מישור משופע - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · דינמיקה · 31 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · תיבה על משטח מחוספס ומישור משופע חלקבאורך בגרות · בדרך לבגרות
תיבה קטנה שמסתה נמצאת בנקודה על משטח אופקי מחוספס. מקדם החיכוך הקינטי בין התיבה למשטח האופקי הוא .
בנקודה , במרחק מ־, המשטח האופקי מתחבר למישור משופע חלק (ראו תרשים).
מקנים לתיבה בנקודה מהירות לכיוון .
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על התיבה בקטע , ואת העבודה שהוא מבצע מ־ עד .
חשבו את גודל מהירות התיבה בנקודה .
חשבו לאיזה גובה מעל המשטח האופקי תעלה התיבה במישור המשופע.
התיבה מחליקה חזרה במורד המישור המשופע ונכנסת שוב לקטע המחוספס.
חשבו את גודל מהירותה כשהיא חולפת שוב בנקודה .
המשטח המחוספס ממשיך גם מעבר לנקודה , עם אותו מקדם חיכוך.
חשבו באיזה מרחק מעבר לנקודה תיעצר התיבה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
;
במשטח אופקי . מדף הנוסחאות:
החיכוך פועל נגד כיוון התנועה (זווית בין הכוח להעתק):
סעיף ב
משפט עבודה–אנרגייה: על התיבה בקטע מבצע עבודה רק החיכוך (הכובד והנורמל ניצבים לתנועה):
סעיף ג
המישור המשופע חלק, ולכן במעלהו האנרגייה המכנית נשמרת. בנקודה הגבוהה התיבה נעצרת רגעית:
סעיף ד
במורד המישור החלק האנרגייה נשמרת, ולכן התיבה חוזרת ל־ עם אותה אנרגייה קינטית, .
בקטע בחזרה החיכוך שוב פועל נגד התנועה, באותו גודל () ולאורך אותה דרך ():
טעות נפוצה: לחשוב שבחזרה החיכוך "מחזיר" את האנרגייה – החיכוך תמיד נגד כיוון התנועה, ובכל מעבר הוא מקטין את האנרגייה.
סעיף ה
מעבר ל־
לאחר שהתיבה עוברת ב־ היא ממשיכה לנוע על המשטח המחוספס, והחיכוך () הוא הכוח היחיד שמבצע עבודה, עד שהאנרגייה הקינטית () מתאפסת:
(בדיקה מהתחלה: כל האנרגייה הקינטית ההתחלתית, , הפכה לחום על המשטח המחוספס; הדרך הכוללת על המשטח המחוספס היא . המישור החלק אינו "גובה" אנרגייה.)
שאלה 2 · גוף על מישור משופע: מנוחה, החלקה ודחיפה במעלהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוף שמסתו מונח על מישור משופע שזווית השיפוע שלו (ראו תרשים).
מקדם החיכוך הסטטי בין הגוף למישור הוא , ומקדם החיכוך הקינטי הוא .

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הגוף כשהוא במנוחה על המישור. ליד כל כוח רשמו את שמו ומי מפעיל אותו.
השוו את רכיב כוח הכובד במורד המישור לכוח החיכוך הסטטי המרבי, והראו שהגוף נשאר במנוחה. מהו גודל כוח החיכוך הפועל עליו?
מגדילים את זווית השיפוע ל־. קבעו אם הגוף מתחיל להחליק. נמקו.
הגוף מחליק ממנוחה במורד המישור שזוויתו . חשבו את תאוצתו ואת גודל מהירותו לאחר שעבר לאורך המישור.
בניסוי אחר (באותה זווית, ) מעניקים לגוף מהירות התחלתית במעלה המישור. חשבו את גודל תאוצת הגוף בזמן שהוא עולה, והסבירו מדוע היא שונה מהתאוצה שחישבתם בסעיף ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(כדור הארץ, אנכית מטה), (המישור, ניצב למישור), (המישור, במעלה המישור).
1. כוח הכובד – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.
2. הכוח הנורמלי – מופעל על ידי המישור, ניצב למישור וכלפי חוץ ממנו.
3. כוח החיכוך הסטטי – מופעל על ידי המישור, לאורך המישור במעלה (נגד הנטייה להחליק במורד).
סעיף ב
, ולכן הגוף במנוחה; .
הכוח הנורמלי (בניצב למישור אין תאוצה):
מאחר ש־, החיכוך הסטטי מסוגל לאזן את רכיב הכובד – הגוף נשאר במנוחה.
בשיווי משקל החיכוך שווה בדיוק לרכיב הכובד במורד:
טעות נפוצה: לענות – זה רק הערך המרבי האפשרי.
סעיף ג
כן – .
הגוף נשאר במנוחה כל עוד , כלומר כל עוד .
לכן בזווית רכיב הכובד במורד () גדול מהחיכוך הסטטי המרבי () – והגוף מחליק.
סעיף ד
,
בזמן ההחלקה החיכוך קינטי, , ומכוון במעלה המישור.
לפי החוק השני של ניוטון לאורך המישור:
מ־ עם :
סעיף ה
– גדולה מהתאוצה בירידה, כי בעלייה החיכוך פועל במורד, באותו כיוון כמו רכיב הכובד.
כשהגוף עולה, החיכוך הקינטי מכוון נגד התנועה – במורד המישור, באותו כיוון כמו רכיב הכובד. שני הכוחות מתחברים:
(התאוצה מכוונת במורד המישור – הגוף מאט.)
בירידה (סעיף ד) החיכוך פועל במעלה, נגד רכיב הכובד, ולכן שם – קטנה יותר. ההבדל נובע כולו מהיפוך כיוון החיכוך.
שאלה 3 · עגלה הנדחפת במעלה מסילה משופעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
עגלה קטנה נמצאת על מסילה ישרה וחלקה הנטויה בזווית של לאופק (ראו תרשים). ברגע מקנים לעגלה מהירות בכיוון מעלה המסילה.
בגרף שלפניכם מתוארת מהירות העגלה כפונקצייה של הזמן במשך השנייה הראשונה של התנועה. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והעגלה נחשבת לגוף נקודתי.


היעזרו בגרף וחשבו את תאוצת העגלה (גודל וכיוון). הראו שהתוצאה מתאימה למסילה חלקה הנטויה בזווית של .
חשבו מתי העגלה נעצרת לרגע, ומה המרחק שעברה לאורך המסילה עד רגע זה.
חשבו את מקום העגלה ברגע ביחס לנקודת היציאה, ואת הדרך הכוללת שעברה העגלה עד רגע זה.
מחליפים את המסילה במסילה מחוספסת בעלת אותה זווית נטייה. מקדם החיכוך הקינטי בין העגלה למסילה הוא .
רשמו את משוואת הכוחות לאורך המסילה וחשבו את גודל תאוצת העגלה כשהיא נעה במעלה המסילה, ואת גודל תאוצתה כשהיא נעה במורד המסילה.
על המסילה המחוספסת מקנים לעגלה שוב את המהירות במעלה המסילה. העגלה נעצרת לרגע וחוזרת לנקודת היציאה.
קבעו אם זמן העלייה (עד העצירה) ארוך מזמן הירידה (חזרה לנקודת היציאה), קצר ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, כלומר במורד המסילה; .
מהגרף, בין ל־:
המהירות ההתחלתית במעלה המסילה חיובית, ולכן הכיוון החיובי הוא במעלה, והתאוצה – במורד המסילה.
על מסילה חלקה פועלים על העגלה הכובד והכוח הנורמלי. הנורמל ניצב למסילה, ולכן לאורך המסילה פועל רק רכיב הכובד במורד. לפי החוק השני של ניוטון:
בהתאם לגרף ✓.
סעיף ב
;
העגלה נעצרת כשמהירותה אפס. מ־:
(גם בגרף: הקו חוצה את ציר הזמן ב־.)
המרחק עד העצירה, מ־:
(או: השטח בין הגרף לציר הזמן עד : .)
סעיף ג
במעלה נקודת היציאה; דרך כוללת
ההעתק מ־ עד :
העגלה נמצאת במעלה נקודת היציאה.
הדרך: עד עלתה העגלה . מ־ עד היא ירדה ממנוחה:
הדרך הכוללת: . (בדיקה: ✓.)
טעות נפוצה: לזהות את ההעתק עם הדרך – העגלה שינתה כיוון ב־.
סעיף ד
בעלייה ; בירידה (שתיהן במורד)
בניצב למסילה אין תאוצה: , ולכן כוח החיכוך הקינטי:
בעלייה: רכיב הכובד והחיכוך שניהם במורד:
בירידה: רכיב הכובד במורד, החיכוך במעלה:
בשני המקרים התאוצה מכוונת במורד המסילה.
טעות נפוצה: לכתוב – על מישור משופע הכוח הנורמלי הוא .
סעיף ה
זמן העלייה קצר מזמן הירידה ( לעומת ).
קביעה: זמן העלייה קצר יותר.
נימוק: בעלייה ובירידה העגלה עוברת אותו מרחק (מנקודת היציאה עד נקודת העצירה ובחזרה). כל אחד מן הקטעים אפשר לתאר כתנועה שוות תאוצה שבה המהירות בקצה אחד אפס, ולכן:
מסעיף ד, תאוצת העלייה () גדולה מתאוצת הירידה (), ולכן לאותו מרחק זמן העלייה קצר יותר.
בדיקה מספרית: , , .
(גם מהירות החזרה לנקודת היציאה, , קטנה מ־ – החיכוך הפך חלק מהאנרגייה לחום.)
שאלה 4 · עגלה על שולחן חלק ועל מישור משופעבאורך בגרות · בדרך לבגרות
עגלה שמסתה מונחת על שולחן אופקי חלק. העגלה קשורה בחוט העובר על פני גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת שמסתה (ראו תרשים). המערכת משוחררת ממנוחה.
מסת החוט ומסת הגלגלת זניחות.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על העגלה, ואת תרשים הכוחות הפועלים על המשקולת. ליד כל כוח רשמו את שמו.
כתבו את החוק השני של ניוטון עבור העגלה ועבור המשקולת, וחשבו את גודל תאוצת המערכת.
חשבו את גודל המתיחות בחוט במהלך התנועה. האם היא שווה למשקל המשקולת? הסבירו.
בניסוי שני הוציאו את המשקולת והחוט, והציבו את העגלה בתחתית מישור חלק המשופע בזווית . נתנו לעגלה מהירות של במעלה המישור ועזבו אותה (ראו תרשים).

