דילוג לתוכן המרכזי

חיכוך סטטי וקינטי - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · דינמיקה · 33 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · סימני החלקה על הכביש: מהירות לפני הבלימה וכביש רטובביניים · בינונית

מכונית בלמה בפתאומיות על כביש אופקי יבש. גלגליה ננעלו, והיא החליקה עד שנעצרה והשאירה על הכביש סימני החלקה באורך 36 m36\,\text{m}. מקדם החיכוך הקינטי בין הצמיגים לכביש היבש הוא 0.80.8. המהירות המותרת בכביש זה היא 80 km/h80\,\text{km/h}.

א.

חשבו את מהירות המכונית ברגע תחילת הבלימה. האם הנהג עבר את המהירות המותרת?

ב.

כמה זמן נמשכה הבלימה?

ג.

מכונית אחרת נוסעת באותה מהירות התחלתית על אותו כביש כשהוא רטוב, ושם מקדם החיכוך הקינטי הוא 0.50.5. היא בולמת באותה נקודה, באותו אופן.

(1) מה אורך סימני ההחלקה שלה?

(2) מה גודל מהירותה כשהיא חולפת על פני הנקודה שבה נעצרה המכונית הראשונה? בטאו ב־km/h\text{km/h}.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

v0=24 m/s=86.4 km/hv_0=24\,\text{m/s}=86.4\,\text{km/h} – כן, הנהג עבר את המהירות המותרת.

בזמן ההחלקה הכוח האופקי היחיד הוא החיכוך הקינטי, ו־N=mgN=mg:

μkmg=ma  ⇒  a=μkg=0.8⋅10=8 m/s2\mu_kmg=ma\;\Rightarrow\;a=\mu_kg=0.8\cdot10=8\,\text{m/s}^2

(המכונית מאטה). מנוסחת התנועה שוות התאוצה, עם מהירות סופית אפס:

0=v02−2ad  ⇒  v0=2ad=2⋅8⋅36=24 m/s0=v_0^2-2ad\;\Rightarrow\;v_0=\sqrt{2ad}=\sqrt{2\cdot8\cdot36}=24\,\text{m/s}
24 m/s=24⋅3.6=86.4 km/h>80 km/h24\,\text{m/s}=24\cdot3.6=86.4\,\text{km/h}>80\,\text{km/h}

הנהג נסע מהר מהמותר. שימו לב: לא היה צורך לדעת את מסת המכונית.

סעיף ב

תשובה:

t=3 st=3\,\text{s}

v=v0−at  ⇒  t=v0a=248=3 sv=v_0-at\;\Rightarrow\;t=\frac{v_0}{a}=\frac{24}{8}=3\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

(1) 57.6 m57.6\,\text{m}

(2) כ־14.7 m/s≈53 km/h14.7\,\text{m/s}\approx53\,\text{km/h}

(1) עכשיו a′=μk′g=0.5⋅10=5 m/s2a'=\mu_k'g=0.5\cdot10=5\,\text{m/s}^2:

d′=v022a′=2422⋅5=57610=57.6 md'=\frac{v_0^2}{2a'}=\frac{24^2}{2\cdot5}=\frac{576}{10}=57.6\,\text{m}

(2) אחרי 36 m36\,\text{m} של בלימה:

v2=v02−2a′d=576−2⋅5⋅36=216  ⇒  v=216≈14.7 m/sv^2=v_0^2-2a'd=576-2\cdot5\cdot36=216\;\Rightarrow\;v=\sqrt{216}\approx14.7\,\text{m/s}
14.7⋅3.6≈53 km/h14.7\cdot3.6\approx53\,\text{km/h}

כלומר, בנקודה שבה המכונית הראשונה כבר עמדה, המכונית השנייה עדיין נוסעת במהירות של יותר מ־50 km/h50\,\text{km/h} – זו הסכנה שבנהיגה מהירה על כביש רטוב.

טעות נפוצה: להניח שהמהירות יורדת באופן קווי עם הדרך, ולקבל 24⋅(1−3657.6)=9 m/s24\cdot\left(1-\frac{36}{57.6}\right)=9\,\text{m/s}. המהירות יורדת באופן קווי עם הזמן; עם הדרך יורד באופן קווי v2v^2, ולכן ברוב הדרך המכונית עדיין מהירה.

שאלה 2 · גוף על מישור משופע: מנוחה, החלקה ודחיפה במעלהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מונח על מישור משופע שזווית השיפוע שלו 30∘30^\circ (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הסטטי בין הגוף למישור הוא μs=0.7\mu_s=0.7, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk=0.4\mu_k=0.4.

א.

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הגוף כשהוא במנוחה על המישור. ליד כל כוח רשמו את שמו ומי מפעיל אותו.

ב.

השוו את רכיב כוח הכובד במורד המישור לכוח החיכוך הסטטי המרבי, והראו שהגוף נשאר במנוחה. מהו גודל כוח החיכוך הפועל עליו?

ג.

מגדילים את זווית השיפוע ל־40∘40^\circ. קבעו אם הגוף מתחיל להחליק. נמקו.

ד.

הגוף מחליק ממנוחה במורד המישור שזוויתו 40∘40^\circ. חשבו את תאוצתו ואת גודל מהירותו לאחר שעבר 1.5 m1.5\,\text{m} לאורך המישור.

ה.

בניסוי אחר (באותה זווית, 40∘40^\circ) מעניקים לגוף מהירות התחלתית במעלה המישור. חשבו את גודל תאוצת הגוף בזמן שהוא עולה, והסבירו מדוע היא שונה מהתאוצה שחישבתם בסעיף ד.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

mgmg (כדור הארץ, אנכית מטה), NN (המישור, ניצב למישור), fsf_s (המישור, במעלה המישור).

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המישור, ניצב למישור וכלפי חוץ ממנו.

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מופעל על ידי המישור, לאורך המישור במעלה (נגד הנטייה להחליק במורד).

סעיף ב

תשובה:

mgsin⁡30∘=10 N<μsN≈12.1 Nmg\sin30^\circ=10\,\text{N}<\mu_sN\approx 12.1\,\text{N}, ולכן הגוף במנוחה; fs=10 Nf_s=10\,\text{N}.

רכיב הכובד במורד המישור:

mgsin⁡30∘=2⋅10⋅0.5=10 Nmg\sin 30^\circ=2\cdot 10\cdot 0.5=10\,\text{N}

הכוח הנורמלי (בניצב למישור אין תאוצה):

N=mgcos⁡30∘=20⋅0.866≈17.3 NN=mg\cos 30^\circ=20\cdot 0.866\approx 17.3\,\text{N}

החיכוך הסטטי המרבי:

fs,max⁡=μsN=0.7⋅17.32≈12.1 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.7\cdot 17.32\approx 12.1\,\text{N}

מאחר ש־10 N<12.1 N10\,\text{N}<12.1\,\text{N}, החיכוך הסטטי מסוגל לאזן את רכיב הכובד – הגוף נשאר במנוחה.

בשיווי משקל החיכוך שווה בדיוק לרכיב הכובד במורד:

fs=mgsin⁡30∘=10 Nf_s=mg\sin 30^\circ=10\,\text{N}

טעות נפוצה: לענות fs=12.1 Nf_s=12.1\,\text{N} – זה רק הערך המרבי האפשרי.

סעיף ג

תשובה:

כן – tan⁡40∘≈0.84>μs=0.7\tan 40^\circ\approx 0.84>\mu_s=0.7.

הגוף נשאר במנוחה כל עוד mgsin⁡α≤μsmgcos⁡αmg\sin\alpha\le\mu_smg\cos\alpha, כלומר כל עוד tan⁡α≤μs\tan\alpha\le\mu_s.

tan⁡40∘≈0.839>0.7\tan 40^\circ\approx 0.839>0.7

לכן בזווית 40∘40^\circ רכיב הכובד במורד (20⋅0.643≈12.9 N20\cdot 0.643\approx 12.9\,\text{N}) גדול מהחיכוך הסטטי המרבי (0.7⋅20⋅0.766≈10.7 N0.7\cdot 20\cdot 0.766\approx 10.7\,\text{N}) – והגוף מחליק.

סעיף ד

תשובה:

a≈3.36 m/s2a\approx 3.36\,\text{m/s}^2, v≈3.2 m/sv\approx 3.2\,\text{m/s}

בזמן ההחלקה החיכוך קינטי, fk=μkN=μkmgcos⁡40∘f_k=\mu_kN=\mu_kmg\cos 40^\circ, ומכוון במעלה המישור.

לפי החוק השני של ניוטון לאורך המישור:

mgsin⁡40∘−μkmgcos⁡40∘=ma  ⇒  a=g(sin⁡40∘−μkcos⁡40∘)mg\sin 40^\circ-\mu_kmg\cos 40^\circ=ma\;\Rightarrow\;a=g(\sin 40^\circ-\mu_k\cos 40^\circ)
a=10 (0.643−0.4⋅0.766)≈3.36 m/s2a=10\,(0.643-0.4\cdot 0.766)\approx 3.36\,\text{m/s}^2

מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v0=0v_0=0:

v=2⋅3.364⋅1.5≈3.18 m/sv=\sqrt{2\cdot 3.364\cdot 1.5}\approx 3.18\,\text{m/s}

סעיף ה

תשובה:

au≈9.5 m/s2a_u\approx 9.5\,\text{m/s}^2 – גדולה מהתאוצה בירידה, כי בעלייה החיכוך פועל במורד, באותו כיוון כמו רכיב הכובד.

כשהגוף עולה, החיכוך הקינטי מכוון נגד התנועה – במורד המישור, באותו כיוון כמו רכיב הכובד. שני הכוחות מתחברים:

au=g(sin⁡40∘+μkcos⁡40∘)=10 (0.643+0.306)≈9.49 m/s2a_u=g(\sin 40^\circ+\mu_k\cos 40^\circ)=10\,(0.643+0.306)\approx 9.49\,\text{m/s}^2

(התאוצה מכוונת במורד המישור – הגוף מאט.)

בירידה (סעיף ד) החיכוך פועל במעלה, נגד רכיב הכובד, ולכן שם ad=g(sin⁡α−μkcos⁡α)≈3.36 m/s2a_d=g(\sin\alpha-\mu_k\cos\alpha)\approx 3.36\,\text{m/s}^2 – קטנה יותר. ההבדל נובע כולו מהיפוך כיוון החיכוך.

שאלה 3 · תיבה נמשכת בחבל אופקי: חיכוך סטטי וקינטיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיבה שמסתה 4 kg4\,\text{kg} מונחת על רצפה אופקית מחוספסת. מקדם החיכוך הסטטי בין התיבה לרצפה הוא μs=0.5\mu_s=0.5, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk=0.4\mu_k=0.4.

מושכים את התיבה בחבל אופקי בכוח FF (ראו תרשים). מסת החבל ניתנת להזנחה.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על התיבה כשהיא במנוחה ומושכים אותה בכוח FF. ליד כל כוח רשמו את שמו וציינו מי מפעיל אותו.

ב.

מושכים את החבל בכוח F=15 NF=15\,\text{N}, והתיבה נשארת במנוחה.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על התיבה.

ג.

חשבו את הכוח המזערי FF שבו התיבה תתחיל לנוע.

ד.

מושכים את החבל בכוח קבוע F=28 NF=28\,\text{N}, והתיבה נעה.

חשבו את תאוצת התיבה.

ה.

התיבה התחילה לנוע ממנוחה בהשפעת הכוח F=28 NF=28\,\text{N}. כעבור 2 s2\,\text{s} החבל נקרע.

חשבו את הדרך שעברה התיבה מרגע שהחבל נקרע ועד שנעצרה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, מטה), נורמל NN (הרצפה, מעלה), מתיחות T=FT=F (החבל, ימינה), חיכוך סטטי fsf_s (הרצפה, שמאלה).

פועלים על התיבה ארבעה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי הרצפה, אנכית כלפי מעלה.

3. כוח המתיחות TT (שגודלו FF) – מופעל על ידי החבל, אופקית ימינה.

4. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מופעל על ידי הרצפה, אופקית שמאלה: הוא מתנגד לנטייה של התיבה לזוז ימינה.

התיבה במנוחה, ולכן N=mgN=mg ו־fs=Ff_s=F.

סעיף ב

תשובה:

fs=15 Nf_s=15\,\text{N}

התיבה במנוחה, ולכן לפי החוק השני של ניוטון שקול הכוחות האופקי אפס:

F−fs=0  ⇒  fs=F=15 NF-f_s=0\;\Rightarrow\;f_s=F=15\,\text{N}

(החיכוך המרבי האפשרי הוא μsN=0.5⋅40=20 N\mu_sN=0.5\cdot 40=20\,\text{N}, ו־15 N<20 N15\,\text{N}<20\,\text{N} – אכן התיבה נשארת במנוחה.)

טעות נפוצה: לחשב fs=μsN=20 Nf_s=\mu_sN=20\,\text{N} – זה רק הערך המרבי של החיכוך הסטטי. בפועל החיכוך הסטטי שווה לכוח הדרוש לאיזון.

סעיף ג

תשובה:

F=20 NF=20\,\text{N}

התיבה מתחילה לנוע כאשר הכוח המושך מגיע לחיכוך הסטטי המרבי (סף תנועה). מדף הנוסחאות fs≤μsNf_s\le\mu_sN, ו־N=mg=4⋅10=40 NN=mg=4\cdot 10=40\,\text{N}:

Fmin⁡=μsN=0.5⋅40=20 NF_{\min}=\mu_sN=0.5\cdot 40=20\,\text{N}

סעיף ד

תשובה:

a=3 m/s2a=3\,\text{m/s}^2

התיבה נעה, ולכן פועל עליה חיכוך קינטי, מדף הנוסחאות fk=μkNf_k=\mu_kN:

fk=0.4⋅40=16 Nf_k=0.4\cdot 40=16\,\text{N}

לפי החוק השני של ניוטון בציר האופקי:

F−fk=ma  ⇒  a=F−fkm=28−164=3 m/s2F-f_k=ma\;\Rightarrow\;a=\frac{F-f_k}{m}=\frac{28-16}{4}=3\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להשתמש ב־μs\mu_s כשהתיבה כבר נעה.

סעיף ה

תשובה:

4.5 m4.5\,\text{m}

המהירות ברגע שהחבל נקרע – מ־v=v0+atv=v_0+at עם v0=0v_0=0 ו־a=3 m/s2a=3\,\text{m/s}^2 (סעיף ד):

v=3⋅2=6 m/sv=3\cdot 2=6\,\text{m/s}

התאוצה אחרי שהחבל נקרע: הכוח האופקי היחיד הוא החיכוך הקינטי, 16 N16\,\text{N}, נגד התנועה:

a′=−fkm=−164=−4 m/s2a'=-\frac{f_k}{m}=-\frac{16}{4}=-4\,\text{m/s}^2

דרך העצירה – מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v=0v=0:

x−x0=0−622⋅(−4)=4.5 mx-x_0=\frac{0-6^2}{2\cdot(-4)}=4.5\,\text{m}

שאלה 4 · עגלה הנדחפת במעלה מסילה משופעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה קטנה נמצאת על מסילה ישרה וחלקה הנטויה בזווית של 30∘30^\circ לאופק (ראו תרשים). ברגע t=0t=0 מקנים לעגלה מהירות v0v_0 בכיוון מעלה המסילה.

בגרף שלפניכם מתוארת מהירות העגלה כפונקצייה של הזמן במשך השנייה הראשונה של התנועה. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והעגלה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

היעזרו בגרף וחשבו את תאוצת העגלה (גודל וכיוון). הראו שהתוצאה מתאימה למסילה חלקה הנטויה בזווית של 30∘30^\circ.

ב.

חשבו מתי העגלה נעצרת לרגע, ומה המרחק שעברה לאורך המסילה עד רגע זה.

ג.

חשבו את מקום העגלה ברגע t=1 st=1\,\text{s} ביחס לנקודת היציאה, ואת הדרך הכוללת שעברה העגלה עד רגע זה.

