דילוג לתוכן המרכזי

מצפן, חיבור שדות והשדה המגנטי של כדור הארץ - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · השדה המגנטי · 18 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · זווית הנטייה: הרכיב האופקי והרכיב האנכי של השדה של כדור הארץקצרה · קלה

במקום מסוים בחצי הכדור הצפוני גודל השדה המגנטי של כדור הארץ הוא B=5.0⋅10−5 TB=5.0\cdot10^{-5}\,\text{T}. השדה מכוון צפונה ומטה, בזווית 53∘53^\circ מתחת לאופק (זווית הנטייה). השתמשו ב־sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8 וב־cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6.

א.

חשבו את הרכיב האופקי ואת הרכיב האנכי של השדה במקום.

ב.

מצפן רגיל מונח על שולחן אופקי, והמחט שלו יכולה להסתובב רק במישור האופקי. איזה מן הרכיבים קובע את כיוון המחט, ולאן היא מצביעה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Bh=3.0⋅10−5 TB_h=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T} צפונה; Bv=4.0⋅10−5 TB_v=4.0\cdot10^{-5}\,\text{T} כלפי מטה

מפרקים את השדה לרכיבים:

Bh=Bcos⁡53∘=5.0⋅10−5⋅0.6=3.0⋅10−5 TB_h=B\cos53^\circ=5.0\cdot10^{-5}\cdot0.6=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T}

מכוון צפונה, ו־

Bv=Bsin⁡53∘=5.0⋅10−5⋅0.8=4.0⋅10−5 TB_v=B\sin53^\circ=5.0\cdot10^{-5}\cdot0.8=4.0\cdot10^{-5}\,\text{T}

מכוון כלפי מטה.

סעיף ב

תשובה:

רק הרכיב האופקי; המחט מצביעה צפונה.

המחט מסתובבת רק במישור האופקי, ולכן רק הרכיב האופקי של השדה, Bh=3.0⋅10−5 TB_h=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T}, מסובב אותה. הרכיב האנכי ניצב למישור הסיבוב ואינו משפיע על כיוונה. המחט מתייצבת בכיוון BhB_h – צפונה.

טעות נפוצה: להשתמש בגודל השדה כולו (5.0⋅10−5 T5.0\cdot10^{-5}\,\text{T}) בחישובי סטייה של מצפן אופקי. בחישובים כאלה משתמשים רק ב־BhB_h.

שאלה 2 · מטפס עם מצפן ליד כבל אנכי: באיזה מרחק הסטייה קטנה מ־5°קצרה · בינונית

לאורך קיר של בניין עובר כבל חשמל ישר ואנכי, ובו זורם זרם קבוע I=20 AI=20\,\text{A} כלפי מעלה. מטפס מחזיק מצפן אופקי בגובה כלשהו, מדרום לכבל. הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא BE=3.0⋅10−5 TB_E=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T}, ומכוון צפונה. μ0=4π⋅10−7 T⋅m/A\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\text{T}\cdot\text{m}/\text{A}. השדה של הכבל הוא כשדה של תיל ישר ארוך מאוד.

א.

לאיזה צד – מזרח או מערב – תסטה מחט המצפן מכיוון צפון בגלל הכבל? נמקו.

ב.

המטפס רוצה שסטיית המחט מכיוון צפון תהיה קטנה מ־5∘5^\circ. מה המרחק המזערי מן הכבל שבו עליו להחזיק את המצפן?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

מזרחה.

במבט מלמעלה הזרם יוצא אל המתבונן, ולכן לפי כלל יד ימין קווי השדה של הכבל הם מעגלים אופקיים נגד כיוון השעון. בנקודה שמדרום לכבל (בתחתית המעגל במפה שבה צפון למעלה ומזרח ימינה) תנועה נגד כיוון השעון היא ימינה – מזרחה.

המחט מצביעה בכיוון השדה השקול: BEB_E צפונה ועוד שדה הכבל מזרחה – ולכן היא סוטה מצפון לכיוון מזרח.

סעיף ב

תשובה:

dmin⁡≈1.5 md_{\min}\approx1.5\,\text{m}

שדה הכבל ניצב לשדה הארץ, ולכן זווית הסטייה α\alpha מקיימת tan⁡α=BwBE\tan\alpha=\frac{B_w}{B_E}. הדרישה α<5∘\alpha<5^\circ:

μ0I2πd<BEtan⁡5∘  ⇒  d>μ0I2πBEtan⁡5∘=2⋅10−7⋅203.0⋅10−5⋅0.0875≈1.52 m\frac{\mu_0I}{2\pi d}<B_E\tan5^\circ\;\Rightarrow\;d>\frac{\mu_0I}{2\pi B_E\tan5^\circ}=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot20}{3.0\cdot10^{-5}\cdot0.0875}\approx1.52\,\text{m}

שדה הכבל יורד עם המרחק, ולכן ככל שמתרחקים הסטייה קטנה – המרחק המזערי הוא כ־1.5 m1.5\,\text{m}.

טעות נפוצה: לחבר את הגדלים BE+BwB_E+B_w – השדות ניצבים, והזווית נקבעת מהיחס ביניהם.

שאלה 3 · תיל אנכי ומצפן: הנקודה שבה למחט אין כיוון מועדףקצרה · בינונית

תיל ישר, ארוך ואנכי עובר דרך שולחן אופקי, ובו זורם זרם I=15 AI=15\,\text{A} כלפי מעלה. הרכיב האופקי של השדה של כדור הארץ במקום הוא Bh=2.5⋅10−5 TB_h=2.5\cdot10^{-5}\,\text{T} ומכוון צפונה. מזיזים מצפן קטן על השולחן סביב התיל. μ0=4π⋅10−7 T⋅m/A\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\text{T}\cdot\text{m}/\text{A}.

א.

יש על השולחן נקודה אחת שבה השדה המגנטי האופקי השקול הוא אפס. באיזה כיוון מן התיל (צפון, דרום, מזרח או מערב) היא נמצאת, ובאיזה מרחק ממנו? נמקו.

ב.

מה יעשה המצפן בנקודה שמצאתם? ומה יהיו גודל השדה האופקי השקול וכיוונו בנקודה שנמצאת 12 cm12\,\text{cm} מזרחית לתיל?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

12 cm12\,\text{cm} מערבית לתיל

השדה של התיל צריך לבטל את BhB_h, כלומר להיות שווה לו בגודלו ולהצביע דרומה.

כיוון: לפי כלל יד ימין, כשהזרם כלפי מעלה, קווי השדה הם מעגלים נגד כיוון השעון כשמביטים מלמעלה. בנקודה שממערב לתיל השדה המשיק למעגל כזה מכוון דרומה (בנקודה שממזרח – צפונה, מצפון – מערבה, מדרום – מזרחה). לכן הנקודה ממערב לתיל.

מרחק:

μ0I2πr=Bh⇒r=μ0I2πBh=2⋅10−7⋅152.5⋅10−5=0.12 m=12 cm\frac{\mu_0 I}{2\pi r}=B_h\quad\Rightarrow\quad r=\frac{\mu_0 I}{2\pi B_h}=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot15}{2.5\cdot10^{-5}}=0.12\,\text{m}=12\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

בנקודה מסעיף א המחט נשארת בכל כיוון שבו מניחים אותה (אין כיוון מועדף). ממזרח: 5.0⋅10−5 T5.0\cdot10^{-5}\,\text{T} צפונה.

בנקודה מסעיף א אין שדה אופקי, ולכן אין מומנט שמסובב את המחט: היא נשארת בכל כיוון שבו מניחים אותה.

בנקודה ש־12 cm12\,\text{cm} ממזרח לתיל גודל השדה של התיל זהה (2.5⋅10−5 T2.5\cdot10^{-5}\,\text{T}), אבל כיוונו צפונה – אותו כיוון כמו BhB_h. השדות מתחברים:

B=2.5⋅10−5+2.5⋅10−5=5.0⋅10−5 TB=2.5\cdot10^{-5}+2.5\cdot10^{-5}=5.0\cdot10^{-5}\,\text{T}

צפונה, והמחט מצביעה צפונה בלי סטייה.

שאלה 4 · קו מתח עילי: הכוח של השדה של כדור הארץ על הכבלקצרה · בינונית

קו מתח עילי ישר ואופקי מתוח בכיוון מזרח–מערב, וזורם בו זרם I=500 AI=500\,\text{A} מזרחה. במקום, לשדה של כדור הארץ רכיב אופקי Bh=3.2⋅10−5 TB_h=3.2\cdot10^{-5}\,\text{T} המכוון צפונה ורכיב אנכי Bv=2.4⋅10−5 TB_v=2.4\cdot10^{-5}\,\text{T} המכוון כלפי מטה.

א.

חשבו את הכוח המגנטי הפועל על כל מטר של הכבל: את הרכיב האנכי, את הרכיב האופקי ואת הגודל הכולל. מה כיוונו?

ב.

קו אחר, עם אותו זרם, מתוח בכיוון צפון–דרום והזרם בו זורם צפונה. מה הכוח המגנטי על כל מטר שלו, ומה כיוונו?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

רכיב כלפי מעלה 0.016 Nm0.016\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, רכיב צפונה 0.012 Nm0.012\,\frac{\text{N}}{\text{m}}; סה"כ 0.020 Nm0.020\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, צפונה ומעלה, בזווית ≈53∘\approx53^\circ מעל האופק.

הכבל ניצב לשני הרכיבים של השדה, ולכן כל רכיב יוצר כוח F/ℓ=IBF/\ell=IB, וכיוונו לפי כלל יד ימין:

•מ־BhB_h (צפונה), זרם מזרחה: הכוח כלפי מעלה, IBh=500⋅3.2⋅10−5=0.016 NmIB_h=500\cdot3.2\cdot10^{-5}=0.016\,\frac{\text{N}}{\text{m}}.

•מ־BvB_v (מטה), זרם מזרחה: הכוח צפונה, IBv=500⋅2.4⋅10−5=0.012 NmIB_v=500\cdot2.4\cdot10^{-5}=0.012\,\frac{\text{N}}{\text{m}}.

Fℓ=0.0162+0.0122=0.020 Nm\frac{F}{\ell}=\sqrt{0.016^2+0.012^2}=0.020\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

בזווית tan⁡β=0.0160.012⇒β≈53∘\tan\beta=\frac{0.016}{0.012}\Rightarrow\beta\approx53^\circ מעל האופק, לכיוון צפון. (אותו גודל מתקבל מ־IBIB עם B=Bh2+Bv2=4.0⋅10−5 TB=\sqrt{B_h^2+B_v^2}=4.0\cdot10^{-5}\,\text{T}, כי הכבל ניצב לשדה כולו.)

סעיף ב

תשובה:

0.012 Nm0.012\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, מערבה

עכשיו הכבל מקביל לרכיב האופקי BhB_h, ולכן רכיב זה אינו מפעיל עליו כוח. רק BvB_v ניצב לכבל:

Fℓ=IBv=500⋅2.4⋅10−5=0.012 Nm\frac{F}{\ell}=IB_v=500\cdot2.4\cdot10^{-5}=0.012\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

כיוון: זרם צפונה, שדה כלפי מטה – לפי כלל יד ימין הכוח מכוון מערבה.

טעות נפוצה: להציב את השדה כולו, 4.0⋅10−5 T4.0\cdot10^{-5}\,\text{T}, בלי לבדוק איזה רכיב ניצב לזרם.

שאלה 5 · תיל לאורך ציר של סילונית: זווית השדה השקול עם הצירביניים · בינונית

סילונית ארוכה מאוד עשויה 2020 כריכות לכל סנטימטר אורך, וזורם בה זרם Is=5 mAI_s=5\,\text{mA}. לאורך הציר המרכזי של הסילונית מתוח תיל ישר וארוך, ובו זורם זרם Iw=2 AI_w=2\,\text{A}. הנקודות שבהן מחשבים את השדה נמצאות בתוך הסילונית, רחוק מקצותיה. μ0=4π⋅10−7 T⋅m/A\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\text{T}\cdot\text{m}/\text{A}.

א.

חשבו את גודל השדה המגנטי שיוצרת הסילונית בתוכה, וקבעו מה כיוונו ביחס לציר.

ב.

חשבו את גודל השדה השקול בנקודה שמרחקה מן הציר 4 cm4\,\text{cm}, ואת הזווית שהוא יוצר עם ציר הסילונית.

ג.

באיזה מרחק מן הציר יוצר השדה השקול זווית של 60∘60^\circ עם הציר?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Bs≈1.26⋅10−5 TB_s\approx1.26\cdot10^{-5}\,\text{T}, מקביל לציר הסילונית

מספר הכריכות ליחידת אורך: n=NL=20 cm−1=2000 m−1n=\frac{N}{L}=20\,\text{cm}^{-1}=2000\,\text{m}^{-1}. בתוך סילונית ארוכה:

Bs=μ0NLIs=4π⋅10−7⋅2000⋅5⋅10−3≈1.26⋅10−5 TB_s=\mu_0\frac{N}{L}I_s=4\pi\cdot10^{-7}\cdot2000\cdot5\cdot10^{-3}\approx1.26\cdot10^{-5}\,\text{T}

השדה בתוך הסילונית אחיד ומקביל לציר שלה.

סעיף ב

תשובה:

B≈1.61⋅10−5 TB\approx1.61\cdot10^{-5}\,\text{T}, בזווית α≈38.5∘\alpha\approx38.5^\circ עם הציר

שדה התיל במרחק r=0.04 mr=0.04\,\text{m}:

Bw=μ0Iw2πr=2⋅10−7⋅20.04=1.0⋅10−5 TB_w=\frac{\mu_0I_w}{2\pi r}=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot2}{0.04}=1.0\cdot10^{-5}\,\text{T}

שדה התיל משיק למעגל סביב הציר, ולכן הוא ניצב לציר – וניצב לשדה הסילונית. לכן:

B=Bs2+Bw2=(1.26⋅10−5)2+(1.0⋅10−5)2≈1.61⋅10−5 TB=\sqrt{B_s^2+B_w^2}=\sqrt{(1.26\cdot10^{-5})^2+(1.0\cdot10^{-5})^2}\approx1.61\cdot10^{-5}\,\text{T}
tan⁡α=BwBs=1.0⋅10−51.26⋅10−5≈0.80  ⇒  α≈38.5∘\tan\alpha=\frac{B_w}{B_s}=\frac{1.0\cdot10^{-5}}{1.26\cdot10^{-5}}\approx0.80\;\Rightarrow\;\alpha\approx38.5^\circ

סעיף ג

תשובה:

r≈1.84 cmr\approx1.84\,\text{cm}

זווית גדולה יותר פירושה ששדה התיל חזק יותר – כלומר קרוב יותר לתיל. שדה הסילונית זהה בכל מקום בתוכה:

Bw=Bstan⁡60∘  ⇒  μ0Iw2πr=Bstan⁡60∘B_w=B_s\tan60^\circ\;\Rightarrow\;\frac{\mu_0I_w}{2\pi r}=B_s\tan60^\circ
r=2⋅10−7⋅21.26⋅10−5⋅1.732≈1.84⋅10−2 m=1.84 cmr=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot2}{1.26\cdot10^{-5}\cdot1.732}\approx1.84\cdot10^{-2}\,\text{m}=1.84\,\text{cm}

טעות נפוצה: לחשב את הזווית עם הציר בעזרת tan⁡α=BsBw\tan\alpha=\frac{B_s}{B_w} – זו הזווית עם המישור הניצב לציר.

