דילוג לתוכן המרכזי

כוח על תיל נושא זרם ומאזני זרם - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · השדה המגנטי · 31 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · קטע תיל בזווית לשדה מגנטי אחידקצרה · קלה

קטע תיל ישר שאורכו L=0.40 mL=0.40\,\text{m} נמצא כולו בשדה מגנטי אחיד B=0.30 TB=0.30\,\text{T}, וזורם בו זרם I=5 AI=5\,\text{A}.

א.

התיל יוצר זווית של 30∘30^\circ עם קווי השדה. חשבו את גודל הכוח המגנטי הפועל עליו.

ב.

מסובבים את התיל. מה הכוח הגדול ביותר שיכול לפעול עליו, ובאיזו זווית? באיזו זווית הכוח אפס?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

F=0.30 NF=0.30\,\text{N}

F=BILsin⁡θ=0.30⋅5⋅0.40⋅sin⁡30∘=0.60⋅0.5=0.30 NF=BIL\sin\theta=0.30\cdot5\cdot0.40\cdot\sin30^\circ=0.60\cdot0.5=0.30\,\text{N}

θ\theta היא הזווית בין התיל (כיוון הזרם) לבין השדה.

סעיף ב

תשובה:

Fmax⁡=0.60 NF_{\max}=0.60\,\text{N} כשהתיל ניצב לשדה (90∘90^\circ); אפס כשהתיל מקביל לשדה (0∘0^\circ או 180∘180^\circ).

sin⁡θ\sin\theta מרבי (=1=1) כש־θ=90∘\theta=90^\circ:

Fmax⁡=BIL=0.30⋅5⋅0.40=0.60 NF_{\max}=BIL=0.30\cdot5\cdot0.40=0.60\,\text{N}

הכוח אפס כש־sin⁡θ=0\sin\theta=0, כלומר כשהתיל מקביל לקווי השדה.

שאלה 2 · האם השדה המגנטי של כדור הארץ יכול להרים קו מתח?קצרה · בינונית

קו מתח עשוי כבל אלומיניום ישר ואופקי, המתוח לאורך הכיוון מזרח–מערב. שטח החתך של הכבל A=2.0 cm2A=2.0\,\text{cm}^2, וצפיפות האלומיניום ρ=2700 kgm3\rho=2700\,\frac{\text{kg}}{\text{m}^3}. הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ במקום הוא B=3.0⋅10−5 TB=3.0\cdot10^{-5}\,\text{T}, וכיוונו צפונה. התעלמו מן הרכיב האנכי של השדה (הוא יוצר על הכבל כוח אופקי בלבד). g=10 ms2g=10\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}.

א.

כדי שהכוח המגנטי על הכבל יהיה כלפי מעלה, לאיזה כיוון – מזרחה או מערבה – צריך לזרום הזרם? נמקו.

ב.

חשבו את הזרם שהיה גורם לכבל לרחף. בפועל זורם בכבל כזה זרם של 900 A900\,\text{A} לכל היותר. איזה חלק מן המשקל של הכבל מבטל אז הכוח המגנטי?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

מזרחה.

F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B. נבחר x^\hat x מזרחה, y^\hat y צפונה ו־z^\hat z למעלה. השדה בכיוון y^\hat y, ו־x^×y^=z^\hat x\times\hat y=\hat z – לכן זרם מזרחה יוצר כוח כלפי מעלה (זרם מערבה – כלפי מטה).

סעיף ב

תשובה:

I=1.8⋅105 AI=1.8\cdot10^5\,\text{A}; עם 900 A900\,\text{A} הכוח המגנטי מבטל רק 0.5%0.5\% מן המשקל.

המסה ליחידת אורך של הכבל:

mℓ=ρA=2700⋅2.0⋅10−4=0.54 kgm\frac{m}{\ell}=\rho A=2700\cdot2.0\cdot10^{-4}=0.54\,\frac{\text{kg}}{\text{m}}

לריחוף, לקטע באורך ℓ\ell:

BIℓ=mg  ⇒  I=(m/ℓ) gB=0.54⋅103.0⋅10−5=1.8⋅105 ABI\ell=mg\;\Rightarrow\;I=\frac{(m/\ell)\,g}{B}=\frac{0.54\cdot10}{3.0\cdot10^{-5}}=1.8\cdot10^5\,\text{A}

אורך הכבל מצטמצם: הכוח והמשקל שניהם יחסיים לאורך.

