 288\,\text{nm}

באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה, והאלקטרונים נפלטים בלי אנרגייה קינטית:

1240λ0=B  ⇒  λ0=12404.3≈288 nm\frac{1240}{\lambda_0}=B\;\Rightarrow\;\lambda_0=\frac{1240}{4.3}\approx 288\,\text{nm}

אור שאורך הגל שלו גדול מ־288 nm288\,\text{nm} אינו פולט אלקטרונים מאבץ.

סעיף ד

תשובה:

לא צודק: לכל פוטון 2.48 eV<4.3 eV2.48\,\text{eV}<4.3\,\text{eV}, ועוצמת האור משנה רק את מספר הפוטונים.

קביעה: התלמיד אינו צודק.

נימוק: לפי המודל הפוטוני, אלקטרון נפלט כאשר הוא בולע פוטון אחד, ולכן הפוטון לבדו צריך לספק לפחות את פונקציית העבודה. האנרגייה של פוטון ירוק:

Eph=1240500=2.48 eV<B=4.3 eVE_{ph}=\frac{1240}{500}=2.48\,\text{eV}<B=4.3\,\text{eV}

(או: 500 nm500\,\text{nm} גדול מאורך גל הסף 288 nm288\,\text{nm} שבסעיף ג.)

הגדלת עוצמת האור מגדילה את מספר הפוטונים בשנייה, אבל אינה משנה את האנרגייה של כל פוטון. לכן גם באור חזק מאוד לא ייפלטו אלקטרונים.

טעות נפוצה: לחשוב לפי המודל הגלי שאור חזק "מצטבר" עד שהאלקטרון משתחרר – הניסוי מראה שאין סף עוצמה, יש רק סף תדירות.

סעיף ה

תשובה:

vmax⁡≈8.2⋅105 m/sv_{\max}\approx 8.2\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

מסעיף ב: Ek,max⁡=1.9 eV=1.9⋅1.6⋅10−19=3.04⋅10−19 JE_{k,\max}=1.9\,\text{eV}=1.9\cdot 1.6\cdot 10^{-19}=3.04\cdot 10^{-19}\,\text{J}.

מ־Ek=12mev2E_k=\tfrac12 m_ev^2 (מסת אלקטרון מדף הנוסחאות me=9.11⋅10−31 kgm_e=9.11\cdot 10^{-31}\,\text{kg}):

v=2Ekme=2⋅3.04⋅10−199.11⋅10−31≈8.2⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot 3.04\cdot 10^{-19}}{9.11\cdot 10^{-31}}}\approx 8.2\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

(קטנה בהרבה ממהירות האור, ולכן החישוב הלא־יחסותי מוצדק.)

טעות נפוצה: להציב את האנרגייה ב־eV\text{eV} בלי להמיר לג'אול.

שאלה 12 · האפקט הפוטואלקטרי: מתח עצירה בתא פוטואלקטרי מאבץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתא פוטואלקטרי, הפולט (הקתודה) עשוי אבץ. מקרינים על הפולט קרינה על־סגולה מונוכרומטית שאורך הגל שלה λ=250 nm\lambda=250\,\text{nm}, ומודדים את מתח העצירה – המתח המזערי בין הפולט לקולט שבו הזרם בתא מתאפס. מתח העצירה שנמדד הוא V0=0.66 VV_0=0.66\,\text{V}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון בקרינה שאורך הגל שלה 250 nm250\,\text{nm}, ביחידות eV\text{eV}.

ב.

הסבירו מה המשמעות של מתח העצירה, וחשבו את פונקציית העבודה של אבץ.

ג.

חשבו את אורך הגל המרבי של קרינה שעדיין משחררת אלקטרונים מאבץ.

ד.

מקרינים על הפולט קרינה באורך גל 320 nm320\,\text{nm} בעוצמה גבוהה מאוד. האם יזרום זרם בתא כאשר אין מתח בין הפולט לקולט? נמקו.

ה.

לוח אבץ מבודד, שאינו מחובר לשום מעגל, נמצא בריק. מקרינים עליו קרינה באורך גל 250 nm250\,\text{nm}. הלוח היה ניטרלי בתחילה. הסבירו מדוע הלוח נטען, ומדוע הפוטנציאל שלו מתייצב, וקבעו את הפוטנציאל הסופי שלו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

Eph≈4.96 eVE_{ph}\approx 4.96\,\text{eV}

מדף הנוסחאות:

E [eV]=1240λ [nm]=1240250=4.96 eVE\,[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda\,[\text{nm}]}=\frac{1240}{250}=4.96\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

eV0=Ek,max⁡=0.66 eVeV_0=E_{k,\max}=0.66\,\text{eV}; B≈4.3 eVB\approx 4.3\,\text{eV}.

במתח העצירה, השדה החשמלי בין הפולט לקולט עוצר גם את האלקטרונים המהירים ביותר לפני שהם מגיעים לקולט. העבודה של השדה על אלקטרון היא −eV0-eV_0, ולכן:

eV0=Ek,max⁡=0.66 eVeV_0=E_{k,\max}=0.66\,\text{eV}

מדף הנוסחאות, האפקט הפוטואלקטרי:

Eph=Ek,max⁡+B  ⇒  B=Eph−Ek,max⁡=4.96−0.66=4.30 eVE_{ph}=E_{k,\max}+B\;\Rightarrow\;B=E_{ph}-E_{k,\max}=4.96-0.66=4.30\,\text{eV}

סעיף ג

תשובה:

λ0≈288 nm\lambda_0\approx 288\,\text{nm}

קרינה משחררת אלקטרונים רק אם אנרגיית הפוטון לפחות שווה לפונקציית העבודה. אורך גל ארוך יותר פירושו אנרגייה קטנה יותר, ולכן אורך הגל המרבי מתאים לפוטון שהאנרגייה שלו בדיוק BB:

λ0=1240B=12404.30≈288 nm\lambda_0=\frac{1240}{B}=\frac{1240}{4.30}\approx 288\,\text{nm}

סעיף ד

תשובה:

לא – כל פוטון נושא ≈3.88 eV<B\approx 3.88\,\text{eV}<B, ולכן לא משתחררים אלקטרונים, בלי קשר לעוצמה.