שאלה 6 · תיל בתוך קיר: מציאת המרחק והזרם משתי סטיות של מצפןביניים · קשה

תיל אנכי (הנקודה OO באיור, מבט מלמעלה) מוסתר בתוך קיר, ואי אפשר למדוד ישירות את המרחק אליו. ידוע שהקיר נמצא דרומית למצפן, ושהמצפן מונח על קו צפון–דרום העובר דרך התיל. הרכיב האופקי של השדה של כדור הארץ במקום הוא Bh=3.0⋅10−5 TB_h=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T} ומכוון צפונה. μ0=4π⋅10−7 T⋅m/A\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\text{T}\cdot\text{m}/\text{A}.

כשאין זרם בתיל, מחט המצפן מצביעה צפונה. מפעילים בתיל זרם קבוע שגודלו אינו ידוע:

•כשהמצפן בנקודה PP, המחט סוטה ב־45∘45^\circ מערבה מכיוון צפון;

•מזיזים את המצפן לנקודה QQ, הרחוקה ב־6 cm6\,\text{cm} נוספים צפונה, והסטייה קטנה ל־26.6∘26.6^\circ (tan⁡26.6∘=0.5\tan26.6^\circ=0.5).

א.

האם הזרם בתיל זורם כלפי מעלה או כלפי מטה? נמקו.

ב.

מצאו את המרחק rr בין התיל לנקודה PP.

ג.

חשבו את הזרם בתיל.

ד.

באיזה מרחק צפונית לתיל תהיה הסטייה 60∘60^\circ? האם יש על הקו נקודה שבה המחט תסטה ב־90∘90^\circ, כלומר תצביע בדיוק מערבה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

כלפי מעלה.

המצפן נמצא צפונית לתיל, והמחט סוטה מערבה, ולכן השדה של התיל ב־PP מכוון מערבה. לפי כלל יד ימין: אם הזרם כלפי מעלה, קווי השדה הם מעגלים נגד כיוון השעון במבט מלמעלה, ובנקודה שמצפון לתיל השדה מכוון מערבה. לכן הזרם כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

r=6 cmr=6\,\text{cm}

שדה התיל ניצב ל־BhB_h, ולכן זווית הסטייה מקיימת tan⁡α=BwBh\tan\alpha=\frac{B_w}{B_h}, ו־Bw=μ0I2πrB_w=\frac{\mu_0 I}{2\pi r}. היחס בין שתי המדידות (הזרם ו־BhB_h מצטמצמים):

tan⁡αPtan⁡αQ=Bw(P)Bw(Q)=r+0.06r\frac{\tan\alpha_P}{\tan\alpha_Q}=\frac{B_w(P)}{B_w(Q)}=\frac{r+0.06}{r}
10.5=2=r+0.06r⇒r=0.06 m=6 cm\frac{1}{0.5}=2=\frac{r+0.06}{r}\quad\Rightarrow\quad r=0.06\,\text{m}=6\,\text{cm}

טעות נפוצה: להניח שהזווית עצמה הפוכה למרחק (45/26.645/26.6). מה שהפוך למרחק הוא tan⁡α\tan\alpha, לא α\alpha.

סעיף ג

תשובה:

I=9 AI=9\,\text{A}

ב־PP: tan⁡45∘=1\tan45^\circ=1, ולכן Bw=Bh=3.0⋅10−5 TB_w=B_h=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T}:

I=2πrBwμ0=0.06⋅3.0⋅10−52⋅10−7=9 AI=\frac{2\pi rB_w}{\mu_0}=\frac{0.06\cdot3.0\cdot10^{-5}}{2\cdot10^{-7}}=9\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

r≈3.5 cmr\approx3.5\,\text{cm}; אין נקודה כזאת.

tan⁡60∘=3=BwBh⇒Bw=3⋅3.0⋅10−5 T\tan60^\circ=\sqrt3=\frac{B_w}{B_h}\quad\Rightarrow\quad B_w=\sqrt3\cdot3.0\cdot10^{-5}\,\text{T}
r=μ0I2πBw=2⋅10−7⋅93⋅3.0⋅10−5≈0.035 m=3.5 cmr=\frac{\mu_0 I}{2\pi B_w}=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot9}{\sqrt3\cdot3.0\cdot10^{-5}}\approx0.035\,\text{m}=3.5\,\text{cm}

סטייה של 90∘90^\circ פירושה שהשדה השקול מכוון בדיוק מערבה, כלומר שאין לו רכיב צפונה. אבל הרכיב צפונה הוא BhB_h, והתיל אינו משנה אותו (השדה של התיל ניצב לו). לכן tan⁡α=BwBh\tan\alpha=\frac{B_w}{B_h} סופי בכל מרחק, והסטייה מתקרבת ל־90∘90^\circ רק כשמתקרבים מאוד לתיל, בלי להגיע אליה.

שאלה 7 · מצפן במרכז סליל מעגלי: כיוון השדה, זווית הסטייה והזרםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מצפן מונח על לוח אופקי במרכזו של סליל מעגלי דק שמישורו אנכי ובכיוון צפון–דרום (ראו תרשים). רדיוס הסליל R=0.10 mR=0.10\,\text{m} ומספר הכריכות N=20N=20. בתרשים, הצופה מביט במישור הסליל כשהצפון מימינו. כיוון הזרם ii בסליל מסומן בתרשים.

הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא BE∥=3.2⋅10−5 TB_{E\parallel}=3.2\cdot 10^{-5}\,\text{T}.

א.

קבעו את כיוון השדה המגנטי שיוצר הזרם במרכז הסליל, ואת הכיוון שאליו תסטה מחט המצפן (לצפון־מזרח או לצפון־מערב). נמקו.

ב.

בסליל זורם זרם i=0.25 Ai=0.25\,\text{A}. חשבו את השדה המגנטי של הסליל במרכזו ואת זווית סטיית המחט מן הצפון.

ג.

חשבו את הזרם הדרוש כדי שמחט המצפן תסטה בזווית 60∘60^\circ מן הצפון.

ד.

הראו ש־tan⁡θ\tan\theta יחסי לזרם ii, וחשבו את קבוע היחס (השיפוע של גרף tan⁡θ\tan\theta כפונקצייה של ii).

ה.

תלמידה רוצה שמחט המצפן תצביע בדיוק מזרחה (θ=90∘\theta=90^\circ). היא מציעה להגדיל את הזרם מאוד.

קבעו אם הדבר אפשרי בסליל זה. נמקו, והיעזרו בחישוב עבור זרם של 2 A2\,\text{A}.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

השדה של הסליל מכוון מזרחה (אל הצופה); המחט סוטה לצפון־מזרח.

בתרשים הזרם בחלק העליון של הכריכה נע שמאלה, כלומר מנקודת המבט של הצופה הזרם נע נגד כיוון מחוגי השעון. לפי כלל יד ימין (האצבעות עם הזרם, האגודל מורה את כיוון השדה במרכז), השדה במרכז מכוון אל הצופה, החוצה מהדף.

הצופה מביט כשהצפון מימינו, כלומר הוא פונה מערבה ועומד בצד המזרחי – לכן הכיוון "אל הצופה" הוא מזרח.

על המחט פועלים השדה של כדור הארץ (צפונה) ושדה הסליל (מזרחה). השדה השקול בין צפון למזרח, והקצה הצפוני של המחט סוטה לצפון־מזרח.

סעיף ב

תשובה:

B≈3.14⋅10−5 TB\approx 3.14\cdot 10^{-5}\,\text{T}, θ≈44.5∘\theta\approx 44.5^\circ

מדף הנוסחאות, השדה במרכז סליל מעגלי דק:

B=μ0Ni2R=1.257⋅10−6⋅20⋅0.252⋅0.10≈3.14⋅10−5 TB=\frac{\mu_0Ni}{2R}=\frac{1.257\cdot 10^{-6}\cdot 20\cdot 0.25}{2\cdot 0.10}\approx 3.14\cdot 10^{-5}\,\text{T}

השדה של הסליל (מזרחה) ניצב לרכיב האופקי של שדה כדור הארץ (צפונה), ולכן:

tan⁡θ=BBE∥=3.14⋅10−53.2⋅10−5≈0.98  ⇒  θ≈44.5∘\tan\theta=\frac{B}{B_{E\parallel}}=\frac{3.14\cdot 10^{-5}}{3.2\cdot 10^{-5}}\approx 0.98\;\Rightarrow\;\theta\approx 44.5^\circ

סעיף ג

תשובה:

i≈0.44 Ai\approx 0.44\,\text{A}

tan⁡θ=BBE∥  ⇒  B=BE∥tan⁡60∘=3.2⋅10−5⋅1.732≈5.54⋅10−5 T\tan\theta=\frac{B}{B_{E\parallel}}\;\Rightarrow\;B=B_{E\parallel}\tan 60^\circ=3.2\cdot 10^{-5}\cdot 1.732\approx 5.54\cdot 10^{-5}\,\text{T}

מהנוסחה לשדה במרכז הסליל:

i=2RBμ0N=2⋅0.10⋅5.54⋅10−51.257⋅10−6⋅20≈0.44 Ai=\frac{2RB}{\mu_0N}=\frac{2\cdot 0.10\cdot 5.54\cdot 10^{-5}}{1.257\cdot 10^{-6}\cdot 20}\approx 0.44\,\text{A}

טעות נפוצה: להכפיל את הזרם מסעיף ב לפי היחס בין הזוויות (6044.5\frac{60}{44.5}) – הזרם יחסי ל־tan⁡θ\tan\theta, לא לזווית.

סעיף ד

תשובה:

tan⁡θ=μ0N2RBE∥ i\tan\theta=\frac{\mu_0N}{2RB_{E\parallel}}\,i; השיפוע ≈3.9 A−1\approx 3.9\,\text{A}^{-1}

tan⁡θ=BBE∥=1BE∥⋅μ0Ni2R=(μ0N2RBE∥)i\tan\theta=\frac{B}{B_{E\parallel}}=\frac{1}{B_{E\parallel}}\cdot\frac{\mu_0Ni}{2R}=\left(\frac{\mu_0N}{2RB_{E\parallel}}\right)i

הביטוי בסוגריים קבוע (תלוי רק בסליל ובמקום), ולכן tan⁡θ\tan\theta יחסי ל־ii – הגרף קו ישר דרך הראשית. השיפוע:

μ0N2RBE∥=1.257⋅10−6⋅202⋅0.10⋅3.2⋅10−5≈3.93 A−1\frac{\mu_0N}{2RB_{E\parallel}}=\frac{1.257\cdot 10^{-6}\cdot 20}{2\cdot 0.10\cdot 3.2\cdot 10^{-5}}\approx 3.93\,\text{A}^{-1}

(בדיקה: 3.93⋅0.25≈0.983.93\cdot 0.25\approx 0.98, כמו בסעיף ב ✓.)

סעיף ה

תשובה:

לא אפשרי. תמיד tan⁡θ\tan\theta סופי; גם ב־2 A2\,\text{A}, tan⁡θ≈7.9\tan\theta\approx 7.9 ו־θ≈82.7∘\theta\approx 82.7^\circ בלבד.

קביעה: אי אפשר להגיע ל־90∘90^\circ.

נימוק: המחט מצביעה בכיוון השדה השקול. שדה כדור הארץ BE∥B_{E\parallel} (צפונה) קיים תמיד, ולכן לשדה השקול יש תמיד רכיב צפוני. כדי ש־θ=90∘\theta=90^\circ צריך tan⁡θ→∞\tan\theta\to\infty, כלומר שדה סליל אינסופי. לכל זרם סופי הזווית קטנה מ־90∘90^\circ – היא רק מתקרבת אליה.

חישוב עבור 2 A2\,\text{A} (לפי סעיף ד):

tan⁡θ=3.93⋅2≈7.9  ⇒  θ≈82.7∘\tan\theta=3.93\cdot 2\approx 7.9\;\Rightarrow\;\theta\approx 82.7^\circ

הגדלת הזרם פי 8 לעומת סעיף ב הגדילה את הזווית מ־44.5∘44.5^\circ רק ל־82.7∘82.7^\circ.

שאלה 8 · מצפן ליד תיל אנכי שהזרם בו כלפי מטה: סטייה, ומצפן ממזרח לתילבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיל ישר וארוך עובר בניצב דרך שולחן אופקי, וזורם בו זרם I=4 AI=4\,\text{A} כלפי מטה (לתוך הדף בתרשים, שהוא מבט מלמעלה). מצפן קטן מונח על השולחן במרחק x=8 cmx=8\,\text{cm} צפונה מן התיל (ראו תרשים; המחט מצוירת במצב שבו אין זרם בתיל). הנקודה KK נמצאת על השולחן במרחק 8 cm8\,\text{cm} מזרחה מן התיל.

הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא BE∥=2.0⋅10−5 TB_{E\parallel}=2.0\cdot 10^{-5}\,\text{T}, ומכוון צפונה.

א.

קבעו מהו כיוון השדה המגנטי שיוצר התיל במקום המצפן (צפונה, דרומה, מזרחה או מערבה). נמקו.

ב.

חשבו את גודל השדה המגנטי שיוצר התיל במקום המצפן.

ג.

חשבו בכמה מעלות תסטה מחט המצפן מכיוון צפון, וקבעו לאיזה צד.

ד.

מזיזים את המצפן לאורך הקו צפונה מן התיל (הזרם נשאר 4 A4\,\text{A}). באיזה מרחק מן התיל תהיה זווית הסטייה 45∘45^\circ?

ה.

מעבירים את המצפן לנקודה KK (הזרם 4 A4\,\text{A}). קבעו לאיזה כיוון תצביע המחט, והסבירו מדוע היא אינה סוטה מכיוון צפון.

לאחר מכן מגדילים את הזרם בתיל ל־12 A12\,\text{A} (המצפן ב־KK). קבעו לאיזה כיוון תצביע המחט עכשיו. נמקו בעזרת חישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

מזרחה.

לפי כלל יד ימין: האגודל בכיוון הזרם (לתוך הדף), והאצבעות המקיפות את התיל מראות את כיוון קווי השדה – מעגלים עם כיוון השעון במבט מלמעלה.

המצפן נמצא צפונה מהתיל (מעליו בתרשים). בנקודה שבראש המעגל, התנועה עם כיוון השעון היא ימינה – כלומר מזרחה. השדה ניצב לקו המחבר את התיל למצפן.

סעיף ב

תשובה:

Bw=1.0⋅10−5 TB_w=1.0\cdot 10^{-5}\,\text{T}

מדף הנוסחאות, שדה של תיל ישר וארוך:

Bw=μ0I2πx=4π⋅10−7⋅42π⋅0.08=2⋅10−7⋅40.08=1.0⋅10−5 TB_w=\frac{\mu_0 I}{2\pi x}=\frac{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 4}{2\pi\cdot 0.08}=\frac{2\cdot 10^{-7}\cdot 4}{0.08}=1.0\cdot 10^{-5}\,\text{T}

סעיף ג

תשובה:

α≈26.6∘\alpha\approx 26.6^\circ מזרחה מצפון (עם כיוון השעון במבט מלמעלה).

