דילוג לתוכן המרכזי

עבודה, משפט עבודה–אנרגיה ועבודת החיכוך - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · עבודה ואנרגיה · 64 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · עבודה של כוח קבוע בכיוונים שוניםקצרה · קלה

מוט מגנטי מזיז כדור ברזל קטן לאורך שולחן אופקי. הכדור נע בקו ישר מרחק 3 m3\,\text{m} בכיוון החיובי של ציר xx. על הכדור פועל (בין השאר) כוח קבוע FF שגודלו 8 N8\,\text{N}. בכל סעיף נתון כיוון אחר של הכוח FF, והתזוזה של הכדור זהה בכולם.

א.

חשבו את העבודה שעושה הכוח FF על הכדור כאשר כיוונו:

(1) בכיוון החיובי של ציר xx.

(2) בזווית של 60∘60^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx.

ב.

חשבו את העבודה של FF כאשר כיוונו:

(1) בכיוון החיובי של ציר yy (מאונך לתזוזה, במישור השולחן).

(2) בזווית של 60∘60^\circ מעל הכיוון השלילי של ציר xx.

(3) בכיוון השלילי של ציר xx.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

(1) W=24 JW=24\,\text{J}; (2) W=12 JW=12\,\text{J}

עבודה של כוח קבוע לאורך תזוזה ישרה:

W=F dcos⁡αW=F\,d\cos\alpha

כאשר α\alpha היא הזווית בין כיוון הכוח לכיוון התזוזה.

(1) הכוח בכיוון התזוזה, α=0∘\alpha=0^\circ:

W=8⋅3⋅cos⁡0∘=24 JW=8\cdot3\cdot\cos0^\circ=24\,\text{J}

(2) α=60∘\alpha=60^\circ:

W=8⋅3⋅cos⁡60∘=8⋅3⋅0.5=12 JW=8\cdot3\cdot\cos60^\circ=8\cdot3\cdot0.5=12\,\text{J}

רק הרכיב של הכוח בכיוון התזוזה, Fcos⁡60∘=4 NF\cos60^\circ=4\,\text{N}, עושה עבודה.

סעיף ב

תשובה:

(1) W=0W=0; (2) W=−12 JW=-12\,\text{J}; (3) W=−24 JW=-24\,\text{J}

(1) הכוח מאונך לתזוזה, α=90∘\alpha=90^\circ, cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0, ולכן W=0W=0: הכוח אינו עושה עבודה.

(2) כוח בזווית 60∘60^\circ מעל הכיוון השלילי של ציר xx יוצר עם כיוון התזוזה (הכיוון החיובי של xx) זווית α=180∘−60∘=120∘\alpha=180^\circ-60^\circ=120^\circ:

W=8⋅3⋅cos⁡120∘=8⋅3⋅(−0.5)=−12 JW=8\cdot3\cdot\cos120^\circ=8\cdot3\cdot(-0.5)=-12\,\text{J}

(3) α=180∘\alpha=180^\circ:

W=8⋅3⋅(−1)=−24 JW=8\cdot3\cdot(-1)=-24\,\text{J}

עבודה שלילית פירושה שהכוח פועל נגד התנועה (רכיב הכוח בכיוון התזוזה שלילי).

טעות נפוצה: להציב ב-(2) את הזווית 60∘60^\circ שבנתון. בנוסחה מציבים את הזווית בין הכוח לבין כיוון התזוזה, ולא את הזווית עם ציר כלשהו.

שאלה 2 · עבודת הכובד על אבן שנופלת ממרפסתקצרה · קלה

אבן שמסתה 0.5 kg0.5\,\text{kg} משוחררת ממנוחה ממרפסת שגובהה 15 m15\,\text{m} מעל הקרקע, ונופלת עד הקרקע. התנגדות האוויר זניחה.

א.

חשבו את העבודה שעושה כוח הכובד על האבן מרגע השחרור עד רגע הפגיעה בקרקע.

ב.

הפעם זורקים את האבן מאותה מרפסת אנכית כלפי מעלה. היא עולה 5 m5\,\text{m} מעל המרפסת, נעצרת ונופלת עד הקרקע. חשבו את עבודת הכובד בשלב העלייה, בשלב הירידה ובכל התנועה. מה ניתן ללמוד מהתוצאה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Wg=75 JW_g=75\,\text{J}

כוח הכובד mgmg קבוע ומכוון כלפי מטה, והאבן זזה h=15 mh=15\,\text{m} כלפי מטה – באותו כיוון:

Wg=mgh=0.5⋅10⋅15=75 JW_g=mgh=0.5\cdot10\cdot15=75\,\text{J}

העבודה חיובית כי הכוח והתזוזה באותו כיוון.

סעיף ב

תשובה:

עלייה: −25 J-25\,\text{J}; ירידה: 100 J100\,\text{J}; כל התנועה: 75 J75\,\text{J} – כמו בסעיף א

בעלייה האבן זזה 5 m5\,\text{m} כלפי מעלה, נגד כוח הכובד:

W1=−mg⋅5=−0.5⋅10⋅5=−25 JW_1=-mg\cdot5=-0.5\cdot10\cdot5=-25\,\text{J}

בירידה היא זזה 5+15=20 m5+15=20\,\text{m} כלפי מטה:

W2=mg⋅20=0.5⋅10⋅20=100 JW_2=mg\cdot20=0.5\cdot10\cdot20=100\,\text{J}

בכל התנועה:

Wg=−25+100=75 JW_g=-25+100=75\,\text{J}

עבודת הכובד תלויה רק בהפרש הגבהים בין נקודת ההתחלה לנקודת הסיום, Wg=mg (hstart−hend)W_g=mg\,(h_{\text{start}}-h_{\text{end}}), ולא במסלול. בשני המקרים האבן יורדת בסך הכול 15 m15\,\text{m}, ולכן העבודה זהה.

שאלה 3 · מנוף מרים ארגז: עבודה ומהירותקצרה · קלה

מנוף מרים ארגז שמסתו 25 kg25\,\text{kg} ממנוחה על הקרקע בעזרת כבל אנכי. הכבל מושך את הארגז כלפי מעלה בכוח קבוע F=300 NF=300\,\text{N}. התנגדות האוויר זניחה.

א.

חשבו את העבודה שעושה הכבל ואת העבודה שעושה כוח הכובד על הארגז, עד שהארגז מגיע לגובה 4 m4\,\text{m}.

ב.

מהי מהירות הארגז בגובה 4 m4\,\text{m}?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

WF=1200 JW_F=1200\,\text{J}, Wg=−1000 JW_g=-1000\,\text{J}

הכבל מושך כלפי מעלה והארגז עולה, ולכן:

WF=F h=300⋅4=1200 JW_F=F\,h=300\cdot4=1200\,\text{J}

כוח הכובד (mg=250 Nmg=250\,\text{N}) מכוון כלפי מטה, נגד התזוזה:

Wg=−mgh=−250⋅4=−1000 JW_g=-mgh=-250\cdot4=-1000\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}

משפט עבודה–אנרגיה:

WF+Wg=12mv2−0  ⇒  200=12⋅25⋅v2  ⇒  v2=16  ⇒  v=4 m/sW_F+W_g=\tfrac12mv^2-0\;\Rightarrow\;200=\tfrac12\cdot25\cdot v^2\;\Rightarrow\;v^2=16\;\Rightarrow\;v=4\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב רק את עבודת הכבל (1200 J1200\,\text{J}). האנרגיה הקינטית משתנה לפי העבודה הכוללת של כל הכוחות.

שאלה 4 · כוח במעלה מדרון חלקקצרה · קלה

עגלת צעצוע שמסתה 2 kg2\,\text{kg} נמצאת במנוחה על מסלול משופע חלק שזווית השיפוע שלו θ\theta, כאשר sin⁡θ=0.6\sin\theta=0.6. מושכים את העגלה בכוח קבוע F=16 NF=16\,\text{N} המקביל למסלול וכלפי מעלה, והיא עולה 4 m4\,\text{m} לאורך המסלול.

א.

חשבו את העבודה שעושה כל אחד מהכוחות הפועלים על העגלה לאורך 4 m4\,\text{m}.

ב.

מהי מהירות העגלה אחרי שעלתה 4 m4\,\text{m}?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

WF=64 JW_F=64\,\text{J}, Wg=−48 JW_g=-48\,\text{J}, WN=0W_N=0

הכוח FF בכיוון התזוזה:

WF=F d=16⋅4=64 JW_F=F\,d=16\cdot4=64\,\text{J}

העגלה עולה גובה h=dsin⁡θ=4⋅0.6=2.4 mh=d\sin\theta=4\cdot0.6=2.4\,\text{m}, וכוח הכובד מכוון כלפי מטה, ולכן:

Wg=−mgh=−2⋅10⋅2.4=−48 JW_g=-mgh=-2\cdot10\cdot2.4=-48\,\text{J}

הכוח הנורמלי מאונך לתזוזה: WN=0W_N=0.

סעיף ב

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}

משפט עבודה–אנרגיה, כשהעגלה התחילה ממנוחה:

Wtot=64−48+0=16 J=12⋅2⋅v2  ⇒  v2=16  ⇒  v=4 m/sW_{\text{tot}}=64-48+0=16\,\text{J}=\tfrac12\cdot2\cdot v^2\;\Rightarrow\;v^2=16\;\Rightarrow\;v=4\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב רק את עבודת FF (64 J64\,\text{J}) ולשכוח שכוח הכובד עושה עבודה שלילית בעלייה.

שאלה 5 · גולש סקי: אנרגיה שהולכת לאיבוד בחיכוךקצרה · קלה

גולש סקי שמסתו (עם הציוד) 60 kg60\,\text{kg} גולש במדרונות. כוחות החיכוך והתנגדות האוויר פועלים עליו לאורך כל הדרך.

א.

בראש מדרון אחד מהירות הגולש 4 m/s4\,\text{m/s}, ובתחתיתו, 20 m20\,\text{m} נמוך יותר, מהירותו 18 m/s18\,\text{m/s}. מהי העבודה הכוללת שעשו עליו כוחות החיכוך והתנגדות האוויר במדרון זה?

ב.

במדרון אחר הגולש מתחיל ממנוחה, יורד 12 m12\,\text{m} ומגיע לתחתית במהירות 14 m/s14\,\text{m/s}. כמה אנרגיה מכנית הפכה לחום במדרון זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Wf=−2760 JW_f=-2760\,\text{J}

על הגולש פועלים כוח הכובד, הכוח הנורמלי (מאונך לתנועה, אינו עושה עבודה), וכוחות החיכוך וההתנגדות. משפט עבודה–אנרגיה:

Wg+Wf=12mv22−12mv12W_g+W_f=\tfrac12mv_2^2-\tfrac12mv_1^2
Wg=mgh=60⋅10⋅20=12000 JW_g=mgh=60\cdot10\cdot20=12000\,\text{J}
ΔEk=12⋅60⋅(182−42)=30⋅308=9240 J\Delta E_k=\tfrac12\cdot60\cdot(18^2-4^2)=30\cdot308=9240\,\text{J}
Wf=9240−12000=−2760 JW_f=9240-12000=-2760\,\text{J}

העבודה שלילית: כוחות אלה פועלים נגד התנועה.

סעיף ב

תשובה:

1320 J1320\,\text{J}

האנרגיה המכנית בראש המדרון (רמת ייחוס – התחתית): E1=mgh=60⋅10⋅12=7200 JE_1=mgh=60\cdot10\cdot12=7200\,\text{J}.

בתחתית: E2=12mv2=12⋅60⋅142=5880 JE_2=\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot60\cdot14^2=5880\,\text{J}.