אנרגיית פוטון:

Eph=1240320≈3.88 eVE_{ph}=\frac{1240}{320}\approx 3.88\,\text{eV}

זה פחות מפונקציית העבודה (4.30 eV4.30\,\text{eV}); אורך הגל גם ארוך מאורך גל הסף (288 nm288\,\text{nm}). כל אלקטרון בולע פוטון אחד, ופוטון אחד אינו מספיק כדי לעקור אותו. עוצמה גבוהה פירושה יותר פוטונים, לא פוטונים חזקים יותר – ולכן לא משתחררים אלקטרונים ולא זורם זרם.

טעות נפוצה: לחשוב שעוצמה גבוהה מספיק "תצבור" אנרגייה ותשחרר אלקטרונים – זו התחזית הקלאסית שהאפקט הפוטואלקטרי הפריך.

סעיף ה

תשובה:

הלוח מאבד אלקטרונים ונטען חיובית; הפוטנציאל מתייצב על ≈0.66 V\approx 0.66\,\text{V}.

הקרינה עוקרת אלקטרונים מהלוח, ולכן הלוח מאבד מטען שלילי ונטען חיובית – הפוטנציאל שלו עולה.

הלוח החיובי מושך את האלקטרונים שיוצאים ממנו: כדי להתרחק לגמרי, אלקטרון צריך להשקיע אנרגייה eVeV. כל עוד eV<Ek,max⁡eV<E_{k,\max}, חלק מהאלקטרונים עדיין בורחים והפוטנציאל ממשיך לעלות. כשמתקיים

eV=Ek,max⁡=0.66 eVeV=E_{k,\max}=0.66\,\text{eV}

גם האלקטרונים המהירים ביותר נמשכים בחזרה, והפוטנציאל מתייצב על V≈0.66 VV\approx 0.66\,\text{V} – בדיוק מתח העצירה.

שאלה 13 · אפקט פוטואלקטרי בקתודת צזיום: אור כחול ואור אדוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

הקתודה של תא פוטואלקטרי עשויה צזיום. פונקציית העבודה של צזיום היא B=2.1 eVB=2.1\,\text{eV}.

מקרינים על הקתודה, בזה אחר זה, אור כחול שאורך הגל שלו 450 nm450\,\text{nm} ואור אדום שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון (ביחידות eV\text{eV}) של כל אחד משני סוגי האור.

ב.

קבעו איזה משני סוגי האור גורם לפליטת אלקטרונים מן הקתודה, וחשבו את אורך גל הסף של צזיום. נמקו.

ג.

חשבו את האנרגייה הקינטית המקסימלית (ביחידות eV\text{eV} וביחידות J\text{J}) של האלקטרונים שנפלטים באור הכחול, ואת המהירות המקסימלית שלהם.

ד.

מחברים את התא למקור מתח כך שהאנודה בפוטנציאל נמוך מהקתודה, ומגדילים בהדרגה את המתח עד שהזרם בתא מתאפס (באור הכחול). חשבו את מתח העצירה.

ה.

מגדילים פי 22 את עוצמת האור הכחול (אורך הגל אינו משתנה). קבעו כיצד ישתנו, אם בכלל: האנרגייה הקינטית המקסימלית של האלקטרונים, מתח העצירה וזרם הרוויה. נמקו.

האם הגדלה פי 22 של עוצמת האור האדום תגרום לפליטת אלקטרונים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

כחול: 2.76 eV2.76\,\text{eV}; אדום: 1.91 eV1.91\,\text{eV}

מדף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}

אור כחול:

Eph=1240450≈2.76 eVE_{ph}=\frac{1240}{450}\approx2.76\,\text{eV}

אור אדום:

Eph=1240650≈1.91 eVE_{ph}=\frac{1240}{650}\approx1.91\,\text{eV}

לפוטון של אור בעל אורך גל קצר יותר יש אנרגייה גדולה יותר.

סעיף ב

תשובה:

רק האור הכחול. אורך גל הסף λ0≈590 nm\lambda_0\approx590\,\text{nm}.

אלקטרון נפלט רק אם אנרגיית הפוטון שהוא בולע גדולה מפונקציית העבודה, Eph>BE_{ph}>B:

•כחול: 2.76 eV>2.1 eV2.76\,\text{eV}>2.1\,\text{eV} – נפלטים אלקטרונים.

•אדום: 1.91 eV<2.1 eV1.91\,\text{eV}<2.1\,\text{eV} – לא נפלטים אלקטרונים.

אורך גל הסף – אורך הגל שבו אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה:

B=1240λ0  ⇒  λ0=12402.1≈590 nmB=\frac{1240}{\lambda_0}\;\Rightarrow\;\lambda_0=\frac{1240}{2.1}\approx590\,\text{nm}

אור שאורך הגל שלו גדול מ־590 nm590\,\text{nm} (כמו האדום) אינו גורם לפליטה.

סעיף ג

תשובה:

Ek,max⁡≈0.66 eV≈1.05⋅10−19 JE_{k,\max}\approx0.66\,\text{eV}\approx1.05\cdot10^{-19}\,\text{J}; vmax⁡≈4.8⋅105 m/sv_{\max}\approx4.8\cdot10^{5}\,\text{m/s}

האפקט הפוטואלקטרי, מדף הנוסחאות:

Eph=B+Ek  ⇒  Ek,max⁡=Eph−B=2.76−2.1≈0.66 eVE_{ph}=B+E_k\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=E_{ph}-B=2.76-2.1\approx0.66\,\text{eV}

ביחידות SI:

Ek,max⁡=0.66⋅1.6⋅10−19≈1.05⋅10−19 JE_{k,\max}=0.66\cdot1.6\cdot10^{-19}\approx1.05\cdot10^{-19}\,\text{J}

המהירות המקסימלית – מהאנרגייה הקינטית Ek=12mv2E_k=\frac12mv^2:

vmax⁡=2Ek,max⁡me=2⋅1.05⋅10−199.11⋅10−31≈4.8⋅105 m/sv_{\max}=\sqrt{\frac{2E_{k,\max}}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot1.05\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx4.8\cdot10^{5}\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את האנרגייה ב־eV\text{eV} בנוסחת האנרגייה הקינטית – יש להמיר לג'אול לפני חישוב מהירות.

