דילוג לתוכן המרכזי

מישור משופע - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · דינמיקה · 31 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · תיבה על משטח מחוספס ומישור משופע חלקבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיבה קטנה שמסתה m=2 kgm=2\,\text{kg} נמצאת בנקודה CC על משטח אופקי מחוספס. מקדם החיכוך הקינטי בין התיבה למשטח האופקי הוא μk=0.2\mu_k=0.2.

בנקודה BB, במרחק d=2 md=2\,\text{m} מ־CC, המשטח האופקי מתחבר למישור משופע חלק (ראו תרשים).

מקנים לתיבה בנקודה CC מהירות v0=6 msv_0=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}} לכיוון BB.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

א.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על התיבה בקטע CBCB, ואת העבודה שהוא מבצע מ־CC עד BB.

ב.

חשבו את גודל מהירות התיבה בנקודה BB.

ג.

חשבו לאיזה גובה מעל המשטח האופקי תעלה התיבה במישור המשופע.

ד.

התיבה מחליקה חזרה במורד המישור המשופע ונכנסת שוב לקטע המחוספס.

חשבו את גודל מהירותה כשהיא חולפת שוב בנקודה CC.

ה.

המשטח המחוספס ממשיך גם מעבר לנקודה CC, עם אותו מקדם חיכוך.

חשבו באיזה מרחק מעבר לנקודה CC תיעצר התיבה.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

fk=4 Nf_k=4\,\text{N}; Wf=−8 JW_f=-8\,\text{J}

במשטח אופקי N=mg=2⋅10=20 NN=mg=2\cdot 10=20\,\text{N}. מדף הנוסחאות:

fk=μkN=0.2⋅20=4 Nf_k=\mu_kN=0.2\cdot 20=4\,\text{N}

החיכוך פועל נגד כיוון התנועה (זווית 180∘180^\circ בין הכוח להעתק):

Wf=fkdcos⁡180∘=−4⋅2=−8 JW_f=f_kd\cos 180^\circ=-4\cdot 2=-8\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

vB=28≈5.29 m/sv_B=\sqrt{28}\approx 5.29\,\text{m/s}

משפט עבודה–אנרגייה: על התיבה בקטע CBCB מבצע עבודה רק החיכוך (הכובד והנורמל ניצבים לתנועה):

Wכוללת=ΔEk  ⇒  −8=12mvB2−12mv02W_{\text{כוללת}}=\Delta E_k\;\Rightarrow\;-8=\tfrac12mv_B^2-\tfrac12mv_0^2
12mvB2=12⋅2⋅62−8=36−8=28 J\tfrac12mv_B^2=\tfrac12\cdot 2\cdot 6^2-8=36-8=28\,\text{J}
vB=2⋅282=28≈5.29 m/sv_B=\sqrt{\frac{2\cdot 28}{2}}=\sqrt{28}\approx 5.29\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

h=1.4 mh=1.4\,\text{m}

המישור המשופע חלק, ולכן במעלהו האנרגייה המכנית נשמרת. בנקודה הגבוהה התיבה נעצרת רגעית:

12mvB2=mgh  ⇒  h=Ek,Bmg=282⋅10=1.4 m\tfrac12mv_B^2=mgh\;\Rightarrow\;h=\frac{E_{k,B}}{mg}=\frac{28}{2\cdot 10}=1.4\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

vC=20≈4.47 m/sv_C=\sqrt{20}\approx 4.47\,\text{m/s}

במורד המישור החלק האנרגייה נשמרת, ולכן התיבה חוזרת ל־BB עם אותה אנרגייה קינטית, 28 J28\,\text{J}.

בקטע BCBC בחזרה החיכוך שוב פועל נגד התנועה, באותו גודל (4 N4\,\text{N}) ולאורך אותה דרך (2 m2\,\text{m}):

Wf=−8 JW_f=-8\,\text{J}
12mvC2=28−8=20 J  ⇒  vC=2⋅202=20≈4.47 m/s\tfrac12mv_C^2=28-8=20\,\text{J}\;\Rightarrow\;v_C=\sqrt{\frac{2\cdot 20}{2}}=\sqrt{20}\approx 4.47\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשוב שבחזרה החיכוך "מחזיר" את האנרגייה – החיכוך תמיד נגד כיוון התנועה, ובכל מעבר הוא מקטין את האנרגייה.

סעיף ה

תשובה:

5 m5\,\text{m} מעבר ל־CC

לאחר שהתיבה עוברת ב־CC היא ממשיכה לנוע על המשטח המחוספס, והחיכוך (4 N4\,\text{N}) הוא הכוח היחיד שמבצע עבודה, עד שהאנרגייה הקינטית (20 J20\,\text{J}) מתאפסת:

Wf=ΔEk  ⇒  −fk s=0−20  ⇒  s=204=5 mW_f=\Delta E_k\;\Rightarrow\;-f_k\,s=0-20\;\Rightarrow\;s=\frac{20}{4}=5\,\text{m}

(בדיקה מהתחלה: כל האנרגייה הקינטית ההתחלתית, 36 J36\,\text{J}, הפכה לחום על המשטח המחוספס; הדרך הכוללת על המשטח המחוספס היא 364=9 m=2+2+5\frac{36}{4}=9\,\text{m}=2+2+5. המישור החלק אינו "גובה" אנרגייה.)

שאלה 2 · גוף על מישור משופע: מנוחה, החלקה ודחיפה במעלהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מונח על מישור משופע שזווית השיפוע שלו 30∘30^\circ (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הסטטי בין הגוף למישור הוא μs=0.7\mu_s=0.7, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk=0.4\mu_k=0.4.

א.

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הגוף כשהוא במנוחה על המישור. ליד כל כוח רשמו את שמו ומי מפעיל אותו.

ב.

השוו את רכיב כוח הכובד במורד המישור לכוח החיכוך הסטטי המרבי, והראו שהגוף נשאר במנוחה. מהו גודל כוח החיכוך הפועל עליו?

ג.

מגדילים את זווית השיפוע ל־40∘40^\circ. קבעו אם הגוף מתחיל להחליק. נמקו.

ד.

הגוף מחליק ממנוחה במורד המישור שזוויתו 40∘40^\circ. חשבו את תאוצתו ואת גודל מהירותו לאחר שעבר 1.5 m1.5\,\text{m} לאורך המישור.

ה.

בניסוי אחר (באותה זווית, 40∘40^\circ) מעניקים לגוף מהירות התחלתית במעלה המישור. חשבו את גודל תאוצת הגוף בזמן שהוא עולה, והסבירו מדוע היא שונה מהתאוצה שחישבתם בסעיף ד.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

mgmg (כדור הארץ, אנכית מטה), NN (המישור, ניצב למישור), fsf_s (המישור, במעלה המישור).

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המישור, ניצב למישור וכלפי חוץ ממנו.

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מופעל על ידי המישור, לאורך המישור במעלה (נגד הנטייה להחליק במורד).

סעיף ב

תשובה:

mgsin⁡30∘=10 N<μsN≈12.1 Nmg\sin30^\circ=10\,\text{N}<\mu_sN\approx 12.1\,\text{N}, ולכן הגוף במנוחה; fs=10 Nf_s=10\,\text{N}.

רכיב הכובד במורד המישור:

mgsin⁡30∘=2⋅10⋅0.5=10 Nmg\sin 30^\circ=2\cdot 10\cdot 0.5=10\,\text{N}

הכוח הנורמלי (בניצב למישור אין תאוצה):

N=mgcos⁡30∘=20⋅0.866≈17.3 NN=mg\cos 30^\circ=20\cdot 0.866\approx 17.3\,\text{N}

החיכוך הסטטי המרבי:

fs,max⁡=μsN=0.7⋅17.32≈12.1 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.7\cdot 17.32\approx 12.1\,\text{N}

מאחר ש־10 N<12.1 N10\,\text{N}<12.1\,\text{N}, החיכוך הסטטי מסוגל לאזן את רכיב הכובד – הגוף נשאר במנוחה.

בשיווי משקל החיכוך שווה בדיוק לרכיב הכובד במורד:

fs=mgsin⁡30∘=10 Nf_s=mg\sin 30^\circ=10\,\text{N}

טעות נפוצה: לענות fs=12.1 Nf_s=12.1\,\text{N} – זה רק הערך המרבי האפשרי.

סעיף ג

תשובה:

כן – tan⁡40∘≈0.84>μs=0.7\tan 40^\circ\approx 0.84>\mu_s=0.7.

הגוף נשאר במנוחה כל עוד mgsin⁡α≤μsmgcos⁡αmg\sin\alpha\le\mu_smg\cos\alpha, כלומר כל עוד tan⁡α≤μs\tan\alpha\le\mu_s.

tan⁡40∘≈0.839>0.7\tan 40^\circ\approx 0.839>0.7

לכן בזווית 40∘40^\circ רכיב הכובד במורד (20⋅0.643≈12.9 N20\cdot 0.643\approx 12.9\,\text{N}) גדול מהחיכוך הסטטי המרבי (0.7⋅20⋅0.766≈10.7 N0.7\cdot 20\cdot 0.766\approx 10.7\,\text{N}) – והגוף מחליק.

סעיף ד

תשובה:

a≈3.36 m/s2a\approx 3.36\,\text{m/s}^2, v≈3.2 m/sv\approx 3.2\,\text{m/s}

בזמן ההחלקה החיכוך קינטי, fk=μkN=μkmgcos⁡40∘f_k=\mu_kN=\mu_kmg\cos 40^\circ, ומכוון במעלה המישור.

לפי החוק השני של ניוטון לאורך המישור:

mgsin⁡40∘−μkmgcos⁡40∘=ma  ⇒  a=g(sin⁡40∘−μkcos⁡40∘)mg\sin 40^\circ-\mu_kmg\cos 40^\circ=ma\;\Rightarrow\;a=g(\sin 40^\circ-\mu_k\cos 40^\circ)
a=10 (0.643−0.4⋅0.766)≈3.36 m/s2a=10\,(0.643-0.4\cdot 0.766)\approx 3.36\,\text{m/s}^2

מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v0=0v_0=0:

v=2⋅3.364⋅1.5≈3.18 m/sv=\sqrt{2\cdot 3.364\cdot 1.5}\approx 3.18\,\text{m/s}

סעיף ה

תשובה:

au≈9.5 m/s2a_u\approx 9.5\,\text{m/s}^2 – גדולה מהתאוצה בירידה, כי בעלייה החיכוך פועל במורד, באותו כיוון כמו רכיב הכובד.

כשהגוף עולה, החיכוך הקינטי מכוון נגד התנועה – במורד המישור, באותו כיוון כמו רכיב הכובד. שני הכוחות מתחברים:

au=g(sin⁡40∘+μkcos⁡40∘)=10 (0.643+0.306)≈9.49 m/s2a_u=g(\sin 40^\circ+\mu_k\cos 40^\circ)=10\,(0.643+0.306)\approx 9.49\,\text{m/s}^2

(התאוצה מכוונת במורד המישור – הגוף מאט.)

בירידה (סעיף ד) החיכוך פועל במעלה, נגד רכיב הכובד, ולכן שם ad=g(sin⁡α−μkcos⁡α)≈3.36 m/s2a_d=g(\sin\alpha-\mu_k\cos\alpha)\approx 3.36\,\text{m/s}^2 – קטנה יותר. ההבדל נובע כולו מהיפוך כיוון החיכוך.

שאלה 3 · עגלה הנדחפת במעלה מסילה משופעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה קטנה נמצאת על מסילה ישרה וחלקה הנטויה בזווית של 30∘30^\circ לאופק (ראו תרשים). ברגע t=0t=0 מקנים לעגלה מהירות v0v_0 בכיוון מעלה המסילה.

בגרף שלפניכם מתוארת מהירות העגלה כפונקצייה של הזמן במשך השנייה הראשונה של התנועה. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והעגלה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

היעזרו בגרף וחשבו את תאוצת העגלה (גודל וכיוון). הראו שהתוצאה מתאימה למסילה חלקה הנטויה בזווית של 30∘30^\circ.

ב.

חשבו מתי העגלה נעצרת לרגע, ומה המרחק שעברה לאורך המסילה עד רגע זה.

ג.

חשבו את מקום העגלה ברגע t=1 st=1\,\text{s} ביחס לנקודת היציאה, ואת הדרך הכוללת שעברה העגלה עד רגע זה.

ד.

מחליפים את המסילה במסילה מחוספסת בעלת אותה זווית נטייה. מקדם החיכוך הקינטי בין העגלה למסילה הוא μk=0.3\mu_k=0.3.

רשמו את משוואת הכוחות לאורך המסילה וחשבו את גודל תאוצת העגלה כשהיא נעה במעלה המסילה, ואת גודל תאוצתה כשהיא נעה במורד המסילה.

ה.

על המסילה המחוספסת מקנים לעגלה שוב את המהירות v0v_0 במעלה המסילה. העגלה נעצרת לרגע וחוזרת לנקודת היציאה.

קבעו אם זמן העלייה (עד העצירה) ארוך מזמן הירידה (חזרה לנקודת היציאה), קצר ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

a=−5 m/s2a=-5\,\text{m/s}^2, כלומר 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד המסילה; gsin⁡30∘=5 m/s2g\sin 30^\circ=5\,\text{m/s}^2.

מהגרף, בין (0, 3)(0,\,3) ל־(1, −2)(1,\,-2):

a=ΔvΔt=−2−31−0=−5 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{-2-3}{1-0}=-5\,\text{m/s}^2

המהירות ההתחלתית במעלה המסילה חיובית, ולכן הכיוון החיובי הוא במעלה, והתאוצה – 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד המסילה.

על מסילה חלקה פועלים על העגלה הכובד והכוח הנורמלי. הנורמל ניצב למסילה, ולכן לאורך המסילה פועל רק רכיב הכובד mgsin⁡θmg\sin\theta במורד. לפי החוק השני של ניוטון:

mgsin⁡θ=ma  ⇒  a=gsin⁡30∘=10⋅0.5=5 m/s2mg\sin\theta=ma\;\Rightarrow\;a=g\sin 30^\circ=10\cdot 0.5=5\,\text{m/s}^2

בהתאם לגרף ✓.

סעיף ב

תשובה:

t=0.6 st=0.6\,\text{s}; 0.9 m0.9\,\text{m}

העגלה נעצרת כשמהירותה אפס. מ־v=v0+atv=v_0+at:

0=3−5t  ⇒  t=0.6 s0=3-5t\;\Rightarrow\;t=0.6\,\text{s}

(גם בגרף: הקו חוצה את ציר הזמן ב־t=0.6 st=0.6\,\text{s}.)

המרחק עד העצירה, מ־x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2:

x−x0=3⋅0.6+12⋅(−5)⋅0.62=1.8−0.9=0.9 mx-x_0=3\cdot 0.6+\tfrac12\cdot(-5)\cdot 0.6^2=1.8-0.9=0.9\,\text{m}

(או: השטח בין הגרף לציר הזמן עד t=0.6 st=0.6\,\text{s}: 12⋅0.6⋅3=0.9 m\tfrac12\cdot 0.6\cdot 3=0.9\,\text{m}.)

סעיף ג

תשובה:

0.5 m0.5\,\text{m} במעלה נקודת היציאה; דרך כוללת 1.3 m1.3\,\text{m}

ההעתק מ־t=0t=0 עד t=1 st=1\,\text{s}:

x−x0=v0t+12at2=3⋅1+12⋅(−5)⋅12=3−2.5=0.5 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=3\cdot 1+\tfrac12\cdot(-5)\cdot 1^2=3-2.5=0.5\,\text{m}

העגלה נמצאת 0.5 m0.5\,\text{m} במעלה נקודת היציאה.

הדרך: עד t=0.6 st=0.6\,\text{s} עלתה העגלה 0.9 m0.9\,\text{m}. מ־t=0.6 st=0.6\,\text{s} עד t=1 st=1\,\text{s} היא ירדה ממנוחה:

12⋅5⋅0.42=0.4 m\tfrac12\cdot 5\cdot 0.4^2=0.4\,\text{m}

הדרך הכוללת: 0.9+0.4=1.3 m0.9+0.4=1.3\,\text{m}. (בדיקה: 0.9−0.4=0.5 m0.9-0.4=0.5\,\text{m} ✓.)

טעות נפוצה: לזהות את ההעתק עם הדרך – העגלה שינתה כיוון ב־t=0.6 st=0.6\,\text{s}.

סעיף ד

תשובה:

בעלייה ≈7.60 m/s2\approx 7.60\,\text{m/s}^2; בירידה ≈2.40 m/s2\approx 2.40\,\text{m/s}^2 (שתיהן במורד)

בניצב למסילה אין תאוצה: N=mgcos⁡30∘N=mg\cos 30^\circ, ולכן כוח החיכוך הקינטי:

fk=μkN=μkmgcos⁡30∘f_k=\mu_kN=\mu_kmg\cos 30^\circ

בעלייה: רכיב הכובד והחיכוך שניהם במורד:

mgsin⁡30∘+μkmgcos⁡30∘=ma1  ⇒  a1=10⋅0.5+0.3⋅10⋅0.866≈7.60 m/s2mg\sin 30^\circ+\mu_kmg\cos 30^\circ=ma_1\;\Rightarrow\;a_1=10\cdot 0.5+0.3\cdot 10\cdot 0.866\approx 7.60\,\text{m/s}^2

בירידה: רכיב הכובד במורד, החיכוך במעלה:

mgsin⁡30∘−μkmgcos⁡30∘=ma2  ⇒  a2=5−2.60≈2.40 m/s2mg\sin 30^\circ-\mu_kmg\cos 30^\circ=ma_2\;\Rightarrow\;a_2=5-2.60\approx 2.40\,\text{m/s}^2

בשני המקרים התאוצה מכוונת במורד המסילה.

טעות נפוצה: לכתוב fk=μkmgf_k=\mu_kmg – על מישור משופע הכוח הנורמלי הוא mgcos⁡θmg\cos\theta.

סעיף ה

תשובה:

זמן העלייה קצר מזמן הירידה (≈0.39 s\approx 0.39\,\text{s} לעומת ≈0.70 s\approx 0.70\,\text{s}).

קביעה: זמן העלייה קצר יותר.

נימוק: בעלייה ובירידה העגלה עוברת אותו מרחק dd (מנקודת היציאה עד נקודת העצירה ובחזרה). כל אחד מן הקטעים אפשר לתאר כתנועה שוות תאוצה שבה המהירות בקצה אחד אפס, ולכן:

d=12at2  ⇒  t=2dad=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2d}{a}}

מסעיף ד, תאוצת העלייה (7.60 m/s27.60\,\text{m/s}^2) גדולה מתאוצת הירידה (2.40 m/s22.40\,\text{m/s}^2), ולכן לאותו מרחק זמן העלייה קצר יותר.