האנרגיה שהפכה לחום היא ההפרש, והוא שווה בגודלו לעבודת החיכוך וההתנגדות:

Q=E1−E2=7200−5880=1320 JQ=E_1-E_2=7200-5880=1320\,\text{J}

שאלה 6 · אופניים חשמליים במהירות קבועהקצרה · קלה

רוכבת על אופניים חשמליים נוסעת על כביש ישר ואופקי במהירות קבועה של 27 km/h27\,\text{km/h}, בלי לדווש – רק המנוע מניע את האופניים. הכוח הכולל המתנגד לתנועה (התנגדות אוויר וחיכוך גלגול) הוא 40 N40\,\text{N}.

א.

מהו ההספק שמוסר המנוע לאופניים?

ב.

הרוכבת נוסעת כך 2020 דקות. איזו דרך היא עוברת, ומהי העבודה שעושה המנוע בזמן הזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

P=300 WP=300\,\text{W}

המהירות קבועה, ולכן הכוח השקול אפס: כוח ההנעה שווה בגודלו לכוח המתנגד, F=40 NF=40\,\text{N}, ופועל בכיוון התנועה. נמיר: 27 km/h=273.6=7.5 m/s27\,\text{km/h}=\frac{27}{3.6}=7.5\,\text{m/s}.

P=Fv=40⋅7.5=300 WP=Fv=40\cdot7.5=300\,\text{W}

סעיף ב

תשובה:

d=9 kmd=9\,\text{km}, W=3.6⋅105 JW=3.6\cdot10^{5}\,\text{J}

Δt=20⋅60=1200 s\Delta t=20\cdot60=1200\,\text{s}. הדרך: d=v Δt=7.5⋅1200=9000 m=9 kmd=v\,\Delta t=7.5\cdot1200=9000\,\text{m}=9\,\text{km}.

העבודה:

W=P Δt=300⋅1200=3.6⋅105 JW=P\,\Delta t=300\cdot1200=3.6\cdot10^{5}\,\text{J}

ובדיקה: W=Fd=40⋅9000=3.6⋅105 JW=Fd=40\cdot9000=3.6\cdot10^{5}\,\text{J}. האנרגיה הקינטית לא משתנה – כל העבודה של המנוע "נבלעת" בעבודה השלילית של הכוחות המתנגדים.

שאלה 7 · משגר קפיץ על שולחן מחוספסקצרה · בינונית

משגר צעצוע מורכב מקפיץ אופקי שקבוע הכוח שלו k=60 N/mk=60\,\text{N/m}, וקצהו האחד מחובר לקיר. תיבה קטנה שמסתה m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} נלחצת אל הקצה החופשי של הקפיץ עד שהקפיץ מתכווץ ב-Δx=25 cm\Delta x=25\,\text{cm}, ומשתחררת ממנוחה. התיבה אינה מחוברת לקפיץ. התיבה נעה על שולחן אופקי מחוספס ונעצרת במרחק d=1.5 md=1.5\,\text{m} מנקודת השחרור.

א.

חשבו את מקדם החיכוך הקינטי בין התיבה לשולחן.

ב.

מהו גודל מהירות התיבה ברגע שהיא מתנתקת מן הקפיץ?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

μk=0.25\mu_k=0.25

מנקודת השחרור ועד נקודת העצירה התיבה מתחילה וגומרת במנוחה. על התיבה פועלים כוח הקפיץ (בקטע הראשון), כוח החיכוך (לאורך כל הדרך), כוח הכובד והכוח הנורמלי (אנכיים, לא עושים עבודה). האנרגיה האלסטית ההתחלתית:

Eel=12k(Δx)2=12⋅60⋅0.252=1.875 JE_{el}=\tfrac12k(\Delta x)^2=\tfrac12\cdot60\cdot0.25^2=1.875\,\text{J}

השולחן אופקי, לכן N=mgN=mg ו-fk=μkmgf_k=\mu_kmg. לפי משפט העבודה והאנרגיה (עבודת הקפיץ = האנרגיה האלסטית שהשתחררה):

12k(Δx)2−μkmg d=0  ⇒  μk=1.8750.5⋅10⋅1.5=0.25\tfrac12k(\Delta x)^2-\mu_kmg\,d=0\;\Rightarrow\;\mu_k=\frac{1.875}{0.5\cdot10\cdot1.5}=0.25

סעיף ב

תשובה:

v=2.5 m/sv=2.5\,\text{m/s}

התיבה אינה מחוברת לקפיץ, ולכן היא מתנתקת ממנו כשהקפיץ מגיע לאורכו הרפוי – אחרי דרך Δx=0.25 m\Delta x=0.25\,\text{m}. בקטע הזה הקפיץ מוסר לתיבה את כל האנרגיה האלסטית, וכוח החיכוך פועל לאורך 0.25 m0.25\,\text{m}:

12k(Δx)2−μkmg Δx=12mv2\tfrac12k(\Delta x)^2-\mu_kmg\,\Delta x=\tfrac12mv^2
1.875−0.25⋅0.5⋅10⋅0.25=12⋅0.5 v2  ⇒  1.5625=0.25 v2  ⇒  v=2.5 m/s1.875-0.25\cdot0.5\cdot10\cdot0.25=\tfrac12\cdot0.5\,v^2\;\Rightarrow\;1.5625=0.25\,v^2\;\Rightarrow\;v=2.5\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לשכוח את עבודת החיכוך בזמן שהקפיץ עוד דוחף, ולקבל v=k/m Δx≈2.74 m/sv=\sqrt{k/m}\,\Delta x\approx2.74\,\text{m/s}.

שאלה 8 · טנדר מאיץ ממנוחה: עבודה והספקקצרה · בינונית

טנדר שמסתו 1500 kg1500\,\text{kg} מתחיל לנסוע ממנוחה על כביש ישר ואופקי, ואחרי 12 s12\,\text{s} מהירותו 72 km/h72\,\text{km/h}. הזניחו את התנגדות האוויר ואת כוחות החיכוך המתנגדים לתנועה.

א.

חשבו את העבודה הכוללת שנעשתה על הטנדר בפרק הזמן הזה, ואת ההספק הממוצע של המנוע.

ב.

נניח שתאוצת הטנדר הייתה קבועה. מהו ההספק שמסר המנוע ברגע t=12 st=12\,\text{s}? האם ייתכן שההספק היה קבוע לאורך כל ההאצה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

W=3⋅105 JW=3\cdot10^{5}\,\text{J}, Pˉ=2.5⋅104 W=25 kW\bar P=2.5\cdot10^{4}\,\text{W}=25\,\text{kW}

נמיר את המהירות: 72 km/h=723.6=20 m/s72\,\text{km/h}=\frac{72}{3.6}=20\,\text{m/s}. לפי משפט העבודה והאנרגיה, העבודה הכוללת שווה לשינוי באנרגיה הקינטית:

W=ΔEk=12mv2−0=12⋅1500⋅202=3⋅105 JW=\Delta E_k=\tfrac12mv^2-0=\tfrac12\cdot1500\cdot20^2=3\cdot10^{5}\,\text{J}

אין כוחות מתנגדים, והכוח הנורמלי והכובד מאונכים לתנועה – לכן כל העבודה הזו נעשתה בזכות המנוע. ההספק הממוצע:

Pˉ=WΔt=3⋅10512=2.5⋅104 W\bar P=\frac{W}{\Delta t}=\frac{3\cdot10^{5}}{12}=2.5\cdot10^{4}\,\text{W}

סעיף ב

תשובה:

P=5⋅104 WP=5\cdot10^{4}\,\text{W} – פי 2 מהממוצע; בתאוצה קבועה ההספק גדל עם המהירות, ולכן אינו קבוע.

בתאוצה קבועה: a=ΔvΔt=2012=53 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{20}{12}=\frac53\,\text{m/s}^2, והכוח השקול (כוח ההנעה) קבוע:

F=ma=1500⋅53=2500 NF=ma=1500\cdot\tfrac53=2500\,\text{N}

ההספק הרגעי הוא P=FvP=Fv, ולכן ברגע האחרון:

P=2500⋅20=5⋅104 WP=2500\cdot20=5\cdot10^{4}\,\text{W}

בתאוצה קבועה הכוח קבוע והמהירות גדלה, ולכן P=FvP=Fv גדל לינארית מ-00 ועד 50 kW50\,\text{kW} – הממוצע שלו 25 kW25\,\text{kW}, כמו בסעיף א. כלומר ההנחה ש"המנוע פועל בהספק קבוע" סותרת תאוצה קבועה; הספק של 25 kW25\,\text{kW} הוא רק ממוצע.

טעות נפוצה: להציב במשפט P=FvP=Fv את המהירות הממוצעת או לחשוב שההספק הממוצע הוא ההספק בכל רגע.

שאלה 9 · סירה נגררת בחבל מהגדה: עבודה של כוח בזווית לתנועהביניים · קלה

סירה שמסתה 300 kg300\,\text{kg} נמצאת במנוחה בתעלה ישרה וצרה. אדם ההולך על הגדה גורר אותה בחבל אופקי. החבל מתוח בכוח קבוע F=250 NF=250\,\text{N}, והאדם הולך כך שהחבל יוצר כל הזמן זווית θ\theta עם כיוון התעלה, כאשר sin⁡θ=0.6\sin\theta=0.6 ו-cos⁡θ=0.8\cos\theta=0.8 (באיור – מבט מלמעלה). המים מפעילים על גוף הסירה כוח אופקי הניצב לכיוון התעלה, שמונע ממנה לנוע הצידה. התנגדות המים לתנועה לאורך התעלה זניחה. הסירה נעה 12 m12\,\text{m} לאורך התעלה (בכיוון ציר xx).

א.

אילו כוחות אופקיים פועלים על הסירה? חשבו את גודל הכוח שהמים מפעילים על הסירה בניצב לתעלה.

ב.

חשבו את העבודה שעושה כל אחד מהכוחות הפועלים על הסירה לאורך 12 m12\,\text{m}.

ג.

מהי מהירות הסירה אחרי שעברה 12 m12\,\text{m}?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

מתיחות החבל FF וכוח הצד של המים SS; S=150 NS=150\,\text{N}, בניצב לתעלה והרחק מהגדה של האדם

בכיוון האנכי פועלים כוח הכובד וכוח הציפה של המים, והם מאזנים זה את זה. בכיוון האופקי פועלים מתיחות החבל FF, בזווית θ\theta לכיוון התעלה, וכוח הצד של המים SS, בניצב לתעלה.

נפרק את FF: רכיב לאורך התעלה Fcos⁡θ=250⋅0.8=200 NF\cos\theta=250\cdot0.8=200\,\text{N}, ורכיב בניצב לתעלה, לכיוון הגדה, Fsin⁡θ=250⋅0.6=150 NF\sin\theta=250\cdot0.6=150\,\text{N}.

הסירה אינה נעה הצידה, ולכן בניצב לתעלה אין תאוצה:

S=Fsin⁡θ=150 NS=F\sin\theta=150\,\text{N}

הכוח SS מכוון הרחק מהגדה שעליה הולך האדם.

סעיף ב

תשובה:

WF=2400 JW_F=2400\,\text{J}; עבודת כוח הצד של המים, הכובד והציפה – אפס

הזווית בין FF לבין התזוזה (לאורך התעלה) היא θ\theta:

WF=F dcos⁡θ=250⋅12⋅0.8=2400 JW_F=F\,d\cos\theta=250\cdot12\cdot0.8=2400\,\text{J}

כוח הצד של המים מאונך לתזוזה, ולכן WS=0W_S=0. גם הכובד והציפה (אנכיים) מאונכים לתזוזה: Wg=WB=0W_g=W_B=0.