סעיף ד

תשובה:

V0≈0.66 VV_0\approx0.66\,\text{V}

במתח העצירה גם האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים לפני האנודה: כל האנרגייה הקינטית המרבית שלהם הופכת לאנרגייה פוטנציאלית חשמלית (W=qVW=qV):

eV0=Ek,max⁡  ⇒  V0=0.66 eVe≈0.66 VeV_0=E_{k,\max}\;\Rightarrow\;V_0=\frac{0.66\,\text{eV}}{e}\approx0.66\,\text{V}

סעיף ה

תשובה:

Ek,max⁡E_{k,\max} ומתח העצירה – ללא שינוי; זרם הרוויה גדל פי 22. באור האדום – לא ייפלטו אלקטרונים גם בעוצמה כפולה.

הגדלת עוצמת האור הכחול: אורך הגל לא השתנה, ולכן גם האנרגייה של כל פוטון, 2.76 eV2.76\,\text{eV}. כל אלקטרון נפלט על ידי פוטון אחד, ולכן:

- Ek,max⁡E_{k,\max} לא משתנה – היא תלויה רק באנרגיית הפוטון ובפונקציית העבודה: Ek,max⁡=Eph−BE_{k,\max}=E_{ph}-B.

- מתח העצירה לא משתנה – הוא נקבע על ידי Ek,max⁡E_{k,\max}.

- זרם הרוויה גדל פי 22 – בעוצמה כפולה (באותו אורך גל) מגיעים לקתודה פי 22 פוטונים ביחידת זמן, ולכן נפלטים פי 22 אלקטרונים ביחידת זמן.

האור האדום: לכל פוטון יש 1.91 eV<B1.91\,\text{eV}<B. הגדלת העוצמה מגדילה רק את מספר הפוטונים, ולא את האנרגייה של כל אחד מהם, ופוטון אחד אינו מספיק לעקירת אלקטרון. לכן לא ייפלטו אלקטרונים בשום עוצמה.

טעות נפוצה: לחשוב ש"אור חזק יותר" נותן לאלקטרונים יותר אנרגייה – זו התחזית של המודל הגלי, שהאפקט הפוטואלקטרי הפריך.

שאלה 14 · אפקט פוטואלקטרי במגנזיום: קרינה על־סגולה, מתח עצירה ואורך גל סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

משטח של מגנזיום, שפונקציית העבודה שלו B=3.7 eVB=3.7\,\text{eV}, מוצב בתא פוטו־אלקטרי ומואר בקרינה על־סגולה מונוכרומטית שאורך הגל שלה λ=230 nm\lambda=230\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון בקרינה זו, בג'אול ובאלקטרון־וולט.

ב.

חשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ואת מתח העצירה.

ג.

חשבו את המהירות המרבית של האלקטרונים הנפלטים.

ד.

חשבו את אורך הגל הגדול ביותר שעדיין גורם לפליטת אלקטרונים מן המגנזיום. האם אור נראה יכול לגרום לפליטה?

ה.

מגדילים פי 22 את עוצמת הקרינה העל־סגולה (אורך הגל אינו משתנה). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה לזרם המרבי (זרם הרוויה) בתא. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

Eph≈8.65⋅10−19 J≈5.39 eVE_{ph}\approx 8.65\cdot 10^{-19}\,\text{J}\approx 5.39\,\text{eV}

מדף הנוסחאות:

Eph=hf=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108230⋅10−9≈8.65⋅10−19 JE_{ph}=hf=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot 10^{-34}\cdot 3\cdot 10^{8}}{230\cdot 10^{-9}}\approx 8.65\cdot 10^{-19}\,\text{J}

באלקטרון־וולט (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}), או ישירות מ־E[eV]=1240λ[nm]E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}:

Eph=1240230≈5.39 eVE_{ph}=\frac{1240}{230}\approx 5.39\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

Ek,max⁡≈1.69 eVE_{k,\max}\approx 1.69\,\text{eV}; מתח העצירה ≈1.69 V\approx 1.69\,\text{V}.

משוואת האפקט הפוטואלקטרי מדף הנוסחאות:

Eph=Ek+B  ⇒  Ek,max⁡=5.39−3.7=1.69 eVE_{ph}=E_k+B\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=5.39-3.7=1.69\,\text{eV}

במתח העצירה V0V_0 האלקטרונים המהירים ביותר נעצרים: eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}, ולכן

V0=1.69 eVe=1.69 VV_0=\frac{1.69\,\text{eV}}{e}=1.69\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

vmax⁡≈7.7⋅105 m/sv_{\max}\approx 7.7\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

Ek,max⁡=1.69 eV=1.69⋅1.6⋅10−19≈2.70⋅10−19 JE_{k,\max}=1.69\,\text{eV}=1.69\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 2.70\cdot 10^{-19}\,\text{J}
Ek=12mev2  ⇒  v=2Ekme=2⋅2.70⋅10−199.11⋅10−31≈7.7⋅105 m/sE_k=\frac12 m_ev^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot 2.70\cdot 10^{-19}}{9.11\cdot 10^{-31}}}\approx 7.7\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

(מהירות קטנה בהרבה ממהירות האור, ולכן הביטוי הקלסי לאנרגייה קינטית מתאים.)

טעות נפוצה: להציב את האנרגייה ב־eV בלי להמיר לג'אול.

סעיף ד

תשובה:

λmax⁡≈335 nm\lambda_{\max}\approx 335\,\text{nm}; אור נראה (כל צבע) לא יגרום לפליטה.

באורך גל הסף אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה, והאלקטרון יוצא באנרגייה קינטית אפס:

hcλmax⁡=B  ⇒  λmax⁡[nm]=1240B[eV]=12403.7≈335 nm\frac{hc}{\lambda_{\max}}=B\;\Rightarrow\;\lambda_{\max}[\text{nm}]=\frac{1240}{B[\text{eV}]}=\frac{1240}{3.7}\approx 335\,\text{nm}

זהו אורך גל בתחום העל־סגול. לאור נראה (400400–700 nm700\,\text{nm}) אורך גל ארוך יותר, ולכן אף צבע של אור נראה – גם בעוצמה גבוהה מאוד – לא יגרום לפליטת אלקטרונים ממגנזיום.

סעיף ה

תשובה:

מתח העצירה לא ישתנה (1.69 V1.69\,\text{V}); זרם הרוויה יגדל (בערך פי 22).

- מתח העצירה: תלוי באנרגייה הקינטית המרבית, Ek,max⁡=hcλ−BE_{k,\max}=\frac{hc}{\lambda}-B, שתלויה רק באורך הגל ובמתכת. כל אלקטרון קולט פוטון אחד, ואנרגיית הפוטון לא השתנתה – לכן מתח העצירה נשאר 1.69 V1.69\,\text{V}.