חשבו את גודל תאוצת העגלה בעלייתה, ואת המרחק שהיא עוברת לאורך המדרון עד שהיא נעצרת רגעית.
קבעו אם גודל תאוצת העגלה ברגע שבו היא נעצרת רגעית שווה לאפס, וחשבו את גודל מהירותה כשהיא חוזרת לנקודה שבה עזבו אותה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
על העגלה: (מטה), (מעלה), (אופקי, לעבר הגלגלת). על המשקולת: (מטה), (מעלה).
1. כוח הכובד – מכדור הארץ, כלפי מטה.
2. הכוח הנורמלי – מהשולחן, כלפי מעלה.
3. כוח המתיחות – מהחוט, אופקי לעבר הגלגלת.
(אין חיכוך – השולחן חלק.)
1. כוח הכובד – כלפי מטה.
2. כוח המתיחות – מהחוט, כלפי מעלה.
סעיף ב
לשני הגופים אותו גודל תאוצה (החוט אינו מתארך). כיוון חיובי – כיוון התנועה של כל גוף.
העגלה (אופקי):
המשקולת (אנכי, מטה):
מחברים:
סעיף ג
– קטנה ממשקל המשקולת ().
מהמשוואה של העגלה:
(בדיקה דרך המשקולת: ✓.)
המתיחות קטנה ממשקל המשקולת, : המשקולת מאיצה כלפי מטה, ולכן הכוח השקול עליה מכוון מטה – כלומר . המתיחות הייתה שווה ל־ רק אילו המשקולת הייתה במנוחה (או בתנועה קצובה).
סעיף ד
במורד המדרון; .
התאוצה. פועלים על העגלה רק כוח הכובד והכוח הנורמלי. לאורך המדרון פועל רק רכיב הכובד , במורד:
במורד המדרון (העגלה מאטה).
המרחק. לפי , כיוון חיובי במעלה המדרון, , :
סעיף ה
לא – התאוצה במורד גם ברגע העצירה. העגלה חוזרת במהירות .
התאוצה ברגע העצירה: גם כשמהירות העגלה אפס פועל עליה רכיב הכובד במורד, ולכן לפי תאוצתה במורד – לא אפס. משום כך היא מתחילה מיד לרדת.
מהירות החזרה: בירידה התאוצה זהה ( במורד), והעגלה מתחילה ממנוחה ועוברת :
המישור חלק, ולכן אין הפסד אנרגייה, והעגלה חוזרת באותו גודל מהירות שבו יצאה.
שאלה 5 · גוף על מדרון מחוספס: עבודת החיכוך ומהירות החזרהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוף שמסתו נמצא בתחתית מדרון הנטוי בזווית לאופק. ברגע מסוים מעניקים לגוף מהירות במעלה המדרון ובמקביל אליו (ראו תרשים).
הגוף מחליק במעלה המדרון, נעצר לרגע אחרי שעבר לאורך המדרון, ואחר כך מחליק חזרה לתחתית המדרון.
בין הגוף למדרון פועל חיכוך. רמת הייחוס לאנרגייה פוטנציאלית – תחתית המדרון.

חשבו את האנרגייה הקינטית של הגוף בתחתית המדרון ברגע שהוענקה לו המהירות, ואת האנרגייה הפוטנציאלית שלו בנקודה שבה נעצר.
היעזרו בקשר בין עבודת הכוחות הלא־משמרים לשינוי באנרגייה המכנית, וחשבו את עבודת כוח החיכוך בעליית הגוף.
חשבו את גודל כוח החיכוך הקינטי, ואת מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למדרון.
חשבו את גודל מהירות הגוף כשהוא חוזר לתחתית המדרון.
קבעו, בלי לחשב, אם זמן הירידה של הגוף ארוך מזמן העלייה, קצר ממנו או שווה לו. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
;
גובה נקודת העצירה מעל התחתית (הדרך לאורך המדרון היא היתר במשולש):
סעיף ב
הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה, ולכן הכוח הלא־משמר היחיד שמבצע עבודה הוא החיכוך:
סעיף ג
;
כוח החיכוך קבוע ומנוגד להעתק לאורך המדרון ():
הכוח הנורמלי מאזן את רכיב הכובד הניצב למדרון:
מדף הנוסחאות :
טעות נפוצה: לחלק את העבודה בגובה () במקום בדרך לאורך המדרון.
סעיף ד
בירידה הגוף עובר שוב , וכוח החיכוך זהה בגודלו (אותו כוח נורמלי ואותו מקדם), אלא שכעת הוא מכוון במעלה המדרון – שוב נגד התנועה. לכן גם בירידה :
סעיף ה
זמן הירידה ארוך מזמן העלייה.
קביעה: זמן הירידה ארוך יותר.
נימוק: בשני השלבים הכוחות קבועים, ולכן התאוצה קבועה בכל שלב, והמהירות הממוצעת בכל שלב היא ממוצע המהירויות בקצותיו.
•בעלייה: המהירות יורדת מ־ ל־.
•בירידה: המהירות עולה מ־ רק עד כ־ (החיכוך "גזל" אנרגייה).
הדרך זהה בשני השלבים (), אבל המהירות הממוצעת בירידה קטנה יותר – ולכן הזמן ארוך יותר.
(בדיקה: , .)
שאלה 6 · גוף על מישור משופע עם חיכוך: ירידה ועלייהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גוף קטן שמסתו מונח על מישור משופע שזווית שיפועו (ראו תרשים).
מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למישור הוא .

משחררים את הגוף ממנוחה, והוא מחליק במורד המישור.
סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הגוף בזמן שהוא מחליק במורד המישור. ליד כל כוח רשמו את שמו.
חשבו את תאוצת הגוף.
חשבו את מהירות הגוף לאחר שהחליק מרחק של לאורך המישור.
במקרה אחר דוחפים את הגוף מתחתית המישור, כך שהוא מתחיל לנוע במעלה המישור במהירות . שימו לב לכיוון כוח החיכוך בתנועה זו.
חשבו את גודל תאוצת הגוף בזמן העלייה, ואת המרחק שהוא עובר לאורך המישור עד שהוא נעצר.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
כוח הכובד (מטה), הכוח הנורמלי (ניצב למישור), חיכוך קינטי (במעלה המישור).
על הגוף פועלים שלושה כוחות:
1. כוח הכובד – כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.
2. הכוח הנורמלי – המישור, ניצב למישור וכלפי חוץ.
3. כוח חיכוך קינטי – המישור, לאורך המישור במעלה (נגד כיוון התנועה).
סעיף ב
במורד המישור
בניצב למישור אין תאוצה:
לאורך המישור (כיוון חיובי – במורד), לפי :
הצבה:
סעיף ג
הגוף יוצא ממנוחה ונע בתאוצה קבועה. מדף הנוסחאות:
עם :
סעיף ד
(במורד המישור);
בזמן העלייה הגוף נע במעלה המישור, ולכן כוח החיכוך פועל במורד המישור – באותו כיוון כמו רכיב הכובד. שני הכוחות מאטים את הגוף.
לאורך המישור (כיוון חיובי – במורד):
התאוצה מכוונת במורד המישור, נגד כיוון התנועה.
המרחק עד העצירה – מ־ עם :
טעות נפוצה: להשתמש בתאוצה שחושבה בסעיף ב () – בעלייה החיכוך מתהפך ומצטרף לרכיב הכובד.
שאלה 7 · שתי קופסאות נדחפות במעלה רמפה חלקה: כוח המגעבאורך בגרות · בדרך לבגרות
שתי קופסאות מונחות זו ליד זו על רמפה חלקה הנטויה בזווית לאופק (, ): קופסה A שמסתה למעלה, וקופסה B שמסתה מתחתיה, צמודה אליה.
כוח חיצוני , המקביל לרמפה, פועל על B ודוחף את שתי הקופסאות במעלה הרמפה (ראו תרשים).

שרטטו תרשים כוחות נפרד לכל קופסה.
חשבו את תאוצת הקופסאות.
חשבו את גודל הכוח שהקופסאות מפעילות זו על זו.
מחליפים את סדר הקופסאות: B למעלה ו־A מתחתיה, והכוח פועל עכשיו על A. כיצד ישתנו התשובות לסעיפים ב ו־ג? נמקו וחשבו.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
על A: כובד, נורמל, כוח מגע מ־B במעלה. על B: כובד, נורמל, במעלה, כוח מגע מ־A במורד.
•כובד אנכית מטה (רכיב במורד הרמפה ורכיב לתוך הרמפה);
•נורמל מהרמפה, ניצב לרמפה והחוצה;
•כוח מגע מצד B, מקביל לרמפה ובמעלה (B דוחף את A).
•כובד אנכית מטה;
•נורמל מהרמפה, ניצב לרמפה והחוצה;
•הכוח החיצוני , מקביל לרמפה ובמעלה;
•כוח מגע מצד A, מקביל לרמפה ובמורד (לפי החוק השלישי).
הרמפה חלקה, ולכן אין חיכוך.
סעיף ב
(במעלה הרמפה)
הקופסאות צמודות ונעות יחד. נתייחס אליהן כגוף אחד שמסתו ; כוחות המגע ביניהן פנימיים ומתבטלים. לאורך הרמפה (חיובי במעלה):
סעיף ג
נכתוב את החוק השני לקופסה A בלבד, כי עליה פועל לאורך הרמפה רק כוח המגע ורכיב הכובד:
בדיקה דרך B: ✓
סעיף ד
התאוצה לא משתנה (); כוח המגע קטן ל־
התאוצה לא משתנה: עבור שתי הקופסאות יחד אותם כוחות חיצוניים ואותה מסה כוללת, ולכן .
כוח המגע משתנה: כוח המגע הוא הכוח שמאיץ את הקופסה העליונה (בנוסף להתגברות על רכיב הכובד שלה). כעת הקופסה העליונה היא B, הקלה יותר:
שימו לב: . כוח המגע הוא החלק של שמגיע לקופסה העליונה, והוא יחסי למסתה.
שאלה 8 · קוביית קרח במרזב בצורת V: ירידה, עלייה וחזרהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
מרזב בנוי משני מישורים משופעים חלקים, הנטויים שניהם בזווית לאופק ונפגשים בנקודה התחתונה (ראו תרשים).
קוביית קרח קטנה משוחררת ממנוחה מהנקודה שעל המישור השמאלי, בגובה מעל הנקודה .
הקוביה מחליקה במורד המישור השמאלי, עוברת בנקודה אל המישור הימני ועולה בו. במעבר בנקודה כיוון המהירות משתנה, אבל גודלה אינו משתנה. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים, והקוביה נחשבת לגוף נקודתי.