רק הרכיב של FF לאורך התעלה עושה עבודה. הרכיב הניצב רק "לוחץ" את הסירה הצידה, וכוח הצד של המים מאזן אותו.

טעות נפוצה: לכתוב WF=F d=3000 JW_F=F\,d=3000\,\text{J} – הכוח אינו בכיוון התזוזה.

סעיף ג

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}

משפט עבודה–אנרגיה, כשהסירה התחילה ממנוחה:

Wtot=12mv2  ⇒  2400=12⋅300⋅v2  ⇒  v2=16  ⇒  v=4 m/sW_{\text{tot}}=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;2400=\tfrac12\cdot300\cdot v^2\;\Rightarrow\;v^2=16\;\Rightarrow\;v=4\,\text{m/s}

בדיקה בדרך הדינמית: a=Fcos⁡θm=200300=23 m/s2a=\dfrac{F\cos\theta}{m}=\dfrac{200}{300}=\tfrac23\,\text{m/s}^2, ו-v2=2ad=2⋅23⋅12=16v^2=2ad=2\cdot\tfrac23\cdot12=16.

שאלה 10 · שתי מגלשות חבילות מאותו גובה: עבודת כל כוח ומהירות בתחתיתביניים · בינונית

במחסן יוצאות מאותו משטח העמסה שתי מגלשות ישרות אל הרצפה. גובה המשטח מעל הרצפה h=4.8 mh=4.8\,\text{m}. מגלשה AA נטויה בזווית α\alpha לאופק (sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6, cos⁡α=0.8\cos\alpha=0.8), ומגלשה BB נטויה בזווית β\beta (sin⁡β=0.8\sin\beta=0.8, cos⁡β=0.6\cos\beta=0.6). שתי המגלשות עשויות מאותו חומר, ומקדם החיכוך הקינטי בין חבילה למגלשה הוא μk=0.25\mu_k=0.25. חבילה שמסתה 5 kg5\,\text{kg} משוחררת ממנוחה בראש מגלשה ומחליקה עד הרצפה. בכל סעיף חשבו עבור כל אחת מהמגלשות.

א.

מה אורך כל מגלשה? חשבו את העבודה שעושה כוח הכובד על החבילה ואת העבודה שעושה הכוח הנורמלי, מראש המגלשה עד תחתיתה. מדוע עבודת הכובד זהה בשתי המגלשות?

ב.

חשבו את העבודה שעושה כוח החיכוך על החבילה בכל מגלשה. באיזו מגלשה עבודת החיכוך גדולה יותר בערכה המוחלט, ומדוע?

ג.

מהי מהירות החבילה בתחתית כל מגלשה? באיזו מגלשה החבילה מגיעה לרצפה מהר יותר?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

LA=8 mL_A=8\,\text{m}, LB=6 mL_B=6\,\text{m}; בשתיהן Wg=240 JW_g=240\,\text{J} ו-WN=0W_N=0

אורך מגלשה שגובהה hh ושיפועה θ\theta הוא L=hsin⁡θL=\dfrac{h}{\sin\theta}:

LA=4.80.6=8 m,LB=4.80.8=6 mL_A=\frac{4.8}{0.6}=8\,\text{m},\qquad L_B=\frac{4.8}{0.8}=6\,\text{m}

הכוח הנורמלי מאונך למשטח המגלשה, כלומר לתזוזה, ולכן WN=0W_N=0 בשתי המגלשות.

עבודת הכובד היא רכיב הכובד במורד המגלשה כפול האורך:

Wg=mgsin⁡θ⋅L=mgsin⁡θ⋅hsin⁡θ=mgh=5⋅10⋅4.8=240 JW_g=mg\sin\theta\cdot L=mg\sin\theta\cdot\frac{h}{\sin\theta}=mgh=5\cdot10\cdot4.8=240\,\text{J}

הזווית מצטמצמת: עבודת הכובד תלויה רק בהפרש הגבהים, ולא בשיפוע או באורך המסלול. במגלשה התלולה הרכיב במורד גדול יותר, אבל הדרך קצרה יותר באותו יחס.

סעיף ב

תשובה:

Wf,A=−80 JW_{f,A}=-80\,\text{J}, Wf,B=−45 JW_{f,B}=-45\,\text{J}; במגלשה AA (המתונה) – גם הנורמלי גדול יותר וגם הדרך ארוכה יותר

בניצב למגלשה אין תאוצה, ולכן N=mgcos⁡θN=mg\cos\theta, וכוח החיכוך הקינטי fk=μkmgcos⁡θf_k=\mu_kmg\cos\theta, במעלה המגלשה – הפוך לתזוזה.

מגלשה AA: NA=50⋅0.8=40 NN_A=50\cdot0.8=40\,\text{N}, fA=0.25⋅40=10 Nf_A=0.25\cdot40=10\,\text{N}:

Wf,A=−fALA=−10⋅8=−80 JW_{f,A}=-f_AL_A=-10\cdot8=-80\,\text{J}

מגלשה BB: NB=50⋅0.6=30 NN_B=50\cdot0.6=30\,\text{N}, fB=0.25⋅30=7.5 Nf_B=0.25\cdot30=7.5\,\text{N}:

Wf,B=−fBLB=−7.5⋅6=−45 JW_{f,B}=-f_BL_B=-7.5\cdot6=-45\,\text{J}

באופן כללי Wf=−μkmgcos⁡θ⋅hsin⁡θ=−μkmghtan⁡θW_f=-\mu_kmg\cos\theta\cdot\dfrac{h}{\sin\theta}=-\dfrac{\mu_kmgh}{\tan\theta}: ככל שהמגלשה מתונה יותר, הכוח הנורמלי גדול יותר וגם הדרך ארוכה יותר, ולכן החיכוך "גוזל" יותר אנרגיה.

טעות נפוצה: להסיק מסעיף א שגם עבודת החיכוך אינה תלויה בשיפוע. עבודת הכובד תלויה רק בגובה, אבל עבודת החיכוך תלויה במסלול.

סעיף ג

תשובה:

vA=8 m/sv_A=8\,\text{m/s}, vB=78≈8.8 m/sv_B=\sqrt{78}\approx8.8\,\text{m/s}; במגלשה BB

משפט עבודה–אנרגיה, כשהחבילה מתחילה ממנוחה:

Wg+WN+Wf=12mv2W_g+W_N+W_f=\tfrac12mv^2

מגלשה AA:

240+0−80=160 J=12⋅5⋅vA2  ⇒  vA2=64  ⇒  vA=8 m/s240+0-80=160\,\text{J}=\tfrac12\cdot5\cdot v_A^2\;\Rightarrow\;v_A^2=64\;\Rightarrow\;v_A=8\,\text{m/s}

מגלשה BB:

240+0−45=195 J=12⋅5⋅vB2  ⇒  vB2=78  ⇒  vB≈8.8 m/s240+0-45=195\,\text{J}=\tfrac12\cdot5\cdot v_B^2\;\Rightarrow\;v_B^2=78\;\Rightarrow\;v_B\approx8.8\,\text{m/s}

החבילה מגיעה מהר יותר בתחתית המגלשה התלולה BB, כי שם החיכוך עושה עבודה שלילית קטנה יותר בערכה המוחלט. (בלי חיכוך המהירויות היו שוות: 2gh≈9.8 m/s\sqrt{2gh}\approx9.8\,\text{m/s}.)

שאלה 11 · ארגז יורד ברמפה: בלי חיכוך, עם חיכוך ועם דחיפהביניים · בינונית

ארגז שמסתו 3 kg3\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בראש רמפה ישרה שגובהה h=1.8 mh=1.8\,\text{m}. זווית השיפוע של הרמפה θ\theta, כאשר sin⁡θ=0.6\sin\theta=0.6 ו-cos⁡θ=0.8\cos\theta=0.8.

א.

מהי מהירות הארגז בתחתית הרמפה, אם הרמפה חלקה?

ב.

מתברר שבין הארגז לרמפה יש חיכוך, ומקדם החיכוך הקינטי μk=0.25\mu_k=0.25. מהי עכשיו מהירות הארגז בתחתית?

ג.

החיכוך נשאר כמו בסעיף ב, ועכשיו פועל דוחף את הארגז לאורך כל הירידה בכוח קבוע F=20 NF=20\,\text{N}, המקביל לרמפה ובכיוון התנועה (במורד). מהי מהירות הארגז בתחתית?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

v=6 m/sv=6\,\text{m/s}

על הארגז פועלים כוח הכובד והכוח הנורמלי. הנורמלי מאונך לתזוזה ואינו עושה עבודה, ולכן:

mgh=12mv2  ⇒  v=2gh=2⋅10⋅1.8=6 m/smgh=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot10\cdot1.8}=6\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

v=24≈4.9 m/sv=\sqrt{24}\approx4.9\,\text{m/s}

אורך הרמפה: L=hsin⁡θ=1.80.6=3 mL=\dfrac{h}{\sin\theta}=\dfrac{1.8}{0.6}=3\,\text{m}.

N=mgcos⁡θ=3⋅10⋅0.8=24 NN=mg\cos\theta=3\cdot10\cdot0.8=24\,\text{N}, ולכן fk=μkN=0.25⋅24=6 Nf_k=\mu_kN=0.25\cdot24=6\,\text{N}, במעלה הרמפה.

Wg=mgh=3⋅10⋅1.8=54 J,Wf=−fkL=−6⋅3=−18 JW_g=mgh=3\cdot10\cdot1.8=54\,\text{J},\qquad W_f=-f_kL=-6\cdot3=-18\,\text{J}

משפט עבודה–אנרגיה:

54−18=36=12⋅3⋅v2  ⇒  v2=24  ⇒  v≈4.9 m/s54-18=36=\tfrac12\cdot3\cdot v^2\;\Rightarrow\;v^2=24\;\Rightarrow\;v\approx4.9\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

v=8 m/sv=8\,\text{m/s}

הכוח FF מקביל לרמפה, ולכן אינו משנה את הכוח הנורמלי ואת החיכוך. הוא בכיוון התזוזה:

WF=F L=20⋅3=60 JW_F=F\,L=20\cdot3=60\,\text{J}
Wtot=54−18+60=96 J=12⋅3⋅v2  ⇒  v2=64  ⇒  v=8 m/sW_{\text{tot}}=54-18+60=96\,\text{J}=\tfrac12\cdot3\cdot v^2\;\Rightarrow\;v^2=64\;\Rightarrow\;v=8\,\text{m/s}

שאלה 12 · דחיפת ארון בכוח מוטה כלפי מטהביניים · בינונית

פועל דוחף ארון שמסתו 40 kg40\,\text{kg} על רצפה אופקית. הוא מפעיל כוח קבוע F=250 NF=250\,\text{N} המכוון בזווית θ\theta מתחת לאופק, כאשר sin⁡θ=0.6\sin\theta=0.6 ו-cos⁡θ=0.8\cos\theta=0.8. מקדם החיכוך הקינטי בין הארון לרצפה μk=0.3\mu_k=0.3. ברגע שמתחילים למדוד, מהירות הארון v0=1 m/sv_0=1\,\text{m/s} ימינה, והפועל דוחף אותו לאורך 3 m3\,\text{m}.

א.

שרטטו את הכוחות הפועלים על הארון, וחשבו את גודל הכוח הנורמלי ואת גודל כוח החיכוך.

ב.

חשבו את העבודה שעושה כל אחד מהכוחות על הארון לאורך 3 m3\,\text{m}.