המחט מצביעה בכיוון השדה השקול. שני השדות ניצבים זה לזה: BE∥B_{E\parallel} צפונה ו־BwB_w מזרחה. במשולש השדות:

tan⁡α=BwBE∥=1.0⋅10−52.0⋅10−5=0.5  ⇒  α≈26.6∘\tan\alpha=\frac{B_w}{B_{E\parallel}}=\frac{1.0\cdot 10^{-5}}{2.0\cdot 10^{-5}}=0.5\;\Rightarrow\;\alpha\approx 26.6^\circ

המחט סוטה מצפון לכיוון מזרח – עם כיוון השעון במבט מלמעלה.

סעיף ד

תשובה:

x=4 cmx=4\,\text{cm}

זווית 45∘45^\circ פירושה tan⁡α=1\tan\alpha=1, כלומר Bw=BE∥=2.0⋅10−5 TB_w=B_{E\parallel}=2.0\cdot 10^{-5}\,\text{T}:

μ0I2πx=BE∥  ⇒  x=μ0I2πBE∥=2⋅10−7⋅42.0⋅10−5=0.04 m=4 cm\frac{\mu_0 I}{2\pi x}=B_{E\parallel}\;\Rightarrow\;x=\frac{\mu_0 I}{2\pi B_{E\parallel}}=\frac{2\cdot 10^{-7}\cdot 4}{2.0\cdot 10^{-5}}=0.04\,\text{m}=4\,\text{cm}

המרחק קטן מ־8 cm8\,\text{cm}, כמצופה: קרוב יותר לתיל השדה שלו חזק יותר והסטייה גדולה יותר.

סעיף ה

תשובה:

ב־4 A4\,\text{A}: המחט מצביעה צפונה (בלי סטייה). ב־12 A12\,\text{A}: המחט מתהפכת ומצביעה דרומה.

בנקודה KK, שממזרח לתיל, המעגל של קווי השדה (עם כיוון השעון במבט מלמעלה) מכוון דרומה – כלומר שדה התיל מקביל לקו צפון–דרום, בכיוון הפוך לשדה הארצי. גודלו כמו בסעיף ב (אותו מרחק): Bw=1.0⋅10−5 TB_w=1.0\cdot 10^{-5}\,\text{T}.

- ב־4 A4\,\text{A}: השדה השקול 2.0⋅10−5−1.0⋅10−5=1.0⋅10−5 T2.0\cdot 10^{-5}-1.0\cdot 10^{-5}=1.0\cdot 10^{-5}\,\text{T} צפונה. שני השדות על אותו קו, ולכן אין רכיב ניצב שיסיט את המחט – היא ממשיכה להצביע צפונה (השדה השקול רק נחלש).

- ב־12 A12\,\text{A}: Bw=2⋅10−7⋅120.08=3.0⋅10−5 TB_w=\frac{2\cdot 10^{-7}\cdot 12}{0.08}=3.0\cdot 10^{-5}\,\text{T} דרומה – גדול מהשדה הארצי. השדה השקול 3.0⋅10−5−2.0⋅10−5=1.0⋅10−5 T3.0\cdot 10^{-5}-2.0\cdot 10^{-5}=1.0\cdot 10^{-5}\,\text{T} דרומה, והמחט מסתובבת ב־180∘180^\circ ומצביעה דרומה.

טעות נפוצה: לחשוב שהמחט סוטה תמיד בזווית tan⁡α=BwBE∥\tan\alpha=\frac{B_w}{B_{E\parallel}} – הנוסחה נכונה רק כששדה התיל ניצב לשדה הארצי.

שאלה 9 · סטיית מחט מצפן ליד תיל נושא זרםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיל ארוך וישר עובר דרך מרכזו של לוח אופקי וניצב לו. על הלוח, במרחק r=4 cmr=4\,\text{cm} צפונית לתיל, מונח מצפן קטן (ראו תרשים – מבט מלמעלה). כשלא עובר זרם בתיל, מחט המצפן מצביעה צפונה.

גודלו של הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא BE∥=3.0⋅10−5 TB_{E\parallel}=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T}.

מזרימים בתיל זרם שעוצמתו I=5 AI=5\,\text{A} כלפי מעלה – החוצה מן הדף, כמסומן בתרשים.

א.

חשבו את גודל השדה המגנטי שיוצר הזרם במקום המצפן.

ב.

קבעו את כיוון השדה BIB_I במקום המצפן, וקבעו אם המחט תסתובב עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון. נמקו.

ג.

חשבו את הזווית α\alpha שבה סטתה מחט המצפן מכיוון הצפון.

ד.

מהי עוצמת הזרם שיש להזרים בתיל (באותו כיוון) כדי שהמחט תסטה בזווית של 45∘45^\circ?

ה.

מגדילים את הזרם פי 22, ל־10 A10\,\text{A}. האם הזווית α\alpha גדלה גם היא פי 22? נמקו, וחשבו את הזווית החדשה.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

BI=2.5⋅10−5 TB_I=2.5\cdot10^{-5}\,\text{T}

גודל השדה המגנטי סביב תיל ישר וארוך (מדף הנוסחאות):

BI=μ0I2πr=4π⋅10−7⋅52π⋅0.04=2.5⋅10−5 TB_I=\frac{\mu_0 I}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot 5}{2\pi\cdot 0.04}=2.5\cdot10^{-5}\,\text{T}

סעיף ב

תשובה:

BIB_I מכוון מערבה; המחט מסתובבת נגד כיוון השעון (לעבר צפון־מערב).

לפי כלל יד ימין: האגודל בכיוון הזרם (החוצה מן הדף) – האצבעות מתעקלות נגד כיוון השעון במבט מלמעלה. קווי השדה הם מעגלים סביב התיל, והשדה בכל נקודה משיק למעגל.

המצפן נמצא צפונית לתיל (מעליו בתרשים). בנקודה העליונה של מעגל שמסתובב נגד כיוון השעון, כיוון המשיק הוא שמאלה – מערבה.

על המחט פועלים BE∥B_{E\parallel} צפונה ו־BIB_I מערבה, והיא מתייצבת בכיוון השקול – בין צפון למערב. כלומר המחט מסתובבת מצפון לעבר מערב – נגד כיוון השעון.

סעיף ג

תשובה:

α≈39.8∘\alpha\approx 39.8^\circ

השדות ניצבים זה לזה, והזווית נמדדת מכיוון BE∥B_{E\parallel}:

tan⁡α=BIBE∥=2.5⋅10−53.0⋅10−5≈0.833  ⇒  α≈39.8∘\tan\alpha=\frac{B_I}{B_{E\parallel}}=\frac{2.5\cdot10^{-5}}{3.0\cdot10^{-5}}\approx 0.833\;\Rightarrow\;\alpha\approx 39.8^\circ

סעיף ד

תשובה:

I=6 AI=6\,\text{A}

בזווית 45∘45^\circ: tan⁡45∘=1\tan 45^\circ=1, ולכן BI=BE∥B_I=B_{E\parallel}:

μ0I2πr=BE∥  ⇒  I=2πr BE∥μ0\frac{\mu_0 I}{2\pi r}=B_{E\parallel}\;\Rightarrow\;I=\frac{2\pi r\,B_{E\parallel}}{\mu_0}

הצבה:

I=2π⋅0.04⋅3.0⋅10−54π⋅10−7=6 AI=\frac{2\pi\cdot 0.04\cdot 3.0\cdot10^{-5}}{4\pi\cdot10^{-7}}=6\,\text{A}

סעיף ה

תשובה:

לא – tan⁡α\tan\alpha גדל פי 22, והזווית החדשה α≈59∘\alpha\approx 59^\circ (לא 79.6∘79.6^\circ).

קביעה: לא.

נימוק: BIB_I יחסי לזרם, ולכן גדל פי 22 – ל־5⋅10−5 T5\cdot10^{-5}\,\text{T}. אבל הזווית נקבעת לפי

tan⁡α=BIBE∥\tan\alpha=\frac{B_I}{B_{E\parallel}}

כלומר tan⁡α\tan\alpha יחסי לזרם, ולא α\alpha עצמה:

tan⁡α′=5⋅10−53.0⋅10−5≈1.67  ⇒  α′≈59∘\tan\alpha'=\frac{5\cdot10^{-5}}{3.0\cdot10^{-5}}\approx 1.67\;\Rightarrow\;\alpha'\approx 59^\circ

הזווית אינה יכולה לעבור 90∘90^\circ (מערב) כל עוד יש שדה צפוני, ולכן היא גדלה בקצב הולך וקטן ככל שהזרם גדל.

טעות נפוצה: להכפיל את הזווית (79.6∘79.6^\circ).

שאלה 10 · מצפן במרכז סליל אנכיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מצפן קטן מונח במרכזו של סליל מעגלי דק העומד במישור אנכי. מישור הסליל מקביל לכיוון צפון–דרום, ולכן השדה שהסליל יוצר במרכזו אופקי ומכוון מזרח–מערב (ראו תרשים, במבט מלמעלה).

לסליל N=10N=10 כריכות, ורדיוס כל כריכה R=10 cmR=10\,\text{cm}.

הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא BE∥=2.5⋅10−5 TB_{E\parallel}=2.5\cdot 10^{-5}\,\text{T}, וכיוונו צפונה. כשאין זרם בסליל, מחט המצפן מצביעה צפונה. מחט המצפן מתייצבת תמיד בכיוון הרכיב האופקי של השדה המגנטי השקול.

א.

מזרימים בסליל זרם I=0.20 AI=0.20\,\text{A}. חשבו את גודל השדה המגנטי שהסליל יוצר במרכזו.

ב.

חשבו את גודל הרכיב האופקי של השדה המגנטי השקול במרכז הסליל, ואת הזווית שבין מחט המצפן לכיוון צפון.

ג.

איזה זרם צריך להזרים בסליל כדי שמחט המצפן תסטה בזווית של 45∘45^\circ מכיוון צפון?

ד.

תלמיד טוען: "אם נגדיל מספיק את הזרם בסליל, מחט המצפן תצביע בדיוק לכיוון מזרח או מערב (סטייה של 90∘90^\circ מצפון)". האם הטענה נכונה? נמקו.

ה.

הופכים את כיוון הזרם בסליל, וגודלו נשאר כפי שחישבתם בסעיף ג. קבעו מה תהיה הזווית בין המחט לבין כיוון צפון, ולאיזה צד היא תסטה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

Bs≈1.26⋅10−5 TB_s\approx 1.26\cdot 10^{-5}\,\text{T}

מדף הנוסחאות, שדה מגנטי במרכז סליל מעגלי דק:

B=μ0NI2R=1.257⋅10−6⋅10⋅0.202⋅0.10≈1.26⋅10−5 TB=\mu_0\frac{NI}{2R}=1.257\cdot 10^{-6}\cdot\frac{10\cdot 0.20}{2\cdot 0.10}\approx 1.26\cdot 10^{-5}\,\text{T}

סעיף ב

תשובה:

B≈2.8⋅10−5 TB\approx 2.8\cdot 10^{-5}\,\text{T}; הזווית θ≈27∘\theta\approx 27^\circ

השדה של הסליל (מזרח–מערב) ניצב לרכיב האופקי של שדה כדור הארץ (צפונה), ולכן השדה השקול הוא היתר במשולש ישר־זווית:

B=BE∥2+Bs2=(2.5⋅10−5)2+(1.26⋅10−5)2≈2.8⋅10−5 TB=\sqrt{B_{E\parallel}^2+B_s^2}=\sqrt{(2.5\cdot 10^{-5})^2+(1.26\cdot 10^{-5})^2}\approx 2.8\cdot 10^{-5}\,\text{T}

המחט מתייצבת בכיוון השדה השקול. הזווית θ\theta בינה לבין צפון:

tan⁡θ=BsBE∥=1.26⋅10−52.5⋅10−5≈0.50  ⇒  θ≈27∘\tan\theta=\frac{B_s}{B_{E\parallel}}=\frac{1.26\cdot 10^{-5}}{2.5\cdot 10^{-5}}\approx 0.50\;\Rightarrow\;\theta\approx 27^\circ

טעות נפוצה: לחבר את גודלי השדות ישירות – השדות ניצבים זה לזה ומתחברים כווקטורים.

סעיף ג

תשובה:

I≈0.40 AI\approx 0.40\,\text{A}

סטייה של 45∘45^\circ פירושה tan⁡45∘=1\tan 45^\circ=1, כלומר שדה הסליל שווה בגודלו לרכיב האופקי של שדה כדור הארץ:

μ0NI2R=BE∥  ⇒  I=2RBE∥μ0N=2⋅0.10⋅2.5⋅10−51.257⋅10−6⋅10≈0.40 A\mu_0\frac{NI}{2R}=B_{E\parallel}\;\Rightarrow\;I=\frac{2RB_{E\parallel}}{\mu_0N}=\frac{2\cdot 0.10\cdot 2.5\cdot 10^{-5}}{1.257\cdot 10^{-6}\cdot 10}\approx 0.40\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

לא. הסטייה מתקרבת ל־90∘90^\circ אך אינה מגיעה אליה.

קביעה: הטענה אינה נכונה.

נימוק: השדה השקול הוא סכום של שדה הסליל (מזרח–מערב) ושל הרכיב הצפוני של שדה כדור הארץ, שאינו משתנה. כל עוד יש רכיב צפוני, השדה השקול אינו מכוון בדיוק מזרחה או מערבה. במונחי הזווית: tan⁡θ=BsBE∥\tan\theta=\frac{B_s}{B_{E\parallel}}, וזווית של 90∘90^\circ דורשת tan⁡θ→∞\tan\theta\to\infty – כלומר שדה סליל אינסופי. ככל שהזרם גדל, הזווית מתקרבת ל־90∘90^\circ אך אינה מגיעה אליה.

סעיף ה

תשובה:

45∘45^\circ, אך לצד השני של כיוון צפון.

היפוך הזרם הופך את כיוון השדה של הסליל (מזרח ↔ מערב), אך גודלו נשאר שווה לרכיב האופקי של שדה כדור הארץ. לכן השדה השקול שוב יוצר זווית 45∘45^\circ עם צפון (tan⁡θ=1\tan\theta=1), אבל לצד השני: אם לפני כן המחט סטתה לצפון־מזרח, כעת היא תסטה לצפון־מערב (ולהפך). הרכיב הצפוני של שדה כדור הארץ לא השתנה, ולכן המחט עדיין פונה "צפונה" – לא דרומה.

שאלה 11 · חיבור שדות במרכז כריכה: כריכה ושני תילים ארוכיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כריכה מעגלית אחת שרדיוסה RR נמצאת במישור הדף, ובה זורם זרם I3I_3 נגד כיוון השעון (ראו תרשים).

באותו מישור נמצאים שני תילים ישרים וארוכים: תיל אופקי במרחק d1d_1 מעל מרכז הכריכה OO, שבו זורם זרם I1I_1 ימינה, ותיל אנכי במרחק d2d_2 משמאל ל־OO, שבו זורם זרם I2I_2 כלפי מעלה. התילים מבודדים זה מזה בנקודה שבה הם מצטלבים, ואינם נוגעים בכריכה.

השדה המגנטי של כדור הארץ זניח.

א.

