דילוג לתוכן המרכזי

שימור אנרגיה מכנית - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · עבודה ואנרגיה · 45 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · קרונית במסלול גבעות: מהירויות בנקודותקצרה · קלה

קרונית יוצאת מהנקודה AA, שגובהה 12 m12\,\text{m} מעל הקרקע, במהירות vA=4 m/sv_A=4\,\text{m/s}, ונוסעת במסלול שבאיור. הנקודות BB ו-DD בגובה הקרקע, הנקודה CC היא ראש גבעה בגובה 9.6 m9.6\,\text{m}, וראש הגבעה EE בגובה 13 m13\,\text{m}. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים.

א.

מצאו את מהירות הקרונית בנקודות BB, CC ו-DD.

ב.

האם הקרונית תעבור את ראש הגבעה EE? נמקו בחישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

vB=vD=16 m/sv_B=v_D=16\,\text{m/s}, vC=8 m/sv_C=8\,\text{m/s}

הנורמלי מאונך למסילה ואינו עושה עבודה, ואין חיכוך – האנרגיה המכנית נשמרת. רמת הייחוס: הקרקע. המסה מצטמצמת:

12vA2+ghA=12v2+gh  ⇒  v2=vA2+2g(hA−h)\tfrac12v_A^2+gh_A=\tfrac12v^2+gh\;\Rightarrow\;v^2=v_A^2+2g(h_A-h)
vB2=16+2⋅10⋅12=256  ⇒  vB=16 m/sv_B^2=16+2\cdot10\cdot12=256\;\Rightarrow\;v_B=16\,\text{m/s}
vC2=16+2⋅10⋅(12−9.6)=64  ⇒  vC=8 m/sv_C^2=16+2\cdot10\cdot(12-9.6)=64\;\Rightarrow\;v_C=8\,\text{m/s}

DD באותו גובה כמו BB, ולכן vD=vB=16 m/sv_D=v_B=16\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

לא. היא יכולה לעלות לכל היותר לגובה 12.8 m12.8\,\text{m}

הגובה המרבי שהקרונית יכולה להגיע אליו הוא הגובה שבו כל האנרגיה הקינטית הפכה לאנרגיית גובה:

ghmax⁡=12vA2+ghA  ⇒  hmax⁡=12+1620=12.8 mgh_{\max}=\tfrac12v_A^2+gh_A\;\Rightarrow\;h_{\max}=12+\frac{16}{20}=12.8\,\text{m}

12.8 m<13 m12.8\,\text{m}<13\,\text{m}, ולכן הקרונית נעצרת על מדרון הגבעה EE, בגובה 12.8 m12.8\,\text{m}, וגולשת חזרה.

טעות נפוצה: לנמק "הקרונית יצאה מגובה 12 m12\,\text{m}, ולכן לא תעלה מעל 12 m12\,\text{m}". בזכות המהירות ההתחלתית היא עולה עד 12.8 m12.8\,\text{m} – אילו ראש הגבעה EE היה בגובה 12.5 m12.5\,\text{m}, היא הייתה עוברת אותו. לכן צריך לחשב, ולא רק להשוות לגובה נקודת היציאה.

שאלה 2 · גולש סקייטבורד ברמפה אנכיתקצרה · קלה

גולש סקייטבורד נע על משטח אופקי במהירות 8 m/s8\,\text{m/s} ומגיע לרמפה מעוקלת. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים, ואת הגולש מתייחסים לגוף נקודתי שאינו מפעיל כוח ברגליו.

א.

לאיזה גובה מרבי יגיע הגולש, אם הרמפה גבוהה מספיק?

ב.

הרמפה מסתיימת בגובה 2.4 m2.4\,\text{m}, ובקצה העליון שלה המסלול אנכי, כך שהגולש ממשיך משם אנכית כלפי מעלה באוויר. מהי מהירותו בקצה הרמפה, לאיזה גובה מעל המשטח יגיע, ובאיזו מהירות יחזור למשטח האופקי?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

hmax⁡=3.2 mh_{\max}=3.2\,\text{m}

האנרגיה המכנית נשמרת (הנורמלי מאונך למסלול, אין חיכוך). בגובה המרבי המהירות אפס:

12mv02=mghmax⁡  ⇒  hmax⁡=v022g=6420=3.2 m\tfrac12mv_0^2=mgh_{\max}\;\Rightarrow\;h_{\max}=\frac{v_0^2}{2g}=\frac{64}{20}=3.2\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

4 m/s4\,\text{m/s}; 3.2 m3.2\,\text{m}; 8 m/s8\,\text{m/s}

בקצה הרמפה:

v2=v02−2gh=64−2⋅10⋅2.4=16  ⇒  v=4 m/sv^2=v_0^2-2gh=64-2\cdot10\cdot2.4=16\;\Rightarrow\;v=4\,\text{m/s}

באוויר פועל רק כוח הכובד, והאנרגיה המכנית עדיין נשמרת. הגולש עולה עוד v22g=1620=0.8 m\dfrac{v^2}{2g}=\dfrac{16}{20}=0.8\,\text{m}, כלומר לגובה 2.4+0.8=3.2 m2.4+0.8=3.2\,\text{m} – אותו גובה כמו בסעיף א, כי בנקודה העליונה המהירות אפס בשני המקרים.

הגולש נופל חזרה לרמפה וגולש למטה. באותו גובה מהירותו שווה בגודלה, ולכן הוא מגיע למשטח האופקי ב-8 m/s8\,\text{m/s}.

שאלה 3 · מטוטלת שנתקלת במסמרקצרה · בינונית

כדור קטן תלוי על חוט אידיאלי שאורכו l=1.2 ml=1.2\,\text{m}. מסמר PP תקוע בדיוק מתחת לנקודת התלייה, במרחק d=0.4 md=0.4\,\text{m} ממנה. מסיטים את הכדור כך שהחוט מתוח ויוצר זווית θ=60∘\theta=60^\circ עם האנך, ומשחררים ממנוחה. כשהחוט מגיע לאנך הוא נתקע במסמר, והכדור ממשיך לנוע במעגל סביב PP. התנגדות האוויר זניחה.

א.

לאיזה גובה מעל הנקודה התחתונה של המסלול יעלה הכדור בצד השני?

ב.

מהי הזווית המרבית שיוצר החוט (מהמסמר לכדור) עם האנך בצד השני?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

0.6 m0.6\,\text{m}

המתיחות מאונכת למהירות בכל רגע (גם לפני הפגיעה במסמר וגם אחריה), ולכן רק הכובד עושה עבודה והאנרגיה המכנית נשמרת. בנקודה הגבוהה ביותר בצד השני המהירות אפס, ולכן הכדור עולה בדיוק לגובה ההתחלתי:

h=l(1−cos⁡60∘)=1.2⋅0.5=0.6 mh=l(1-\cos60^\circ)=1.2\cdot0.5=0.6\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

cos⁡φ=0.25\cos\varphi=0.25, φ≈75.5∘\varphi\approx75.5^\circ

אחרי הפגיעה במסמר הכדור נע במעגל שרדיוסו r=l−d=0.8 mr=l-d=0.8\,\text{m}. הגובה 0.6 m0.6\,\text{m} קטן מ-rr, ולכן הכדור לא עולה מעל גובה המסמר והחוט נשאר מתוח. מהגאומטריה:

h=r(1−cos⁡φ)  ⇒  cos⁡φ=1−0.60.8=0.25  ⇒  φ≈75.5∘h=r(1-\cos\varphi)\;\Rightarrow\;\cos\varphi=1-\frac{0.6}{0.8}=0.25\;\Rightarrow\;\varphi\approx75.5^\circ

הזווית גדולה מ-60∘60^\circ: הגובה זהה, אבל הרדיוס קטן יותר.

שאלה 4 · מכונת אטווד: מהירות פגיעה וגובה מרביקצרה · בינונית

שתי משקולות תלויות משני צדי חוט אידיאלי העובר דרך גלגלת אידיאלית התלויה מהתקרה. המשקולת m1=3 kgm_1=3\,\text{kg} נמצאת בגובה h=1.6 mh=1.6\,\text{m} מעל הרצפה, והמשקולת m2=1 kgm_2=1\,\text{kg} מונחת על הרצפה. משחררים את המערכת ממנוחה. הגלגלת גבוהה מספיק, והתנגדות האוויר זניחה.

א.

מהי מהירות m1m_1 רגע לפני שהיא פוגעת ברצפה?

ב.

לאיזה גובה מרבי מעל הרצפה תגיע המשקולת m2m_2?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}

החוט מתוח, ולשתי המשקולות אותה מהירות. עבודות המתיחות על שתי המשקולות מתקזזות, ולכן האנרגיה המכנית של המערכת נשמרת. m1m_1 יורדת hh ו-m2m_2 עולה hh:

m1gh−m2gh=12(m1+m2)v2m_1gh-m_2gh=\tfrac12(m_1+m_2)v^2
(30−10)⋅1.6=12⋅4⋅v2  ⇒  v2=16  ⇒  v=4 m/s(30-10)\cdot1.6=\tfrac12\cdot4\cdot v^2\;\Rightarrow\;v^2=16\;\Rightarrow\;v=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

2.4 m2.4\,\text{m}

כש-m1m_1 נעצרת על הרצפה, m2m_2 נמצאת בגובה 1.6 m1.6\,\text{m} ונעה כלפי מעלה ב-4 m/s4\,\text{m/s}. החוט מתרפה, ועל m2m_2 פועל רק הכובד:

Δh=v22g=1620=0.8 m\Delta h=\frac{v^2}{2g}=\frac{16}{20}=0.8\,\text{m}
hmax⁡=1.6+0.8=2.4 mh_{\max}=1.6+0.8=2.4\,\text{m}

טעות נפוצה: לעצור את m2m_2 בגובה 1.6 m1.6\,\text{m}. החוט יכול רק למשוך, ולא לעצור את m2m_2 שממשיכה לעלות.

שאלה 5 · רכבת הרים: מעלית שרשרת ולולאהביניים · בינונית

קרון של רכבת הרים, שמסתו עם הנוסעים 500 kg500\,\text{kg}, מגיע לתחתית העלייה הראשונה במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}. שרשרת מושכת את הקרון לאורך העלייה במהירות קבועה של 2 m/s2\,\text{m/s} עד לראש הגבעה, בגובה H=20 mH=20\,\text{m}. בראש הגבעה בלמים עוצרים את הקרון, ואחרי כמה שניות משחררים אותו ממנוחה. הקרון גולש למטה ונכנס ללולאה אנכית שרדיוסה R=6 mR=6\,\text{m}, ונקודתה התחתונה AA בגובה הקרקע. BB – בגובה מרכז הלולאה; CC – הנקודה העליונה; DD – נקודה על הלולאה, שבה הרדיוס יוצר זווית α=60∘\alpha=60^\circ עם האנך כלפי מעלה. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים.

א.

חשבו את העבודה שעושה השרשרת על הקרון בעלייה.

ב.

חשבו את העבודה שעושים הבלמים על הקרון בראש הגבעה.

ג.

מצאו את מהירות הקרון בנקודות AA, BB, CC ו-DD.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

W=1⋅105 JW=1\cdot10^{5}\,\text{J}

המהירות קבועה, ולכן האנרגיה הקינטית לא משתנה, והעבודה הכוללת אפס (משפט עבודה–אנרגיה):

Wchain+Wg=0  ⇒  Wchain=−Wg=mgH=500⋅10⋅20=1⋅105 JW_{\text{chain}}+W_g=0\;\Rightarrow\;W_{\text{chain}}=-W_g=mgH=500\cdot10\cdot20=1\cdot10^{5}\,\text{J}

(הנורמלי מאונך למסילה ואינו עושה עבודה.)