ג.

מהו הכוח השקול על הארון (גודל וכיוון), ומהי העבודה שהוא עושה? ודאו שהתוצאה מתיישבת עם סעיף ב.

ד.

חשבו את מהירות הארון בסוף הדחיפה בעזרת משפט עבודה–אנרגיה, ובדקו את התוצאה בעזרת החוק השני של ניוטון ונוסחאות הקינמטיקה.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

N=550 NN=550\,\text{N}, fk=165 Nf_k=165\,\text{N}

על הארון פועלים: כוח הכובד mg=400 Nmg=400\,\text{N} כלפי מטה, הכוח FF בזווית θ\theta מתחת לאופק, הכוח הנורמלי NN כלפי מעלה, וכוח חיכוך קינטי fkf_k שמאלה (נגד התנועה).

בכיוון האנכי אין תאוצה. הרכיב האנכי של FF מכוון כלפי מטה ו"לוחץ" את הארון לרצפה:

N=mg+Fsin⁡θ=400+250⋅0.6=550 NN=mg+F\sin\theta=400+250\cdot0.6=550\,\text{N}
fk=μkN=0.3⋅550=165 Nf_k=\mu_kN=0.3\cdot550=165\,\text{N}

טעות נפוצה: לקחת N=mgN=mg. כשהכוח מוטה כלפי מטה, הנורמלי – ולכן גם החיכוך – גדל.

סעיף ב

תשובה:

WF=600 JW_F=600\,\text{J}, Wf=−495 JW_f=-495\,\text{J}, Wg=WN=0W_g=W_N=0

WF=F dcos⁡θ=250⋅3⋅0.8=600 JW_F=F\,d\cos\theta=250\cdot3\cdot0.8=600\,\text{J}
Wf=−fkd=−165⋅3=−495 JW_f=-f_kd=-165\cdot3=-495\,\text{J}

כוח הכובד והנורמלי מאונכים לתזוזה: Wg=WN=0W_g=W_N=0.

סעיף ג

תשובה:

ΣF=35 N\Sigma F=35\,\text{N} ימינה, WΣF=105 JW_{\Sigma F}=105\,\text{J}

בכיוון האנכי הכוחות מתאזנים. בכיוון האופקי:

ΣF=Fcos⁡θ−fk=200−165=35 N\Sigma F=F\cos\theta-f_k=200-165=35\,\text{N}

ימינה, בכיוון התנועה.

WΣF=ΣF⋅d=35⋅3=105 JW_{\Sigma F}=\Sigma F\cdot d=35\cdot3=105\,\text{J}

סכום העבודות מסעיף ב: 600−495+0+0=105 J600-495+0+0=105\,\text{J} – זהה. העבודה של הכוח השקול שווה לסכום העבודות של כל הכוחות.

סעיף ד

תשובה:

v=2.5 m/sv=2.5\,\text{m/s}

משפט עבודה–אנרגיה:

Wtot=12mv2−12mv02  ⇒  105=20v2−20⋅12  ⇒  v2=6.25  ⇒  v=2.5 m/sW_{\text{tot}}=\tfrac12mv^2-\tfrac12mv_0^2\;\Rightarrow\;105=20v^2-20\cdot1^2\;\Rightarrow\;v^2=6.25\;\Rightarrow\;v=2.5\,\text{m/s}

בדיקה בדרך הדינמית:

a=ΣFm=3540=0.875 m/s2a=\frac{\Sigma F}{m}=\frac{35}{40}=0.875\,\text{m/s}^2
v2=v02+2ad=1+2⋅0.875⋅3=6.25  ⇒  v=2.5 m/sv^2=v_0^2+2ad=1+2\cdot0.875\cdot3=6.25\;\Rightarrow\;v=2.5\,\text{m/s}

שתי הדרכים נותנות אותה תוצאה.

שאלה 13 · עגלה על שולחן ומשקולת תלויה: עם חיכוך ובלעדיוביניים · בינונית

עגלה שמסתה M=3 kgM=3\,\text{kg} מונחת על שולחן אופקי וקשורה בחוט אידיאלי, העובר דרך גלגלת אידיאלית בקצה השולחן, למשקולת שמסתה m=1 kgm=1\,\text{kg}. המשקולת תלויה בגובה h=1.8 mh=1.8\,\text{m} מעל הרצפה. משחררים את המערכת ממנוחה. השולחן ארוך מספיק, כך שהעגלה אינה מגיעה לגלגלת לפני שהמשקולת פוגעת ברצפה.

א.

השולחן חלק. מהי מהירות המשקולת רגע לפני שהיא פוגעת ברצפה?

ב.

השולחן עדיין חלק. בטאו את מהירות המערכת כפונקציה של הגובה yy של המשקולת מעל הרצפה (0≤y≤1.8 m0\le y\le1.8\,\text{m}).

ג.

עכשיו יש חיכוך בין העגלה לשולחן, ומקדם החיכוך הקינטי μk=0.25\mu_k=0.25. מהי מהירות המשקולת רגע לפני הפגיעה ברצפה?

ד.

כמה אנרגיה הפכה לחום בתנועה של סעיף ג, עד הפגיעה ברצפה? חשבו בשתי דרכים.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

v=3 m/sv=3\,\text{m/s}

החוט מתוח, ולכן לעגלה ולמשקולת אותה מהירות בכל רגע. אין חיכוך, וכוחות המתיחות הפנימיים עושים עבודות שמתקזזות (על העגלה +Td+Td, על המשקולת −Td-Td), ולכן האנרגיה המכנית של המערכת נשמרת. העגלה נעה אופקית והגובה שלה לא משתנה:

mgh=12(M+m)v2  ⇒  1⋅10⋅1.8=12⋅4⋅v2  ⇒  v2=9  ⇒  v=3 m/smgh=\tfrac12(M+m)v^2\;\Rightarrow\;1\cdot10\cdot1.8=\tfrac12\cdot4\cdot v^2\;\Rightarrow\;v^2=9\;\Rightarrow\;v=3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

v=5 (1.8−y)v=\sqrt{5\,(1.8-y)} (ביחידות SI)

כשהמשקולת בגובה yy היא ירדה 1.8−y1.8-y:

mg(1.8−y)=12(M+m)v2  ⇒  v2=2⋅1⋅10 (1.8−y)4=5 (1.8−y)mg(1.8-y)=\tfrac12(M+m)v^2\;\Rightarrow\;v^2=\frac{2\cdot1\cdot10\,(1.8-y)}{4}=5\,(1.8-y)
v=5 (1.8−y)v=\sqrt{5\,(1.8-y)}

בדיקה: ב-y=0y=0 מתקבל v=9=3 m/sv=\sqrt9=3\,\text{m/s}, כמו בסעיף א.

סעיף ג

תשובה:

v=1.5 m/sv=1.5\,\text{m/s}

כוח החיכוך על העגלה: fk=μkMg=0.25⋅3⋅10=7.5 Nf_k=\mu_kMg=0.25\cdot3\cdot10=7.5\,\text{N}. הוא קטן ממשקל המשקולת (10 N10\,\text{N}), ולכן המערכת אכן מאיצה.

העגלה זזה אותו מרחק כמו המשקולת, 1.8 m1.8\,\text{m}, ועבודת החיכוך:

Wf=−fk⋅1.8=−13.5 JW_f=-f_k\cdot1.8=-13.5\,\text{J}

משפט עבודה–אנרגיה על המערכת:

mgh+Wf=12(M+m)v2  ⇒  18−13.5=4.5=2v2  ⇒  v=1.5 m/smgh+W_f=\tfrac12(M+m)v^2\;\Rightarrow\;18-13.5=4.5=2v^2\;\Rightarrow\;v=1.5\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

13.5 J13.5\,\text{J}

דרך 1 – עבודת החיכוך: האנרגיה שהפכה לחום שווה בגודלה לעבודת כוח החיכוך: ∣Wf∣=13.5 J|W_f|=13.5\,\text{J}.

דרך 2 – הפרש אנרגיות מכניות: בהתחלה (רמת ייחוס – הרצפה, ובלי לספור את גובה העגלה שלא משתנה) E1=mgh=18 JE_1=mgh=18\,\text{J}. בסוף E2=12(M+m)v2=12⋅4⋅1.52=4.5 JE_2=\tfrac12(M+m)v^2=\tfrac12\cdot4\cdot1.5^2=4.5\,\text{J}.

Q=E1−E2=18−4.5=13.5 JQ=E_1-E_2=18-4.5=13.5\,\text{J}

שאלה 14 · שלוש מסות: גוף על שולחן ושתי משקולות תלויותביניים · בינונית

גוף שמסתו m3=5 kgm_3=5\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי. משני צדדיו קשורים חוטים אידיאליים העוברים דרך גלגלות אידיאליות בקצות השולחן: בצד ימין תלויה משקולת m1=4 kgm_1=4\,\text{kg}, ובצד שמאל משקולת m2=1 kgm_2=1\,\text{kg}. המערכת משוחררת ממנוחה. נסמן ב-dd את המרחק שהמערכת עברה.

א.

השולחן חלק. בטאו את מהירות המערכת כפונקציה של dd, וחשבו אותה אחרי d=1.5 md=1.5\,\text{m}.

ב.

עכשיו יש חיכוך בין m3m_3 לשולחן, ומקדם החיכוך הקינטי μk=0.3\mu_k=0.3. בטאו שוב את המהירות כפונקציה של dd, ומצאו אחרי איזה מרחק מהירות המערכת 3 m/s3\,\text{m/s}.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

v=6dv=\sqrt{6d} (ביחידות SI); v(1.5)=3 m/sv(1.5)=3\,\text{m/s}

המשקולת הכבדה m1m_1 יורדת, m2m_2 עולה, ו-m3m_3 נעה ימינה – כולן באותה מהירות. אין חיכוך, והאנרגיה המכנית של המערכת נשמרת. m1m_1 יורדת dd, m2m_2 עולה dd, וגובה m3m_3 לא משתנה:

m1gd−m2gd=12(m1+m2+m3)v2m_1gd-m_2gd=\tfrac12(m_1+m_2+m_3)v^2
(40−10)d=12⋅10⋅v2  ⇒  v2=6d  ⇒  v=6d(40-10)d=\tfrac12\cdot10\cdot v^2\;\Rightarrow\;v^2=6d\;\Rightarrow\;v=\sqrt{6d}

עבור d=1.5 md=1.5\,\text{m}: v=9=3 m/sv=\sqrt9=3\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

v=3dv=\sqrt{3d} (ביחידות SI); d=3 md=3\,\text{m}

כוח החיכוך על m3m_3: fk=μkm3g=0.3⋅5⋅10=15 Nf_k=\mu_km_3g=0.3\cdot5\cdot10=15\,\text{N}. הוא קטן מהפרש המשקלים (30 N30\,\text{N}), ולכן המערכת אכן מאיצה.

משפט עבודה–אנרגיה על המערכת:

(m1−m2)gd−fkd=12(m1+m2+m3)v2  ⇒  (30−15)d=5v2  ⇒  v2=3d(m_1-m_2)gd-f_kd=\tfrac12(m_1+m_2+m_3)v^2\;\Rightarrow\;(30-15)d=5v^2\;\Rightarrow\;v^2=3d
v=3dv=\sqrt{3d}

עבור v=3 m/sv=3\,\text{m/s}: 3d=9  ⇒  d=3 m3d=9\;\Rightarrow\;d=3\,\text{m} (בלי חיכוך המערכת הגיעה למהירות זו כבר אחרי 1.5 m1.5\,\text{m}).