ד.

מחליפים את המסילה במסילה מחוספסת בעלת אותה זווית נטייה. מקדם החיכוך הקינטי בין העגלה למסילה הוא μk=0.3\mu_k=0.3.

רשמו את משוואת הכוחות לאורך המסילה וחשבו את גודל תאוצת העגלה כשהיא נעה במעלה המסילה, ואת גודל תאוצתה כשהיא נעה במורד המסילה.

ה.

על המסילה המחוספסת מקנים לעגלה שוב את המהירות v0v_0 במעלה המסילה. העגלה נעצרת לרגע וחוזרת לנקודת היציאה.

קבעו אם זמן העלייה (עד העצירה) ארוך מזמן הירידה (חזרה לנקודת היציאה), קצר ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

a=−5 m/s2a=-5\,\text{m/s}^2, כלומר 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד המסילה; gsin⁡30∘=5 m/s2g\sin 30^\circ=5\,\text{m/s}^2.

מהגרף, בין (0, 3)(0,\,3) ל־(1, −2)(1,\,-2):

a=ΔvΔt=−2−31−0=−5 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{-2-3}{1-0}=-5\,\text{m/s}^2

המהירות ההתחלתית במעלה המסילה חיובית, ולכן הכיוון החיובי הוא במעלה, והתאוצה – 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד המסילה.

על מסילה חלקה פועלים על העגלה הכובד והכוח הנורמלי. הנורמל ניצב למסילה, ולכן לאורך המסילה פועל רק רכיב הכובד mgsin⁡θmg\sin\theta במורד. לפי החוק השני של ניוטון:

mgsin⁡θ=ma  ⇒  a=gsin⁡30∘=10⋅0.5=5 m/s2mg\sin\theta=ma\;\Rightarrow\;a=g\sin 30^\circ=10\cdot 0.5=5\,\text{m/s}^2

בהתאם לגרף ✓.

סעיף ב

תשובה:

t=0.6 st=0.6\,\text{s}; 0.9 m0.9\,\text{m}

העגלה נעצרת כשמהירותה אפס. מ־v=v0+atv=v_0+at:

0=3−5t  ⇒  t=0.6 s0=3-5t\;\Rightarrow\;t=0.6\,\text{s}

(גם בגרף: הקו חוצה את ציר הזמן ב־t=0.6 st=0.6\,\text{s}.)

המרחק עד העצירה, מ־x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2:

x−x0=3⋅0.6+12⋅(−5)⋅0.62=1.8−0.9=0.9 mx-x_0=3\cdot 0.6+\tfrac12\cdot(-5)\cdot 0.6^2=1.8-0.9=0.9\,\text{m}

(או: השטח בין הגרף לציר הזמן עד t=0.6 st=0.6\,\text{s}: 12⋅0.6⋅3=0.9 m\tfrac12\cdot 0.6\cdot 3=0.9\,\text{m}.)

סעיף ג

תשובה:

0.5 m0.5\,\text{m} במעלה נקודת היציאה; דרך כוללת 1.3 m1.3\,\text{m}

ההעתק מ־t=0t=0 עד t=1 st=1\,\text{s}:

x−x0=v0t+12at2=3⋅1+12⋅(−5)⋅12=3−2.5=0.5 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=3\cdot 1+\tfrac12\cdot(-5)\cdot 1^2=3-2.5=0.5\,\text{m}

העגלה נמצאת 0.5 m0.5\,\text{m} במעלה נקודת היציאה.

הדרך: עד t=0.6 st=0.6\,\text{s} עלתה העגלה 0.9 m0.9\,\text{m}. מ־t=0.6 st=0.6\,\text{s} עד t=1 st=1\,\text{s} היא ירדה ממנוחה:

12⋅5⋅0.42=0.4 m\tfrac12\cdot 5\cdot 0.4^2=0.4\,\text{m}

הדרך הכוללת: 0.9+0.4=1.3 m0.9+0.4=1.3\,\text{m}. (בדיקה: 0.9−0.4=0.5 m0.9-0.4=0.5\,\text{m} ✓.)

טעות נפוצה: לזהות את ההעתק עם הדרך – העגלה שינתה כיוון ב־t=0.6 st=0.6\,\text{s}.

סעיף ד

תשובה:

בעלייה ≈7.60 m/s2\approx 7.60\,\text{m/s}^2; בירידה ≈2.40 m/s2\approx 2.40\,\text{m/s}^2 (שתיהן במורד)

בניצב למסילה אין תאוצה: N=mgcos⁡30∘N=mg\cos 30^\circ, ולכן כוח החיכוך הקינטי:

fk=μkN=μkmgcos⁡30∘f_k=\mu_kN=\mu_kmg\cos 30^\circ

בעלייה: רכיב הכובד והחיכוך שניהם במורד:

mgsin⁡30∘+μkmgcos⁡30∘=ma1  ⇒  a1=10⋅0.5+0.3⋅10⋅0.866≈7.60 m/s2mg\sin 30^\circ+\mu_kmg\cos 30^\circ=ma_1\;\Rightarrow\;a_1=10\cdot 0.5+0.3\cdot 10\cdot 0.866\approx 7.60\,\text{m/s}^2

בירידה: רכיב הכובד במורד, החיכוך במעלה:

mgsin⁡30∘−μkmgcos⁡30∘=ma2  ⇒  a2=5−2.60≈2.40 m/s2mg\sin 30^\circ-\mu_kmg\cos 30^\circ=ma_2\;\Rightarrow\;a_2=5-2.60\approx 2.40\,\text{m/s}^2

בשני המקרים התאוצה מכוונת במורד המסילה.

טעות נפוצה: לכתוב fk=μkmgf_k=\mu_kmg – על מישור משופע הכוח הנורמלי הוא mgcos⁡θmg\cos\theta.

סעיף ה

תשובה:

זמן העלייה קצר מזמן הירידה (≈0.39 s\approx 0.39\,\text{s} לעומת ≈0.70 s\approx 0.70\,\text{s}).

קביעה: זמן העלייה קצר יותר.

נימוק: בעלייה ובירידה העגלה עוברת אותו מרחק dd (מנקודת היציאה עד נקודת העצירה ובחזרה). כל אחד מן הקטעים אפשר לתאר כתנועה שוות תאוצה שבה המהירות בקצה אחד אפס, ולכן:

d=12at2  ⇒  t=2dad=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2d}{a}}

מסעיף ד, תאוצת העלייה (7.60 m/s27.60\,\text{m/s}^2) גדולה מתאוצת הירידה (2.40 m/s22.40\,\text{m/s}^2), ולכן לאותו מרחק זמן העלייה קצר יותר.

בדיקה מספרית: t1=37.60≈0.39 st_1=\frac{3}{7.60}\approx 0.39\,\text{s}, d=322⋅7.60≈0.59 md=\frac{3^2}{2\cdot 7.60}\approx 0.59\,\text{m}, t2=2⋅0.592.40≈0.70 st_2=\sqrt{\frac{2\cdot 0.59}{2.40}}\approx 0.70\,\text{s}.

(גם מהירות החזרה לנקודת היציאה, 2⋅2.40⋅0.59≈1.7 m/s\sqrt{2\cdot 2.40\cdot 0.59}\approx 1.7\,\text{m/s}, קטנה מ־3 m/s3\,\text{m/s} – החיכוך הפך חלק מהאנרגייה לחום.)

שאלה 5 · גוף על מישור משופע עם חיכוך: ירידה ועלייהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף קטן שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מונח על מישור משופע שזווית שיפועו 30∘30^\circ (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למישור הוא μk=0.2\mu_k=0.2.

משחררים את הגוף ממנוחה, והוא מחליק במורד המישור.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הגוף בזמן שהוא מחליק במורד המישור. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

חשבו את תאוצת הגוף.

ג.

חשבו את מהירות הגוף לאחר שהחליק מרחק של 1.5 m1.5\,\text{m} לאורך המישור.

ד.

במקרה אחר דוחפים את הגוף מתחתית המישור, כך שהוא מתחיל לנוע במעלה המישור במהירות 4 ms4\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. שימו לב לכיוון כוח החיכוך בתנועה זו.

חשבו את גודל תאוצת הגוף בזמן העלייה, ואת המרחק שהוא עובר לאורך המישור עד שהוא נעצר.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

כוח הכובד mgmg (מטה), הכוח הנורמלי NN (ניצב למישור), חיכוך קינטי fkf_k (במעלה המישור).

על הגוף פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – המישור, ניצב למישור וכלפי חוץ.

3. כוח חיכוך קינטי fk=μkNf_k=\mu_kN – המישור, לאורך המישור במעלה (נגד כיוון התנועה).

סעיף ב

תשובה:

a≈3.27 m/s2a\approx 3.27\,\text{m/s}^2 במורד המישור

בניצב למישור אין תאוצה:

N=mgcos⁡30∘N=mg\cos 30^\circ

לאורך המישור (כיוון חיובי – במורד), לפי ΣF=ma\Sigma F=ma:

mgsin⁡30∘−μkmgcos⁡30∘=ma  ⇒  a=g(sin⁡30∘−μkcos⁡30∘)mg\sin 30^\circ-\mu_kmg\cos 30^\circ=ma\;\Rightarrow\;a=g(\sin 30^\circ-\mu_k\cos 30^\circ)

הצבה:

a=10 (0.5−0.2⋅0.866)=10⋅0.327≈3.27 m/s2a=10\,(0.5-0.2\cdot 0.866)=10\cdot 0.327\approx 3.27\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

v≈3.13 m/sv\approx 3.13\,\text{m/s}

הגוף יוצא ממנוחה ונע בתאוצה קבועה. מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0)

עם v0=0v_0=0:

v=2ad=2⋅3.27⋅1.5≈3.13 m/sv=\sqrt{2ad}=\sqrt{2\cdot 3.27\cdot 1.5}\approx 3.13\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

a≈6.73 m/s2a\approx 6.73\,\text{m/s}^2 (במורד המישור); d≈1.19 md\approx 1.19\,\text{m}

בזמן העלייה הגוף נע במעלה המישור, ולכן כוח החיכוך פועל במורד המישור – באותו כיוון כמו רכיב הכובד. שני הכוחות מאטים את הגוף.

לאורך המישור (כיוון חיובי – במורד):

mgsin⁡30∘+μkmgcos⁡30∘=ma  ⇒  a=g(sin⁡30∘+μkcos⁡30∘)mg\sin 30^\circ+\mu_kmg\cos 30^\circ=ma\;\Rightarrow\;a=g(\sin 30^\circ+\mu_k\cos 30^\circ)
a=10 (0.5+0.173)≈6.73 m/s2a=10\,(0.5+0.173)\approx 6.73\,\text{m/s}^2

התאוצה מכוונת במורד המישור, נגד כיוון התנועה.

המרחק עד העצירה – מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v=0v=0:

d=v022a=422⋅6.73≈1.19 md=\frac{v_0^2}{2a}=\frac{4^2}{2\cdot 6.73}\approx 1.19\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש בתאוצה שחושבה בסעיף ב (3.27 m/s23.27\,\text{m/s}^2) – בעלייה החיכוך מתהפך ומצטרף לרכיב הכובד.

שאלה 6 · תיבה הנמשכת בחיישן כוח: תאוצה, מסה וחיכוך מגרףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמיד מושך תיבה שמסתה MM על פני שולחן אופקי בעזרת חוט המחובר לחיישן כוח, כמתואר בתרשים. החיישן מודד את גודל הכוח האופקי FF שהחוט מפעיל על התיבה, וחיישן תנועה מודד את תאוצת התיבה.

בכל מדידה התלמיד מושך בכוח קבוע אחר, והתיבה מחליקה על פני השולחן. תוצאות המדידות מוצגות בטבלה.

F (N)F\,(\text{N})334455667788
a (ms2)a\,(\frac{\text{m}}{\text{s}^2})0.420.421.171.172.042.042.762.763.633.634.384.38
א.

סרטטו את כל הכוחות הפועלים על התיבה בזמן שהיא מחליקה, וציינו מי מפעיל כל כוח.

ב.

סרטטו גרף של aa כפונקציה של FF, והעבירו את הקו הישר המתאים ביותר לנקודות. חשבו את שיפוע הקו.

ג.

היעזרו בחוק השני של ניוטון והראו כי a=1MF−fkMa=\frac{1}{M}F-\frac{f_k}{M}. היעזרו בשיפוע הגרף וחשבו את מסת התיבה MM.

ד.

מצאו בעזרת הגרף את גודל כוח החיכוך הקינטי הפועל על התיבה. (רמז: מהו הערך של aa בנקודה שבה הקו הישר חותך את ציר FF?)

ה.

חשבו את מקדם החיכוך הקינטי בין התיבה לשולחן.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

MgMg (מטה, כדור הארץ); NN (מעלה, השולחן); FF (אופקי בכיוון התנועה, החוט); fkf_k (אופקי נגד התנועה, השולחן).

על התיבה פועלים ארבעה כוחות:

1. כוח הכובד MgMg – אנכית כלפי מטה; מופעל על ידי כדור הארץ.

2. הכוח הנורמלי NN – אנכית כלפי מעלה; מופעל על ידי השולחן. אין תאוצה אנכית, ולכן N=MgN=Mg.

3. כוח המתיחות FF – אופקי, בכיוון התנועה (ימינה בתרשים); מופעל על ידי החוט.

4. כוח החיכוך הקינטי fkf_k – אופקי, נגד כיוון התנועה (שמאלה); מופעל על ידי השולחן.

סעיף ב

תשובה:

קו ישר שאינו עובר דרך הראשית: a≈0.8F−2a\approx 0.8F-2; שיפוע 0.8 kg−10.8\,\text{kg}^{-1}.

ציר אופקי: FF (00 עד 9 N9\,\text{N}). ציר אנכי: aa (00 עד 5 m/s25\,\text{m/s}^2). הנקודות מסתדרות בקירוב על קו ישר, שאינו עובר דרך הראשית:

F (N)a (m/s²)01234567890.00.51.01.52.02.53.03.54.04.55.0

שיפוע – משתי נקודות על הקו, למשל (3.5 N, 0.8 m/s2)(3.5\,\text{N},\,0.8\,\text{m/s}^2) ו־(8 N, 4.4 m/s2)(8\,\text{N},\,4.4\,\text{m/s}^2):

שיפוע=ΔaΔF=4.4−0.88−3.5=3.64.5=0.8 kg−1\text{שיפוע}=\frac{\Delta a}{\Delta F}=\frac{4.4-0.8}{8-3.5}=\frac{3.6}{4.5}=0.8\,\text{kg}^{-1}

סעיף ג

תשובה:

M=1.25 kgM=1.25\,\text{kg}

בכיוון האופקי (חיובי – כיוון התנועה), לפי ΣF=ma\Sigma F=ma:

F−fk=Ma  ⇒  a=1MF−fkMF-f_k=Ma\;\Rightarrow\;a=\frac{1}{M}F-\frac{f_k}{M}

החיכוך הקינטי fk=μkMgf_k=\mu_kMg אינו תלוי ב־FF, ולכן זו פונקציה קווית של FF ששיפועה 1M\frac{1}{M}.

1M=0.8  ⇒  M=10.8=1.25 kg\frac{1}{M}=0.8\;\Rightarrow\;M=\frac{1}{0.8}=1.25\,\text{kg}

סעיף ד

תשובה:

fk≈2.5 Nf_k\approx 2.5\,\text{N}

בנקודת החיתוך של הקו עם ציר FF מתקיים a=0a=0. לפי הביטוי מסעיף ג:

0=F0M−fkM  ⇒  fk=F00=\frac{F_0}{M}-\frac{f_k}{M}\;\Rightarrow\;f_k=F_0

כלומר כוח החיכוך שווה לערך של FF שבו הקו חותך את הציר. מן הקו: 0=0.8F0−2⇒F0=2.5 N0=0.8F_0-2\Rightarrow F_0=2.5\,\text{N}.

fk≈2.5 Nf_k\approx 2.5\,\text{N}

(בדרך נוספת: ממשוואת הקו, החיתוך עם ציר aa הוא −fkM=−2-\frac{f_k}{M}=-2, ולכן fk=2⋅1.25=2.5 Nf_k=2\cdot 1.25=2.5\,\text{N}.)