- זרם הרוויה: עוצמה כפולה באותו אורך גל פירושה פי 22 פוטונים בשנייה, ולכן בערך פי 22 אלקטרונים נפלטים בשנייה. זרם הרוויה (כשכל האלקטרונים הנפלטים מגיעים ללוח הקולט) גדל בערך פי 22.

טעות נפוצה: לחשוב שאור חזק יותר "נותן יותר אנרגייה לכל אלקטרון" ולכן מגדיל את מתח העצירה.

שאלה 15 · תא פוטואלקטרי עם קתודת אשלגןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

הקתודה של תא פוטואלקטרי עשויה אשלגן. פונקציית העבודה של אשלגן היא B=2.3 eVB=2.3\,\text{eV}.

מאירים את הקתודה באור סגול שאורך הגל שלו 400 nm400\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון באור זה, ב־eV\text{eV} ובג'אול.

ב.

השתמשו בנוסחה Eph=B+EkE_{ph}=B+E_k וחשבו את האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים. מהו מתח העצירה?

ג.

חשבו את אורך הגל המרבי שעבורו נפלטים אלקטרונים מן הקתודה. קבעו אילו מבין אורכי הגל 450 nm450\,\text{nm}, 520 nm520\,\text{nm} ו־600 nm600\,\text{nm} יגרמו לפליטת אלקטרונים.

ד.

מגדילים פי 22 את עוצמת האלומה הסגולה (400 nm400\,\text{nm}). קבעו מה יקרה למתח העצירה ומה יקרה למספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה. נמקו.

ה.

מאירים את הקתודה באור אדום עז מאוד שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm}. תלמידה מצפה שבגלל העוצמה הגבוהה יזרום בתא זרם. קבעו אם היא צודקת והסבירו לפי המודל החלקיקי של האור.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

Eph=3.1 eV≈4.96×10−19 JE_{ph}=3.1\,\text{eV}\approx4.96\times10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E [eV]=1240λ [nm]=1240400=3.1 eVE\,[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda\,[\text{nm}]}=\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV}

ובג'אול (1 eV=1.6×10−19 J1\,\text{eV}=1.6\times10^{-19}\,\text{J}):

Eph=3.1⋅1.6×10−19≈4.96×10−19 JE_{ph}=3.1\cdot1.6\times10^{-19}\approx4.96\times10^{-19}\,\text{J}

(בדרך שקולה: E=hcλ=6.63×10−34⋅3×1084×10−7≈4.97×10−19 JE=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\times10^{-34}\cdot3\times10^8}{4\times10^{-7}}\approx4.97\times10^{-19}\,\text{J}.)

סעיף ב

תשובה:

Ek,max⁡=0.8 eVE_{k,\max}=0.8\,\text{eV}; מתח העצירה 0.8 V0.8\,\text{V}.

Ek,max⁡=Eph−B=3.1−2.3=0.8 eVE_{k,\max}=E_{ph}-B=3.1-2.3=0.8\,\text{eV}

מתח העצירה V0V_0 עוצר גם את האלקטרונים המהירים ביותר: eV0=Ek,max⁡eV_0=E_{k,\max}, ולכן

V0=0.8 eVe=0.8 VV_0=\frac{0.8\,\text{eV}}{e}=0.8\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

λmax⁡≈539 nm\lambda_{\max}\approx539\,\text{nm}; 450450 ו־520 nm520\,\text{nm} – כן; 600 nm600\,\text{nm} – לא.

באורך הגל המרבי אנרגיית הפוטון שווה בדיוק לפונקציית העבודה:

λmax⁡=1240B [eV]=12402.3≈539 nm\lambda_{\max}=\frac{1240}{B\,[\text{eV}]}=\frac{1240}{2.3}\approx539\,\text{nm}

אור שאורך הגל שלו קצר מ־539 nm539\,\text{nm} – אנרגיית הפוטון שלו גדולה מ־BB – עוקר אלקטרונים:

- 450 nm450\,\text{nm}: E=2.76 eV>2.3E=2.76\,\text{eV}>2.3 – כן;

- 520 nm520\,\text{nm}: E≈2.38 eV>2.3E\approx2.38\,\text{eV}>2.3 – כן;

- 600 nm600\,\text{nm}: E≈2.07 eV<2.3E\approx2.07\,\text{eV}<2.3 – לא.

סעיף ד

תשובה:

מתח העצירה לא ישתנה (0.8 V0.8\,\text{V}); מספר האלקטרונים בשנייה יגדל פי 2 (בקירוב).

מתח העצירה: כל פוטון מוסר את האנרגייה שלו לאלקטרון אחד. אורך הגל לא השתנה, ולכן אנרגיית כל פוטון נשארה 3.1 eV3.1\,\text{eV}, והאנרגייה הקינטית המרבית Ek,max⁡=3.1−2.3=0.8 eVE_{k,\max}=3.1-2.3=0.8\,\text{eV}. מתח העצירה לא משתנה.

מספר האלקטרונים: עוצמה כפולה באותו אורך גל פירושה פי 22 פוטונים בשנייה. כל פוטון עוקר לכל היותר אלקטרון אחד, ולכן מספר האלקטרונים הנפלטים בשנייה (וזרם הרוויה בתא) גדל פי 2.

סעיף ה

תשובה:

אינה צודקת – לא ייפלטו אלקטרונים ולא יזרום זרם.

אנרגיית פוטון של האור האדום:

E=1240650≈1.9 eV<B=2.3 eVE=\frac{1240}{650}\approx1.9\,\text{eV}<B=2.3\,\text{eV}

לפי המודל החלקיקי, אלקטרון בולע פוטון אחד בכל פעם. אנרגיית כל פוטון קטנה מפונקציית העבודה, ולכן אף אלקטרון אינו מקבל מספיק אנרגייה כדי להיעקר. עוצמה גבוהה פירושה רק יותר פוטונים בשנייה – כל אחד מהם עדיין חלש מדי. לכן לא יזרום זרם, והתלמידה אינה צודקת.

שאלה 16 · נורת LED על־סגולה על פולט מבריוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פולט (קתודה) של תא פוטואלקטרי עשוי בריום. פונקציית העבודה של בריום היא B=2.50 eVB=2.50\,\text{eV}.