שרטטו את הכוחות הפועלים על הקוביה בזמן שהיא מחליקה במורד המישור השמאלי, וחשבו את גודל תאוצתה.
חשבו את הזמן שעובר מרגע השחרור ועד שהקוביה מגיעה לנקודה , ואת גודל מהירותה בנקודה זו.
לאיזה גובה (מעל ) עולה הקוביה על המישור הימני? הראו שהזמן שעובר מרגע השחרור ועד שהקוביה חוזרת לראשונה לנקודה הוא
וחשבו אותו.
סרטטו גרף של גודל מהירות הקוביה כפונקציה של הזמן, מרגע השחרור ועד שהקוביה חוזרת לראשונה לנקודה . ציינו על הגרף את הערכים בנקודות שבירה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
פועלים כוח הכובד והכוח הנורמלי ; במורד המישור
על הקוביה פועלים שני כוחות בלבד:
- כוח הכובד – אנכי כלפי מטה;
- הכוח הנורמלי – ניצב למישור, הרחק ממנו.
אין חיכוך, כי המישור חלק.
נבחר ציר לאורך המישור (חיובי במורד) וציר ניצב לו. בציר הניצב אין תנועה, ולכן . בציר שלאורך המישור פועל רק רכיב הכובד . לפי החוק השני של ניוטון:
התאוצה אינה תלויה במסת הקוביה.
סעיף ב
,
הדרך שהקוביה עוברת לאורך המישור מ־ ל־ היא היתר במשולש שגובהו :
התנועה שוות תאוצה וממנוחה, ולכן:
המהירות בנקודה :
בדיקה בעזרת שימור אנרגיה: .
סעיף ג
עולה לגובה ;
הגובה: על המישור הימני פועלים אותם כוחות, ולכן הקוביה מאטה בתאוצה שגודלה , במורד המישור. היא מתחילה לעלות במהירות , ולכן הדרך שהיא עוברת עד שהיא נעצרת:
זו אותה דרך כמו במישור השמאלי, כלומר הקוביה עולה לגובה – הגובה שממנו שוחררה. (כך גם משימור אנרגיה: אין חיכוך, והנורמלי אינו עושה עבודה.)
הזמן: העלייה היא ההפך בזמן של הירידה (אותה דרך, אותו גודל תאוצה, מהירות שיורדת מ־ ל־0), ולכן גם היא נמשכת . אחרי שהקוביה נעצרת היא חוזרת באותו אופן: ירידה במישור הימני ועלייה במישור השמאלי עד , עוד שני קטעים של . בסך הכול ארבעה קטעים שווים:
הצבה:
מכיוון שאין איבוד אנרגיה, התנועה חוזרת על עצמה שוב ושוב, ו־ הוא הזמן של מחזור אחד שלה.
סעיף ד
גרף "שיני מסור" סימטרי: עלייה קווית מ־0 ל־ ב־, ירידה קווית ל־0 ב־, וחוזר חלילה עד
בכל אחד מארבעת הקטעים גודל התאוצה קבוע (), ולכן גודל המהירות משתנה קווית עם הזמן:
- – ירידה במישור השמאלי: , מ־0 עד ;
- – עלייה במישור הימני: המהירות קטנה קווית ל־0 (הקוביה נעצרת לרגע בגובה );
- – ירידה חזרה במישור הימני: עולה ל־ בנקודה ;
- – עלייה במישור השמאלי: יורדת ל־0 בנקודה .
הגרף בנוי מקטעים ישרים. בנקודה השיפוע של הגרף מתהפך בבת אחת, כי כיוון התאוצה משתנה בבת אחת במעבר בין המישורים (התאוצה תמיד במורד המישור שעליו נמצאת הקוביה).
טעות נפוצה: לסרטט קשתות מעוגלות. על מישור חלק התאוצה קבועה, ולכן גרף המהירות–זמן בכל קטע הוא קו ישר.
שאלה 9 · קופסה במנוחה על קרש משופע: תרשים כוחות, צירים וזוויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
קרש ישר נשען כך שהוא יוצר משטח משופע, וקופסה שמסתה מונחת עליו במנוחה. בין הקופסה לקרש יש חיכוך.
בתרשים מתואר חתך של המערכת: המשטח המשופע הוא היתר של משולש ישר זווית. הזווית שבין המשטח המשופע לבין הצלע האנכית היא , וזווית השיפוע (בין המשטח המשופע לבין הקרקע האופקית) מסומנת .

סרטטו את הכוחות הפועלים על הקופסה, ונמקו את הכיוון של כל כוח.
בחרו מערכת צירים כך שציר יהיה מקביל למשטח המשופע. היכן מכוון ציר ? הסבירו מדוע בחירה זו נוחה יותר מצירים אופקי ואנכי.
חשבו את זווית השיפוע . מהי הזווית שבין כוח הכובד לבין הכיוון השלילי של ציר (הכיוון הניצב למשטח, אל תוך המשטח)?
חשבו את הרכיבים של כוח הכובד בכיווני הצירים, ואת גודלם של הכוח הנורמלי ושל כוח החיכוך הפועלים על הקופסה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
שלושה כוחות: כוח הכובד אנכית מטה; כוח נורמלי בניצב למשטח, הרחק ממנו; כוח חיכוך סטטי לאורך המשטח, במעלה השיפוע.
- כוח הכובד – תמיד אנכי כלפי מטה (לא בניצב למשטח!).
- הכוח הנורמלי – המשטח דוחף את הקופסה בניצב למשטח, הרחק ממנו.
- כוח החיכוך הסטטי – לאורך המשטח. רכיב כוח הכובד לאורך המשטח "מנסה" להוריד את הקופסה במורד השיפוע, והחיכוך הסטטי מתנגד לנטייה הזו, ולכן הוא מכוון במעלה השיפוע.
בתרשים מסומנים גם הצירים של סעיף ב, והזווית בין לבין הקו הניצב למשטח (סעיף ג).

טעות נפוצה: לסרטט "כוח במורד המדרון" כתוספת לכוח הכובד – רכיב הכובד לאורך המשטח הוא חלק מ־, לא כוח נפרד.
סעיף ב
ציר לאורך המשטח (למשל במורד השיפוע), ציר בניצב למשטח. כך ו־ מונחים על הצירים, ורק את צריך לפרק לרכיבים.
ציר – לאורך המשטח המשופע; נבחר את הכיוון החיובי במורד השיפוע. ציר – בניצב לציר , כלומר בניצב למשטח, וכיוונו החיובי הרחק מהמשטח.
למה זה נוח: הכוח הנורמלי מכוון בדיוק לאורך ציר , וכוח החיכוך בדיוק לאורך ציר . הכוח היחיד שצריך לפרק לרכיבים הוא .
בצירים אופקי–אנכי, לעומת זאת, היה צריך לפרק גם את וגם את , והמשוואות היו מסובכות יותר. בנוסף, אם הגוף היה נע, התנועה הייתה לאורך ציר בלבד, ובציר התאוצה הייתה אפס.
סעיף ג
; גם הזווית בין לכיוון היא .
זווית השיפוע: סכום הזוויות במשולש ישר הזווית הוא :
הזווית בין לכיוון : ניצב לקרקע האופקית, והכיוון ניצב למשטח המשופע. זווית בין שני ישרים שווה לזווית בין הניצבים להם, ולכן הזווית בין לכיוון שווה לזווית בין הקרקע למשטח:
(בדרך אחרת: הזווית בין למשטח המשופע היא , כמו הזווית בין הצלע האנכית למשטח, ולכן הזווית בין לניצב היא .)
טעות נפוצה: לחשוב שהזווית בין לניצב היא כי זו הזווית ה"נתונה" באיור.
סעיף ד
(במורד), (אל תוך המשטח); , .
. לפי סעיף ג, הזווית בין לציר היא , ולכן:
במורד השיפוע, ו־
אל תוך המשטח.
הקופסה במנוחה, ולכן שקול הכוחות בכל ציר אפס:
טעות נפוצה: לכתוב – על מישור משופע הכוח הנורמלי מאזן רק את הרכיב הניצב של הכובד.
שאלה 10 · ארגז כלים על קרש משופע: מקדם חיכוך מינימלי ודחיפה במורדבאורך בגרות · בדרך לבגרות
ארגז כלים שמסתו מונח על קרש משופע שזווית השיפוע שלו (ראו תרשים). בתחילה פועלים על הארגז רק כוח הכובד והכוחות שהקרש מפעיל עליו. הכוח שמסומן בתרשים מופעל רק החל מסעיף ב.

מצאו את מקדם החיכוך הסטטי הקטן ביותר בין הארגז לקרש, שבעבורו הארגז נשאר במנוחה.
מעתה מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז לקרש שווה בדיוק לערך שמצאתם בסעיף א, ומקדם החיכוך הקינטי הוא .
מפעילים על הארגז כוח קבוע שכיוונו מקביל למשטח, במורד השיפוע.
הסבירו מדוע הארגז מתחיל לנוע, וחשבו את תאוצתו.
הארגז מתחיל לנוע ממנוחה, והכוח ממשיך לפעול עליו. חשבו את המרחק שהארגז עובר לאורך הקרש אחרי תחילת התנועה, ואת ההעתק האופקי שלו בפרק זמן זה. (הקרש ארוך מספיק.)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
על הארגז פועלים , הכוח הנורמלי וחיכוך סטטי במעלה השיפוע. ציר במורד השיפוע, ציר בניצב למשטח.
במנוחה:
מדף הנוסחאות, החיכוך הסטטי מקיים . לכן הארגז נשאר במנוחה כל עוד:
המקדם הקטן ביותר:
התוצאה אינה תלויה במסת הארגז.
סעיף ב
החיכוך הסטטי כבר מרבי ולא יכול לאזן כוח נוסף; במורד השיפוע.
למה הארגז זז: לפני הפעלת , החיכוך הסטטי כבר שווה לערכו המרבי: . כשמוסיפים כוח במורד, כדי להישאר במנוחה היה צריך חיכוך גדול יותר מ־ – וזה לא אפשרי. לכן הארגז מתחיל להחליק במורד, ופועל עליו חיכוך קינטי במעלה השיפוע.
במורד השיפוע.
טעות נפוצה: להשתמש ב־ אחרי שהגוף התחיל לנוע – בזמן החלקה פועל חיכוך קינטי .
סעיף ג
לאורך הקרש ; העתק אופקי .
התאוצה קבועה ו־, ולכן לאורך הקרש:
התנועה לאורך המשטח, שיוצר זווית עם האופק. ההעתק האופקי הוא ההיטל של ההעתק על הכיוון האופקי:
טעות נפוצה: להשתמש ב־ – זה נותן את הירידה בגובה (), לא את ההעתק האופקי.
שאלה 11 · תיבה על מדרון חלק הנשענת על קפיץבאורך בגרות · בדרך לבגרות
מישור משופע חלק נטוי בזווית לאופק. בתחתית המישור יש דופן קבועה הניצבת למישור, ואליה מחובר קפיץ המונח לאורך המישור. קבוע הקפיץ , אורכו הרפוי ומסתו זניחה.
לקצה העליון של הקפיץ קשורה תיבה שמסתה . על התיבה פועל כוח המקביל למישור ומכוון במעלה המישור (ראו תרשים).
בכל הסעיפים התיבה במנוחה.