טעות נפוצה: להניח שהקו עובר דרך הראשית ולחשב את המסה מיחס בודד Fa\frac{F}{a} של מדידה אחת – בגלל החיכוך היחס Fa\frac{F}{a} אינו קבוע.

סעיף ה

תשובה:

μk=0.2\mu_k=0.2

לפי דף הנוסחאות fk=μkNf_k=\mu_kN, ו־N=MgN=Mg (סעיף א):

μk=fkMg=2.51.25⋅10=0.2\mu_k=\frac{f_k}{Mg}=\frac{2.5}{1.25\cdot 10}=0.2

שאלה 7 · שני ארגזים זה על גבי זה: כוח על התחתון וכוח על העליוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז שמסתו mm מונח על ארגז שמסתו 2m2m, והארגז התחתון מונח על רצפה אופקית. מקדם החיכוך בין הארגז התחתון לרצפה (סטטי וקינטי) הוא μ\mu, ומקדם החיכוך הסטטי בין שני הארגזים הוא 5μ5\mu.

בכל סעיף מגדילים בהדרגה כוח אופקי FF עד שהארגז העליון מתחיל להחליק על התחתון. עד לאותו רגע שני הארגזים נעים יחד על הרצפה.

הביעו את תשובותיכם באמצעות mm, gg ו־μ\mu.

א.

הכוח FF מופעל על הארגז התחתון (ראו תרשים). חשבו את תאוצת הארגזים ואת גודל הכוח FF ברגע שהארגז העליון מתחיל להחליק.

ב.

כעת הכוח FF מופעל על הארגז העליון (ראו תרשים). חשבו את תאוצת הארגזים ואת גודל הכוח FF ברגע שהארגז העליון מתחיל להחליק.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

a=5μga=5\mu g; F=18μmgF=18\mu mg

הארגז העליון. הכוח האופקי היחיד שפועל עליו הוא החיכוך הסטטי מצד הארגז התחתון – הוא זה שמאיץ אותו קדימה. הנורמל עליו N1=mgN_1=mg, ולכן החיכוך הסטטי המרבי 5μmg5\mu mg. התאוצה המרבית שהחיכוך יכול לתת לו:

mamax=5μmg  ⇒  a=5μgma_{max}=5\mu mg\;\Rightarrow\;a=5\mu g

כשהתאוצה המשותפת מגיעה לערך זה, העליון על סף החלקה.

שני הארגזים יחד (החיכוך ביניהם פנימי). הנורמל מהרצפה N2=3mgN_2=3mg, והחיכוך הקינטי מהרצפה μ⋅3mg\mu\cdot3mg נגד התנועה:

F−3μmg=3m⋅5μg  ⇒  F=18μmgF-3\mu mg=3m\cdot5\mu g\;\Rightarrow\;F=18\mu mg

טעות נפוצה: לחשב את החיכוך מהרצפה עם 2mg2mg בלבד. הרצפה תומכת בשני הארגזים, ולכן N2=3mgN_2=3mg.

סעיף ב

תשובה:

a=μga=\mu g; F=6μmgF=6\mu mg

כעת הארגז התחתון מואץ רק בזכות החיכוך שהארגז העליון מפעיל עליו (לפי החוק השלישי של ניוטון – קדימה), ונבלם על ידי החיכוך מהרצפה.

הארגז התחתון ברגע שהעליון על סף החלקה – החיכוך בין הארגזים מרבי, 5μmg5\mu mg:

5μmg−μ⋅3mg=2ma  ⇒  a=2μmg2m=μg5\mu mg-\mu\cdot3mg=2ma\;\Rightarrow\;a=\frac{2\mu mg}{2m}=\mu g

הארגז העליון: פועלים עליו FF קדימה וחיכוך 5μmg5\mu mg אחורה:

F−5μmg=mμg  ⇒  F=6μmgF-5\mu mg=m\mu g\;\Rightarrow\;F=6\mu mg

(בדיקה – שני הארגזים יחד: F−3μmg=3mμgF-3\mu mg=3m\mu g נותן אותה תוצאה.)

טעות נפוצה: לחשוב שהתוצאה זהה לסעיף א. כשהכוח מופעל על העליון, הגוף שהחיכוך בין הארגזים צריך להאיץ הוא התחתון, הכבד יותר, וגם נגדו פועל החיכוך מהרצפה – ולכן התאוצה המרבית קטנה בהרבה.

שאלה 8 · משיכת הגוש העליון בזוג גושים על משטח חלקבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוש שמסתו M=6 kgM=6\,\text{kg} מונח על משטח אופקי חלק, ועליו מונח גוש קטן שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg}. מקדם החיכוך בין שני הגושים (סטטי וקינטי) הוא μ=0.3\mu=0.3. על הגוש העליון פועל כוח אופקי PP (ראו תרשים). המערכת מתחילה ממנוחה.

א.

מהו הכוח PP המרבי שאפשר להפעיל על הגוש העליון כך ששני הגושים ינועו יחד?

ב.

מגדילים את הכוח PP לערך כפול מזה שמצאתם בסעיף א. מהי תאוצת כל גוש?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Pmax=8 NP_{max}=8\,\text{N}

הגוש התחתון מואץ רק בזכות החיכוך שהגוש העליון מפעיל עליו (המשטח חלק). החיכוך הסטטי המרבי ביניהם:

fmax=μmg=0.3⋅2⋅10=6 Nf_{max}=\mu mg=0.3\cdot2\cdot10=6\,\text{N}

ולכן התאוצה המרבית של התחתון:

amax=fmaxM=66=1 m/s2a_{max}=\frac{f_{max}}{M}=\frac{6}{6}=1\,\text{m/s}^2

כששני הגושים נעים יחד בתאוצה זו (החיכוך ביניהם פנימי):

Pmax=(m+M)amax=8⋅1=8 NP_{max}=(m+M)a_{max}=8\cdot1=8\,\text{N}

טעות נפוצה: לחשב Pmax=μmg=6 NP_{max}=\mu mg=6\,\text{N}. זה החיכוך המרבי, אבל PP צריך גם להאיץ את הגוש העליון עצמו.

סעיף ב

תשובה:

עליון: 5 m/s25\,\text{m/s}^2; תחתון: 1 m/s21\,\text{m/s}^2

P=16 N>8 NP=16\,\text{N}>8\,\text{N}, ולכן הגוש העליון מחליק על התחתון, וביניהם פועל חיכוך קינטי μmg=6 N\mu mg=6\,\text{N} – על העליון אחורה ועל התחתון קדימה (חוק שלישי).

עליון:

am=P−μmgm=16−62=5 m/s2a_m=\frac{P-\mu mg}{m}=\frac{16-6}{2}=5\,\text{m/s}^2

תחתון:

aM=μmgM=66=1 m/s2a_M=\frac{\mu mg}{M}=\frac{6}{6}=1\,\text{m/s}^2

שימו לב: תאוצת התחתון אינה גדלה כשמגדילים את PP – החיכוך הקינטי אינו תלוי בכוח המושך.

שאלה 9 · קופסה קשורה לקיר מונחת על ארגז נע: מקדם חיכוך ומתיחות אפסבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז A שמסתו mA=4 kgm_A=4\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי. על הארגז מונחת קופסה C שמסתה mC=2 kgm_C=2\,\text{kg}, והיא קשורה בחבל אופקי לקיר שמשמאל לשולחן. הארגז A קשור בחבל אופקי שעובר דרך גלגלת בקצה הימני של השולחן, ובקצהו השני תלויה משקולת B שמסתה mB=2.4 kgm_B=2.4\,\text{kg} (ראו תרשים).

המשטח שבין הקופסה C לארגז A חלק (החיכוך ביניהם זניח). החבלים והגלגלת חסרי מסה, ואין חיכוך בגלגלת.

המערכת נעה כך שהארגז A מחליק ימינה מתחת לקופסה C במהירות קבועה, והקופסה C נשארת במקומה.

א.

חשבו את מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז A לשולחן.

ב.

מה המתיחות בחבל שקושר את הקופסה C לקיר? נמקו.

ג.

בשלב מסוים הקופסה C נופלת מהארגז A. חשבו את התאוצה של A ושל B מעתה.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

μk=0.4\mu_k=0.4

המשקולת B: נעה במהירות קבועה, ולכן T=mBg=24 NT=m_Bg=24\,\text{N}.

הארגז A – ציר אנכי: הקופסה C מונחת עליו ולוחצת עליו בכוח השווה למשקלה (הקופסה אינה מאיצה אנכית), ולכן השולחן מפעיל על A נורמל:

N=(mA+mC)g=(4+2)⋅10=60 NN=(m_A+m_C)g=(4+2)\cdot10=60\,\text{N}

הארגז A – ציר אופקי: מהירות קבועה, ולכן הכוח השקול אפס. בין A ל־C אין חיכוך, ולכן הכוחות האופקיים על A הם רק מתיחות החבל ימינה וחיכוך השולחן שמאלה:

fk=T=24 N  ⇒  μk=fkN=2460=0.4f_k=T=24\,\text{N}\;\Rightarrow\;\mu_k=\frac{f_k}{N}=\frac{24}{60}=0.4

טעות נפוצה: לחשב את הנורמל רק ממשקל A. הקופסה C לוחצת על A, ולכן גם משקלה נכנס לנורמל.

סעיף ב

תשובה:

TC=0T_C=0

הקופסה C במנוחה, ולכן הכוח השקול עליה אפס. בציר האופקי יכולים לפעול עליה רק שני כוחות: מתיחות החבל שקושר אותה לקיר, וחיכוך מצד הארגז A. המשטח בין A ל־C חלק, ולכן אין חיכוך, ו־A המחליק מתחתיה אינו גורר אותה. הכוח האופקי היחיד שנותר הוא המתיחות, ולכן היא חייבת להיות אפס:

TC=0T_C=0

החבל אמנם מחזיק את הקופסה במקום, אבל הוא אינו מתוח.

סעיף ג

תשובה:

a=1.25 m/s2a=1.25\,\text{m/s}^2

בלי הקופסה הנורמל על A קטן: N=mAg=40 NN=m_Ag=40\,\text{N}, והחיכוך הקינטי:

fk=μkN=0.4⋅40=16 Nf_k=\mu_kN=0.4\cdot40=16\,\text{N}

משקל B (24 N24\,\text{N}) גדול מהחיכוך, ולכן המערכת מאיצה. החוק השני לכל גוף (חיובי בכיוון התנועה):

A:  T−fk=mAaB:  mBg−T=mBaA:\;T-f_k=m_Aa\qquad B:\;m_Bg-T=m_Ba

חיבור:

a=mBg−fkmA+mB=24−164+2.4=86.4=1.25 m/s2a=\frac{m_Bg-f_k}{m_A+m_B}=\frac{24-16}{4+2.4}=\frac{8}{6.4}=1.25\,\text{m/s}^2

שאלה 10 · גרירת ארגז שעליו ארגז נוסף בשלושה סידוריםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז A שמשקלו 40 N40\,\text{N} מונח על ארגז B שמשקלו 80 N80\,\text{N}, ו־B מונח על רצפה אופקית. מקדם החיכוך הקינטי בין A ל־B, וגם בין B לרצפה, הוא μk=0.25\mu_k=0.25.

מושכים את B בכוח אופקי PP (שמאלה, כמו בתרשימים). בסעיפים א–ג הארגז B נע במהירות קבועה.

א.

A נע יחד עם B, בלי להחליק עליו (תרשים (1)). חשבו את PP.

ב.

A קשור בחבל אופקי לקיר ונשאר במנוחה, ו־B מחליק מתחתיו (תרשים (2)). חשבו את PP.

ג.

A ו־B קשורים לשני קצותיו של חבל אחד, שעובר דרך גלגלת המחוברת לקיר (תרשים (3)). הגלגלת והחבל חסרי מסה, ואין חיכוך בגלגלת. חשבו את PP.

ד.

חוזרים לסידור של תרשים (1). מקדם החיכוך הסטטי בין A ל־B הוא μs=0.4\mu_s=0.4. מגדילים את PP, ו־B מאיץ.

מה הגודל הגדול ביותר של PP שבעבורו A עדיין נע יחד עם B, בלי להחליק?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

P=30 NP=30\,\text{N}

שני הארגזים נעים יחד במהירות קבועה, ולכן אפשר להתייחס אליהם כגוף אחד. הכוח השקול על A אפס, ולכן אין חיכוך בין A ל־B.

הנורמל של הרצפה על B: N=40+80=120 NN=40+80=120\,\text{N}, והחיכוך הקינטי של הרצפה:

P=fk=μkN=0.25⋅120=30 NP=f_k=\mu_kN=0.25\cdot120=30\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

P=40 NP=40\,\text{N}

כעת B מחליק ביחס ל־A וגם ביחס לרצפה, ושני משטחי המגע מפעילים עליו חיכוך קינטי, ימינה (נגד תנועתו):

•מצד A: f1=μk⋅40=10 Nf_1=\mu_k\cdot40=10\,\text{N} (הנורמל בין A ל־B שווה למשקל A);

•מצד הרצפה: f2=μk⋅120=30 Nf_2=\mu_k\cdot120=30\,\text{N} (הרצפה נושאת את שני הארגזים).

מהירות קבועה:

P=f1+f2=10+30=40 NP=f_1+f_2=10+30=40\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

P=50 NP=50\,\text{N}

כש־B נע שמאלה, החבל מושך את A ימינה באותה מהירות; שניהם נעים במהירות קבועה.

A: נע ימינה ביחס ל־B, ולכן החיכוך מצד B עליו שמאלה, 10 N10\,\text{N}. מהירות קבועה:

T=10 NT=10\,\text{N}

B: פועלים עליו ימינה (נגד תנועתו): חיכוך מצד A (10 N10\,\text{N}, לפי החוק השלישי), חיכוך מצד הרצפה (30 N30\,\text{N}) ומתיחות החבל (10 N10\,\text{N}). לכן:

P=10+30+10=50 NP=10+30+10=50\,\text{N}

טעות נפוצה: לשכוח את מתיחות החבל שמושכת גם את B, או לשכוח שהחיכוך בין A ל־B פועל על שני הארגזים.

סעיף ד

תשובה:

Pmax⁡=78 NP_{\max}=78\,\text{N}

הכוח היחיד שמאיץ את A בציר האופקי הוא החיכוך הסטטי מצד B. לכן התאוצה המרבית של A:

fs≤μsmAg  ⇒  amax⁡=μsg=0.4⋅10=4 m/s2f_s\le\mu_sm_Ag\;\Rightarrow\;a_{\max}=\mu_sg=0.4\cdot10=4\,\text{m/s}^2

מסות הארגזים: mA=4 kgm_A=4\,\text{kg}, mB=8 kgm_B=8\,\text{kg}. שני הארגזים יחד (גוף אחד של 12 kg12\,\text{kg}), עם החיכוך הקינטי של הרצפה (30 N30\,\text{N}):

Pmax⁡−30=12⋅4  ⇒  Pmax⁡=78 NP_{\max}-30=12\cdot4\;\Rightarrow\;P_{\max}=78\,\text{N}

שאלה 11 · גוש על שולחן ומשקולת תלויה: מסה מזערית שמונעת תנועהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בניסוי במעבדה גוש עץ A שמסתו mA=3 kgm_A=3\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי. הגוש קשור בחוט אופקי שעובר דרך גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט תלוי מתלה משקולות B שמסתו mB=2 kgm_B=2\,\text{kg}. על הגוש A מניחים משקולת C (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הסטטי בין A לשולחן הוא μs=0.4\mu_s=0.4, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk=0.25\mu_k=0.25. החוט והגלגלת חסרי מסה, ואין חיכוך בגלגלת.