מאירים את הפולט בנורת LED על־סגולה שאורך הגל שלה λ=365 nm\lambda=365\,\text{nm}.

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון שהנורה פולטת, ביחידות eV\text{eV} וביחידות J\text{J}.

ב.

קבעו אם נפלטים אלקטרונים מן הפולט, וחשבו את האנרגייה הקינטית המרבית שלהם.

ג.

חשבו את המהירות המרבית של האלקטרונים הנפלטים.

ד.

חשבו את אורך גל הסף של בריום, וקבעו אם אור כחול (450 nm450\,\text{nm}) ואור ירוק (532 nm532\,\text{nm}) גורמים לפליטת אלקטרונים מן הפולט.

ה.

מגדילים פי 22 את עוצמת האור של הנורה, בלי לשנות את אורך הגל. קבעו כיצד ישתנו (1) האנרגייה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, (2) מספר האלקטרונים הנפלטים בכל שנייה. נמקו לפי המודל של אור כזרם פוטונים.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

E≈3.40 eV≈5.44⋅10−19 JE\approx 3.40\,\text{eV}\approx 5.44\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מדף הנוסחאות:

E [eV]=1240λ [nm]=1240365≈3.40 eVE\,[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda\,[\text{nm}]}=\frac{1240}{365}\approx 3.40\,\text{eV}

ביחידות ג'אול (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}):

E=3.40⋅1.6⋅10−19≈5.44⋅10−19 JE=3.40\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 5.44\cdot 10^{-19}\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

כן; Ek,max⁡≈0.90 eVE_{k,\max}\approx 0.90\,\text{eV}

אנרגיית הפוטון (3.40 eV3.40\,\text{eV}) גדולה מפונקציית העבודה (2.50 eV2.50\,\text{eV}), ולכן נפלטים אלקטרונים. מדף הנוסחאות:

Eph=B+Ek  ⇒  Ek,max⁡=Eph−B=3.40−2.50=0.90 eVE_{ph}=B+E_k\;\Rightarrow\;E_{k,\max}=E_{ph}-B=3.40-2.50=0.90\,\text{eV}

(0.90 eV0.90\,\text{eV} היא האנרגייה של האלקטרונים שהיו קשורים בחוזקה הקטנה ביותר; אלקטרונים אחרים יוצאים באנרגייה קטנה יותר.)

סעיף ג

תשובה:

vmax⁡≈5.6⋅105 m/sv_{\max}\approx 5.6\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

ממירים לג'אול: Ek=0.90⋅1.6⋅10−19=1.44⋅10−19 JE_k=0.90\cdot 1.6\cdot 10^{-19}=1.44\cdot 10^{-19}\,\text{J}.

מדף הנוסחאות Ek=12mv2E_k=\tfrac12mv^2, עם מסת האלקטרון me=9.11⋅10−31 kgm_e=9.11\cdot 10^{-31}\,\text{kg}:

v=2Ekme=2⋅1.44⋅10−199.11⋅10−31≈5.6⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot 1.44\cdot 10^{-19}}{9.11\cdot 10^{-31}}}\approx 5.6\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את האנרגייה ב־eV\text{eV} בנוסחה 12mv2\tfrac12mv^2.

סעיף ד

תשובה:

λ0=496 nm\lambda_0=496\,\text{nm}; אור כחול – כן; אור ירוק – לא.

בסף אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה:

1240λ0=2.50  ⇒  λ0=12402.50=496 nm\frac{1240}{\lambda_0}=2.50\;\Rightarrow\;\lambda_0=\frac{1240}{2.50}=496\,\text{nm}

אלקטרונים נפלטים רק עבור λ<λ0\lambda<\lambda_0:

•אור כחול: 450 nm<496 nm450\,\text{nm}<496\,\text{nm} – נפלטים (אנרגיית הפוטון 2.76 eV>2.50 eV2.76\,\text{eV}>2.50\,\text{eV}).

•אור ירוק: 532 nm>496 nm532\,\text{nm}>496\,\text{nm} – לא נפלטים (אנרגיית הפוטון 2.33 eV<2.50 eV2.33\,\text{eV}<2.50\,\text{eV}), גם כשהאור הירוק חזק מאוד.

סעיף ה

תשובה:

(1) לא תשתנה (0.90 eV0.90\,\text{eV}). (2) יגדל פי 22 בערך.

לפי מודל הפוטונים, אלקטרון בולע פוטון אחד בלבד, ואנרגיית הפוטון תלויה רק בתדירות: E=hfE=hf.

1. האנרגייה הקינטית המרבית לא משתנה: אורך הגל לא השתנה, ולכן כל פוטון מביא אותה אנרגייה 3.40 eV3.40\,\text{eV}, ו־Ek,max⁡=3.40−2.50=0.90 eVE_{k,\max}=3.40-2.50=0.90\,\text{eV} כמו קודם.

2. מספר האלקטרונים בשנייה גדל פי 22: עוצמה כפולה באותה תדירות פירושה מספר כפול של פוטונים בכל שנייה, ולכן מספר כפול (בקירוב) של אלקטרונים נפלטים – והזרם בתא גדל.

טעות נפוצה: לחשוב, לפי מודל הגלים, שאור חזק יותר "מעניק לאלקטרונים יותר אנרגייה" – הניסוי מראה שהאנרגייה הקינטית המרבית אינה תלויה בעוצמה.

שאלה 17 · קתודה בשני אורכי גל על־סגולים: מתח עצירה ותדירות סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בניסוי מאירים על הקתודה של תא פוטואלקטרי באור על־סגול שאורך הגל שלו λ1=248 nm\lambda_1=248\,\text{nm}. הזרם בתא מתאפס כאשר מפעילים בין הקתודה לאנודה מתח נגדי (מתח עצירה) של V1=0.7 VV_1=0.7\,\text{V}.

א.

מאירים על אותה קתודה באור על־סגול שאורך הגל שלו λ2=200 nm\lambda_2=200\,\text{nm}. מהו מתח העצירה במקרה זה?

ב.