סעיף ב

תשובה:

W=−1000 JW=-1000\,\text{J}

הבלמים עוצרים את הקרון מ-2 m/s2\,\text{m/s} למנוחה באותו גובה:

Wbrake=0−12mv2=−12⋅500⋅22=−1000 JW_{\text{brake}}=0-\tfrac12mv^2=-\tfrac12\cdot500\cdot2^2=-1000\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

vA=20 m/sv_A=20\,\text{m/s}, vB≈16.7 m/sv_B\approx16.7\,\text{m/s}, vC≈12.6 m/sv_C\approx12.6\,\text{m/s}, vD≈14.8 m/sv_D\approx14.8\,\text{m/s}

מרגע השחרור ממנוחה בגובה HH האנרגיה המכנית נשמרת:

mgH=mgh+12mv2  ⇒  v=2g(H−h)mgH=mgh+\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{2g(H-h)}
נקודהh (m)h\,(\text{m})v (m/s)v\,(\text{m/s})
AA00400=20\sqrt{400}=20
BBR=6R=6280≈16.7\sqrt{280}\approx16.7
CC2R=122R=12160≈12.6\sqrt{160}\approx12.6
DDR+Rcos⁡60∘=9R+R\cos60^\circ=9220≈14.8\sqrt{220}\approx14.8

הגובה של DD: מרכז הלולאה בגובה RR, והנקודה DD גבוהה ממנו ב-Rcos⁡αR\cos\alpha.

טעות נפוצה: לכלול את המהירות 2 m/s2\,\text{m/s} של השרשרת. הבלמים עצרו את הקרון, והוא שוחרר ממנוחה.

שאלה 6 · מטוטלת: מהירות בזוויות שונותביניים · בינונית

כדור קטן תלוי על חוט אידיאלי שאורכו l=0.9 ml=0.9\,\text{m}. מרחיקים את הכדור כך שהחוט מתוח ויוצר זווית θ0=60∘\theta_0=60^\circ עם האנך, ומשחררים ממנוחה. התנגדות האוויר זניחה.

א.

מהי העבודה שעושה כוח המתיחות בחוט על הכדור במהלך התנועה? נמקו.

ב.

מהי מהירות הכדור בנקודה התחתונה של המסלול?

ג.

מהי מהירות הכדור כשהחוט יוצר זווית 37∘37^\circ עם האנך? (cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8)

ד.

באיזו זווית עם האנך מהירות הכדור שווה למחצית המהירות המרבית?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

WT=0W_T=0

הכדור נע על קשת מעגל שמרכזה בנקודת התלייה, ולכן מהירותו תמיד משיקה למעגל. כוח המתיחות מכוון לאורך החוט – לאורך הרדיוס – ולכן מאונך למהירות בכל רגע. לכן הוא אינו עושה עבודה, אף שגודלו משתנה.

סעיף ב

תשובה:

v=3 m/sv=3\,\text{m/s}

רק כוח הכובד עושה עבודה, והאנרגיה המכנית נשמרת. גובה נקודת השחרור מעל הנקודה התחתונה:

h=l(1−cos⁡θ0)=0.9⋅(1−0.5)=0.45 mh=l(1-\cos\theta_0)=0.9\cdot(1-0.5)=0.45\,\text{m}
v=2gh=2⋅10⋅0.45=3 m/sv=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.45}=3\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

v=5.4≈2.3 m/sv=\sqrt{5.4}\approx2.3\,\text{m/s}

הגובה של הכדור מעל הנקודה התחתונה בזווית θ\theta הוא l(1−cos⁡θ)l(1-\cos\theta). הפרש הגבהים בין נקודת השחרור לנקודה בזווית 37∘37^\circ:

Δh=l(cos⁡37∘−cos⁡60∘)=0.9⋅(0.8−0.5)=0.27 m\Delta h=l(\cos37^\circ-\cos60^\circ)=0.9\cdot(0.8-0.5)=0.27\,\text{m}
v=2gΔh=5.4≈2.3 m/sv=\sqrt{2g\Delta h}=\sqrt{5.4}\approx2.3\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

cos⁡θ=0.625\cos\theta=0.625, θ≈51∘\theta\approx51^\circ

מחצית המהירות המרבית: v=1.5 m/sv=1.5\,\text{m/s}. שימור אנרגיה בין נקודת השחרור לנקודה המבוקשת:

g l(cos⁡θ−cos⁡θ0)=12v2  ⇒  10⋅0.9 (cos⁡θ−0.5)=1.125g\,l(\cos\theta-\cos\theta_0)=\tfrac12v^2\;\Rightarrow\;10\cdot0.9\,(\cos\theta-0.5)=1.125
cos⁡θ=0.5+0.125=0.625  ⇒  θ≈51∘\cos\theta=0.5+0.125=0.625\;\Rightarrow\;\theta\approx51^\circ

טעות נפוצה: לחשוב שבחצי מהמהירות הכדור נמצא בחצי הזווית (30∘30^\circ). האנרגיה הקינטית תלויה בריבוע המהירות, והגובה אינו פרופורציוני לזווית.

שאלה 7 · כדור על חוט מקבל מהירות אופקיתביניים · בינונית

כדור קטן תלוי במנוחה על חוט אידיאלי שאורכו l=0.4 ml=0.4\,\text{m}, הקשור לנקודה קבועה OO. מקנים לכדור מהירות התחלתית אופקית v0v_0. התנגדות האוויר זניחה.

א.

v0=2 m/sv_0=2\,\text{m/s}. לאיזה גובה מרבי (מעל הנקודה ההתחלתית) יגיע הכדור, ומהי הזווית המרבית שיוצר החוט עם האנך?

ב.

איזו מהירות התחלתית יש להקנות לכדור כדי שיגיע לנקודה העליונה של המעגל (בגובה ll מעל OO) ויעבור בה במהירות 3 m/s3\,\text{m/s}? בדקו שהחוט מתוח בנקודה זו.

ג.

עבור המהירות ההתחלתית מסעיף ב, מהי מהירות הכדור כשהחוט אופקי?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

h=0.2 mh=0.2\,\text{m}, θmax⁡=60∘\theta_{\max}=60^\circ

המתיחות מאונכת למהירות ואינה עושה עבודה, והאנרגיה המכנית נשמרת:

h=v022g=420=0.2 mh=\frac{v_0^2}{2g}=\frac{4}{20}=0.2\,\text{m}

h<lh<l, כלומר הכדור לא עולה מעל גובה OO, והחוט נשאר מתוח. מהגאומטריה h=l(1−cos⁡θ)h=l(1-\cos\theta):

cos⁡θmax⁡=1−0.20.4=0.5  ⇒  θmax⁡=60∘\cos\theta_{\max}=1-\frac{0.2}{0.4}=0.5\;\Rightarrow\;\theta_{\max}=60^\circ

סעיף ב

תשובה:

v0=5 m/sv_0=5\,\text{m/s}

הנקודה העליונה גבוהה 2l=0.8 m2l=0.8\,\text{m} מהנקודה ההתחלתית:

12v02=12vtop2+g⋅2l  ⇒  v02=9+2⋅10⋅0.8=25  ⇒  v0=5 m/s\tfrac12v_0^2=\tfrac12v_{\text{top}}^2+g\cdot2l\;\Rightarrow\;v_0^2=9+2\cdot10\cdot0.8=25\;\Rightarrow\;v_0=5\,\text{m/s}

בדיקה: בנקודה העליונה הכוח הצנטריפטלי הוא T+mg=mv2lT+mg=m\dfrac{v^2}{l}. החוט מתוח (T≥0T\ge0) כאשר v2≥gl=4 m2/s2v^2\ge gl=4\,\text{m}^2/\text{s}^2. כאן v2=9>4v^2=9>4, ולכן החוט מתוח והכדור אכן נע במעגל.

סעיף ג

תשובה:

v=17≈4.1 m/sv=\sqrt{17}\approx4.1\,\text{m/s}

כשהחוט אופקי הכדור בגובה l=0.4 ml=0.4\,\text{m} מעל הנקודה ההתחלתית:

v2=v02−2gl=25−8=17  ⇒  v≈4.1 m/sv^2=v_0^2-2gl=25-8=17\;\Rightarrow\;v\approx4.1\,\text{m/s}

שאלה 8 · כדור נופל על קפיץ אנכיביניים · בינונית

כדור קטן שמסתו 40 g40\,\text{g} משוחרר ממנוחה בגובה H=32 cmH=32\,\text{cm} מעל הרצפה, בדיוק מעל קפיץ אנכי אידיאלי המחובר לרצפה. האורך הרפוי של הקפיץ l0=12 cml_0=12\,\text{cm} וקבוע הקפיץ k=80 N/mk=80\,\text{N/m}. התנגדות האוויר זניחה, ואת הכדור מתייחסים לגוף נקודתי.

א.

מהי מהירות הכדור רגע לפני שהוא פוגע בקפיץ?

ב.

מהו הכיווץ המרבי של הקפיץ?

ג.

לאיזה גובה מעל הרצפה יעלה הכדור אחרי שהקפיץ ידחוף אותו בחזרה? ובהשוואה: מה היה הכיווץ של הקפיץ אילו הניחו את הכדור עליו בעדינות, עד שייעצר במצב שיווי משקל?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

v=2 m/sv=2\,\text{m/s}

עד הפגיעה הכדור נופל H−l0=0.32−0.12=0.2 mH-l_0=0.32-0.12=0.2\,\text{m} בנפילה חופשית:

v=2g⋅0.2=4=2 m/sv=\sqrt{2g\cdot0.2}=\sqrt{4}=2\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

x=5 cmx=5\,\text{cm}

בכיווץ המרבי הכדור נעצר רגעית. שימור אנרגיה מנקודת השחרור עד הכיווץ המרבי (הכדור ירד 0.2+x0.2+x):

mg(0.2+x)=12kx2  ⇒  0.4 (0.2+x)=40x2mg(0.2+x)=\tfrac12kx^2\;\Rightarrow\;0.4\,(0.2+x)=40x^2
40x2−0.4x−0.08=0  ⇒  x=0.4+0.16+12.880=0.4+3.680=0.05 m40x^2-0.4x-0.08=0\;\Rightarrow\;x=\frac{0.4+\sqrt{0.16+12.8}}{80}=\frac{0.4+3.6}{80}=0.05\,\text{m}

(הפתרון השלילי נפסל.)

טעות נפוצה: לכתוב mg⋅0.2=12kx2mg\cdot0.2=\tfrac12kx^2 ולשכוח שהכדור ממשיך לרדת גם בזמן הכיווץ, וכוח הכובד עושה עבודה גם לאורך xx.

סעיף ג

תשובה:

32 cm32\,\text{cm}; 0.5 cm0.5\,\text{cm}

אין איבוד אנרגיה (קפיץ אידיאלי, בלי התנגדות אוויר), ולכן הכדור חוזר לגובה ההתחלתי, 32 cm32\,\text{cm}.

בשיווי משקל הכוח השקול אפס:

kx0=mg  ⇒  x0=0.480=0.005 m=0.5 cmkx_0=mg\;\Rightarrow\;x_0=\frac{0.4}{80}=0.005\,\text{m}=0.5\,\text{cm}

כשהכדור נופל מגובה, הכיווץ גדול פי עשרה – כי הקפיץ צריך לבלום גם את האנרגיה הקינטית שצבר.

שאלה 9 · מכונת אטווד עם דחיפה כלפי מטהביניים · בינונית

מגלגלת אידיאלית התלויה מהתקרה יורד חוט אידיאלי, ובשני קצותיו קשורות משקולות. המשקולת m1=2 kgm_1=2\,\text{kg} נמצאת בגובה h=2 mh=2\,\text{m} מעל הרצפה, והמשקולת הכבדה m2=3 kgm_2=3\,\text{kg} מונחת על הרצפה. נותנים ל-m1m_1 מהירות התחלתית v0v_0 כלפי מטה. התנגדות האוויר זניחה.