א.

מה המסה הקטנה ביותר של המשקולת C שבעבורה הגוש A לא יזוז?

ב.

מרימים בבת אחת את המשקולת C מהגוש. חשבו את התאוצה של A.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

mC,min⁡=2 kgm_{C,\min}=2\,\text{kg}

B במנוחה: T=mBg=20 NT=m_Bg=20\,\text{N}.

A במנוחה: החיכוך הסטטי מאזן את המתיחות: fs=T=20 Nf_s=T=20\,\text{N}. הנורמל על A כולל את משקל C שמונחת עליו: N=(mA+mC)gN=(m_A+m_C)g.

תנאי המנוחה fs≤μsNf_s\le\mu_sN:

20≤0.4⋅(3+mC)⋅10  ⇒  3+mC≥5  ⇒  mC≥2 kg20\le0.4\cdot(3+m_C)\cdot10\;\Rightarrow\;3+m_C\ge5\;\Rightarrow\;m_C\ge2\,\text{kg}

המשקולת C אינה משנה את הכוח שמושך את A; היא מגדילה את הנורמל, ולכן את החיכוך הסטטי המרבי.

סעיף ב

תשובה:

a=2.5 m/s2a=2.5\,\text{m/s}^2

בלי C: N=mAg=30 NN=m_Ag=30\,\text{N}, והחיכוך הסטטי המרבי μsN=12 N\mu_sN=12\,\text{N} קטן מ־20 N20\,\text{N}, ולכן המערכת מתחילה לנוע. בזמן התנועה החיכוך קינטי:

fk=μkN=0.25⋅30=7.5 Nf_k=\mu_kN=0.25\cdot30=7.5\,\text{N}

החוק השני לכל גוף: T−fk=mAaT-f_k=m_Aa ו־mBg−T=mBam_Bg-T=m_Ba. חיבור:

a=mBg−fkmA+mB=20−7.53+2=2.5 m/s2a=\frac{m_Bg-f_k}{m_A+m_B}=\frac{20-7.5}{3+2}=2.5\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: לחשב את התאוצה עם μs\mu_s. ברגע שהגוש מחליק, החיכוך הוא קינטי.

שאלה 12 · ארגז ספרים על רצפה: חיכוך סטטי, כוח מרבי ותנועהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז ספרים שמסתו m=8 kgm=8\,\text{kg} מונח על רצפה אופקית. מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז לרצפה הוא μs=0.45\mu_s=0.45, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk=0.3\mu_k=0.3.

על הארגז אפשר להפעיל כוח אופקי FF ימינה (ראו תרשים).

א.

בחרו מערכת צירים, וסרטטו את הכוחות הפועלים על הארגז כאשר F=0F=0. מהו גודל כוח החיכוך במקרה זה?

ב.

מפעילים על הארגז כוח F=20 NF=20\,\text{N}. האם הארגז זז? מהו גודל כוח החיכוך ומה כיוונו?

ג.

מהו הכוח FF הגדול ביותר שבעבורו הארגז עדיין נשאר במנוחה?

ד.

מגדילים מעט את הכוח מעבר לערך שמצאתם בסעיף ג, והארגז מתחיל לנוע. מיד לאחר מכן מחזירים את הכוח לערך שמצאתם בסעיף ג ומשאירים אותו קבוע.

מה תאוצת הארגז בזמן התנועה?

ה.

חשבו את המרחק שהארגז עובר 4 s4\,\text{s} אחרי שהתחיל לנוע. (הניחו שהתנועה מתחילה ממנוחה ושהתאוצה כל הזמן היא זו שבסעיף ד.)

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

ציר xx ימינה, ציר yy מעלה. רק mg=80 Nmg=80\,\text{N} מטה ו־N=80 NN=80\,\text{N} מעלה; כוח החיכוך אפס.

נבחר ציר xx אופקי ימינה (בכיוון FF) וציר yy אנכי מעלה.

כאשר F=0F=0 פועלים על הארגז רק:

- כוח הכובד mg=8⋅10=80 Nmg=8\cdot10=80\,\text{N} כלפי מטה;

- הכוח הנורמלי NN כלפי מעלה. בציר yy אין תאוצה, ולכן N=mg=80 NN=mg=80\,\text{N}.

חיכוך אין. כוח חיכוך סטטי מופיע רק כשמשהו "מנסה" להזיז את הגוף לאורך המשטח. כשאין שום כוח אופקי אחר, ובציר xx הארגז במנוחה, ΣFx=fs=0\Sigma F_x=f_s=0.

טעות נפוצה: לכתוב fs=μsN=36 Nf_s=\mu_sN=36\,\text{N} – זה רק הערך המרבי האפשרי של החיכוך הסטטי, לא הערך שלו בפועל.

סעיף ב

תשובה:

לא זז; fs=20 Nf_s=20\,\text{N} שמאלה.

החיכוך הסטטי המרבי (מדף הנוסחאות, fs≤μsNf_s\le\mu_sN):

fs,max⁡=μsN=0.45⋅80=36 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.45\cdot80=36\,\text{N}

F=20 NF=20\,\text{N} קטן מ־36 N36\,\text{N}, ולכן החיכוך הסטטי מסוגל לאזן אותו והארגז נשאר במנוחה.

במנוחה ΣFx=0\Sigma F_x=0:

F−fs=0  ⇒  fs=20 NF-f_s=0\;\Rightarrow\;f_s=20\,\text{N}

כיוונו שמאלה – מנוגד לכיוון הנטייה לנוע.

סעיף ג

תשובה:

Fmax⁡=36 NF_{\max}=36\,\text{N}

הארגז נשאר במנוחה כל עוד החיכוך הסטטי הדרוש לאיזון (fs=Ff_s=F) אינו עולה על הערך המרבי:

F≤μsN=0.45⋅80=36 NF\le\mu_sN=0.45\cdot80=36\,\text{N}

לכן Fmax⁡=36 NF_{\max}=36\,\text{N}.

סעיף ד

תשובה:

a=1.5 m/s2a=1.5\,\text{m/s}^2 ימינה.

ברגע שהארגז מחליק, החיכוך הוא קינטי:

fk=μkN=0.3⋅80=24 Nf_k=\mu_kN=0.3\cdot80=24\,\text{N}

שמאלה (נגד כיוון התנועה).

החוק השני של ניוטון בציר xx:

F−fk=ma  ⇒  a=36−248=1.5 m/s2F-f_k=ma\;\Rightarrow\;a=\frac{36-24}{8}=1.5\,\text{m/s}^2

כלומר: כדי להתחיל להזיז את הארגז צריך יותר מ־36 N36\,\text{N}, אבל אחרי שהוא זז, אותו כוח כבר גדול מהחיכוך (הקינטי קטן מהסטטי המרבי), והארגז מאיץ.

סעיף ה

תשובה:

Δx=12 m\Delta x=12\,\text{m}

תנועה שוות תאוצה ממנוחה:

Δx=v0t+12at2=0+12⋅1.5⋅42=12 m\Delta x=v_0t+\tfrac12at^2=0+\tfrac12\cdot1.5\cdot4^2=12\,\text{m}

שאלה 13 · ספוג הנדחף במוט לאורך התקרהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פועל מנקה תקרה בעזרת גוש ספוג שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg}. הוא דוחף את הגוש בעזרת מוט בכוח FF שכיוונו יוצר זווית של 37∘37^\circ עם האנך (ראו תרשים; sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8). הגוש צמוד לתקרה האופקית ומחליק לאורכה.

מקדם החיכוך (הסטטי והקינטי) בין הגוש לתקרה הוא μ=0.5\mu=0.5.

א.

פרטו את הכוחות הפועלים על הגוש, ובטאו את הכוח הנורמלי שהתקרה מפעילה על הגוש כפונקציה של FF.

ב.

מהו הכוח FF המזערי שעבורו הגוש נשאר צמוד לתקרה?

ג.

בטאו את תאוצת הגוש כפונקציה של FF (עבור F≥25 NF\ge25\,\text{N}), והראו שהגוש אכן מחליק לכל FF כזה.

ד.

חשבו את FF שעבורו תאוצת הגוש היא 9 m/s29\,\text{m/s}^2, ואת הכוח הנורמלי במצב זה.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

כובד (מטה), FF, נורמל מהתקרה (כלפי מטה), חיכוך (נגד התנועה); N=0.8F−20N=0.8F-20 (ב־N\text{N})

על הגוש פועלים:

•כוח הכובד mg=20 Nmg=20\,\text{N}, כלפי מטה;

•הכוח FF: רכיב אנכי Fcos⁡37∘=0.8FF\cos37^\circ=0.8F כלפי מעלה ורכיב אופקי Fsin⁡37∘=0.6FF\sin37^\circ=0.6F;

•הכוח הנורמלי מהתקרה – ניצב לתקרה, כלומר כלפי מטה (התקרה דוחפת את הגוש ממנה);

•כוח החיכוך – לאורך התקרה, נגד כיוון התנועה.

בציר האנכי אין תאוצה:

Fcos⁡37∘−mg−N=0  ⇒  N=0.8F−20F\cos37^\circ-mg-N=0\;\Rightarrow\;N=0.8F-20

טעות נפוצה: לכוון את הנורמל כלפי מעלה מתוך הרגל של "גוף על שולחן". הנורמל תמיד מכוון מהמשטח אל הגוף.

סעיף ב

תשובה:

F=25 NF=25\,\text{N}

הגוש צמוד לתקרה כל עוד הכוח הנורמלי אינו שלילי:

N=0.8F−20≥0  ⇒  F≥25 NN=0.8F-20\ge 0\;\Rightarrow\;F\ge 25\,\text{N}

עבור F<25 NF<25\,\text{N} הרכיב האנכי של FF קטן מכוח הכובד, והגוש נופל מהתקרה.

סעיף ג

תשובה:

a=0.1F+5a=0.1F+5 (ב־m/s2\text{m/s}^2)

האם הגוש מחליק? הרכיב האופקי של FF הוא 0.6F0.6F, והחיכוך הסטטי המרבי הוא

μN=0.5(0.8F−20)=0.4F−10\mu N=0.5(0.8F-20)=0.4F-10

לכל FF מתקיים 0.6F>0.4F−100.6F>0.4F-10, ולכן החיכוך הסטטי לא יכול להחזיק את הגוש והוא מחליק.

התאוצה: בזמן ההחלקה פועל חיכוך קינטי fk=μNf_k=\mu N נגד התנועה. החוק השני של ניוטון בציר האופקי:

Fsin⁡37∘−μN=maF\sin37^\circ-\mu N=ma
a=0.6F−0.5(0.8F−20)2=0.2F+102=0.1F+5a=\frac{0.6F-0.5(0.8F-20)}{2}=\frac{0.2F+10}{2}=0.1F+5

סעיף ד

תשובה:

F=40 NF=40\,\text{N}, N=12 NN=12\,\text{N}

0.1F+5=9  ⇒  F=40 N0.1F+5=9\;\Rightarrow\;F=40\,\text{N}
N=0.8⋅40−20=12 NN=0.8\cdot 40-20=12\,\text{N}

בדיקה: fk=0.5⋅12=6 Nf_k=0.5\cdot 12=6\,\text{N}, והרכיב האופקי 0.6⋅40=24 N0.6\cdot 40=24\,\text{N}:

a=24−62=9 m/s2  ✓a=\frac{24-6}{2}=9\,\text{m/s}^2\;\checkmark

שאלה 14 · ארגז על משטח המטען של טנדר: האצה ובלימהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז שמסתו m=40 kgm=40\,\text{kg} מונח על משטח המטען האופקי של טנדר, במרחק d=1.5 md=1.5\,\text{m} מהדופן הקדמית של המשטח (ראו תרשים). הארגז אינו קשור.

מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז למשטח הוא μs=0.4\mu_s=0.4, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk=0.3\mu_k=0.3.

הטנדר נוסע לאורך כביש אופקי ישר, והתנגדות האוויר הפועלת על הארגז זניחה.

א.

הטנדר מתחיל לנסוע ממנוחה קדימה בתאוצה קבועה שגודלה 2 m/s22\,\text{m/s}^2. הראו שהארגז אינו מחליק על המשטח, ומצאו את גודל כוח החיכוך הפועל עליו ואת כיוונו.

ב.

מהי התאוצה הגדולה ביותר שבה יכול הטנדר להאיץ בלי שהארגז יחליק?

ג.

בהמשך הטנדר נוסע במהירות 15 m/s15\,\text{m/s}, והנהג בולם בפתאומיות: הטנדר מאט בתאוצה קבועה שגודלה 6 m/s26\,\text{m/s}^2.

הסבירו מדוע הארגז מחליק על המשטח, וחשבו את גודל התאוצה של הארגז ביחס לכביש ואת כיוונה.

ד.

הארגז מתחיל להחליק ברגע תחילת הבלימה. בטאו את מהירות הטנדר ואת מהירות הארגז ביחס לכביש כפונקציה של הזמן מתחילת הבלימה, ומצאו כעבור כמה זמן הארגז פוגע בדופן הקדמית של המשטח. מהן מהירויות הטנדר והארגז ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

הארגז אינו מחליק; fs=80 Nf_s=80\,\text{N} קדימה (בכיוון התאוצה).

כל עוד הארגז אינו מחליק, הוא נע יחד עם הטנדר ותאוצתו a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2 קדימה.

על הארגז פועלים: כוח הכובד mg=400 Nmg=400\,\text{N} מטה, הכוח הנורמלי NN מעלה, וכוח החיכוך הסטטי fsf_s לאורך המשטח. בציר האנכי אין תאוצה, ולכן N=mg=400 NN=mg=400\,\text{N}.

הכוח האופקי היחיד הוא החיכוך, ולכן הוא שמאיץ את הארגז קדימה:

fs=ma=40⋅2=80 Nf_s=ma=40\cdot2=80\,\text{N}

החיכוך הסטטי המרבי (מדף הנוסחאות, fs≤μsNf_s\le\mu_sN):

fs,max⁡=μsN=0.4⋅400=160 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.4\cdot400=160\,\text{N}

80 N<160 N80\,\text{N}<160\,\text{N}, ולכן החיכוך הסטטי מסוגל לספק את הכוח הדרוש והארגז אינו מחליק. כיוון החיכוך קדימה, בכיוון התאוצה.

טעות נפוצה: לחשוב שכוח חיכוך תמיד מנוגד לכיוון התנועה. החיכוך מתנגד לתנועה היחסית בין המשטחים: בלעדיו הארגז היה נשאר מאחור ביחס למשטח, ולכן החיכוך פועל עליו קדימה.

סעיף ב

תשובה:

amax⁡=4 m/s2a_{\max}=4\,\text{m/s}^2

הארגז נשאר צמוד למשטח כל עוד החיכוך הסטטי הדרוש, mama, אינו עולה על μsN=μsmg\mu_sN=\mu_smg:

ma≤μsmg  ⇒  a≤μsg=0.4⋅10=4 m/s2ma\le\mu_smg\;\Rightarrow\;a\le\mu_sg=0.4\cdot10=4\,\text{m/s}^2

לכן amax⁡=4 m/s2a_{\max}=4\,\text{m/s}^2. שימו לב שהתוצאה אינה תלויה במסת הארגז.

סעיף ג

תשובה:

החיכוך הסטטי יכול לספק לכל היותר 160 N160\,\text{N}, ואילו כדי להאט יחד עם הטנדר דרושים 240 N240\,\text{N}. תאוצת הארגז: 3 m/s23\,\text{m/s}^2 אחורה (הארגז מאט).

כדי שהארגז יאט יחד עם הטנדר, החיכוך היה צריך להפעיל עליו כוח אחורה שגודלו

ma=40⋅6=240 Nma=40\cdot6=240\,\text{N}

אבל החיכוך הסטטי המרבי הוא רק 160 N160\,\text{N} (סעיף א). לכן הארגז אינו מצליח להאט מהר כמו הטנדר, ומחליק קדימה ביחס למשטח.