הכוח יחסי לזרם, ולכן עם 900 A900\,\text{A} הוא מבטל חלק 9001.8⋅105=5⋅10−3=0.5%\frac{900}{1.8\cdot10^5}=5\cdot10^{-3}=0.5\% מן המשקל – השפעה זניחה. השדה של כדור הארץ חלש מדי.

טעות נפוצה: לשכוח להמיר cm2\text{cm}^2 ל־m2\text{m}^2 (1 cm2=10−4 m21\,\text{cm}^2=10^{-4}\,\text{m}^2).

שאלה 3 · תיל בצורת חצי מעגל בשדה מגנטי אחידקצרה · קשה

תיל כפוף בצורת חצי מעגל שרדיוסו R=10 cmR=10\,\text{cm} מונח במישור הדף. קצותיו AA ו־CC נמצאים על קוטר אופקי, וקשת חצי המעגל מעליו. בכל האזור שורר שדה מגנטי אחיד B=0.5 TB=0.5\,\text{T} שכיוונו לתוך הדף, ובתיל זורם זרם I=4 AI=4\,\text{A} מ־AA ל־CC לאורך הקשת (ראו איור).

א.

חשבו את הכוח המגנטי השקול (גודל וכיוון) הפועל על התיל.

ב.

סוגרים את המעגל בתיל ישר לאורך הקוטר, שבו הזרם חוזר מ־CC ל־AA. מה הכוח על התיל הישר, ומה הכוח השקול על כל הלולאה הסגורה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

F=0.4 NF=0.4\,\text{N}, כלפי מעלה (בניצב ל־ACAC, לכיוון הקשת)

על כל קטע קטן של הקשת פועל כוח BIΔℓBI\Delta\ell בניצב לקטע, כלומר בכיוון רדיאלי. לפי כלל יד ימין (זרם בכיוון השעון לאורך הקשת, שדה לתוך הדף) כל הכוחות מכוונים החוצה מן המרכז.

מן הסימטריה, הרכיבים האופקיים של הכוחות בשני חצאי הקשת מבטלים זה את זה, ונשארים רק הרכיבים האנכיים. תוצאה כללית: בשדה אחיד, הכוח על תיל מעוקל שווה לכוח על תיל ישר המחבר את קצותיו, עם אותו זרם. כאן – קטע ישר באורך 2R2R מ־AA ל־CC (ימינה), הניצב לשדה:

F=BI⋅2R=0.5⋅4⋅0.20=0.4 NF=BI\cdot2R=0.5\cdot4\cdot0.20=0.4\,\text{N}

זרם ימינה ושדה לתוך הדף – לפי כלל יד ימין הכוח כלפי מעלה.

טעות נפוצה: להציב את אורך הקשת, πR≈0.31 m\pi R\approx0.31\,\text{m}, ולקבל 0.63 N0.63\,\text{N}. הכוחות על הקטעים אינם באותו כיוון, ולכן גודליהם אינם מתחברים פשוט.

סעיף ב

תשובה:

על התיל הישר 0.4 N0.4\,\text{N} כלפי מטה; על כל הלולאה – אפס.

בתיל הישר הזרם זורם שמאלה, והוא ניצב לשדה:

F=BI⋅2R=0.4 NF=BI\cdot2R=0.4\,\text{N}

לפי כלל יד ימין – כלפי מטה. הכוח הזה שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו לכוח על הקשת, ולכן הכוח השקול על הלולאה הסגורה הוא אפס. זה נכון לכל לולאה סגורה בשדה מגנטי אחיד.

שאלה 4 · מסגרת מלבנית בשני אזורים של שדות מנוגדיםביניים · בינונית

מסגרת מלבנית מוליכה נמצאת במישור הדף. הצלעות האנכיות שלה באורך a=0.20 ma=0.20\,\text{m} והצלעות האופקיות באורך 0.40 m0.40\,\text{m}. במסגרת זורם זרם I=3 AI=3\,\text{A} עם כיוון השעון. קו אנכי מחלק את המרחב לשני אזורים (ראו איור):

•משמאל לקו שורר שדה אחיד B2=0.4 TB_2=0.4\,\text{T} שכיוונו החוצה מן הדף, ובו נמצא קטע באורך b2=0.25 mb_2=0.25\,\text{m} מכל צלע אופקית.