בדיקה מספרית: t1=37.60≈0.39 st_1=\frac{3}{7.60}\approx 0.39\,\text{s}, d=322⋅7.60≈0.59 md=\frac{3^2}{2\cdot 7.60}\approx 0.59\,\text{m}, t2=2⋅0.592.40≈0.70 st_2=\sqrt{\frac{2\cdot 0.59}{2.40}}\approx 0.70\,\text{s}.

(גם מהירות החזרה לנקודת היציאה, 2⋅2.40⋅0.59≈1.7 m/s\sqrt{2\cdot 2.40\cdot 0.59}\approx 1.7\,\text{m/s}, קטנה מ־3 m/s3\,\text{m/s} – החיכוך הפך חלק מהאנרגייה לחום.)

שאלה 4 · עגלה על שולחן חלק ועל מישור משופעבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה שמסתה 2 kg2\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי חלק. העגלה קשורה בחוט העובר על פני גלגלת בקצה השולחן, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת שמסתה 0.5 kg0.5\,\text{kg} (ראו תרשים). המערכת משוחררת ממנוחה.

מסת החוט ומסת הגלגלת זניחות.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על העגלה, ואת תרשים הכוחות הפועלים על המשקולת. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

כתבו את החוק השני של ניוטון עבור העגלה ועבור המשקולת, וחשבו את גודל תאוצת המערכת.

ג.

חשבו את גודל המתיחות בחוט במהלך התנועה. האם היא שווה למשקל המשקולת? הסבירו.

ד.

בניסוי שני הוציאו את המשקולת והחוט, והציבו את העגלה בתחתית מישור חלק המשופע בזווית 30∘30^\circ . נתנו לעגלה מהירות של 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}} במעלה המישור ועזבו אותה (ראו תרשים).

חשבו את גודל תאוצת העגלה בעלייתה, ואת המרחק שהיא עוברת לאורך המדרון עד שהיא נעצרת רגעית.

ה.

קבעו אם גודל תאוצת העגלה ברגע שבו היא נעצרת רגעית שווה לאפס, וחשבו את גודל מהירותה כשהיא חוזרת לנקודה שבה עזבו אותה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

על העגלה: MgMg (מטה), NN (מעלה), TT (אופקי, לעבר הגלגלת). על המשקולת: mgmg (מטה), TT (מעלה).

על העגלה:

1. כוח הכובד Mg=20 NMg=20\,\text{N} – מכדור הארץ, כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מהשולחן, כלפי מעלה.

3. כוח המתיחות TT – מהחוט, אופקי לעבר הגלגלת.

(אין חיכוך – השולחן חלק.)

על המשקולת:

1. כוח הכובד mg=5 Nmg=5\,\text{N} – כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מהחוט, כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2

לשני הגופים אותו גודל תאוצה aa (החוט אינו מתארך). כיוון חיובי – כיוון התנועה של כל גוף.

העגלה (אופקי): T=MaT=Ma

המשקולת (אנכי, מטה): mg−T=mamg-T=ma

מחברים:

mg=(M+m)a  ⇒  a=mgM+m=0.5⋅102+0.5=2 m/s2mg=(M+m)a\;\Rightarrow\;a=\frac{mg}{M+m}=\frac{0.5\cdot 10}{2+0.5}=2\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

T=4 NT=4\,\text{N} – קטנה ממשקל המשקולת (5 N5\,\text{N}).

מהמשוואה של העגלה:

T=Ma=2⋅2=4 NT=Ma=2\cdot 2=4\,\text{N}

(בדיקה דרך המשקולת: T=m(g−a)=0.5⋅8=4 NT=m(g-a)=0.5\cdot 8=4\,\text{N} ✓.)

המתיחות קטנה ממשקל המשקולת, mg=5 Nmg=5\,\text{N}: המשקולת מאיצה כלפי מטה, ולכן הכוח השקול עליה מכוון מטה – כלומר mg>Tmg>T. המתיחות הייתה שווה ל־mgmg רק אילו המשקולת הייתה במנוחה (או בתנועה קצובה).

סעיף ד

תשובה:

a=5 m/s2a=5\,\text{m/s}^2 במורד המדרון; 0.9 m0.9\,\text{m}.

התאוצה. פועלים על העגלה רק כוח הכובד והכוח הנורמלי. לאורך המדרון פועל רק רכיב הכובד Mgsin⁡30∘Mg\sin30^\circ, במורד:

Mgsin⁡30∘=Ma  ⇒  a=gsin⁡30∘=10⋅0.5=5 m/s2Mg\sin30^\circ=Ma\;\Rightarrow\;a=g\sin30^\circ=10\cdot 0.5=5\,\text{m/s}^2

במורד המדרון (העגלה מאטה).

המרחק. לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0), כיוון חיובי במעלה המדרון, a=−5 m/s2a=-5\,\text{m/s}^2, v=0v=0:

Δx=0−322⋅(−5)=0.9 m\Delta x=\frac{0-3^2}{2\cdot(-5)}=0.9\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

לא – התאוצה 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד גם ברגע העצירה. העגלה חוזרת במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}.

התאוצה ברגע העצירה: גם כשמהירות העגלה אפס פועל עליה רכיב הכובד Mgsin⁡30∘Mg\sin30^\circ במורד, ולכן לפי ΣF=Ma\Sigma F=Ma תאוצתה 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד – לא אפס. משום כך היא מתחילה מיד לרדת.

מהירות החזרה: בירידה התאוצה זהה (5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד), והעגלה מתחילה ממנוחה ועוברת 0.9 m0.9\,\text{m}:

v2=0+2⋅5⋅0.9=9  ⇒  v=3 m/sv^2=0+2\cdot 5\cdot 0.9=9\;\Rightarrow\;v=3\,\text{m/s}

המישור חלק, ולכן אין הפסד אנרגייה, והעגלה חוזרת באותו גודל מהירות שבו יצאה.

שאלה 5 · גוף על מדרון מחוספס: עבודת החיכוך ומהירות החזרהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} נמצא בתחתית מדרון הנטוי בזווית 30∘30^\circ לאופק. ברגע מסוים מעניקים לגוף מהירות v0=5 m/sv_0=5\,\text{m/s} במעלה המדרון ובמקביל אליו (ראו תרשים).

הגוף מחליק במעלה המדרון, נעצר לרגע אחרי שעבר 2 m2\,\text{m} לאורך המדרון, ואחר כך מחליק חזרה לתחתית המדרון.

בין הגוף למדרון פועל חיכוך. רמת הייחוס לאנרגייה פוטנציאלית – תחתית המדרון.

א.

חשבו את האנרגייה הקינטית של הגוף בתחתית המדרון ברגע שהוענקה לו המהירות, ואת האנרגייה הפוטנציאלית שלו בנקודה שבה נעצר.

ב.

היעזרו בקשר בין עבודת הכוחות הלא־משמרים לשינוי באנרגייה המכנית, וחשבו את עבודת כוח החיכוך בעליית הגוף.

ג.

חשבו את גודל כוח החיכוך הקינטי, ואת מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למדרון.

ד.

חשבו את גודל מהירות הגוף כשהוא חוזר לתחתית המדרון.

ה.

קבעו, בלי לחשב, אם זמן הירידה של הגוף ארוך מזמן העלייה, קצר ממנו או שווה לו. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Ek=25 JE_k=25\,\text{J}; U=20 JU=20\,\text{J}

Ek=12mv02=12⋅2⋅52=25 JE_k=\tfrac12mv_0^2=\tfrac12\cdot 2\cdot 5^2=25\,\text{J}

גובה נקודת העצירה מעל התחתית (הדרך לאורך המדרון היא היתר במשולש):

h=dsin⁡30∘=2⋅0.5=1 mh=d\sin 30^\circ=2\cdot 0.5=1\,\text{m}
U=mgh=2⋅10⋅1=20 JU=mgh=2\cdot 10\cdot 1=20\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

Wf=−5 JW_f=-5\,\text{J}

הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה, ולכן הכוח הלא־משמר היחיד שמבצע עבודה הוא החיכוך:

Wf=ΔE=(Ek+U)עצירה−(Ek+U)תחתית=(0+20)−(25+0)=−5 JW_f=\Delta E=(E_k+U)_{\text{עצירה}}-(E_k+U)_{\text{תחתית}}=(0+20)-(25+0)=-5\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

f=2.5 Nf=2.5\,\text{N}; μk≈0.144\mu_k\approx 0.144

כוח החיכוך קבוע ומנוגד להעתק לאורך המדרון (d=2 md=2\,\text{m}):

Wf=−f d  ⇒  f=52=2.5 NW_f=-f\,d\;\Rightarrow\;f=\frac{5}{2}=2.5\,\text{N}

הכוח הנורמלי מאזן את רכיב הכובד הניצב למדרון:

N=mgcos⁡30∘=2⋅10⋅0.866≈17.3 NN=mg\cos 30^\circ=2\cdot 10\cdot 0.866\approx 17.3\,\text{N}

מדף הנוסחאות fk=μkNf_k=\mu_kN:

μk=fN=2.517.3≈0.144\mu_k=\frac{f}{N}=\frac{2.5}{17.3}\approx 0.144

טעות נפוצה: לחלק את העבודה בגובה (1 m1\,\text{m}) במקום בדרך לאורך המדרון.

סעיף ד

תשובה:

v≈3.87 m/sv\approx 3.87\,\text{m/s}

בירידה הגוף עובר שוב 2 m2\,\text{m}, וכוח החיכוך זהה בגודלו (אותו כוח נורמלי ואותו מקדם), אלא שכעת הוא מכוון במעלה המדרון – שוב נגד התנועה. לכן גם בירידה Wf=−5 JW_f=-5\,\text{J}:

Wf=ΔE  ⇒  12mv2−U=−5  ⇒  12⋅2⋅v2=20−5=15 JW_f=\Delta E\;\Rightarrow\;\tfrac12mv^2-U=-5\;\Rightarrow\;\tfrac12\cdot 2\cdot v^2=20-5=15\,\text{J}
v=15≈3.87 msv=\sqrt{15}\approx 3.87\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

סעיף ה

תשובה:

זמן הירידה ארוך מזמן העלייה.

קביעה: זמן הירידה ארוך יותר.

נימוק: בשני השלבים הכוחות קבועים, ולכן התאוצה קבועה בכל שלב, והמהירות הממוצעת בכל שלב היא ממוצע המהירויות בקצותיו.

•בעלייה: המהירות יורדת מ־5 m/s5\,\text{m/s} ל־00.

•בירידה: המהירות עולה מ־00 רק עד כ־3.87 m/s3.87\,\text{m/s} (החיכוך "גזל" אנרגייה).

הדרך זהה בשני השלבים (2 m2\,\text{m}), אבל המהירות הממוצעת בירידה קטנה יותר – ולכן הזמן ארוך יותר.

(בדיקה: tעלייה=2⋅25=0.8 st_{\text{עלייה}}=\frac{2\cdot 2}{5}=0.8\,\text{s}, tירידה=2⋅23.87≈1.03 st_{\text{ירידה}}=\frac{2\cdot 2}{3.87}\approx 1.03\,\text{s}.)

שאלה 6 · גוף על מישור משופע עם חיכוך: ירידה ועלייהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף קטן שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מונח על מישור משופע שזווית שיפועו 30∘30^\circ (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למישור הוא μk=0.2\mu_k=0.2.

משחררים את הגוף ממנוחה, והוא מחליק במורד המישור.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הגוף בזמן שהוא מחליק במורד המישור. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

חשבו את תאוצת הגוף.

ג.

חשבו את מהירות הגוף לאחר שהחליק מרחק של 1.5 m1.5\,\text{m} לאורך המישור.

ד.

במקרה אחר דוחפים את הגוף מתחתית המישור, כך שהוא מתחיל לנוע במעלה המישור במהירות 4 ms4\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. שימו לב לכיוון כוח החיכוך בתנועה זו.

חשבו את גודל תאוצת הגוף בזמן העלייה, ואת המרחק שהוא עובר לאורך המישור עד שהוא נעצר.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

כוח הכובד mgmg (מטה), הכוח הנורמלי NN (ניצב למישור), חיכוך קינטי fkf_k (במעלה המישור).

על הגוף פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – המישור, ניצב למישור וכלפי חוץ.

3. כוח חיכוך קינטי fk=μkNf_k=\mu_kN – המישור, לאורך המישור במעלה (נגד כיוון התנועה).

סעיף ב

תשובה:

a≈3.27 m/s2a\approx 3.27\,\text{m/s}^2 במורד המישור

בניצב למישור אין תאוצה:

N=mgcos⁡30∘N=mg\cos 30^\circ

לאורך המישור (כיוון חיובי – במורד), לפי ΣF=ma\Sigma F=ma:

mgsin⁡30∘−μkmgcos⁡30∘=ma  ⇒  a=g(sin⁡30∘−μkcos⁡30∘)mg\sin 30^\circ-\mu_kmg\cos 30^\circ=ma\;\Rightarrow\;a=g(\sin 30^\circ-\mu_k\cos 30^\circ)

הצבה:

a=10 (0.5−0.2⋅0.866)=10⋅0.327≈3.27 m/s2a=10\,(0.5-0.2\cdot 0.866)=10\cdot 0.327\approx 3.27\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

v≈3.13 m/sv\approx 3.13\,\text{m/s}

הגוף יוצא ממנוחה ונע בתאוצה קבועה. מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0)

עם v0=0v_0=0:

v=2ad=2⋅3.27⋅1.5≈3.13 m/sv=\sqrt{2ad}=\sqrt{2\cdot 3.27\cdot 1.5}\approx 3.13\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

a≈6.73 m/s2a\approx 6.73\,\text{m/s}^2 (במורד המישור); d≈1.19 md\approx 1.19\,\text{m}

בזמן העלייה הגוף נע במעלה המישור, ולכן כוח החיכוך פועל במורד המישור – באותו כיוון כמו רכיב הכובד. שני הכוחות מאטים את הגוף.

לאורך המישור (כיוון חיובי – במורד):

mgsin⁡30∘+μkmgcos⁡30∘=ma  ⇒  a=g(sin⁡30∘+μkcos⁡30∘)mg\sin 30^\circ+\mu_kmg\cos 30^\circ=ma\;\Rightarrow\;a=g(\sin 30^\circ+\mu_k\cos 30^\circ)
a=10 (0.5+0.173)≈6.73 m/s2a=10\,(0.5+0.173)\approx 6.73\,\text{m/s}^2

התאוצה מכוונת במורד המישור, נגד כיוון התנועה.

המרחק עד העצירה – מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v=0v=0:

d=v022a=422⋅6.73≈1.19 md=\frac{v_0^2}{2a}=\frac{4^2}{2\cdot 6.73}\approx 1.19\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש בתאוצה שחושבה בסעיף ב (3.27 m/s23.27\,\text{m/s}^2) – בעלייה החיכוך מתהפך ומצטרף לרכיב הכובד.

שאלה 7 · שתי קופסאות נדחפות במעלה רמפה חלקה: כוח המגעבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שתי קופסאות מונחות זו ליד זו על רמפה חלקה הנטויה בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8): קופסה A שמסתה mA=3 kgm_A=3\,\text{kg} למעלה, וקופסה B שמסתה mB=2 kgm_B=2\,\text{kg} מתחתיה, צמודה אליה.

כוח חיצוני F=50 NF=50\,\text{N}, המקביל לרמפה, פועל על B ודוחף את שתי הקופסאות במעלה הרמפה (ראו תרשים).

א.

שרטטו תרשים כוחות נפרד לכל קופסה.

ב.

חשבו את תאוצת הקופסאות.

ג.

חשבו את גודל הכוח שהקופסאות מפעילות זו על זו.

ד.

מחליפים את סדר הקופסאות: B למעלה ו־A מתחתיה, והכוח FF פועל עכשיו על A. כיצד ישתנו התשובות לסעיפים ב ו־ג? נמקו וחשבו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

על A: כובד, נורמל, כוח מגע מ־B במעלה. על B: כובד, נורמל, FF במעלה, כוח מגע מ־A במורד.

קופסה A:

•כובד mAgm_Ag אנכית מטה (רכיב mAgsin⁡37∘m_Ag\sin37^\circ במורד הרמפה ורכיב mAgcos⁡37∘m_Ag\cos37^\circ לתוך הרמפה);

•נורמל NAN_A מהרמפה, ניצב לרמפה והחוצה;

•כוח מגע PP מצד B, מקביל לרמפה ובמעלה (B דוחף את A).

קופסה B:

•כובד mBgm_Bg אנכית מטה;

•נורמל NBN_B מהרמפה, ניצב לרמפה והחוצה;

•הכוח החיצוני FF, מקביל לרמפה ובמעלה;

•כוח מגע PP מצד A, מקביל לרמפה ובמורד (לפי החוק השלישי).

הרמפה חלקה, ולכן אין חיכוך.

סעיף ב

תשובה:

a=4 m/s2a=4\,\text{m/s}^2 (במעלה הרמפה)

הקופסאות צמודות ונעות יחד. נתייחס אליהן כגוף אחד שמסתו 5 kg5\,\text{kg}; כוחות המגע ביניהן פנימיים ומתבטלים. לאורך הרמפה (חיובי במעלה):

F−(mA+mB)gsin⁡37∘=(mA+mB)aF-(m_A+m_B)g\sin37^\circ=(m_A+m_B)a
50−5⋅10⋅0.6=5a  ⇒  a=205=4 m/s250-5\cdot10\cdot0.6=5a\;\Rightarrow\;a=\frac{20}{5}=4\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

P=30 NP=30\,\text{N}

נכתוב את החוק השני לקופסה A בלבד, כי עליה פועל לאורך הרמפה רק כוח המגע PP ורכיב הכובד:

P−mAgsin⁡37∘=mAa  ⇒  P=3⋅(6+4)=30 NP-m_Ag\sin37^\circ=m_Aa\;\Rightarrow\;P=3\cdot(6+4)=30\,\text{N}

בדיקה דרך B: F−P−mBgsin⁡37∘=50−30−12=8 N=mBaF-P-m_Bg\sin37^\circ=50-30-12=8\,\text{N}=m_Ba ✓

סעיף ד

תשובה:

התאוצה לא משתנה (4 m/s24\,\text{m/s}^2); כוח המגע קטן ל־20 N20\,\text{N}

התאוצה לא משתנה: עבור שתי הקופסאות יחד אותם כוחות חיצוניים ואותה מסה כוללת, ולכן a=4 m/s2a=4\,\text{m/s}^2.