א.

v0=2 m/sv_0=2\,\text{m/s}. מהו הגובה המזערי מעל הרצפה ש-m1m_1 מגיעה אליו?

ב.

מה הגובה המרבי של m2m_2, ובאיזו מהירות היא פוגעת ברצפה כשהיא חוזרת?

ג.

מהי המהירות ההתחלתית המזערית שיש לתת ל-m1m_1 כדי שתגיע עד הרצפה?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

1 m1\,\text{m}

כש-m1m_1 יורדת, m2m_2 הכבדה עולה – האנרגיה הפוטנציאלית של המערכת גדלה והמערכת מאטה. בנקודה הנמוכה ביותר שתי המשקולות נעצרות רגעית. אם m1m_1 ירדה מרחק dd, גם m2m_2 עלתה dd:

12(m1+m2)v02=(m2−m1)g d  ⇒  12⋅5⋅4=10d  ⇒  d=1 m\tfrac12(m_1+m_2)v_0^2=(m_2-m_1)g\,d\;\Rightarrow\;\tfrac12\cdot5\cdot4=10d\;\Rightarrow\;d=1\,\text{m}

d<hd<h, ולכן m1m_1 אינה פוגעת ברצפה. הגובה המזערי: 2−1=1 m2-1=1\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

1 m1\,\text{m}; 2 m/s2\,\text{m/s}

m2m_2 עולה אותו מרחק ש-m1m_1 יורדת: 1 m1\,\text{m} מעל הרצפה.

אחרי העצירה הרגעית המערכת חוזרת: m2m_2 יורדת ו-m1m_1 עולה. כשהמערכת חוזרת למצב ההתחלתי, הגבהים זהים להתחלה, ולכן מהאנרגיה המכנית גם המהירות זהה – m2m_2 פוגעת ברצפה במהירות 2 m/s2\,\text{m/s}.

סעיף ג

תשובה:

v0=8≈2.8 m/sv_0=\sqrt8\approx2.8\,\text{m/s}

במקרה הגבולי m1m_1 מגיעה לרצפה בדיוק כשהמהירות מתאפסת, כלומר d=h=2 md=h=2\,\text{m}:

12⋅5⋅v02=10⋅2  ⇒  v02=8  ⇒  v0≈2.8 m/s\tfrac12\cdot5\cdot v_0^2=10\cdot2\;\Rightarrow\;v_0^2=8\;\Rightarrow\;v_0\approx2.8\,\text{m/s}

שאלה 10 · גרף אנרגיה קינטית–זמן של כדור שנזרק למעלהביניים · בינונית

כדור נזרק אנכית כלפי מעלה מנקודה AA, ובמשך תנועתו התנגדות האוויר זניחה. רמת הייחוס של אנרגיית הגובה נבחרה בגובה נקודה AA.

הגרף שלפניכם מתאר את האנרגיה הקינטית של הכדור כפונקציה של הזמן, מרגע הזריקה (t=0t=0) ועד שהכדור חוזר לגובה נקודה AA. מסת הכדור אינה נתונה.

t (s)Ek (J)0.00.51.01.52.02.53.03.54.04.5020406080100120
א.

חשבו את גודל מהירות הזריקה ואת מסת הכדור.

ב.

מהו הגובה המרבי של הכדור מעל נקודה AA?

ג.

שרטטו, באותה מערכת צירים של הגרף הנתון, גרף של האנרגיה הפוטנציאלית של הכובד כפונקציה של הזמן, וגרף של האנרגיה המכנית הכוללת. ציינו את הערך המרבי של האנרגיה הפוטנציאלית ואת הרגע שבו הכדור חוזר לנקודה AA.

ד.

חשבו את העבודה שעשה כוח הכובד על הכדור:

(1) מרגע הזריקה ועד שהכדור הגיע לשיא הגובה.

(2) מרגע הזריקה ועד שהכדור, בדרכו מטה, נמצא בגובה 15 m15\,\text{m} מעל AA. באיזה רגע זה קורה?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

v0=20 m/sv_0=20\,\text{m/s}, m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg}

לפי הגרף האנרגיה הקינטית מתאפסת ברגע t=2 st=2\,\text{s} – זה הרגע שבו הכדור מגיע לשיא הגובה (שם מהירותו אפס). על הכדור פועל רק כוח הכובד, ולכן תאוצתו gg כלפי מטה. מהירות הכדור כפונקציה של הזמן (הכיוון למעלה חיובי):

v=v0−gt  ⇒  0=v0−10⋅2  ⇒  v0=20 m/sv=v_0-gt\;\Rightarrow\;0=v_0-10\cdot2\;\Rightarrow\;v_0=20\,\text{m/s}

ברגע הזריקה Ek=100 JE_k=100\,\text{J}:

Ek=12mv02  ⇒  m=2Ekv02=2⋅100202=0.5 kgE_k=\tfrac12mv_0^2\;\Rightarrow\;m=\frac{2E_k}{v_0^2}=\frac{2\cdot100}{20^2}=0.5\,\text{kg}

סעיף ב

תשובה:

hmax=20 mh_{max}=20\,\text{m}

התנגדות האוויר זניחה וכוח הכובד הוא הכוח היחיד שפועל, לכן האנרגיה המכנית נשמרת. בשיא הגובה כל האנרגיה הקינטית ההתחלתית הפכה לאנרגיית גובה:

Ek0=mghmax  ⇒  hmax=Ek0mg=1000.5⋅10=20 mE_{k0}=mgh_{max}\;\Rightarrow\;h_{max}=\frac{E_{k0}}{mg}=\frac{100}{0.5\cdot10}=20\,\text{m}

(אותה תוצאה מתקבלת מ-hmax=v022g=40020=20 mh_{max}=\frac{v_0^2}{2g}=\frac{400}{20}=20\,\text{m}.)

סעיף ג

תשובה:

Ep=100t−25t2E_p=100t-25t^2 (ב-J, tt ב-s): פרבולה הפוכה, Ep,max=100 JE_{p,max}=100\,\text{J} ב-t=2 st=2\,\text{s}; הכדור חוזר ל-AA ב-t=4 st=4\,\text{s}; E=100 JE=100\,\text{J} קבועה.

האנרגיה המכנית נשמרת ושווה לאנרגיה ברגע הזריקה: E=Ek0+0=100 JE=E_{k0}+0=100\,\text{J} – קו אופקי. לכן בכל רגע Ep=E−EkE_p=E-E_k, כלומר גרף EpE_p הוא "תמונת ראי" של גרף EkE_k ביחס לקו 50 J50\,\text{J}.

במפורש, הגובה הוא h=v0t−12gt2=20t−5t2h=v_0t-\tfrac12gt^2=20t-5t^2, ולכן

Ep=mgh=0.5⋅10 (20t−5t2)=100t−25t2E_p=mgh=0.5\cdot10\,(20t-5t^2)=100t-25t^2

זו פרבולה הפוכה שמתחילה ב-00, מגיעה למקסימום 100 J100\,\text{J} ברגע t=2 st=2\,\text{s} (שיא הגובה) וחוזרת לאפס ברגע t=4 st=4\,\text{s} – הרגע שבו הכדור חוזר לגובה AA (מסלול העלייה והירידה סימטריים בזמן).

t (s)E (J)0.00.51.01.52.02.53.03.54.04.5020406080100120

סעיף ד

תשובה:

(1) Wg=−100 JW_g=-100\,\text{J}; (2) Wg=−75 JW_g=-75\,\text{J}, ברגע t=3 st=3\,\text{s}

עבודת כוח הכובד תלויה רק בהפרש הגבהים: Wg=−mg ΔhW_g=-mg\,\Delta h (שלילית כשהגוף עולה).

(1) Δh=20 m\Delta h=20\,\text{m}:

Wg=−0.5⋅10⋅20=−100 JW_g=-0.5\cdot10\cdot20=-100\,\text{J}

זה מתאים לגרף: כוח הכובד הוא הכוח היחיד, ולכן לפי משפט העבודה והאנרגיה Wg=ΔEk=0−100=−100 JW_g=\Delta E_k=0-100=-100\,\text{J}.

(2) הכדור עלה לשיא וירד בחזרה ל-15 m15\,\text{m}, כך שההעתק האנכי הכולל הוא Δh=+15 m\Delta h=+15\,\text{m}:

Wg=−0.5⋅10⋅15=−75 JW_g=-0.5\cdot10\cdot15=-75\,\text{J}

העבודה בירידה מהשיא (+25 J+25\,\text{J}) מבטלת חלק מהעבודה בעלייה (−100 J-100\,\text{J}). הרגע: Ep=75 JE_p=75\,\text{J}, כלומר 100t−25t2=75⇒t2−4t+3=0⇒t=1 s100t-25t^2=75\Rightarrow t^2-4t+3=0\Rightarrow t=1\,\text{s} או t=3 st=3\,\text{s}. בדרך מטה – t=3 st=3\,\text{s} (ואז Ek=25(2−3)2=25 JE_k=25(2-3)^2=25\,\text{J}, ואכן 75+25=100 J75+25=100\,\text{J}).

טעות נפוצה: לחבר את הדרך הכוללת (20+5=25 m20+5=25\,\text{m}) ולקבל −125 J-125\,\text{J}. עבודת הכובד תלויה בהפרש הגבהים בין ההתחלה לסוף, לא בדרך שעבר הגוף.

שאלה 11 · משגר קפיץ משופע: מהירות יציאה, גובה מרבי ונקודת פגיעהביניים · בינונית

משגר צעצוע בנוי מצינור ישר באורך L=1.6 mL=1.6\,\text{m} שקצהו התחתון מונח על הקרקע והוא נטוי בזווית 30∘30^\circ לאופק. בתוך הצינור קפיץ שאורכו הרפוי שווה לאורך הצינור, וקבוע הקפיץ שלו k=125 N/mk=125\,\text{N/m}. מכניסים לצינור כדור שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg}, דוחפים אותו כך שהקפיץ מתכווץ ב־0.4 m0.4\,\text{m}, ומשחררים ממנוחה. הכדור עוזב את הקפיץ בדיוק בפתח העליון של הצינור. החיכוך בצינור והתנגדות האוויר זניחים, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

מהי מהירות הכדור כשהוא יוצא מהצינור?

ב.

מהו הגובה המרבי מעל הקרקע שאליו מגיע הכדור?

ג.

באיזה מרחק אופקי מהקצה התחתון של הצינור פוגע הכדור בקרקע?

ד.

מהי מהירות הכדור, גודל וכיוון, ברגע הפגיעה בקרקע?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

v=6 m/sv=6\,\text{m/s}

בצינור פועלים על הכדור כוח הקפיץ, כוח הכובד והכוח הנורמלי (שמאונך לתנועה ואינו מבצע עבודה). אין חיכוך, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת. מנקודת השחרור עד הפתח הכדור עובר 0.4 m0.4\,\text{m} לאורך הצינור, ולכן הוא עולה בגובה 0.4sin⁡30∘=0.2 m0.4\sin30^\circ=0.2\,\text{m}:

12kx2=12mv2+mg xsin⁡30∘\tfrac12kx^2=\tfrac12mv^2+mg\,x\sin30^\circ
12⋅125⋅0.42=12⋅0.5 v2+0.5⋅10⋅0.2  ⇒  10=0.25v2+1  ⇒  v=6 m/s\tfrac12\cdot125\cdot0.4^2=\tfrac12\cdot0.5\,v^2+0.5\cdot10\cdot0.2\;\Rightarrow\;10=0.25v^2+1\;\Rightarrow\;v=6\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להשמיט את אנרגיית הגובה שהכדור צובר בתוך הצינור (מתקבל v≈6.3 m/sv\approx6.3\,\text{m/s}).