•מימין לקו שורר שדה אחיד B1=0.6 TB_1=0.6\,\text{T} שכיוונו לתוך הדף, ובו נמצא קטע באורך b1=0.15 mb_1=0.15\,\text{m} מכל צלע אופקית.

א.

חשבו את הכוח המגנטי השקול (גודל וכיוון) הפועל על הצלע האופקית העליונה של המסגרת.

ב.

חשבו את הכוח המגנטי השקול (גודל וכיוון) הפועל על המסגרת כולה.

ג.

מזיזים את המסגרת מעט ימינה, כך שהקו המפריד עדיין חוצה את שתי הצלעות האופקיות. האם הכוח השקול על המסגרת ישתנה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

0.03 N0.03\,\text{N} כלפי מטה

בצלע העליונה הזרם ימינה (x^\hat x).

•בקטע השמאלי (שדה B2B_2 החוצה, z^\hat z): x^×z^=−y^\hat x\times\hat z=-\hat y – כלפי מטה, F=IB2b2=3⋅0.4⋅0.25=0.30 NF=IB_2b_2=3\cdot0.4\cdot0.25=0.30\,\text{N}.

•בקטע הימני (שדה B1B_1 לתוך הדף, −z^-\hat z): x^×(−z^)=y^\hat x\times(-\hat z)=\hat y – כלפי מעלה, F=IB1b1=3⋅0.6⋅0.15=0.27 NF=IB_1b_1=3\cdot0.6\cdot0.15=0.27\,\text{N}.

השקול: 0.30−0.27=0.03 N0.30-0.27=0.03\,\text{N} כלפי מטה.

סעיף ב

תשובה:

0.6 N0.6\,\text{N} ימינה

הצלעות האופקיות: בצלע התחתונה הזרם שמאלה – הפוך לצלע העליונה, באותם קטעים ובאותם שדות – ולכן הכוח עליה 0.03 N0.03\,\text{N} כלפי מעלה. שני הכוחות מבטלים זה את זה.

הצלעות האנכיות:

•הצלע השמאלית (ב־B2B_2, החוצה): הזרם בה למעלה (עם כיוון השעון). y^×z^=x^\hat y\times\hat z=\hat x – ימינה, F=IaB2=3⋅0.2⋅0.4=0.24 NF=IaB_2=3\cdot0.2\cdot0.4=0.24\,\text{N}.

•הצלע הימנית (ב־B1B_1, לתוך הדף): הזרם בה למטה. (−y^)×(−z^)=x^(-\hat y)\times(-\hat z)=\hat x – ימינה, F=IaB1=3⋅0.2⋅0.6=0.36 NF=IaB_1=3\cdot0.2\cdot0.6=0.36\,\text{N}.

השקול: 0.24+0.36=0.6 N0.24+0.36=0.6\,\text{N} ימינה.

טעות נפוצה: לחסר את הכוחות על הצלעות האנכיות כמו בשדה אחד – כאן השדות מנוגדים, והזרמים בצלעות מנוגדים, ולכן הכוחות באותו כיוון.

סעיף ג

תשובה:

לא, הכוח השקול נשאר 0.6 N0.6\,\text{N} ימינה.

הכוחות על שתי הצלעות האופקיות מבטלים זה את זה בכל מיקום, כי הזרמים בהן מנוגדים והן עוברות באותם אזורים באותם אורכים. הכוחות על הצלעות האנכיות תלויים רק ב־II, ב־aa ובשדה שבו כל צלע נמצאת – והן נשארות באותם אזורים. לכן השקול לא משתנה (משתנה רק הכוח על כל צלע אופקית לחוד).

שאלה 5 · מוט תלוי על שני קפיצים: מדידת שדה מגנטי מהתארכות הקפיציםביניים · בינונית

מוט מוליך אופקי שמסתו m=20 gm=20\,\text{g} תלוי על שני קפיצים זהים, אנכיים ומוליכים, שקבוע הקפיץ של כל אחד מהם k=8 Nmk=8\,\frac{\text{N}}{\text{m}}. קטע באורך L=0.25 mL=0.25\,\text{m} מן המוט נמצא בשדה מגנטי אחיד ואופקי, הניצב למוט (ראו איור). דרך הקפיצים אפשר להעביר זרם במוט. g=10 ms2g=10\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}.