קבעו את כיוון השדה המגנטי שיוצר כל אחד משלושת המקורות בנקודה OO, ובטאו את גודל השדה השקול ב־OO באמצעות I1I_1, I2I_2, I3I_3, d1d_1, d2d_2, RR ו־μ0\mu_0.

ב.

נתון: R=3 cmR=3\,\text{cm}, d1=5 cmd_1=5\,\text{cm}, d2=4 cmd_2=4\,\text{cm}, I1=3 AI_1=3\,\text{A}, I2=4 AI_2=4\,\text{A}, I3=2 AI_3=2\,\text{A}.

חשבו את גודל השדה המגנטי השקול ב־OO וקבעו את כיוונו.

ג.

משנים רק את הזרם בכריכה (באותו כיוון). חשבו מה צריך להיות I3I_3 כדי שהשדה השקול ב־OO יהיה אפס.

ד.

חוזרים לנתוני סעיף ב, ומהפכים רק את כיוון הזרם בתיל האנכי (עכשיו הוא זורם כלפי מטה). חשבו את גודל השדה השקול ב־OO וקבעו את כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

הכריכה: אל מחוץ לדף; התיל האופקי: אל תוך הדף; התיל האנכי: אל תוך הדף.

BO=∣μ0I32R−μ0I12πd1−μ0I22πd2∣B_O=\left|\frac{\mu_0 I_3}{2R}-\frac{\mu_0 I_1}{2\pi d_1}-\frac{\mu_0 I_2}{2\pi d_2}\right|

הכריכה: הזרם נגד כיוון השעון; לפי כלל יד ימין השדה במרכז אל מחוץ לדף. מדף הנוסחאות (סליל דק עם N=1N=1):

B3=μ0I32RB_3=\frac{\mu_0 I_3}{2R}

התיל האופקי: הזרם ימינה ו־OO מתחתיו. האגודל ימינה – מתחת לתיל האצבעות נכנסות לדף: השדה אל תוך הדף,

B1=μ0I12πd1B_1=\frac{\mu_0 I_1}{2\pi d_1}

התיל האנכי: הזרם מעלה ו־OO מימינו – השדה אל תוך הדף,

B2=μ0I22πd2B_2=\frac{\mu_0 I_2}{2\pi d_2}

כל השדות ניצבים לדף, ולכן מחברים אותם עם סימנים (חיובי – החוצה):

BO=μ0I32R−μ0I12πd1−μ0I22πd2B_O=\frac{\mu_0 I_3}{2R}-\frac{\mu_0 I_1}{2\pi d_1}-\frac{\mu_0 I_2}{2\pi d_2}

(הגודל הוא הערך המוחלט; הסימן קובע את הכיוון.)

סעיף ב

תשובה:

BO≈1.0⋅10−5 TB_O\approx1.0\cdot10^{-5}\,\text{T}, אל מחוץ לדף

B3=4π⋅10−7⋅22⋅0.03≈4.19⋅10−5 TB_3=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot2}{2\cdot0.03}\approx4.19\cdot10^{-5}\,\text{T}

(אל מחוץ לדף)

B1=2⋅10−7⋅30.05=1.2⋅10−5 T,B2=2⋅10−7⋅40.04=2⋅10−5 TB_1=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot3}{0.05}=1.2\cdot10^{-5}\,\text{T},\qquad B_2=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot4}{0.04}=2\cdot10^{-5}\,\text{T}

שני השדות של התילים אל תוך הדף. השקול:

BO=4.19⋅10−5−1.2⋅10−5−2⋅10−5≈0.99⋅10−5 TB_O=4.19\cdot10^{-5}-1.2\cdot10^{-5}-2\cdot10^{-5}\approx0.99\cdot10^{-5}\,\text{T}

הסימן חיובי, ולכן השדה השקול אל מחוץ לדף, וגודלו כ־1.0⋅10−5 T1.0\cdot10^{-5}\,\text{T}.

טעות נפוצה: לחבר את שלושת הגדלים בלי להתחשב בכיוונים.

סעיף ג

תשובה:

I3≈1.53 AI_3\approx1.53\,\text{A}

השדה של הכריכה צריך לבטל בדיוק את סכום השדות של התילים:

μ0I32R=B1+B2=3.2⋅10−5 T\frac{\mu_0 I_3}{2R}=B_1+B_2=3.2\cdot10^{-5}\,\text{T}
I3=2R⋅3.2⋅10−5μ0=2⋅0.03⋅3.2⋅10−54π⋅10−7≈1.53 AI_3=\frac{2R\cdot3.2\cdot10^{-5}}{\mu_0}=\frac{2\cdot0.03\cdot3.2\cdot10^{-5}}{4\pi\cdot10^{-7}}\approx1.53\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

BO≈5.0⋅10−5 TB_O\approx5.0\cdot10^{-5}\,\text{T}, אל מחוץ לדף

היפוך הזרם בתיל האנכי הופך את כיוון השדה שלו ב־OO: עכשיו B2=2⋅10−5 TB_2=2\cdot10^{-5}\,\text{T} אל מחוץ לדף, וגודלו לא השתנה. השקול:

BO=4.19⋅10−5−1.2⋅10−5+2⋅10−5≈4.99⋅10−5 TB_O=4.19\cdot10^{-5}-1.2\cdot10^{-5}+2\cdot10^{-5}\approx4.99\cdot10^{-5}\,\text{T}

כלומר כ־5.0⋅10−5 T5.0\cdot10^{-5}\,\text{T} אל מחוץ לדף.

שאלה 12 · מצפן בתוך סילונית שצירה מזרח–מערבבאורך בגרות · בדרך לבגרות

סילונית ארוכה מונחת על שולחן אופקי כך שצירה בכיוון מזרח–מערב. אורך הסילונית L=30 cmL=30\,\text{cm} ויש בה N=300N=300 כריכות. בדופן הסילונית יש חריץ, ודרכו הוכנס מצפן קטן למרכזה.

כשאין זרם בסילונית, מחט המצפן מצביעה צפונה. הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא BE∥=2.5⋅10−5 TB_{E\parallel}=2.5\cdot10^{-5}\,\text{T}, ומכוון צפונה.

בתרשים (מבט מלמעלה, צפון כלפי מעלה) מסומן כיוון הזרם בחלק העליון של כל כריכה: דרומה.

א.

קבעו את כיוון השדה המגנטי שיוצרת הסילונית במקום המצפן. נמקו.

ב.

בסילונית זורם זרם I=10 mAI=10\,\text{mA}. חשבו את גודל השדה המגנטי שיוצרת הסילונית במרכזה.

ג.

חשבו בכמה מעלות סוטה מחט המצפן מכיוון צפון כשבסילונית זורם הזרם של סעיף ב, וקבעו לאיזה צד.

ד.

חשבו מה צריך להיות הזרם בסילונית (באותו כיוון) כדי שהמחט תסטה מכיוון צפון ב־60∘60^\circ.

ה.

מסובבים את הסילונית על השולחן כך שצירה בכיוון צפון–דרום, והזרם בה שוב 10 mA10\,\text{mA}. קבעו אם המחט תסטה מכיוון צפון. נמקו, והסבירו מדוע כדי למדוד את השדה הארצי בעזרת סילונית ומצפן מציבים את ציר הסילונית בכיוון מזרח–מערב.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

מזרחה (לאורך ציר הסילונית).

בתוך סילונית ארוכה השדה המגנטי מכוון לאורך הציר. את הכיוון קובעים בכלל יד ימין: האצבעות מקיפות את הכריכה בכיוון הזרם, והאגודל מראה את כיוון השדה בתוך הסילונית.

בחלק העליון של כל כריכה הזרם זורם דרומה, ובחלק התחתון שלה (מתחת לציר) הוא חוזר צפונה. כשמסובבים את האצבעות כך – מלמעלה דרומה, ומלמטה צפונה – האגודל מצביע מזרחה.

טעות נפוצה: לחשוב שהשדה בתוך הסילונית מכוון כמו הזרם בכריכה (דרומה). השדה בתוך הסילונית תמיד לאורך הציר, ניצב למישור הכריכות.

סעיף ב

תשובה:

Bs≈1.26⋅10−5 TB_s\approx1.26\cdot10^{-5}\,\text{T}

מדף הנוסחאות, שדה בתוך סילונית ארוכה:

Bs=μ0NIL=4π⋅10−7⋅300⋅0.010.3=4π⋅10−6≈1.26⋅10−5 TB_s=\mu_0\frac{NI}{L}=4\pi\cdot10^{-7}\cdot\frac{300\cdot0.01}{0.3}=4\pi\cdot10^{-6}\approx1.26\cdot10^{-5}\,\text{T}

סעיף ג

תשובה:

α≈26.7∘\alpha\approx26.7^\circ מצפון לכיוון מזרח

המחט מצביעה בכיוון השדה השקול. השדה הארצי (האופקי) מכוון צפונה ושדה הסילונית מזרחה – הם ניצבים זה לזה, ולכן במשולש השדות:

tan⁡α=BsBE∥=1.26⋅10−52.5⋅10−5≈0.503  ⇒  α≈26.7∘\tan\alpha=\frac{B_s}{B_{E\parallel}}=\frac{1.26\cdot10^{-5}}{2.5\cdot10^{-5}}\approx0.503\;\Rightarrow\;\alpha\approx26.7^\circ

המחט סוטה מצפון לכיוון מזרח.

סעיף ד

תשובה:

I≈34.5 mAI\approx34.5\,\text{mA}

בזווית 60∘60^\circ:

Bs=BE∥tan⁡60∘=2.5⋅10−5⋅3≈4.33⋅10−5 TB_s=B_{E\parallel}\tan60^\circ=2.5\cdot10^{-5}\cdot\sqrt3\approx4.33\cdot10^{-5}\,\text{T}

מ־Bs=μ0NILB_s=\mu_0\frac{NI}{L}:

I=BsLμ0N=4.33⋅10−5⋅0.34π⋅10−7⋅300≈0.0345 A=34.5 mAI=\frac{B_sL}{\mu_0N}=\frac{4.33\cdot10^{-5}\cdot0.3}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot300}\approx0.0345\,\text{A}=34.5\,\text{mA}

שימו לב: הזווית גדלה מ־26.7∘26.7^\circ ל־60∘60^\circ (פי 2.22.2 בערך), אבל הזרם גדל פי 3.453.45 – כי הזרם יחסי ל־tan⁡α\tan\alpha ולא לזווית עצמה.

סעיף ה

תשובה:

המחט לא תסטה: היא תמשיך להצביע צפונה. במדידה מציבים את הציר מזרח–מערב כדי ששדה הסילונית יהיה ניצב לשדה הארצי, ואז tan⁡α=Bs/BE∥\tan\alpha=B_s/B_{E\parallel}.

כשהציר בכיוון צפון–דרום, שדה הסילונית מכוון צפונה או דרומה – על אותו קו של השדה הארצי. השדה השקול הוא 2.5⋅10−5±1.26⋅10−5 T2.5\cdot10^{-5}\pm1.26\cdot10^{-5}\,\text{T}, ובשני המקרים הוא מכוון צפונה (כי Bs<BE∥B_s<B_{E\parallel}). אין רכיב ניצב שיסובב את המחט, ולכן היא נשארת בכיוון צפון – רק עוצמת השדה השקול משתנה, והמצפן אינו מראה זאת.

כשהציר מזרח–מערב, שני השדות ניצבים, וזווית הסטייה תלויה ביחס ביניהם: tan⁡α=BsBE∥\tan\alpha=\frac{B_s}{B_{E\parallel}}. כך אפשר לחשב את BE∥B_{E\parallel} מתוך זווית שנמדדה ומשדה סילונית ידוע.

שאלה 13 · מצפן באמצע בין שני תילים אנכיים על קו צפון–דרוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני תילים ישרים וארוכים, AA ו־BB, עוברים בניצב דרך שולחן אופקי. התיל AA נמצא 6 cm6\,\text{cm} צפונה ממצפן קטן CC המונח על השולחן, והתיל BB נמצא 6 cm6\,\text{cm} דרומה ממנו, כך ששלושתם על קו צפון–דרום (ראו תרשים, מבט מלמעלה).

בתחילה זורם בכל תיל זרם של 3 A3\,\text{A} כלפי מעלה (מתוך השולחן, ⊙\odot בתרשים).

הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא BE∥=2.0⋅10−5 TB_{E\parallel}=2.0\cdot10^{-5}\,\text{T}, ומכוון צפונה.

א.

קבעו את כיוון השדה שיוצר כל אחד מהתילים במקום המצפן, וחשבו את גודלו. לאיזה כיוון מצביעה מחט המצפן?

ב.

הופכים את כיוון הזרם בתיל BB (עכשיו הוא זורם כלפי מטה), בלי לשנות את גודלו. חשבו בכמה מעלות תסטה המחט מכיוון צפון, וקבעו לאיזה צד.

ג.

חוזרים למצב ההתחלתי: בשני התילים הזרם כלפי מעלה, והזרם ב־AA נשאר 3 A3\,\text{A}. משנים רק את הזרם בתיל BB. חשבו מה צריך להיות הזרם ב־BB כדי שהמחט תסטה ב־45∘45^\circ מצפון לכיוון מערב.

ד.

חוזרים למצב של סעיף ב (זרמים של 3 A3\,\text{A} בכיוונים מנוגדים). תלמיד טוען: "אם נכפיל את הזרם בשני התילים, זווית הסטייה תוכפל ותהיה 90∘90^\circ." קבעו אם הטענה נכונה, וחשבו את זווית הסטייה.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

כל תיל: 1.0⋅10−5 T1.0\cdot10^{-5}\,\text{T}; AA – מזרחה, BB – מערבה. השדות מבטלים זה את זה, והמחט מצביעה צפונה.

מדף הנוסחאות, שדה של תיל ישר וארוך (הזרם והמרחק זהים לשני התילים):

BA=BB=μ0I2πr=2⋅10−7⋅30.06=1.0⋅10−5 TB_A=B_B=\frac{\mu_0I}{2\pi r}=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot3}{0.06}=1.0\cdot10^{-5}\,\text{T}

כיוונים: הזרם יוצא מהשולחן, ולפי כלל יד ימין קווי השדה הם מעגלים נגד כיוון השעון במבט מלמעלה. השדה ניצב לקו המחבר את התיל לנקודה.

•המצפן נמצא דרומה מ־AA – בתחתית המעגל של AA, ושם התנועה נגד כיוון השעון היא ימינה: מזרחה.

•המצפן נמצא צפונה מ־BB – בראש המעגל של BB, ושם התנועה נגד כיוון השעון היא שמאלה: מערבה.

שני השדות שווים בגודלם והפוכים בכיוונם, ולכן השדה השקול של התילים אפס. נשאר רק השדה הארצי, והמחט מצביעה צפונה בלי סטייה.

סעיף ב

תשובה:

45∘45^\circ מצפון לכיוון מזרח

כשהזרם ב־BB נכנס לשולחן, קווי השדה שלו עם כיוון השעון, ובראש המעגל (במקום המצפן) השדה מכוון מזרחה. עכשיו שני השדות מזרחה, והם מתחברים:

Bw=BA+BB=2.0⋅10−5 TB_w=B_A+B_B=2.0\cdot10^{-5}\,\text{T}

מזרחה. שדה זה ניצב לשדה הארצי:

tan⁡α=BwBE∥=2.0⋅10−52.0⋅10−5=1  ⇒  α=45∘\tan\alpha=\frac{B_w}{B_{E\parallel}}=\frac{2.0\cdot10^{-5}}{2.0\cdot10^{-5}}=1\;\Rightarrow\;\alpha=45^\circ

המחט סוטה מצפון לכיוון מזרח.