כוח המגע משתנה: כוח המגע הוא הכוח שמאיץ את הקופסה העליונה (בנוסף להתגברות על רכיב הכובד שלה). כעת הקופסה העליונה היא B, הקלה יותר:

P′=mB(gsin⁡37∘+a)=2⋅(6+4)=20 NP'=m_B(g\sin37^\circ+a)=2\cdot(6+4)=20\,\text{N}

שימו לב: P=mtop(gsin⁡37∘+a)=mtopmA+mBFP=m_{\text{top}}(g\sin37^\circ+a)=\frac{m_{\text{top}}}{m_A+m_B}F. כוח המגע הוא החלק של FF שמגיע לקופסה העליונה, והוא יחסי למסתה.

שאלה 8 · קוביית קרח במרזב בצורת V: ירידה, עלייה וחזרהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מרזב בנוי משני מישורים משופעים חלקים, הנטויים שניהם בזווית θ=30∘\theta=30^\circ לאופק ונפגשים בנקודה התחתונה BB (ראו תרשים).

קוביית קרח קטנה משוחררת ממנוחה מהנקודה AA שעל המישור השמאלי, בגובה h=0.45 mh=0.45\,\text{m} מעל הנקודה BB.

הקוביה מחליקה במורד המישור השמאלי, עוברת בנקודה BB אל המישור הימני ועולה בו. במעבר בנקודה BB כיוון המהירות משתנה, אבל גודלה אינו משתנה. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים, והקוביה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

שרטטו את הכוחות הפועלים על הקוביה בזמן שהיא מחליקה במורד המישור השמאלי, וחשבו את גודל תאוצתה.

ב.

חשבו את הזמן שעובר מרגע השחרור ועד שהקוביה מגיעה לנקודה BB, ואת גודל מהירותה בנקודה זו.

ג.

לאיזה גובה (מעל BB) עולה הקוביה על המישור הימני? הראו שהזמן שעובר מרגע השחרור ועד שהקוביה חוזרת לראשונה לנקודה AA הוא

T=4sin⁡θ2hgT=\frac{4}{\sin\theta}\sqrt{\frac{2h}{g}}

וחשבו אותו.

ד.

סרטטו גרף של גודל מהירות הקוביה כפונקציה של הזמן, מרגע השחרור ועד שהקוביה חוזרת לראשונה לנקודה AA. ציינו על הגרף את הערכים בנקודות שבירה.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

פועלים כוח הכובד mgmg והכוח הנורמלי NN; a=5 m/s2a=5\,\text{m/s}^2 במורד המישור

על הקוביה פועלים שני כוחות בלבד:

- כוח הכובד mgmg – אנכי כלפי מטה;

- הכוח הנורמלי NN – ניצב למישור, הרחק ממנו.

אין חיכוך, כי המישור חלק.

נבחר ציר לאורך המישור (חיובי במורד) וציר ניצב לו. בציר הניצב אין תנועה, ולכן N=mgcos⁡θN=mg\cos\theta. בציר שלאורך המישור פועל רק רכיב הכובד mgsin⁡θmg\sin\theta. לפי החוק השני של ניוטון:

ΣF=ma  ⇒  mgsin⁡θ=ma  ⇒  a=gsin⁡θ\Sigma F=ma\;\Rightarrow\;mg\sin\theta=ma\;\Rightarrow\;a=g\sin\theta
a=10⋅sin⁡30∘=10⋅0.5=5 m/s2a=10\cdot\sin30^\circ=10\cdot0.5=5\,\text{m/s}^2

התאוצה אינה תלויה במסת הקוביה.

סעיף ב

תשובה:

t1=0.6 st_1=0.6\,\text{s}, vB=3 m/sv_B=3\,\text{m/s}

הדרך שהקוביה עוברת לאורך המישור מ־AA ל־BB היא היתר במשולש שגובהו hh:

L=hsin⁡θ=0.450.5=0.9 mL=\frac{h}{\sin\theta}=\frac{0.45}{0.5}=0.9\,\text{m}

התנועה שוות תאוצה וממנוחה, ולכן:

L=12at12  ⇒  t1=2La=2⋅0.95=0.36=0.6 sL=\tfrac12at_1^2\;\Rightarrow\;t_1=\sqrt{\frac{2L}{a}}=\sqrt{\frac{2\cdot0.9}{5}}=\sqrt{0.36}=0.6\,\text{s}

המהירות בנקודה BB:

vB=at1=5⋅0.6=3 m/sv_B=at_1=5\cdot0.6=3\,\text{m/s}

בדיקה בעזרת שימור אנרגיה: vB=2gh=2⋅10⋅0.45=3 m/sv_B=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.45}=3\,\text{m/s}.

סעיף ג

תשובה:

עולה לגובה h=0.45 mh=0.45\,\text{m}; T=2.4 sT=2.4\,\text{s}

הגובה: על המישור הימני פועלים אותם כוחות, ולכן הקוביה מאטה בתאוצה שגודלה gsin⁡θ=5 m/s2g\sin\theta=5\,\text{m/s}^2, במורד המישור. היא מתחילה לעלות במהירות vB=3 m/sv_B=3\,\text{m/s}, ולכן הדרך שהיא עוברת עד שהיא נעצרת:

v2=vB2−2aL′  ⇒  0=32−2⋅5⋅L′  ⇒  L′=0.9 mv^2=v_B^2-2aL'\;\Rightarrow\;0=3^2-2\cdot5\cdot L'\;\Rightarrow\;L'=0.9\,\text{m}

זו אותה דרך כמו במישור השמאלי, כלומר הקוביה עולה לגובה h=0.45 mh=0.45\,\text{m} – הגובה שממנו שוחררה. (כך גם משימור אנרגיה: אין חיכוך, והנורמלי אינו עושה עבודה.)

הזמן: העלייה היא ההפך בזמן של הירידה (אותה דרך, אותו גודל תאוצה, מהירות שיורדת מ־vBv_B ל־0), ולכן גם היא נמשכת t1t_1. אחרי שהקוביה נעצרת היא חוזרת באותו אופן: ירידה במישור הימני ועלייה במישור השמאלי עד AA, עוד שני קטעים של t1t_1. בסך הכול ארבעה קטעים שווים:

T=4t1,t1=2La=2hgsin⁡2θ=1sin⁡θ2hgT=4t_1,\qquad t_1=\sqrt{\frac{2L}{a}}=\sqrt{\frac{2h}{g\sin^2\theta}}=\frac{1}{\sin\theta}\sqrt{\frac{2h}{g}}
⇒  T=4sin⁡θ2hg\Rightarrow\;T=\frac{4}{\sin\theta}\sqrt{\frac{2h}{g}}

הצבה:

T=40.52⋅0.4510=8⋅0.3=2.4 sT=\frac{4}{0.5}\sqrt{\frac{2\cdot0.45}{10}}=8\cdot0.3=2.4\,\text{s}

מכיוון שאין איבוד אנרגיה, התנועה חוזרת על עצמה שוב ושוב, ו־TT הוא הזמן של מחזור אחד שלה.

סעיף ד

תשובה:

גרף "שיני מסור" סימטרי: עלייה קווית מ־0 ל־3 m/s3\,\text{m/s} ב־t=0.6 st=0.6\,\text{s}, ירידה קווית ל־0 ב־t=1.2 st=1.2\,\text{s}, וחוזר חלילה עד t=2.4 st=2.4\,\text{s}

בכל אחד מארבעת הקטעים גודל התאוצה קבוע (5 m/s25\,\text{m/s}^2), ולכן גודל המהירות משתנה קווית עם הזמן:

- 0≤t≤0.6 s0\le t\le0.6\,\text{s} – ירידה במישור השמאלי: v=5tv=5t, מ־0 עד 3 m/s3\,\text{m/s};

- 0.6≤t≤1.2 s0.6\le t\le1.2\,\text{s} – עלייה במישור הימני: המהירות קטנה קווית ל־0 (הקוביה נעצרת לרגע בגובה hh);

- 1.2≤t≤1.8 s1.2\le t\le1.8\,\text{s} – ירידה חזרה במישור הימני: עולה ל־3 m/s3\,\text{m/s} בנקודה BB;

- 1.8≤t≤2.4 s1.8\le t\le2.4\,\text{s} – עלייה במישור השמאלי: יורדת ל־0 בנקודה AA.

t (s)v (m/s)0.30.60.91.21.51.82.12.42.701234

הגרף בנוי מקטעים ישרים. בנקודה BB השיפוע של הגרף מתהפך בבת אחת, כי כיוון התאוצה משתנה בבת אחת במעבר בין המישורים (התאוצה תמיד במורד המישור שעליו נמצאת הקוביה).

טעות נפוצה: לסרטט קשתות מעוגלות. על מישור חלק התאוצה קבועה, ולכן גרף המהירות–זמן בכל קטע הוא קו ישר.

שאלה 9 · קופסה במנוחה על קרש משופע: תרשים כוחות, צירים וזוויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרש ישר נשען כך שהוא יוצר משטח משופע, וקופסה שמסתה m=4 kgm=4\,\text{kg} מונחת עליו במנוחה. בין הקופסה לקרש יש חיכוך.

בתרשים מתואר חתך של המערכת: המשטח המשופע הוא היתר של משולש ישר זווית. הזווית שבין המשטח המשופע לבין הצלע האנכית היא 60∘60^\circ, וזווית השיפוע (בין המשטח המשופע לבין הקרקע האופקית) מסומנת θ\theta.

א.

סרטטו את הכוחות הפועלים על הקופסה, ונמקו את הכיוון של כל כוח.

ב.

בחרו מערכת צירים כך שציר xx יהיה מקביל למשטח המשופע. היכן מכוון ציר yy? הסבירו מדוע בחירה זו נוחה יותר מצירים אופקי ואנכי.

ג.

חשבו את זווית השיפוע θ\theta. מהי הזווית שבין כוח הכובד לבין הכיוון השלילי של ציר yy (הכיוון הניצב למשטח, אל תוך המשטח)?

ד.

חשבו את הרכיבים של כוח הכובד בכיווני הצירים, ואת גודלם של הכוח הנורמלי ושל כוח החיכוך הפועלים על הקופסה.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

שלושה כוחות: כוח הכובד mgmg אנכית מטה; כוח נורמלי NN בניצב למשטח, הרחק ממנו; כוח חיכוך סטטי fsf_s לאורך המשטח, במעלה השיפוע.

- כוח הכובד mgmg – תמיד אנכי כלפי מטה (לא בניצב למשטח!).

- הכוח הנורמלי NN – המשטח דוחף את הקופסה בניצב למשטח, הרחק ממנו.

- כוח החיכוך הסטטי fsf_s – לאורך המשטח. רכיב כוח הכובד לאורך המשטח "מנסה" להוריד את הקופסה במורד השיפוע, והחיכוך הסטטי מתנגד לנטייה הזו, ולכן הוא מכוון במעלה השיפוע.

בתרשים מסומנים גם הצירים של סעיף ב, והזווית θ\theta בין mgmg לבין הקו הניצב למשטח (סעיף ג).

טעות נפוצה: לסרטט "כוח במורד המדרון" כתוספת לכוח הכובד – רכיב הכובד לאורך המשטח הוא חלק מ־mgmg, לא כוח נפרד.

סעיף ב

תשובה:

ציר xx לאורך המשטח (למשל במורד השיפוע), ציר yy בניצב למשטח. כך NN ו־fsf_s מונחים על הצירים, ורק את mgmg צריך לפרק לרכיבים.

ציר xx – לאורך המשטח המשופע; נבחר את הכיוון החיובי במורד השיפוע. ציר yy – בניצב לציר xx, כלומר בניצב למשטח, וכיוונו החיובי הרחק מהמשטח.

למה זה נוח: הכוח הנורמלי מכוון בדיוק לאורך ציר yy, וכוח החיכוך בדיוק לאורך ציר xx. הכוח היחיד שצריך לפרק לרכיבים הוא mgmg.

בצירים אופקי–אנכי, לעומת זאת, היה צריך לפרק גם את NN וגם את fsf_s, והמשוואות היו מסובכות יותר. בנוסף, אם הגוף היה נע, התנועה הייתה לאורך ציר xx בלבד, ובציר yy התאוצה הייתה אפס.

סעיף ג

תשובה:

θ=30∘\theta=30^\circ; גם הזווית בין mgmg לכיוון −y-y היא 30∘30^\circ.

זווית השיפוע: סכום הזוויות במשולש ישר הזווית הוא 180∘180^\circ:

θ=180∘−90∘−60∘=30∘\theta=180^\circ-90^\circ-60^\circ=30^\circ

הזווית בין mgmg לכיוון −y-y: mgmg ניצב לקרקע האופקית, והכיוון −y-y ניצב למשטח המשופע. זווית בין שני ישרים שווה לזווית בין הניצבים להם, ולכן הזווית בין mgmg לכיוון −y-y שווה לזווית בין הקרקע למשטח:

α=θ=30∘\alpha=\theta=30^\circ

(בדרך אחרת: הזווית בין mgmg למשטח המשופע היא 60∘60^\circ, כמו הזווית בין הצלע האנכית למשטח, ולכן הזווית בין mgmg לניצב היא 90∘−60∘=30∘90^\circ-60^\circ=30^\circ.)

טעות נפוצה: לחשוב שהזווית בין mgmg לניצב היא 60∘60^\circ כי זו הזווית ה"נתונה" באיור.

סעיף ד

תשובה:

mgsin⁡θ=20 Nmg\sin\theta=20\,\text{N} (במורד), mgcos⁡θ≈34.6 Nmg\cos\theta\approx34.6\,\text{N} (אל תוך המשטח); N≈34.6 NN\approx34.6\,\text{N}, fs=20 Nf_s=20\,\text{N}.

mg=4⋅10=40 Nmg=4\cdot10=40\,\text{N}. לפי סעיף ג, הזווית בין mgmg לציר −y-y היא θ\theta, ולכן:

mgx=mgsin⁡θ=40⋅0.5=20 Nmg_x=mg\sin\theta=40\cdot0.5=20\,\text{N}

במורד השיפוע, ו־

mgy=mgcos⁡θ=40⋅0.866≈34.6 Nmg_y=mg\cos\theta=40\cdot0.866\approx34.6\,\text{N}

אל תוך המשטח.

הקופסה במנוחה, ולכן שקול הכוחות בכל ציר אפס:

y:  N−mgcos⁡θ=0  ⇒  N≈34.6 Ny:\;N-mg\cos\theta=0\;\Rightarrow\;N\approx34.6\,\text{N}
x:  mgsin⁡θ−fs=0  ⇒  fs=20 Nx:\;mg\sin\theta-f_s=0\;\Rightarrow\;f_s=20\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N=mg=40 NN=mg=40\,\text{N} – על מישור משופע הכוח הנורמלי מאזן רק את הרכיב הניצב של הכובד.

שאלה 10 · ארגז כלים על קרש משופע: מקדם חיכוך מינימלי ודחיפה במורדבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז כלים שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מונח על קרש משופע שזווית השיפוע שלו 30∘30^\circ (ראו תרשים). בתחילה פועלים על הארגז רק כוח הכובד והכוחות שהקרש מפעיל עליו. הכוח FF שמסומן בתרשים מופעל רק החל מסעיף ב.

א.

מצאו את מקדם החיכוך הסטטי הקטן ביותר בין הארגז לקרש, שבעבורו הארגז נשאר במנוחה.

ב.

מעתה מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז לקרש שווה בדיוק לערך שמצאתם בסעיף א, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk=0.4\mu_k=0.4.

מפעילים על הארגז כוח קבוע F=10 NF=10\,\text{N} שכיוונו מקביל למשטח, במורד השיפוע.

הסבירו מדוע הארגז מתחיל לנוע, וחשבו את תאוצתו.

ג.

הארגז מתחיל לנוע ממנוחה, והכוח FF ממשיך לפעול עליו. חשבו את המרחק שהארגז עובר לאורך הקרש 2 s2\,\text{s} אחרי תחילת התנועה, ואת ההעתק האופקי שלו בפרק זמן זה. (הקרש ארוך מספיק.)

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

μs=tan⁡30∘≈0.58\mu_s=\tan30^\circ\approx0.58

על הארגז פועלים mgmg, הכוח הנורמלי NN וחיכוך סטטי fsf_s במעלה השיפוע. ציר xx במורד השיפוע, ציר yy בניצב למשטח.

במנוחה:

y:  N=mgcos⁡30∘x:  fs=mgsin⁡30∘y:\;N=mg\cos30^\circ\qquad x:\;f_s=mg\sin30^\circ

מדף הנוסחאות, החיכוך הסטטי מקיים fs≤μsNf_s\le\mu_sN. לכן הארגז נשאר במנוחה כל עוד:

mgsin⁡30∘≤μs mgcos⁡30∘  ⇒  μs≥tan⁡30∘mg\sin30^\circ\le\mu_s\,mg\cos30^\circ\;\Rightarrow\;\mu_s\ge\tan30^\circ

המקדם הקטן ביותר:

μs,min⁡=tan⁡30∘≈0.58\mu_{s,\min}=\tan30^\circ\approx0.58

התוצאה אינה תלויה במסת הארגז.

סעיף ב

תשובה:

החיכוך הסטטי כבר מרבי ולא יכול לאזן כוח נוסף; a≈6.5 m/s2a\approx6.5\,\text{m/s}^2 במורד השיפוע.

למה הארגז זז: לפני הפעלת FF, החיכוך הסטטי כבר שווה לערכו המרבי: fs=mgsin⁡30∘=μsNf_s=mg\sin30^\circ=\mu_sN. כשמוסיפים כוח במורד, כדי להישאר במנוחה היה צריך חיכוך גדול יותר מ־μsN\mu_sN – וזה לא אפשרי. לכן הארגז מתחיל להחליק במורד, ופועל עליו חיכוך קינטי במעלה השיפוע.

הכוחות (ציר xx במורד):

mgsin⁡30∘=2⋅10⋅0.5=10 Nmg\sin30^\circ=2\cdot10\cdot0.5=10\,\text{N}
N=mgcos⁡30∘=20⋅0.866≈17.3 NN=mg\cos30^\circ=20\cdot0.866\approx17.3\,\text{N}
fk=μkN=0.4⋅17.3≈6.9 Nf_k=\mu_kN=0.4\cdot17.3\approx6.9\,\text{N}

החוק השני של ניוטון בציר xx:

F+mgsin⁡30∘−fk=maF+mg\sin30^\circ-f_k=ma
a=10+10−6.92≈6.5 m/s2a=\frac{10+10-6.9}{2}\approx6.5\,\text{m/s}^2

במורד השיפוע.

טעות נפוצה: להשתמש ב־μs\mu_s אחרי שהגוף התחיל לנוע – בזמן החלקה פועל חיכוך קינטי fk=μkNf_k=\mu_kN.

סעיף ג

תשובה:

לאורך הקרש ≈13.1 m\approx13.1\,\text{m}; העתק אופקי ≈11.3 m\approx11.3\,\text{m}.