שאלה 15 · ארגז נדחף בכוח אופקי במורד מדרון מחוספס: עבודת כל כוח ומהירות סופיתביניים · בינונית

ארגז שמסתו m=5 kgm=5\,\text{kg} נמצא על מדרון שזווית שיפועו 37∘37^\circ (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8). מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז למדרון הוא μk=0.2\mu_k=0.2. פועל דוחף את הארגז בכוח אופקי קבוע F=25 NF=25\,\text{N}, בכיוון שאליו המדרון יורד (ראו איור), והארגז נע במורד המדרון. ברגע מסוים מהירות הארגז 3 m/s3\,\text{m/s}, ומרגע זה הוא עובר 4 m4\,\text{m} לאורך המדרון.

א.

מהו הכוח הנורמלי שהמדרון מפעיל על הארגז? האם הארגז נשאר צמוד למדרון? מהו הכוח האופקי הגדול ביותר שאפשר להפעיל בכיוון הזה בלי שהארגז יתנתק מהמדרון?

ב.

חשבו את העבודה שמבצע כל אחד מהכוחות הפועלים על הארגז לאורך 4 m4\,\text{m} הדרך: הכוח FF, כוח הכובד, כוח החיכוך והכוח הנורמלי.

ג.

מהו השינוי באנרגיה הקינטית של הארגז לאורך הדרך, ומהי מהירותו בסופה?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

N=25 NN=25\,\text{N}; הארגז צמוד למדרון; Fmax⁡=2003≈66.7 NF_{\max}=\frac{200}{3}\approx66.7\,\text{N}

נפרק את הכוחות לכיוון הניצב למדרון. לכוח הכובד רכיב mgcos⁡37∘mg\cos37^\circ לתוך המדרון. לכוח האופקי FF (שמכוון אל הצד שאליו המדרון יורד) יש רכיב Fsin⁡37∘F\sin37^\circ החוצה מהמדרון. בניצב למדרון אין תאוצה:

N=mgcos⁡37∘−Fsin⁡37∘=50⋅0.8−25⋅0.6=40−15=25 NN=mg\cos37^\circ-F\sin37^\circ=50\cdot0.8-25\cdot0.6=40-15=25\,\text{N}

N>0N>0, ולכן הארגז צמוד למדרון. הוא יתנתק כש־NN יגיע לאפס:

Fmax⁡sin⁡37∘=mgcos⁡37∘  ⇒  Fmax⁡=50⋅0.80.6=2003≈66.7 NF_{\max}\sin37^\circ=mg\cos37^\circ\;\Rightarrow\;F_{\max}=\frac{50\cdot0.8}{0.6}=\frac{200}{3}\approx66.7\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N=mgcos⁡37∘=40 NN=mg\cos37^\circ=40\,\text{N} ולהתעלם מהרכיב הניצב של FF.

סעיף ב

תשובה:

WF=80 JW_F=80\,\text{J}, Wg=120 JW_g=120\,\text{J}, Wf=−20 JW_f=-20\,\text{J}, WN=0W_N=0

העבודה של כוח קבוע: W=Fdcos⁡φW=Fd\cos\varphi, כאשר φ\varphi היא הזווית בין הכוח להעתק (במורד המדרון).

•הכוח FF: הזווית בינו לבין המדרון היא 37∘37^\circ:

WF=25⋅4⋅0.8=80 JW_F=25\cdot4\cdot0.8=80\,\text{J}

•כוח הכובד: הארגז יורד בגובה 4sin⁡37∘=2.4 m4\sin37^\circ=2.4\,\text{m}:

Wg=mgh=50⋅2.4=120 JW_g=mgh=50\cdot2.4=120\,\text{J}

•החיכוך: fk=μkN=0.2⋅25=5 Nf_k=\mu_kN=0.2\cdot25=5\,\text{N}, מנוגד לתנועה:

Wf=−5⋅4=−20 JW_f=-5\cdot4=-20\,\text{J}

•הכוח הנורמלי מאונך להעתק: WN=0W_N=0.

טעות נפוצה: WF=F⋅d=100 JW_F=F\cdot d=100\,\text{J} – הכוח אינו מקביל להעתק.

סעיף ג

תשובה:

ΔEk=180 J\Delta E_k=180\,\text{J}; v=9 m/sv=9\,\text{m/s}

לפי משפט עבודה–אנרגיה, השינוי באנרגיה הקינטית שווה לעבודה הכוללת:

ΔEk=WF+Wg+Wf+WN=80+120−20+0=180 J\Delta E_k=W_F+W_g+W_f+W_N=80+120-20+0=180\,\text{J}
12mv2=12mv02+ΔEk=12⋅5⋅32+180=202.5 J  ⇒  v2=81  ⇒  v=9 m/s\tfrac12mv^2=\tfrac12mv_0^2+\Delta E_k=\tfrac12\cdot5\cdot3^2+180=202.5\,\text{J}\;\Rightarrow\;v^2=81\;\Rightarrow\;v=9\,\text{m/s}

שאלה 16 · רכבת צעצוע עם קטר מושך וקטר דוחףביניים · קשה

רכבת צעצוע מורכבת משישה קרונות המחוברים זה לזה בשורה. הקרון הראשון (קרון 1, בחזית) והקרון האחרון (קרון 6) הם קטרים: בכל אחד מהם מנוע, ומסת כל אחד 3 kg3\,\text{kg}. ארבעת הקרונות שביניהם (2 עד 5) הם בלי מנוע, ומסת כל אחד 1.5 kg1.5\,\text{kg}. כל אחד משני המנועים פועל בהספק קבוע של 60 W60\,\text{W}.

הרכבת מתחילה לנסוע ממנוחה על מסילה ישרה ואופקית. הזניחו חיכוך והתנגדות אוויר, ואת מסת המחברים בין הקרונות.

א.

כמה זמן נדרש לרכבת כדי להגיע למהירות 6 m/s6\,\text{m/s}?

ב.

חשבו את העבודה שעשה הכוח שמפעיל קרון 1 על קרון 2 (דרך המחבר ביניהם) בזמן ההאצה שבסעיף א.

ג.

חשבו את העבודה שעשה הכוח במחבר שבין קרון 3 לקרון 4 על קרון 4 בזמן ההאצה. מה אפשר להסיק על הכוח במחבר הזה? נמקו.

ד.

הרכבת מגיעה לעלייה ישרה שזווית השיפוע שלה α\alpha מקיימת sin⁡α=0.05\sin\alpha=0.05. מה צריך להיות ההספק של כל אחד מהמנועים (בהנחה שהם שווים) כדי שהרכבת תעלה בעלייה במהירות קבועה של 4 m/s4\,\text{m/s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

Δt=1.8 s\Delta t=1.8\,\text{s}

המסה הכוללת: M=2⋅3+4⋅1.5=12 kgM=2\cdot3+4\cdot1.5=12\,\text{kg}. הכוחות במחברים הם כוחות פנימיים: לפי החוק השלישי של ניוטון הם באים בזוגות שווים ומנוגדים, ושני הקרונות שמחובר ביניהם נעים אותה דרך – לכן העבודה הכוללת שלהם על הרכבת כולה אפס. העבודה החיצונית היחידה היא של המנועים, בהספק כולל P=2⋅60=120 WP=2\cdot60=120\,\text{W}:

P Δt=12Mv2  ⇒  Δt=12⋅12⋅62120=216120=1.8 sP\,\Delta t=\tfrac12Mv^2\;\Rightarrow\;\Delta t=\frac{\tfrac12\cdot12\cdot6^2}{120}=\frac{216}{120}=1.8\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

W1→2=+54 JW_{1\to2}=+54\,\text{J}

נסתכל על קרון 1 לבדו. בזמן ההאצה המנוע שלו עשה עבודה Wmot=P Δt=60⋅1.8=108 JW_{mot}=P\,\Delta t=60\cdot1.8=108\,\text{J}, ואנרגייתו הקינטית בסוף:

Ek1=12⋅3⋅62=54 JE_{k1}=\tfrac12\cdot3\cdot6^2=54\,\text{J}

לפי משפט העבודה והאנרגיה לקרון 1: 108+W2→1=54⇒W2→1=−54 J108+W_{2\to1}=54\Rightarrow W_{2\to1}=-54\,\text{J} – קרון 2 "מעכב" את הקטר.

לפי החוק השלישי, קרון 1 מפעיל על קרון 2 כוח שווה ומנוגד, ושניהם עוברים אותה דרך, לכן:

W1→2=−W2→1=+54 JW_{1\to2}=-W_{2\to1}=+54\,\text{J}

הקטר המושך מעביר 54 J54\,\text{J} מהעבודה של המנוע שלו אל הקרונות שמאחוריו.

סעיף ג

תשובה:

W=0W=0; הכוח במחבר בין 3 ל-4 הוא אפס לאורך כל ההאצה.

נסתכל על החלק הקדמי – קרונות 1, 2, 3 – כמערכת אחת. מסתו 3+1.5+1.5=6 kg3+1.5+1.5=6\,\text{kg}, ובסוף ההאצה:

Ek=12⋅6⋅62=108 JE_k=\tfrac12\cdot6\cdot6^2=108\,\text{J}

על החלק הזה עושים עבודה רק המנוע של קרון 1 (108 J108\,\text{J}) והכוח של קרון 4 על קרון 3 (הכוחות שבין 1 ל-2 ובין 2 ל-3 פנימיים לחלק הזה):

108+W4→3=108  ⇒  W4→3=0  ⇒  W3→4=0108+W_{4\to3}=108\;\Rightarrow\;W_{4\to3}=0\;\Rightarrow\;W_{3\to4}=0

מסקנה: החצי הקדמי והחצי האחורי של הרכבת זהים במסה ובהספק, ולכן כל חצי יכול להאיץ "בעצמו" באותה תאוצה. בכל רגע הכוח שמנוע מפעיל הוא F=P/vF=P/v, ולכל חצי 6a=P/v6a=P/v – כלומר כל מנוע מספק בדיוק את הכוח שהחצי שלו צריך, והמחבר האמצעי אינו מושך ואינו דוחף: הכוח בו אפס בכל רגע (לא רק העבודה הכוללת).

טעות נפוצה: להניח שבמחבר האמצעי הכוח הגדול ביותר, כמו ברכבת עם קטר אחד בחזית.

סעיף ד

תשובה:

P=12 WP=12\,\text{W} לכל מנוע (סך הכול 24 W24\,\text{W})

במהירות קבועה האנרגיה הקינטית לא משתנה, ולכן העבודה של המנועים שווה בכל רגע לגידול באנרגיית הגובה של כל הרכבת. בשנייה אחת הרכבת עוברת 4 m4\,\text{m} לאורך המסילה ועולה 4sin⁡α4\sin\alpha:

Ptot=Mg vsin⁡α=12⋅10⋅4⋅0.05=24 WP_{tot}=Mg\,v\sin\alpha=12\cdot10\cdot4\cdot0.05=24\,\text{W}

(באופן שקול: כוח ההנעה הכולל מאזן את רכיב הכובד במורד, F=Mgsin⁡α=6 NF=Mg\sin\alpha=6\,\text{N}, ו-P=Fv=24 WP=Fv=24\,\text{W}.)

המנועים שווים, לכן לכל מנוע P=242=12 WP=\frac{24}{2}=12\,\text{W}.

טעות נפוצה: לענות 24 W24\,\text{W} – זה ההספק הכולל של שני המנועים יחד, ולא ההספק של כל אחד.

שאלה 17 · תיבה על משטח מחוספס ומישור משופע חלקבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיבה קטנה שמסתה m=2 kgm=2\,\text{kg} נמצאת בנקודה CC על משטח אופקי מחוספס. מקדם החיכוך הקינטי בין התיבה למשטח האופקי הוא μk=0.2\mu_k=0.2.