נתון . חשבו את התכווצות הקפיץ ואת אורכו.
נתון . מה מצב הקפיץ? נמקו.
נתון . קבעו אם הקפיץ מכווץ או מוארך, וחשבו בכמה.
חשבו את שעבורו הקפיץ מכווץ ב־.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
התכווצות , אורך הקפיץ
על התיבה פועלים: כוח הכובד , הכוח הנורמלי מהמישור (ניצב למישור) וכוח הקפיץ (לאורך המישור). המישור חלק – אין חיכוך.
נפרק את הכובד: הרכיב לאורך המישור, במורד, הוא
והרכיב הניצב מתאזן עם הכוח הנורמלי.
לאורך המישור רק הקפיץ יכול לאזן את רכיב הכובד, ולכן הוא דוחף את התיבה במעלה המישור – הוא מכווץ:
אורך הקפיץ: .
סעיף ב
הקפיץ רפוי (אורכו )
לאורך המישור פועלים רכיב הכובד במורד ו־ במעלה. שני כוחות אלה מאזנים זה את זה לבדם, ולכן התיבה במנוחה בלי שהקפיץ יפעיל כוח:
כוח הקפיץ אפס, כלומר הקפיץ לא מכווץ ולא מוארך.
סעיף ג
הקפיץ מוארך ב־
כעת במעלה המישור גדול מרכיב הכובד במורד. כדי שהתיבה תישאר במנוחה, הקפיץ צריך למשוך אותה במורד המישור – כלומר הוא מוארך:
(אורך הקפיץ .)
טעות נפוצה: להניח מראש שהקפיץ מכווץ כמו בסעיף א, ולקבל התכווצות "שלילית". את כיוון כוח הקפיץ קובעים לפי מה שדרוש לשיווי המשקל.
סעיף ד
קפיץ מכווץ ב־ דוחף את התיבה במעלה המישור בכוח
לאורך המישור, במעלה: וכוח הקפיץ; במורד: רכיב הכובד:
שאלה 12 · שק חול נדחף במעלה מדרון בכוח אופקיבאורך בגרות · בדרך לבגרות
שק חול שמסתו מחליק במעלה מדרון מחוספס הנטוי בזווית לאופק. מקדם החיכוך הקינטי בין השק למדרון הוא .
פועל דוחף את השק בכוח אופקי קבוע המכוון לעבר המדרון (ראו תרשים), והשק נע במעלה המדרון.

פרטו את הכוחות הפועלים על השק, ופרקו כל כוח לרכיב לאורך המדרון ולרכיב הניצב לו.
בטאו את הכוח הנורמלי ואת תאוצת השק באמצעות , , , ו־.
נתון: , , , (, ). חשבו את הכוח הנורמלי ואת תאוצת השק.
אילו הפועל היה דוחף את השק בכוח של מקביל למדרון (במעלה), מה הייתה התאוצה? הסבירו מדוע היא שונה מהתאוצה בסעיף ג.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
כובד, נורמל, חיכוך קינטי (במורד), ; מתפרק ל־ במעלה המדרון ול־ לתוך המדרון
נבחר ציר לאורך המדרון (חיובי במעלה) וציר ניצב למדרון (חיובי החוצה ממנו).
הזווית בין הכוח האופקי לבין המדרון שווה לזווית המדרון . הרכיב לוחץ את השק אל המדרון.
החיכוך במורד המדרון כי השק נע במעלה.
סעיף ב
;
ציר : אין תאוצה בניצב למדרון:
ציר : החוק השני של ניוטון:
טעות נפוצה: לכתוב . הדחיפה האופקית לוחצת את השק אל המדרון ומגדילה את הכוח הנורמלי, ואיתו את החיכוך.
סעיף ג
, במעלה המדרון
התאוצה חיובית – במעלה המדרון, כלומר השק מאיץ.
סעיף ד
– גדולה יותר: כל הכוח פועל לאורך המדרון, והנורמל והחיכוך קטנים
כשהכוח מקביל למדרון אין לו רכיב ניצב:
ההבדל נובע משני גורמים: (1) בדחיפה אופקית רק מתוך פועל לאורך המדרון; (2) הרכיב לוחץ את השק אל המדרון ומגדיל את החיכוך מ־ ל־.
שאלה 13 · מזחלת צעצוע עם מאוורר על מסילת שלגבאורך בגרות · ברמת בגרות
נתונה מסילה המורכבת ממישור אופקי וממישור משופע (ראו תרשים א). על המסילה מחליקה מזחלת צעצוע קטנה שמסתו , שעליה מותקן מאוורר קטן שאפשר להפעיל ולכוון.
עורכים ארבעה ניסויים. בכל אחד מן הניסויים מקנים למזחלת בנקודה מהירות התחלתית לכיוון הנקודה . המזחלת נעה, עוברת בנקודה וממשיכה במעלה המישור המשופע.
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והמזחלת נחשבת לגוף נקודתי.
בניסוי הראשון בלבד המסילה מכוסה קרח חלק, וכוח החיכוך בין המזחלת למסילה ניתן להזנחה. המאוורר כבוי.
חשבו את , גובהה של הנקודה שבה המזחלת נעצרת רגעית.

בסעיפים הבאים המסילה מכוסה שלג, וכוח החיכוך בין המזחלת למסילה לא ניתן להזנחה.
בניסוי השני המאוורר כבוי, והמזחלת נעצרת רגעית בנקודה , שגובהה נמוך ב־ מגובהה של נקודה (ראו תרשים ב).

חשבו את עבודת כוח החיכוך במהלך תנועת המזחלת בניסוי השני מנקודה לנקודה .
לאחר העצירה הרגעית ב־ המזחלת מחליקה חזרה לאורך המסילה.
חשבו את גודל מהירותה בניסוי השני בחולפה שוב בנקודה .
בניסוי השלישי הופעל המאוורר, והוא הפעיל על המזחלת בכל מהלך תנועתה מנקודה עד לנקודה כוח שגודלו קבוע וכיוונו בכל רגע זהה לכיוון תנועת המזחלת (ראו תרשים ג).

נתון כי בניסוי השלישי גודל מהירות המזחלת קטן לאורך כל תנועתה במעלה המישור המשופע, ובהגיעה לנקודה גודל מהירותה .
חשבו את עבודת הכוח שמפעיל המאוורר במהלך התנועה בניסוי השלישי מנקודה עד לנקודה .
בניסוי הרביעי הפעיל המאוורר על המזחלת, בכל מהלך תנועתה מנקודה והלאה, כוח שגודלו זהה לגודלו של הכוח בניסוי השלישי וכיוונו אופקי ימינה בכל רגע (ראו תרשים ד).
נתון שבמהלך תנועתה במעלה המישור המשופע הגיעה המזחלת למהירות שגודלה .

קבעו אם בניסוי הרביעי, במהלך תנועתה במעלה המישור המשופע הגיעה המזחלת למהירות שגודלה לפני הנקודה , בנקודה או אחריה. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
אין חיכוך והמאוורר כבוי; הנורמל ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה. לכן האנרגייה המכנית נשמרת בין ל־ (שם המזחלת נעצרת רגעית, ):
הצבה:
(התוצאה אינה תלויה במסה ובזווית השיפוע.)
סעיף ב
גובה הנקודה נמוך ב־ מגובה :
מדף הנוסחאות – עבודת הכוחות הלא משמרים שווה לשינוי באנרגייה המכנית:
המאוורר כבוי, והכוח הלא משמר היחיד שמבצע עבודה הוא החיכוך (הנורמל ניצב לתנועה). :
הצבה:
העבודה שלילית – החיכוך פועל נגד כיוון התנועה ומקטין את האנרגייה המכנית.
טעות נפוצה: לחשב את כ־ – הירידה היא מהגובה, כלומר .
סעיף ג
עבודת החיכוך בדרך חזרה. כוח החיכוך הקינטי הוא . בכל קטע של המסילה הכוח הנורמלי זהה בהלוך ובחזור ( במישור המשופע, במישור האופקי), ולכן גודל החיכוך זהה; הדרך זהה, והחיכוך תמיד נגד התנועה. לכן עבודת החיכוך בחזרה שווה לזו שבהלוך:
אנרגייה – מ־ (מנוחה) עד :
(בדרך אחרת: לאורך כל המסלול הלוך וחזור , ולכן .)
טעות נפוצה: להניח שבירידה החיכוך קטן או גדול יותר – הנורמל, ולכן גם החיכוך הקינטי, תלוי רק בשיפוע ולא בכיוון התנועה.
סעיף ד
החיכוך לא השתנה. הכוח מכוון בכל רגע בכיוון התנועה – כלומר מקביל למסילה. לכן אין לו רכיב ניצב למסילה, הכוח הנורמלי זהה לזה שבניסוי השני, וגם כוח החיכוך זהה. המזחלת עוברת אותה דרך , ולכן:
משפט עבודה–אנרגייה (מדף הנוסחאות): .
עבודת כוח הכובד: .
(באותה דרך: , ולכן .)
טעות נפוצה: לחשב את כאילו החיכוך השתנה בגלל הכוח הנוסף – כאן מקביל למסילה ואינו משנה את הכוח הנורמלי.
סעיף ה
לפני הנקודה .
קביעה: המזחלת הגיעה למהירות לפני הנקודה .
במישור האופקי שני הניסויים זהים: אופקי ימינה – בכיוון התנועה, באותו גודל, והחיכוך זהה. לכן המזחלת מגיעה ל־ באותה מהירות בשני הניסויים. בניסוי השלישי המזחלת מאטה במעלה המישור המשופע עד ב־, ולכן .
במישור המשופע (זווית ) נשווה את הכוחות לאורך המישור (כיוון חיובי – במעלה המישור):
- ניסוי שלישי: כולו במעלה המישור; .
- ניסוי רביעי: אופקי. רק הרכיב פועל במעלה המישור, והרכיב לוחץ את המזחלת אל המישור, ולכן הכוח הנורמלי והחיכוך גדלים: .
מאחר ש־ והחיכוך גדול יותר, : בניסוי הרביעי המזחלת מאטה במעלה המישור בקצב גדול יותר.
בשני הניסויים המזחלת יוצאת מ־ באותה מהירות , והמהירות קטנה בקצב קבוע. בניסוי השלישי היא יורדת ל־ בדיוק ב־; בניסוי הרביעי היא קטנה מהר יותר, ולכן מגיעה ל־ אחרי דרך קצרה יותר – לפני .
(בניסוח של אנרגייה: עד עבודת בניסוי הרביעי קטנה יותר () ועבודת החיכוך שלילית יותר, ולכן ב־ גודל המהירות קטן מ־; מאחר שהמהירות יורדת ברציפות מ־, היא עברה את הערך לפני .)
טעות נפוצה: לטעון שהתשובה "ב־" כי גודל הכוח זהה – מה שקובע הוא רכיב הכוח לאורך המסילה והשפעת הרכיב הניצב על החיכוך.
שאלה 14 · תיבה על משטח מטען מוטה של משאיתבאורך בגרות · ברמת בגרות
משאית רמסע (טיפר) עומדת על כביש אופקי. משטח המטען שלה מסתובב סביב ציר בקצהו האחורי, וזווית ההטיה שלו ביחס לאופק ניתנת לשינוי.
על המשטח מונחת תיבה קטנה שמסתה , במרחק מהקצה האחורי של המשטח (ראו תרשים).
כאשר זווית ההטיה היא התיבה נמצאת במנוחה.
מקדם החיכוך הסטטי בין התיבה למשטח הוא , ומקדם החיכוך הקינטי הוא .