התאוצה קבועה ו־v0=0v_0=0, ולכן לאורך הקרש:

Δs=12at2=12⋅6.54⋅22≈13.1 m\Delta s=\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot6.54\cdot2^2\approx13.1\,\text{m}

התנועה לאורך המשטח, שיוצר זווית 30∘30^\circ עם האופק. ההעתק האופקי הוא ההיטל של ההעתק על הכיוון האופקי:

Δx=Δscos⁡30∘≈13.1⋅0.866≈11.3 m\Delta x=\Delta s\cos30^\circ\approx13.1\cdot0.866\approx11.3\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש ב־sin⁡30∘\sin30^\circ – זה נותן את הירידה בגובה (≈6.5 m\approx6.5\,\text{m}), לא את ההעתק האופקי.

שאלה 11 · תיבה על מדרון חלק הנשענת על קפיץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מישור משופע חלק נטוי בזווית θ=30∘\theta=30^\circ לאופק. בתחתית המישור יש דופן קבועה הניצבת למישור, ואליה מחובר קפיץ המונח לאורך המישור. קבוע הקפיץ k=400 N/mk=400\,\text{N/m}, אורכו הרפוי 20 cm20\,\text{cm} ומסתו זניחה.

לקצה העליון של הקפיץ קשורה תיבה שמסתה m=4 kgm=4\,\text{kg}. על התיבה פועל כוח FF המקביל למישור ומכוון במעלה המישור (ראו תרשים).

בכל הסעיפים התיבה במנוחה.

א.

נתון F=0F=0. חשבו את התכווצות הקפיץ ואת אורכו.

ב.

נתון F=20 NF=20\,\text{N}. מה מצב הקפיץ? נמקו.

ג.

נתון F=60 NF=60\,\text{N}. קבעו אם הקפיץ מכווץ או מוארך, וחשבו בכמה.

ד.

חשבו את FF שעבורו הקפיץ מכווץ ב־3 cm3\,\text{cm}.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

התכווצות 5 cm5\,\text{cm}, אורך הקפיץ 15 cm15\,\text{cm}

על התיבה פועלים: כוח הכובד mg=40 Nmg=40\,\text{N}, הכוח הנורמלי מהמישור (ניצב למישור) וכוח הקפיץ (לאורך המישור). המישור חלק – אין חיכוך.

נפרק את הכובד: הרכיב לאורך המישור, במורד, הוא

mgsin⁡θ=40⋅0.5=20 Nmg\sin\theta=40\cdot 0.5=20\,\text{N}

והרכיב הניצב mgcos⁡θmg\cos\theta מתאזן עם הכוח הנורמלי.

לאורך המישור רק הקפיץ יכול לאזן את רכיב הכובד, ולכן הוא דוחף את התיבה במעלה המישור – הוא מכווץ:

kΔℓ=mgsin⁡θ  ⇒  Δℓ=20400=0.05 m=5 cmk\Delta\ell=mg\sin\theta\;\Rightarrow\;\Delta\ell=\frac{20}{400}=0.05\,\text{m}=5\,\text{cm}

אורך הקפיץ: 20−5=15 cm20-5=15\,\text{cm}.

סעיף ב

תשובה:

הקפיץ רפוי (אורכו 20 cm20\,\text{cm})

לאורך המישור פועלים רכיב הכובד 20 N20\,\text{N} במורד ו־F=20 NF=20\,\text{N} במעלה. שני כוחות אלה מאזנים זה את זה לבדם, ולכן התיבה במנוחה בלי שהקפיץ יפעיל כוח:

F−mgsin⁡θ+Fsp=0  ⇒  Fsp=20−20=0F-mg\sin\theta+F_{sp}=0\;\Rightarrow\;F_{sp}=20-20=0

כוח הקפיץ אפס, כלומר הקפיץ לא מכווץ ולא מוארך.

סעיף ג

תשובה:

הקפיץ מוארך ב־10 cm10\,\text{cm}

כעת F=60 NF=60\,\text{N} במעלה המישור גדול מרכיב הכובד 20 N20\,\text{N} במורד. כדי שהתיבה תישאר במנוחה, הקפיץ צריך למשוך אותה במורד המישור – כלומר הוא מוארך:

F=mgsin⁡θ+kΔℓ  ⇒  kΔℓ=60−20=40 NF=mg\sin\theta+k\Delta\ell\;\Rightarrow\;k\Delta\ell=60-20=40\,\text{N}
Δℓ=40400=0.1 m=10 cm\Delta\ell=\frac{40}{400}=0.1\,\text{m}=10\,\text{cm}

(אורך הקפיץ 30 cm30\,\text{cm}.)

טעות נפוצה: להניח מראש שהקפיץ מכווץ כמו בסעיף א, ולקבל התכווצות "שלילית". את כיוון כוח הקפיץ קובעים לפי מה שדרוש לשיווי המשקל.

סעיף ד

תשובה:

F=8 NF=8\,\text{N}

קפיץ מכווץ ב־3 cm3\,\text{cm} דוחף את התיבה במעלה המישור בכוח

kΔℓ=400⋅0.03=12 Nk\Delta\ell=400\cdot 0.03=12\,\text{N}

לאורך המישור, במעלה: FF וכוח הקפיץ; במורד: רכיב הכובד:

F+12=20  ⇒  F=8 NF+12=20\;\Rightarrow\;F=8\,\text{N}

שאלה 12 · שק חול נדחף במעלה מדרון בכוח אופקיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שק חול שמסתו mm מחליק במעלה מדרון מחוספס הנטוי בזווית θ\theta לאופק. מקדם החיכוך הקינטי בין השק למדרון הוא μk\mu_k.

פועל דוחף את השק בכוח אופקי קבוע FF המכוון לעבר המדרון (ראו תרשים), והשק נע במעלה המדרון.

א.

פרטו את הכוחות הפועלים על השק, ופרקו כל כוח לרכיב לאורך המדרון ולרכיב הניצב לו.

ב.

בטאו את הכוח הנורמלי ואת תאוצת השק באמצעות mm, gg, FF, θ\theta ו־μk\mu_k.

ג.

נתון: m=2 kgm=2\,\text{kg}, F=50 NF=50\,\text{N}, μk=0.5\mu_k=0.5, θ=37∘\theta=37^\circ (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8). חשבו את הכוח הנורמלי ואת תאוצת השק.

ד.

אילו הפועל היה דוחף את השק בכוח של 50 N50\,\text{N} מקביל למדרון (במעלה), מה הייתה התאוצה? הסבירו מדוע היא שונה מהתאוצה בסעיף ג.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

כובד, נורמל, חיכוך קינטי (במורד), FF; FF מתפרק ל־Fcos⁡θF\cos\theta במעלה המדרון ול־Fsin⁡θF\sin\theta לתוך המדרון

נבחר ציר xx לאורך המדרון (חיובי במעלה) וציר yy ניצב למדרון (חיובי החוצה ממנו).

כוחרכיב xxרכיב yy
כובד mgmg−mgsin⁡θ-mg\sin\theta−mgcos⁡θ-mg\cos\theta
נורמל NN00+N+N
חיכוך קינטי−μkN-\mu_kN00
הדחיפה FF+Fcos⁡θ+F\cos\theta−Fsin⁡θ-F\sin\theta

הזווית בין הכוח האופקי לבין המדרון שווה לזווית המדרון θ\theta. הרכיב Fsin⁡θF\sin\theta לוחץ את השק אל המדרון.

החיכוך במורד המדרון כי השק נע במעלה.

סעיף ב

תשובה:

N=mgcos⁡θ+Fsin⁡θN=mg\cos\theta+F\sin\theta; a=Fcos⁡θ−mgsin⁡θ−μk(mgcos⁡θ+Fsin⁡θ)ma=\dfrac{F\cos\theta-mg\sin\theta-\mu_k(mg\cos\theta+F\sin\theta)}{m}

ציר yy: אין תאוצה בניצב למדרון:

N−mgcos⁡θ−Fsin⁡θ=0  ⇒  N=mgcos⁡θ+Fsin⁡θN-mg\cos\theta-F\sin\theta=0\;\Rightarrow\;N=mg\cos\theta+F\sin\theta

ציר xx: החוק השני של ניוטון:

Fcos⁡θ−mgsin⁡θ−μkN=maF\cos\theta-mg\sin\theta-\mu_kN=ma
a=Fcos⁡θ−mgsin⁡θ−μk(mgcos⁡θ+Fsin⁡θ)ma=\frac{F\cos\theta-mg\sin\theta-\mu_k(mg\cos\theta+F\sin\theta)}{m}

טעות נפוצה: לכתוב N=mgcos⁡θN=mg\cos\theta. הדחיפה האופקית לוחצת את השק אל המדרון ומגדילה את הכוח הנורמלי, ואיתו את החיכוך.

סעיף ג

תשובה:

N=46 NN=46\,\text{N}, a=2.5 m/s2a=2.5\,\text{m/s}^2 במעלה המדרון

N=2⋅10⋅0.8+50⋅0.6=16+30=46 NN=2\cdot 10\cdot 0.8+50\cdot 0.6=16+30=46\,\text{N}
fk=μkN=0.5⋅46=23 Nf_k=\mu_kN=0.5\cdot 46=23\,\text{N}
a=50⋅0.8−2⋅10⋅0.6−232=40−12−232=2.5 m/s2a=\frac{50\cdot 0.8-2\cdot 10\cdot 0.6-23}{2}=\frac{40-12-23}{2}=2.5\,\text{m/s}^2

התאוצה חיובית – במעלה המדרון, כלומר השק מאיץ.

סעיף ד

תשובה:

a=15 m/s2a=15\,\text{m/s}^2 – גדולה יותר: כל הכוח פועל לאורך המדרון, והנורמל והחיכוך קטנים

כשהכוח מקביל למדרון אין לו רכיב ניצב:

N=mgcos⁡θ=16 N,fk=0.5⋅16=8 NN=mg\cos\theta=16\,\text{N},\qquad f_k=0.5\cdot 16=8\,\text{N}
a=50−12−82=15 m/s2a=\frac{50-12-8}{2}=15\,\text{m/s}^2

ההבדל נובע משני גורמים: (1) בדחיפה אופקית רק Fcos⁡θ=40 NF\cos\theta=40\,\text{N} מתוך 50 N50\,\text{N} פועל לאורך המדרון; (2) הרכיב Fsin⁡θ=30 NF\sin\theta=30\,\text{N} לוחץ את השק אל המדרון ומגדיל את החיכוך מ־8 N8\,\text{N} ל־23 N23\,\text{N}.

שאלה 13 · מזחלת צעצוע עם מאוורר על מסילת שלגבאורך בגרות · ברמת בגרות

נתונה מסילה CBACBA המורכבת ממישור אופקי CBCB וממישור משופע BABA (ראו תרשים א). על המסילה מחליקה מזחלת צעצוע קטנה שמסתו m=500 grm=500\,\text{gr}, שעליה מותקן מאוורר קטן שאפשר להפעיל ולכוון.

עורכים ארבעה ניסויים. בכל אחד מן הניסויים מקנים למזחלת בנקודה CC מהירות התחלתית v0=5 msv_0=5\,\frac{\text{m}}{\text{s}} לכיוון הנקודה BB. המזחלת נעה, עוברת בנקודה BB וממשיכה במעלה המישור המשופע.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והמזחלת נחשבת לגוף נקודתי.

א.

בניסוי הראשון בלבד המסילה מכוסה קרח חלק, וכוח החיכוך בין המזחלת למסילה ניתן להזנחה. המאוורר כבוי.

חשבו את hh, גובהה של הנקודה AA שבה המזחלת נעצרת רגעית.

ב.

בסעיפים הבאים המסילה מכוסה שלג, וכוח החיכוך בין המזחלת למסילה לא ניתן להזנחה.

בניסוי השני המאוורר כבוי, והמזחלת נעצרת רגעית בנקודה A1A_1, שגובהה נמוך ב־28%28\% מגובהה של נקודה AA (ראו תרשים ב).

חשבו את עבודת כוח החיכוך במהלך תנועת המזחלת בניסוי השני מנקודה CC לנקודה A1A_1.

ג.

לאחר העצירה הרגעית ב־A1A_1 המזחלת מחליקה חזרה לאורך המסילה.

חשבו את גודל מהירותה בניסוי השני בחולפה שוב בנקודה CC.

ד.

בניסוי השלישי הופעל המאוורר, והוא הפעיל על המזחלת בכל מהלך תנועתה מנקודה CC עד לנקודה A1A_1 כוח FF שגודלו קבוע וכיוונו בכל רגע זהה לכיוון תנועת המזחלת (ראו תרשים ג).

נתון כי בניסוי השלישי גודל מהירות המזחלת קטן לאורך כל תנועתה במעלה המישור המשופע, ובהגיעה לנקודה A1A_1 גודל מהירותה 2 ms2\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

חשבו את עבודת הכוח FF שמפעיל המאוורר במהלך התנועה בניסוי השלישי מנקודה CC עד לנקודה A1A_1.

ה.

בניסוי הרביעי הפעיל המאוורר על המזחלת, בכל מהלך תנועתה מנקודה CC והלאה, כוח FF שגודלו זהה לגודלו של הכוח בניסוי השלישי וכיוונו אופקי ימינה בכל רגע (ראו תרשים ד).

נתון שבמהלך תנועתה במעלה המישור המשופע הגיעה המזחלת למהירות שגודלה 2 ms2\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

קבעו אם בניסוי הרביעי, במהלך תנועתה במעלה המישור המשופע הגיעה המזחלת למהירות שגודלה 2 ms2\,\frac{\text{m}}{\text{s}} לפני הנקודה A1A_1, בנקודה A1A_1 או אחריה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

h=1.25 mh=1.25\,\text{m}

אין חיכוך והמאוורר כבוי; הנורמל ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה. לכן האנרגייה המכנית נשמרת בין CC ל־AA (שם המזחלת נעצרת רגעית, v=0v=0):

12mv02=mgh  ⇒  h=v022g\tfrac12mv_0^2=mgh\;\Rightarrow\;h=\frac{v_0^2}{2g}

הצבה:

h=522⋅10=2520=1.25 mh=\frac{5^2}{2\cdot 10}=\frac{25}{20}=1.25\,\text{m}

(התוצאה אינה תלויה במסה ובזווית השיפוע.)

סעיף ב

תשובה:

Wf=−1.75 JW_f=-1.75\,\text{J}

גובה הנקודה A1A_1 נמוך ב־28%28\% מגובה AA:

h1=(1−0.28) h=0.72⋅1.25=0.9 mh_1=(1-0.28)\,h=0.72\cdot 1.25=0.9\,\text{m}

מדף הנוסחאות – עבודת הכוחות הלא משמרים שווה לשינוי באנרגייה המכנית:

Wלא משמרים=ΔEW_{\text{לא משמרים}}=\Delta E

המאוורר כבוי, והכוח הלא משמר היחיד שמבצע עבודה הוא החיכוך (הנורמל ניצב לתנועה). m=500 gr=0.5 kgm=500\,\text{gr}=0.5\,\text{kg}:

Wf=EA1−EC=mgh1−12mv02W_f=E_{A_1}-E_C=mgh_1-\tfrac12mv_0^2

הצבה:

Wf=0.5⋅10⋅0.9−12⋅0.5⋅52=4.5−6.25=−1.75 JW_f=0.5\cdot 10\cdot 0.9-\tfrac12\cdot 0.5\cdot 5^2=4.5-6.25=-1.75\,\text{J}

העבודה שלילית – החיכוך פועל נגד כיוון התנועה ומקטין את האנרגייה המכנית.

טעות נפוצה: לחשב את h1h_1 כ־1.25−0.28=0.97 m1.25-0.28=0.97\,\text{m} – הירידה היא 28%28\% מהגובה, כלומר 0.35 m0.35\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

vC=11≈3.32 m/sv_C=\sqrt{11}\approx 3.32\,\text{m/s}

עבודת החיכוך בדרך חזרה. כוח החיכוך הקינטי הוא fk=μkNf_k=\mu_kN. בכל קטע של המסילה הכוח הנורמלי זהה בהלוך ובחזור (N=mgcos⁡αN=mg\cos\alpha במישור המשופע, N=mgN=mg במישור האופקי), ולכן גודל החיכוך זהה; הדרך זהה, והחיכוך תמיד נגד התנועה. לכן עבודת החיכוך בחזרה שווה לזו שבהלוך:

Wf′=−1.75 JW_f'=-1.75\,\text{J}

אנרגייה – מ־A1A_1 (מנוחה) עד CC:

Wf′=EC−EA1=12mvC2−mgh1W_f'=E_C-E_{A_1}=\tfrac12mv_C^2-mgh_1
12mvC2=mgh1+Wf′=4.5−1.75=2.75 J\tfrac12mv_C^2=mgh_1+W_f'=4.5-1.75=2.75\,\text{J}
vC=2⋅2.750.5=11≈3.32 m/sv_C=\sqrt{\frac{2\cdot 2.75}{0.5}}=\sqrt{11}\approx 3.32\,\text{m/s}

(בדרך אחרת: לאורך כל המסלול הלוך וחזור Wf=−3.5 JW_f=-3.5\,\text{J}, ולכן 12mvC2=6.25−3.5=2.75 J\tfrac12mv_C^2=6.25-3.5=2.75\,\text{J}.)

טעות נפוצה: להניח שבירידה החיכוך קטן או גדול יותר – הנורמל, ולכן גם החיכוך הקינטי, תלוי רק בשיפוע ולא בכיוון התנועה.

סעיף ד

תשובה:

WF=1.0 JW_F=1.0\,\text{J}

החיכוך לא השתנה. הכוח FF מכוון בכל רגע בכיוון התנועה – כלומר מקביל למסילה. לכן אין לו רכיב ניצב למסילה, הכוח הנורמלי זהה לזה שבניסוי השני, וגם כוח החיכוך זהה. המזחלת עוברת אותה דרך C→A1C\to A_1, ולכן:

Wf=−1.75 J(כמו בסעיף ב)W_f=-1.75\,\text{J}\quad(\text{כמו בסעיף ב})

משפט עבודה–אנרגייה (מדף הנוסחאות): Wכוללת=ΔEkW_{\text{כוללת}}=\Delta E_k.

ΔEk=12mvA12−12mv02=12⋅0.5⋅22−6.25=1−6.25=−5.25 J\Delta E_k=\tfrac12m v_{A_1}^2-\tfrac12mv_0^2=\tfrac12\cdot 0.5\cdot 2^2-6.25=1-6.25=-5.25\,\text{J}

עבודת כוח הכובד: Wmg=−ΔU=−mgh1=−0.5⋅10⋅0.9=−4.5 JW_{mg}=-\Delta U=-mgh_1=-0.5\cdot 10\cdot 0.9=-4.5\,\text{J}.