בנקודה BB, במרחק d=2 md=2\,\text{m} מ־CC, המשטח האופקי מתחבר למישור משופע חלק (ראו תרשים).

מקנים לתיבה בנקודה CC מהירות v0=6 msv_0=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}} לכיוון BB.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

א.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על התיבה בקטע CBCB, ואת העבודה שהוא מבצע מ־CC עד BB.

ב.

חשבו את גודל מהירות התיבה בנקודה BB.

ג.

חשבו לאיזה גובה מעל המשטח האופקי תעלה התיבה במישור המשופע.

ד.

התיבה מחליקה חזרה במורד המישור המשופע ונכנסת שוב לקטע המחוספס.

חשבו את גודל מהירותה כשהיא חולפת שוב בנקודה CC.

ה.

המשטח המחוספס ממשיך גם מעבר לנקודה CC, עם אותו מקדם חיכוך.

חשבו באיזה מרחק מעבר לנקודה CC תיעצר התיבה.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

fk=4 Nf_k=4\,\text{N}; Wf=−8 JW_f=-8\,\text{J}

במשטח אופקי N=mg=2⋅10=20 NN=mg=2\cdot 10=20\,\text{N}. מדף הנוסחאות:

fk=μkN=0.2⋅20=4 Nf_k=\mu_kN=0.2\cdot 20=4\,\text{N}

החיכוך פועל נגד כיוון התנועה (זווית 180∘180^\circ בין הכוח להעתק):

Wf=fkdcos⁡180∘=−4⋅2=−8 JW_f=f_kd\cos 180^\circ=-4\cdot 2=-8\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

vB=28≈5.29 m/sv_B=\sqrt{28}\approx 5.29\,\text{m/s}

משפט עבודה–אנרגייה: על התיבה בקטע CBCB מבצע עבודה רק החיכוך (הכובד והנורמל ניצבים לתנועה):

Wכוללת=ΔEk  ⇒  −8=12mvB2−12mv02W_{\text{כוללת}}=\Delta E_k\;\Rightarrow\;-8=\tfrac12mv_B^2-\tfrac12mv_0^2
12mvB2=12⋅2⋅62−8=36−8=28 J\tfrac12mv_B^2=\tfrac12\cdot 2\cdot 6^2-8=36-8=28\,\text{J}
vB=2⋅282=28≈5.29 m/sv_B=\sqrt{\frac{2\cdot 28}{2}}=\sqrt{28}\approx 5.29\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

h=1.4 mh=1.4\,\text{m}

המישור המשופע חלק, ולכן במעלהו האנרגייה המכנית נשמרת. בנקודה הגבוהה התיבה נעצרת רגעית:

12mvB2=mgh  ⇒  h=Ek,Bmg=282⋅10=1.4 m\tfrac12mv_B^2=mgh\;\Rightarrow\;h=\frac{E_{k,B}}{mg}=\frac{28}{2\cdot 10}=1.4\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

vC=20≈4.47 m/sv_C=\sqrt{20}\approx 4.47\,\text{m/s}

במורד המישור החלק האנרגייה נשמרת, ולכן התיבה חוזרת ל־BB עם אותה אנרגייה קינטית, 28 J28\,\text{J}.

בקטע BCBC בחזרה החיכוך שוב פועל נגד התנועה, באותו גודל (4 N4\,\text{N}) ולאורך אותה דרך (2 m2\,\text{m}):

Wf=−8 JW_f=-8\,\text{J}
12mvC2=28−8=20 J  ⇒  vC=2⋅202=20≈4.47 m/s\tfrac12mv_C^2=28-8=20\,\text{J}\;\Rightarrow\;v_C=\sqrt{\frac{2\cdot 20}{2}}=\sqrt{20}\approx 4.47\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשוב שבחזרה החיכוך "מחזיר" את האנרגייה – החיכוך תמיד נגד כיוון התנועה, ובכל מעבר הוא מקטין את האנרגייה.

סעיף ה

תשובה:

5 m5\,\text{m} מעבר ל־CC

לאחר שהתיבה עוברת ב־CC היא ממשיכה לנוע על המשטח המחוספס, והחיכוך (4 N4\,\text{N}) הוא הכוח היחיד שמבצע עבודה, עד שהאנרגייה הקינטית (20 J20\,\text{J}) מתאפסת:

Wf=ΔEk  ⇒  −fk s=0−20  ⇒  s=204=5 mW_f=\Delta E_k\;\Rightarrow\;-f_k\,s=0-20\;\Rightarrow\;s=\frac{20}{4}=5\,\text{m}

(בדיקה מהתחלה: כל האנרגייה הקינטית ההתחלתית, 36 J36\,\text{J}, הפכה לחום על המשטח המחוספס; הדרך הכוללת על המשטח המחוספס היא 364=9 m=2+2+5\frac{36}{4}=9\,\text{m}=2+2+5. המישור החלק אינו "גובה" אנרגייה.)

שאלה 18 · כוח שדועך: עבודה, מהירות מרבית ונקודת עצירהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מונח במנוחה על משטח אופקי מחוספס, בנקודה x=0x=0. מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למשטח הוא μ=0.25\mu=0.25.

מפעילים על הגוף כוח אופקי FF שכיוונו ימינה (בכיוון החיובי של ציר xx), והגוף מתחיל לנוע. גודל הכוח FF כפונקציה של מיקום הגוף מתואר בגרף שלפניכם. מן הנקודה x=4 mx=4\,\text{m} ואילך F=0F=0.

א.

חשבו את העבודה שביצע הכוח FF על הגוף.

ב.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על הגוף בזמן תנועתו, ואת עבודת כוח החיכוך מ־x=0x=0 עד x=4 mx=4\,\text{m}.

ג.

השתמשו במשפט עבודה–אנרגייה וחשבו את מהירות הגוף בנקודה x=4 mx=4\,\text{m}.

ד.

קבעו באיזו נקודה xx הייתה מהירות הגוף מרבית. נמקו את קביעתכם.

ה.

חשבו את שיעור הנקודה שבה הגוף נעצר.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

WF=60 JW_F=60\,\text{J}

העבודה של כוח שגודלו משתנה עם המקום שווה לשטח הכלוא בין גרף F(x)F(x) לציר xx (מדף הנוסחאות W=∫F(x) dxW=\int F(x)\,dx):

•מלבן, 0≤x≤2 m0\le x\le 2\,\text{m}: 20⋅2=40 J20\cdot 2=40\,\text{J}

•משולש, 2≤x≤4 m2\le x\le 4\,\text{m}: 12⋅2⋅20=20 J\frac12\cdot 2\cdot 20=20\,\text{J}

WF=40+20=60 JW_F=40+20=60\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

fk=5 Nf_k=5\,\text{N}; Wf=−20 JW_f=-20\,\text{J}

FF אופקי, ולכן N=mg=2⋅10=20 NN=mg=2\cdot 10=20\,\text{N}, ומדף הנוסחאות:

fk=μkN=0.25⋅20=5 Nf_k=\mu_kN=0.25\cdot 20=5\,\text{N}

החיכוך מנוגד להעתק (θ=180∘\theta=180^\circ):

Wf=fk Δxcos⁡180∘=5⋅4⋅(−1)=−20 JW_f=f_k\,\Delta x\cos 180^\circ=5\cdot 4\cdot(-1)=-20\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

v≈6.3 m/sv\approx 6.3\,\text{m/s}

לפי משפט עבודה–אנרגייה Wכוללת=ΔEkW_{\text{כוללת}}=\Delta E_k. הכובד והנורמל אינם מבצעים עבודה, והגוף התחיל ממנוחה:

WF+Wf=12mv2  ⇒  v=2(WF+Wf)m=2 (60−20)2=40≈6.3 m/sW_F+W_f=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2(W_F+W_f)}{m}}=\sqrt{\frac{2\,(60-20)}{2}}=\sqrt{40}\approx 6.3\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

x=3.5 mx=3.5\,\text{m}

קביעה: המהירות מרבית ב־x=3.5 mx=3.5\,\text{m}.

נימוק: בציר האופקי פועלים FF (ימינה) והחיכוך fk=5 Nf_k=5\,\text{N} (שמאלה).

•כל עוד F>5 NF>5\,\text{N} השקול ימינה – בכיוון התנועה – והמהירות גדלה.

•כאשר F<5 NF<5\,\text{N} השקול שמאלה – נגד התנועה – והמהירות קטנה (אף ש־FF עדיין פועל).

לכן המהירות מרבית בנקודה שבה F=fk=5 NF=f_k=5\,\text{N}. בקטע 2≤x≤4 m2\le x\le 4\,\text{m} הכוח יורד קווית מ־20 N20\,\text{N} לאפס, כלומר F=20−10 (x−2)F=20-10\,(x-2):

20−10 (x−2)=5  ⇒  x=3.5 m20-10\,(x-2)=5\;\Rightarrow\;x=3.5\,\text{m}

טעות נפוצה: לקבוע שהמהירות מרבית ב־x=4 mx=4\,\text{m}, שם הכוח מפסיק לפעול – כבר מ־x=3.5 mx=3.5\,\text{m} החיכוך גדול מ־FF והגוף מאט.

סעיף ה

תשובה:

x=12 mx=12\,\text{m}

בנקודה x=4 mx=4\,\text{m} האנרגייה הקינטית היא Ek=60−20=40 JE_k=60-20=40\,\text{J} (סעיף ג). מכאן ואילך רק החיכוך מבצע עבודה. לפי משפט עבודה–אנרגייה:

−fk d=0−Ek  ⇒  d=Ekfk=405=8 m-f_k\,d=0-E_k\;\Rightarrow\;d=\frac{E_k}{f_k}=\frac{40}{5}=8\,\text{m}

הגוף נעצר בנקודה x=4+8=12 mx=4+8=12\,\text{m}.

(בדרך שקולה, לכל התנועה: WF−fk xעצירה=0  ⇒  xעצירה=605=12 mW_F-f_k\,x_{\text{עצירה}}=0\;\Rightarrow\;x_{\text{עצירה}}=\frac{60}{5}=12\,\text{m}.)

שאלה 19 · ארגז המחליק ממישור משופע אל משטח מחוספסבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מגובה h=0.8 mh=0.8\,\text{m} על מישור משופע חלק. בתחתית המישור הארגז עובר למשטח אופקי מחוספס, ונעצר עליו (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז למשטח האופקי הוא μk=0.4\mu_k=0.4. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

א.

חשבו את גודל מהירות הארגז בתחתית המישור המשופע.

ב.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על הארגז במשטח האופקי, ואת העבודה שהוא מבצע מרגע כניסת הארגז למשטח ועד עצירתו.

ג.

חשבו את המרחק שעובר הארגז על המשטח האופקי עד שהוא נעצר.

ד.

חשבו את המתקף (גודל וכיוון) שהפעיל כוח החיכוך על הארגז במשטח האופקי, ואת זמן התנועה על המשטח עד העצירה.

ה.