א.

כשאין זרם במוט, מה ההתארכות של כל קפיץ?

ב.

מעבירים במוט זרם I=4 AI=4\,\text{A} ימינה, וההתארכות של כל קפיץ קטנה ל־0.75 cm0.75\,\text{cm}. מה כיוון השדה המגנטי, ומה גודלו?

ג.

הופכים את כיוון הזרם (עכשיו 4 A4\,\text{A} שמאלה). מה תהיה ההתארכות של כל קפיץ?

ד.

מה צריך להיות הזרם (גודל וכיוון) כדי שהקפיצים לא יהיו מתוחים כלל?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Δℓ0=1.25 cm\Delta\ell_0=1.25\,\text{cm}

שני הקפיצים נושאים יחד את המשקל:

2kΔℓ0=mg  ⇒  Δℓ0=0.02⋅102⋅8=0.0125 m=1.25 cm2k\Delta\ell_0=mg\;\Rightarrow\;\Delta\ell_0=\frac{0.02\cdot10}{2\cdot8}=0.0125\,\text{m}=1.25\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

לתוך הדף; B=0.08 TB=0.08\,\text{T}

ההתארכות קטנה, ולכן הכוח המגנטי מכוון למעלה. עם זרם ימינה (x^\hat x): x^×(−z^)=y^\hat x\times(-\hat z)=\hat y – לכן השדה לתוך הדף.

שיווי משקל של המוט:

2kΔℓ+BIL=mg  ⇒  BIL=2k(Δℓ0−Δℓ)=16⋅(0.0125−0.0075)=0.08 N2k\Delta\ell+BIL=mg\;\Rightarrow\;BIL=2k(\Delta\ell_0-\Delta\ell)=16\cdot(0.0125-0.0075)=0.08\,\text{N}
B=0.08IL=0.084⋅0.25=0.08 TB=\frac{0.08}{IL}=\frac{0.08}{4\cdot0.25}=0.08\,\text{T}

סעיף ג

תשובה:

Δℓ=1.75 cm\Delta\ell=1.75\,\text{cm}

הכוח המגנטי מתהפך ומכוון למטה, באותו גודל 0.08 N0.08\,\text{N}:

2kΔℓ=mg+BIL=0.2+0.08=0.28 N  ⇒  Δℓ=0.2816=0.0175 m=1.75 cm2k\Delta\ell=mg+BIL=0.2+0.08=0.28\,\text{N}\;\Rightarrow\;\Delta\ell=\frac{0.28}{16}=0.0175\,\text{m}=1.75\,\text{cm}

סעיף ד

תשובה:

I=10 AI=10\,\text{A} ימינה

הכוח המגנטי צריך לאזן לבדו את המשקל, כלפי מעלה – כלומר זרם ימינה:

BIL=mg  ⇒  I=mgBL=0.20.08⋅0.25=10 ABIL=mg\;\Rightarrow\;I=\frac{mg}{BL}=\frac{0.2}{0.08\cdot0.25}=10\,\text{A}

טעות נפוצה: לכתוב kΔℓk\Delta\ell לשני הקפיצים יחד – כל קפיץ מפעיל kΔℓk\Delta\ell, ולכן הכוח הכולל 2kΔℓ2k\Delta\ell.

שאלה 6 · מוט על מסילות משופעות בשדה מגנטי אנכיביניים · בינונית

שתי מסילות מוליכות ומקבילות מונחות על מישור משופע בזווית θ=37∘\theta=37^\circ לאופק, והמרחק ביניהן L=0.20 mL=0.20\,\text{m}. על המסילות, בניצב להן, מונח מוט מוליך שמסתו m=60 gm=60\,\text{g}. בכל האזור שורר שדה מגנטי אחיד B=0.5 TB=0.5\,\text{T} שכיוונו אנכי כלפי מעלה. סוללה המחוברת לקצות המסילות מעבירה זרם במוט. אין חיכוך. באיור – מבט מן הצד: המוט ניצב לדף. g=10 ms2g=10\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}, sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

מה צריך להיות כיוון הכוח המגנטי על המוט כדי שהוא יוכל לנוח במקומו, ומה צריך להיות כיוון הזרם במוט – לתוך הדף או החוצה ממנו? נמקו.