WF+Wf+Wmg=ΔEk  ⇒  WF=−5.25+1.75+4.5=1.0 JW_F+W_f+W_{mg}=\Delta E_k\;\Rightarrow\;W_F=-5.25+1.75+4.5=1.0\,\text{J}

(באותה דרך: Wלא משמרים=WF+Wf=ΔE=(1+4.5)−6.25=−0.75 JW_{\text{לא משמרים}}=W_F+W_f=\Delta E=(1+4.5)-6.25=-0.75\,\text{J}, ולכן WF=−0.75+1.75=1.0 JW_F=-0.75+1.75=1.0\,\text{J}.)

טעות נפוצה: לחשב את WFW_F כאילו החיכוך השתנה בגלל הכוח הנוסף – כאן FF מקביל למסילה ואינו משנה את הכוח הנורמלי.

סעיף ה

תשובה:

לפני הנקודה A1A_1.

קביעה: המזחלת הגיעה למהירות 2 m/s2\,\text{m/s} לפני הנקודה A1A_1.

נימוק:

במישור האופקי CBCB שני הניסויים זהים: FF אופקי ימינה – בכיוון התנועה, באותו גודל, והחיכוך זהה. לכן המזחלת מגיעה ל־BB באותה מהירות vBv_B בשני הניסויים. בניסוי השלישי המזחלת מאטה במעלה המישור המשופע עד 2 m/s2\,\text{m/s} ב־A1A_1, ולכן vB>2 m/sv_B>2\,\text{m/s}.

במישור המשופע (זווית α\alpha) נשווה את הכוחות לאורך המישור (כיוון חיובי – במעלה המישור):

- ניסוי שלישי: FF כולו במעלה המישור; N3=mgcos⁡αN_3=mg\cos\alpha.

ma3=F−mgsin⁡α−μkmgcos⁡α(<0, נתון)ma_3=F-mg\sin\alpha-\mu_kmg\cos\alpha\quad(<0,\ \text{נתון})

- ניסוי רביעי: FF אופקי. רק הרכיב Fcos⁡αF\cos\alpha פועל במעלה המישור, והרכיב Fsin⁡αF\sin\alpha לוחץ את המזחלת אל המישור, ולכן הכוח הנורמלי והחיכוך גדלים: N4=mgcos⁡α+Fsin⁡αN_4=mg\cos\alpha+F\sin\alpha.

ma4=Fcos⁡α−mgsin⁡α−μk(mgcos⁡α+Fsin⁡α)ma_4=F\cos\alpha-mg\sin\alpha-\mu_k(mg\cos\alpha+F\sin\alpha)

מאחר ש־Fcos⁡α<FF\cos\alpha<F והחיכוך גדול יותר, a4<a3<0a_4<a_3<0: בניסוי הרביעי המזחלת מאטה במעלה המישור בקצב גדול יותר.

בשני הניסויים המזחלת יוצאת מ־BB באותה מהירות vB>2 m/sv_B>2\,\text{m/s}, והמהירות קטנה בקצב קבוע. בניסוי השלישי היא יורדת ל־2 m/s2\,\text{m/s} בדיוק ב־A1A_1; בניסוי הרביעי היא קטנה מהר יותר, ולכן מגיעה ל־2 m/s2\,\text{m/s} אחרי דרך קצרה יותר – לפני A1A_1.

(בניסוח של אנרגייה: עד A1A_1 עבודת FF בניסוי הרביעי קטנה יותר (Fcos⁡α⋅d<F⋅dF\cos\alpha\cdot d<F\cdot d) ועבודת החיכוך שלילית יותר, ולכן ב־A1A_1 גודל המהירות קטן מ־2 m/s2\,\text{m/s}; מאחר שהמהירות יורדת ברציפות מ־vB>2 m/sv_B>2\,\text{m/s}, היא עברה את הערך 2 m/s2\,\text{m/s} לפני A1A_1.)

טעות נפוצה: לטעון שהתשובה "ב־A1A_1" כי גודל הכוח זהה – מה שקובע הוא רכיב הכוח לאורך המסילה והשפעת הרכיב הניצב על החיכוך.

שאלה 14 · תיבה על משטח מטען מוטה של משאיתבאורך בגרות · ברמת בגרות

משאית רמסע (טיפר) עומדת על כביש אופקי. משטח המטען שלה מסתובב סביב ציר בקצהו האחורי, וזווית ההטיה שלו α\alpha ביחס לאופק ניתנת לשינוי.

על המשטח מונחת תיבה קטנה שמסתה mm, במרחק dd מהקצה האחורי של המשטח (ראו תרשים).

כאשר זווית ההטיה היא α0\alpha_0 התיבה נמצאת במנוחה.

מקדם החיכוך הסטטי בין התיבה למשטח הוא μs\mu_s, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk\mu_k.

א.

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על התיבה כאשר זווית ההטיה היא α0\alpha_0. ליד כל כוח רשמו את שמו וציינו מי מפעיל אותו.

ב.

הנהג מנמיך מעט את משטח המטען, לזווית α1\alpha_1 המקיימת α1<α0\alpha_1<\alpha_0.

קבעו אם לאחר ההנמכה גודלו של כוח החיכוך שהמשטח מפעיל על התיבה גדל, קטן או לא השתנה. נמקו את קביעתכם.

ג.

הגדילו את זווית ההטיה של המשטח לזווית α2\alpha_2, שבה התיבה נמצאת על סף תנועה.

(1)

רשמו את שתי המשוואות של הכוחות הפועלים על התיבה במצב של סף תנועה.

(2)

בטאו את מקדם החיכוך הסטטי μs\mu_s באמצעות הזווית α2\alpha_2.

ד.

הגדילו שוב את זווית ההטיה, לזווית α3\alpha_3 שבה התיבה מחליקה במורד המשטח.

נתון: μk=0.3\mu_k=0.3, α3=25∘\alpha_3=25^\circ, d=2.4 md=2.4\,\text{m}

חשבו את גודל מהירות התיבה ברגע שהיא מגיעה לקצה האחורי של המשטח.

ה.

כשזווית ההטיה היא α3\alpha_3, פועל מעניק לתיבה מהירות התחלתית במעלה המשטח (לכיוון תא הנהג), והיא עולה, נעצרת ומחליקה בחזרה.

בתרשימים 1–3 שלפניכם מוצגים גרפים איכותיים של מהירות התיבה, vv, כפונקציה של הזמן, tt (הכיוון החיובי – במעלה המשטח).

קבעו מהו התרשים שמתאר נכון את מהירות התיבה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

שלושה כוחות: כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, אנכית מטה), הכוח הנורמלי NN (המשטח, ניצב למשטח כלפי מעלה), כוח חיכוך סטטי fsf_s (המשטח, לאורך המשטח כלפי מעלה – לכיוון תא הנהג).

התיבה במנוחה על המשטח המוטה, ופועלים עליה שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המשטח, ניצב למשטח וכלפי חוץ ממנו (בזווית α0\alpha_0 לאנך).

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מופעל על ידי המשטח, מקביל למשטח וכיוונו במעלה המשטח (לכיוון תא הנהג). הוא מונע מהתיבה להחליק לעבר הקצה האחורי.

התיבה במנוחה, ולכן שקול שלושת הכוחות הוא אפס.

טעות נפוצה: לסמן "כוח במורד המשטח" ככוח נוסף – זהו רכיב של כוח הכובד, לא כוח נפרד.

סעיף ב

תשובה:

כוח החיכוך קטן (fs=mgsin⁡α1<mgsin⁡α0f_s=mg\sin\alpha_1<mg\sin\alpha_0).

קביעה: כוח החיכוך קטן.

נימוק: התיבה הייתה במנוחה בזווית α0\alpha_0, כלומר tan⁡α0≤μs\tan\alpha_0\le\mu_s. בזווית קטנה יותר tan⁡α1<tan⁡α0≤μs\tan\alpha_1<\tan\alpha_0\le\mu_s, ולכן גם בזווית α1\alpha_1 התיבה נשארת במנוחה.

במנוחה שקול הכוחות לאורך המשטח הוא אפס, ולכן החיכוך הסטטי שווה בדיוק לרכיב הכובד במורד המשטח:

fs=mgsin⁡αf_s=mg\sin\alpha

כאשר הזווית קטנה מ־α0\alpha_0 ל־α1\alpha_1, sin⁡α\sin\alpha קטן – ולכן גם כוח החיכוך קטן:

fs,1=mgsin⁡α1<mgsin⁡α0=fs,0f_{s,1}=mg\sin\alpha_1<mg\sin\alpha_0=f_{s,0}

טעות נפוצה: לחשב את החיכוך לפי μsN=μsmgcos⁡α\mu_sN=\mu_smg\cos\alpha ולהסיק שהוא גדל (כי cos⁡α\cos\alpha גדל) – μsN\mu_sN הוא רק הערך המרבי האפשרי של החיכוך הסטטי; החיכוך בפועל שווה לכוח הדרוש לאיזון. (מה שגדל בהנמכה הוא הכוח הנורמלי והחיכוך המרבי.)

סעיף ג(1)

תשובה:

mgsin⁡α2=μsNmg\sin\alpha_2=\mu_sN (לאורך המשטח); N=mgcos⁡α2N=mg\cos\alpha_2 (ניצב למשטח).

בסף תנועה התיבה עדיין במנוחה (שקול הכוחות אפס), והחיכוך הסטטי הגיע לערכו המרבי fs=μsNf_s=\mu_sN.

בוחרים ציר מקביל למשטח וציר ניצב לו.

בכיוון המקביל למשטח:

mgsin⁡α2=μsNmg\sin\alpha_2=\mu_sN

בכיוון הניצב למשטח:

N=mgcos⁡α2N=mg\cos\alpha_2

סעיף ג(2)

תשובה:

μs=tan⁡α2\mu_s=\tan\alpha_2

מציבים את המשוואה השנייה בראשונה:

mgsin⁡α2=μs mgcos⁡α2mg\sin\alpha_2=\mu_s\,mg\cos\alpha_2

מצמצמים mgmg ומחלקים ב־cos⁡α2\cos\alpha_2:

μs=sin⁡α2cos⁡α2=tan⁡α2\mu_s=\frac{\sin\alpha_2}{\cos\alpha_2}=\tan\alpha_2

כך אפשר למדוד מקדם חיכוך סטטי: מגדילים את הזווית בהדרגה ומודדים את הזווית שבה הגוף מתחיל להחליק.

טעות נפוצה: לכתוב μk=tan⁡α2\mu_k=\tan\alpha_2 – בסף התנועה הגוף עדיין במנוחה, והחיכוך סטטי.

סעיף ד

תשובה:

v≈2.7 m/sv\approx 2.7\,\text{m/s}

התיבה מתחילה להחליק ממנוחה ועוברת לאורך המשטח את הדרך d=2.4 md=2.4\,\text{m}.

תאוצת התיבה. פועלים עליה mgmg, NN וחיכוך קינטי fk=μkNf_k=\mu_kN במעלה המשטח (נגד כיוון התנועה).

בניצב למשטח: N=mgcos⁡α3N=mg\cos\alpha_3.

לאורך המשטח, לפי ΣF=ma\Sigma F=ma:

mgsin⁡α3−μkmgcos⁡α3=ma  ⇒  a=g(sin⁡α3−μkcos⁡α3)mg\sin\alpha_3-\mu_kmg\cos\alpha_3=ma\;\Rightarrow\;a=g(\sin\alpha_3-\mu_k\cos\alpha_3)
a=10 (sin⁡25∘−0.3cos⁡25∘)=10 (0.4226−0.3⋅0.9063)≈1.51 m/s2a=10\,(\sin 25^\circ-0.3\cos 25^\circ)=10\,(0.4226-0.3\cdot 0.9063)\approx 1.51\,\text{m/s}^2

המהירות בקצה. מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v0=0v_0=0:

v=2ad=2⋅1.507⋅2.4≈2.69 m/sv=\sqrt{2ad}=\sqrt{2\cdot 1.507\cdot 2.4}\approx 2.69\,\text{m/s}

בדיקה באנרגייה: Wלא משמרים=ΔEW_{\text{לא משמרים}}=\Delta E, כאשר הירידה בגובה היא dsin⁡α3d\sin\alpha_3:

−μkmgcos⁡α3 d=12mv2−mgdsin⁡α3  ⇒  v2=2gd(sin⁡α3−μkcos⁡α3)≈7.23-\mu_kmg\cos\alpha_3\,d=\tfrac12mv^2-mgd\sin\alpha_3\;\Rightarrow\;v^2=2gd(\sin\alpha_3-\mu_k\cos\alpha_3)\approx 7.23

v≈2.69 m/sv\approx 2.69\,\text{m/s}, כמו קודם.

טעות נפוצה: להשתמש בחיכוך סטטי – בזמן ההחלקה החיכוך קינטי.

סעיף ה

תשובה:

תרשים 1: בעלייה שיפוע הגרף תלול יותר מאשר בירידה (au>ada_u>a_d).

קביעה: תרשים 1.

נימוק: שיפוע גרף מהירות–זמן הוא התאוצה. בשני השלבים פועלים כוח הכובד, הכוח הנורמלי N=mgcos⁡α3N=mg\cos\alpha_3 וחיכוך קינטי μkN\mu_kN – אבל כיוון החיכוך תמיד מנוגד לכיוון התנועה.

בעלייה: רכיב הכובד והחיכוך פועלים שניהם במורד המשטח ומתחברים:

au=g(sin⁡α3+μkcos⁡α3)a_u=g(\sin\alpha_3+\mu_k\cos\alpha_3)

בירידה: רכיב הכובד במורד והחיכוך במעלה – ומתחסרים:

ad=g(sin⁡α3−μkcos⁡α3)a_d=g(\sin\alpha_3-\mu_k\cos\alpha_3)

שתי התאוצות מכוונות במורד המשטח (בכיוון השלילי), ולכן הגרף יורד כל הזמן; התיבה עולה, נעצרת (v=0v=0) וממשיכה לנוע במורד. אבל au>ada_u>a_d, ולכן אחרי נקודת העצירה הגרף פחות תלול. זה תרשים 1. (תרשים 2 מתאים למשטח חלק, ותרשים 3 – לתאוצה גדולה יותר בירידה, דבר שאינו אפשרי.)

(בעזרת הנתונים: au=10(0.423+0.272)≈6.9 m/s2a_u=10(0.423+0.272)\approx 6.9\,\text{m/s}^2, ad≈1.5 m/s2a_d\approx 1.5\,\text{m/s}^2.)

טעות נפוצה: לבחור בתרשים 2 מתוך מחשבה שהתאוצה על מישור משופע תמיד זהה – החיכוך מחליף כיוון כשהתיבה מחליפה כיוון תנועה.

שאלה 15 · ארגזים במחסן: משקולת נגד, מדרון חלק ומאזני קפיץבאורך בגרות · ברמת בגרות

עובד במחסן מטפל בארגז שמסתו MM , בשלושה שלבים.

בשלב הראשון הוא מוריד את הארגז מגלריה גבוהה אל רצפת המחסן. הארגז קשור לחבל העובר על פני גלגלת הקבועה בתקרה, ובקצה השני של החבל קשורה משקולת נגד שמסתה m1m_1 , קטנה מ־MM (ראו תרשים 1). העובד מחזיק את הארגז במנוחה, ואז משחרר את המערכת.

הַניחו כי מסת החבל ומסת הגלגלת זניחות, וכי החיכוך בגלגלת והתנגדות האוויר זניחים.

נתון כי גודל תאוצת המערכת לאחר השחרור הוא g5\frac{g}{5} .

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הארגז MM , ואת תרשים הכוחות הפועלים על משקולת הנגד m1m_1 לאחר השחרור.

ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

בטאו את מסת משקולת הנגד m1m_1 באמצעות מסת הארגז MM .

ג.

חשבו את היחס בין גודל המתיחות בחבל כל עוד העובד החזיק את הארגז במנוחה ובין גודל המתיחות בחבל לאחר השחרור.

ד.

בשלב השני העובד מעמיס את הארגז על משאית לאורך מדרון שעליו גלילים חופשיים, כך שאפשר להתייחס למדרון כאל משטח חלק. המדרון משופע בזווית α\alpha ביחס לאופק. העובד מניח את הארגז בתחתית המדרון, דוחף אותו במעלה המדרון ועוזב אותו (ראו תרשים 2). לאחר שהעובד עזב את הארגז, גודל תאוצת הארגז הוא g5\frac{g}{5} .

חשבו את α\alpha , זווית השיפוע של המדרון.

ה.

הדחיפה לא הייתה חזקה מספיק: הארגז עלה במעלה המדרון, עצר רגעית לפני שהגיע למשאית, והחל להחליק חזרה במורד.

העובד טוען: "ברגע שבו הארגז עצר, הכוח השקול עליו היה אפס – הרי הוא היה במנוחה". קבעו אם טענתו נכונה. נמקו את קביעתכם.

ו.

בשלב השלישי הכניס העובד לארגז חבילה שמסתה mm , וחיבר אותה לדופן העליונה של הארגז באמצעות מאזני קפיץ קלים, המקבילים למדרון. רצפת הארגז חלקה.

הוא הניח את הארגז, עם החבילה שבתוכו, במעלה המדרון ושחרר אותו ממנוחה (ראו תרשים 3).

מה הייתה הקריאה של מאזני הקפיץ במהלך ההחלקה? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

על MM: MgMg (מטה), TT (מעלה). על m1m_1: m1gm_1g (מטה), TT (מעלה). הארגז מאיץ מטה (T<MgT<Mg), המשקולת מאיצה מעלה (T>m1gT>m_1g).

על הארגז MM פועלים שני כוחות:

1. כוח הכובד MgMg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החבל, אנכית כלפי מעלה.

על משקולת הנגד m1m_1 פועלים שני כוחות:

1. כוח הכובד m1gm_1g – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החבל, אנכית כלפי מעלה.

החבל והגלגלת חסרי מסה, ולכן גודל המתיחות זהה בשני קצות החבל. הארגז מאיץ כלפי מטה ולכן בתרשים שלו T<MgT<Mg; משקולת הנגד מאיצה כלפי מעלה ולכן בתרשים שלה T>m1gT>m_1g.

טעות נפוצה: לסמן על הארגז את כוח הכובד של משקולת הנגד – על הארגז פועל רק כוח המתיחות של החבל.

סעיף ב

תשובה:

m1=2M3m_1=\frac{2M}{3}

החבל מתוח ואינו מתארך, ולכן לשני הגופים אותו גודל תאוצה a=g5a=\frac g5: הארגז כלפי מטה, המשקולת כלפי מעלה. לפי החוק השני של ניוטון לכל גוף (כיוון חיובי – כיוון התנועה של אותו גוף):

הארגז: Mg−T=MaMg-T=Ma

המשקולת: T−m1g=m1aT-m_1g=m_1a

מחברים את המשוואות:

(M−m1)g=(M+m1)a(M-m_1)g=(M+m_1)a

מציבים a=g5a=\frac g5:

(M−m1)g=(M+m1)g5  ⇒  5M−5m1=M+m1  ⇒  m1=4M6=2M3(M-m_1)g=(M+m_1)\frac g5\;\Rightarrow\;5M-5m_1=M+m_1\;\Rightarrow\;m_1=\frac{4M}{6}=\frac{2M}{3}

סעיף ג

תשובה:

T0T=56≈0.83\frac{T_0}{T}=\frac56\approx 0.83 – המתיחות גדלה לאחר השחרור.