מהי תדירות הסף של מתכת הקתודה?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

V2=1.9 VV_2=1.9\,\text{V}

שלב 1: פונקציית העבודה של הקתודה. אנרגיית הפוטון באורך הגל λ1\lambda_1 (מהנוסחאון, E[eV]=1240λ[nm]E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}):

Eph,1=1240248=5.0 eVE_{ph,1}=\frac{1240}{248}=5.0\,\text{eV}

מתח העצירה עוצר גם את האלקטרונים המהירים ביותר, ולכן העבודה של השדה החשמלי על אלקטרון כזה שווה לאנרגיה הקינטית המרבית שלו:

Ek,1=eV1=0.7 eVE_{k,1}=eV_1=0.7\,\text{eV}

מהנוסחה לאפקט הפוטואלקטרי Eph=Ek+BE_{ph}=E_k+B:

B=Eph,1−Ek,1=5.0−0.7=4.3 eVB=E_{ph,1}-E_{k,1}=5.0-0.7=4.3\,\text{eV}

שלב 2: האור החדש. פונקציית העבודה היא תכונה של מתכת הקתודה, ולכן אינה משתנה:

Eph,2=1240200=6.2 eV  ⇒  Ek,2=6.2−4.3=1.9 eVE_{ph,2}=\frac{1240}{200}=6.2\,\text{eV}\;\Rightarrow\;E_{k,2}=6.2-4.3=1.9\,\text{eV}
V2=Ek,2e=1.9 VV_2=\frac{E_{k,2}}{e}=1.9\,\text{V}

טעות נפוצה: להניח שמתח העצירה פרופורציוני ל־1λ\frac{1}{\lambda} (ולקבל 0.7⋅248200≈0.87 V0.7\cdot\frac{248}{200}\approx0.87\,\text{V}). אנרגיית הפוטון פרופורציונית ל־1λ\frac{1}{\lambda}, אבל מתח העצירה הוא אנרגיית הפוטון פחות פונקציית העבודה.

סעיף ב

תשובה:

f0≈1.04⋅1015 Hzf_0\approx1.04\cdot10^{15}\,\text{Hz}

בתדירות הסף לפוטון יש בדיוק האנרגיה הדרושה לשחרור אלקטרון, והאלקטרון יוצא בלי אנרגיה קינטית: hf0=Bhf_0=B. עם h=4.14⋅10−15 eV⋅sh=4.14\cdot10^{-15}\,\text{eV}\cdot\text{s}:

f0=Bh=4.34.14⋅10−15≈1.04⋅1015 Hzf_0=\frac{B}{h}=\frac{4.3}{4.14\cdot10^{-15}}\approx1.04\cdot10^{15}\,\text{Hz}

אור שהתדירות שלו קטנה מזו לא ישחרר אלקטרונים מהקתודה, יהיה הספקו אשר יהיה.

שאלה 18 · אור סגול ואור כחול־ירוק על אותו לוח מתכתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כאשר אור סגול שאורך הגל שלו 400 nm400\,\text{nm} פוגע בלוח מתכת, נפלטים מהלוח אלקטרונים שהאנרגיה הקינטית המרבית שלהם 0.8 eV0.8\,\text{eV}.

א.

מהי האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים שנפלטים מהלוח כאשר פוגע בו אור כחול־ירוק שאורך הגל שלו 496 nm496\,\text{nm}?

ב.

מהי תדירות הסף של המתכת? מהו אורך הגל הגדול ביותר של אור שעדיין משחרר אלקטרונים מהלוח?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Ek=0.2 eVE_k=0.2\,\text{eV}

פונקציית העבודה מהמדידה הראשונה. אנרגיית הפוטון:

Eph,1=1240λ[nm]=1240400=3.1 eVE_{ph,1}=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV}

מ־Eph=Ek+BE_{ph}=E_k+B:

B=Eph,1−Ek,1=3.1−0.8=2.3 eVB=E_{ph,1}-E_{k,1}=3.1-0.8=2.3\,\text{eV}

האור הכחול־ירוק:

Eph,2=1240496=2.5 eVE_{ph,2}=\frac{1240}{496}=2.5\,\text{eV}
Ek,2=Eph,2−B=2.5−2.3=0.2 eVE_{k,2}=E_{ph,2}-B=2.5-2.3=0.2\,\text{eV}

האנרגיה של הפוטון עדיין גדולה מפונקציית העבודה, ולכן נפלטים אלקטרונים, אבל איטיים בהרבה.

סעיף ב

תשובה:

f0≈5.6⋅1014 Hzf_0\approx5.6\cdot10^{14}\,\text{Hz}, λ0≈540 nm\lambda_0\approx540\,\text{nm}

תדירות הסף: בסף Ek=0E_k=0, ולכן hf0=Bhf_0=B:

f0=Bh=2.34.14⋅10−15≈5.56⋅1014 Hzf_0=\frac{B}{h}=\frac{2.3}{4.14\cdot10^{-15}}\approx5.56\cdot10^{14}\,\text{Hz}

אורך גל הסף: אורך הגל הגדול ביותר מתאים לתדירות הקטנה ביותר, כלומר לתדירות הסף:

λ0=cf0=3⋅1085.56⋅1014≈5.4⋅10−7 m=540 nm\lambda_0=\frac{c}{f_0}=\frac{3\cdot10^{8}}{5.56\cdot10^{14}}\approx5.4\cdot10^{-7}\,\text{m}=540\,\text{nm}

(באותה דרך: λ0=1240B=12402.3≈539 nm\lambda_0=\frac{1240}{B}=\frac{1240}{2.3}\approx539\,\text{nm}.)

אור שאורך הגל שלו גדול מ־540 nm540\,\text{nm} (צהוב, כתום, אדום) לא ישחרר אלקטרונים מהלוח.

טעות נפוצה: לחשוב שאורך גל הסף הוא אורך הגל הקצר ביותר שמשחרר אלקטרונים. ככל שאורך הגל קצר יותר, אנרגיית הפוטון גדולה יותר.

שאלה 19 · ממהירות האלקטרונים לפונקציית העבודה ולמספר הפוטוניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לוח מתכת מואר באור כחול שאורך הגל שלו 420 nm420\,\text{nm}. האלקטרונים נפלטים מהלוח במהירויות שונות, עד מהירות מרבית של 6.0⋅105 m/s6.0\cdot10^{5}\,\text{m/s}.

א.

מהי האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים, ביחידות eV? מדוע לא לכל האלקטרונים הנפלטים יש אותה אנרגיה קינטית?

ב.

מהי פונקציית העבודה של המתכת?

ג.