ב.

חשבו את הזרם הדרוש.

ג.

חשבו את הכוח הנורמלי שהמסילות מפעילות על המוט.

ד.

מגדילים את הזרם ל־6 A6\,\text{A}. מה תאוצת המוט, ובאיזה כיוון?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

הכוח אופקי, לכיוון המדרון (ימינה באיור); הזרם לתוך הדף.

הכוח המגנטי ניצב לשדה, והשדה אנכי – לכן הכוח אופקי. על המוט פועלים גם כובד וכוח נורמלי. כדי לאזן את רכיב הכובד במורד המדרון, לכוח האופקי צריך להיות רכיב במעלה המדרון, ולכן הוא מכוון ימינה (אל תוך המדרון).

לפי כלל יד ימין, F→=IL→×B→\vec F=I\vec L\times\vec B עם B→\vec B כלפי מעלה ו־F→\vec F ימינה מתקבל כשהזרם זורם לתוך הדף.

סעיף ב

תשובה:

I=4.5 AI=4.5\,\text{A}

שיווי משקל לאורך המדרון:

Fcos⁡θ=mgsin⁡θ⇒F=mgtan⁡θ=0.06⋅10⋅0.75=0.45 NF\cos\theta=mg\sin\theta\quad\Rightarrow\quad F=mg\tan\theta=0.06\cdot10\cdot0.75=0.45\,\text{N}
I=FBL=0.450.5⋅0.20=4.5 AI=\frac{F}{BL}=\frac{0.45}{0.5\cdot0.20}=4.5\,\text{A}

טעות נפוצה: לכתוב BIL=mgsin⁡θBIL=mg\sin\theta, כאילו הכוח המגנטי מקביל למדרון. הכוח אופקי, ורק הרכיב Fcos⁡θF\cos\theta שלו פועל לאורך המדרון.

סעיף ג

תשובה:

N=0.75 NN=0.75\,\text{N}

בניצב למדרון: גם הכובד וגם הכוח המגנטי לוחצים את המוט אל המסילות:

N=mgcos⁡θ+Fsin⁡θ=0.6⋅0.8+0.45⋅0.6=0.48+0.27=0.75 NN=mg\cos\theta+F\sin\theta=0.6\cdot0.8+0.45\cdot0.6=0.48+0.27=0.75\,\text{N}

(בדיקה: N=mgcos⁡θ=0.60.8=0.75 NN=\frac{mg}{\cos\theta}=\frac{0.6}{0.8}=0.75\,\text{N}.)

סעיף ד

תשובה:

a=2 ms2a=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}, במעלה המדרון

F=BIL=0.5⋅6⋅0.20=0.6 NF=BIL=0.5\cdot6\cdot0.20=0.6\,\text{N}

לאורך המדרון:

ma=Fcos⁡θ−mgsin⁡θ=0.6⋅0.8−0.6⋅0.6=0.48−0.36=0.12 Nma=F\cos\theta-mg\sin\theta=0.6\cdot0.8-0.6\cdot0.6=0.48-0.36=0.12\,\text{N}
a=0.120.06=2 ms2a=\frac{0.12}{0.06}=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

במעלה המדרון.

שאלה 7 · מוט הנמשך במהירות קבועה על מסילה: כא"מ, זרם, כוח והספקבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מוט מוליך PQPQ מונח על מסילה אופקית העשויה משני פסים מוליכים מקבילים, שהמרחק ביניהם ℓ=25 cm\ell=25\,\text{cm}. בקצה המסילה מחובר נגד R=0.5 ΩR=0.5\,\Omega.

המערכת נמצאת בשדה מגנטי אחיד B=0.4 TB=0.4\,\text{T}, הניצב למישור המסילה ומכוון לתוך הדף (התרשים הוא מבט מלמעלה).

כוח חיצוני מושך את המוט ימינה במהירות קבועה v=3 msv=3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

החיכוך וההתנגדויות של הפסים ושל המוט ניתנים להזנחה.

א.

חשבו את הכא"מ המושרה במוט.

ב.

חשבו את הזרם במוט, וקבעו את כיוונו (מ־PP ל־QQ או מ־QQ ל־PP). נמקו.