כשהארגז מחליק, פועל עליו חיכוך קינטי, בכיוון מנוגד לתנועה היחסית, כלומר אחורה:

fk=μkN=0.3⋅400=120 Nf_k=\mu_kN=0.3\cdot400=120\,\text{N}

החוק השני של ניוטון:

a=fkm=12040=3 m/s2a=\frac{f_k}{m}=\frac{120}{40}=3\,\text{m/s}^2

כיוון התאוצה אחורה: הארגז מאט, אבל לאט יותר מהטנדר.

טעות נפוצה: לחשוב שכוח כלשהו "זורק" את הארגז קדימה. אין על הארגז שום כוח קדימה; הוא ממשיך בתנועתו ומאט פחות מהטנדר, ולכן מתקדם ביחס למשטח.

סעיף ד

תשובה:

vtruck=15−6tv_{\text{truck}}=15-6t, vbox=15−3tv_{\text{box}}=15-3t (ביחידות SI). הפגיעה כעבור t=1 st=1\,\text{s}; ברגע זה vtruck=9 m/sv_{\text{truck}}=9\,\text{m/s} ו־vbox=12 m/sv_{\text{box}}=12\,\text{m/s}.

נבחר כיוון חיובי קדימה ונמדוד את הזמן מתחילת הבלימה. מ־v=v0+atv=v_0+at:

vtruck=15−6t,vbox=15−3tv_{\text{truck}}=15-6t,\qquad v_{\text{box}}=15-3t

המקומות (מהנקודה שבה החלה הבלימה), לפי x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2:

xtruck=15t−3t2,xbox=15t−1.5t2x_{\text{truck}}=15t-3t^2,\qquad x_{\text{box}}=15t-1.5t^2

הארגז מתקדם ביחס למשטח בהפרש המקומות:

xbox−xtruck=1.5t2x_{\text{box}}-x_{\text{truck}}=1.5t^2

הוא פוגע בדופן כשההפרש שווה ל־d=1.5 md=1.5\,\text{m}:

1.5t2=1.5  ⇒  t=1 s1.5t^2=1.5\;\Rightarrow\;t=1\,\text{s}

יש לבדוק שהטנדר עדיין נוסע ברגע זה: הוא נעצר אחרי 15/6=2.5 s15/6=2.5\,\text{s}, ולכן אכן עדיין בתנועה.

ברגע הפגיעה:

vtruck=15−6⋅1=9 m/s,vbox=15−3⋅1=12 m/sv_{\text{truck}}=15-6\cdot1=9\,\text{m/s},\qquad v_{\text{box}}=15-3\cdot1=12\,\text{m/s}

הארגז פוגע בדופן במהירות של 3 m/s3\,\text{m/s} ביחס לטנדר.

שאלה 15 · תיבה על משטח מטען מוטה של משאיתבאורך בגרות · ברמת בגרות

משאית רמסע (טיפר) עומדת על כביש אופקי. משטח המטען שלה מסתובב סביב ציר בקצהו האחורי, וזווית ההטיה שלו α\alpha ביחס לאופק ניתנת לשינוי.

על המשטח מונחת תיבה קטנה שמסתה mm, במרחק dd מהקצה האחורי של המשטח (ראו תרשים).

כאשר זווית ההטיה היא α0\alpha_0 התיבה נמצאת במנוחה.

מקדם החיכוך הסטטי בין התיבה למשטח הוא μs\mu_s, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk\mu_k.

א.

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על התיבה כאשר זווית ההטיה היא α0\alpha_0. ליד כל כוח רשמו את שמו וציינו מי מפעיל אותו.

ב.

הנהג מנמיך מעט את משטח המטען, לזווית α1\alpha_1 המקיימת α1<α0\alpha_1<\alpha_0.

קבעו אם לאחר ההנמכה גודלו של כוח החיכוך שהמשטח מפעיל על התיבה גדל, קטן או לא השתנה. נמקו את קביעתכם.

ג.

הגדילו את זווית ההטיה של המשטח לזווית α2\alpha_2, שבה התיבה נמצאת על סף תנועה.

(1)

רשמו את שתי המשוואות של הכוחות הפועלים על התיבה במצב של סף תנועה.

(2)

בטאו את מקדם החיכוך הסטטי μs\mu_s באמצעות הזווית α2\alpha_2.

ד.

הגדילו שוב את זווית ההטיה, לזווית α3\alpha_3 שבה התיבה מחליקה במורד המשטח.

נתון: μk=0.3\mu_k=0.3, α3=25∘\alpha_3=25^\circ, d=2.4 md=2.4\,\text{m}

חשבו את גודל מהירות התיבה ברגע שהיא מגיעה לקצה האחורי של המשטח.

ה.

כשזווית ההטיה היא α3\alpha_3, פועל מעניק לתיבה מהירות התחלתית במעלה המשטח (לכיוון תא הנהג), והיא עולה, נעצרת ומחליקה בחזרה.

בתרשימים 1–3 שלפניכם מוצגים גרפים איכותיים של מהירות התיבה, vv, כפונקציה של הזמן, tt (הכיוון החיובי – במעלה המשטח).

קבעו מהו התרשים שמתאר נכון את מהירות התיבה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

שלושה כוחות: כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, אנכית מטה), הכוח הנורמלי NN (המשטח, ניצב למשטח כלפי מעלה), כוח חיכוך סטטי fsf_s (המשטח, לאורך המשטח כלפי מעלה – לכיוון תא הנהג).

התיבה במנוחה על המשטח המוטה, ופועלים עליה שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המשטח, ניצב למשטח וכלפי חוץ ממנו (בזווית α0\alpha_0 לאנך).

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מופעל על ידי המשטח, מקביל למשטח וכיוונו במעלה המשטח (לכיוון תא הנהג). הוא מונע מהתיבה להחליק לעבר הקצה האחורי.

התיבה במנוחה, ולכן שקול שלושת הכוחות הוא אפס.

טעות נפוצה: לסמן "כוח במורד המשטח" ככוח נוסף – זהו רכיב של כוח הכובד, לא כוח נפרד.

סעיף ב

תשובה:

כוח החיכוך קטן (fs=mgsin⁡α1<mgsin⁡α0f_s=mg\sin\alpha_1<mg\sin\alpha_0).

קביעה: כוח החיכוך קטן.

נימוק: התיבה הייתה במנוחה בזווית α0\alpha_0, כלומר tan⁡α0≤μs\tan\alpha_0\le\mu_s. בזווית קטנה יותר tan⁡α1<tan⁡α0≤μs\tan\alpha_1<\tan\alpha_0\le\mu_s, ולכן גם בזווית α1\alpha_1 התיבה נשארת במנוחה.

במנוחה שקול הכוחות לאורך המשטח הוא אפס, ולכן החיכוך הסטטי שווה בדיוק לרכיב הכובד במורד המשטח:

fs=mgsin⁡αf_s=mg\sin\alpha

כאשר הזווית קטנה מ־α0\alpha_0 ל־α1\alpha_1, sin⁡α\sin\alpha קטן – ולכן גם כוח החיכוך קטן:

fs,1=mgsin⁡α1<mgsin⁡α0=fs,0f_{s,1}=mg\sin\alpha_1<mg\sin\alpha_0=f_{s,0}

טעות נפוצה: לחשב את החיכוך לפי μsN=μsmgcos⁡α\mu_sN=\mu_smg\cos\alpha ולהסיק שהוא גדל (כי cos⁡α\cos\alpha גדל) – μsN\mu_sN הוא רק הערך המרבי האפשרי של החיכוך הסטטי; החיכוך בפועל שווה לכוח הדרוש לאיזון. (מה שגדל בהנמכה הוא הכוח הנורמלי והחיכוך המרבי.)

סעיף ג(1)

תשובה:

mgsin⁡α2=μsNmg\sin\alpha_2=\mu_sN (לאורך המשטח); N=mgcos⁡α2N=mg\cos\alpha_2 (ניצב למשטח).

בסף תנועה התיבה עדיין במנוחה (שקול הכוחות אפס), והחיכוך הסטטי הגיע לערכו המרבי fs=μsNf_s=\mu_sN.

בוחרים ציר מקביל למשטח וציר ניצב לו.

בכיוון המקביל למשטח:

mgsin⁡α2=μsNmg\sin\alpha_2=\mu_sN

בכיוון הניצב למשטח:

N=mgcos⁡α2N=mg\cos\alpha_2

סעיף ג(2)

תשובה:

μs=tan⁡α2\mu_s=\tan\alpha_2

מציבים את המשוואה השנייה בראשונה:

mgsin⁡α2=μs mgcos⁡α2mg\sin\alpha_2=\mu_s\,mg\cos\alpha_2

מצמצמים mgmg ומחלקים ב־cos⁡α2\cos\alpha_2:

μs=sin⁡α2cos⁡α2=tan⁡α2\mu_s=\frac{\sin\alpha_2}{\cos\alpha_2}=\tan\alpha_2

כך אפשר למדוד מקדם חיכוך סטטי: מגדילים את הזווית בהדרגה ומודדים את הזווית שבה הגוף מתחיל להחליק.

טעות נפוצה: לכתוב μk=tan⁡α2\mu_k=\tan\alpha_2 – בסף התנועה הגוף עדיין במנוחה, והחיכוך סטטי.

סעיף ד

תשובה:

v≈2.7 m/sv\approx 2.7\,\text{m/s}

התיבה מתחילה להחליק ממנוחה ועוברת לאורך המשטח את הדרך d=2.4 md=2.4\,\text{m}.

תאוצת התיבה. פועלים עליה mgmg, NN וחיכוך קינטי fk=μkNf_k=\mu_kN במעלה המשטח (נגד כיוון התנועה).

בניצב למשטח: N=mgcos⁡α3N=mg\cos\alpha_3.

לאורך המשטח, לפי ΣF=ma\Sigma F=ma:

mgsin⁡α3−μkmgcos⁡α3=ma  ⇒  a=g(sin⁡α3−μkcos⁡α3)mg\sin\alpha_3-\mu_kmg\cos\alpha_3=ma\;\Rightarrow\;a=g(\sin\alpha_3-\mu_k\cos\alpha_3)
a=10 (sin⁡25∘−0.3cos⁡25∘)=10 (0.4226−0.3⋅0.9063)≈1.51 m/s2a=10\,(\sin 25^\circ-0.3\cos 25^\circ)=10\,(0.4226-0.3\cdot 0.9063)\approx 1.51\,\text{m/s}^2

המהירות בקצה. מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v0=0v_0=0:

v=2ad=2⋅1.507⋅2.4≈2.69 m/sv=\sqrt{2ad}=\sqrt{2\cdot 1.507\cdot 2.4}\approx 2.69\,\text{m/s}

בדיקה באנרגייה: Wלא משמרים=ΔEW_{\text{לא משמרים}}=\Delta E, כאשר הירידה בגובה היא dsin⁡α3d\sin\alpha_3:

−μkmgcos⁡α3 d=12mv2−mgdsin⁡α3  ⇒  v2=2gd(sin⁡α3−μkcos⁡α3)≈7.23-\mu_kmg\cos\alpha_3\,d=\tfrac12mv^2-mgd\sin\alpha_3\;\Rightarrow\;v^2=2gd(\sin\alpha_3-\mu_k\cos\alpha_3)\approx 7.23

v≈2.69 m/sv\approx 2.69\,\text{m/s}, כמו קודם.

טעות נפוצה: להשתמש בחיכוך סטטי – בזמן ההחלקה החיכוך קינטי.

סעיף ה

תשובה:

תרשים 1: בעלייה שיפוע הגרף תלול יותר מאשר בירידה (au>ada_u>a_d).

קביעה: תרשים 1.

נימוק: שיפוע גרף מהירות–זמן הוא התאוצה. בשני השלבים פועלים כוח הכובד, הכוח הנורמלי N=mgcos⁡α3N=mg\cos\alpha_3 וחיכוך קינטי μkN\mu_kN – אבל כיוון החיכוך תמיד מנוגד לכיוון התנועה.

בעלייה: רכיב הכובד והחיכוך פועלים שניהם במורד המשטח ומתחברים:

au=g(sin⁡α3+μkcos⁡α3)a_u=g(\sin\alpha_3+\mu_k\cos\alpha_3)

בירידה: רכיב הכובד במורד והחיכוך במעלה – ומתחסרים:

ad=g(sin⁡α3−μkcos⁡α3)a_d=g(\sin\alpha_3-\mu_k\cos\alpha_3)

שתי התאוצות מכוונות במורד המשטח (בכיוון השלילי), ולכן הגרף יורד כל הזמן; התיבה עולה, נעצרת (v=0v=0) וממשיכה לנוע במורד. אבל au>ada_u>a_d, ולכן אחרי נקודת העצירה הגרף פחות תלול. זה תרשים 1. (תרשים 2 מתאים למשטח חלק, ותרשים 3 – לתאוצה גדולה יותר בירידה, דבר שאינו אפשרי.)

(בעזרת הנתונים: au=10(0.423+0.272)≈6.9 m/s2a_u=10(0.423+0.272)\approx 6.9\,\text{m/s}^2, ad≈1.5 m/s2a_d\approx 1.5\,\text{m/s}^2.)

טעות נפוצה: לבחור בתרשים 2 מתוך מחשבה שהתאוצה על מישור משופע תמיד זהה – החיכוך מחליף כיוון כשהתיבה מחליפה כיוון תנועה.

שאלה 16 · בדיקת חיכוך של נעל ספורט: תאוצה כפונקציה של כוחבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעבדה של חברה לייצור נעלי ספורט בודקים את החיכוך בין סוליית נעל לבין משטח של מסלול ריצה. בתוך הנעל הניחו משקולות, והמסה הכוללת של הנעל והמשקולות היא mm. הנעל מונחת על משטח אופקי מחוספס. מקדם החיכוך (הסטטי והקינטי) בין הנעל למשטח הוא μ\mu.

חוט אופקי מחבר את הנעל לחיישן כוח, והחיישן מחובר למנוע המושך את החוט (ראו תרשים). מסת החוט ומסת החיישן ניתנות להזנחה.

בכל מדידה המנוע מושך את החוט בכוח אופקי קבוע FF, שגודלו נמדד בחיישן, ומודדים את גודל התאוצה aa של הנעל במהלך תנועתה. חוזרים על המדידה כמה פעמים, ובכל פעם משנים את גודל הכוח FF.

תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלפניכם:

F (N)F\,(\text{N})9.09.010.010.011.011.012.012.013.013.0
a (ms2)a\,\left(\frac{\text{m}}{\text{s}^2}\right)1.11.12.12.12.72.73.73.74.34.3
א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הנעל (עם המשקולות) בזמן שהיא נגררת. ליד כל כוח רשמו את שמו וציינו מי מפעיל אותו.

ב.

בלי להסתמך על תוצאות המדידות, פתחו ביטוי של תאוצת הנעל aa כפונקציה של הכוח FF.

בטאו את תשובתכם באמצעות הפרמטרים mm, μ\mu, gg.

ג.
(1)

סרטטו דיאגרמת פיזור (נקודות במערכת צירים) המתארת את גודל תאוצת הנעל aa כפונקציה של הכוח FF.

(2)

הוסיפו לדיאגרמת הפיזור את הישר המתאים לה ביותר (קו מגמה).

ד.

היעזרו בגרף שסרטטתם וענו על שני התת־סעיפים (1)–(2).

(1)

חשבו את mm, המסה הכוללת של הנעל והמשקולות.

(2)

חשבו את מקדם החיכוך μ\mu בין הנעל למשטח.

ה.

במדידה נוספת משך המנוע את החוט בכוח של F=6.0 NF=6.0\,\text{N}.