סעיף ב

תשובה:

Hmax⁡=1.25 mH_{\max}=1.25\,\text{m}

הפתח העליון נמצא בגובה Lsin⁡30∘=0.8 mL\sin30^\circ=0.8\,\text{m}. ביציאה:

vx=6cos⁡30∘=33≈5.2 m/s,vy=6sin⁡30∘=3 m/sv_x=6\cos30^\circ=3\sqrt3\approx5.2\,\text{m/s},\qquad v_y=6\sin30^\circ=3\,\text{m/s}

בשיא vy=0v_y=0:

Hmax⁡=0.8+vy22g=0.8+920=1.25 mH_{\max}=0.8+\frac{v_y^2}{2g}=0.8+\frac{9}{20}=1.25\,\text{m}

(אפשר גם משימור אנרגיה, כשבשיא נשארת רק המהירות האופקית.)

סעיף ג

תשובה:

3.23≈5.54 m3.2\sqrt3\approx5.54\,\text{m}

זמן המעוף מהפתח עד הקרקע (ציר yy כלפי מעלה, ראשית בקרקע):

0=0.8+3t−5t2  ⇒  5t2−3t−0.8=0  ⇒  t=3+9+1610=0.8 s0=0.8+3t-5t^2\;\Rightarrow\;5t^2-3t-0.8=0\;\Rightarrow\;t=\frac{3+\sqrt{9+16}}{10}=0.8\,\text{s}

המרחק האופקי מהקצה התחתון: ההיטל האופקי של הצינור ועוד ההעתק האופקי במעוף:

x=Lcos⁡30∘+vxt=1.6⋅32+33⋅0.8=0.83+2.43=3.23≈5.54 mx=L\cos30^\circ+v_xt=1.6\cdot\tfrac{\sqrt3}{2}+3\sqrt3\cdot0.8=0.8\sqrt3+2.4\sqrt3=3.2\sqrt3\approx5.54\,\text{m}

טעות נפוצה: למדוד את המרחק מהפתח ולא מהקצה התחתון, ולקבל 4.16 m4.16\,\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

v=52≈7.21 m/sv=\sqrt{52}\approx7.21\,\text{m/s}, בזווית ≈43.9∘\approx43.9^\circ מתחת לאופק

ברגע הפגיעה:

vx=33 m/s,vy=3−10⋅0.8=−5 m/sv_x=3\sqrt3\,\text{m/s},\qquad v_y=3-10\cdot0.8=-5\,\text{m/s}
v=27+25=52≈7.21 m/s,tan⁡α=533  ⇒  α≈43.9∘v=\sqrt{27+25}=\sqrt{52}\approx7.21\,\text{m/s},\qquad \tan\alpha=\frac{5}{3\sqrt3}\;\Rightarrow\;\alpha\approx43.9^\circ

מתחת לאופק.

בדיקה בשימור אנרגיה מהפתח לקרקע: v2=62+2⋅10⋅0.8=52 m2/s2v^2=6^2+2\cdot10\cdot0.8=52\,\text{m}^2/\text{s}^2.

שאלה 12 · גרף אנרגיית גובה מול אנרגיה קינטית: איזו תנועה הוא מתאר?ביניים · בינונית

גוף קטן שמסתו 0.4 kg0.4\,\text{kg} נע בדרך כלשהי. הגרף שלפניכם מתאר את אנרגיית הגובה (האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית) EpE_p של הגוף כפונקציה של האנרגיה הקינטית שלו EkE_k, מתחילת התנועה (Ek=20 JE_k=20\,\text{J}) ועד סופה (Ek=0E_k=0). אנרגיית הגובה נמדדת ביחס לקרקע.

Ek (J)Ep (J)04812162024280481216202428
א.

לפניכם ארבעה תיאורי תנועה. קבעו לגבי כל אחד מהם אם הגרף יכול לתאר אותו, ונמקו.

(1) כדור נזרק אנכית כלפי מעלה ממרפסת, מרגע הזריקה ועד שהוא מגיע לשיא הגובה. התנגדות האוויר זניחה.

(2) ארגז נדחף במהירות קבועה במעלה רמפה.

(3) כדור נזרק באלכסון מעל מגרש, מרגע הזריקה ועד שהוא מגיע לשיא הגובה. התנגדות האוויר זניחה.

(4) עגלה עולה במסילה מעוקלת חלקה עד שהיא נעצרת רגע.

ב.

נניח שהגרף מתאר את תנועת הכדור בתיאור (1). חשבו את גובה המרפסת מעל הקרקע, את מהירות הזריקה, ואת הגובה המרבי של הכדור מעל הקרקע.

ג.

בזריקה נוספת, באותה מהירות ומאותה מרפסת, התנגדות האוויר אינה זניחה, והכדור מגיע לגובה מרבי של 5 m5\,\text{m} מעל הקרקע בלבד. חשבו את העבודה של כוח התנגדות האוויר מרגע הזריקה ועד השיא, וקבעו אם הגרף של זריקה זו מתחיל ונגמר באותן נקודות כמו הגרף הנתון.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

(1) מתאים; (2) לא מתאים; (3) לא מתאים; (4) מתאים.

הגרף הוא קו ישר שמקיים Ep+Ek=24 JE_p+E_k=24\,\text{J} בכל נקודה: האנרגיה המכנית נשמרת, וכל ירידה באנרגיה הקינטית הופכת לעלייה שווה באנרגיית הגובה. בסוף התנועה Ek=0E_k=0.

(1) מתאים: פועל רק כוח הכובד, האנרגיה המכנית נשמרת, ובשיא הגובה של זריקה אנכית המהירות אפס.

(2) לא מתאים: המהירות קבועה, ולכן EkE_k קבועה בזמן ש-EpE_p גדלה – הגרף היה קו אנכי, ולא קו ששיפועו −1-1. (האנרגיה המכנית גדלה – הדוחף מבצע עבודה.)

(3) לא מתאים: האנרגיה המכנית נשמרת, אבל בשיא הגובה של זריקה משופעת לכדור יש מהירות אופקית, ולכן Ek≠0E_k\ne0. הגרף היה נגמר לפני הגעה לציר EpE_p.

(4) מתאים: הכוח הנורמלי מאונך למסילה ואינו מבצע עבודה, אין חיכוך – האנרגיה המכנית נשמרת, ובנקודת העצירה Ek=0E_k=0.

טעות נפוצה: לבחור את (3) כי גם בה האנרגיה המכנית נשמרת. שימור אנרגיה לבדו אינו מספיק – צריך גם שהגרף יסתיים ב-Ek=0E_k=0.

סעיף ב

תשובה:

גובה המרפסת 1 m1\,\text{m}; מהירות הזריקה 10 m/s10\,\text{m/s}; גובה מרבי 6 m6\,\text{m}.

ברגע הזריקה Ep=4 JE_p=4\,\text{J} ו-Ek=20 JE_k=20\,\text{J}; בשיא Ep=24 JE_p=24\,\text{J}.

h0=Ep,0mg=40.4⋅10=1 mh_0=\frac{E_{p,0}}{mg}=\frac{4}{0.4\cdot10}=1\,\text{m}
v0=2Ek,0m=2⋅200.4=10 m/sv_0=\sqrt{\frac{2E_{k,0}}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot20}{0.4}}=10\,\text{m/s}
hmax⁡=240.4⋅10=6 mh_{\max}=\frac{24}{0.4\cdot10}=6\,\text{m}

(בדיקה: הכדור עולה v022g=5 m\frac{v_0^2}{2g}=5\,\text{m} מעל המרפסת.)

סעיף ג

תשובה:

W=−4 JW=-4\,\text{J}. הגרף מתחיל באותה נקודה (20 J, 4 J)(20\,\text{J},\,4\,\text{J}), אבל מסתיים בנקודה (0, 20 J)(0,\,20\,\text{J}) – מתחת לקו הנתון.

משפט עבודה–אנרגיה מכנית: עבודת הכוחות שאינם כוח הכובד שווה לשינוי באנרגיה המכנית.

בזריקה: E0=4+20=24 JE_0=4+20=24\,\text{J}. בשיא: Ek=0E_k=0 ו-Ep=0.4⋅10⋅5=20 JE_p=0.4\cdot10\cdot5=20\,\text{J}.

Wair=E1−E0=20−24=−4 JW_{\text{air}}=E_1-E_0=20-24=-4\,\text{J}

נקודת ההתחלה זהה (אותו גובה ואותה מהירות). בסוף Ep=20 JE_p=20\,\text{J} בלבד, ולכן הגרף מגיע לציר EpE_p בנקודה (0, 20 J)(0,\,20\,\text{J}). לאורך הדרך Ep+EkE_p+E_k קטן, כלומר הגרף נמצא מתחת לקו Ep+Ek=24 JE_p+E_k=24\,\text{J} (ושיפועו קטן מ-11 בערכו המוחלט – רק חלק מהאנרגיה הקינטית שאבדה הפך לאנרגיית גובה).

שאלה 13 · דסקית משוגרת בקפיץ אל במה מוגבהתביניים · בינונית

במשחק שולחן, מסלול חסר חיכוך מורכב מקטע תחתון אופקי, מעלה מעוקל וקטע עליון אופקי הגבוה ב־0.9 m0.9\,\text{m} מהקטע התחתון (ראו תרשים). בקצה הקטע התחתון, בנקודה PP, מחובר לקיר קפיץ משגר שקבוע הקפיץ שלו k1=400 N/mk_1=400\,\text{N/m}, ובקצה הקטע העליון, בנקודה QQ, מחובר לקיר קפיץ בולם שקבוע הקפיץ שלו k2=450 N/mk_2=450\,\text{N/m}. דסקית שמסתה 0.25 kg0.25\,\text{kg} מוצמדת לקפיץ המשגר, שמכווצים אותו ומשחררים ממנוחה. הדסקית מחליקה בלי להתנתק מהמסלול. מסות הקפיצים זניחות.

א.

בניסיון הראשון כיווצו את הקפיץ המשגר ב־0.1 m0.1\,\text{m}. חשבו את מהירות הדסקית בקטע התחתון, וקבעו אם היא מגיעה לקטע העליון. אם לא – לאיזה גובה מרבי היא מגיעה?

ב.

מה קורה לדסקית אחרי שהיא נעצרת על המעלה? מהו הכיווץ המרבי של הקפיץ המשגר כשהיא חוזרת אליו? נמקו.

ג.

מהו הכיווץ המזערי של הקפיץ המשגר שבו הדסקית תגיע לקטע העליון?

ד.

בניסיון השני כיווצו את הקפיץ המשגר ב־0.15 m0.15\,\text{m}. חשבו את הכיווץ המרבי של הקפיץ הבולם.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

4 m/s4\,\text{m/s}; אינה מגיעה – עולה עד גובה 0.8 m0.8\,\text{m}.

האנרגיה המכנית נשמרת (אין חיכוך, והנורמלי אינו מבצע עבודה).

E=12k1x2=12⋅400⋅0.12=2 JE=\tfrac12k_1x^2=\tfrac12\cdot400\cdot0.1^2=2\,\text{J}
12mv2=2  ⇒  v=2⋅20.25=4 ms\tfrac12mv^2=2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2\cdot2}{0.25}}=4\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

לעלייה לקטע העליון דרוש mgh=0.25⋅10⋅0.9=2.25 J>2 Jmgh=0.25\cdot10\cdot0.9=2.25\,\text{J}>2\,\text{J} – הדסקית אינה מגיעה. היא נעצרת לרגע על המעלה בגובה:

mghmax=2  ⇒  hmax=20.25⋅10=0.8 mmgh_{max}=2\;\Rightarrow\;h_{max}=\frac{2}{0.25\cdot10}=0.8\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

היא מחליקה בחזרה ומכווצת את הקפיץ המשגר שוב ב־0.1 m0.1\,\text{m}.