סעיף ג

תשובה:

IB=9 AI_B=9\,\text{A}

סטייה של 45∘45^\circ מערבה פירושה ששדה התילים השקול מכוון מערבה ושווה בגודלו לשדה הארצי: 2.0⋅10−5 T2.0\cdot10^{-5}\,\text{T}.

שדה AA מכוון מזרחה (1.0⋅10−5 T1.0\cdot10^{-5}\,\text{T}) ושדה BB מערבה, ולכן:

BB−BA=2.0⋅10−5  ⇒  BB=3.0⋅10−5 TB_B-B_A=2.0\cdot10^{-5}\;\Rightarrow\;B_B=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T}
IB=2πrBBμ0=0.06⋅3.0⋅10−52⋅10−7=9 AI_B=\frac{2\pi rB_B}{\mu_0}=\frac{0.06\cdot3.0\cdot10^{-5}}{2\cdot10^{-7}}=9\,\text{A}

טעות נפוצה: לענות 6 A6\,\text{A}, כאילו רק שדה BB צריך להשתוות לשדה הארצי – שוכחים ששדה AA ממשיך לפעול בכיוון ההפוך.

סעיף ד

תשובה:

הטענה שגויה: α≈63.4∘\alpha\approx63.4^\circ.

הכפלת הזרמים מכפילה את שדה התילים: Bw=4.0⋅10−5 TB_w=4.0\cdot10^{-5}\,\text{T} מזרחה. השדה הארצי לא השתנה:

tan⁡α=4.0⋅10−52.0⋅10−5=2  ⇒  α≈63.4∘\tan\alpha=\frac{4.0\cdot10^{-5}}{2.0\cdot10^{-5}}=2\;\Rightarrow\;\alpha\approx63.4^\circ

הזרם יחסי ל־tan⁡α\tan\alpha ולא לזווית. זווית של 90∘90^\circ אינה מתקבלת באף זרם סופי, כי תמיד נשאר רכיב צפונה של השדה הארצי.

שאלה 14 · מצפן בין כריכות מעגליות ותיל ישר ארוך: חיבור שדות וגרף tanθבאורך בגרות · ברמת בגרות

מצפן מונח במרכז לוח אופקי. סביב המצפן מערכת של כריכות מעגליות מאונכות ללוח, שמישורן בכיוון צפון–דרום והמצפן נמצא במרכזן. נתוני הכריכות: רדיוס R=0.10 mR=0.10\,\text{m}, מספר כריכות N=5N=5. הזרם בכריכות, i1i_1, ניתן לשינוי בגודלו ובמגמתו. הכיוון החיובי של i1i_1 נבחר כך שזרם חיובי יוצר במרכז הכריכות שדה מגנטי שכיוונו מזרח.

תיל ישר ארוך ואנכי חודר את הלוח בנקודה שנמצאת צפונית למצפן, במרחק d=0.12 md=0.12\,\text{m} ממנו (מחוץ לכריכות). בתיל זורם זרם קבוע i2i_2 שמגמתו כלפי מעלה (ראו תרשים 1).

א.
(1)

במקרה ראשון, בכריכות לא זורם זרם, ובתיל זורם הזרם i2i_2.

קבעו איזה מן האיורים (aa או bb) מתאר במבט־על את כיוון סטיית המצפן (הקצה הכהה – הקצה הצפוני של המחט). באיורים שבמבט־על (מבט מלמעלה) הצפון מימין, ולכן המזרח בצד התחתון של האיור והמערב בצד העליון. נמקו את קביעתכם.

(2)

במקרה שני, נוסף על הזרם בתיל, עובר בכריכות זרם i1=−i2i_1=-i_2 (זרם שגודלו שווה לגודל הזרם בתיל, במגמה השלילית).

קבעו איזה מן האיורים (cc, dd, ee) מתאר במבט־על את כיוון סטיית המצפן במקרה זה. נמקו את קביעתכם.

ב.

תלמידים שינו כמה פעמים את הזרם i1i_1 ומדדו בכל פעם את זווית סטיית המצפן מן הצפון, θ\theta (חיובית לכיוון מזרח). הם סרטטו גרף של tan⁡θ\tan\theta כתלות בזרם i1i_1. קו המגמה של גרף זה מתואר בתרשים 2.

(1)

הראו כי עבור נקודת החיתוך של קו המגמה עם הציר האופקי מתקיים הקשר: ∣i1∣i2=RπNd\dfrac{|i_1|}{i_2}=\dfrac{R}{\pi Nd}.

(2)

חשבו את גודל הזרם i2i_2.

ג.

היעזרו בגרף שבתרשים 2 וחשבו את גודל הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ, BE∥B_{E\parallel}, באזור ביצוע הניסוי.

ד.

מעבירים את התיל (עם אותו זרם i2i_2 כלפי מעלה) לנקודה שנמצאת מערבית למצפן, באותו מרחק d=0.12 md=0.12\,\text{m}. הכריכות נותרו ללא שינוי.

סרטטו את תרשים השדות המגנטיים הפועלים על מחט המצפן במצב זה, וסמנו בתרשים את זווית סטיית מחט המצפן מן הצפון.

ה.

משנים את הזרם i1i_1 כך שטנגנס זווית סטיית המחט שווה ל־1.41.4. חשבו את גודל הזרם i1i_1 במצב זה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א(1)

תשובה:

איור bb: השדה של התיל במקום המצפן מכוון מזרחה, והמחט סוטה לצפון־מזרח.

קביעה: איור bb.

נימוק: במקום המצפן פועלים שני שדות מגנטיים אופקיים:

- הרכיב האופקי של שדה כדור הארץ, BE∥B_{E\parallel} – כיוונו צפונה.

- השדה של התיל, B2B_2 – קווי השדה של תיל ישר הם מעגלים סביבו, והשדה משיק למעגל, כלומר ניצב לקו המחבר את התיל למצפן. התיל צפונית למצפן, ולכן B2B_2 בכיוון מזרח–מערב.

כיוון B2B_2 (כלל יד ימין): אגודל ימין בכיוון הזרם – כלפי מעלה; האצבעות מתעקלות סביב התיל נגד כיוון מחוגי השעון במבט מלמעלה. בנקודה שנמצאת דרומית לתיל (המצפן), התנועה נגד כיוון מחוגי השעון היא לכיוון מזרח. (בדיקה: במבט מלמעלה עם צפון למעלה, נגד כיוון השעון בנקודה שמתחת למרכז המעגל פירושו ימינה – מזרח.)

השדה השקול נמצא בין הצפון למזרח, והקצה הצפוני של המחט מצביע בכיוונו – צפון־מזרח. במבט־על כשהצפון מימין, המזרח נמצא בצד התחתון של האיור (כנתון), ולכן הקצה הכהה מצביע ימינה ומטה – זה איור bb. (באיור aa המחט מצביעה לצפון־מערב.)

סעיף א(2)

תשובה:

איור dd: שדה הכריכות (מערבה) חזק פי ≈19\approx 19 משדה התיל (מזרחה), והמחט סוטה בזווית גדולה לצפון־מערב.

קביעה: איור dd.

נימוק: i1i_1 שלילי, ולכן השדה של הכריכות במרכזן מכוון מערבה – מנוגד לשדה של התיל (מזרחה). משווים את הגדלים, מדף הנוסחאות:

B1=μ0Ni2R,B2=μ0i2πdB_1=\frac{\mu_0Ni}{2R},\qquad B_2=\frac{\mu_0 i}{2\pi d}

עם אותו זרם ii:

B1B2=N/(2R)1/(2πd)=πNdR=π⋅5⋅0.120.10≈18.8\frac{B_1}{B_2}=\frac{N/(2R)}{1/(2\pi d)}=\frac{\pi Nd}{R}=\frac{\pi\cdot 5\cdot 0.12}{0.10}\approx 18.8

שדה הכריכות חזק בהרבה, ולכן השדה השקול של שני המקורות מכוון מערבה – המחט סוטה לצפון־מערב, לצד השני (איור cc נפסל), ולא נשארת בכיוון צפון (איור ee נפסל, כי השדות אינם מבטלים זה את זה). השדה המערבי גדול פי 17.817.8 משדה התיל לבדו, ולכן הסטייה גדולה – כמו באיור dd.

טעות נפוצה: להניח ש"זרמים שווים ומנוגדים מבטלים זה את זה" – השדה תלוי בגאומטרייה: NN כריכות ברדיוס RR לעומת תיל במרחק dd.

סעיף ב(1)

תשובה:

ב־tan⁡θ=0\tan\theta=0 שדה הכריכות מבטל את שדה התיל: μ0N∣i1∣2R=μ0i22πd\frac{\mu_0N|i_1|}{2R}=\frac{\mu_0i_2}{2\pi d}, ומכאן ∣i1∣i2=RπNd\frac{|i_1|}{i_2}=\frac{R}{\pi Nd}.

שדה הכריכות ושדה התיל שניהם בכיוון מזרח–מערב, ניצבים לרכיב האופקי של שדה כדור הארץ (צפונה). מודדים אותם בכיוון מזרח (החיובי). לכן זווית סטיית המחט מהצפון מקיימת:

tan⁡θ=B1+B2BE∥=1BE∥(μ0N2R i1+μ0i22πd)\tan\theta=\frac{B_1+B_2}{B_{E\parallel}}=\frac{1}{B_{E\parallel}}\left(\frac{\mu_0N}{2R}\,i_1+\frac{\mu_0i_2}{2\pi d}\right)

בנקודת החיתוך עם הציר האופקי tan⁡θ=0\tan\theta=0 – המחט מצביעה צפונה, והשדה השקול של הכריכות והתיל אפס:

μ0N2R i1+μ0i22πd=0  ⇒  i1=−RπNd i2\frac{\mu_0N}{2R}\,i_1+\frac{\mu_0i_2}{2\pi d}=0\;\Rightarrow\;i_1=-\frac{R}{\pi Nd}\,i_2

i1i_1 שלילי, ובערך מוחלט:

∣i1∣i2=RπNd\frac{|i_1|}{i_2}=\frac{R}{\pi Nd}

סעיף ב(2)

תשובה:

i2≈5.7 Ai_2\approx 5.7\,\text{A}

מהגרף, קו המגמה חותך את הציר האופקי ב־i1=−0.30 Ai_1=-0.30\,\text{A}. לפי סעיף ב(1):

i2=∣i1∣⋅πNdR=0.30⋅π⋅5⋅0.120.10≈5.65 Ai_2=|i_1|\cdot\frac{\pi Nd}{R}=0.30\cdot\frac{\pi\cdot 5\cdot 0.12}{0.10}\approx 5.65\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

BE∥≈3.1⋅10−5 TB_{E\parallel}\approx 3.1\cdot 10^{-5}\,\text{T}

מסעיף ב, tan⁡θ\tan\theta הוא פונקציה קווית של i1i_1 ששיפועה:

שיפוע=μ0N2RBE∥  ⇒  BE∥=μ0N2R⋅שיפוע\text{שיפוע}=\frac{\mu_0N}{2RB_{E\parallel}}\;\Rightarrow\;B_{E\parallel}=\frac{\mu_0N}{2R\cdot\text{שיפוע}}

שיפוע – משתי נקודות על הקו: (−0.30 A, 0)(-0.30\,\text{A},\,0) ו־(0.70 A, 1.0)(0.70\,\text{A},\,1.0):

שיפוע=1.0−00.70−(−0.30)=1.0 A−1\text{שיפוע}=\frac{1.0-0}{0.70-(-0.30)}=1.0\,\text{A}^{-1}

הצבה (μ0=1.257⋅10−6 T⋅m/A\mu_0=1.257\cdot 10^{-6}\,\text{T}\cdot\text{m/A}):

BE∥=1.257⋅10−6⋅52⋅0.10⋅1.0≈3.14⋅10−5 TB_{E\parallel}=\frac{1.257\cdot 10^{-6}\cdot 5}{2\cdot 0.10\cdot 1.0}\approx 3.14\cdot 10^{-5}\,\text{T}

בדיקה מהחיתוך עם הציר האנכי (i1=0i_1=0, tan⁡θ=0.30\tan\theta=0.30): אז רק שדה התיל פועל,

B2=μ0i22πd=1.257⋅10−6⋅5.652π⋅0.12≈9.4⋅10−6 T,BE∥=B20.30≈3.1⋅10−5 T ✓B_2=\frac{\mu_0i_2}{2\pi d}=\frac{1.257\cdot 10^{-6}\cdot 5.65}{2\pi\cdot 0.12}\approx 9.4\cdot 10^{-6}\,\text{T},\qquad B_{E\parallel}=\frac{B_2}{0.30}\approx 3.1\cdot 10^{-5}\,\text{T}\ ✓

סעיף ד

תשובה:

BE∥B_{E\parallel} ו־B2B_2 שניהם צפונה; B1B_1 ניצב להם (מזרח–מערב); השקול בזווית θ\theta מהצפון, tan⁡θ=B1BE∥+B2\tan\theta=\frac{B_1}{B_{E\parallel}+B_2}.

כיוון שדה התיל במקומו החדש: התיל מערבית למצפן, כלומר המצפן מזרחית לתיל. לפי כלל יד ימין (זרם כלפי מעלה – קווי שדה נגד כיוון השעון במבט מלמעלה), בנקודה שמזרחית לתיל השדה מכוון צפונה.

במבט־על פועלים על המחט שלושה שדות אופקיים:

1. BE∥B_{E\parallel} – הרכיב האופקי של שדה כדור הארץ, צפונה.

2. B2B_2 – שדה התיל, צפונה, בגודל B2=μ0i22πdB_2=\frac{\mu_0i_2}{2\pi d} (המרחק לא השתנה).

3. B1B_1 – שדה הכריכות, ניצב למישורן, כלומר בכיוון מזרח (כש־i1i_1 חיובי) או מערב (כשהוא שלילי), בגודל B1=μ0N∣i1∣2RB_1=\frac{\mu_0N|i_1|}{2R}.

בתרשים: מסרטטים את BE∥B_{E\parallel} ואת B2B_2 זה בהמשך זה לאורך קו הצפון (סכומם BE∥+B2B_{E\parallel}+B_2), ומקצה הסכום את B1B_1 ניצב לקו הצפון. השדה השקול BB הוא אלכסון המלבן, והמחט מצביעה בכיוונו. הזווית θ\theta מסומנת בין קו הצפון לבין השדה השקול:

tan⁡θ=B1BE∥+B2\tan\theta=\frac{B_1}{B_{E\parallel}+B_2}

טעות נפוצה: להשאיר את שדה התיל בכיוון מזרח–מערב – כשהתיל עובר לצד אחר של המצפן, כיוון השדה שלו במקום המצפן מסתובב.

סעיף ה

תשובה:

∣i1∣≈1.8 A|i_1|\approx 1.8\,\text{A}

מהגרף (סעיף ג): B2BE∥=0.30\frac{B_2}{B_{E\parallel}}=0.30 (החיתוך עם הציר האנכי), ו־BE∥≈3.14⋅10−5 TB_{E\parallel}\approx 3.14\cdot 10^{-5}\,\text{T}, ולכן B2≈9.4⋅10−6 TB_2\approx 9.4\cdot 10^{-6}\,\text{T}.