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על התיבה כאשר זווית ההטיה היא . ליד כל כוח רשמו את שמו וציינו מי מפעיל אותו.
הנהג מנמיך מעט את משטח המטען, לזווית המקיימת .
קבעו אם לאחר ההנמכה גודלו של כוח החיכוך שהמשטח מפעיל על התיבה גדל, קטן או לא השתנה. נמקו את קביעתכם.
הגדילו את זווית ההטיה של המשטח לזווית , שבה התיבה נמצאת על סף תנועה.
רשמו את שתי המשוואות של הכוחות הפועלים על התיבה במצב של סף תנועה.
בטאו את מקדם החיכוך הסטטי באמצעות הזווית .
הגדילו שוב את זווית ההטיה, לזווית שבה התיבה מחליקה במורד המשטח.
נתון: , ,
חשבו את גודל מהירות התיבה ברגע שהיא מגיעה לקצה האחורי של המשטח.
כשזווית ההטיה היא , פועל מעניק לתיבה מהירות התחלתית במעלה המשטח (לכיוון תא הנהג), והיא עולה, נעצרת ומחליקה בחזרה.
בתרשימים 1–3 שלפניכם מוצגים גרפים איכותיים של מהירות התיבה, , כפונקציה של הזמן, (הכיוון החיובי – במעלה המשטח).
קבעו מהו התרשים שמתאר נכון את מהירות התיבה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
שלושה כוחות: כוח הכובד (כדור הארץ, אנכית מטה), הכוח הנורמלי (המשטח, ניצב למשטח כלפי מעלה), כוח חיכוך סטטי (המשטח, לאורך המשטח כלפי מעלה – לכיוון תא הנהג).
התיבה במנוחה על המשטח המוטה, ופועלים עליה שלושה כוחות:
1. כוח הכובד – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.
2. הכוח הנורמלי – מופעל על ידי המשטח, ניצב למשטח וכלפי חוץ ממנו (בזווית לאנך).
3. כוח החיכוך הסטטי – מופעל על ידי המשטח, מקביל למשטח וכיוונו במעלה המשטח (לכיוון תא הנהג). הוא מונע מהתיבה להחליק לעבר הקצה האחורי.
התיבה במנוחה, ולכן שקול שלושת הכוחות הוא אפס.
טעות נפוצה: לסמן "כוח במורד המשטח" ככוח נוסף – זהו רכיב של כוח הכובד, לא כוח נפרד.
סעיף ב
כוח החיכוך קטן ().
קביעה: כוח החיכוך קטן.
נימוק: התיבה הייתה במנוחה בזווית , כלומר . בזווית קטנה יותר , ולכן גם בזווית התיבה נשארת במנוחה.
במנוחה שקול הכוחות לאורך המשטח הוא אפס, ולכן החיכוך הסטטי שווה בדיוק לרכיב הכובד במורד המשטח:
כאשר הזווית קטנה מ־ ל־, קטן – ולכן גם כוח החיכוך קטן:
טעות נפוצה: לחשב את החיכוך לפי ולהסיק שהוא גדל (כי גדל) – הוא רק הערך המרבי האפשרי של החיכוך הסטטי; החיכוך בפועל שווה לכוח הדרוש לאיזון. (מה שגדל בהנמכה הוא הכוח הנורמלי והחיכוך המרבי.)
סעיף ג(1)
(לאורך המשטח); (ניצב למשטח).
בסף תנועה התיבה עדיין במנוחה (שקול הכוחות אפס), והחיכוך הסטטי הגיע לערכו המרבי .
בוחרים ציר מקביל למשטח וציר ניצב לו.
סעיף ג(2)
מציבים את המשוואה השנייה בראשונה:
מצמצמים ומחלקים ב־:
כך אפשר למדוד מקדם חיכוך סטטי: מגדילים את הזווית בהדרגה ומודדים את הזווית שבה הגוף מתחיל להחליק.
טעות נפוצה: לכתוב – בסף התנועה הגוף עדיין במנוחה, והחיכוך סטטי.
סעיף ד
התיבה מתחילה להחליק ממנוחה ועוברת לאורך המשטח את הדרך .
תאוצת התיבה. פועלים עליה , וחיכוך קינטי במעלה המשטח (נגד כיוון התנועה).
בניצב למשטח: .
לאורך המשטח, לפי :
המהירות בקצה. מ־ עם :
בדיקה באנרגייה: , כאשר הירידה בגובה היא :
, כמו קודם.
טעות נפוצה: להשתמש בחיכוך סטטי – בזמן ההחלקה החיכוך קינטי.
סעיף ה
תרשים 1: בעלייה שיפוע הגרף תלול יותר מאשר בירידה ().
קביעה: תרשים 1.
נימוק: שיפוע גרף מהירות–זמן הוא התאוצה. בשני השלבים פועלים כוח הכובד, הכוח הנורמלי וחיכוך קינטי – אבל כיוון החיכוך תמיד מנוגד לכיוון התנועה.
בעלייה: רכיב הכובד והחיכוך פועלים שניהם במורד המשטח ומתחברים:
בירידה: רכיב הכובד במורד והחיכוך במעלה – ומתחסרים:
שתי התאוצות מכוונות במורד המשטח (בכיוון השלילי), ולכן הגרף יורד כל הזמן; התיבה עולה, נעצרת () וממשיכה לנוע במורד. אבל , ולכן אחרי נקודת העצירה הגרף פחות תלול. זה תרשים 1. (תרשים 2 מתאים למשטח חלק, ותרשים 3 – לתאוצה גדולה יותר בירידה, דבר שאינו אפשרי.)
(בעזרת הנתונים: , .)
טעות נפוצה: לבחור בתרשים 2 מתוך מחשבה שהתאוצה על מישור משופע תמיד זהה – החיכוך מחליף כיוון כשהתיבה מחליפה כיוון תנועה.
שאלה 15 · ארגזים במחסן: משקולת נגד, מדרון חלק ומאזני קפיץבאורך בגרות · ברמת בגרות
עובד במחסן מטפל בארגז שמסתו , בשלושה שלבים.
בשלב הראשון הוא מוריד את הארגז מגלריה גבוהה אל רצפת המחסן. הארגז קשור לחבל העובר על פני גלגלת הקבועה בתקרה, ובקצה השני של החבל קשורה משקולת נגד שמסתה , קטנה מ־ (ראו תרשים 1). העובד מחזיק את הארגז במנוחה, ואז משחרר את המערכת.
הַניחו כי מסת החבל ומסת הגלגלת זניחות, וכי החיכוך בגלגלת והתנגדות האוויר זניחים.
נתון כי גודל תאוצת המערכת לאחר השחרור הוא .

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הארגז , ואת תרשים הכוחות הפועלים על משקולת הנגד לאחר השחרור.
ליד כל כוח רשמו את שמו.
בטאו את מסת משקולת הנגד באמצעות מסת הארגז .
חשבו את היחס בין גודל המתיחות בחבל כל עוד העובד החזיק את הארגז במנוחה ובין גודל המתיחות בחבל לאחר השחרור.
בשלב השני העובד מעמיס את הארגז על משאית לאורך מדרון שעליו גלילים חופשיים, כך שאפשר להתייחס למדרון כאל משטח חלק. המדרון משופע בזווית ביחס לאופק. העובד מניח את הארגז בתחתית המדרון, דוחף אותו במעלה המדרון ועוזב אותו (ראו תרשים 2). לאחר שהעובד עזב את הארגז, גודל תאוצת הארגז הוא .

חשבו את , זווית השיפוע של המדרון.
הדחיפה לא הייתה חזקה מספיק: הארגז עלה במעלה המדרון, עצר רגעית לפני שהגיע למשאית, והחל להחליק חזרה במורד.
העובד טוען: "ברגע שבו הארגז עצר, הכוח השקול עליו היה אפס – הרי הוא היה במנוחה". קבעו אם טענתו נכונה. נמקו את קביעתכם.
בשלב השלישי הכניס העובד לארגז חבילה שמסתה , וחיבר אותה לדופן העליונה של הארגז באמצעות מאזני קפיץ קלים, המקבילים למדרון. רצפת הארגז חלקה.
הוא הניח את הארגז, עם החבילה שבתוכו, במעלה המדרון ושחרר אותו ממנוחה (ראו תרשים 3).

מה הייתה הקריאה של מאזני הקפיץ במהלך ההחלקה? נמקו את תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
על : (מטה), (מעלה). על : (מטה), (מעלה). הארגז מאיץ מטה (), המשקולת מאיצה מעלה ().
על הארגז פועלים שני כוחות:
1. כוח הכובד – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.
2. כוח המתיחות – מופעל על ידי החבל, אנכית כלפי מעלה.
על משקולת הנגד פועלים שני כוחות:
1. כוח הכובד – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.
2. כוח המתיחות – מופעל על ידי החבל, אנכית כלפי מעלה.
החבל והגלגלת חסרי מסה, ולכן גודל המתיחות זהה בשני קצות החבל. הארגז מאיץ כלפי מטה ולכן בתרשים שלו ; משקולת הנגד מאיצה כלפי מעלה ולכן בתרשים שלה .
טעות נפוצה: לסמן על הארגז את כוח הכובד של משקולת הנגד – על הארגז פועל רק כוח המתיחות של החבל.
סעיף ב
החבל מתוח ואינו מתארך, ולכן לשני הגופים אותו גודל תאוצה : הארגז כלפי מטה, המשקולת כלפי מעלה. לפי החוק השני של ניוטון לכל גוף (כיוון חיובי – כיוון התנועה של אותו גוף):
הארגז:
המשקולת:
מחברים את המשוואות:
מציבים :
סעיף ג
– המתיחות גדלה לאחר השחרור.
לפני השחרור: משקולת הנגד במנוחה, ולכן שקול הכוחות עליה אפס:
(את ההפרש בין ל־ מספק העובד שמחזיק את הארגז.)
אחרי השחרור: מהמשוואה של המשקולת (סעיף ב):
(בדיקה דרך הארגז: ✓.)
המתיחות גדלה לאחר השחרור: המשקולת מאיצה כלפי מעלה, ולכן החבל צריך למשוך אותה בכוח גדול ממשקלה.
טעות נפוצה: להניח שהמתיחות שווה תמיד ל־, או שהיא שווה ל־ – כל עוד יש תאוצה, המתיחות שונה ממשקלו של כל אחד מהגופים.
סעיף ד
()
לאחר שהעובד עוזב את הארגז, הוא נע במעלה המדרון ופועלים עליו רק כוח הכובד והכוח הנורמלי (המדרון חלק).
בציר לאורך המדרון הכוח הנורמלי אינו פועל (הוא ניצב למדרון), ולכן פועל רק רכיב הכובד , במורד המדרון. לפי החוק השני של ניוטון:
נתון :
טעות נפוצה: להוסיף כוח "דחיפה" במעלה המדרון אחרי שהעובד עזב את הארגז – הארגז ממשיך לעלות בזכות מהירותו, ותאוצתו מכוונת במורד.
סעיף ה
לא. גם ברגע העצירה פועל על הארגז כוח שקול במורד המדרון, ותאוצתו .
קביעה: הטענה אינה נכונה.
נימוק: הכוח השקול קובע את התאוצה (), ולא את המהירות. ברגע העצירה פועלים על הארגז אותם כוחות כמו לפני ואחרי – כוח הכובד והכוח הנורמלי – והשקול שלהם הוא רכיב הכובד לאורך המדרון:
במורד המדרון. לכן גם ברגע זה התאוצה במורד, ומשום כך הארגז אינו נשאר במנוחה אלא מתחיל מיד לנוע חזרה למטה. "מנוחה רגעית" אינה שיווי משקל.
טעות נפוצה: לזהות מהירות אפס עם כוח שקול אפס.
סעיף ו
אפס.
תשובה: מאזני הקפיץ מראים אפס.
נימוק: נתייחס לארגז ולחבילה כמערכת אחת שמסתה . המדרון חלק, ולכן לאורך המדרון פועל על המערכת רק רכיב הכובד:
החבילה נעה יחד עם הארגז, ולכן גם תאוצתה במורד המדרון.
כעת נבחן את החבילה לבדה. לאורך המדרון פועלים עליה רכיב הכובד והכוח של מאזני הקפיץ (המקבילים למדרון). רצפת הארגז חלקה, ולכן אין חיכוך:
רכיב הכובד לבדו מקנה לחבילה בדיוק את התאוצה של הארגז, ולכן הקפיץ אינו נמתח.
טעות נפוצה: לצפות לקריאה , כמו כשהארגז מוחזק במנוחה על המדרון.
שאלה 16 · דסקית על רמפה: בלי חיכוך ועם חיכוךבאורך בגרות · ברמת בגרות
בפארק מדע מוצב מתקן ובו רמפה ישרה הנטויה בזווית לאופק (, ). מבקר ערך שני ניסויים בזה אחר זה. בכל אחד מהניסויים הייתה דסקית קטנה שמסתה מונחת בנקודה , בתחתית הרמפה.
בניסוי הראשון הרמפה הייתה מכוסה בשכבת קרח. המבקר העניק לדסקית מהירות התחלתית , בכיוון מעלה הרמפה ובמקביל אליה (ראו תרשים 1).