לפני השחרור: משקולת הנגד במנוחה, ולכן שקול הכוחות עליה אפס:

T0−m1g=0  ⇒  T0=m1g=2Mg3T_0-m_1g=0\;\Rightarrow\;T_0=m_1g=\frac{2Mg}{3}

(את ההפרש בין MgMg ל־T0T_0 מספק העובד שמחזיק את הארגז.)

אחרי השחרור: מהמשוואה של המשקולת (סעיף ב):

T=m1(g+a)=2M3⋅6g5=4Mg5T=m_1(g+a)=\frac{2M}{3}\cdot\frac{6g}{5}=\frac{4Mg}{5}

(בדיקה דרך הארגז: T=M(g−a)=M⋅4g5T=M(g-a)=M\cdot\frac{4g}{5} ✓.)

היחס:

T0T=2Mg34Mg5=1012=56≈0.83\frac{T_0}{T}=\frac{\frac{2Mg}{3}}{\frac{4Mg}{5}}=\frac{10}{12}=\frac56\approx 0.83

המתיחות גדלה לאחר השחרור: המשקולת מאיצה כלפי מעלה, ולכן החבל צריך למשוך אותה בכוח גדול ממשקלה.

טעות נפוצה: להניח שהמתיחות שווה תמיד ל־m1gm_1g, או שהיא שווה ל־MgMg – כל עוד יש תאוצה, המתיחות שונה ממשקלו של כל אחד מהגופים.

סעיף ד

תשובה:

α≈11.5∘\alpha\approx 11.5^\circ (sin⁡α=0.2\sin\alpha=0.2)

לאחר שהעובד עוזב את הארגז, הוא נע במעלה המדרון ופועלים עליו רק כוח הכובד MgMg והכוח הנורמלי NN (המדרון חלק).

בציר לאורך המדרון הכוח הנורמלי אינו פועל (הוא ניצב למדרון), ולכן פועל רק רכיב הכובד Mgsin⁡αMg\sin\alpha, במורד המדרון. לפי החוק השני של ניוטון:

Mgsin⁡α=Ma  ⇒  a=gsin⁡αMg\sin\alpha=Ma\;\Rightarrow\;a=g\sin\alpha

נתון a=g5a=\frac g5:

sin⁡α=15=0.2  ⇒  α=arcsin⁡(0.2)≈11.5∘\sin\alpha=\frac15=0.2\;\Rightarrow\;\alpha=\arcsin(0.2)\approx 11.5^\circ

טעות נפוצה: להוסיף כוח "דחיפה" במעלה המדרון אחרי שהעובד עזב את הארגז – הארגז ממשיך לעלות בזכות מהירותו, ותאוצתו מכוונת במורד.

סעיף ה

תשובה:

לא. גם ברגע העצירה פועל על הארגז כוח שקול Mgsin⁡α=Mg5Mg\sin\alpha=\frac{Mg}{5} במורד המדרון, ותאוצתו g5=2 m/s2\frac g5=2\,\text{m/s}^2.

קביעה: הטענה אינה נכונה.

נימוק: הכוח השקול קובע את התאוצה (ΣF=Ma\Sigma F=Ma), ולא את המהירות. ברגע העצירה פועלים על הארגז אותם כוחות כמו לפני ואחרי – כוח הכובד והכוח הנורמלי – והשקול שלהם הוא רכיב הכובד לאורך המדרון:

ΣF=Mgsin⁡α=Mg5≠0\Sigma F=Mg\sin\alpha=\frac{Mg}{5}\neq 0

במורד המדרון. לכן גם ברגע זה התאוצה a=gsin⁡α=2 m/s2a=g\sin\alpha=2\,\text{m/s}^2 במורד, ומשום כך הארגז אינו נשאר במנוחה אלא מתחיל מיד לנוע חזרה למטה. "מנוחה רגעית" אינה שיווי משקל.

טעות נפוצה: לזהות מהירות אפס עם כוח שקול אפס.

סעיף ו

תשובה:

אפס.

תשובה: מאזני הקפיץ מראים אפס.

נימוק: נתייחס לארגז ולחבילה כמערכת אחת שמסתה M+mM+m. המדרון חלק, ולכן לאורך המדרון פועל על המערכת רק רכיב הכובד:

(M+m)gsin⁡α=(M+m)a  ⇒  a=gsin⁡α(M+m)g\sin\alpha=(M+m)a\;\Rightarrow\;a=g\sin\alpha

החבילה נעה יחד עם הארגז, ולכן גם תאוצתה gsin⁡αg\sin\alpha במורד המדרון.

כעת נבחן את החבילה לבדה. לאורך המדרון פועלים עליה רכיב הכובד mgsin⁡αmg\sin\alpha והכוח FF של מאזני הקפיץ (המקבילים למדרון). רצפת הארגז חלקה, ולכן אין חיכוך:

mgsin⁡α−F=ma=mgsin⁡α  ⇒  F=0mg\sin\alpha-F=ma=mg\sin\alpha\;\Rightarrow\;F=0

רכיב הכובד לבדו מקנה לחבילה בדיוק את התאוצה של הארגז, ולכן הקפיץ אינו נמתח.

טעות נפוצה: לצפות לקריאה mgsin⁡αmg\sin\alpha, כמו כשהארגז מוחזק במנוחה על המדרון.

שאלה 16 · דסקית על רמפה: בלי חיכוך ועם חיכוךבאורך בגרות · ברמת בגרות

בפארק מדע מוצב מתקן ובו רמפה ישרה הנטויה בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin 37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos 37^\circ=0.8). מבקר ערך שני ניסויים בזה אחר זה. בכל אחד מהניסויים הייתה דסקית קטנה שמסתה mm מונחת בנקודה AA, בתחתית הרמפה.

בניסוי הראשון הרמפה הייתה מכוסה בשכבת קרח. המבקר העניק לדסקית מהירות התחלתית vAv_A, בכיוון מעלה הרמפה ובמקביל אליה (ראו תרשים 1).

הדסקית עלתה עד הנקודה B1B_1, נעצרה לרגע, וגלשה חזרה לנקודה AA. הדסקית הגיעה לנקודה AA במהירות שגודלה vA1v_{A_1}.

נתון: ∣vA∣=∣vA1∣|v_A|=|v_{A_1}|, גובה הנקודה B1B_1 מעל הקרקע hB1=1.8 mh_{B_1}=1.8\,\text{m}.

א.

התבססו על שיקולי עבודה ואנרגייה, וחשבו את המהירות vAv_A.

בניסוי השני כוסתה הרמפה בשטיח גומי (הזווית לא השתנתה), והמבקר חזר על הניסוי.

המבקר העניק לאותה דסקית את אותה המהירות vAv_A (שחישבתם בסעיף א). הפעם עלתה הדסקית רק עד הנקודה B2B_2, נעצרה לרגע, וגלשה חזרה לנקודה AA. הדסקית הגיעה לנקודה AA במהירות שגודלה vA2v_{A_2}.

נתון: מסת הדסקית m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg}, ∣vA∣≠∣vA2∣|v_A|\neq|v_{A_2}|, גובה הנקודה B2B_2 מעל הקרקע hB2=1.2 mh_{B_2}=1.2\,\text{m}.

התייחסו לניסוי השני וענו על סעיפים ב–ד שלפניכם.

ב.
(1)

קבעו או חשבו את האנרגייה הקינטית ואת האנרגייה הפוטנציאלית בנקודות AA ו־B2B_2 במהלך עליית הדסקית.

(2)

חשבו את העבודה של כוח החיכוך במהלך עליית הדסקית מהנקודה AA עד הנקודה B2B_2.

(3)

חשבו את כוח החיכוך ff שפעל על הדסקית במהלך עלייתה.

ג.

בתרשים 2 נתון גרף המתאר את מהירות הדסקית כפונקציה של הזמן בכל מהלך תנועתה בניסוי השני (הכיוון החיובי – מעלה הרמפה).

(1)

קבעו איזה גודל פיזיקלי מייצג השטח הכלוא בין הגרף ובין הציר האופקי (ציר הזמן).

(2)

התבססו על תשובתכם על תת־סעיף (1), וחשבו את הזמן t1t_1 המוצג בגרף.

ד.

קבעו איזה גרף מן הגרפים I–IV שלפניכם מתאר נכון את תלות האנרגייה הקינטית של הדסקית בזמן, במהלך הירידה של הדסקית מהנקודה B2B_2 חזרה לנקודה AA בניסוי השני. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

vA=6 m/sv_A=6\,\text{m/s}

אין חיכוך בניסוי הראשון. הדסקית חזרה לנקודה AA (אותו גובה) באותו גודל מהירות, ולכן השינוי באנרגייה המכנית בכל הדרך הלוך ושוב הוא אפס:

Wלא משמרים=ΔE=0W_{\text{לא משמרים}}=\Delta E=0

אילו פעל חיכוך, הוא היה מבצע עבודה שלילית גם בעלייה וגם בירידה (הוא תמיד מנוגד לכיוון התנועה), והדסקית הייתה חוזרת במהירות קטנה יותר. לכן החיכוך זניח, והאנרגייה המכנית נשמרת (הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה).

שימור אנרגייה בין AA ל־B1B_1 (רמת הייחוס U=0U=0 בנקודה AA; ב־B1B_1 הדסקית נעצרת):

12mvA2+0=0+mghB1  ⇒  vA=2ghB1\tfrac12mv_A^2+0=0+mgh_{B_1}\;\Rightarrow\;v_A=\sqrt{2gh_{B_1}}

הצבה:

vA=2⋅10⋅1.8=36=6 msv_A=\sqrt{2\cdot 10\cdot 1.8}=\sqrt{36}=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

סעיף ב(1)

תשובה:

ב־AA: Ek=3.6 JE_k=3.6\,\text{J}, U=0U=0. ב־B2B_2: Ek=0E_k=0, U=2.4 JU=2.4\,\text{J}.

רמת הייחוס לאנרגייה הפוטנציאלית: הקרקע (נקודה AA), U=0U=0.

בנקודה AA: הדסקית בגובה אפס, ומהירותה vA=6 m/sv_A=6\,\text{m/s}:

UA=0,Ek,A=12mvA2=12⋅0.2⋅62=3.6 JU_A=0,\qquad E_{k,A}=\tfrac12mv_A^2=\tfrac12\cdot 0.2\cdot 6^2=3.6\,\text{J}

בנקודה B2B_2: הדסקית נעצרת לרגע, ולכן Ek,B2=0E_{k,B_2}=0. מדף הנוסחאות U=mghU=mgh:

UB2=mghB2=0.2⋅10⋅1.2=2.4 JU_{B_2}=mgh_{B_2}=0.2\cdot 10\cdot 1.2=2.4\,\text{J}

סעיף ב(2)

תשובה:

Wf=−1.2 JW_f=-1.2\,\text{J}

הכוח הלא־משמר היחיד שמבצע עבודה הוא כוח החיכוך (הנורמלי ניצב לתנועה). מדף הנוסחאות:

Wלא משמרים=ΔE=EB2−EAW_{\text{לא משמרים}}=\Delta E=E_{B_2}-E_A
Wf=(0+2.4)−(3.6+0)=−1.2 JW_f=(0+2.4)-(3.6+0)=-1.2\,\text{J}

העבודה שלילית – החיכוך פועל נגד כיוון התנועה ומקטין את האנרגייה המכנית.

סעיף ב(3)

תשובה:

f=0.6 Nf=0.6\,\text{N} (במורד הרמפה)

הדרך לאורך הרמפה מ־AA ל־B2B_2:

d=hB2sin⁡37∘=1.20.6=2.0 md=\frac{h_{B_2}}{\sin 37^\circ}=\frac{1.2}{0.6}=2.0\,\text{m}

כוח החיכוך הקינטי קבוע (fk=μkNf_k=\mu_kN, N=mgcos⁡37∘N=mg\cos 37^\circ קבוע) ומנוגד להעתק, ולכן לפי W=FΔxcos⁡θW=F\Delta x\cos\theta עם θ=180∘\theta=180^\circ:

Wf=−f d  ⇒  f=−Wfd=1.22.0=0.6 NW_f=-f\,d\;\Rightarrow\;f=\frac{-W_f}{d}=\frac{1.2}{2.0}=0.6\,\text{N}

כיוונו במורד הרמפה (נגד כיוון העלייה).

טעות נפוצה: לחלק בגובה 1.2 m1.2\,\text{m} במקום בדרך לאורך הרמפה.

סעיף ג(1)

תשובה:

השטח מייצג את ההעתק של הדסקית לאורך הרמפה.

מדף הנוסחאות v=dxdtv=\frac{dx}{dt}, ולכן ההעתק בפרק זמן הוא Δx=∫v dt\Delta x=\int v\,dt – השטח הכלוא בין גרף המהירות לציר הזמן.

לכן השטח מ־00 עד t1t_1 מייצג את ההעתק של הדסקית במעלה הרמפה (מ־AA עד B2B_2), והשטח מ־t1t_1 עד t2t_2 (מתחת לציר) מייצג את ההעתק בחזרה במורד. שני השטחים שווים בגודלם, כי הדסקית חזרה לנקודת המוצא.

סעיף ג(2)

תשובה:

t1≈0.67 st_1\approx 0.67\,\text{s} (23 s\frac23\,\text{s})

בין 00 ל־t1t_1 הדסקית עולה מ־AA עד B2B_2 ועוברת את הדרך d=2.0 md=2.0\,\text{m} (סעיף ב(3)). הגרף בקטע זה הוא קו ישר מ־vAv_A עד 00, ולכן השטח הכלוא הוא משולש:

d=12vAt1  ⇒  t1=2dvAd=\tfrac12v_At_1\;\Rightarrow\;t_1=\frac{2d}{v_A}

הצבה:

t1=2⋅2.06≈0.67 st_1=\frac{2\cdot 2.0}{6}\approx 0.67\,\text{s}

(בדיקה בדינמיקה: בעלייה a=gsin⁡37∘+fm=6+0.60.2=9 m/s2a=g\sin 37^\circ+\frac{f}{m}=6+\frac{0.6}{0.2}=9\,\text{m/s}^2, ו־t1=vAa=69≈0.67 st_1=\frac{v_A}{a}=\frac{6}{9}\approx 0.67\,\text{s}.)

סעיף ד

תשובה:

גרף III.

קביעה: גרף III.

נימוק: בירידה פועלים על הדסקית כוחות קבועים: רכיב הכובד במורד (mgsin⁡37∘=1.2 Nmg\sin 37^\circ=1.2\,\text{N}) וכוח החיכוך במעלה (0.6 N0.6\,\text{N}). לכן התאוצה קבועה,

a=gsin⁡37∘−fm=6−3=3 ms2a=g\sin 37^\circ-\frac{f}{m}=6-3=3\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

והדסקית יוצאת ממנוחה – המהירות גדלה באופן קווי עם הזמן: v=atv=at (כמו בתרשים 2 אחרי t1t_1). האנרגייה הקינטית (זמן נמדד מתחילת הירידה):

Ek=12mv2=12m(at)2=0.9 t2E_k=\tfrac12mv^2=\tfrac12m(at)^2=0.9\,t^2

זוהי פונקציה ריבועית של הזמן: היא עולה מ־00, וקצב העלייה שלה גדל ככל שהמהירות גדלה (שיפוע הגרף dEkdt=mav\frac{dE_k}{dt}=mav אפס ברגע ההתחלה וגדל). לכן הגרף יוצא מהראשית במשיק אופקי ומתעקם כלפי מעלה – גרף III. (בסוף הירידה Ek=2.4−1.2=1.2 JE_k=2.4-1.2=1.2\,\text{J}.)

•גרף I – עולה, אבל קצב העלייה דווקא קטן עם הזמן; לא מתאים לגוף שמהירותו גדלה בקצב קבוע.

•גרף II – עלייה קווית; הייתה מתקבלת רק אילו v2v^2 היה גדל קווית עם הזמן, אבל כאן vv (ולא v2v^2) גדל קווית.

•גרף IV – אנרגייה קינטית יורדת; מתאים לעלייה, לא לירידה.

טעות נפוצה: לבחור בגרף II מכיוון שהמהירות גדלה באופן קווי – האנרגייה הקינטית תלויה ב־v2v^2.

שאלה 17 · שני ארגזים: על רציף אופקי ועל רמפה משופעתבאורך בגרות · ברמת בגרות

במחסן מונח ארגז שמסתו m1m_1 על רציף אופקי. הארגז מחובר בחבל לארגז שני שמסתו m2m_2, המונח על רמפה משופעת היורדת מקצה הרציף. החבל עובר דרך גלגלת המותקנת בקצה הרציף (ראו תרשים). זווית השיפוע של הרמפה היא α\alpha.

הרציף והרמפה אינם חלקים, ומקדם החיכוך הקינטי בין כל אחד מהארגזים לבין המשטח שעליו הוא מונח זהה.

מסת החבל זניחה, החבל מקביל למשטחים, והגלגלת אידיאלית.

נתון: m1=4 kgm_1=4\,\text{kg}, m2=6 kgm_2=6\,\text{kg}, α=36.9∘\alpha=36.9^\circ.

משחררים את המערכת ממנוחה, והיא מתחילה לנוע בתאוצה קבועה שגודלה 1.4 ms21.4\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הארגז m1m_1 ואת תרשים הכוחות הפועלים על הארגז m2m_2. ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

רשמו את משוואות הכוחות הפועלים על כל אחד מן הארגזים m1m_1 ו־m2m_2.

ג.

חשבו את מקדם החיכוך הקינטי.

ד.

במקרה אחר מעניקים למערכת מהירות התחלתית שגודלה 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, וברגע זה הארגז m2m_2 נע במעלה הרמפה.

לאורך כל התנועה הארגזים אינם מגיעים לא לגלגלת ולא לתחתית הרמפה.

חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של הארגז m2m_2 במהלך תנועתו במעלה הרמפה.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

m1m_1: כובד (מטה), נורמלי (מעלה), מתיחות (אופקית לכיוון הגלגלת), חיכוך קינטי (אופקי, הרחק מהגלגלת). m2m_2: כובד (מטה), נורמלי (ניצב לרמפה), מתיחות (במעלה הרמפה), חיכוך קינטי (במעלה הרמפה).