ג.

חשבו את גודל הכוח החיצוני הדרוש כדי שהמוט ינוע במהירות קבועה, וקבעו את כיוונו.

ד.

הראו כי ההספק של הכוח החיצוני שווה להספק החשמלי המתפתח בנגד.

ה.

מחליפים את הנגד בנגד שהתנגדותו R′=1.0 ΩR'=1.0\,\Omega, והמוט נמשך שוב במהירות קבועה של 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. קבעו לגבי כל אחד מהגדלים – הכא"מ, הזרם, הכוח החיצוני הדרוש וההספק בנגד – אם הוא גדל, קטן או אינו משתנה, וחשבו את ערכו החדש.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

ε=0.3 V\varepsilon=0.3\,\text{V}

מדף הנוסחאות, כא"מ מושרה במוט הנע בניצב לשדה:

ε=Bvℓ=0.4⋅3⋅0.25=0.3 V\varepsilon=Bv\ell=0.4\cdot 3\cdot 0.25=0.3\,\text{V}

(באופן שקול: שטח המעגל גדל בקצב vℓv\ell, והשטף משתנה בקצב BvℓBv\ell.)

סעיף ב

תשובה:

I=0.6 AI=0.6\,\text{A}, מ־QQ ל־PP.

גודל (חוק אוהם, ההתנגדות היחידה היא RR):

I=εR=0.30.5=0.6 AI=\frac{\varepsilon}{R}=\frac{0.3}{0.5}=0.6\,\text{A}

כיוון: על מטען חיובי במוט, הנע ימינה בשדה המכוון לתוך הדף, פועל כוח qv→×B→q\vec v\times\vec B: אצבעות יד ימין ימינה, מכופפות לתוך הדף – האגודל מצביע מעלה בתרשים, מ־QQ אל PP. לכן הזרם במוט מ־QQ ל־PP.

בדיקה בחוק לנץ: השטח והשטף "לתוך הדף" גדלים, ולכן הזרם המושרה יוצר בתוך המעגל שדה החוצה מהדף – זרם נגד כיוון השעון, כלומר במוט כלפי מעלה, מ־QQ ל־PP.

סעיף ג

תשובה:

F=0.06 NF=0.06\,\text{N}, ימינה.

על המוט נושא הזרם פועל כוח מגנטי:

FB=IℓB=0.6⋅0.25⋅0.4=0.06 NF_B=I\ell B=0.6\cdot 0.25\cdot 0.4=0.06\,\text{N}

לפי חוק לנץ הכוח מתנגד לתנועה – מכוון שמאלה (בדיקה: Iℓ→×B→I\vec\ell\times\vec B עם זרם מעלה ושדה לתוך הדף נותן שמאלה).

המהירות קבועה, ולכן שקול הכוחות אפס: הכוח החיצוני שווה בגודלו לכוח המגנטי ומכוון ימינה:

F=0.06 NF=0.06\,\text{N}

סעיף ד

תשובה:

Fv=0.06⋅3=0.18 WFv=0.06\cdot 3=0.18\,\text{W}; I2R=0.62⋅0.5=0.18 WI^2R=0.6^2\cdot 0.5=0.18\,\text{W}.

הספק הכוח החיצוני (כוח קבוע בכיוון המהירות):

PF=Fv=0.06⋅3=0.18 WP_F=Fv=0.06\cdot 3=0.18\,\text{W}

ההספק בנגד:

PR=I2R=0.62⋅0.5=0.18 WP_R=I^2R=0.6^2\cdot 0.5=0.18\,\text{W}

ההספקים שווים: האנרגייה הקינטית של המוט אינה משתנה (מהירות קבועה), ולכן כל העבודה של הכוח החיצוני הופכת לאנרגייה חשמלית – ולבסוף לחום בנגד.

סעיף ה

תשובה:

הכא"מ אינו משתנה (0.3 V0.3\,\text{V}); הזרם, הכוח וההספק קטנים פי 22: 0.3 A0.3\,\text{A}, 0.03 N0.03\,\text{N}, 0.09 W0.09\,\text{W}.

- כא"מ: ε=Bvℓ\varepsilon=Bv\ell תלוי רק בשדה, במהירות ובאורך – אינו משתנה: 0.3 V0.3\,\text{V}.