מסעיף ד:

tan⁡θ=B1BE∥+B2  ⇒  B1=tan⁡θ (BE∥+B2)\tan\theta=\frac{B_1}{B_{E\parallel}+B_2}\;\Rightarrow\;B_1=\tan\theta\,(B_{E\parallel}+B_2)
B1=1.4⋅(3.14⋅10−5+0.94⋅10−5)=1.4⋅4.08⋅10−5≈5.72⋅10−5 TB_1=1.4\cdot(3.14\cdot 10^{-5}+0.94\cdot 10^{-5})=1.4\cdot 4.08\cdot 10^{-5}\approx 5.72\cdot 10^{-5}\,\text{T}

מדף הנוסחאות, השדה במרכז סליל מעגלי דק:

B1=μ0Ni12R  ⇒  i1=2RB1μ0N=2⋅0.10⋅5.72⋅10−51.257⋅10−6⋅5≈1.82 AB_1=\frac{\mu_0Ni_1}{2R}\;\Rightarrow\;i_1=\frac{2RB_1}{\mu_0N}=\frac{2\cdot 0.10\cdot 5.72\cdot 10^{-5}}{1.257\cdot 10^{-6}\cdot 5}\approx 1.82\,\text{A}

(דרך מקוצרת: מהגרף B1BE∥=1.0⋅i1\frac{B_1}{B_{E\parallel}}=1.0\cdot i_1, ולכן 1.4=i11+0.301.4=\frac{i_1}{1+0.30}, ומכאן i1=1.82 Ai_1=1.82\,\text{A}.)

טעות נפוצה: לקרוא מהגרף את i1i_1 שבו tan⁡θ=1.4\tan\theta=1.4 – הגרף נמדד כששדה התיל היה ניצב לצפון; עכשיו B2B_2 מצטרף לשדה כדור הארץ במכנה.

שאלה 15 · מצפן מעל תיל המונח על השולחן: tanα כפונקציה של הזרםבאורך בגרות · ברמת בגרות

קבוצת תלמידים ערכה מדידות למציאת הרכיב האופקי BE∥B_{E\parallel} של השדה המגנטי הארצי באזור מגוריהם.

הם מתחו על שולחן אופקי תיל מוליך ישר וארוך, תיל 1, בכיוון צפון–דרום, והניחו מצפן קטן מעל התיל, כך שמרכז המחט נמצא בדיוק מעל התיל בגובה h=2 cmh=2\,\text{cm} מעל ציר התיל (ראו תרשים 1ב). כשלא זרם זרם בתיל, המחט הצביעה צפונה, לאורך התיל.

תרשים 1א מתאר במבט מלמעלה את המצפן ואת סטיית מחט המצפן כאשר זרם I1I_1 כלשהו זורם בתיל.

במהלך הניסוי סטתה מחט המצפן בזווית α\alpha נגד כיוון השעון (במבט מלמעלה), כמתואר בתרשים 1א.

א.

קבעו אם כיוון הזרם I1I_1 הזורם בתיל 1 הוא צפונה או דרומה. נמקו את קביעתכם.

ב.

פתחו ביטוי של tan⁡α\tan\alpha כפונקציה של הזרם I1I_1 ושל הפרמטרים BE∥B_{E\parallel}, hh, μ0\mu_0.

ג.

התלמידים שינו את עוצמת הזרם בתיל כמה פעמים, ובכל פעם מדדו את זווית הסטייה α\alpha. תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלפניכם.

I1 (A)I_1\,(\text{A})1.01.02.02.03.03.04.04.05.05.0
α∘\alpha^\circ18183131444451515858

כדי לחשב את BE∥B_{E\parallel} סרטטו התלמידים גרף של משתנה חדש כפונקציה של I1I_1 כך שהתקבל גרף ליניארי.

קבעו מהו המשתנה החדש, ומה הן היחידות שלו. העתיקו מן הטבלה למחברתכם את השורה של I1I_1, הוסיפו מתחתיה שורה ורשמו בה את הערכים והיחידות של המשתנה החדש.

ד.
(1)

סרטטו במחברתכם דיאגרמת פיזור (נקודות במערכת צירים) של המשתנה החדש כפונקציה של I1I_1.

(2)

הוסיפו לדיאגרמת הפיזור את הישר המתאים לה ביותר (קו מגמה).

ה.

חשבו את BE∥B_{E\parallel}.

ו.

התלמידים מתחו תיל מוליך ישר וארוך נוסף, תיל 2, מקביל לתיל 1, בדיוק מעל המצפן, בגובה 2h=4 cm2h=4\,\text{cm} מעל מרכז המחט (ראו תרשים 2).

התלמידים העבירו בתיל 1 זרם שעוצמתו I1=2 AI_1=2\,\text{A}.

כאשר בתיל 2 לא עבר זרם, סטתה מחט המצפן מן הכיוון צפון בזווית α\alpha נגד כיוון השעון (ראו תרשים 3א, במבט מלמעלה).

כאשר בתיל 2 עבר זרם שעוצמתו I2I_2, סטתה מחט המצפן באותה זווית α\alpha עם כיוון השעון (ראו תרשים 3ב, במבט מלמעלה).

קבעו מהו כיוון הזרם בתיל 2 (צפונה או דרומה), ומהי עוצמתו, I2I_2. נמקו את תשובותיכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

הזרם זורם דרומה.

קביעה: הזרם I1I_1 זורם דרומה.

נימוק: מחט המצפן מצביעה בכיוון השדה המגנטי השקול במקומה. בלי זרם היא מצביעה צפונה, בכיוון הרכיב האופקי של השדה הארצי. כשזורם זרם, המחט סטתה נגד כיוון השעון במבט מלמעלה – הקצה הצפוני שלה פונה צפונה ומערבה (שמאלה בתרשים 1א). לכן השדה של התיל במקום המצפן מכוון מערבה – אופקי, ניצב לתיל (קווי השדה של תיל ישר הם מעגלים סביבו, ובנקודה שמעל התיל השדה אופקי).

לפי כלל יד ימין לתיל ישר: אם האגודל מצביע דרומה, האצבעות המקיפות את התיל עוברות מעליו בכיוון מערב. (בדיקה וקטורית: דרום^×מעלה^=מערב^\hat{\text{דרום}}\times\hat{\text{מעלה}}=\hat{\text{מערב}}.) אילו הזרם זרם צפונה, השדה מעל התיל היה מכוון מזרחה והמחט הייתה סוטה עם כיוון השעון. לכן הזרם זורם דרומה.

סעיף ב

תשובה:

tan⁡α=μ02πhBE∥⋅I1\tan\alpha=\dfrac{\mu_0}{2\pi hB_{E\parallel}}\cdot I_1

במקום המצפן פועלים שני שדות מגנטיים אופקיים הניצבים זה לזה:

- BE∥B_{E\parallel} – הרכיב האופקי של השדה הארצי, מכוון צפונה (לאורך התיל).

- B1B_1 – השדה של התיל, מכוון מערבה (ניצב לתיל). מדף הנוסחאות, במרחק hh מהתיל:

B1=μ0I12πhB_1=\frac{\mu_0 I_1}{2\pi h}

המחט מצביעה בכיוון השדה השקול, ולכן במשולש השדות α\alpha היא הזווית בין השקול לבין BE∥B_{E\parallel}: B1B_1 הוא הניצב שמול הזווית ו־BE∥B_{E\parallel} הוא הניצב שליד הזווית:

tan⁡α=B1BE∥=μ02πhBE∥⋅I1\tan\alpha=\frac{B_1}{B_{E\parallel}}=\frac{\mu_0}{2\pi hB_{E\parallel}}\cdot I_1

tan⁡α\tan\alpha יחסי ישר לזרם.

סעיף ג

תשובה:

המשתנה החדש: tan⁡α\tan\alpha (ללא יחידות). ערכים: 0.3250.325, 0.6010.601, 0.9660.966, 1.2351.235, 1.6001.600.

לפי סעיף ב:

tan⁡α=μ02πhBE∥⋅I1\tan\alpha=\frac{\mu_0}{2\pi hB_{E\parallel}}\cdot I_1

tan⁡α\tan\alpha – ולא הזווית α\alpha עצמה – יחסי ישר לזרם. הגרף של α\alpha כפונקציה של I1I_1 מתעקם (הזווית לעולם אינה מגיעה ל־90∘90^\circ), ואילו הגרף של tan⁡α\tan\alpha כפונקציה של I1I_1 הוא קו ישר דרך הראשית. לכן המשתנה החדש הוא tan⁡α\tan\alpha, והוא חסר יחידות (יחס בין שני שדות).

I1 (A)I_1\,(\text{A})1.01.02.02.03.03.04.04.05.05.0
tan⁡α\tan\alpha0.3250.3250.6010.6010.9660.9661.2351.2351.6001.600

טעות נפוצה: לסרטט את α\alpha כפונקציה של I1I_1 – למשל בין I1=1 AI_1=1\,\text{A} ל־2 A2\,\text{A} הזווית גדלה ב־13∘13^\circ, ובין 4 A4\,\text{A} ל־5 A5\,\text{A} רק ב־7∘7^\circ.

סעיף ד(1)

תשובה:

חמש נקודות: (1,0.325)(1,0.325), (2,0.601)(2,0.601), (3,0.966)(3,0.966), (4,1.235)(4,1.235), (5,1.600)(5,1.600).

ציר אופקי: I1 (A)I_1\,(\text{A}), מ־00 עד 5.55.5. ציר אנכי: tan⁡α\tan\alpha (ללא יחידות), מ־00 עד 1.81.8. כדאי להתחיל את הצירים מאפס, כדי לראות שהמגמה עוברת דרך הראשית.

I (A)tan α0.00.51.01.52.02.53.03.54.04.55.05.5-0.20.20.40.60.81.01.21.41.61.82.0

סעיף ד(2)

תשובה:

קו ישר דרך הראשית: tan⁡α≈0.316⋅I1\tan\alpha\approx 0.316\cdot I_1 (שיפוע ≈0.316 A−1\approx 0.316\,\text{A}^{-1}).

מעבירים קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו. לפי הביטוי מסעיף ב הקו צריך לעבור דרך הראשית (בלי זרם אין סטייה), והנקודות מתאימות לכך.

I (A)tan α0.00.51.01.52.02.53.03.54.04.55.05.5-0.20.20.40.60.81.01.21.41.61.82.0

שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, (0, 0)(0,\,0) ו־(5 A, 1.58)(5\,\text{A},\,1.58):

שיפוע=1.58−05−0≈0.316 A−1\text{שיפוע}=\frac{1.58-0}{5-0}\approx 0.316\,\text{A}^{-1}

סעיף ה

תשובה:

BE∥≈3.2⋅10−5 TB_{E\parallel}\approx 3.2\cdot 10^{-5}\,\text{T}

לפי סעיף ב, השיפוע של הגרף tan⁡α\tan\alpha כפונקציה של I1I_1 הוא:

שיפוע=μ02πhBE∥  ⇒  BE∥=μ02πh⋅שיפוע\text{שיפוע}=\frac{\mu_0}{2\pi hB_{E\parallel}}\;\Rightarrow\;B_{E\parallel}=\frac{\mu_0}{2\pi h\cdot\text{שיפוע}}

הצבה, עם μ0=4π⋅10−7 T⋅m/A\mu_0=4\pi\cdot 10^{-7}\,\text{T}\cdot\text{m/A}, h=0.02 mh=0.02\,\text{m} ושיפוע 0.316 A−10.316\,\text{A}^{-1}:

BE∥=4π⋅10−72π⋅0.02⋅0.316=2⋅10−76.32⋅10−3≈3.2⋅10−5 TB_{E\parallel}=\frac{4\pi\cdot 10^{-7}}{2\pi\cdot 0.02\cdot 0.316}=\frac{2\cdot 10^{-7}}{6.32\cdot 10^{-3}}\approx 3.2\cdot 10^{-5}\,\text{T}

ערך סביר לרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ בישראל.

טעות נפוצה: להציב h=2h=2 בסנטימטרים.

סעיף ו

תשובה:

I2=8 AI_2=8\,\text{A}, דרומה (באותו כיוון של I1I_1).

השדות במקום המצפן. השדה של כל תיל במקום המצפן אופקי וניצב לתילים (מזרחה או מערבה), כלומר ניצב לשדה הארצי.

תרשים 3א (רק תיל 1): המחט סטתה כמו בתרשים 1א, ולכן I1I_1 זורם דרומה (כמו בסעיף א), והשדה שלו במקום המצפן, B1=μ0I12πhB_1=\frac{\mu_0 I_1}{2\pi h}, מכוון מערבה, עם tan⁡α=B1BE∥\tan\alpha=\frac{B_1}{B_{E\parallel}}.

תרשים 3ב (שני התילים): המחט סטתה באותה זווית אך לצד השני – צפונה ומזרחה. השדה הארצי לא השתנה, ולכן השדה השקול של שני התילים שווה בגודלו ל־B1B_1 ומכוון מזרחה:

B→1+B→2=−B→1  ⇒  B→2=−2B→1\vec B_1+\vec B_2=-\vec B_1\;\Rightarrow\;\vec B_2=-2\vec B_1

כלומר B2B_2 מכוון מזרחה וגודלו 2B12B_1.

עוצמת הזרם: תיל 2 נמצא במרחק 2h2h מהמצפן, ולפי B=μ0I2πrB=\frac{\mu_0 I}{2\pi r}:

μ0I22π⋅2h=2⋅μ0I12πh  ⇒  I2=4I1=4⋅2=8 A\frac{\mu_0 I_2}{2\pi\cdot 2h}=2\cdot\frac{\mu_0 I_1}{2\pi h}\;\Rightarrow\;I_2=4I_1=4\cdot 2=8\,\text{A}

כיוון הזרם: המצפן נמצא מתחת לתיל 2. לפי כלל יד ימין, זרם דרומה יוצר שדה שמעל התיל מכוון מערבה ומתחת לתיל מכוון מזרחה (בדיקה: דרום^×מטה^=מזרח^\hat{\text{דרום}}\times\hat{\text{מטה}}=\hat{\text{מזרח}}). לכן I2I_2 זורם דרומה – באותו כיוון כמו I1I_1.

טעות נפוצה: לענות I2=2I1=4 AI_2=2I_1=4\,\text{A} – יש להתחשב בכך שתיל 2 רחוק פי 22 מהמצפן.

שאלה 16 · מדידת השדה המגנטי של כדור הארץ בעזרת מצפנים ותיל אנכיבאורך בגרות · ברמת בגרות

תלמידה רצתה למדוד את הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ, BE∥B_{E\parallel}, באזור מגוריה. היא העבירה תיל מוליך ארוך וישר דרך חור שבמרכזו של לוח אופקי, כך שהתיל ניצב ללוח, והציבה על הלוח ארבעה מצפנים aa, bb, cc ו־dd, כל אחד במרחק rr מהתיל: aa מדרום לתיל, bb ממזרח לו, cc מצפון לו ו־dd ממערב לו.

תרשים 1 הוא מבט מלמעלה על הלוח. הנקודה שבמרכז היא החתך של התיל, והחצים מראים את כיווני מחטי המצפנים כאשר לא עבר זרם בתיל.