על המעלה פועל על הדסקית רכיב של כוח הכובד במורד המסלול, ולכן אחרי העצירה הרגעית היא מחליקה בחזרה. אין איבודי אנרגיה, ולכן כשהיא נעצרת שוב, כל 2 J2\,\text{J} חוזרים לאנרגיה אלסטית בקפיץ המשגר:

12k1x2=2  ⇒  x=0.1 m\tfrac12k_1x^2=2\;\Rightarrow\;x=0.1\,\text{m}

הדסקית תנוע הלוך ושוב בלי סוף בין הקפיץ המשגר לגובה 0.8 m0.8\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

כ־0.106 m0.106\,\text{m}

הדסקית מגיעה לקטע העליון אם האנרגיה האלסטית לפחות שווה לאנרגיית הגובה הדרושה:

12k1xmin2=mgh  ⇒  xmin=2⋅2.25400≈0.106 m\tfrac12k_1x_{min}^2=mgh\;\Rightarrow\;x_{min}=\sqrt{\frac{2\cdot2.25}{400}}\approx0.106\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

0.1 m0.1\,\text{m}

E=12⋅400⋅0.152=4.5 JE=\tfrac12\cdot400\cdot0.15^2=4.5\,\text{J}

בקטע העליון נשארת אנרגיה קינטית 4.5−2.25=2.25 J4.5-2.25=2.25\,\text{J}, וכולה הופכת לאנרגיה אלסטית בקפיץ הבולם בכיווץ המרבי:

12k2x22=2.25  ⇒  x2=2⋅2.25450=0.1 m\tfrac12k_2x_2^2=2.25\;\Rightarrow\;x_2=\sqrt{\frac{2\cdot2.25}{450}}=0.1\,\text{m}

טעות נפוצה: להניח שכיווץ פי 1.51.5 נותן פי 1.51.5 אנרגיה. האנרגיה האלסטית תלויה בריבוע הכיווץ – כאן היא גדלה פי 2.252.25.

שאלה 14 · שרשרת גולשת מעל קצה שולחןביניים · קשה

שרשרת אחידה שאורכה L=1.8 mL=1.8\,\text{m} ומסתה 0.9 kg0.9\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי חלק, בניצב לקצה השולחן. קטע שאורכו a=0.6 ma=0.6\,\text{m} תלוי אנכית מעבר לקצה (ראו תרשים). מחזיקים את השרשרת במנוחה ומשחררים אותה. קצה השולחן מעוגל וחלק, החיכוך זניח, והשולחן גבוה מספיק כך שהשרשרת אינה מגיעה לרצפה עד שהחוליה האחרונה עוזבת את השולחן. השרשרת אינה נמתחת, ולכן בכל רגע כל חלקיה נעים באותו גודל מהירות. נבחר את רמת הייחוס לאנרגיית הגובה בגובה פני השולחן.

א.

מה אנרגיית הגובה של השרשרת ברגע השחרור, ומה היא ברגע שבו החוליה האחרונה עוזבת את השולחן?

ב.

מה גודל מהירות השרשרת ברגע שהחוליה האחרונה עוזבת את השולחן?

ג.

הראו שכאשר אורך החלק התלוי הוא xx (כאשר a≤x≤La\le x\le L), גודל מהירות השרשרת הוא v=g(x2−a2)Lv=\sqrt{\frac{g\left(x^2-a^2\right)}{L}}, וחשבו את המהירות כשאורך החלק התלוי 1.2 m1.2\,\text{m}.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

בשחרור −0.9 J-0.9\,\text{J}; כשהחוליה האחרונה עוזבת −8.1 J-8.1\,\text{J}

החלק שעל השולחן נמצא ברמת הייחוס, ואנרגיית הגובה שלו אפס. לחלק התלוי מסה maL\frac maL, ומרכז המסה שלו באמצעו, בעומק a2\frac a2 מתחת לפני השולחן.

בשחרור: מסת החלק התלוי 0.9⋅0.61.8=0.3 kg0.9\cdot\frac{0.6}{1.8}=0.3\,\text{kg}, ומרכז המסה שלו בעומק 0.3 m0.3\,\text{m}:

Ep,1=−0.3⋅10⋅0.3=−0.9 JE_{p,1}=-0.3\cdot10\cdot0.3=-0.9\,\text{J}

כשהחוליה האחרונה עוזבת את השולחן כל השרשרת תלויה אנכית, וקצה העליון שלה בגובה השולחן. מרכז המסה בעומק L2=0.9 m\frac L2=0.9\,\text{m}:

Ep,2=−0.9⋅10⋅0.9=−8.1 JE_{p,2}=-0.9\cdot10\cdot0.9=-8.1\,\text{J}

טעות נפוצה: לחשב את הירידה כאילו כל השרשרת ירדה ב־LL, או רק את החלק שהיה תלוי מלכתחילה. צריך לעקוב אחרי מרכז המסה של כל השרשרת.

סעיף ב

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}

הכוחות הנורמליים של השולחן ושל הקצה המעוגל מאונכים לתנועה של כל חוליה ואינם עושים עבודה, ואין חיכוך. כוחות המתיחות בין החוליות פנימיים, והשרשרת אינה נמתחת, ולכן העבודה הכוללת שלהם אפס. לכן האנרגיה המכנית נשמרת:

0+Ep,1=12mv2+Ep,2  ⇒  12⋅0.9 v2=−0.9−(−8.1)=7.2 J0+E_{p,1}=\tfrac12mv^2+E_{p,2}\;\Rightarrow\;\tfrac12\cdot0.9\,v^2=-0.9-(-8.1)=7.2\,\text{J}
v2=16  ⇒  v=4 m/sv^2=16\;\Rightarrow\;v=4\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

v=6≈2.45 m/sv=\sqrt6\approx2.45\,\text{m/s}

כשאורך החלק התלוי xx, מסתו mLx\frac mLx ומרכז המסה שלו בעומק x2\frac x2:

Ep(x)=−mLx⋅g⋅x2=−mg x22LE_p(x)=-\frac mLx\cdot g\cdot\frac x2=-\frac{mg\,x^2}{2L}

שימור אנרגיה מהשחרור:

−mga22L=12mv2−mgx22L  ⇒  v2=g(x2−a2)L-\frac{mga^2}{2L}=\tfrac12mv^2-\frac{mgx^2}{2L}\;\Rightarrow\;v^2=\frac{g\left(x^2-a^2\right)}{L}

המסה מצטמצמת. בדיקה: ב־x=Lx=L מתקבל v2=10⋅(3.24−0.36)1.8=16v^2=\frac{10\cdot(3.24-0.36)}{1.8}=16, כמו בסעיף ב.

ב־x=1.2 mx=1.2\,\text{m}:

v2=10⋅(1.44−0.36)1.8=6  ⇒  v=6≈2.45 m/sv^2=\frac{10\cdot(1.44-0.36)}{1.8}=6\;\Rightarrow\;v=\sqrt6\approx2.45\,\text{m/s}

שימו לב: אחרי שירדו 0.6 m0.6\,\text{m} מתוך 1.2 m1.2\,\text{m} (חצי מהדרך) המהירות רק כ־61%61\% מהמהירות הסופית. התאוצה אינה קבועה: היא גדלה ככל שחלק גדול יותר מהשרשרת תלוי ומושך.

שאלה 15 · גוף בלולאה על שולחן ונפילה מקצהובאורך בגרות · בדרך לבגרות

מסילה חלקה מונחת על שולחן אופקי. המסילה כוללת קטע משופע, לולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=0.2 mr=0.2\,\text{m} וקטע אופקי שמסתיים בנקודה EE בקצה השולחן. הנקודה BB היא הנקודה הנמוכה של הלולאה, ו־DD הנקודה הגבוהה שלה. גובה השולחן מעל הרצפה 0.45 m0.45\,\text{m} (ראו תרשים).

גוף קטן שמסתו m=0.1 kgm=0.1\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מהנקודה AA, שגובהה 0.8 m0.8\,\text{m} מעל השולחן. הגוף עובר בלולאה, נע לאורך הקטע האופקי ועוזב את המסילה בנקודה EE.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

א.

היעזרו בשימור האנרגייה המכנית וחשבו את גודל מהירות הגוף בנקודה BB.

ב.

חשבו את גודל מהירות הגוף בנקודה DD.

ג.

סרטטו את הכוחות הפועלים על הגוף בנקודה DD, וחשבו את גודל הכוח שהמסילה מפעילה על הגוף בנקודה זו.

ד.

הקטע האופקי של המסילה נמצא בגובה השולחן, והגוף עוזב אותו בנקודה EE במהירות אופקית.

חשבו את המרחק האופקי בין קצה השולחן לבין הנקודה שבה הגוף פוגע ברצפה.

ה.

משחררים את הגוף ממנוחה מנקודה אחרת על הקטע המשופע, שגובהה 0.45 m0.45\,\text{m} מעל השולחן.

קבעו אם במקרה זה הגוף יעבור את הלולאה בלי להתנתק מן המסילה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

vB=4 m/sv_B=4\,\text{m/s}

אין חיכוך ואין התנגדות אוויר, והכוח הנורמלי ניצב לתנועה – האנרגייה המכנית נשמרת. מפלס האפס – משטח השולחן:

mghA=12mvB2  ⇒  vB=2ghA=2⋅10⋅0.8=16=4 m/smgh_A=\tfrac12mv_B^2\;\Rightarrow\;v_B=\sqrt{2gh_A}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=\sqrt{16}=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

vD=8≈2.83 m/sv_D=\sqrt8\approx 2.83\,\text{m/s}

גובה DD מעל השולחן הוא 2r=0.4 m2r=0.4\,\text{m}. שימור אנרגייה בין AA ל־DD:

mghA=mg⋅2r+12mvD2  ⇒  vD2=2g(hA−2r)mgh_A=mg\cdot 2r+\tfrac12mv_D^2\;\Rightarrow\;v_D^2=2g(h_A-2r)
vD2=2⋅10⋅(0.8−0.4)=8  ⇒  vD≈2.83 m/sv_D^2=2\cdot 10\cdot(0.8-0.4)=8\;\Rightarrow\;v_D\approx 2.83\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

mgmg ו־NN, שניהם אנכית מטה; N=3 NN=3\,\text{N}

בנקודה DD פועלים: כוח הכובד mg=1 Nmg=1\,\text{N} (כדור הארץ, אנכית מטה) והכוח הנורמלי NN (המסילה, אל מרכז הלולאה – גם הוא אנכית מטה).

שני הכוחות מכוונים אל המרכז, וסכומם הוא הכוח הצנטריפטלי. מדף הנוסחאות: aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}, ו־ΣF=ma\Sigma F=ma:

N+mg=mvD2r  ⇒  N=mvD2r−mgN+mg=\frac{mv_D^2}{r}\;\Rightarrow\;N=\frac{mv_D^2}{r}-mg
N=0.1⋅80.2−0.1⋅10=4−1=3 NN=\frac{0.1\cdot 8}{0.2}-0.1\cdot 10=4-1=3\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N−mg=mv2rN-mg=\frac{mv^2}{r} כמו בתחתית הלולאה – בראש הלולאה הנורמלי מכוון כלפי מטה.

סעיף ד

תשובה:

1.2 m1.2\,\text{m}

מהירות ב־EE: EE באותו גובה כמו BB, ולכן משימור אנרגייה vE=vB=4 m/sv_E=v_B=4\,\text{m/s}, אופקית.