מהי תדירות האור שמתחתיה לא יתרחש כלל תהליך פוטואלקטרי עם המתכת הזו?

ד.

הספק האור שפוגע בלוח הוא 2⋅10−6 W2\cdot10^{-6}\,\text{W}. כמה פוטונים פוגעים בלוח בכל שנייה?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Ek,max≈1.02 eVE_{k,max}\approx1.02\,\text{eV}. אלקטרונים שונים מאבדים אנרגיות שונות בדרך החוצה מהמתכת; רק הקשורים בחלשה ביותר יוצאים עם Eph−BE_{ph}-B.

חישוב: עם me=9.11⋅10−31 kgm_e=9.11\cdot10^{-31}\,\text{kg}:

Ek,max=12mevmax2=12⋅9.11⋅10−31⋅(6.0⋅105)2≈1.64⋅10−19 JE_{k,max}=\tfrac12m_ev_{max}^2=\tfrac12\cdot9.11\cdot10^{-31}\cdot(6.0\cdot10^{5})^2\approx1.64\cdot10^{-19}\,\text{J}

מעבר ל־eV (1 eV=1.6⋅10−19 J1\,\text{eV}=1.6\cdot10^{-19}\,\text{J}):

Ek,max=1.64⋅10−191.6⋅10−19≈1.02 eVE_{k,max}=\frac{1.64\cdot10^{-19}}{1.6\cdot10^{-19}}\approx1.02\,\text{eV}

הסבר: כל הפוטונים באור חד־צבעי נושאים אותה אנרגיה, וכל פוטון מוסר את כל האנרגיה שלו לאלקטרון אחד. פונקציית העבודה BB היא האנרגיה המזערית הדרושה כדי להוציא אלקטרון מהמתכת, והיא מתאימה לאלקטרונים הקשורים בחלשה ביותר, שנמצאים ליד פני המתכת. אלקטרונים אחרים קשורים חזק יותר או נמצאים עמוק יותר, ומאבדים אנרגיה בהתנגשויות בדרך אל פני השטח. לכן הם יוצאים עם אנרגיה קינטית קטנה מ־Eph−BE_{ph}-B. רק לאלקטרונים המהירים ביותר יש בדיוק Eph−BE_{ph}-B.

סעיף ב

תשובה:

B≈1.93 eVB\approx1.93\,\text{eV}

אנרגיית הפוטון:

Eph=1240λ[nm]=1240420≈2.95 eVE_{ph}=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}=\frac{1240}{420}\approx2.95\,\text{eV}

מהנוסחה Eph=Ek+BE_{ph}=E_k+B, עם האנרגיה הקינטית המרבית:

B=Eph−Ek,max=2.95−1.02≈1.93 eVB=E_{ph}-E_{k,max}=2.95-1.02\approx1.93\,\text{eV}

סעיף ג

תשובה:

f0≈4.7⋅1014 Hzf_0\approx4.7\cdot10^{14}\,\text{Hz}

זו תדירות הסף, שבה אנרגיית הפוטון שווה לפונקציית העבודה (hf0=Bhf_0=B):

f0=Bh=1.934.14⋅10−15≈4.7⋅1014 Hzf_0=\frac{B}{h}=\frac{1.93}{4.14\cdot10^{-15}}\approx4.7\cdot10^{14}\,\text{Hz}

סעיף ד

תשובה:

כ־4.2⋅10124.2\cdot10^{12} פוטונים בשנייה

אנרגיית פוטון אחד בג׳אול:

Eph=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108420⋅10−9≈4.74⋅10−19 JE_{ph}=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{420\cdot10^{-9}}\approx4.74\cdot10^{-19}\,\text{J}

ההספק הוא האנרגיה שמגיעה בשנייה, ולכן מספר הפוטונים בשנייה:

n=PEph=2⋅10−64.74⋅10−19≈4.2⋅1012 s−1n=\frac{P}{E_{ph}}=\frac{2\cdot10^{-6}}{4.74\cdot10^{-19}}\approx4.2\cdot10^{12}\,\text{s}^{-1}

טעות נפוצה: לחלק את ההספק באנרגיה ב־eV (2.952.95) במקום בג׳אול.

שאלה 20 · תדירות סף, מהירות האלקטרונים ואורך הגל של האורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אור שאפשר לשנות את תדירותו מוקרן על קתודה עשויה ממתכת מסוימת בתא פוטואלקטרי. מגדילים את התדירות בהדרגה, ואלקטרונים מתחילים להיפלט מהקתודה כאשר התדירות מגיעה ל־f0=6.0⋅1014 Hzf_0=6.0\cdot10^{14}\,\text{Hz}.

א.

חשבו את פונקציית העבודה BB של המתכת, ב־eV וב־J.

ב.

מגדילים את תדירות האור, ועכשיו האנרגיה הקינטית המרבית של האלקטרונים הנפלטים היא Ek=1.25 eVE_k=1.25\,\text{eV}. חשבו את המהירות המרבית של האלקטרונים.

ג.

חשבו את אורך הגל של האור המוקרן במצב של סעיף ב. באיזה תחום של הספקטרום הוא נמצא?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

B≈2.48 eV≈3.98⋅10−19 JB\approx2.48\,\text{eV}\approx3.98\cdot10^{-19}\,\text{J}

בתדירות הסף אנרגיית הפוטון מספיקה בדיוק כדי לעקור אלקטרון, והאלקטרון יוצא בלי אנרגיה קינטית. מהנוסחה לאפקט הפוטואלקטרי Eph=Ek+BE_{ph}=E_k+B עם Ek=0E_k=0:

B=hf0B=hf_0

ביחידות eV (עם h=4.14⋅10−15 eV⋅sh=4.14\cdot10^{-15}\,\text{eV}\cdot\text{s}):

B=4.14⋅10−15⋅6.0⋅1014≈2.48 eVB=4.14\cdot10^{-15}\cdot6.0\cdot10^{14}\approx2.48\,\text{eV}

ביחידות J (עם h=6.63⋅10−34 J⋅sh=6.63\cdot10^{-34}\,\text{J}\cdot\text{s}):

B=6.63⋅10−34⋅6.0⋅1014≈3.98⋅10−19 JB=6.63\cdot10^{-34}\cdot6.0\cdot10^{14}\approx3.98\cdot10^{-19}\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

v≈6.6⋅105 m/sv\approx6.6\cdot10^{5}\,\text{m/s}

ממירים את האנרגיה הקינטית לג'אול:

Ek=1.25⋅1.6⋅10−19=2.0⋅10−19 JE_k=1.25\cdot1.6\cdot10^{-19}=2.0\cdot10^{-19}\,\text{J}

המהירות קטנה בהרבה ממהירות האור, ולכן Ek=12mev2E_k=\tfrac12m_ev^2:

v=2Ekme=2⋅2.0⋅10−199.11⋅10−31≈6.6⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot2.0\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx6.6\cdot10^{5}\,\text{m/s}

זו המהירות של האלקטרונים המהירים ביותר. אלקטרונים שנעקרים מעומק המתכת מאבדים יותר אנרגיה ויוצאים לאט יותר.