כאשר המערכת משוחררת, m2m_2 מחליק במורד הרמפה ומושך את m1m_1 לעבר הגלגלת.

על m1m_1 (על הרציף):

1. כוח הכובד m1gm_1g – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי N1N_1 – הרציף, אנכית מעלה.

3. כוח המתיחות TT – החבל, אופקי לכיוון הגלגלת.

4. כוח חיכוך קינטי f1f_1 – הרציף, אופקי הרחק מהגלגלת (נגד כיוון התנועה).

על m2m_2 (על הרמפה):

1. כוח הכובד m2gm_2g – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי N2N_2 – הרמפה, ניצב לרמפה וכלפי חוץ.

3. כוח המתיחות TT – החבל, לאורך הרמפה במעלה (לכיוון הגלגלת).

4. כוח חיכוך קינטי f2f_2 – הרמפה, לאורך הרמפה במעלה (נגד כיוון התנועה).

טעות נפוצה: לסמן על m2m_2 "כוח במורד הרמפה" נוסף – זהו רכיב של כוח הכובד ולא כוח נפרד.

סעיף ב

תשובה:

m1m_1: N1=m1gN_1=m_1g; T−μkN1=m1aT-\mu_kN_1=m_1a. m2m_2: N2=m2gcos⁡αN_2=m_2g\cos\alpha; m2gsin⁡α−T−μkN2=m2am_2g\sin\alpha-T-\mu_kN_2=m_2a.

לכל ארגז בוחרים ציר בכיוון התנועה וציר ניצב לו. החבל מתוח, ולכן לשני הארגזים אותו גודל תאוצה aa.

m1m_1:

•בכיוון האנכי (אין תאוצה): N1−m1g=0  ⇒  N1=m1gN_1-m_1g=0\;\Rightarrow\;N_1=m_1g

•בכיוון התנועה (לעבר הגלגלת): T−μkN1=m1aT-\mu_kN_1=m_1a

m2m_2:

•בניצב לרמפה: N2−m2gcos⁡α=0  ⇒  N2=m2gcos⁡αN_2-m_2g\cos\alpha=0\;\Rightarrow\;N_2=m_2g\cos\alpha

•בכיוון התנועה (במורד הרמפה): m2gsin⁡α−T−μkN2=m2am_2g\sin\alpha-T-\mu_kN_2=m_2a

סעיף ג

תשובה:

μk=0.25\mu_k=0.25

מחברים את שתי משוואות התנועה מסעיף ב (המתיחות מתבטלת):

m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α−μkm1g=(m1+m2)am_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha-\mu_km_1g=(m_1+m_2)a

מבודדים את μk\mu_k:

μk=m2gsin⁡α−(m1+m2)am2gcos⁡α+m1g\mu_k=\frac{m_2g\sin\alpha-(m_1+m_2)a}{m_2g\cos\alpha+m_1g}

הצבה (sin⁡36.9∘≈0.6\sin 36.9^\circ\approx 0.6, cos⁡36.9∘≈0.8\cos 36.9^\circ\approx 0.8):

μk=6⋅10⋅0.6−10⋅1.46⋅10⋅0.8+4⋅10=36−1448+40=2288=0.25\mu_k=\frac{6\cdot 10\cdot 0.6-10\cdot 1.4}{6\cdot 10\cdot 0.8+4\cdot 10}=\frac{36-14}{48+40}=\frac{22}{88}=0.25

(בדיקה: T=m1a+μkm1g=5.6+10=15.6 NT=m_1a+\mu_km_1g=5.6+10=15.6\,\text{N}, ואכן 36−15.6−12=8.4=6⋅1.436-15.6-12=8.4=6\cdot 1.4.)

סעיף ד

תשובה:

a=5.8 m/s2a=5.8\,\text{m/s}^2, בכיוון מורד הרמפה (נגד כיוון תנועת m2m_2 – המערכת מאטה).

כעת m2m_2 נע במעלה הרמפה ו־m1m_1 נע הרחק מהגלגלת. כוחות החיכוך פועלים תמיד נגד כיוון התנועה, ולכן שניהם מתהפכים: על m2m_2 החיכוך פועל במורד הרמפה, ועל m1m_1 – לעבר הגלגלת.

מגדירים כיוון חיובי בכיוון התנועה (m2m_2 במעלה הרמפה, m1m_1 הרחק מהגלגלת):

- m2m_2: T−m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α=m2aT-m_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha=m_2a

- m1m_1: −T−μkm1g=m1a-T-\mu_km_1g=m_1a

מחברים:

−m2gsin⁡α−μkm2gcos⁡α−μkm1g=(m1+m2)a-m_2g\sin\alpha-\mu_km_2g\cos\alpha-\mu_km_1g=(m_1+m_2)a
a=−36+0.25⋅48+0.25⋅4010=−36+12+1010=−5.8 m/s2a=-\frac{36+0.25\cdot 48+0.25\cdot 40}{10}=-\frac{36+12+10}{10}=-5.8\,\text{m/s}^2

הסימן השלילי: התאוצה מכוונת נגד כיוון התנועה – m2m_2 מאט, ותאוצתו 5.8 m/s25.8\,\text{m/s}^2 בכיוון מורד הרמפה. רכיב הכובד של m2m_2 ושני כוחות החיכוך פועלים כולם נגד התנועה.

(בדיקה שהחבל נשאר מתוח: T=−m1(a+μkg)=−4⋅(−5.8+2.5)=13.2 N>0T=-m_1(a+\mu_kg)=-4\cdot(-5.8+2.5)=13.2\,\text{N}>0.)

טעות נפוצה: להשאיר את כוחות החיכוך בכיוונם מהסעיפים הקודמים ולקבל a=36−2210=1.4 m/s2a=\frac{36-22}{10}=1.4\,\text{m/s}^2 – החיכוך מתהפך כשכיוון התנועה מתהפך.

שאלה 18 · עגלה היורדת במסילה משופעת ומרימה משקולתבאורך בגרות · ברמת בגרות

תלמידים ערכו ניסוי בעזרת מסילה חלקה הנטויה בזווית α\alpha לאופק (sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6, cos⁡α=0.8\cos\alpha=0.8). על המסילה הוצבה עגלה שמסתה m1=1.5 kgm_1=1.5\,\text{kg}. העגלה קשורה בחוט העובר על פני גלגלת בראש המסילה, ובקצהו השני של החוט תלויה משקולת שמסתה m2m_2 (ראו תרשים). בתחתית המסילה מוצב חיישן תנועה SS המחובר למחשב. הכיוון החיובי של תנועת העגלה נקבע במורד המסילה, והכיוון החיובי של תנועת המשקולת נקבע כלפי מעלה. החיכוך, התנגדות האוויר, מסת הגלגלת ומסת החוט זניחים.

ברגע t=0t=0 שחררו את העגלה ממנוחה, והיא החלה לנוע במורד המסילה, בעוד המשקולת עולה. על מסך המחשב התקבלה טבלת הערכים שלפניכם, המציגה את מהירות העגלה כפונקציה של הזמן.

t (s)t\,(\text{s})0.10.10.20.20.30.30.40.40.50.50.60.6
v (m/s)v\,(\text{m/s})0.250.250.380.380.620.620.850.850.980.981.221.22

הניחו שהעגלה אינה מגיעה לחיישן ושהמשקולת אינה מגיעה לגלגלת.

א.

סרטטו, על סמך הטבלה, גרף של מהירות העגלה כפונקציה של הזמן.

ב.

חשבו את שיפוע הגרף וציינו את משמעותו הפיזיקלית.

ג.

רשמו את משוואות הכוחות של כל אחד משני הגופים.

ד.

חשבו את מתיחות החוט במהלך התנועה.

ה.

כעבור שנייה אחת מתחילת המדידה נקרע החוט.

חשבו את a1a2\frac{a_1}{a_2}, היחס בין התאוצה של העגלה לבין התאוצה של המשקולת, לאחר קריעת החוט (לפי הכיוונים החיוביים שנקבעו).

ו.

קבעו איזה מן הגרפים 1–4 שלפניכם מתאר נכון את מהירויות שני הגופים כתלות בזמן מרגע קריעת החוט. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

שש נקודות מהטבלה וקו מגמה ישר העובר בקירוב דרך הראשית: v≈2.0tv\approx 2.0t.

ציר אופקי: הזמן tt (טווח 00–0.7 s0.7\,\text{s}). ציר אנכי: המהירות vv (טווח 00–1.4 m/s1.4\,\text{m/s}).

הנקודות (t [s], v [m/s])(t\,[\text{s}],\,v\,[\text{m/s}]):

(0.1, 0.25)(0.1,\,0.25), (0.2, 0.38)(0.2,\,0.38), (0.3, 0.62)(0.3,\,0.62), (0.4, 0.85)(0.4,\,0.85), (0.5, 0.98)(0.5,\,0.98), (0.6, 1.22)(0.6,\,1.22).

הנקודות מסתדרות בקירוב על קו ישר, ולכן מעבירים קו מגמה ישר אחד (ולא מחברים נקודה לנקודה), כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו. העגלה שוחררה ממנוחה ב־t=0t=0, ולכן הקו עובר בקירוב דרך הראשית.

t (s)v (m/s)0.00.10.20.30.40.50.60.70.00.20.40.60.81.01.21.4

טעות נפוצה: לחבר את הנקודות בקו שבור – הפיזור נובע משגיאות מדידה, וקו המגמה הוא ישר אחד.

סעיף ב

תשובה:

שיפוע ≈2.0 m/s2\approx 2.0\,\text{m/s}^2 (כ־1.951.95–2.052.05, לפי קו המגמה שסרטטתם) – זו תאוצת העגלה במורד המסילה.

מחשבים את השיפוע משתי נקודות על קו המגמה, רחוקות זו מזו: (0, 0)(0,\,0) ו־(0.6 s, 1.2 m/s)(0.6\,\text{s},\,1.2\,\text{m/s}):

שיפוע=ΔvΔt=1.2−00.6−0=2.0 ms2\text{שיפוע}=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{1.2-0}{0.6-0}=2.0\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

(התאמה בשיטת הריבועים הפחותים דרך הראשית נותנת כ־2.03 m/s22.03\,\text{m/s}^2.)

משמעות פיזיקלית: שיפוע גרף מהירות–זמן הוא התאוצה (a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}). הגרף ישר, ולכן העגלה נעה בתאוצה קבועה a≈2.0 m/s2a\approx 2.0\,\text{m/s}^2 בכיוון החיובי – במורד המסילה. החוט מתוח ואינו מתארך, ולכן זה גם גודל התאוצה של המשקולת (כלפי מעלה).

סעיף ג

תשובה:

עגלה: m1gsin⁡α−T=m1am_1g\sin\alpha-T=m_1a, N=m1gcos⁡αN=m_1g\cos\alpha; משקולת: T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a.

על העגלה פועלים: כוח הכובד m1gm_1g (כדור הארץ, אנכית מטה), הכוח הנורמלי NN (המסילה, ניצב למסילה), מתיחות החוט TT (החוט, במעלה המסילה – לכיוון הגלגלת). אין חיכוך.

ציר במורד המסילה (הכיוון החיובי שנקבע) וציר ניצב למסילה:

m1gsin⁡α−T=m1am_1g\sin\alpha-T=m_1a
N−m1gcos⁡α=0N-m_1g\cos\alpha=0

על המשקולת פועלים: כוח הכובד m2gm_2g (כלפי מטה) ומתיחות החוט TT (כלפי מעלה). כיוון חיובי כלפי מעלה:

T−m2g=m2aT-m_2g=m_2a

החוט והגלגלת חסרי מסה והגלגלת חסרת חיכוך, ולכן המתיחות זהה לאורך כל החוט, וגודל התאוצה aa משותף לשני הגופים.

סעיף ד

תשובה:

T=6 NT=6\,\text{N}

מסת המשקולת אינה נתונה, ולכן משתמשים במשוואת העגלה ובתאוצה שנמדדה בסעיף ב:

m1gsin⁡α−T=m1a  ⇒  T=m1(gsin⁡α−a)m_1g\sin\alpha-T=m_1a\;\Rightarrow\;T=m_1(g\sin\alpha-a)

הצבה:

T=1.5 (10⋅0.6−2.0)=1.5⋅4=6 NT=1.5\,(10\cdot 0.6-2.0)=1.5\cdot 4=6\,\text{N}

(מכאן אפשר למצוא גם את m2m_2: m2=Tg+a=612=0.5 kgm_2=\frac{T}{g+a}=\frac{6}{12}=0.5\,\text{kg}.)

טעות נפוצה: לכתוב T=m1gsin⁡α=9 NT=m_1g\sin\alpha=9\,\text{N} או T=m2gT=m_2g – המערכת מאיצה, ולכן המתיחות שונה משני הערכים (קטנה מרכיב הכובד על העגלה וגדולה ממשקל המשקולת).

סעיף ה

תשובה:

a1a2=6−10=−0.6\frac{a_1}{a_2}=\frac{6}{-10}=-0.6 (היחס בין הגדלים 0.60.6)

לאחר קריעת החוט כוח המתיחות נעלם.

העגלה: על המסילה החלקה פועלים רק m1gm_1g ו־NN. לאורך המסילה (כיוון חיובי במורד), לפי ΣF=ma\Sigma F=ma:

m1gsin⁡α=m1a1  ⇒  a1=gsin⁡α=10⋅0.6=6 m/s2m_1g\sin\alpha=m_1a_1\;\Rightarrow\;a_1=g\sin\alpha=10\cdot 0.6=6\,\text{m/s}^2

המשקולת: פועל עליה רק כוח הכובד (כיוון חיובי כלפי מעלה):

a2=−g=−10 m/s2a_2=-g=-10\,\text{m/s}^2

היחס:

a1a2=6−10=−0.6\frac{a_1}{a_2}=\frac{6}{-10}=-0.6

הסימן השלילי: תאוצת העגלה בכיוון החיובי שלה, ותאוצת המשקולת נגד הכיוון החיובי שלה.

סעיף ו

תשובה:

גרף 2

קביעה: גרף 2.

נימוק:

1. נקודת ההתחלה המשותפת: עד הקריעה החוט מתוח, ולכן ברגע הקריעה לשני הגופים אותה מהירות חיובית (כ־2.0⋅1=2.0 m/s2.0\cdot 1=2.0\,\text{m/s}: העגלה במורד, המשקולת כלפי מעלה). שני הקווים מתחילים באותה נקודה חיובית. זה פוסל את גרף 3 (שם המשקולת מתחילה מאפס).

2. העגלה: תאוצה קבועה +6 m/s2+6\,\text{m/s}^2 – קו ישר עולה.

3. המשקולת: תאוצה קבועה −10 m/s2-10\,\text{m/s}^2 – קו ישר יורד. המשקולת ממשיכה לעלות, מאטה, נעצרת לרגע (כעבור 0.2 s0.2\,\text{s}) ומיד מתחילה ליפול – המהירות הופכת לשלילית, והקו ממשיך לרדת באותו שיפוע מתחת לציר הזמן. זה פוסל את גרף 1 (שם המשקולת נעצרת ונשארת במנוחה – כוח הכובד אינו מאוזן, ולכן היא אינה יכולה להישאר במנוחה).

4. שיפועים: לפי סעיף ה גודל השיפוע של העגלה (66) קטן מגודל השיפוע של המשקולת (1010). בגרף 4 הקו של העגלה תלול מהקו של המשקולת – הפוך. בגרף 2 הקו היורד של המשקולת תלול יותר.

לכן רק גרף 2 מתאים.

טעות נפוצה: לבחור בגרף 1 מתוך מחשבה שהמשקולת "נעצרת" כשהחוט נקרע – רגע אחרי הקריעה היא עדיין נעה כלפי מעלה, ורק כוח הכובד משנה את מהירותה בהדרגה.

שאלה 19 · דסקית הנדחפת במעלה רמפה: תאוצה כפונקציה של מקדם החיכוךבאורך בגרות · בינונית

בניסוי במעבדה תלמידים בדקו כיצד גודל התאוצה של דסקית קטנה שנעה במעלה רמפה תלוי בחיכוך. זווית השיפוע של הרמפה α\alpha קבועה ואינה ידועה.

בכל ניסוי ציפו את הרמפה בחומר אחר, נתנו לדסקית דחיפה קצרה במעלה הרמפה, ובעזרת חיישן תנועה מדדו את גודל התאוצה aa של הדסקית בזמן שהיא עולה (אחרי שהדחיפה הסתיימה). מקדם החיכוך הסטטי שווה למקדם החיכוך הקינטי, μ\mu, והתנגדות האוויר זניחה.

תוצאות המדידות:

μ\mu0.100.100.200.200.300.300.400.400.500.50
a (m/s2)a\,(\text{m/s}^2)6.86.87.77.78.48.49.19.110.010.0
א.

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הדסקית בזמן שהיא עולה במעלה הרמפה (אחרי הדחיפה). רשמו ליד כל כוח את שמו.

ב.

היעזרו בתרשים הכוחות, ובטאו את גודל התאוצה של הדסקית בזמן העלייה כפונקציה של מקדם החיכוך μ\mu. פרטו את השלבים. בביטוי הסופי השתמשו רק ב־gg, ב־α\alpha וב־μ\mu.

ג.

על פי הנתונים שבטבלה, סרטטו גרף של גודל התאוצה aa כפונקציה של מקדם החיכוך μ\mu. העבירו את הקו הישר המתאים ביותר לנקודות, והמשיכו אותו עד ציר aa.

ד.

מה המשמעות הפיזיקלית של נקודת החיתוך של הגרף עם ציר aa? ומה המשמעות של שיפוע הגרף?

ה.

חשבו את זווית השיפוע α\alpha של הרמפה.

ו.

בכל אחד מחמשת הניסויים הדסקית נעצרה לרגע בנקודה הגבוהה ביותר שהגיעה אליה. באילו מן הניסויים היא נשארה במנוחה בנקודה זו, ובאילו היא חזרה והחליקה במורד הרמפה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

שלושה כוחות: כוח הכובד mgmg (אנכית מטה), הכוח הנורמלי NN (מאונך לרמפה, כלפי חוץ) וכוח החיכוך הקינטי fkf_k (במקביל לרמפה, במורד הרמפה).

אחרי שהדחיפה הסתיימה, הידיים כבר לא נוגעות בדסקית. פועלים עליה:

- כוח הכובד mgmg – מכדור הארץ, אנכית מטה.

- הכוח הנורמלי NN – מהרמפה, מאונך לפני הרמפה.

- כוח החיכוך הקינטי fkf_k – מהרמפה, במקביל לפני הרמפה. הדסקית מחליקה במעלה הרמפה, והחיכוך מתנגד לתנועה היחסית, ולכן הוא מכוון במורד הרמפה.