זמן הנפילה: בציר האנכי מהירות התחלתית אפס ותאוצה gg:

h=12gt2  ⇒  t=2hg=2⋅0.4510=0.09=0.3 sh=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot 0.45}{10}}=\sqrt{0.09}=0.3\,\text{s}

המרחק האופקי: בציר האופקי התנועה קצובה:

x=vEt=4⋅0.3=1.2 mx=v_Et=4\cdot 0.3=1.2\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

לא. הגובה המינימלי הוא 2.5r=0.5 m>0.45 m2.5r=0.5\,\text{m}>0.45\,\text{m}, ולכן הגוף יתנתק לפני DD.

קביעה: הגוף לא יעבור את הלולאה – הוא יתנתק מהמסילה לפני שיגיע ל־DD.

נימוק: כדי שהגוף יישאר צמוד למסילה בנקודה DD צריך N≥0N\ge 0. מהמשוואה של סעיף ג:

N=mvD2r−mg≥0  ⇒  vD2≥gr=10⋅0.2=2 m2/s2N=\frac{mv_D^2}{r}-mg\ge 0\;\Rightarrow\;v_D^2\ge gr=10\cdot 0.2=2\,\text{m}^2/\text{s}^2

משחרור מגובה 0.45 m0.45\,\text{m}, בשימור אנרגייה:

vD2=2g(0.45−2r)=2⋅10⋅(0.45−0.4)=1 m2/s2<2v_D^2=2g(0.45-2r)=2\cdot 10\cdot(0.45-0.4)=1\,\text{m}^2/\text{s}^2<2

המהירות ב־DD הייתה קטנה מהנדרש, ולכן הגוף אינו יכול לעבור בראש הלולאה בצמוד למסילה: הוא יתנתק לפני DD.

(באופן כללי: הגובה המינימלי הוא hmin⁡=2r+12r=2.5r=0.5 mh_{\min}=2r+\tfrac12r=2.5r=0.5\,\text{m}, וגובה השחרור 0.45 m0.45\,\text{m} קטן ממנו.)

טעות נפוצה: לבדוק רק אם יש לגוף מספיק אנרגייה להגיע לגובה 2r=0.4 m2r=0.4\,\text{m} (0.45>0.40.45>0.4) – בראש הלולאה דרושה מהירות מינימלית, לא רק גובה.

שאלה 16 · מכונית צעצוע במסילה עם לולאהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית צעצוע שמסתה m=0.1 kgm=0.1\,\text{kg} משוחררת ממנוחה מגובה h=0.9 mh=0.9\,\text{m} על מסילה חלקה. המסילה יורדת לנקודה AA על הקרקע וממשיכה בלולאה מעגלית אנכית שרדיוסה R=0.25 mR=0.25\,\text{m}. CC היא הנקודה העליונה של הלולאה (ראו תרשים).

החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה, והמכונית נחשבת לגוף נקודתי.

א.

חשבו את גודל מהירות המכונית בנקודה AA.

ב.

חשבו את גודל מהירות המכונית בנקודה CC.

ג.

סרטטו את הכוחות הפועלים על המכונית בנקודה CC, וחשבו את גודל הכוח שהמסילה מפעילה עליה בנקודה זו.

ד.

הגובה המינימלי שממנו יש לשחרר את המכונית כדי שתעבור בנקודה CC בלי לאבד מגע עם המסילה הוא הגובה שבו NC=0N_C=0.

הראו שגובה זה הוא hmin⁡=2.5Rh_{\min}=2.5R, וחשבו אותו.

ה.

משחררים את המכונית ממנוחה מגובה 0.6 m0.6\,\text{m}. דני טוען: "הגובה 0.6 m0.6\,\text{m} גדול מגובה הנקודה CC (0.5 m0.5\,\text{m}), ולכן האנרגייה מספיקה והמכונית תעבור ב־CC."

האם דני צודק? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

vA=18≈4.24 m/sv_A=\sqrt{18}\approx 4.24\,\text{m/s}

המסילה חלקה והנורמל ניצב לתנועה, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. רמת ייחוס – הקרקע:

mgh=12mvA2  ⇒  vA=2gh=2⋅10⋅0.9=18≈4.24 m/smgh=\tfrac12mv_A^2\;\Rightarrow\;v_A=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.9}=\sqrt{18}\approx 4.24\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

vC=8≈2.83 m/sv_C=\sqrt{8}\approx 2.83\,\text{m/s}

גובה CC מעל הקרקע הוא 2R=0.5 m2R=0.5\,\text{m}. שימור אנרגייה בין נקודת השחרור ל־CC:

mgh=mg⋅2R+12mvC2  ⇒  vC2=2g(h−2R)=2⋅10⋅(0.9−0.5)=8mgh=mg\cdot 2R+\tfrac12mv_C^2\;\Rightarrow\;v_C^2=2g(h-2R)=2\cdot 10\cdot(0.9-0.5)=8
vC≈2.83 m/sv_C\approx 2.83\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

mgmg ו־NCN_C, שניהם כלפי מטה; NC=2.2 NN_C=2.2\,\text{N}

בנקודה CC המכונית נעה בצד הפנימי של הלולאה. פועלים עליה:

1. כוח הכובד mg=1 Nmg=1\,\text{N} – כדור הארץ, כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NCN_C – המסילה, כלפי מטה (אל מרכז הלולאה).

החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי (אל המרכז):

NC+mg=mvC2R  ⇒  NC=0.1⋅80.25−1=3.2−1=2.2 NN_C+mg=\frac{mv_C^2}{R}\;\Rightarrow\;N_C=\frac{0.1\cdot 8}{0.25}-1=3.2-1=2.2\,\text{N}

טעות נפוצה: לסמן את הנורמל כלפי מעלה – בראש הלולאה המסילה נמצאת מעל המכונית.

סעיף ד

תשובה:

hmin⁡=2.5R=0.625 mh_{\min}=2.5R=0.625\,\text{m}

כאשר NC=0N_C=0, הכובד לבדו מספק את הכוח הרדיאלי:

mg=mvC2R  ⇒  vC2=gRmg=\frac{mv_C^2}{R}\;\Rightarrow\;v_C^2=gR

שימור אנרגייה בין נקודת השחרור ל־CC:

mghmin⁡=mg⋅2R+12m gR  ⇒  hmin⁡=2R+12R=2.5Rmgh_{\min}=mg\cdot 2R+\tfrac12m\,gR\;\Rightarrow\;h_{\min}=2R+\tfrac12R=2.5R
hmin⁡=2.5⋅0.25=0.625 mh_{\min}=2.5\cdot 0.25=0.625\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

לא. 0.6 m<hmin⁡=0.625 m0.6\,\text{m}<h_{\min}=0.625\,\text{m} – המכונית מאבדת מגע עם המסילה לפני CC.

תשובה: דני אינו צודק.

נימוק: כדי לעבור ב־CC לא מספיק שלמכונית תהיה אנרגייה להגיע לגובה 2R2R. בנקודה CC עליה לנוע במעגל, כלומר הכוח הרדיאלי NC+mgN_C+mg צריך להיות שווה ל־mvC2R\frac{mv_C^2}{R}. מאחר ש־NC≥0N_C\ge 0, נדרש vC2≥gRv_C^2\ge gR – מהירות שאינה אפס בראש הלולאה.

מסעיף ד, לשם כך דרוש גובה שחרור של לפחות 2.5R=0.625 m2.5R=0.625\,\text{m}. הגובה 0.6 m0.6\,\text{m} קטן ממנו, ולכן המכונית מאבדת מגע עם המסילה עוד לפני CC ונופלת (בתנועה של זריקה) פנימה.

(אילו הגיעה ל־CC, מהירותה הייתה vC2=2g(0.6−0.5)=2 m2/s2v_C^2=2g(0.6-0.5)=2\,\text{m}^2/\text{s}^2, ואז NC=0.1⋅20.25−1=−0.2 N<0N_C=\frac{0.1\cdot 2}{0.25}-1=-0.2\,\text{N}<0 – בלתי אפשרי.)

טעות נפוצה: לבדוק רק שימור אנרגייה ולשכוח את דרישת הכוח הרדיאלי בראש הלולאה.

שאלה 17 · מכונית צעצוע על מסלול עם שקע וגבעהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית צעצוע שמסתה m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} משוחררת ממנוחה בנקודה PP שבראש מסלול, בגובה 0.8 m0.8\,\text{m} מעל הרצפה (ראו תרשים).

המסלול יורד לשקע שהנקודה הנמוכה ביותר בו, QQ, נמצאת בגובה הרצפה. סביב QQ המסלול הוא קשת מעגלית שרדיוסה 0.4 m0.4\,\text{m}.

אחר כך המסלול עולה לגבעה שראשה, KK, נמצא בגובה 0.6 m0.6\,\text{m} מעל הרצפה. סביב KK המסלול הוא קשת מעגלית שרדיוסה 0.5 m0.5\,\text{m}. המכונית נוסעת על המסלול מלמעלה.

החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה, והמכונית נחשבת לגוף נקודתי.

א.

היעזרו בשימור האנרגייה המכנית וחשבו את גודל מהירות המכונית בנקודה QQ.

ב.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על המכונית בנקודה QQ, וחשבו את גודל הכוח הנורמלי.

ג.

חשבו את גודל מהירות המכונית בנקודה KK.

ד.

חשבו את גודל הכוח הנורמלי שהמסלול מפעיל על המכונית בנקודה KK, והסבירו מדוע הוא קטן ממשקל המכונית.

ה.

משחררים את המכונית ממנוחה מגובה גדול יותר. חשבו מהו גובה השחרור המרבי שעבורו המכונית עדיין אינה מתנתקת מן המסלול בנקודה KK.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

vQ=4 m/sv_Q=4\,\text{m/s}

אין חיכוך, והכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה – האנרגייה המכנית נשמרת. נבחר UG=0U_G=0 בגובה הרצפה:

mghP=12mvQ2  ⇒  vQ=2ghP=2⋅10⋅0.8=4 m/smgh_P=\tfrac12mv_Q^2\;\Rightarrow\;v_Q=\sqrt{2gh_P}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

mgmg (מטה), NN (מעלה); N=10 NN=10\,\text{N} (פי 5 מהמשקל).

על המכונית ב־QQ פועלים:

1. כוח הכובד mg=2 Nmg=2\,\text{N} – אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המסלול, אנכית מעלה.

ב־QQ המכונית נעה על קשת מעגלית שמרכזה מעליה, והתאוצה רדיאלית בלבד (המשיק אופקי): aR=vQ2ra_R=\frac{v_Q^2}{r} כלפי מעלה. לפי החוק השני של ניוטון:

N−mg=mvQ2r  ⇒  N=0.2⋅10+0.2⋅420.4=2+8=10 NN-mg=m\frac{v_Q^2}{r}\;\Rightarrow\;N=0.2\cdot 10+0.2\cdot\frac{4^2}{0.4}=2+8=10\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N=mgN=mg – המכונית בתנועה מעגלית, ולכן השקול אינו אפס.

סעיף ג

תשובה:

vK=2 m/sv_K=2\,\text{m/s}

שימור אנרגייה מ־PP ל־KK:

mghP=12mvK2+mghK  ⇒  vK=2g(hP−hK)=2⋅10⋅0.2=2 m/smgh_P=\tfrac12mv_K^2+mgh_K\;\Rightarrow\;v_K=\sqrt{2g(h_P-h_K)}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.2}=2\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

N=0.4 NN=0.4\,\text{N} (קטן מ־mg=2 Nmg=2\,\text{N})

ב־KK (ראש הגבעה) מרכז הקשת נמצא מתחת למכונית, ולכן התאוצה הרדיאלית vK2r\frac{v_K^2}{r} מכוונת כלפי מטה. לפי החוק השני של ניוטון (חיובי כלפי מטה):

mg−N=mvK2r  ⇒  N=mg−mvK2r=2−0.2⋅220.5=2−1.6=0.4 Nmg-N=m\frac{v_K^2}{r}\;\Rightarrow\;N=mg-m\frac{v_K^2}{r}=2-0.2\cdot\frac{2^2}{0.5}=2-1.6=0.4\,\text{N}

השקול חייב להיות מכוון אל מרכז הקשת (מטה), ולכן הכוח הנורמלי (מעלה) קטן מכוח הכובד (מטה).