כאשר התלמידה הזרימה בתיל זרם שעוצמתו I=6 AI=6\,\text{A} וכיוונו אינו נתון, המחט של מצפן aa הסתובבה עם כיוון השעון והתייצבה בזווית α\alpha ביחס לכיוונה המקורי (ראו תרשים 2).

א.

העתיקו את תרשים 2 למחברת, וסמנו בנקודה OO את הכיוונים של השדות המגנטיים הפועלים על המחט של מצפן aa: את כיוון הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ, BE∥B_{E\parallel}, ואת כיוון השדה המגנטי BIB_I שיוצר הזרם.

ב.

קבעו אם כיוון הזרם בתיל היה כלפי מעלה ("החוצה מן הדף") או כלפי מטה ("אל תוך הדף"). נמקו את קביעתכם.

ג.

בטאו את tan⁡(α)\tan(\alpha) כפונקציה של II באמצעות rr, BE∥B_{E\parallel} ו־μ0\mu_0.

ד.

נתון: r=5 cmr=5\,\text{cm}, α=36∘\alpha=36^\circ.

חשבו, בעזרת הביטוי שפיתחתם בסעיף ג, את גודלו של הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ, BE∥B_{E\parallel}, באזור מגוריה של התלמידה.

ה.

התלמידה רצתה לבחון את הכיוונים שבהם יתייצבו מחטי כל המצפנים. היא הקטינה את עוצמת הזרם (בלי לשנות את כיוונו) עד שהזווית α\alpha במצפן aa הייתה 25∘25^\circ, והרעידה מעט את הלוח.

לפניכם ארבעה תרשימים, 1–4. רק אחד מהם מתאר נכון את כיווני המחטים של כל המצפנים.

קבעו איזה מן התרשימים הוא הנכון. נמקו את קביעתכם.

ו.

במקרה אחר התלמידה הוציאה את התיל, והניחה במרכז הלוח מגנט מוט קטן וחזק. בסביבת המצפנים השדה של המגנט חזק בהרבה מהשדה של כדור הארץ.

לפניכם ארבעה תרשימים, 1–4. בכולם מחטי המצפנים מצביעות לאותם כיוונים, ורק מגנט המוט מונח אחרת. רק אחד מהם מתאר נכון את כיווני המחטים ואת מגנט המוט.

קבעו איזה מן התרשימים הוא הנכון.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

BE∥B_{E\parallel} – לאורך הקו המקווקו כלפי מעלה (צפונה); BIB_I – ניצב לו, ימינה (מזרחה). המחט בכיוון השקול.

בנקודה OO (מקום מצפן aa) פועלים שני שדות אופקיים:

1. B→E∥\vec B_{E\parallel} – הרכיב האופקי של השדה של כדור הארץ: לאורך הקו המקווקו, כלפי מעלה – צפונה (הכיוון שאליו הצביעה המחט כשלא עבר זרם).

2. B→I\vec B_I – השדה של הזרם: קווי השדה סביב תיל ישר הם מעגלים שמרכזם בתיל, ולכן בנקודה aa (מדרום לתיל) השדה ניצב לקו המחבר את aa לתיל – כלומר בכיוון מזרח–מערב. המחט הסתובבה עם כיוון השעון, מצפון לעבר מזרח, ולכן B→I\vec B_I מכוון ימינה – מזרחה, ניצב לקו המקווקו.

המחט מתייצבת בכיוון השדה השקול B→=B→E∥+B→I\vec B=\vec B_{E\parallel}+\vec B_I – האלכסון של המלבן ששני השדות הם צלעותיו, בזווית α\alpha מהקו המקווקו.

סעיף ב

תשובה:

הזרם זרם כלפי מעלה – החוצה מן הדף.

קביעה: הזרם בתיל זרם כלפי מעלה ("החוצה מן הדף").

נימוק: לפי סעיף א, השדה של הזרם במצפן aa, שנמצא מדרום לתיל, מכוון מזרחה (ימינה בתרשים).

לפי כלל יד ימין: כשהאגודל מכוון בכיוון הזרם, האצבעות המתעקלות מראות את כיוון קווי השדה המעגליים.

•אילו הזרם היה "אל תוך הדף", הקווים היו מסתובבים עם כיוון השעון (במבט מלמעלה), ובנקודה שמתחת לתיל בתרשים השדה היה מכוון שמאלה – מערבה.

•בפועל השדה מתחת לתיל מכוון ימינה, כלומר הקווים מסתובבים נגד כיוון השעון – ולכן הזרם מכוון החוצה מן הדף, כלומר כלפי מעלה.

טעות נפוצה: להשוות למצפן שמצפון לתיל – כאן המצפן מדרום לתיל, ושם כיוון השדה הפוך.

סעיף ג

תשובה:

tan⁡α=μ0I2πr BE∥\tan\alpha=\dfrac{\mu_0 I}{2\pi r\,B_{E\parallel}}

השדות B→E∥\vec B_{E\parallel} ו־B→I\vec B_I ניצבים זה לזה, והמחט מצביעה בכיוון השקול שלהם. הזווית α\alpha נמדדת מכיוון B→E∥\vec B_{E\parallel}, ולכן במשולש השדות BIB_I הוא הניצב שמול הזווית ו־BE∥B_{E\parallel} הניצב שליד הזווית:

tan⁡α=BIBE∥\tan\alpha=\frac{B_I}{B_{E\parallel}}

מדף הנוסחאות, גודל השדה המגנטי סביב תיל ישר וארוך:

BI=μ0I2πrB_I=\frac{\mu_0 I}{2\pi r}

מציבים:

tan⁡α=μ0I2πr BE∥\tan\alpha=\frac{\mu_0 I}{2\pi r\,B_{E\parallel}}

כלומר tan⁡α\tan\alpha (ולא α\alpha עצמה) יחסי לעוצמת הזרם.

סעיף ד

תשובה:

BE∥≈3.3⋅10−5 TB_{E\parallel}\approx 3.3\cdot10^{-5}\,\text{T}

מבודדים את BE∥B_{E\parallel} מהביטוי של סעיף ג:

BE∥=μ0I2πrtan⁡αB_{E\parallel}=\frac{\mu_0 I}{2\pi r\tan\alpha}

הצבה (μ0=4π⋅10−7 T⋅m/A\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\text{T}\cdot\text{m/A}, r=0.05 mr=0.05\,\text{m}, tan⁡36∘≈0.727\tan 36^\circ\approx 0.727):

BE∥=4π⋅10−7⋅62π⋅0.05⋅0.727=2.4⋅10−50.727≈3.3⋅10−5 TB_{E\parallel}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot 6}{2\pi\cdot 0.05\cdot 0.727}=\frac{2.4\cdot10^{-5}}{0.727}\approx 3.3\cdot10^{-5}\,\text{T}

(ערך זה בסדר הגודל המוכר של השדה המגנטי של כדור הארץ – עשרות מיקרו־טסלה.)

טעות נפוצה: לא להמיר 5 cm5\,\text{cm} ל־0.05 m0.05\,\text{m}.

סעיף ה

תשובה:

תרשים 1

קביעה: תרשים 1.

נימוק: הזרם מכוון כלפי מעלה (סעיף ב), ולכן קווי השדה שלו מסתובבים נגד כיוון השעון במבט מלמעלה. כל המצפנים באותו מרחק rr, ולכן גודל BIB_I שווה בכולם, וכיוונו משיק למעגל:

- aa (דרום לתיל): BIB_I מזרחה.

- bb (מזרח לתיל): BIB_I צפונה.

- cc (צפון לתיל): BIB_I מערבה.

- dd (מערב לתיל): BIB_I דרומה.

ב־aa נתון α=25∘\alpha=25^\circ, ולכן BIBE∥=tan⁡25∘≈0.47\frac{B_I}{B_{E\parallel}}=\tan 25^\circ\approx 0.47, כלומר BI<BE∥B_I<B_{E\parallel}. מוסיפים לכל מצפן את BE∥B_{E\parallel} (צפונה):

- aa: צפון + מזרח – המחט נוטה 25∘25^\circ מזרחה מהצפון.

- bb: צפון + צפון – המחט מצביעה צפונה.

- cc: צפון + מערב – המחט נוטה 25∘25^\circ מערבה מהצפון.

- dd: צפונה BE∥B_{E\parallel} ודרומה BIB_I הקטן ממנו – השקול עדיין צפונה (רק חלש יותר).

תמונה זו – aa נוטה מזרחה, cc נוטה מערבה, bb ו־dd צפונה – מתאימה לתרשים 1.

טעות נפוצה: לבחור בתרשים 2, מתוך הנחה שהמחט ב־dd מתהפכת כי שם BIB_I מנוגד לשדה כדור הארץ – היא מתהפכת רק אם BI>BE∥B_I>B_{E\parallel}, וכאן BIB_I קטן ממנו.

סעיף ו

תשובה:

תרשים 2

קביעה: תרשים 2.

נימוק: בכל התרשימים המחטים ב־aa וב־cc מצביעות מזרחה, והמחטים ב־bb וב־dd מצביעות מערבה. מחט מצפן מצביעה בכיוון השדה השקול; בסביבת המצפנים שדה המגנט חזק בהרבה משדה כדור הארץ, ולכן כיוון המחטים הוא כיוון השדה של המגנט.

קווי השדה של מגנט מוט יוצאים מהקוטב NN ונכנסים לקוטב SS. לכן:

- על ציר המגנט (מעבר לשני קצותיו) השדה מכוון מ־SS אל NN – באותו כיוון משני הצדדים.

- בצדדים (על האנך לציר דרך מרכז המגנט) השדה מכוון הפוך – מ־NN אל SS.

שדה המגנט ב־aa וב־cc אופקי (מזרחה), ולא בכיוון צפון–דרום. אילו המגנט היה מונח בכיוון צפון–דרום (תרשימים 1, 4), aa ו־cc היו על צירו, והשדה שם היה בכיוון צפון–דרום – המחטים היו מצביעות צפונה או דרומה. לכן המגנט מונח בכיוון מזרח–מערב (תרשימים 2 או 3), bb ו־dd על צירו, ו־aa, cc בצדדיו.

בצדדים השדה מ־NN אל SS, וב־aa, cc הוא מזרחה – לכן NN במערב ו־SS במזרח. בדיקה: על הציר השדה מ־SS אל NN – מערבה, בהתאם ל־bb ו־dd. זהו תרשים 2.

(בתרשים 3 הקטבים הפוכים: המחטים ב־aa, cc היו מצביעות מערבה, וב־bb, dd מזרחה.)

שאלה 17 · מדידת הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץבאורך בגרות · ברמת בגרות

תלמידה ערכה ניסוי למדידת הגודל של הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ, BE∥B_{E\parallel}, בסביבת ביתה.

תחילה היא תלתה מחט מגנטית על חוט דק הקשור למרכז המחט. התלייה מאפשרת למחט לנוע בחופשיות. המחט התייצבה במישור האנכי צפון–דרום, כשהקוטב NN שלה פונה צפונה ומטה.

α\alpha היא זווית ההרכנה – הזווית בין כיוון המחט ובין המישור האופקי (ראו תרשים 1).

התלמידה מדדה את הזווית ומצאה α=60∘\alpha=60^\circ. תוצאה זו התקבלה בהשפעת השדה המגנטי של כדור הארץ בלבד.

כדי למדוד את BE∥B_{E\parallel} הרכיבה התלמידה מעגל חשמלי ובו: ספק, נגד משתנה, מד זרם וסליל מעגלי דק. הסליל מוצב במישור אנכי המאונך לכיוון צפון–דרום, כך שציר הסליל אופקי ומכוון צפון–דרום. המחט תלויה במרכז הסליל.

נתון: הסליל הדק עשוי 44 כריכות (N=4N=4). רדיוס כל כריכה r=15 cmr=15\,\text{cm}.

בתרשים 2 המעגל מוצג במבט מדרום: כיוון צפון הוא אל תוך הדף. בתרשים מוצגת כריכה אחת של הסליל; שאר הכריכות מלופפות באותו כיוון.

התלמידה הזיזה את הגררה MM של הנגד המשתנה, וראתה שהזווית α\alpha גדלה בהדרגה, עד שבנקודה מסוימת המחט המגנטית התייצבה במצב אנכי (α=90∘\alpha=90^\circ).

א.

על פי הכיוון של השדות המגנטיים, קבעו אם ההדק kk של הספק הוא חיובי או שלילי. נמקו את קביעתכם.

ב.

האם במהלך הניסוי הזיזה התלמידה את הגררה MM של הנגד המשתנה מנקודה CC לנקודה BB או מנקודה BB לנקודה CC? נמקו את תשובתכם.

ג.

כאשר המחט התייצבה במצב אנכי, מד הזרם הורה 1.50 A1.50\,\text{A}. חשבו את גודלו של הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ, BE∥B_{E\parallel}.

ד.

התלמידה לא הייתה מרוצה מדיוק המדידה, ולכן החליטה למצוא את BE∥B_{E\parallel} באמצעות גרף. היא חזרה על המדידה כמה פעמים, ובכל פעם שינתה את מספר הכריכות של הסליל (הרדיוס נשאר 15 cm15\,\text{cm}).

בכל מדידה היא רשמה את מספר הכריכות NN ואת הזרם II שהתקבל כאשר המחט התייצבה במצב אנכי (α=90∘\alpha=90^\circ), וחישבה את 1I\frac{1}{I}.

התוצאות מוצגות בטבלה.

כריכות NN4488121216162020
I (A)I\,(\text{A})1.501.500.780.780.500.500.370.370.310.31
1I (1A)\frac{1}{I}\,\left(\frac{1}{\text{A}}\right)0.670.671.281.282.002.002.702.703.233.23

סרטטו גרף של 1I\frac{1}{I} כפונקציה של מספר הכריכות NN.

ה.

חשבו באמצעות שיפוע הגרף את גודל הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ, BE∥B_{E\parallel}.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

ההדק kk שלילי.

כיוון השדה של כדור הארץ: הקוטב NN של המחט מצביע בכיוון השדה המגנטי. הוא פונה צפונה ומטה, ולכן לשדה של כדור הארץ יש רכיב אופקי צפונה ורכיב אנכי כלפי מטה.

הדרישה מהסליל: ציר הסליל צפון–דרום, ולכן השדה שלו במרכזו (שם תלויה המחט) אופקי בכיוון צפון–דרום. הוא אינו משנה את הרכיב האנכי של שדה כדור הארץ, אלא רק את הרכיב האופקי. המחט התייצבה במצב אנכי, כלומר השדה השקול אנכי – שדה הסליל ביטל את הרכיב האופקי של שדה כדור הארץ. לכן שדה הסליל מכוון דרומה – בתרשים 2: מתוך הדף, אל המתבונן.

כיוון הזרם: לפי כלל יד ימין, שדה מתוך הדף במרכז כריכה מתקבל כאשר הזרם מסתובב בה נגד כיוון השעון במבט של התרשים. בתרשים 2 התיל שמגיע מההדק kk מחובר לקצה השמאלי של הפתח בתחתית הכריכה. מקצה זה הכריכה עולה בצד שמאל, עוברת למעלה ויורדת בצד ימין אל הקצה הימני, המחובר למד הזרם. זרם שנכנס לכריכה מהתיל של kk היה מסתובב אפוא עם כיוון השעון. כדי שהזרם יסתובב נגד כיוון השעון, עליו להיכנס לכריכה בקצה הימני (ממד הזרם), לצאת בקצה השמאלי ולזרום אל ההדק kk.