משחררים מאותו גובה ארגז שני, שמסתו 4 kg4\,\text{kg}, העשוי מאותו חומר. קבעו אם המרחק שהוא עובר על המשטח האופקי ואם זמן התנועה שלו על המשטח גדולים מאלה של הארגז הראשון, קטנים מהם או שווים להם. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}

המישור חלק והנורמל אינו מבצע עבודה, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת:

mgh=12mv2  ⇒  v=2gh=2⋅10⋅0.8=4 m/smgh=\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

fk=8 Nf_k=8\,\text{N}; Wf=−16 JW_f=-16\,\text{J}

על משטח אופקי N=mg=20 NN=mg=20\,\text{N}, ולכן:

fk=μkN=0.4⋅20=8 Nf_k=\mu_kN=0.4\cdot 20=8\,\text{N}

החיכוך הוא הכוח היחיד שמבצע עבודה במשטח האופקי, ולפי משפט עבודה–אנרגייה:

Wf=ΔEk=0−12⋅2⋅42=−16 JW_f=\Delta E_k=0-\tfrac12\cdot 2\cdot 4^2=-16\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

2 m2\,\text{m}

כוח החיכוך קבוע ומנוגד לתנועה, ולכן Wf=−fkxW_f=-f_kx:

−8x=−16  ⇒  x=2 m-8x=-16\;\Rightarrow\;x=2\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

J=8 N⋅sJ=8\,\text{N}\cdot\text{s} נגד כיוון התנועה; t=1 st=1\,\text{s}

במשטח האופקי הכובד והנורמל מתאזנים, ולכן המתקף הכולל הוא מתקף החיכוך. לפי נוסחת מתקף–תנע (כיוון חיובי – כיוון התנועה):

J=Δp=0−mv=−2⋅4=−8 N⋅sJ=\Delta p=0-mv=-2\cdot 4=-8\,\text{N}\cdot\text{s}

גודל 8 N⋅s8\,\text{N}\cdot\text{s}, נגד כיוון התנועה.

כוח החיכוך קבוע, ולכן J=FΔtJ=F\Delta t:

Δt=∣J∣fk=88=1 s\Delta t=\frac{|J|}{f_k}=\frac{8}{8}=1\,\text{s}

סעיף ה

תשובה:

שניהם שווים (2 m2\,\text{m}, 1 s1\,\text{s}).

המהירות בתחתית v=2ghv=\sqrt{2gh} אינה תלויה במסה – גם הארגז השני מגיע למשטח במהירות 4 m/s4\,\text{m/s}.

התאוצה במשטח: a=fkm=μkmgm=μkg=4 m/s2a=\frac{f_k}{m}=\frac{\mu_kmg}{m}=\mu_kg=4\,\text{m/s}^2 – אינה תלויה במסה.

אותה מהירות התחלתית ואותה תאוטה, ולכן אותו מרחק (x=v22a=2 mx=\frac{v^2}{2a}=2\,\text{m}) ואותו זמן (t=va=1 st=\frac{v}{a}=1\,\text{s}).

(כוח החיכוך על הארגז הכבד כפול, אבל גם האנרגייה הקינטית והתנע שלו כפולים.)

שאלה 20 · גוף על מסלול עם קטע מחוספס וקיר: היכן ייעצר?באורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף קטן שמסתו 2 kg2\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מגובה 0.8 m0.8\,\text{m} על הקטע המעוקל של מסילה (ראו תרשים). הקטע המעוקל של המסילה חלק. בקטע האופקי, הקטע BCBC שאורכו 1.0 m1.0\,\text{m} מחוספס, ומקדם החיכוך הקינטי בינו לבין הגוף הוא 0.250.25 ; שאר הקטע האופקי חלק. בקצה המסילה, בנקודה DD , יש קיר, והגוף מתנגש בו התנגשות אלסטית.

א.

חשבו את גודל מהירות הגוף בנקודה BB , בפעם הראשונה שהוא מגיע אליה.

ב.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על הגוף בקטע BCBC , ואת העבודה שהוא מבצע על הגוף במעבר אחד בקטע זה.

ג.

חשבו את גודל מהירות הגוף בנקודה CC , ואת גודל מהירותו מייד לאחר ההתנגשות בקיר.

ד.

השתמשו בקשר בין עבודת הכוחות הלא־משמרים לשינוי באנרגייה המכנית, וחשבו לאיזה גובה מרבי יעלה הגוף על הקטע המעוקל בדרכו חזרה.

ה.

הגוף ממשיך לנוע הלוך ושוב עד שהוא נעצר. חשבו את הדרך הכוללת שעובר הגוף בקטע BCBC עד לעצירתו, וקבעו היכן ייעצר (מה מרחקו מן הנקודה CC).

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

vB=4 m/sv_B=4\,\text{m/s}

הקטע המעוקל חלק, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת בין נקודת השחרור ל־BB:

mgh=12mvB2  ⇒  vB=2gh=2⋅10⋅0.8=4 m/smgh=\tfrac12mv_B^2\;\Rightarrow\;v_B=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

fk=5 Nf_k=5\,\text{N}; W=−5 JW=-5\,\text{J}

N=mg=2⋅10=20 NN=mg=2\cdot 10=20\,\text{N}, ולכן:

fk=μkN=0.25⋅20=5 Nf_k=\mu_kN=0.25\cdot 20=5\,\text{N}

החיכוך מנוגד לתנועה, ולפי W=FΔxcos⁡θW=F\Delta x\cos\theta עם θ=180∘\theta=180^\circ:

W=5⋅1.0⋅cos⁡180∘=−5 JW=5\cdot 1.0\cdot\cos180^\circ=-5\,\text{J}

סעיף ג

תשובה:

vC≈3.32 m/sv_C\approx 3.32\,\text{m/s}; גם לאחר ההתנגשות ≈3.32 m/s\approx 3.32\,\text{m/s} (בכיוון ההפוך).

לפי Wלא משמרים=ΔEW_{\text{לא משמרים}}=\Delta E בין BB ל־CC (שניהם באותו גובה):

−5=12mvC2−12mvB2  ⇒  12mvC2=16−5=11 J-5=\tfrac12mv_C^2-\tfrac12mv_B^2\;\Rightarrow\;\tfrac12mv_C^2=16-5=11\,\text{J}
vC=2⋅112=11≈3.32 m/sv_C=\sqrt{\frac{2\cdot 11}{2}}=\sqrt{11}\approx 3.32\,\text{m/s}

בין CC ל־DD המסילה חלקה, ולכן הגוף פוגע בקיר במהירות זו. ההתנגשות אלסטית – האנרגייה הקינטית נשמרת – ולכן הגוף חוזר באותו גודל מהירות, 3.32 m/s3.32\,\text{m/s}, בכיוון ההפוך.

סעיף ד

תשובה:

h1=0.3 mh_1=0.3\,\text{m}

מן השחרור ועד הגובה המרבי בחזרה הגוף עובר את BCBC פעמיים (הלוך וחזור), והחיכוך הוא הכוח הלא־משמר היחיד שמבצע עבודה:

Wלא משמרים=2⋅(−5)=−10 JW_{\text{לא משמרים}}=2\cdot(-5)=-10\,\text{J}

בשתי נקודות הקצה המהירות אפס:

−10=mgh1−mgh  ⇒  h1=0.8−1020=0.3 m-10=mgh_1-mgh\;\Rightarrow\;h_1=0.8-\frac{10}{20}=0.3\,\text{m}

טעות נפוצה: להפחית רק 5 J5\,\text{J} – בדרך חזרה הגוף עובר שוב בקטע המחוספס.

סעיף ה

תשובה:

3.2 m3.2\,\text{m}; הגוף נעצר על BCBC, במרחק 0.2 m0.2\,\text{m} מ־CC.

כל האנרגייה המכנית ההתחלתית, mgh=16 Jmgh=16\,\text{J}, הופכת לבסוף לחום בקטע המחוספס (ההתנגשויות אלסטיות ושאר המסילה חלקה). על כל מטר בקטע BCBC החיכוך "גוזל" 5 J5\,\text{J}:

fk s=mgh  ⇒  s=165=3.2 mf_k\,s=mgh\;\Rightarrow\;s=\frac{16}{5}=3.2\,\text{m}

(בצורה כללית: s=hμs=\frac{h}{\mu}, בלי תלות במסה.)

מקום העצירה: 3.2 m=33.2\,\text{m}=3 מעברים מלאים (3 m3\,\text{m}) ועוד 0.2 m0.2\,\text{m}.

•מעבר 1: B→CB\to C, התנגשות בקיר;

•מעבר 2: C→BC\to B, עלייה על הקטע המעוקל וחזרה;

•מעבר 3: B→CB\to C, התנגשות בקיר;

•מעבר 4: מ־CC לעבר BB – הגוף עובר 0.2 m0.2\,\text{m} ונעצר.

הגוף נעצר במרחק 0.2 m0.2\,\text{m} מ־CC (כלומר 0.8 m0.8\,\text{m} מ־BB).

עוד 44 שאלות על עבודה, משפט עבודה–אנרגיה ועבודת החיכוך

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. כדור שנופל ומנתר: מתקף ועבודה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    כדור שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מגובה 1.8 m1.8\,\text{m} מעל רצפה, נופל אנכית, פוגע ברצפה ומנתר אנכית כלפי מעלה עד לגובה מרבי של…

  2. גוף על מדרון מחוספס: עבודת החיכוך ומהירות החזרה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גוף שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} נמצא בתחתית מדרון הנטוי בזווית 30∘30^\circ לאופק. ברגע מסוים מעניקים לגוף מהירות v0=5 m/sv_0=5\,\text{m/s} במעלה המדרון…

  3. ארגז גולש במגלשה חלקה אל רצפה מחוספסת (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארגז שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בראש מגלשה חלקה, בגובה h=1.8 mh=1.8\,\text{m} מעל הרצפה. בתחתית המגלשה, בנקודה BB, הארגז עובר אל…

  4. ארגז נדחף בכוח שקטן לינארית: עבודה כשטח מתחת לגרף (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארגז שמסתו 2 kg2\,\text{kg} נח על רצפה אופקית חלקה בנקודה x=0x=0. ברגע מסוים מתחיל לפעול עליו כוח אופקי FF בכיוון החיובי של ציר xx. גודל…

  5. מזחלת הנגררת על קרח: עבודה מגרף כוח–מקום (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    מזחלת שמסתה m=3 kgm=3\,\text{kg} נחה על משטח קרח אופקי חלק. רובוט מושך את המזחלת בכוח אופקי FF שגודלו משתנה עם המקום xx של המזחלת, כמתואר…

  6. גוף יורד ברבע מעגל, חוצה קטע מחוספס ומכווץ קפיץ (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גוף קטן שמסתו m=0.8 kgm=0.8\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בנקודה AA, בקצה העליון של מסילה חלקה בצורת רבע מעגל אנכי שרדיוסו R=1.6 mR=1.6\,\text{m} ומרכזו…

  7. ארגז על רמפה: גלישה במהירות קבועה ודחיפה במעלה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארגז שמסתו m=4 kgm=4\,\text{kg} מונח על רמפה ישרה מעץ הנטויה בזווית θ=30∘\theta=30^\circ לאופק. כשנותנים לארגז דחיפה קלה במורד, הוא גולש במורד…

  8. ארגז על רצפה חלקה: כוח אופקי, כוח מוטה כלפי מעלה וכוח מוטה כלפי מטה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארגז שמסתו m=6 kgm=6\,\text{kg} מונח על רצפה אופקית חלקה (אין חיכוך). מגדירים ציר xx אופקי ימינה, ציר yy אנכי מעלה. (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6,…

  9. מזוודה נגררת ברצועה על רצפה מחוספסת: עבודת הכוח ועבודת החיכוך (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    נוסעת גוררת מזוודה שמסתה m=4 kgm=4\,\text{kg} על רצפה אופקית מחוספסת בעזרת רצועה. הרצועה מושכת בכוח קבוע F=30 NF=30\,\text{N} בזווית 37∘37^\circ מעל…

  10. ארגז המחליק במורד רמפה מחוספסת: עבודת הכובד, הנורמלי והחיכוך (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארגז שמסתו mm משתחרר בראש רמפה משופעת בזווית α\alpha ביחס לאופק ומחליק לאורכה עד תחתיתה. גובה ראש הרמפה מעל תחתיתה הוא HH, ומקדם החיכוך…

  11. אנרגיה קינטית: אבן קרלינג ועגלת צעצוע (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בשאלה זו שני מצבים נפרדים של גופים הנעים על משטח אופקי חלק.