סעיף ה

תשובה:

0.85 m0.85\,\text{m}

ככל שגובה השחרור גדל, המהירות ב־KK גדלה והכוח הנורמלי שם קטן. המכונית מתנתקת כש־NN היה צריך להיות שלילי – המסלול אינו יכול למשוך את המכונית כלפי מטה. במקרה הגבולי N=0N=0, וכוח הכובד לבדו מספק את הכוח הרדיאלי:

mg=mvK2r  ⇒  vK2=gr=10⋅0.5=5 m2/s2mg=m\frac{v_K^2}{r}\;\Rightarrow\;v_K^2=gr=10\cdot 0.5=5\,\text{m}^2/\text{s}^2

שימור אנרגייה מגובה השחרור hh ל־KK:

mgh=12mvK2+mghK  ⇒  h=hK+vK22g=0.6+520=0.85 mmgh=\tfrac12mv_K^2+mgh_K\;\Rightarrow\;h=h_K+\frac{v_K^2}{2g}=0.6+\frac{5}{20}=0.85\,\text{m}

מגובה גדול מ־0.85 m0.85\,\text{m} המכונית תתנתק מן המסלול בראש הגבעה. (המסה אינה משפיעה על התוצאה.)

שאלה 18 · גוש פלסטלינה הנדבק לעגלה העולה על רמפהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוש פלסטלינה שמסתו m1=0.5 kgm_1=0.5\,\text{kg} נע אופקית במהירות v0=6 m/sv_0=6\,\text{m/s} ופוגע בעגלה שמסתה m2=1.0 kgm_2=1.0\,\text{kg}, העומדת במנוחה על מסילה אופקית. הגוש נדבק לעגלה, והשניים נעים יחד.

בהמשך המסלול המסילה עולה ברמפה חלקה (ראו תרשים). החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה.

א.

היעזרו בשימור התנע וחשבו את מהירות העגלה (עם הגוש) מיד אחרי ההתנגשות.

ב.

חשבו את האנרגייה הקינטית של המערכת לפני ההתנגשות ואחריה. כמה אנרגייה מכנית הפכה לחום ולעיוות?

ג.

חשבו לאיזה גובה מרבי (מעל המסילה האופקית) עולה העגלה על הרמפה.

ד.

קבעו אם התנע של המערכת (גוש + עגלה) נשמר בזמן העלייה על הרמפה. נמקו.

ה.

חוזרים על הניסוי עם עגלה כבדה יותר, שמסתה 2.5 kg2.5\,\text{kg} (גוש הפלסטלינה ומהירותו לא השתנו).

חשבו לאיזה גובה מרבי תעלה הפעם העגלה, ופי כמה הוא קטן מן הגובה שבסעיף ג.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

v=2 m/sv=2\,\text{m/s}

בזמן ההתנגשות אין כוח חיצוני אופקי על המערכת גוש + עגלה, ולכן התנע האופקי שלה נשמר. אחרי ההתנגשות הגופים נעים יחד:

m1v0+m2⋅0=(m1+m2)v  ⇒  v=m1v0m1+m2=0.5⋅61.5=2 m/sm_1v_0+m_2\cdot 0=(m_1+m_2)v\;\Rightarrow\;v=\frac{m_1v_0}{m_1+m_2}=\frac{0.5\cdot 6}{1.5}=2\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

לפני: 9 J9\,\text{J}; אחרי: 3 J3\,\text{J}; הפכו לחום ולעיוות: 6 J6\,\text{J}.

Ek,לפני=12m1v02=12⋅0.5⋅62=9 JE_{k,\text{לפני}}=\tfrac12m_1v_0^2=\tfrac12\cdot 0.5\cdot 6^2=9\,\text{J}
Ek,אחרי=12(m1+m2)v2=12⋅1.5⋅22=3 JE_{k,\text{אחרי}}=\tfrac12(m_1+m_2)v^2=\tfrac12\cdot 1.5\cdot 2^2=3\,\text{J}
ΔE=3−9=−6 J\Delta E=3-9=-6\,\text{J}

6 J6\,\text{J} הפכו לחום ולעיוות הפלסטלינה – בהתנגשות פלסטית האנרגייה המכנית אינה נשמרת.

סעיף ג

תשובה:

h=0.2 mh=0.2\,\text{m}

בעלייה על הרמפה החלקה הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. בגובה המרבי המהירות אפס:

12(m1+m2)v2=(m1+m2)gh  ⇒  h=v22g=2220=0.2 m\tfrac12(m_1+m_2)v^2=(m_1+m_2)gh\;\Rightarrow\;h=\frac{v^2}{2g}=\frac{2^2}{20}=0.2\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב את מהירות הגוש לפני ההתנגשות (6 m/s6\,\text{m/s}) – מתקבל 1.8 m1.8\,\text{m}, כאילו לא אבדה אנרגייה בהתנגשות.

סעיף ד

תשובה:

לא – המהירות קטנה עד אפס, כי שקול הכוחות החיצוניים (כובד ונורמל) אינו אפס.

קביעה: התנע אינו נשמר.

נימוק: בזמן העלייה מהירות העגלה קטנה מ־2 m/s2\,\text{m/s} לאפס, כלומר התנע משתנה. לפי נוסחת מתקף–תנע, התנע משתנה כי פועל על המערכת שקול כוחות חיצוניים שונה מאפס: על הרמפה המשופעת הכוח הנורמלי אינו מאזן את כוח הכובד, ולשקולם יש רכיב לאורך הרמפה, כלפי מטה, שמאט את העגלה.

(לעומת זאת, האנרגייה המכנית בשלב זה נשמרת – סעיף ג.)

סעיף ה

תשובה:

h′=0.05 mh'=0.05\,\text{m} – קטן פי 44.

שימור תנע:

v′=m1v0m1+m2′=0.5⋅60.5+2.5=1 m/sv'=\frac{m_1v_0}{m_1+m_2'}=\frac{0.5\cdot 6}{0.5+2.5}=1\,\text{m/s}

שימור אנרגייה בעלייה:

h′=v′22g=1220=0.05 mh'=\frac{v'^2}{2g}=\frac{1^2}{20}=0.05\,\text{m}

היחס: hh′=0.20.05=4\frac{h}{h'}=\frac{0.2}{0.05}=4. המהירות המשותפת קטנה פי 2, והגובה תלוי בריבוע המהירות – ולכן קטן פי 4.

שאלה 19 · חרוז על תיל בצורת קשת: מהירות בגובה נתון וגובה מרביבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיל דק וחלק מכופף לצורת חצי מעגל שרדיוסו R=1.6 mR=1.6\,\text{m}, ומוצב במישור אנכי כך ששני קצותיו נוגעים ברצפה, כמו קשת. על התיל מושחל חרוז קטן שמסתו m=50 gm=50\,\text{g}, והוא יכול להחליק לאורך התיל בלי חיכוך (ואינו יכול לעזוב אותו).

ברגע מסוים החרוז נמצא בנקודה שבה הרדיוס אליו מהמרכז OO יוצר זווית של 30∘30^\circ עם הרצפה, ומהירותו v0=3 m/sv_0=3\,\text{m/s}, בכיוון המשיק לתיל כלפי מעלה (ראו תרשים). התנגדות האוויר זניחה.

א.

חשבו את גודל מהירות החרוז ברגע שהוא נמצא בגובה 1.05 m1.05\,\text{m} מעל הרצפה.

ב.

האם החרוז יעבור את הנקודה העליונה של התיל ויגיע לצד השני של הקשת? נמקו בעזרת חישוב, ומצאו את הגובה המרבי שאליו יגיע החרוז.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

v=2 m/sv=2\,\text{m/s}

על החרוז פועלים כוח הכובד והכוח הנורמלי שהתיל מפעיל. הכוח הנורמלי מאונך לתיל בכל נקודה, כלומר מאונך לכיוון התנועה, ולכן אינו מבצע עבודה. חיכוך אין, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת.

גובה החרוז ברגע ההתחלתי (רמת ייחוס – הרצפה):

h0=Rsin⁡30∘=1.6⋅0.5=0.8 mh_0=R\sin30^\circ=1.6\cdot0.5=0.8\,\text{m}

שימור אנרגייה בין הנקודה ההתחלתית לבין הנקודה שבגובה h=1.05 mh=1.05\,\text{m}:

12mv02+mgh0=12mv2+mgh  ⇒  v2=v02−2g(h−h0)\tfrac12mv_0^2+mgh_0=\tfrac12mv^2+mgh\;\Rightarrow\;v^2=v_0^2-2g(h-h_0)
v2=32−2⋅10⋅(1.05−0.8)=9−5=4 m2/s2  ⇒  v=2 m/sv^2=3^2-2\cdot10\cdot(1.05-0.8)=9-5=4\,\text{m}^2/\text{s}^2\;\Rightarrow\;v=2\,\text{m/s}

המסה מצטמצמת, ולכן התוצאה אינה תלויה בה.

סעיף ב

תשובה:

לא. החרוז עולה עד גובה 1.25 m1.25\,\text{m} בלבד (נמוך מ־R=1.6 mR=1.6\,\text{m}), נעצר רגעית וחוזר.

החרוז מושחל על התיל ואינו יכול להתנתק ממנו, ולכן הוא יכול להגיע לכל גובה שהאנרגייה שלו מאפשרת. בגובה המרבי מהירותו (הרגעית) אפס. משימור אנרגייה:

12mv02+mgh0=mghmax  ⇒  hmax=h0+v022g=0.8+920=1.25 m\tfrac12mv_0^2+mgh_0=mgh_{max}\;\Rightarrow\;h_{max}=h_0+\frac{v_0^2}{2g}=0.8+\frac{9}{20}=1.25\,\text{m}

הנקודה העליונה של התיל נמצאת בגובה R=1.6 mR=1.6\,\text{m}, ו־1.25 m<1.6 m1.25\,\text{m}<1.6\,\text{m}. לכן החרוז לא יגיע לנקודה העליונה: הוא נעצר רגעית בנקודה שבה sin⁡φ=1.251.6≈0.78\sin\varphi=\frac{1.25}{1.6}\approx0.78, כלומר כשהרדיוס אליו יוצר זווית של כ־51∘51^\circ עם הרצפה, ואז מחליק בחזרה.

כדי להגיע לנקודה העליונה היה צריך v02≥2g(R−h0)=2⋅10⋅0.8=16 m2/s2v_0^2\ge2g(R-h_0)=2\cdot10\cdot0.8=16\,\text{m}^2/\text{s}^2, כלומר v0≥4 m/sv_0\ge4\,\text{m/s}.

טעות נפוצה: לדרוש בנקודה העליונה v2≥gRv^2\ge gR כמו בלולאה. חרוז על תיל אינו יכול להתנתק, ולכן מספיק שיגיע לנקודה העליונה במהירות שאינה אפס.

שאלה 20 · גוף בין שני קפיצים: כוח שקול, אנרגייה אלסטית ומהירות במעבר בשיווי משקלבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי חלק, בין שני קפיצים אופקיים קלים. קצה אחד של כל קפיץ מחובר לגוף, וקצהו השני – לקיר. כשהגוף במצב שיווי המשקל, שני הקפיצים רפויים (ראו תרשים).

קבוע הקפיץ השמאלי k1=120 N/mk_1=120\,\text{N/m}, וקבוע הקפיץ הימני k2=80 N/mk_2=80\,\text{N/m}.

מזיזים את הגוף 5 cm5\,\text{cm} שמאלה ממצב שיווי המשקל, מחזיקים אותו במנוחה ומשחררים.