במעגל החיצוני הזרם זורם מההדק החיובי של הספק אל ההדק השלילי, ולכן ההדק kk, שאליו הזרם נכנס, הוא השלילי.

טעות נפוצה: לחשוב שהסליל צריך לבטל את הרכיב האנכי (כמו בסליל אופקי) – סליל שצירו אופקי יוצר במרכזו שדה אופקי בלבד.

סעיף ב

תשובה:

מנקודה CC לנקודה BB.

קביעה: הגררה הוזזה מ־CC לכיוון BB.

נימוק: הזווית α\alpha גדלה בהדרגה, כלומר הרכיב האופקי של השדה השקול קטן – שדה הסליל (B=μ0NI2RB=\mu_0\frac{NI}{2R}) גדל, ולכן הזרם במעגל גדל. לפי חוק אוהם, בספק נתון הזרם גדל כאשר ההתנגדות במעגל קטנה.

בתרשים 2 המעגל מחובר לנגד המשתנה בשתי נקודות: בגררה MM (החוט שמגיע מהספק) ובקצה BB (החוט שהולך אל מד הזרם). הקצה CC אינו מחובר. לכן הזרם עובר רק בחלק של הנגד שבין MM ל־BB, והתנגדותו יחסית לאורכו (R=ρℓAR=\rho\frac{\ell}{A}). כדי להקטין את ההתנגדות יש לקצר את הקטע MBMB – כלומר להזיז את הגררה מ־CC אל BB.

סעיף ג

תשובה:

BE∥≈2.51⋅10−5 TB_{E\parallel}\approx 2.51\cdot 10^{-5}\,\text{T}

כשהמחט אנכית, שדה הסליל במרכזו מבטל בדיוק את הרכיב האופקי של שדה כדור הארץ:

Bסליל=BE∥B_{\text{סליל}}=B_{E\parallel}

מדף הנוסחאות, גודל שדה מגנטי במרכז סליל מעגלי דק:

B=μ0NI2RB=\mu_0\frac{NI}{2R}

הצבה, עם N=4N=4, I=1.50 AI=1.50\,\text{A}, R=15 cm=0.15 mR=15\,\text{cm}=0.15\,\text{m} ו־μ0=1.257⋅10−6 T⋅m/A\mu_0=1.257\cdot 10^{-6}\,\text{T}\cdot\text{m/A}:

BE∥=1.257⋅10−6⋅4⋅1.502⋅0.15≈2.51⋅10−5 TB_{E\parallel}=1.257\cdot 10^{-6}\cdot\frac{4\cdot 1.50}{2\cdot 0.15}\approx 2.51\cdot 10^{-5}\,\text{T}

(בהמשך: מזווית ההרכנה tan⁡60∘=BE⊥BE∥\tan 60^\circ=\frac{B_{E\perp}}{B_{E\parallel}} אפשר למצוא גם את הרכיב האנכי – כ־4.4⋅10−5 T4.4\cdot 10^{-5}\,\text{T}.)

טעות נפוצה: לשכוח את מספר הכריכות NN, או להציב את הקוטר במקום הרדיוס.

סעיף ד

תשובה:

הנקודות מסתדרות על קו ישר העובר בקירוב דרך הראשית, בשיפוע של כ־0.164 1A0.164\,\frac{1}{\text{A}} לכריכה: 1I≈0.164N\frac1I\approx 0.164N.

ציר אופקי: מספר הכריכות NN; ציר אנכי: 1I\frac1I ביחידות 1A\frac{1}{\text{A}}. הנקודות:

(4, 0.67)(4,\,0.67), (8, 1.28)(8,\,1.28), (12, 2.00)(12,\,2.00), (16, 2.70)(16,\,2.70), (20, 3.23)(20,\,3.23).

מדוע מצפים לקו ישר דרך הראשית: בכל מדידה המחט אנכית, ולכן שדה הסליל שווה ל־BE∥B_{E\parallel} הקבוע:

μ0NI2R=BE∥  ⇒  1I=μ02RBE∥ N\mu_0\frac{NI}{2R}=B_{E\parallel}\;\Rightarrow\;\frac{1}{I}=\frac{\mu_0}{2RB_{E\parallel}}\,N

כלומר 1I\frac1I יחסי ל־NN.

מעבירים את הישר המתאים ביותר לנקודות; הוא עובר בקירוב דרך הראשית:

N1/I (1/A)0246810121416182022240.00.51.01.52.02.53.03.54.0

שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, למשל (0, 0)(0,\,0) ו־(20, 3.29)(20,\,3.29):

שיפוע=Δ(1/I)ΔN=3.29−020−0≈0.164 1A\text{שיפוע}=\frac{\Delta(1/I)}{\Delta N}=\frac{3.29-0}{20-0}\approx 0.164\,\frac{1}{\text{A}}

סעיף ה

תשובה:

BE∥≈2.55⋅10−5 TB_{E\parallel}\approx 2.55\cdot 10^{-5}\,\text{T}

מהקשר שבסעיף ד:

שיפוע=μ02RBE∥  ⇒  BE∥=μ02R⋅שיפוע\text{שיפוע}=\frac{\mu_0}{2RB_{E\parallel}}\;\Rightarrow\;B_{E\parallel}=\frac{\mu_0}{2R\cdot\text{שיפוע}}

הצבה, עם השיפוע 0.1644 1A0.1644\,\frac{1}{\text{A}} ו־R=0.15 mR=0.15\,\text{m}:

BE∥=1.257⋅10−62⋅0.15⋅0.1644≈2.55⋅10−5 TB_{E\parallel}=\frac{1.257\cdot 10^{-6}}{2\cdot 0.15\cdot 0.1644}\approx 2.55\cdot 10^{-5}\,\text{T}

התוצאה קרובה לזו שהתקבלה ממדידה בודדת בסעיף ג (2.51⋅10−5 T2.51\cdot 10^{-5}\,\text{T}), אך היא מבוססת על כמה מדידות ולכן אמינה יותר.

טעות נפוצה: להציב את השיפוע כאילו הוא BE∥B_{E\parallel}, או לשכוח שהשיפוע הוא של 1I\frac1I (ולא של II) כפונקציה של NN.

שאלה 18 · מצפן ליד תיל אנכי שאינו על קו צפון–דרום: חיבור שדות ברכיביםבאורך בגרות · ברמת בגרות

תיל ישר וארוך WW עובר בניצב דרך שולחן אופקי, ובו זורם זרם II כלפי מעלה (מתוך השולחן). מצפן קטן OO מונח על השולחן כך שהתיל נמצא 3 cm3\,\text{cm} מזרחה ממנו ו־4 cm4\,\text{cm} צפונה ממנו (ראו תרשים, מבט מלמעלה, צפון כלפי מעלה).

הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא BE∥=2.4⋅10−5 TB_{E\parallel}=2.4\cdot10^{-5}\,\text{T}, ומכוון צפונה. כשאין זרם בתיל, המחט מצביעה צפונה.

א.

חשבו את המרחק בין התיל למצפן. קבעו את כיוון השדה המגנטי שיוצר התיל במקום המצפן, ותארו אותו בעזרת הזווית שהוא יוצר עם כיוון מזרח.

ב.

נתון I=5 AI=5\,\text{A}. חשבו את גודל השדה שיוצר התיל במקום המצפן, ואת רכיביו בכיוון מזרח ובכיוון דרום.

ג.

חשבו את גודל השדה המגנטי השקול (האופקי) במקום המצפן, ואת זווית הסטייה של המחט מכיוון צפון. קבעו לאיזה צד היא סוטה.

ד.

משנים את הזרם בתיל (הכיוון נשאר כלפי מעלה). חשבו מה צריך להיות הזרם כדי שהמחט תצביע בדיוק מזרחה, ומה יהיה אז גודל השדה השקול.

ה.

הופכים את כיוון הזרם (עכשיו 5 A5\,\text{A} כלפי מטה). חשבו את זווית הסטייה של המחט מכיוון צפון וקבעו לאיזה צד. הסבירו מדוע הסטייה אינה שווה לזו שבסעיף ג.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

r=5 cmr=5\,\text{cm}; השדה ניצב לקו WOWO ומכוון ≈36.9∘\approx36.9^\circ מתחת לכיוון מזרח (כלומר מזרחה ודרומה).

מרחק (פיתגורס):

r=32+42=5 cmr=\sqrt{3^2+4^2}=5\,\text{cm}

כיוון: הזרם יוצא מהשולחן, ולכן לפי כלל יד ימין קווי השדה הם מעגלים נגד כיוון השעון במבט מלמעלה, והשדה בכל נקודה ניצב לקו שמחבר אותה לתיל.

המצפן נמצא דרומית־מערבית לתיל, כלומר בחלק השמאלי־תחתון של המעגל שעובר דרכו. שם התנועה נגד כיוון השעון היא ימינה ומטה – מזרחה ודרומה.

הקו OWOW יוצר עם כיוון צפון זווית β\beta שבה tan⁡β=34\tan\beta=\frac34, כלומר β≈36.9∘\beta\approx36.9^\circ. השדה ניצב לקו זה, ולכן הוא יוצר אותה זווית עם כיוון מזרח: 36.9∘36.9^\circ מתחת לכיוון מזרח.

סעיף ב

תשובה:

Bw=2.0⋅10−5 TB_w=2.0\cdot10^{-5}\,\text{T}; רכיב מזרחה 1.6⋅10−5 T1.6\cdot10^{-5}\,\text{T}, רכיב דרומה 1.2⋅10−5 T1.2\cdot10^{-5}\,\text{T}

מדף הנוסחאות:

Bw=μ0I2πr=2⋅10−7⋅50.05=2.0⋅10−5 TB_w=\frac{\mu_0I}{2\pi r}=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot5}{0.05}=2.0\cdot10^{-5}\,\text{T}

בזווית 36.9∘36.9^\circ מתחת לכיוון מזרח, cos⁡36.9∘=0.8\cos36.9^\circ=0.8 ו־sin⁡36.9∘=0.6\sin36.9^\circ=0.6:

Bw,east=2.0⋅10−5⋅0.8=1.6⋅10−5 T,Bw,south=2.0⋅10−5⋅0.6=1.2⋅10−5 TB_{w,\text{east}}=2.0\cdot10^{-5}\cdot0.8=1.6\cdot10^{-5}\,\text{T},\qquad B_{w,\text{south}}=2.0\cdot10^{-5}\cdot0.6=1.2\cdot10^{-5}\,\text{T}

(ה־0.80.8 וה־0.60.6 הם 45\frac45 ו־35\frac35 מהמשולש שבתרשים.)

סעיף ג

תשובה:

B≈2.0⋅10−5 TB\approx2.0\cdot10^{-5}\,\text{T}; α≈53.1∘\alpha\approx53.1^\circ מצפון לכיוון מזרח

מחברים לפי רכיבים:

- מזרח: רק שדה התיל: Bx=1.6⋅10−5 TB_x=1.6\cdot10^{-5}\,\text{T}.

- צפון: השדה הארצי פחות הרכיב הדרומי של שדה התיל: By=2.4⋅10−5−1.2⋅10−5=1.2⋅10−5 TB_y=2.4\cdot10^{-5}-1.2\cdot10^{-5}=1.2\cdot10^{-5}\,\text{T}.

B=Bx2+By2=1.62+1.22⋅10−5=2.0⋅10−5 TB=\sqrt{B_x^2+B_y^2}=\sqrt{1.6^2+1.2^2}\cdot10^{-5}=2.0\cdot10^{-5}\,\text{T}
tan⁡α=BxBy=1.61.2≈1.33  ⇒  α≈53.1∘\tan\alpha=\frac{B_x}{B_y}=\frac{1.6}{1.2}\approx1.33\;\Rightarrow\;\alpha\approx53.1^\circ

המחט סוטה מצפון לכיוון מזרח.

טעות נפוצה: להשתמש ב־tan⁡α=BwBE∥=2.02.4\tan\alpha=\frac{B_w}{B_{E\parallel}}=\frac{2.0}{2.4} (ולקבל ≈39.8∘\approx39.8^\circ). הנוסחה הזו נכונה רק כששדה התיל ניצב לשדה הארצי – וכאן הוא לא.

סעיף ד

תשובה:

I=10 AI=10\,\text{A}; B=3.2⋅10−5 TB=3.2\cdot10^{-5}\,\text{T} מזרחה

המחט מצביעה מזרחה כשהרכיב הצפוני של השדה השקול מתאפס, כלומר הרכיב הדרומי של שדה התיל שווה לשדה הארצי:

0.6 Bw=2.4⋅10−5  ⇒  Bw=4.0⋅10−5 T0.6\,B_w=2.4\cdot10^{-5}\;\Rightarrow\;B_w=4.0\cdot10^{-5}\,\text{T}
I=2πrBwμ0=0.05⋅4.0⋅10−52⋅10−7=10 AI=\frac{2\pi rB_w}{\mu_0}=\frac{0.05\cdot4.0\cdot10^{-5}}{2\cdot10^{-7}}=10\,\text{A}

השדה השקול הוא אז רק הרכיב המזרחי של שדה התיל:

B=0.8⋅4.0⋅10−5=3.2⋅10−5 TB=0.8\cdot4.0\cdot10^{-5}=3.2\cdot10^{-5}\,\text{T}

מזרחה.

סעיף ה

תשובה:

α≈24∘\alpha\approx24^\circ מצפון לכיוון מערב; הסטייה קטנה יותר, כי עכשיו הרכיב הצפוני־דרומי של שדה התיל מחזק את השדה הארצי במקום להחליש אותו.

כשהזרם מתהפך, שדה התיל מתהפך: עכשיו הוא מכוון מערבה וצפונה, עם רכיבים 1.6⋅10−5 T1.6\cdot10^{-5}\,\text{T} מערבה ו־1.2⋅10−5 T1.2\cdot10^{-5}\,\text{T} צפונה.

- מערב: 1.6⋅10−5 T1.6\cdot10^{-5}\,\text{T}.

- צפון: 2.4⋅10−5+1.2⋅10−5=3.6⋅10−5 T2.4\cdot10^{-5}+1.2\cdot10^{-5}=3.6\cdot10^{-5}\,\text{T}.

tan⁡α=1.63.6≈0.444  ⇒  α≈24∘\tan\alpha=\frac{1.6}{3.6}\approx0.444\;\Rightarrow\;\alpha\approx24^\circ

מצפון לכיוון מערב.

בסעיף ג הרכיב הדרומי של שדה התיל הקטין את הרכיב הצפוני השקול (ל־1.2⋅10−5 T1.2\cdot10^{-5}\,\text{T}), ולכן אותו רכיב מזרחי הסיט את המחט הרבה. עכשיו הרכיב הצפוני השקול גדל (ל־3.6⋅10−5 T3.6\cdot10^{-5}\,\text{T}), ואותו רכיב ניצב (בגודל 1.6⋅10−5 T1.6\cdot10^{-5}\,\text{T}) מסיט אותה פחות. הסטייה סימטרית רק כששדה התיל ניצב לשדה הארצי.

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.