הדסקית עלתה עד הנקודה , נעצרה לרגע, וגלשה חזרה לנקודה . הדסקית הגיעה לנקודה במהירות שגודלה .
נתון: , גובה הנקודה מעל הקרקע .
התבססו על שיקולי עבודה ואנרגייה, וחשבו את המהירות .
בניסוי השני כוסתה הרמפה בשטיח גומי (הזווית לא השתנתה), והמבקר חזר על הניסוי.
המבקר העניק לאותה דסקית את אותה המהירות (שחישבתם בסעיף א). הפעם עלתה הדסקית רק עד הנקודה , נעצרה לרגע, וגלשה חזרה לנקודה . הדסקית הגיעה לנקודה במהירות שגודלה .
נתון: מסת הדסקית , , גובה הנקודה מעל הקרקע .
התייחסו לניסוי השני וענו על סעיפים ב–ד שלפניכם.
קבעו או חשבו את האנרגייה הקינטית ואת האנרגייה הפוטנציאלית בנקודות ו־ במהלך עליית הדסקית.
חשבו את העבודה של כוח החיכוך במהלך עליית הדסקית מהנקודה עד הנקודה .
חשבו את כוח החיכוך שפעל על הדסקית במהלך עלייתה.
בתרשים 2 נתון גרף המתאר את מהירות הדסקית כפונקציה של הזמן בכל מהלך תנועתה בניסוי השני (הכיוון החיובי – מעלה הרמפה).

קבעו איזה גודל פיזיקלי מייצג השטח הכלוא בין הגרף ובין הציר האופקי (ציר הזמן).
התבססו על תשובתכם על תת־סעיף (1), וחשבו את הזמן המוצג בגרף.
קבעו איזה גרף מן הגרפים I–IV שלפניכם מתאר נכון את תלות האנרגייה הקינטית של הדסקית בזמן, במהלך הירידה של הדסקית מהנקודה חזרה לנקודה בניסוי השני. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
אין חיכוך בניסוי הראשון. הדסקית חזרה לנקודה (אותו גובה) באותו גודל מהירות, ולכן השינוי באנרגייה המכנית בכל הדרך הלוך ושוב הוא אפס:
אילו פעל חיכוך, הוא היה מבצע עבודה שלילית גם בעלייה וגם בירידה (הוא תמיד מנוגד לכיוון התנועה), והדסקית הייתה חוזרת במהירות קטנה יותר. לכן החיכוך זניח, והאנרגייה המכנית נשמרת (הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה).
שימור אנרגייה בין ל־ (רמת הייחוס בנקודה ; ב־ הדסקית נעצרת):
הצבה:
סעיף ב(1)
ב־: , . ב־: , .
רמת הייחוס לאנרגייה הפוטנציאלית: הקרקע (נקודה ), .
בנקודה : הדסקית בגובה אפס, ומהירותה :
בנקודה : הדסקית נעצרת לרגע, ולכן . מדף הנוסחאות :
סעיף ב(2)
הכוח הלא־משמר היחיד שמבצע עבודה הוא כוח החיכוך (הנורמלי ניצב לתנועה). מדף הנוסחאות:
העבודה שלילית – החיכוך פועל נגד כיוון התנועה ומקטין את האנרגייה המכנית.
סעיף ב(3)
(במורד הרמפה)
הדרך לאורך הרמפה מ־ ל־:
כוח החיכוך הקינטי קבוע (, קבוע) ומנוגד להעתק, ולכן לפי עם :
כיוונו במורד הרמפה (נגד כיוון העלייה).
טעות נפוצה: לחלק בגובה במקום בדרך לאורך הרמפה.
סעיף ג(1)
השטח מייצג את ההעתק של הדסקית לאורך הרמפה.
מדף הנוסחאות , ולכן ההעתק בפרק זמן הוא – השטח הכלוא בין גרף המהירות לציר הזמן.
לכן השטח מ־ עד מייצג את ההעתק של הדסקית במעלה הרמפה (מ־ עד ), והשטח מ־ עד (מתחת לציר) מייצג את ההעתק בחזרה במורד. שני השטחים שווים בגודלם, כי הדסקית חזרה לנקודת המוצא.
סעיף ג(2)
()
בין ל־ הדסקית עולה מ־ עד ועוברת את הדרך (סעיף ב(3)). הגרף בקטע זה הוא קו ישר מ־ עד , ולכן השטח הכלוא הוא משולש:
הצבה:
(בדיקה בדינמיקה: בעלייה , ו־.)
סעיף ד
גרף III.
קביעה: גרף III.
נימוק: בירידה פועלים על הדסקית כוחות קבועים: רכיב הכובד במורד () וכוח החיכוך במעלה (). לכן התאוצה קבועה,
והדסקית יוצאת ממנוחה – המהירות גדלה באופן קווי עם הזמן: (כמו בתרשים 2 אחרי ). האנרגייה הקינטית (זמן נמדד מתחילת הירידה):
זוהי פונקציה ריבועית של הזמן: היא עולה מ־, וקצב העלייה שלה גדל ככל שהמהירות גדלה (שיפוע הגרף אפס ברגע ההתחלה וגדל). לכן הגרף יוצא מהראשית במשיק אופקי ומתעקם כלפי מעלה – גרף III. (בסוף הירידה .)
•גרף I – עולה, אבל קצב העלייה דווקא קטן עם הזמן; לא מתאים לגוף שמהירותו גדלה בקצב קבוע.
•גרף II – עלייה קווית; הייתה מתקבלת רק אילו היה גדל קווית עם הזמן, אבל כאן (ולא ) גדל קווית.
•גרף IV – אנרגייה קינטית יורדת; מתאים לעלייה, לא לירידה.
טעות נפוצה: לבחור בגרף II מכיוון שהמהירות גדלה באופן קווי – האנרגייה הקינטית תלויה ב־.
שאלה 17 · שני ארגזים: על רציף אופקי ועל רמפה משופעתבאורך בגרות · ברמת בגרות
במחסן מונח ארגז שמסתו על רציף אופקי. הארגז מחובר בחבל לארגז שני שמסתו , המונח על רמפה משופעת היורדת מקצה הרציף. החבל עובר דרך גלגלת המותקנת בקצה הרציף (ראו תרשים). זווית השיפוע של הרמפה היא .
הרציף והרמפה אינם חלקים, ומקדם החיכוך הקינטי בין כל אחד מהארגזים לבין המשטח שעליו הוא מונח זהה.
מסת החבל זניחה, החבל מקביל למשטחים, והגלגלת אידיאלית.
נתון: , , .

משחררים את המערכת ממנוחה, והיא מתחילה לנוע בתאוצה קבועה שגודלה .
סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הארגז ואת תרשים הכוחות הפועלים על הארגז . ליד כל כוח רשמו את שמו.
רשמו את משוואות הכוחות הפועלים על כל אחד מן הארגזים ו־.
חשבו את מקדם החיכוך הקינטי.
במקרה אחר מעניקים למערכת מהירות התחלתית שגודלה , וברגע זה הארגז נע במעלה הרמפה.
לאורך כל התנועה הארגזים אינם מגיעים לא לגלגלת ולא לתחתית הרמפה.
חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של הארגז במהלך תנועתו במעלה הרמפה.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
: כובד (מטה), נורמלי (מעלה), מתיחות (אופקית לכיוון הגלגלת), חיכוך קינטי (אופקי, הרחק מהגלגלת). : כובד (מטה), נורמלי (ניצב לרמפה), מתיחות (במעלה הרמפה), חיכוך קינטי (במעלה הרמפה).
כאשר המערכת משוחררת, מחליק במורד הרמפה ומושך את לעבר הגלגלת.
1. כוח הכובד – כדור הארץ, אנכית מטה.
2. הכוח הנורמלי – הרציף, אנכית מעלה.
3. כוח המתיחות – החבל, אופקי לכיוון הגלגלת.
4. כוח חיכוך קינטי – הרציף, אופקי הרחק מהגלגלת (נגד כיוון התנועה).
1. כוח הכובד – כדור הארץ, אנכית מטה.
2. הכוח הנורמלי – הרמפה, ניצב לרמפה וכלפי חוץ.
3. כוח המתיחות – החבל, לאורך הרמפה במעלה (לכיוון הגלגלת).
4. כוח חיכוך קינטי – הרמפה, לאורך הרמפה במעלה (נגד כיוון התנועה).
טעות נפוצה: לסמן על "כוח במורד הרמפה" נוסף – זהו רכיב של כוח הכובד ולא כוח נפרד.
סעיף ב
: ; . : ; .
לכל ארגז בוחרים ציר בכיוון התנועה וציר ניצב לו. החבל מתוח, ולכן לשני הארגזים אותו גודל תאוצה .
•בכיוון האנכי (אין תאוצה):
•בכיוון התנועה (לעבר הגלגלת):
•בניצב לרמפה:
•בכיוון התנועה (במורד הרמפה):
סעיף ג
מחברים את שתי משוואות התנועה מסעיף ב (המתיחות מתבטלת):
מבודדים את :
הצבה (, ):
(בדיקה: , ואכן .)
סעיף ד
, בכיוון מורד הרמפה (נגד כיוון תנועת – המערכת מאטה).
כעת נע במעלה הרמפה ו־ נע הרחק מהגלגלת. כוחות החיכוך פועלים תמיד נגד כיוון התנועה, ולכן שניהם מתהפכים: על החיכוך פועל במורד הרמפה, ועל – לעבר הגלגלת.
מגדירים כיוון חיובי בכיוון התנועה ( במעלה הרמפה, הרחק מהגלגלת):
- :
- :
מחברים:
הסימן השלילי: התאוצה מכוונת נגד כיוון התנועה – מאט, ותאוצתו בכיוון מורד הרמפה. רכיב הכובד של ושני כוחות החיכוך פועלים כולם נגד התנועה.
(בדיקה שהחבל נשאר מתוח: .)
טעות נפוצה: להשאיר את כוחות החיכוך בכיוונם מהסעיפים הקודמים ולקבל – החיכוך מתהפך כשכיוון התנועה מתהפך.
שאלה 18 · עגלה היורדת במסילה משופעת ומרימה משקולתבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידים ערכו ניסוי בעזרת מסילה חלקה הנטויה בזווית לאופק (, ). על המסילה הוצבה עגלה שמסתה . העגלה קשורה בחוט העובר על פני גלגלת בראש המסילה, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת שמסתה (ראו תרשים). בתחתית המסילה מוצב חיישן תנועה המחובר למחשב. הכיוון החיובי של תנועת העגלה נקבע במורד המסילה, והכיוון החיובי של תנועת המשקולת נקבע כלפי מעלה. החיכוך, התנגדות האוויר, מסת הגלגלת ומסת החוט זניחים.