קבעו מה הייתה תאוצת הנעל במקרה זה. הסבירו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

ארבעה כוחות: כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, מטה), הכוח הנורמלי NN (המשטח, מעלה), מתיחות החוט TT (החוט, אופקית לעבר המנוע), חיכוך קינטי fkf_k (המשטח, אופקית נגד כיוון התנועה).

הנעל נעה על המשטח לעבר המנוע (ימינה בתרשים). פועלים עליה ארבעה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, כיוונו אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המשטח, כיוונו אנכית כלפי מעלה.

3. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, כיוונו אופקי לאורך החוט, לעבר המנוע (ימינה). גודלו הוא הכוח FF שמודד החיישן.

4. כוח החיכוך הקינטי fkf_k – מופעל על ידי המשטח, כיוונו אופקי, מנוגד לכיוון התנועה (שמאלה).

הכוחות האנכיים מאזנים זה את זה (N=mgN=mg), והשקול האופקי T−fkT-f_k גורם לתאוצה.

טעות נפוצה: לסמן כוח של המנוע או של החיישן כפועל ישירות על הנעל – על הנעל פועל רק החוט, באמצעות כוח המתיחות.

סעיף ב

תשובה:

a=1mF−μga=\frac{1}{m}F-\mu g

המתיחות בחוט. מסת החוט ומסת החיישן זניחות, ולכן המתיחות שווה לאורך כל החוט: על הנעל פועל כוח מתיחות T=FT=F.

בציר האנכי: הנעל אינה נעה אנכית:

N−mg=0  ⇒  N=mgN-mg=0\;\Rightarrow\;N=mg

ולכן כוח החיכוך הקינטי (מדף הנוסחאות fk=μkNf_k=\mu_kN):

fk=μmgf_k=\mu mg

בציר האופקי (כיוון חיובי – כיוון התנועה), לפי החוק השני של ניוטון ΣF=ma\Sigma F=ma:

T−fk=ma  ⇒  F−μmg=maT-f_k=ma\;\Rightarrow\;F-\mu mg=ma
a=Fm−μga=\frac{F}{m}-\mu g

הביטוי הוא פונקציה קווית של FF: שיפוע 1m\frac1m, וחיתוך עם ציר התאוצה −μg-\mu g.

סעיף ג(1)

תשובה:

חמש נקודות: (9.0,1.1)(9.0,1.1), (10.0,2.1)(10.0,2.1), (11.0,2.7)(11.0,2.7), (12.0,3.7)(12.0,3.7), (13.0,4.3)(13.0,4.3).

ציר אופקי: הכוח FF בניוטון (המשתנה שמשנים). ציר אנכי: התאוצה aa ב־m/s2\text{m/s}^2. כדאי להתחיל את הצירים מאפס, כדי שבהמשך יהיה אפשר לראות היכן קו המגמה חותך את ציר FF.

הנקודות (F [N], a [m/s2])(F\,[\text{N}],\,a\,[\text{m/s}^2]):

(9.0, 1.1)(9.0,\,1.1), (10.0, 2.1)(10.0,\,2.1), (11.0, 2.7)(11.0,\,2.7), (12.0, 3.7)(12.0,\,3.7), (13.0, 4.3)(13.0,\,4.3).

F (N)a (m/s²)012345678910111213140123456

הנקודות מסתדרות בקירוב לאורך קו ישר עולה – כפי שצפוי מהביטוי שפיתחנו בסעיף ב.

סעיף ג(2)

תשובה:

קו ישר בשיפוע ≈0.80 1kg\approx 0.80\,\frac{1}{\text{kg}}: a=0.80F−6.02a=0.80F-6.02; חותך את ציר FF ב־F≈7.5 NF\approx 7.5\,\text{N}.

מעבירים קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו בערך באופן שווה, ומאריכים אותו עד ציר FF:

F (N)a (m/s²)012345678910111213140123456

שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו (לא מנקודות הטבלה), רחוקות זו מזו, למשל (9.0 N, 1.18 m/s2)(9.0\,\text{N},\,1.18\,\text{m/s}^2) ו־(13.0 N, 4.38 m/s2)(13.0\,\text{N},\,4.38\,\text{m/s}^2):

שיפוע=ΔaΔF=4.38−1.1813.0−9.0=3.204.0=0.80 m/s2N=0.80 1kg\text{שיפוע}=\frac{\Delta a}{\Delta F}=\frac{4.38-1.18}{13.0-9.0}=\frac{3.20}{4.0}=0.80\,\frac{\text{m/s}^2}{\text{N}}=0.80\,\frac{1}{\text{kg}}

משוואת הקו:

a=0.80F−6.02a=0.80F-6.02

(החיתוך עם ציר aa, בהארכת הקו: −6.02 m/s2-6.02\,\text{m/s}^2; החיתוך עם ציר FF: F=6.020.80≈7.5 NF=\frac{6.02}{0.80}\approx 7.5\,\text{N}.)

טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור, או להעביר את הקו דרך הראשית – לפי סעיף ב הקו אינו עובר בראשית.

סעיף ד(1)

תשובה:

m≈1.25 kgm\approx 1.25\,\text{kg}

לפי סעיף ב:

a=1mF−μga=\frac{1}{m}F-\mu g

משווים לקו המגמה a=0.80F−6.02a=0.80F-6.02: השיפוע שווה ל־1m\frac1m.

1m=0.80 1kg  ⇒  m=10.80=1.25 kg\frac{1}{m}=0.80\,\frac{1}{\text{kg}}\;\Rightarrow\;m=\frac{1}{0.80}=1.25\,\text{kg}

סעיף ד(2)

תשובה:

μ≈0.60\mu\approx 0.60

החיתוך של קו המגמה עם ציר aa (בהארכת הקו) שווה ל־−μg-\mu g:

−μg=−6.02  ⇒  μ=6.02g=6.0210≈0.60-\mu g=-6.02\;\Rightarrow\;\mu=\frac{6.02}{g}=\frac{6.02}{10}\approx 0.60

(דרך שקולה: בנקודת החיתוך עם ציר FF, a=0a=0, ולכן F0=μmgF_0=\mu mg: μ=F0mg=7.531.25⋅10≈0.60\mu=\frac{F_0}{mg}=\frac{7.53}{1.25\cdot 10}\approx 0.60.)

טעות נפוצה: להציב בביטוי זוג ערכים מהטבלה במקום להשתמש בקו המגמה – השאלה דורשת להיעזר בגרף.

סעיף ה

תשובה:

a=0a=0 – הנעל נשארת במנוחה.

קביעה: תאוצת הנעל אפס – הנעל אינה זזה.

הסבר: כדי שהנעל תתחיל לנוע, כוח המתיחות צריך לעלות על כוח החיכוך הסטטי המרבי. מקדם החיכוך הסטטי שווה כאן לקינטי (μ\mu), ולכן לפי דף הנוסחאות fs≤μsNf_s\le\mu_sN:

fs,max⁡=μmg≈0.60⋅1.25⋅10≈7.5 Nf_{s,\max}=\mu mg\approx 0.60\cdot 1.25\cdot 10\approx 7.5\,\text{N}

זהו בדיוק הערך שבו קו המגמה חותך את ציר FF (a=0a=0).

F=6.0 N<7.5 NF=6.0\,\text{N}<7.5\,\text{N}, ולכן החיכוך הסטטי מסוגל לאזן את כוח המתיחות: הוא מתכוונן לגודל fs=6.0 Nf_s=6.0\,\text{N} (קטן מהמרבי), שקול הכוחות אפס והנעל נשארת במנוחה, a=0a=0.

טעות נפוצה: להציב F=6.0 NF=6.0\,\text{N} במשוואת הקו ולקבל תאוצה שלילית (0.80⋅6.0−6.02≈−1.2 m/s20.80\cdot 6.0-6.02\approx -1.2\,\text{m/s}^2) – כוח חיכוך אינו יכול להניע את הנעל נגד כיוון המשיכה; המשוואה תקפה רק כשהנעל נעה.

שאלה 17 · רחפת צעצוע עם מדחף: ניתוח גרפי מהירות–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות

רחפת צעצוע נעה על רצפה אופקית של אולם גדול. הרחפת נעה על כרית אוויר, ולכן החיכוך בין הרחפת לרצפה ניתן להזנחה. מדחף המותקן על הרחפת מפעיל עליה כוח דחף אופקי קבוע, המכוון תמיד אל הנקודה KK שעל הרצפה (ראו תרשים 1). הרחפת נעה לאורך קו ישר העובר דרך KK. התנגדות האוויר לתנועת הרחפת ניתנת להזנחה.

בניסוי הראשון הרחפת מוחזקת במנוחה בנקודה AA. ברגע מסוים משחררים אותה ומקנים לה מהירות התחלתית שגודלה v1v_1 בכיוון ההתרחקות מ־KK.

בניסוי השני הרחפת מוחזקת במנוחה בנקודה BB, הרחוקה מ־KK יותר מ־AA. ברגע מסוים משחררים אותה ומקנים לה מהירות התחלתית שגודלה v2v_2 בכיוון אל KK.

הגרפים א–ב בתרשים 2 שלפניכם מתארים את מהירות הרחפת בכל אחד מן הניסויים במשך שתי השניות הראשונות של התנועה. t=0t=0 הוא רגע תחילת התנועה בכל אחד מן הניסויים.

א.

קבעו אם הכיוון החיובי של המהירות נקבע בכיוון אל KK או בכיוון ההתרחקות מ־KK. נמקו את קביעתכם.

ב.

בניסוי הראשון הגיעה הרחפת לנקודה KK ברגע t=2 st=2\,\text{s}.

חשבו את המרחק בין הנקודה הרחוקה ביותר מ־KK שאליה הגיעה הרחפת בניסוי הראשון לבין הנקודה KK.

ג.

חשבו את המרחק AKAK.

ד.

בניסוי השני הגיעה הרחפת לנקודה KK ברגע t=2.2 st=2.2\,\text{s}.

חשבו את ABAB (המרחק בין מיקומי הרחפת ברגע תחילת התנועה בשני הניסויים).

ה.

חוזרים על שני הניסויים כשכרית האוויר כבויה: הרחפת מחליקה על הרצפה, ויש חיכוך בין הרחפת לרצפה. כוח הדחף של המדחף לא השתנה.

אחד מן התרשימים א–ד שלפניכם מתאר נכון את מהירות הרחפת בשני הניסויים האלה כפונקצייה של הזמן, עבור חלק מזמן התנועה.

קבעו איזה מן התרשימים א–ד מתאר נכון את תנועת הרחפת בשני הניסויים כשכרית האוויר כבויה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

הכיוון החיובי נקבע אל KK (בכיוון כוח הדחף).

קביעה: הכיוון החיובי הוא בכיוון אל KK.

נימוק: בניסוי הראשון המהירות ההתחלתית היא בכיוון ההתרחקות מ־KK, ובניסוי השני אל KK. בתרשים 2:

•גרף א מתחיל בערך שלילי, v(0)=−1.5 m/sv(0)=-1.5\,\text{m/s};

•גרף ב מתחיל בערך חיובי, v(0)=+1 m/sv(0)=+1\,\text{m/s}.

לכן גרף א מתאר את הניסוי הראשון (v1=1.5 m/sv_1=1.5\,\text{m/s} הרחק מ־KK) וגרף ב את הניסוי השני (v2=1 m/sv_2=1\,\text{m/s} אל KK), ומהירות בכיוון אל KK היא החיובית.

אפשר לוודא זאת גם מהתאוצה: שיפוע שני הגרפים חיובי, כלומר התאוצה בכיוון החיובי. הכוח האופקי היחיד על הרחפת הוא כוח הדחף (הכובד והכוח שמפעילה כרית האוויר אנכיים ומתאזנים), ולכן התאוצה a=Fma=\frac{F}{m} מכוונת תמיד אל KK – ולכן זה הכיוון החיובי.

טעות נפוצה: לקבוע את הכיוון החיובי לפי סימן התאוצה בלבד בלי להתאים כל גרף לניסוי שלו, או להניח שהכיוון החיובי הוא תמיד כיוון המהירות ההתחלתית.

סעיף ב

תשובה:

≈1.56 m\approx 1.56\,\text{m}

התאוצה. שני הגרפים הם קווים ישרים מקבילים (אין חיכוך, והתאוצה Fm\frac{F}{m} זהה בשני כיווני התנועה). מגרף א, בין (0, −1.5)(0,\,-1.5) ל־(2, 2.5)(2,\,2.5):

a=ΔvΔt=2.5−(−1.5)2−0=2 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{2.5-(-1.5)}{2-0}=2\,\text{m/s}^2

הנקודה הרחוקה ביותר מ־KK היא הרגע שבו המהירות מתאפסת – לפי גרף א, ברגע t=0.75 st=0.75\,\text{s}. מרגע זה ועד t=2 st=2\,\text{s} (ההגעה ל־KK) הרחפת נעה אל KK ממנוחה. לפי נוסחת התנועה שוות התאוצה:

x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2

עם v0=0v_0=0, a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2 ו־t=2−0.75=1.25 st=2-0.75=1.25\,\text{s}:

x−x0=0+12⋅2⋅1.252≈1.56 mx-x_0=0+\tfrac12\cdot 2\cdot 1.25^2\approx 1.56\,\text{m}

המרחק בין הנקודה הרחוקה ביותר לנקודה KK הוא כ־1.56 m1.56\,\text{m}.

(בדרך שקולה: השטח בין גרף א לציר הזמן מ־t=0.75 st=0.75\,\text{s} עד t=2 st=2\,\text{s}: 12⋅1.25⋅2.5≈1.56 m\tfrac12\cdot 1.25\cdot 2.5\approx 1.56\,\text{m}.)

סעיף ג

תשובה:

AK=1 mAK=1\,\text{m}

בניסוי הראשון הרחפת יוצאת מ־AA ב־t=0t=0 ומגיעה ל־KK ב־t=2 st=2\,\text{s}. ההעתק שלה, לפי

x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2

עם v0=−1.5 m/sv_0=-1.5\,\text{m/s}, a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, t=2 st=2\,\text{s}:

x−x0=−1.5⋅2+12⋅2⋅22=−3+4=1 mx-x_0=-1.5\cdot 2+\tfrac12\cdot 2\cdot 2^2=-3+4=1\,\text{m}

ההעתק חיובי (בכיוון אל KK), כלומר KK נמצאת 1 m1\,\text{m} מ־AA:

AK=1 mAK=1\,\text{m}

בדיקה: מ־AA התרחקה הרחפת 12⋅0.75⋅1.5≈0.56 m\tfrac12\cdot 0.75\cdot 1.5\approx 0.56\,\text{m} (השטח עד t=0.75 st=0.75\,\text{s}), ואז חזרה 1.56 m1.56\,\text{m} אל KK; 1.56−0.56=1 m1.56-0.56=1\,\text{m} ✓.

טעות נפוצה: לחשב את הדרך הכוללת (0.56+1.56≈2.1 m0.56+1.56\approx 2.1\,\text{m}) במקום ההעתק – הרחפת שינתה כיוון וחזרה דרך AA.

סעיף ד

תשובה:

AB≈6.04 mAB\approx 6.04\,\text{m}

בניסוי השני הרחפת יוצאת מ־BB במהירות v0=+1 m/sv_0=+1\,\text{m/s} (אל KK, לפי גרף ב) ובאותה תאוצה a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, ומגיעה ל־KK ב־t=2.2 st=2.2\,\text{s}:

x−x0=v0t+12at2=1⋅2.2+12⋅2⋅2.22=2.2+4.84=7.04 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=1\cdot 2.2+\tfrac12\cdot 2\cdot 2.2^2=2.2+4.84=7.04\,\text{m}

כלומר BK=7.04 mBK=7.04\,\text{m}.

הנקודות AA ו־BB על אותו קו, ו־AA בין KK ל־BB, לכן:

AB=BK−AK=7.04−1=6.04 mAB=BK-AK=7.04-1=6.04\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש בגרף ב רק עד t=2 st=2\,\text{s} (סוף הגרף) – הרחפת ממשיכה באותה תאוצה עד שהיא מגיעה ל־KK.