טעות נפוצה: להציב את האנרגיה ב־eV ישירות בנוסחה עם מסה בקילוגרם. צריך קודם להמיר ל־J.

סעיף ג

תשובה:

λ≈332 nm\lambda\approx332\,\text{nm}, על־סגול

אנרגיית הפוטון:

Eph=Ek+B=1.25+2.48=3.73 eVE_{ph}=E_k+B=1.25+2.48=3.73\,\text{eV}

מהנוסחה E[eV]=1240λ[nm]E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}:

λ=12403.73≈332 nm\lambda=\frac{1240}{3.73}\approx332\,\text{nm}

אורך הגל קצר מ־400 nm400\,\text{nm} (הגבול הסגול של האור הנראה), ולכן זו קרינה על־סגולה.

עוד 15 שאלות על פוטון, פונקציית עבודה ותדירות סף

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. מצביע לייזר כחול ולוח כסף (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    מצביע לייזר כחול פולט אור באורך גל λ=450 nm\lambda=450\,\text{nm}. פונקציית העבודה של כסף היא B=4.7 eVB=4.7\,\text{eV}.

  2. נורת LED בצבע טורקיז מול ארבע מתכות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    נורת LED פולטת אור חד־צבעי שאורך הגל שלו λ=500 nm\lambda=500\,\text{nm}, בהספק P=5.0 mWP=5.0\,\text{mW}. מכוונים את האור, בכל פעם, אל לוח עשוי ממתכת…

  3. האפקט הפוטואלקטרי: מתח עצירה כפונקציה של התדירות (נורות LED) (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידה במגמת פיזיקה ביצעה ניסוי בתא פוטואלקטרי. היא האירה את הקתודה בכל פעם באור של נורת LED אחרת (נורות בצבעים שונים ונורה אולטרה־סגולה),…

  4. האפקט הפוטואלקטרי: קוטביות במדידת מתח עצירה, פונקציית עבודה וגרף – (באורך בגרות · ברמת בגרות)
  5. תא פוטואלקטרי שמטעין את עצמו: המתח המתייצב וקבוע פלאנק (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במעבדת מחקר בודקים תא פוטואלקטרי שהקתודה שלו עשויה ממתכת שפונקציית העבודה שלה היא BB. התא אינו מחובר למקור מתח: הקתודה והאנודה מחוברות רק…

  6. האפקט הפוטואלקטרי: עקומות זרם–מתח בשני אורכי גל אולטרה־סגול וסגול (באורך בגרות · ברמת בגרות)
  7. תא פוטואלקטרי בחיישן אור: סף, מתח עצירה ופונקציית עבודה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חברה המפתחת חיישני אור בדקה תא פוטואלקטרי חדש. התא מחובר למעגל חשמלי, ומאירים את הקתודה שלו (הפולט). הבדיקה נערכה בשלושה שלבים. בשלב…

  8. אפקט פוטואלקטרי בקתודת אשלגן עם קווי מנורת כספית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים חקרו את האפקט הפוטואלקטרי בתא פוטואלקטרי שהקתודה שלו עשויה אשלגן, K\text{K}. מקור האור היה מנורת כספית. בעזרת מסננים הם האירו את…

  9. האפקט הפוטואלקטרי: פוטנציאל של כדור מתכת מבודד בתא ריק (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כאשר קרינה על־סגולה פוגעת במתכת מבודדת, המתכת עשויה לאבד אלקטרונים ולהיטען במטען חיובי. קבוצה I של תלמידים חקרה את התופעה בעזרת כדור מתכת…

  10. תא פוטואלקטרי בחיישן אזעקה: תדירות סף, מתח עצירה וזרם רוויה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בחיישן האור של מערכת אזעקה יש תא פוטואלקטרי. במעבדה חיברו את התא למעגל המתואר בתרשים, והקרינו על הקתודה שלו אלומה של אור מונוכרומטי שאורך…

  11. תא פוטואלקטרי: מתח עצירה כפונקציה של 1/λ (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים ערכו שני ניסויים בעזרת תא פוטואלקטרי שהקתודה שלו עשויה ממתכת לא ידועה. בניסוי הראשון הם האירו את הקתודה, בזו אחר זו, באלומות של…

  12. תא פוטואלקטרי עם קתודת טונגסטן ומתח עצירה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    הפולט (קתודה) של תא פוטואלקטרי עשוי טונגסטן. תדירות הסף של טונגסטן היא f0=1.10⋅1015 Hzf_0=1.10\cdot 10^{15}\,\text{Hz}. מאירים את הפולט בשלוש אלומות של…

  13. פונקציית העבודה ופס האנרגיה של האלקטרונים החופשיים במתכת (באורך בגרות · בינונית)

    קרינה על־סגולה חד־צבעית, שבה לכל פוטון אנרגיה של 6.2 eV6.2\,\text{eV}, פוגעת בלוח עשוי ממתכת מסוימת ועוקרת ממנו אלקטרונים. נמצא שהאנרגיה…

  14. לוח עופרת על אלקטרוסקופ ומנורת כספית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    לוח עופרת מחובר למוט של אלקטרוסקופ. פונקציית העבודה של עופרת היא B=4.2 eVB=4.2\,\text{eV}. מנורת כספית פולטת, בין היתר, שני קווים חזקים: קרינה…

  15. האפקט הפוטואלקטרי: מדידת קבוע פלאנק בכדור טעון (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כדור מתכת קטן שרדיוסו R=4.0 cmR=4.0\,\text{cm} מוצב על מעמד מבודד בתוך תא ריק. מקור הקרינה הוא מנורת כספית, ובעזרת מסננים אפשר להקרין על הכדור…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.