ברגע שחררו את העגלה ממנוחה, והיא החלה לנוע במורד המסילה, בעוד המשקולת עולה. על מסך המחשב התקבלה טבלת הערכים שלפניכם, המציגה את מהירות העגלה כפונקציה של הזמן.
הניחו שהעגלה אינה מגיעה לחיישן ושהמשקולת אינה מגיעה לגלגלת.
סרטטו, על סמך הטבלה, גרף של מהירות העגלה כפונקציה של הזמן.
חשבו את שיפוע הגרף וציינו את משמעותו הפיזיקלית.
רשמו את משוואות הכוחות של כל אחד משני הגופים.
חשבו את מתיחות החוט במהלך התנועה.
כעבור שנייה אחת מתחילת המדידה נקרע החוט.
חשבו את , היחס בין התאוצה של העגלה לבין התאוצה של המשקולת, לאחר קריעת החוט (לפי הכיוונים החיוביים שנקבעו).
קבעו איזה מן הגרפים 1–4 שלפניכם מתאר נכון את מהירויות שני הגופים כתלות בזמן מרגע קריעת החוט. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
שש נקודות מהטבלה וקו מגמה ישר העובר בקירוב דרך הראשית: .
ציר אופקי: הזמן (טווח –). ציר אנכי: המהירות (טווח –).
הנקודות :
, , , , , .
הנקודות מסתדרות בקירוב על קו ישר, ולכן מעבירים קו מגמה ישר אחד (ולא מחברים נקודה לנקודה), כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו. העגלה שוחררה ממנוחה ב־, ולכן הקו עובר בקירוב דרך הראשית.
טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור – הפיזור נובע משגיאות מדידה, וקו המגמה הוא ישר אחד.
סעיף ב
שיפוע (כ־–, לפי קו המגמה שסרטטתם) – זו תאוצת העגלה במורד המסילה.
מחשבים את השיפוע משתי נקודות על קו המגמה, רחוקות זו מזו: ו־:
(התאמה בשיטת הריבועים הפחותים דרך הראשית נותנת כ־.)
משמעות פיזיקלית: שיפוע גרף מהירות–זמן הוא התאוצה (). הגרף ישר, ולכן העגלה נעה בתאוצה קבועה בכיוון החיובי – במורד המסילה. החוט מתוח ואינו מתארך, ולכן זה גם גודל התאוצה של המשקולת (כלפי מעלה).
סעיף ג
עגלה: , ; משקולת: .
על העגלה פועלים: כוח הכובד (כדור הארץ, אנכית מטה), הכוח הנורמלי (המסילה, ניצב למסילה), מתיחות החוט (החוט, במעלה המסילה – לכיוון הגלגלת). אין חיכוך.
ציר במורד המסילה (הכיוון החיובי שנקבע) וציר ניצב למסילה:
על המשקולת פועלים: כוח הכובד (כלפי מטה) ומתיחות החוט (כלפי מעלה). כיוון חיובי כלפי מעלה:
החוט והגלגלת חסרי מסה והגלגלת חסרת חיכוך, ולכן המתיחות זהה לאורך כל החוט, וגודל התאוצה משותף לשני הגופים.
סעיף ד
מסת המשקולת אינה נתונה, ולכן משתמשים במשוואת העגלה ובתאוצה שנמדדה בסעיף ב:
הצבה:
(מכאן אפשר למצוא גם את : .)
טעות נפוצה: לכתוב או – המערכת מאיצה, ולכן המתיחות שונה משני הערכים (קטנה מרכיב הכובד על העגלה וגדולה ממשקל המשקולת).
סעיף ה
(היחס בין הגדלים )
לאחר קריעת החוט כוח המתיחות נעלם.
העגלה: על המסילה החלקה פועלים רק ו־. לאורך המסילה (כיוון חיובי במורד), לפי :
המשקולת: פועל עליה רק כוח הכובד (כיוון חיובי כלפי מעלה):
היחס:
הסימן השלילי: תאוצת העגלה בכיוון החיובי שלה, ותאוצת המשקולת נגד הכיוון החיובי שלה.
סעיף ו
קביעה: גרף 2.
1. נקודת ההתחלה המשותפת: עד הקריעה החוט מתוח, ולכן ברגע הקריעה לשני הגופים אותה מהירות חיובית (כ־: העגלה במורד, המשקולת כלפי מעלה). שני הקווים מתחילים באותה נקודה חיובית. זה פוסל את גרף 3 (שם המשקולת מתחילה מאפס).
2. העגלה: תאוצה קבועה – קו ישר עולה.
3. המשקולת: תאוצה קבועה – קו ישר יורד. המשקולת ממשיכה לעלות, מאטה, נעצרת לרגע (כעבור ) ומיד מתחילה ליפול – המהירות הופכת לשלילית, והקו ממשיך לרדת באותו שיפוע מתחת לציר הזמן. זה פוסל את גרף 1 (שם המשקולת נעצרת ונשארת במנוחה – כוח הכובד אינו מאוזן, ולכן היא אינה יכולה להישאר במנוחה).
4. שיפועים: לפי סעיף ה גודל השיפוע של העגלה () קטן מגודל השיפוע של המשקולת (). בגרף 4 הקו של העגלה תלול מהקו של המשקולת – הפוך. בגרף 2 הקו היורד של המשקולת תלול יותר.
לכן רק גרף 2 מתאים.
טעות נפוצה: לבחור בגרף 1 מתוך מחשבה שהמשקולת "נעצרת" כשהחוט נקרע – רגע אחרי הקריעה היא עדיין נעה כלפי מעלה, ורק כוח הכובד משנה את מהירותה בהדרגה.
שאלה 19 · דסקית הנדחפת במעלה רמפה: תאוצה כפונקציה של מקדם החיכוךבאורך בגרות · בינונית
בניסוי במעבדה תלמידים בדקו כיצד גודל התאוצה של דסקית קטנה שנעה במעלה רמפה תלוי בחיכוך. זווית השיפוע של הרמפה קבועה ואינה ידועה.