סעיף ה

תשובה:

תרשים ג.

קביעה: תרשים ג.

נימוק: עם חיכוך פועלים על הרחפת לאורך קו התנועה שני כוחות אופקיים: כוח הדחף FF (תמיד אל KK, הכיוון החיובי) וכוח החיכוך הקינטי fk=μkmgf_k=\mu_kmg (תמיד נגד כיוון התנועה). לפי החוק השני של ניוטון:

- בתנועה הרחק מ־KK (מהירות שלילית): שני הכוחות אל KK, ולכן a=F+fkma=\frac{F+f_k}{m} – גדולה מ־2 m/s22\,\text{m/s}^2. בניסוי הראשון המהירות מתאפסת לפני t=0.75 st=0.75\,\text{s}.

- בתנועה אל KK (מהירות חיובית): החיכוך נגד הדחף, ולכן a=F−fkma=\frac{F-f_k}{m} – קטנה מ־2 m/s22\,\text{m/s}^2. זה נכון לשלב החזרה בניסוי הראשון וגם לכל הניסוי השני, ולכן לשני הקטעים האלה אותו שיפוע.

בדיקת התרשימים:

- תרשים א: בתנועה הרחק מ־KK השיפוע מתון (1 m/s21\,\text{m/s}^2) ובתנועה אל KK תלול (3 m/s23\,\text{m/s}^2) – הפוך מהנדרש.

- תרשים ב: הניסוי הראשון תקין, אבל בניסוי השני (תנועה אל KK) השיפוע 3 m/s23\,\text{m/s}^2 – גדול מ־22 ושונה מקטע החזרה בניסוי הראשון – פסול.

- תרשים ג: בתנועה הרחק מ־KK: 0−(−1.5)0.5=3 m/s2\frac{0-(-1.5)}{0.5}=3\,\text{m/s}^2 (תלול מ־22), ושני הקטעים בתנועה אל KK בשיפוע 1 m/s21\,\text{m/s}^2 (מתון מ־22 ושווים זה לזה) – מתאים. גם 3+12=2=Fm\frac{3+1}{2}=2=\frac{F}{m}, כמצופה (כוח הדחף לא השתנה).

- תרשים ד: בניסוי הראשון השיפוע 2 m/s22\,\text{m/s}^2 לאורך כל התנועה, כאילו אין חיכוך – פסול.

(בתרשים ג: fkm=μkg=1 m/s2\frac{f_k}{m}=\mu_kg=1\,\text{m/s}^2, כלומר μk=0.1\mu_k=0.1 – ערך סביר; ובעצירה הדחף גדול מהחיכוך, ולכן הרחפת אינה נשארת במנוחה.)

טעות נפוצה: לבחור בתרשים ב מתוך מחשבה שהחיכוך "מגדיל את התאוצה" בכל מקרה – בתנועה אל KK החיכוך פועל נגד כוח הדחף ומקטין את התאוצה.

שאלה 18 · שני ארגזים: על רציף אופקי ועל רמפה משופעתבאורך בגרות · ברמת בגרות

במחסן מונח ארגז שמסתו m1m_1 על רציף אופקי. הארגז מחובר בחבל לארגז שני שמסתו m2m_2, המונח על רמפה משופעת היורדת מקצה הרציף. החבל עובר דרך גלגלת המותקנת בקצה הרציף (ראו תרשים). זווית השיפוע של הרמפה היא α\alpha.

הרציף והרמפה אינם חלקים, ומקדם החיכוך הקינטי בין כל אחד מהארגזים לבין המשטח שעליו הוא מונח זהה.

מסת החבל זניחה, החבל מקביל למשטחים, והגלגלת אידיאלית.

נתון: m1=4 kgm_1=4\,\text{kg}, m2=6 kgm_2=6\,\text{kg}, α=36.9∘\alpha=36.9^\circ.

משחררים את המערכת ממנוחה, והיא מתחילה לנוע בתאוצה קבועה שגודלה 1.4 ms21.4\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הארגז m1m_1 ואת תרשים הכוחות הפועלים על הארגז m2m_2. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

רשמו את משוואות הכוחות הפועלים על כל אחד מן הארגזים m1m_1 ו־m2m_2.

ג.

חשבו את מקדם החיכוך הקינטי.

ד.

במקרה אחר מעניקים למערכת מהירות התחלתית שגודלה 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, וברגע זה הארגז m2m_2 נע במעלה הרמפה.

לאורך כל התנועה הארגזים אינם מגיעים לא לגלגלת ולא לתחתית הרמפה.

חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של הארגז m2m_2 במהלך תנועתו במעלה הרמפה.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

m1m_1: כובד (מטה), נורמלי (מעלה), מתיחות (אופקית לכיוון הגלגלת), חיכוך קינטי (אופקי, הרחק מהגלגלת). m2m_2: כובד (מטה), נורמלי (ניצב לרמפה), מתיחות (במעלה הרמפה), חיכוך קינטי (במעלה הרמפה).

כאשר המערכת משוחררת, m2m_2 מחליק במורד הרמפה ומושך את m1m_1 לעבר הגלגלת.

על m1m_1 (על הרציף):

1. כוח הכובד m1gm_1g – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי N1N_1 – הרציף, אנכית מעלה.

3. כוח המתיחות TT – החבל, אופקי לכיוון הגלגלת.

4. כוח חיכוך קינטי f1f_1 – הרציף, אופקי הרחק מהגלגלת (נגד כיוון התנועה).

על m2m_2 (על הרמפה):

1. כוח הכובד m2gm_2g – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי N2N_2 – הרמפה, ניצב לרמפה וכלפי חוץ.

3. כוח המתיחות TT – החבל, לאורך הרמפה במעלה (לכיוון הגלגלת).

4. כוח חיכוך קינטי f2f_2 – הרמפה, לאורך הרמפה במעלה (נגד כיוון התנועה).

טעות נפוצה: לסמן על m2m_2 "כוח במורד הרמפה" נוסף – זהו רכיב של כוח הכובד ולא כוח נפרד.

סעיף ב

תשובה:

m1m_1: N1=m1gN_1=m_1g; T−μkN1=m1aT-\mu_kN_1=m_1a. m2m_2: N2=m2gcos⁡αN_2=m_2g\cos\alpha; m2gsin⁡α−T−μkN2=m2am_2g\sin\alpha-T-\mu_kN_2=m_2a.

לכל ארגז בוחרים ציר בכיוון התנועה וציר ניצב לו. החבל מתוח, ולכן לשני הארגזים אותו גודל תאוצה aa.

m1m_1:

•בכיוון האנכי (אין תאוצה): N1−m1g=0  ⇒  N1=m1gN_1-m_1g=0\;\Rightarrow\;N_1=m_1g

•בכיוון התנועה (לעבר הגלגלת): T−μkN1=m1aT-\mu_kN_1=m_1a

m2m_2:

•בניצב לרמפה: N2−m2gcos⁡α=0  ⇒  N2=m2gcos⁡αN_2-m_2g\cos\alpha=0\;\Rightarrow\;N_2=m_2g\cos\alpha

•בכיוון התנועה (במורד הרמפה): m2gsin⁡α−T−μkN2=m2am_2g\sin\alpha-T-\mu_kN_2=m_2a

סעיף ג

תשובה:

μk=0.25\mu_k=0.25

מחברים את שתי משוואות התנועה מסעיף ב (המתיחות מתבטלת):

m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α−μkm1g=(m1+m2)am_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha-\mu_km_1g=(m_1+m_2)a

מבודדים את μk\mu_k:

μk=m2gsin⁡α−(m1+m2)am2gcos⁡α+m1g\mu_k=\frac{m_2g\sin\alpha-(m_1+m_2)a}{m_2g\cos\alpha+m_1g}

הצבה (sin⁡36.9∘≈0.6\sin 36.9^\circ\approx 0.6, cos⁡36.9∘≈0.8\cos 36.9^\circ\approx 0.8):

μk=6⋅10⋅0.6−10⋅1.46⋅10⋅0.8+4⋅10=36−1448+40=2288=0.25\mu_k=\frac{6\cdot 10\cdot 0.6-10\cdot 1.4}{6\cdot 10\cdot 0.8+4\cdot 10}=\frac{36-14}{48+40}=\frac{22}{88}=0.25

(בדיקה: T=m1a+μkm1g=5.6+10=15.6 NT=m_1a+\mu_km_1g=5.6+10=15.6\,\text{N}, ואכן 36−15.6−12=8.4=6⋅1.436-15.6-12=8.4=6\cdot 1.4.)

סעיף ד

תשובה:

a=5.8 m/s2a=5.8\,\text{m/s}^2, בכיוון מורד הרמפה (נגד כיוון תנועת m2m_2 – המערכת מאטה).

כעת m2m_2 נע במעלה הרמפה ו־m1m_1 נע הרחק מהגלגלת. כוחות החיכוך פועלים תמיד נגד כיוון התנועה, ולכן שניהם מתהפכים: על m2m_2 החיכוך פועל במורד הרמפה, ועל m1m_1 – לעבר הגלגלת.

מגדירים כיוון חיובי בכיוון התנועה (m2m_2 במעלה הרמפה, m1m_1 הרחק מהגלגלת):

- m2m_2: T−m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α=m2aT-m_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha=m_2a

- m1m_1: −T−μkm1g=m1a-T-\mu_km_1g=m_1a

מחברים:

−m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α−μkm1g=(m1+m2)a-m_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha-\mu_km_1g=(m_1+m_2)a
a=−36+0.25⋅48+0.25⋅4010=−36+12+1010=−5.8 m/s2a=-\frac{36+0.25\cdot 48+0.25\cdot 40}{10}=-\frac{36+12+10}{10}=-5.8\,\text{m/s}^2

הסימן השלילי: התאוצה מכוונת נגד כיוון התנועה – m2m_2 מאט, ותאוצתו 5.8 m/s25.8\,\text{m/s}^2 בכיוון מורד הרמפה. רכיב הכובד של m2m_2 ושני כוחות החיכוך פועלים כולם נגד התנועה.

(בדיקה שהחבל נשאר מתוח: T=−m1(a+μkg)=−4⋅(−5.8+2.5)=13.2 N>0T=-m_1(a+\mu_kg)=-4\cdot(-5.8+2.5)=13.2\,\text{N}>0.)

טעות נפוצה: להשאיר את כוחות החיכוך בכיוונם מהסעיפים הקודמים ולקבל a=36−2210=1.4 m/s2a=\frac{36-22}{10}=1.4\,\text{m/s}^2 – החיכוך מתהפך כשכיוון התנועה מתהפך.

שאלה 19 · רוכב אופנוע ב"קיר המוות"באורך בגרות · ברמת בגרות

במופע "קיר המוות" רוכב אופנוע נוסע על הדופן הפנימית האנכית של מבנה עץ גלילי נייח שרדיוסו r=5 mr=5\,\text{m}. מסת הרוכב יחד עם האופנוע היא M=250 kgM=250\,\text{kg}.

בתחילת המופע הרוכב נוסע על רצפת המבנה ומגביר את מהירותו, ולאחר מכן הוא עולה אל הדופן ונוסע עליה במסלול מעגלי אופקי, בגובה קבוע מעל הרצפה (ראו תרשים – מבט מהצד ומבט מלמעלה). מקדם החיכוך הסטטי בין צמיגי האופנוע לדופן הוא μs=0.8\mu_s=0.8.

בכל הסעיפים התייחסו לרוכב ולאופנוע כאל גוף נקודתי אחד, הנוגע רק בדופן, והזניחו את התנגדות האוויר.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על המערכת רוכב–אופנוע כשהיא נוסעת על הדופן. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

רשמו את משוואות הכוחות הפועלים על המערכת בכל אחד משני הצירים: הציר האנכי והציר האופקי (הרדיאלי).

ג.

חשבו את גודל המהירות המזערית שבה הרוכב יכול לנסוע על הדופן בגובה קבוע, בלי להחליק מטה.

ד.

במופע הבא הרוכב מסיע איתו נוסע, והמסה הכוללת של המערכת היא 320 kg320\,\text{kg}. מקדם החיכוך לא השתנה. קבעו אם תשובתכם לסעיף ג תשתנה. נמקו.

ה.

הרוכב, עם הנוסע, נוסע על הדופן במהירות שגודלה 12 m/s12\,\text{m/s}, בגובה קבוע.

חשבו את גודל כוח החיכוך הסטטי שהדופן מפעילה על המערכת (רוכב, נוסע ואופנוע, 320 kg320\,\text{kg}) במהירות זו.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

שלושה כוחות: כוח הכובד MgMg (מטה), כוח החיכוך הסטטי fsf_s (מעלה, מהדופן), הכוח הנורמלי NN (אופקי, מהדופן אל ציר הגליל).

על המערכת פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד MgMg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מופעל על ידי הדופן, אנכית כלפי מעלה (לאורך הדופן). הוא מונע מהאופנוע להחליק מטה.

3. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי הדופן, אופקי, ניצב לדופן ומכוון אל ציר הגליל (מרכז המעגל).

אין "כוח צנטריפטלי" נפרד – הכוח הנורמלי הוא הכוח השקול הרדיאלי.

טעות נפוצה: לסמן כוח צנטריפוגלי כלפי חוץ, או לסמן חיכוך אופקי בכיוון הנסיעה בלבד ולשכוח את החיכוך האנכי שמחזיק את המשקל.

סעיף ב

תשובה:

אנכי: fs−Mg=0f_s-Mg=0; רדיאלי: N=Mv2rN=\dfrac{Mv^2}{r}.

המערכת נעה במעגל אופקי שרדיוסו rr בגובה קבוע.

ציר אנכי: אין תאוצה אנכית, ולכן לפי החוק השני של ניוטון:

fs−Mg=0  ⇒  fs=Mgf_s-Mg=0\;\Rightarrow\;f_s=Mg

ציר רדיאלי (כיוון חיובי אל הציר): הכוח היחיד בציר זה הוא NN, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r} (מדף הנוסחאות):

ΣFR=MaR  ⇒  N=Mv2r\Sigma F_R=Ma_R\;\Rightarrow\;N=\frac{Mv^2}{r}

סעיף ג

תשובה:

vmin⁡≈7.9 m/sv_{\min}\approx 7.9\,\text{m/s} (כ־28 km/h28\,\text{km/h})

כוח החיכוך הסטטי מוגבל: fs≤μsNf_s\le\mu_sN (מדף הנוסחאות). כדי שהאופנוע לא יחליק נדרש:

Mg=fs≤μsN=μsMv2rMg=f_s\le\mu_sN=\mu_s\frac{Mv^2}{r}

המהירות המזערית מתקבלת בסף החלקה, כשהחיכוך הסטטי מרבי:

Mg=μsMvmin⁡2r  ⇒  vmin⁡=grμsMg=\mu_s\frac{Mv_{\min}^2}{r}\;\Rightarrow\;v_{\min}=\sqrt{\frac{gr}{\mu_s}}

הצבה:

vmin⁡=10⋅50.8=62.5≈7.9 msv_{\min}=\sqrt{\frac{10\cdot 5}{0.8}}=\sqrt{62.5}\approx 7.9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

טעות נפוצה: להציב N=MgN=Mg – כאן הכוח הנורמלי אופקי, והוא שווה ל־Mv2r\frac{Mv^2}{r}, לא למשקל.

סעיף ד

תשובה:

לא תשתנה – vmin⁡=gr/μsv_{\min}=\sqrt{gr/\mu_s} אינה תלויה במסה.

קביעה: התשובה לא תשתנה.