  12. עגלה על מסילת אוויר מואצת ממנוחה: עבודה ומהירות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    עגלה שמסתה m=4 kgm=4\,\text{kg} נמצאת במנוחה על מסילה אופקית חלקה (אין חיכוך). מפעילים על העגלה כוח אופקי קבוע שגודלו 12 N12\,\text{N} בכיוון…

  13. מזחלת על קרח נבלמת בכוח מנוגד: אנרגיה קינטית ומרחק עצירה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    מזחלת שמסתה m=2 kgm=2\,\text{kg} מחליקה על משטח קרח אופקי חלק שמאלה, במהירות v0=5 m/sv_0=5\,\text{m/s}. מרגע מסוים ילד מושך את המזחלת ימינה בכוח…

  14. ארגז נמשך ממנוחה בכוח מוטה על רצפה חלקה: מהירות אחרי מרחק (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארגז שמסתו m=5 kgm=5\,\text{kg} נמצא במנוחה על רצפה אופקית חלקה. מושכים אותו בחבל בכוח קבוע F=25 NF=25\,\text{N} בזווית 53∘53^\circ מעל האופק (ראו…

  15. גוף עולה על מדרגה חלקה ונבלם על משטח מחוספס (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גוף שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} נע על משטח אופקי חלק במהירות v0=9 m/sv_0=9\,\text{m/s}, מהנקודה AA. הגוף עולה במדרון חלק אל משטח אופקי מוגבה, שגובהו…

  16. תיבה גולשת במדרון מחוספס ופוגעת בקפיץ שבתחתיתו (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    תיבה קטנה שמסתה m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} משוחררת ממנוחה בראש מדרון, בגובה 1.5 m1.5\,\text{m} מעל הרצפה. זווית המדרון α\alpha מקיימת…

  17. מזחלת עולה במדרון מחוספס: מרחק עצירה ומסה שאי אפשר למצוא (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    מזחלת שמסתה mm נעה על משטח אופקי חלק במהירות v0=8 m/sv_0=8\,\text{m/s}, מהנקודה AA לכיוון מדרון. בנקודה BB היא מתחילה לעלות במדרון מחוספס,…

  18. קופסה במסלול: מדרון מחוספס, רמפה חלקה ומדף מחוספס (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    קופסה שמסתה m=2 kgm=2\,\text{kg} משוחררת ממנוחה בנקודה AA, בראש מדרון שגובהו 2.7 m2.7\,\text{m} וזוויתו α\alpha מקיימת sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6,…

  19. ארגז יורד במדרון מחוספס ומכווץ קפיץ על רצפה חלקה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארגז שמסתו m=4 kgm=4\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בראש מדרון שגובהו 1.2 m1.2\,\text{m}. זווית המדרון α\alpha מקיימת sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6,…

  20. גוף נדחף במעלה מדרון שמקדם החיכוך שלו מוכפל באמצעו (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גוף שמסתו mm נדחף מתחתית מדרון במהירות v0v_0 במעלה המדרון. זווית המדרון היא α\alpha, וגובה ראשו HH. המדרון מחוספס: מהתחתית עד הגובה…

  21. מזחלת צעצוע עם מאוורר על מסילת שלג (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    נתונה מסילה CBACBA המורכבת ממישור אופקי CBCB וממישור משופע BABA (ראו תרשים א). על המסילה מחליקה מזחלת צעצוע קטנה שמסתו m=500 grm=500\,\text{gr},…

  22. פועל דוחף ארגז: עבודה של כוח משתנה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ארגז שמסתו m=20 kgm=20\,\text{kg} מונח על רצפה אופקית מחוספסת. מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז לבין הרצפה הוא μ=0.25\mu=0.25. מגדירים ציר מקום,…

  23. מסילה מעוקלת חלקה ושטיח מחוספס: חיכוך, התנגשות ומתקף (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 שלפניכם מתוארת מערכת המורכבת ממסילה מעוקלת חלקה וממשטח אופקי מחוספס (שטיח). משחררים ממנוחה גוף מנקודה כלשהי על המסילה המעוקלת.…

  24. מכונית צעצוע על מסלול עם שטיח ופגוש קפיצי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מכונית צעצוע קטנה ללא מנוע, שמסתה mm , נעה על מסלול (ראו תרשים). המסלול מורכב מכבש מעוקל חלק, ומקטע אופקי שבסופו פגוש קפיצי המחובר לקיר.…

  25. דסקית על רמפה: בלי חיכוך ועם חיכוך (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בפארק מדע מוצב מתקן ובו רמפה ישרה הנטויה בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin 37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos 37^\circ=0.8). מבקר ערך שני ניסויים בזה אחר…

  26. מזחלת על מדרון קרח ומישור חצץ (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ילד מושך מזחלת לאורך מסלול ABCABC. הקטע ABAB הוא מדרון קרח חלק, המשופע בזווית α\alpha ביחס לאופק, ואילו הקטע BCBC הוא משטח חצץ אופקי…

  27. קרונית נעצרת בכבל בלימה אלסטי: עבודת כוח משתנה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במתקן שעשועים בודקים מערכת בלימה חדשה, בלי נוסעים. קרונית שמסתה m=200 kgm=200\,\text{kg} נעה על מסלול חלק. המסלול מתחיל בנקודה AA על הקרקע, עולה…

  28. קרונית רכבת הרים: שקע, גבעה ואזור בלימה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מוצג קטע ממסלול של רכבת הרים, המורכב משלושה חלקים: ACAC, CGCG ו־GLGL. החלק ACAC הוא קשת מעגלית קעורה (שקע) שרדיוסה R1R_1…

  29. משאית בולמת: מרחק בלימה, מהירות ותאוצה (באורך בגרות · בינונית)

    משאית נוסעת על כביש ישר ואופקי במהירות v0v_0. הנהג בולם, והמשאית מאטה בתאוצה קבועה שגודלה aa עד שהיא נעצרת, לאחר שעברה מרחק ℓ\ell (מרחק…

  30. קרונית צעצוע במסלול עם רצועת לבד: גרף ריבוע המהירות כפונקציה של גובה השחרור (באורך בגרות · בינונית)

    תלמיד בונה מסלול ABCDABCD לקרונית צעצוע ללא מנוע, שמסתה MM. המסלול מורכב משלושה קטעים: קטע מעוקל יורד ABAB, קטע אופקי BCBC שאורכו LL, וקטע…

  31. גוף במסלול עם גבעה, קטע מחוספס וקפיץ: מהירויות, קבוע הקפיץ ונקודת העצירה (באורך בגרות · בינונית)

    באיור מתואר מסלול במישור אנכי. גוף קטן שמסתו m=2.5 kgm=2.5\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מנקודה AA, שגובהה H=2.6 mH=2.6\,\text{m} מעל הרצפה MNMN. הוא יורד…

  32. מזחלת נגררת על משטח מחוספס: עבודה וכוחות מגרף אנרגיה קינטית–מקום (באורך בגרות · בינונית)

    מזחלת שמסתה 2.5 kg2.5\,\text{kg} נעה לאורך קו ישר על משטח אופקי מחוספס, בכיוון החיובי של ציר xx. מקדם החיכוך הקינטי בין המזחלת למשטח הוא…

  33. גוף בין שני מדרונות מחוספסים: מקדם החיכוך מגובה העלייה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני מדרונות, הנטויים שניהם בזווית θ=37∘\theta=37^\circ לאופק, נפגשים בתחתיתם ויוצרים צורת V (ראו תרשים). גוף קטן משוחרר ממנוחה על המדרון…

  34. מעלית משא נופלת על קפיץ בולם עם בלמי חירום (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    מעלית משא שמסתה m=1000 kgm=1000\,\text{kg} עומדת במנוחה בפיר, כאשר תחתיתה בגובה h=4.5 mh=4.5\,\text{m} מעל ראש קפיץ בולם שבתחתית הפיר. קבוע הקפיץ…

  35. דחיפת ארגז במישור משופע בכוח אופקי (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    ארגז שמסתו m=20 kgm=20\,\text{kg} מונח על מישור משופע שזווית שיפועו α\alpha. מקדם החיכוך הסטטי בין הארגז למישור הוא μs=0.30\mu_s=0.30, ומקדם החיכוך…

  36. כוח מוטה כלפי מעלה: חיכוך שמשתנה לאורך הדרך (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מונח במנוחה על משטח אופקי מחוספס, בנקודה x=0x=0. מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למשטח הוא μ=0.4\mu=0.4. מפעילים על הגוף…

  37. לולאה עם שני חיישנים ורצועה מחוספסת (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כדור קטן שמסתו אינה ידועה משוחרר ממנוחה מגובה h=0.6 mh=0.6\,\text{m} על מסילה חלקה. המסילה יורדת לקטע אופקי, ובנקודה AA מתחילה לולאה מעגלית…

  38. גוף על מסלול עם קטע מחוספס וקיר "רך" (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף קטן שמסתו mm משוחרר ממנוחה מגובה h0h_0 על הקטע המעוקל של מסילה ABCDABCD (ראו תרשים). הקטע המעוקל, והקטע האופקי שבין CC ל־DD , חלקים.…

  39. גוף החוזר בשליש מהמהירות: מקדם חיכוך מתוך תוצאה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף קטן נמצא בתחתית מדרון מחוספס הנטוי בזווית 37∘37^\circ לאופק (sin⁡37∘=0.6\sin 37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos 37^\circ=0.8). מעניקים לגוף מהירות v0v_0 במעלה…

  40. גוף נמשך במעלה מדרון מחוספס וגולש בחזרה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} נמצא במנוחה בתחתית מדרון, בנקודה BB. המדרון ABAB משופע בזווית α\alpha שעבורה sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6…

  41. תיבה מול מאוורר על משטח מחוספס: עצירה, חזרה ועצירה סופית (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    תיבה שמסתה m=1 kgm=1\,\text{kg} נמצאת בנקודה AA (ראו תרשים). המסילה מ־AA עד BB חלקה, והנקודה BB גבוהה ב־0.8 m0.8\,\text{m} מהנקודה AA. הקטע…

  42. עגלה מול קפיץ בולם על משטח מחוספס: האם תחזור? (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    עגלה שמסתה m=2 kgm=2\,\text{kg} נעה על מסלול: מהנקודה AA שעל הקרקע היא עולה במדרון חלק אל הנקודה BB, וממשיכה על משטח אופקי מחוספס…

  43. זריקה דרך אזור רוח, משטח מחוספס, חצי מעגל וקפיץ (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף קטן שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} נזרק מהרצפה במהירות v0=10 m/sv_0=10\,\text{m/s} בזווית α=37∘\alpha=37^\circ מעל האופק (sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6,…

  44. מגלשה בשלושה שיפועים עם חיכוך שונה והתנגשות אלסטית בתחתית (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מזחלת קטנה שמסתה m=1 kgm=1\,\text{kg} מתחילה לנוע במורד מגלשה במהירות v0=3 m/sv_0=3\,\text{m/s}. המגלשה בנויה משלושה קטעים ישרים: - קטע ראשון בשיפוע…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.