בכל ניסוי ציפו את הרמפה בחומר אחר, נתנו לדסקית דחיפה קצרה במעלה הרמפה, ובעזרת חיישן תנועה מדדו את גודל התאוצה של הדסקית בזמן שהיא עולה (אחרי שהדחיפה הסתיימה). מקדם החיכוך הסטטי שווה למקדם החיכוך הקינטי, , והתנגדות האוויר זניחה.
תוצאות המדידות:
סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הדסקית בזמן שהיא עולה במעלה הרמפה (אחרי הדחיפה). רשמו ליד כל כוח את שמו.
היעזרו בתרשים הכוחות, ובטאו את גודל התאוצה של הדסקית בזמן העלייה כפונקציה של מקדם החיכוך . פרטו את השלבים. בביטוי הסופי השתמשו רק ב־, ב־ וב־.
על פי הנתונים שבטבלה, סרטטו גרף של גודל התאוצה כפונקציה של מקדם החיכוך . העבירו את הקו הישר המתאים ביותר לנקודות, והמשיכו אותו עד ציר .
מה המשמעות הפיזיקלית של נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ? ומה המשמעות של שיפוע הגרף?
חשבו את זווית השיפוע של הרמפה.
בכל אחד מחמשת הניסויים הדסקית נעצרה לרגע בנקודה הגבוהה ביותר שהגיעה אליה. באילו מן הניסויים היא נשארה במנוחה בנקודה זו, ובאילו היא חזרה והחליקה במורד הרמפה? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
שלושה כוחות: כוח הכובד (אנכית מטה), הכוח הנורמלי (מאונך לרמפה, כלפי חוץ) וכוח החיכוך הקינטי (במקביל לרמפה, במורד הרמפה).
אחרי שהדחיפה הסתיימה, הידיים כבר לא נוגעות בדסקית. פועלים עליה:
- כוח הכובד – מכדור הארץ, אנכית מטה.
- הכוח הנורמלי – מהרמפה, מאונך לפני הרמפה.
- כוח החיכוך הקינטי – מהרמפה, במקביל לפני הרמפה. הדסקית מחליקה במעלה הרמפה, והחיכוך מתנגד לתנועה היחסית, ולכן הוא מכוון במורד הרמפה.
טעות נפוצה: לסרטט "כוח הדחיפה" במעלה הרמפה. הדחיפה הסתיימה, ואין כוח שפועל על הדסקית בכיוון תנועתה – היא ממשיכה לעלות בגלל המהירות שקיבלה, ולכן היא מאטה.
סעיף ב
(התאוצה מכוונת במורד הרמפה)
בוחרים ציר במקביל לרמפה (חיובי במורד הרמפה) וציר מאונך לה.
ציר – אין תנועה בניצב לרמפה:
ולכן כוח החיכוך הקינטי:
ציר – רכיב הכובד במקביל לרמפה וכוח החיכוך מכוונים שניהם במורד הרמפה:
התאוצה מכוונת במורד הרמפה, נגד כיוון המהירות – הדסקית מאטה. המסה מצטמצמת.
טעות נפוצה: לכתוב כמו בגוף שמחליק במורד. בעלייה החיכוך מכוון במורד הרמפה, יחד עם רכיב הכובד, והשניים מתחברים.
סעיף ג
הנקודות מסתדרות בקירוב על קו ישר עולה; הקו המתאים ביותר: (ביחידות ).
מסמנים את חמש הנקודות ומעבירים קו ישר קרוב ככל האפשר לכולן (לא בהכרח דרך כל נקודה – יש שגיאות מדידה):
שיפוע הקו, למשל בין הנקודות הקיצוניות:
(קו הריבועים הפחותים נותן .) הקו פוגש את ציר בערך ב־–.
הגרף ישר, בהתאם לסעיף ב: היא פונקציה קווית של , שהשיפוע שלה ונקודת החיתוך שלה עם ציר היא .
סעיף ד
החיתוך עם ציר (): גודל התאוצה של הדסקית על רמפה חלקה, . השיפוע: – התוספת לתאוצה ליחידה של מקדם חיכוך.
מהביטוי :
- נקודת החיתוך עם ציר היא הערך של כש־, כלומר גודל התאוצה של דסקית שעולה על רמפה בלי חיכוך: רק רכיב הכובד מאט אותה, ו־. זו נקודה שלא נמדדה – מקבלים אותה מהמשכת הקו.
- השיפוע הוא כוח החיכוך ליחידת מסה ליחידה של : . ככל ש־ גדל ב־, התאוצה גדלה בכ־.
סעיף ה
מנקודת החיתוך עם ציר :
בדיקה מהשיפוע: , כלומר ו־ – התאמה טובה בגבולות שגיאת המדידה. אפשר גם לחלק את שני הגדלים זה בזה, וכך מצטמצם:
כל תשובה בתחום – מתאימה לנתונים.
סעיף ו
בכל חמשת הניסויים הדסקית חזרה והחליקה במורד: כדי להישאר במנוחה צריך , וכל הערכים בטבלה קטנים מכך.
ברגע העצירה הדסקית במנוחה. כדי שתישאר במנוחה, החיכוך הסטטי צריך לאזן את רכיב הכובד במורד הרמפה, והוא יכול להגיע לכל היותר ל־:
בכל הניסויים , ולכן החיכוך המרבי קטן מרכיב הכובד, והדסקית חוזרת ומחליקה במורד הרמפה בכל חמשת הניסויים.
טעות נפוצה: לחשוב שבנקודת העצירה התאוצה היא אפס ולכן הדסקית תישאר שם. מהירות אפס לרגע אינה שיווי משקל – מה שקובע הוא האם הכוחות יכולים להתאזן.
שאלה 20 · ארגז על רמפת פריקה: מהירות קבועה, עלייה ועצירה, ודחיפה במורדבאורך בגרות · בינונית
ארגז שמסתו נמצא על רמפת פריקה ישרה ומחוספסת, הנטויה בזווית לאופק (, ). כשנותנים לארגז דחיפה קלה במורד הרמפה, הוא ממשיך להחליק במורד במהירות קבועה. הארגז נחשב לגוף נקודתי, והתנגדות האוויר זניחה.
סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הארגז כשהוא מחליק במורד במהירות קבועה, וציינו מי מפעיל כל כוח. מהו הכוח השקול הפועל על הארגז? הסבירו.
חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על הארגז בזמן ההחלקה, ואת מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז לרמפה.
ברגע מסוים הארגז נע במעלה הרמפה במהירות , ומאותו רגע אין עליו כוחות מלבד הכוחות שבסעיף א. חשבו את גודל תאוצת הארגז בזמן העלייה ואת המרחק שהוא עובר לאורך הרמפה עד שהוא נעצר.
אחרי שהארגז נעצר הוא נשאר במנוחה על הרמפה. הסבירו מדוע הוא אינו מתחיל להחליק במורד.
פועל דוחף את הארגז, ממנוחה בנקודה שבה עצר, בכוח קבוע של במקביל לרמפה, כלפי מטה, במשך , ואז מרפה ממנו. המרחק לאורך הרמפה מנקודת העצירה עד תחתית הרמפה הוא .
(1) חשבו את מהירות הארגז ברגע שהפועל מרפה ממנו, ובדקו שהארגז עדיין לא הגיע לתחתית הרמפה.
(2) באיזו מהירות יגיע הארגז לתחתית הרמפה, וכמה זמן אחרי שהפועל הרפה ממנו? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
שלושה כוחות: כוח הכובד (כדור הארץ, אנכית מטה), הכוח הנורמלי (הרמפה, מאונך לה) וכוח החיכוך הקינטי (הרמפה, במעלה הרמפה). הכוח השקול אפס.
על הארגז פועלים:
- כוח הכובד – מפעיל כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.
- הכוח הנורמלי – מפעילה הרמפה, מאונך לפני הרמפה והחוצה ממנה.
- כוח החיכוך הקינטי – מפעילה הרמפה, מקביל לרמפה ומנוגד לתנועה, כלומר במעלה הרמפה.
הארגז נע בקו ישר במהירות קבועה, כלומר תאוצתו אפס. לפי החוק השני של ניוטון : הכוח השקול הוא אפס, אף שהארגז נע.
טעות נפוצה: להוסיף "כוח במורד" שמחזיק את הארגז בתנועה. אחרי הדחיפה אין כוח כזה; רכיב כוח הכובד במורד מאוזן בדיוק על ידי החיכוך.
סעיף ב
,
נפרק את כוח הכובד לרכיב מקביל לרמפה ולרכיב מאונך . הכוח השקול אפס בשני הכיוונים:
במקביל לרמפה:
במאונך לרמפה:
סעיף ג
(במורד הרמפה);
בזמן העלייה הארגז נע במעלה, ולכן החיכוך הקינטי פועל עכשיו במורד הרמפה – באותו כיוון כמו רכיב כוח הכובד. גודל הכוח הנורמלי לא השתנה, ולכן גם גודל החיכוך הקינטי לא השתנה: . לפי החוק השני של ניוטון במקביל לרמפה:
התאוצה במורד הרמפה, והארגז מאט. מנוסחת התנועה שוות התאוצה, עד שהמהירות מתאפסת:
טעות נפוצה: להשאיר את החיכוך במעלה הרמפה (כמו בסעיף ב) ולקבל תאוצה אפס. החיכוך תמיד מנוגד לכיוון התנועה ביחס לרמפה.
סעיף ד
כדי להישאר במנוחה דרוש חיכוך סטטי של , וזה בדיוק . מקדם החיכוך הסטטי אינו קטן מהקינטי, ולכן החיכוך הסטטי המרבי יכול לספק אותו.
כשהארגז במנוחה, החיכוך הוא סטטי. כדי שהארגז יישאר במנוחה, הכוח השקול צריך להיות אפס, כלומר החיכוך הסטטי צריך לאזן את רכיב כוח הכובד במורד:
החיכוך הסטטי יכול לקבל כל ערך עד . בין אותם משטחים , ולכן
החיכוך הסטטי מסוגל לספק את הדרושים, והארגז נשאר במנוחה. (זה מתאים גם לסעיף א: דרושה דחיפה כדי שהארגז יתחיל להחליק.)
סעיף ה
(1) ; הארגז עבר . (2) , אחרי כ־.
(1) ברגע שהארגז מתחיל לנוע במורד, החיכוך הוא קינטי ופועל במעלה הרמפה, וגודלו (סעיף ב). הוא מאזן בדיוק את רכיב כוח הכובד במורד, . לכן הכוח השקול הוא כוח הדחיפה בלבד:
המרחק שעבר בזמן הדחיפה: – הארגז עוד לא הגיע לתחתית.
(2) אחרי שהפועל מרפה, הארגז מחליק במורד, והכוחות עליו הם שוב הכוחות שבסעיף א – הכוח השקול אפס. הארגז ממשיך במהירות קבועה של , ולכן יגיע לתחתית במהירות . נותרו לו :
טעות נפוצה: לחשוב שאחרי שהדחיפה נפסקת הארגז מאט ונעצר. על הרמפה הזאת החיכוך הקינטי מאזן בדיוק את רכיב כוח הכובד, ולכן אין סיבה לשינוי במהירות.
עוד 11 שאלות על מישור משופע
השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.
- מזחלת על מדרון מושלג: זווית ומקדמי חיכוך מגרף גודל המהירות (באורך בגרות · ברמת בגרות)
מזחלת קטנה נמצאת על מדרון מושלג ישר, בנקודה כלשהי שמעל תחתית המדרון. ברגע דוחפים אותה כך שהיא מתחילה לנוע במעלה המדרון (ראו…
- עגלה על מדרון חלק נושאת ארגז: המסה המרבית של המשקולת המושכת (באורך בגרות · ברמת בגרות)
עגלה A שמסתה נמצאת על מדרון חלק שזווית שיפועו . על המשטח העליון של העגלה (המקביל למדרון) מונח ארגז B שמסתו , ומקדם…
- קרש על רמפה חלקה וקופסה עליו, קשורים בחבל דרך גלגלת (באורך בגרות · ברמת בגרות)
קרש ארוך שמסתו מונח על רמפה חלקה הנטויה בזווית לאופק (, ). על הקרש…
- קופסה במעלה רמפת טעינה מחוספסת: מגרף מהירות–זמן לחיכוך (באורך בגרות · ברמת בגרות)
קופסת קרטון נדחפת במעלה רמפת טעינה ישרה ומחוספסת הנטויה בזווית לאופק (, ). ברגע הקופסה…
- שתי תיבות נדחפות במעלה מדרון מחוספס (באורך בגרות · ברמת בגרות)
שתי תיבות מונחות זו ליד זו על מישור משופע מחוספס הנטוי בזווית לאופק (, ): תיבה עליונה שמסתה…
- דחיפת ארגז במישור משופע בכוח אופקי (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
ארגז שמסתו מונח על מישור משופע שזווית שיפועו . מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז למישור הוא , ומקדם החיכוך…
- גוף על מדרון מחוספס: חילוץ זווית ומקדם חיכוך מגרף (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
גוף קטן נמצא על מדרון ישר ומחוספס שזווית נטייתו אינה ידועה (ראו תרשים; התרשים אינו בקנה מידה). ברגע מקנים לגוף מהירות במעלה…
- גוף החוזר בשליש מהמהירות: מקדם חיכוך מתוך תוצאה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
גוף קטן נמצא בתחתית מדרון מחוספס הנטוי בזווית לאופק (, ). מעניקים לגוף מהירות במעלה…
- גוף נמשך במעלה מדרון מחוספס וגולש בחזרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
גוף שמסתו נמצא במנוחה בתחתית מדרון, בנקודה . המדרון משופע בזווית שעבורה …
- שני גופים על שני מדרונות שונים: עצירה וחזרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
שני גופים שמסותיהם ו־ מחוברים בחוט העובר דרך גלגלת אידיאלית בראש שני מדרונות (ראו תרשים). זווית השיפוע…
- שני גושים קשורים בחוט נטוי במורד גוש משולש: חיכוכים שונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
שני גושי עץ זהים, כל אחד במסה , מחליקים במורד הפאה המשופעת של גוש משולש שמסתו . הפאה נטויה בזווית…
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- מסילה עם מישור משופע: חיכוך וכוח חיצוני · קיץ 2026, שאלה 4
- גוף על מישור משופע: חיכוך סטטי וקינטי · קיץ 2025, שאלה 2
- גוף על מישור משופע חלק: ניתוח גרפי מהירות–זמן · קיץ 2023, שאלה 1
- תיבה על מסילה חלקה: משקולת תלויה ומישור משופע · קיץ 2022, שאלה 2
- גוף על מדרון: עלייה עם חיכוך ובלעדיו · קיץ 2022 מועד מיוחד, שאלה 4
- שני גופים על שני מישורים משופעים עם חיכוך · קיץ 2020, שאלה 2
- מערכת גופים על מישור משופע וגלגלת: ניסוי עם חיישן תנועה · קיץ 2019, שאלה 2
- גוף על מדרון קשור לגוף תלוי: תאוצה כפונקציה של כוח · קיץ 2018, שאלה 2