א.

חשבו את הכוח השקול (גודל וכיוון) שהקפיצים מפעילים על הגוף ברגע השחרור.

ב.

חשבו את האנרגייה הפוטנציאלית האלסטית הכוללת של שני הקפיצים ברגע השחרור.

ג.

חשבו את גודל מהירות הגוף ברגע שהוא עובר במצב שיווי המשקל (כששני הקפיצים רפויים).

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

F=10 NF=10\,\text{N}, ימינה

כשהגוף זז Δℓ=0.05 m\Delta\ell=0.05\,\text{m} שמאלה, הקפיץ השמאלי מתכווץ ב־0.05 m0.05\,\text{m} והקפיץ הימני מתארך ב־0.05 m0.05\,\text{m}.

•הקפיץ השמאלי המכווץ דוחף את הגוף ממנו והלאה – ימינה: F1=k1Δℓ=120⋅0.05=6 NF_1=k_1\Delta\ell=120\cdot0.05=6\,\text{N}.

•הקפיץ הימני המתוח מושך את הגוף אליו – גם כן ימינה: F2=k2Δℓ=80⋅0.05=4 NF_2=k_2\Delta\ell=80\cdot0.05=4\,\text{N}.

שני הכוחות באותו כיוון, ולכן:

F=F1+F2=6+4=10 NF=F_1+F_2=6+4=10\,\text{N}

ימינה, כלומר לכיוון מצב שיווי המשקל. (בכיוון האנכי כוח הכובד והכוח הנורמלי מקזזים זה את זה.)

טעות נפוצה: לחסר את הכוחות זה מזה, כאילו הקפיצים "מושכים לצדדים מנוגדים". אחד דוחף ואחד מושך, ושניהם לאותו כיוון.

סעיף ב

תשובה:

Usp=0.25 JU_{sp}=0.25\,\text{J}

האנרגייה האלסטית של כל קפיץ, מדף הנוסחאות Usp=12k(Δℓ)2U_{sp}=\tfrac12k(\Delta\ell)^2:

U1=12⋅120⋅0.052=0.15 JU2=12⋅80⋅0.052=0.10 JU_1=\tfrac12\cdot120\cdot0.05^2=0.15\,\text{J}\qquad U_2=\tfrac12\cdot80\cdot0.05^2=0.10\,\text{J}
Usp=U1+U2=0.25 JU_{sp}=U_1+U_2=0.25\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

v=1 m/sv=1\,\text{m/s}

השולחן חלק, והכוחות שמבצעים עבודה הם כוחות הקפיצים בלבד (כוחות משמרים). לכן האנרגייה המכנית נשמרת. ברגע השחרור הגוף במנוחה, ובמצב שיווי המשקל הקפיצים רפויים, כך שכל האנרגייה האלסטית הפכה לאנרגייה קינטית:

Usp=12mv2  ⇒  v=2Uspm=2⋅0.250.5=1 m/sU_{sp}=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2U_{sp}}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot0.25}{0.5}}=1\,\text{m/s}

עוד 25 שאלות על שימור אנרגיה מכנית

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. דאון בין שני קפיצים רפויים: כוח שקול, אנרגיה אלסטית ומהירות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    דאון שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} נמצא על מסילת אוויר אופקית, והחיכוך זניח. הדאון מחובר לשני קפיצים אופקיים שמסתם זניחה, אחד מכל צד, שקצותיהם…

  2. כדור הנופל ליד שרפרף: אנרגייה פוטנציאלית יחסית לשתי רמות ייחוס (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    כדור קטן שמסתו m=2.5 kgm=2.5\,\text{kg} מוחזק בגובה 1.8 m1.8\,\text{m} מעל הרצפה, ומשחררים אותו ללא מהירות התחלתית. ליד מקום הנפילה עומד שרפרף…

  3. גולש סנובורד במדרון עם שקע וגבעה: אנרגייה פוטנציאלית וקינטית בנקודות המסלול (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גולש סנובורד שמסתו (כולל הציוד) m=60 kgm=60\,\text{kg} מתחיל לגלוש ממנוחה מהנקודה AA שבמורד הר מושלג, בגובה 45 m45\,\text{m} מעל עמק שבתחתית ההר.…

  4. שקית חול הנופלת על מגש דביק שעל קפיץ (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    קפיץ אנכי בעל קבוע k=200 N/mk=200\,\text{N/m} ואורך רפוי L=0.25 mL=0.25\,\text{m} מחובר בקצהו התחתון לרצפה. על קצהו העליון מחובר מגש דביק שמסתו זניחה.…

  5. כדור הנדחף לתוך מגלשה של רבע מעגל ומתעופף ממנה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    כדור קטן שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} נכנס לקצה העליון של מגלשה חלקה שצורתה רבע מעגל, בגובה 3.25 m3.25\,\text{m} מעל הרצפה. ברגע הכניסה מהירותו…

  6. מסילה חלקה ושיגור אופקי: מרחק הנחיתה כתלות בגבהים (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    דסקית קטנה שמסתה mm משוחררת ממנוחה מראש מסילה חלקה, בגובה HH מעל הרצפה. הדסקית גולשת לאורך המסילה, ובקצה התחתון שלה, בגובה hh מעל הרצפה,…

  7. מגרפי אנרגייה–זמן אל מסלול: מהירות, גבהים ומרחק נחיתה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גוף שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} נדחף ונע במהירות אופקית התחלתית v0v_0 לאורך מסלול חלק. המסלול אופקי בגובה H1H_1 מעל משטח הייחוס, יורד לשקע…

  8. רוכב פעלולים: לולאה אנכית וזינוק מרמפה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    רוכב פעלולים על אופנוע נע לאורך מסילה ABCDEABCDE כשהמנוע כבוי. המסילה כוללת לולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=3 mr=3\,\text{m} ומרכזה OO. הנקודה…

  9. כדור על חוט במעגל אנכי: חיישן מתיחות בנקודה העליונה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור קטן שמסתו mm קשור לקצה של חוט קל שאורכו LL. הקצה השני של החוט קשור לציר קבוע OO. בין הכדור לחוט מחובר חיישן כוח זעיר (שמסתו זניחה)…

  10. כדור קפיצי ממרפסת: שימור אנרגייה, מתקף והתנגשות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ילד עומד במרפסת שגובהה 3.23.2 מטרים מעל רצפת החצר, וזורק כדור קפיצי שמסתו 5050 גרם בכיוון אנכי כלפי מעלה. הכדור הגיע לגובה מרבי של 5.05.0…

  11. התנגשות אלסטית של דאונים על מסילת אוויר (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מוצגת מסילת אוויר ABCDABCD, שעליה הדאונים נעים כמעט ללא חיכוך. הקטע ABAB אופקי, הקטע BCBC יורד, והקטע CDCD אופקי ונמוך מ־ABAB.…

  12. עגלה על מסילה וקפיץ בולם ארוך: עבודה של כוח משתנה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדי לחקור עבודה של כוח משתנה, תלמידה בנתה מסילה ADAD ועגלה שמסתה m=0.4 kgm=0.4\,\text{kg} (ראו תרשים). הקטע BDBD של המסילה אופקי, אורכו…

  13. קרונית נעצרת בכבל בלימה אלסטי: עבודת כוח משתנה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במתקן שעשועים בודקים מערכת בלימה חדשה, בלי נוסעים. קרונית שמסתה m=200 kgm=200\,\text{kg} נעה על מסלול חלק. המסלול מתחיל בנקודה AA על הקרקע, עולה…

  14. קרונית רכבת הרים: שקע, גבעה ואזור בלימה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מוצג קטע ממסלול של רכבת הרים, המורכב משלושה חלקים: ACAC, CGCG ו־GLGL. החלק ACAC הוא קשת מעגלית קעורה (שקע) שרדיוסה R1R_1…

  15. חץ צעצוע הננעץ בקרונית העולה על רמפה מעגלית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדי למדוד את מהירותו של חץ הנורה מרובה צעצוע, בנו תלמידים את המערכת המתוארת בתרשים. קרונית שמסתה m2m_2, שעליה מותקנת מטרה מספוג, עומדת…

  16. אבוב במגלשת מים: שימור אנרגייה, חוסר משקל ומאזניים על המסלול (באורך בגרות · בינונית)

    מגלשת מים בנויה מקטעים ישרים ומקשתות מעגליות שרדיוסן 6 m6\,\text{m}. שכבת מים דקה זורמת על המגלשה, ולכן החיכוך זניח. בנקודה A, בראש המגלשה,…

  17. מסילה חלקה על שולחן: גרף ריבוע מרחק הנחיתה כפונקציה של ריבוע מהירות השיגור (באורך בגרות · בינונית)

    מסילה חלקה ABAB קבועה על שולחן שגובהו HH. הקצה התחתון BB של המסילה אופקי ונמצא בדיוק בקצה השולחן (ראו תרשים). משגר קטן "יורה" כדור קטן על…

  18. שני קפיצים: חוק הוק, חיבור בטור ותיבה במסלול בשתי רמות (באורך בגרות · בינונית)

    לרשות תלמידה שני קפיצים: קפיץ AA שקבוע הקפיץ שלו k1=200 N/mk_1=200\,\text{N/m}, וקפיץ BB שקבוע הקפיץ שלו k2=50 N/mk_2=50\,\text{N/m}. מסות הקפיצים…

  19. טבעת המושחלת על תיל עם לולאה: תאוצה כוללת ותנאי להשלמת הלולאה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    טבעת קטנה שמסתה mm מושחלת על תיל דק וחלק הנמצא במישור אנכי. התיל יורד מהנקודה AA אל הנקודה BB, ושם יוצר לולאה מעגלית שרדיוסה…

  20. קפיץ משגר גוף למסילה מעגלית: נקודת התנתקות ומעוף (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קפיץ שקבועו k=560 N/mk=560\,\text{N/m} מחובר בקצהו הימני לקיר אנכי, ומונח על משטח אופקי חלק. גוף קטן שמסתו m=200 gm=200\,\text{g} נלחץ אל הקצה החופשי…

  21. גוף נכנס למסילה מעגלית, מתנתק בגובה נתון ונוחת על הרצפה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוף קטן מחליק ללא חיכוך על רצפה אופקית במהירות v0v_0, ובנקודה AA נכנס למסילה מעגלית אנכית חלקה שרדיוסה R=0.5 mR=0.5\,\text{m} ומרכזה OO. AA…

  22. גוף המתנתק מלולאה אנכית (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מסילה חלקה כוללת קטע משופע ולולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=0.3 mr=0.3\,\text{m} ומרכזה OO. הנקודה BB היא הנקודה הנמוכה ביותר בלולאה, ו־DD…

  23. התנגשות אלסטית ועלייה למדרגה: מסה נעלמת ותחום מסות (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    על מסילה חלקה ABCDABCD נעות שתי קרוניות. הקטע ABAB אופקי, הקטע BCBC עולה, והקטע CDCD אופקי וגבוה ב־H=0.15 mH=0.15\,\text{m} מהקטע ABAB (ראו תרשים).…

  24. גולש על כיפת קרח: היכן הוא מתנתק (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כיפת קרח בצורת חצי כדור שרדיוסו R=5 mR=5\,\text{m} מונחת על קרקע אופקית. מרכז הכיפה, OO, נמצא על הקרקע (ראו תרשים). גולש שמסתו…

  25. קליע העובר דרך גוף תלוי: תנאי להשלמת סיבוב (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף שמסתו m2=1.0 kgm_2=1.0\,\text{kg} תלוי במנוחה על חוט קל שאורכו ℓ=0.5 m\ell=0.5\,\text{m} (ראו תרשים). קליע שמסתו m1=0.010 kgm_1=0.010\,\text{kg} נע אופקית…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.