נימוק: בביטוי שקיבלנו

vmin⁡=grμsv_{\min}=\sqrt{\frac{gr}{\mu_s}}

המסה אינה מופיעה. הסיבה הפיזיקלית: גם הכוח שצריך לאזן (המשקל MgMg) וגם החיכוך המרבי האפשרי (μsMv2r\mu_s\frac{Mv^2}{r}, דרך הכוח הנורמלי) גדלים באותו יחס כשהמסה גדלה, ולכן המסה מצטמצמת. gg, rr ו־μs\mu_s לא השתנו, ולכן vmin⁡≈7.9 m/sv_{\min}\approx 7.9\,\text{m/s} גם עם הנוסע.

סעיף ה

תשובה:

fs=3200 Nf_s=3200\,\text{N}

v=12 m/sv=12\,\text{m/s} גדולה מ־vmin⁡≈7.9 m/sv_{\min}\approx 7.9\,\text{m/s}, ולכן האופנוע אינו מחליק – החיכוך הסטטי אינו בהכרח מרבי.

לפי משוואת הציר האנכי (סעיף ב):

fs=Mg=320⋅10=3200 Nf_s=Mg=320\cdot 10=3200\,\text{N}

בדיקה שהחיכוך הדרוש אינו עולה על המרבי: N=Mv2r=320⋅1225=9216 NN=\frac{Mv^2}{r}=\frac{320\cdot 12^2}{5}=9216\,\text{N}, ולכן μsN=0.8⋅9216≈7373 N>3200 N\mu_sN=0.8\cdot 9216\approx 7373\,\text{N}>3200\,\text{N} ✓.

טעות נפוצה: לחשב fs=μsN≈7373 Nf_s=\mu_sN\approx 7373\,\text{N} – זה רק החיכוך הסטטי המרבי האפשרי; בפועל החיכוך שווה בדיוק למה שנדרש כדי לאזן את המשקל.

שאלה 20 · תיבה על שולחן עם חיכוך, קשורה לגוף תלוי: תאוצה כפונקציה של כוחבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעבדה לפיזיקה הרכיב תלמיד את המערכת המתוארת בתרשים.

תיבה שמסתה m1m_1 מונחת על שולחן אופקי. מקדם החיכוך הקינטי בין התיבה לשולחן הוא μk\mu_k.

התיבה קשורה בחוט אופקי העובר על גלגלת חסרת חיכוך שבקצה השולחן, ובקצהו האחר של החוט תלוי גוף שמסתו m2m_2.

אורך החוט קבוע, והגופים אינם מגיעים אל הגלגלת או אל הרצפה בשום שלב. התנגדות האוויר, מסת הגלגלת ומסת החוט ניתנות להזנחה.

התלמיד החזיק את המערכת במנוחה. ברגע מסוים הוא שחרר אותה, ובאותו רגע התחיל להפעיל על התיבה כוח אופקי קבוע שגודלו FF, בכיוון הרחק מן הגלגלת, כמתואר בתרשים (כיוון זה מוגדר חיובי).

התיבה נעה הרחק מן הגלגלת, הגוף התלוי עלה, והתלמיד מדד את תאוצת המערכת.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על כל אחד משני הגופים במהלך התנועה. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

פַּתחו ביטוי לינארי (מהצורה y=Ax+By=Ax+B) עבור גודל התאוצה aa כפונקציה של גודל הכוח FF. בטאו את תשובתכם באמצעות gg, μk\mu_k, m1m_1, m2m_2 ו־FF.

ג.

התלמיד חזר על הניסוי כמה פעמים. בכל פעם הוא שינה את גודל הכוח FF ומדד את גודל התאוצה aa. בכל הניסויים התיבה החלה לנוע הרחק מן הגלגלת.

התוצאות מוצגות בטבלה שלפניכם.

F (N)F\,(\text{N})25253030353540404545
a (m/s2)a\,(\text{m/s}^2)1.71.73.73.75.05.07.07.08.58.5

סרטטו גרף של aa (תאוצת המערכת) כפונקציה של הכוח FF.

ד.

נתון: מסות שני הגופים שוות, m1=m2=mm_1=m_2=m.

התבססו על הגרף שסרטטתם וחשבו את המסה mm.

ה.

היעזרו בגרף וקבעו מהו גודל הכוח FF שעבורו תנוע המערכת, לאחר שכבר נעה הרחק מן הגלגלת, בתנועה קצובה (גודל המהירות קבוע). הסבירו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

על m1m_1: כוח הכובד m1gm_1g, הכוח הנורמלי NN, הכוח FF (הרחק מהגלגלת), מתיחות החוט TT (לעבר הגלגלת), חיכוך קינטי fkf_k (לעבר הגלגלת). על m2m_2: m2gm_2g (מטה), TT (מעלה).

על התיבה m1m_1 (חמישה כוחות):

1. כוח הכובד m1gm_1g – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי השולחן, אנכית כלפי מעלה.

3. הכוח החיצוני FF – מופעל על ידי התלמיד, אופקי, הרחק מן הגלגלת (הכיוון החיובי).

4. מתיחות החוט TT – מופעל על ידי החוט, אופקי, לעבר הגלגלת.

5. כוח החיכוך הקינטי fk=μkNf_k=\mu_kN – מופעל על ידי השולחן, אופקי, נגד כיוון התנועה – כלומר לעבר הגלגלת.

על הגוף התלוי m2m_2 (שני כוחות):

1. כוח הכובד m2gm_2g – אנכית כלפי מטה.

2. מתיחות החוט TT – אנכית כלפי מעלה.

החוט והגלגלת חסרי מסה והגלגלת חסרת חיכוך, ולכן גודל המתיחות זהה בשני קצות החוט.

טעות נפוצה: לסמן את החיכוך בכיוון ההפוך למתיחות ("החוט מושך לגלגלת, לכן החיכוך מתנגד לחוט") – החיכוך הקינטי מתנגד לתנועה של התיבה, שהיא הרחק מן הגלגלת.

סעיף ב

תשובה:

a=1m1+m2 F−g(μkm1+m2)m1+m2a=\dfrac{1}{m_1+m_2}\,F-\dfrac{g(\mu_km_1+m_2)}{m_1+m_2}

החוט אינו מתארך, ולכן לשני הגופים אותו גודל תאוצה aa: כשהתיבה נעה הרחק מן הגלגלת, הגוף התלוי עולה.

נכתוב את החוק השני של ניוטון, ΣF=ma\Sigma F=ma, לכל גוף בכיוון תנועתו.

התיבה m1m_1 – בכיוון האנכי אין תאוצה: N=m1gN=m_1g, ולכן fk=μkm1gf_k=\mu_km_1g.

בכיוון האופקי (חיובי – הרחק מן הגלגלת):

F−T−μkm1g=m1aF-T-\mu_km_1g=m_1a

הגוף m2m_2 – חיובי כלפי מעלה:

T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a

מחברים את שתי המשוואות (TT מתקזז):

F−μkm1g−m2g=(m1+m2)aF-\mu_km_1g-m_2g=(m_1+m_2)a
⇒  a=1m1+m2 F−g(μkm1+m2)m1+m2\Rightarrow\;a=\frac{1}{m_1+m_2}\,F-\frac{g(\mu_km_1+m_2)}{m_1+m_2}

זהו ביטוי לינארי y=Ax+By=Ax+B עם y=ay=a, x=Fx=F:

A=1m1+m2,B=−g(μkm1+m2)m1+m2A=\frac{1}{m_1+m_2},\qquad B=-\frac{g(\mu_km_1+m_2)}{m_1+m_2}

סעיף ג

תשובה:

חמש נקודות סביב קו ישר; קו מגמה a≈0.338F−6.65a\approx 0.338F-6.65 (שיפוע ≈0.34 kg−1\approx 0.34\,\text{kg}^{-1}).

ציר אופקי: הכוח FF בניוטון (00 עד 50 N50\,\text{N}). ציר אנכי: התאוצה aa ב־m/s2\text{m/s}^2. כדאי לכלול גם ערכים שליליים של aa, כדי לראות היכן הקו חוצה את ציר FF (נדרש בסעיף ה).

הנקודות (F [N], a [m/s2])(F\,[\text{N}],\,a\,[\text{m/s}^2]): (25, 1.7)(25,\,1.7), (30, 3.7)(30,\,3.7), (35, 5.0)(35,\,5.0), (40, 7.0)(40,\,7.0), (45, 8.5)(45,\,8.5).

לפי סעיף ב, aa היא פונקציה לינארית של FF, ולכן מעבירים קו ישר אחד הקרוב ככל האפשר לכל הנקודות (הנקודות מפוזרות משני צדיו):

F (N)a (m/s²)05101520253035404550-8-6-4-2246810

שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו (לא מנקודות הטבלה), רחוקות זו מזו, למשל (25 N, 1.80 m/s2)(25\,\text{N},\,1.80\,\text{m/s}^2) ו־(45 N, 8.56 m/s2)(45\,\text{N},\,8.56\,\text{m/s}^2):

שיפוע=ΔaΔF=8.56−1.8045−25=6.7620≈0.338 m/s2N=0.338 kg−1\text{שיפוע}=\frac{\Delta a}{\Delta F}=\frac{8.56-1.80}{45-25}=\frac{6.76}{20}\approx 0.338\,\frac{\text{m/s}^2}{\text{N}}=0.338\,\text{kg}^{-1}

משוואת הקו: a≈0.338F−6.65a\approx 0.338F-6.65 (חיתוך עם ציר aa, בהמשך הקו: −6.65 m/s2-6.65\,\text{m/s}^2).

טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור, או לכפות על הקו לעבור דרך הראשית – לפי סעיף ב לקו יש חיתוך B≠0B\neq 0.

סעיף ד

תשובה:

m≈1.5 kgm\approx 1.5\,\text{kg}

לפי סעיף ב, שיפוע הגרף הוא

A=1m1+m2=12m  ⇒  m=12AA=\frac{1}{m_1+m_2}=\frac{1}{2m}\;\Rightarrow\;m=\frac{1}{2A}

מהגרף (סעיף ג): A≈0.338 kg−1A\approx 0.338\,\text{kg}^{-1}. הצבה:

m=12⋅0.338≈1.48 kg≈1.5 kgm=\frac{1}{2\cdot 0.338}\approx 1.48\,\text{kg}\approx 1.5\,\text{kg}

טעות נפוצה: לכתוב m=1Am=\frac{1}{A} – השיפוע הוא ההופכי של המסה הכוללת 2m2m.

סעיף ה

תשובה:

F≈20 NF\approx 20\,\text{N} (כ־19.7 N19.7\,\text{N}) – נקודת החיתוך של קו המגמה עם ציר FF, שבה a=0a=0.

קביעה: F≈20 NF\approx 20\,\text{N}.

הסבר: בתנועה קצובה המהירות קבועה, ולכן התאוצה אפס ושקול הכוחות על כל גוף אפס. בגרף, a=0a=0 בנקודה שבה קו המגמה חוצה את ציר הכוח FF:

0=0.338F−6.65  ⇒  F=6.650.338≈19.7 N0=0.338F-6.65\;\Rightarrow\;F=\frac{6.65}{0.338}\approx 19.7\,\text{N}

בכוח זה FF מאזן בדיוק את משקל הגוף התלוי ואת כוח החיכוך: F=m2g+μkm1g=mg(1+μk)F=m_2g+\mu_km_1g=mg(1+\mu_k).

(מהחיתוך B=−g(1+μk)2≈−6.65 m/s2B=-\frac{g(1+\mu_k)}{2}\approx -6.65\,\text{m/s}^2 מתקבל גם μk≈0.33\mu_k\approx 0.33.)

טעות נפוצה: לענות F=0F=0 – כאשר F=0F=0 התאוצה היא B≈−6.65 m/s2B\approx -6.65\,\text{m/s}^2 (המערכת מאטה), לא אפס.

עוד 13 שאלות על חיכוך סטטי וקינטי

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. ארגז, גלגלת וכוס שמתמלאת במים: גרף החיכוך (באורך בגרות · בינונית)

    כדי לחקור את כוח החיכוך, תלמידים הניחו ארגז שמסתו M=1.2 kgM=1.2\,\text{kg} על שולחן אופקי. הארגז קשור בחוט אופקי שעובר מעל גלגלת בקצה השולחן,…

  2. דסקית מחליקה ורץ באולם ספורט: גרף מהירות, חיכוך ושינוי מקדם החיכוך (באורך בגרות · בינונית)

    באולם ספורט תלמיד מחליק דסקית על הרצפה: ברגע t=0t=0 הדסקית עוזבת את ידו בנקודה AA ונעה לאורך קו ישר לכיוון הנקודה BB. באותו רגע חברו מתחיל…

  3. אופנוע: הכוח המניע, בלימה בגלגלים נעולים ומהירות מרבית (באורך בגרות · בינונית)

    המנוע של אופנוע מסובב את הגלגל האחורי שלו. האופנוע נוסע על כביש אופקי. בכל השאלה הרוכב והאופנוע ייחשבו גוף אחד, ״האופנוע״.

  4. מדידת מקדם החיכוך הסטטי בעזרת קפיץ ומשקולות (באורך בגרות · בינונית)

    קבוצת תלמידים רוצה למדוד את מקדם החיכוך הסטטי μs\mu_s בין מגש עץ לבין משטח של שולחן אופקי. המגש הריק, שמסתו MM, מונח על השולחן. לדופן המגש…

  5. ארגז קשור למשקולת תלויה ונדחף בכוח אלכסוני: כיוון החיכוך הסטטי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ארגז A שמסתו mA=8 kgm_A=8\,\text{kg} מונח על שולחן עבודה אופקי. הארגז קשור לחבל אופקי שעובר דרך גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החבל תלויה…

  6. שק נגרר ברצועה נטויה: כוח מזערי, תאוצה ועצירה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    פועל במחסן גורר שק אורז שמסתו m=22 kgm=22\,\text{kg} על רצפה אופקית בעזרת רצועה. הרצועה מתוחה בכוח FF, וכיוונה יוצר זווית α=37∘\alpha=37^\circ עם…

  7. דחיפת ארגז במישור משופע בכוח אופקי (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    ארגז שמסתו m=20 kgm=20\,\text{kg} מונח על מישור משופע שזווית שיפועו α\alpha. מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז למישור הוא μs=0.30\mu_s=0.30, ומקדם החיכוך…

  8. גוף על מדרון מחוספס: חילוץ זווית ומקדם חיכוך מגרף (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף קטן נמצא על מדרון ישר ומחוספס שזווית נטייתו θ\theta אינה ידועה (ראו תרשים; התרשים אינו בקנה מידה). ברגע t=0t=0 מקנים לגוף מהירות במעלה…

  9. גוף נמשך במעלה מדרון מחוספס וגולש בחזרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} נמצא במנוחה בתחתית מדרון, בנקודה BB. המדרון ABAB משופע בזווית α\alpha שעבורה sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6…

  10. תיבה מול מאוורר על משטח מחוספס: עצירה, חזרה ועצירה סופית (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    תיבה שמסתה m=1 kgm=1\,\text{kg} נמצאת בנקודה AA (ראו תרשים). המסילה מ־AA עד BB חלקה, והנקודה BB גבוהה ב־0.8 m0.8\,\text{m} מהנקודה AA. הקטע…

  11. שני גופים על שני מדרונות שונים: עצירה וחזרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שני גופים שמסותיהם m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} ו־m2=3 kgm_2=3\,\text{kg} מחוברים בחוט העובר דרך גלגלת אידיאלית בראש שני מדרונות (ראו תרשים). זווית השיפוע…

  12. רוטור שמאט: סף ההחלקה וההחלקה עד הרצפה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בפארק שעשועים פועל מתקן "רוטור": גליל שרדיוסו r=2.5 mr=2.5\,\text{m} מסתובב סביב צירו האנכי. אדם שמסתו m=60 kgm=60\,\text{kg} צמוד בגבו לדופן…

  13. עגלה מול קפיץ בולם על משטח מחוספס: האם תחזור? (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    עגלה שמסתה m=2 kgm=2\,\text{kg} נעה על מסלול: מהנקודה AA שעל הקרקע היא עולה במדרון חלק אל הנקודה BB, וממשיכה על משטח אופקי מחוספס…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.