טעות נפוצה: לסרטט "כוח הדחיפה" במעלה הרמפה. הדחיפה הסתיימה, ואין כוח שפועל על הדסקית בכיוון תנועתה – היא ממשיכה לעלות בגלל המהירות שקיבלה, ולכן היא מאטה.

סעיף ב

תשובה:

a=gsin⁡α+μgcos⁡αa=g\sin\alpha+\mu g\cos\alpha (התאוצה מכוונת במורד הרמפה)

בוחרים ציר xx במקביל לרמפה (חיובי במורד הרמפה) וציר yy מאונך לה.

ציר yy – אין תנועה בניצב לרמפה:

N−mgcos⁡α=0  ⇒  N=mgcos⁡αN-mg\cos\alpha=0\;\Rightarrow\;N=mg\cos\alpha

ולכן כוח החיכוך הקינטי:

fk=μN=μmgcos⁡αf_k=\mu N=\mu mg\cos\alpha

ציר xx – רכיב הכובד במקביל לרמפה וכוח החיכוך מכוונים שניהם במורד הרמפה:

mgsin⁡α+μmgcos⁡α=mamg\sin\alpha+\mu mg\cos\alpha=ma
a=gsin⁡α+μgcos⁡αa=g\sin\alpha+\mu g\cos\alpha

התאוצה מכוונת במורד הרמפה, נגד כיוון המהירות – הדסקית מאטה. המסה מצטמצמת.

טעות נפוצה: לכתוב a=gsin⁡α−μgcos⁡αa=g\sin\alpha-\mu g\cos\alpha כמו בגוף שמחליק במורד. בעלייה החיכוך מכוון במורד הרמפה, יחד עם רכיב הכובד, והשניים מתחברים.

סעיף ג

תשובה:

הנקודות מסתדרות בקירוב על קו ישר עולה; הקו המתאים ביותר: a≈6.1+7.8μa\approx6.1+7.8\mu (ביחידות m/s2\text{m/s}^2).

מסמנים את חמש הנקודות ומעבירים קו ישר קרוב ככל האפשר לכולן (לא בהכרח דרך כל נקודה – יש שגיאות מדידה):

μa (m/s²)0.00.10.20.30.40.50.601234567891011

שיפוע הקו, למשל בין הנקודות הקיצוניות:

slope≈10.0−6.80.50−0.10=3.20.4=8 m/s2\text{slope}\approx\frac{10.0-6.8}{0.50-0.10}=\frac{3.2}{0.4}=8\,\text{m/s}^2

(קו הריבועים הפחותים נותן 7.8 m/s27.8\,\text{m/s}^2.) הקו פוגש את ציר aa בערך ב־6.06.0–6.1 m/s26.1\,\text{m/s}^2.

הגרף ישר, בהתאם לסעיף ב: aa היא פונקציה קווית של μ\mu, שהשיפוע שלה gcos⁡αg\cos\alpha ונקודת החיתוך שלה עם ציר aa היא gsin⁡αg\sin\alpha.

סעיף ד

תשובה:

החיתוך עם ציר aa (μ=0\mu=0): גודל התאוצה של הדסקית על רמפה חלקה, gsin⁡α≈6 m/s2g\sin\alpha\approx6\,\text{m/s}^2. השיפוע: gcos⁡α≈8 m/s2g\cos\alpha\approx8\,\text{m/s}^2 – התוספת לתאוצה ליחידה של מקדם חיכוך.

מהביטוי a=gsin⁡α+μgcos⁡αa=g\sin\alpha+\mu g\cos\alpha:

- נקודת החיתוך עם ציר aa היא הערך של aa כש־μ=0\mu=0, כלומר גודל התאוצה של דסקית שעולה על רמפה בלי חיכוך: רק רכיב הכובד mgsin⁡αmg\sin\alpha מאט אותה, ו־a0=gsin⁡α≈6.1 m/s2a_0=g\sin\alpha\approx6.1\,\text{m/s}^2. זו נקודה שלא נמדדה – מקבלים אותה מהמשכת הקו.

- השיפוע gcos⁡αg\cos\alpha הוא כוח החיכוך ליחידת מסה ליחידה של μ\mu: fkm=μgcos⁡α\frac{f_k}{m}=\mu g\cos\alpha. ככל ש־μ\mu גדל ב־0.10.1, התאוצה גדלה בכ־0.8 m/s20.8\,\text{m/s}^2.

סעיף ה

תשובה:

α≈37∘\alpha\approx37^\circ

מנקודת החיתוך עם ציר aa:

gsin⁡α≈6.06 m/s2  ⇒  sin⁡α≈6.0610≈0.61  ⇒  α≈37∘g\sin\alpha\approx6.06\,\text{m/s}^2\;\Rightarrow\;\sin\alpha\approx\frac{6.06}{10}\approx0.61\;\Rightarrow\;\alpha\approx37^\circ

בדיקה מהשיפוע: gcos⁡α≈7.8g\cos\alpha\approx7.8, כלומר cos⁡α≈0.78\cos\alpha\approx0.78 ו־α≈39∘\alpha\approx39^\circ – התאמה טובה בגבולות שגיאת המדידה. אפשר גם לחלק את שני הגדלים זה בזה, וכך gg מצטמצם:

tan⁡α=gsin⁡αgcos⁡α≈6.067.8≈0.78  ⇒  α≈38∘\tan\alpha=\frac{g\sin\alpha}{g\cos\alpha}\approx\frac{6.06}{7.8}\approx0.78\;\Rightarrow\;\alpha\approx38^\circ

כל תשובה בתחום 37∘37^\circ–39∘39^\circ מתאימה לנתונים.

סעיף ו

תשובה:

בכל חמשת הניסויים הדסקית חזרה והחליקה במורד: כדי להישאר במנוחה צריך μ≥tan⁡α≈0.75\mu\ge\tan\alpha\approx0.75, וכל הערכים בטבלה קטנים מכך.

ברגע העצירה הדסקית במנוחה. כדי שתישאר במנוחה, החיכוך הסטטי צריך לאזן את רכיב הכובד במורד הרמפה, והוא יכול להגיע לכל היותר ל־μsN\mu_s N:

mgsin⁡α≤μmgcos⁡α  ⇒  μ≥tan⁡α≈0.75mg\sin\alpha\le\mu mg\cos\alpha\;\Rightarrow\;\mu\ge\tan\alpha\approx0.75

בכל הניסויים μ≤0.50<0.75\mu\le0.50<0.75, ולכן החיכוך המרבי קטן מרכיב הכובד, והדסקית חוזרת ומחליקה במורד הרמפה בכל חמשת הניסויים.

טעות נפוצה: לחשוב שבנקודת העצירה התאוצה היא אפס ולכן הדסקית תישאר שם. מהירות אפס לרגע אינה שיווי משקל – מה שקובע הוא האם הכוחות יכולים להתאזן.

שאלה 20 · ארגז על רמפת פריקה: מהירות קבועה, עלייה ועצירה, ודחיפה במורדבאורך בגרות · בינונית

ארגז שמסתו m=20 kgm=20\,\text{kg} נמצא על רמפת פריקה ישרה ומחוספסת, הנטויה בזווית θ\theta לאופק (sin⁡θ=0.28\sin\theta=0.28, cos⁡θ=0.96\cos\theta=0.96). כשנותנים לארגז דחיפה קלה במורד הרמפה, הוא ממשיך להחליק במורד במהירות קבועה. הארגז נחשב לגוף נקודתי, והתנגדות האוויר זניחה.

א.

סרטטו תרשים של הכוחות הפועלים על הארגז כשהוא מחליק במורד במהירות קבועה, וציינו מי מפעיל כל כוח. מהו הכוח השקול הפועל על הארגז? הסבירו.

ב.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על הארגז בזמן ההחלקה, ואת מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז לרמפה.

ג.

ברגע מסוים הארגז נע במעלה הרמפה במהירות 2.8 m/s2.8\,\text{m/s}, ומאותו רגע אין עליו כוחות מלבד הכוחות שבסעיף א. חשבו את גודל תאוצת הארגז בזמן העלייה ואת המרחק שהוא עובר לאורך הרמפה עד שהוא נעצר.

ד.

אחרי שהארגז נעצר הוא נשאר במנוחה על הרמפה. הסבירו מדוע הוא אינו מתחיל להחליק במורד.

ה.

פועל דוחף את הארגז, ממנוחה בנקודה שבה עצר, בכוח קבוע של 30 N30\,\text{N} במקביל לרמפה, כלפי מטה, במשך 2 s2\,\text{s}, ואז מרפה ממנו. המרחק לאורך הרמפה מנקודת העצירה עד תחתית הרמפה הוא 5 m5\,\text{m}.

(1) חשבו את מהירות הארגז ברגע שהפועל מרפה ממנו, ובדקו שהארגז עדיין לא הגיע לתחתית הרמפה.

(2) באיזו מהירות יגיע הארגז לתחתית הרמפה, וכמה זמן אחרי שהפועל הרפה ממנו? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

שלושה כוחות: כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, אנכית מטה), הכוח הנורמלי NN (הרמפה, מאונך לה) וכוח החיכוך הקינטי fkf_k (הרמפה, במעלה הרמפה). הכוח השקול אפס.

על הארגז פועלים:

- כוח הכובד mgmg – מפעיל כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

- הכוח הנורמלי NN – מפעילה הרמפה, מאונך לפני הרמפה והחוצה ממנה.

- כוח החיכוך הקינטי fkf_k – מפעילה הרמפה, מקביל לרמפה ומנוגד לתנועה, כלומר במעלה הרמפה.

הארגז נע בקו ישר במהירות קבועה, כלומר תאוצתו אפס. לפי החוק השני של ניוטון ΣF→=ma→=0\Sigma\vec F=m\vec a=0: הכוח השקול הוא אפס, אף שהארגז נע.

טעות נפוצה: להוסיף "כוח במורד" שמחזיק את הארגז בתנועה. אחרי הדחיפה אין כוח כזה; רכיב כוח הכובד במורד מאוזן בדיוק על ידי החיכוך.

סעיף ב

תשובה:

fk=56 Nf_k=56\,\text{N}, μk=tan⁡θ≈0.29\mu_k=\tan\theta\approx0.29

נפרק את כוח הכובד לרכיב מקביל לרמפה mgsin⁡θmg\sin\theta ולרכיב מאונך mgcos⁡θmg\cos\theta. הכוח השקול אפס בשני הכיוונים:

במקביל לרמפה:

fk=mgsin⁡θ=20⋅10⋅0.28=56 Nf_k=mg\sin\theta=20\cdot10\cdot0.28=56\,\text{N}

במאונך לרמפה:

N=mgcos⁡θ=20⋅10⋅0.96=192 NN=mg\cos\theta=20\cdot10\cdot0.96=192\,\text{N}
μk=fkN=mgsin⁡θmgcos⁡θ=tan⁡θ=0.280.96≈0.29\mu_k=\frac{f_k}{N}=\frac{mg\sin\theta}{mg\cos\theta}=\tan\theta=\frac{0.28}{0.96}\approx0.29

סעיף ג

תשובה:

a=5.6 m/s2a=5.6\,\text{m/s}^2 (במורד הרמפה); d=0.7 md=0.7\,\text{m}

בזמן העלייה הארגז נע במעלה, ולכן החיכוך הקינטי פועל עכשיו במורד הרמפה – באותו כיוון כמו רכיב כוח הכובד. גודל הכוח הנורמלי לא השתנה, ולכן גם גודל החיכוך הקינטי לא השתנה: fk=mgsin⁡θf_k=mg\sin\theta. לפי החוק השני של ניוטון במקביל לרמפה:

ma=mgsin⁡θ+fk=2mgsin⁡θ  ⇒  a=2gsin⁡θ=2⋅10⋅0.28=5.6 m/s2ma=mg\sin\theta+f_k=2mg\sin\theta\;\Rightarrow\;a=2g\sin\theta=2\cdot10\cdot0.28=5.6\,\text{m/s}^2

התאוצה במורד הרמפה, והארגז מאט. מנוסחת התנועה שוות התאוצה, עד שהמהירות מתאפסת:

0=v02−2ad  ⇒  d=v022a=2.822⋅5.6=7.8411.2=0.7 m0=v_0^2-2ad\;\Rightarrow\;d=\frac{v_0^2}{2a}=\frac{2.8^2}{2\cdot5.6}=\frac{7.84}{11.2}=0.7\,\text{m}

טעות נפוצה: להשאיר את החיכוך במעלה הרמפה (כמו בסעיף ב) ולקבל תאוצה אפס. החיכוך תמיד מנוגד לכיוון התנועה ביחס לרמפה.

סעיף ד

תשובה:

כדי להישאר במנוחה דרוש חיכוך סטטי של 56 N56\,\text{N}, וזה בדיוק μkN\mu_kN. מקדם החיכוך הסטטי אינו קטן מהקינטי, ולכן החיכוך הסטטי המרבי μsN≥56 N\mu_sN\ge56\,\text{N} יכול לספק אותו.

כשהארגז במנוחה, החיכוך הוא סטטי. כדי שהארגז יישאר במנוחה, הכוח השקול צריך להיות אפס, כלומר החיכוך הסטטי צריך לאזן את רכיב כוח הכובד במורד:

fs=mgsin⁡θ=56 Nf_s=mg\sin\theta=56\,\text{N}

החיכוך הסטטי יכול לקבל כל ערך עד fs,max⁡=μsNf_{s,\max}=\mu_sN. בין אותם משטחים μs≥μk\mu_s\ge\mu_k, ולכן

fs,max⁡=μsN≥μkN=56 Nf_{s,\max}=\mu_sN\ge\mu_kN=56\,\text{N}

החיכוך הסטטי מסוגל לספק את 56 N56\,\text{N} הדרושים, והארגז נשאר במנוחה. (זה מתאים גם לסעיף א: דרושה דחיפה כדי שהארגז יתחיל להחליק.)

סעיף ה

תשובה:

(1) v=3 m/sv=3\,\text{m/s}; הארגז עבר 3 m<5 m3\,\text{m}<5\,\text{m}. (2) 3 m/s3\,\text{m/s}, אחרי כ־0.67 s0.67\,\text{s}.

(1) ברגע שהארגז מתחיל לנוע במורד, החיכוך הוא קינטי ופועל במעלה הרמפה, וגודלו 56 N56\,\text{N} (סעיף ב). הוא מאזן בדיוק את רכיב כוח הכובד במורד, 56 N56\,\text{N}. לכן הכוח השקול הוא כוח הדחיפה בלבד:

a=Fm=3020=1.5 m/s2v=at=1.5⋅2=3 m/sa=\frac{F}{m}=\frac{30}{20}=1.5\,\text{m/s}^2\qquad v=at=1.5\cdot2=3\,\text{m/s}

המרחק שעבר בזמן הדחיפה: d=12at2=12⋅1.5⋅22=3 m<5 md=\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot1.5\cdot2^2=3\,\text{m}<5\,\text{m} – הארגז עוד לא הגיע לתחתית.

(2) אחרי שהפועל מרפה, הארגז מחליק במורד, והכוחות עליו הם שוב הכוחות שבסעיף א – הכוח השקול אפס. הארגז ממשיך במהירות קבועה של 3 m/s3\,\text{m/s}, ולכן יגיע לתחתית במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}. נותרו לו 5−3=2 m5-3=2\,\text{m}:

t=2 m3 m/s≈0.67 st=\frac{2\,\text{m}}{3\,\text{m/s}}\approx0.67\,\text{s}

טעות נפוצה: לחשוב שאחרי שהדחיפה נפסקת הארגז מאט ונעצר. על הרמפה הזאת החיכוך הקינטי מאזן בדיוק את רכיב כוח הכובד, ולכן אין סיבה לשינוי במהירות.

עוד 11 שאלות על מישור משופע

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. מזחלת על מדרון מושלג: זווית ומקדמי חיכוך מגרף גודל המהירות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מזחלת קטנה נמצאת על מדרון מושלג ישר, בנקודה כלשהי שמעל תחתית המדרון. ברגע t=0t=0 דוחפים אותה כך שהיא מתחילה לנוע במעלה המדרון (ראו…

  2. עגלה על מדרון חלק נושאת ארגז: המסה המרבית של המשקולת המושכת (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    עגלה A שמסתה mAm_A נמצאת על מדרון חלק שזווית שיפועו θ\theta. על המשטח העליון של העגלה (המקביל למדרון) מונח ארגז B שמסתו mBm_B, ומקדם…

  3. קרש על רמפה חלקה וקופסה עליו, קשורים בחבל דרך גלגלת (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קרש ארוך שמסתו M=6 kgM=6\,\text{kg} מונח על רמפה חלקה הנטויה בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8). על הקרש…

  4. קופסה במעלה רמפת טעינה מחוספסת: מגרף מהירות–זמן לחיכוך (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קופסת קרטון נדחפת במעלה רמפת טעינה ישרה ומחוספסת הנטויה בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8). ברגע t=0t=0 הקופסה…

  5. שתי תיבות נדחפות במעלה מדרון מחוספס (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי תיבות מונחות זו ליד זו על מישור משופע מחוספס הנטוי בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8): תיבה עליונה שמסתה…

  6. דחיפת ארגז במישור משופע בכוח אופקי (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    ארגז שמסתו m=20 kgm=20\,\text{kg} מונח על מישור משופע שזווית שיפועו α\alpha. מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז למישור הוא μs=0.30\mu_s=0.30, ומקדם החיכוך…

  7. גוף על מדרון מחוספס: חילוץ זווית ומקדם חיכוך מגרף (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף קטן נמצא על מדרון ישר ומחוספס שזווית נטייתו θ\theta אינה ידועה (ראו תרשים; התרשים אינו בקנה מידה). ברגע t=0t=0 מקנים לגוף מהירות במעלה…

  8. גוף החוזר בשליש מהמהירות: מקדם חיכוך מתוך תוצאה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף קטן נמצא בתחתית מדרון מחוספס הנטוי בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin 37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos 37^\circ=0.8). מעניקים לגוף מהירות v0v_0 במעלה…

  9. גוף נמשך במעלה מדרון מחוספס וגולש בחזרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} נמצא במנוחה בתחתית מדרון, בנקודה BB. המדרון ABAB משופע בזווית α\alpha שעבורה sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6…

  10. שני גופים על שני מדרונות שונים: עצירה וחזרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שני גופים שמסותיהם m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} ו־m2=3 kgm_2=3\,\text{kg} מחוברים בחוט העובר דרך גלגלת אידיאלית בראש שני מדרונות (ראו תרשים). זווית השיפוע…

  11. שני גושים קשורים בחוט נטוי במורד גוש משולש: חיכוכים שונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שני גושי עץ זהים, כל אחד במסה m=3 kgm=3\,\text{kg}, מחליקים במורד הפאה המשופעת של גוש משולש שמסתו M=12 kgM=12\,\text{kg}. הפאה נטויה בזווית…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.