- זרם: I=εR′=0.31.0=0.3 AI=\frac{\varepsilon}{R'}=\frac{0.3}{1.0}=0.3\,\text{A} – קטן פי 22.

- כוח: המוט נע במהירות קבועה, ולכן הכוח החיצוני שווה לכוח המגנטי F=IℓB=0.3⋅0.25⋅0.4=0.03 NF=I\ell B=0.3\cdot 0.25\cdot 0.4=0.03\,\text{N} – קטן פי 22.

- הספק: P=I2R′=0.32⋅1.0=0.09 WP=I^2R'=0.3^2\cdot 1.0=0.09\,\text{W} – קטן פי 22 (ובאופן שקול P=Fv=0.03⋅3=0.09 WP=Fv=0.03\cdot 3=0.09\,\text{W}).

טעות נפוצה: לחשוב שנגד גדול יותר "דורש יותר כוח" – הזרם קטן, ולכן הכוח המגנטי הבולם קטן, ועבודת היד בכל שנייה קטנה.

שאלה 8 · מוט נושא זרם תלוי בשדה מגנטי: כוח, מתיחות וזרם שמבטל אותהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מוט נחושת אופקי שאורכו L=20 cmL=20\,\text{cm} ומסתו m=12 gm=12\,\text{g} תלוי בשני חוטים מוליכים, קלים ואנכיים, המחוברים למקור זרם. המוט נמצא כולו בתוך שדה מגנטי אחיד B=0.30 TB=0.30\,\text{T} המכוון אל תוך הדף (ראו תרשים). המוט מאונך לשדה.

כאשר אין זרם, המתיחות בכל חוט שווה למחצית משקל המוט.

א.

באיזה כיוון צריך לזרום הזרם במוט (ימינה או שמאלה) כדי שהמתיחות בחוטים תקטן? נמקו.

ב.

הזרם במוט i=1.0 Ai=1.0\,\text{A}, בכיוון שמצאתם בסעיף א. חשבו את הכוח המגנטי על המוט ואת המתיחות בכל חוט.

ג.

מגדילים את הזרם (באותו כיוון). מהו הזרם שעבורו המתיחות בחוטים מתאפסת?

ד.
(1)

הופכים את כיוון הזרם, ועוצמתו 2.0 A2.0\,\text{A}. חשבו את המתיחות בכל חוט.

(2)

מה הייתה המתיחות בכל חוט אילו השדה המגנטי היה מכוון אופקית, במקביל למוט (באותה עוצמה), והזרם 2.0 A2.0\,\text{A}? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

ימינה.

המתיחות קטנה אם הכוח המגנטי על המוט מכוון כלפי מעלה ונושא חלק מהמשקל.

לפי כלל יד ימין (F→=IL→×B→\vec F=I\vec L\times\vec B): השדה נכנס לדף והכוח כלפי מעלה – הזרם צריך לזרום ימינה.

(בדיקה: זרם ימינה ושדה אל תוך הדף נותנים כוח כלפי מעלה.)

סעיף ב

תשובה:

FB=0.06 NF_B=0.06\,\text{N}; T=0.03 NT=0.03\,\text{N} בכל חוט

מדף הנוסחאות (המוט מאונך לשדה, α=90∘\alpha=90^\circ):

FB=iLBsin⁡90∘=1.0⋅0.20⋅0.30=0.06 NF_B=iLB\sin 90^\circ=1.0\cdot 0.20\cdot 0.30=0.06\,\text{N}

כלפי מעלה. המשקל: mg=0.012⋅10=0.12 Nmg=0.012\cdot 10=0.12\,\text{N}.

המוט במנוחה; שני החוטים זהים ונושאים יחד את מה שהכוח המגנטי אינו נושא:

2T+FB=mg  ⇒  T=0.12−0.062=0.03 N2T+F_B=mg\;\Rightarrow\;T=\frac{0.12-0.06}{2}=0.03\,\text{N}

טעות נפוצה: לשכוח שיש שני חוטים ולכתוב T=mg−FBT=mg-F_B.

סעיף ג

תשובה:

i=2.0 Ai=2.0\,\text{A}

המתיחות מתאפסת כשהכוח המגנטי לבדו נושא את כל המשקל:

iLB=mg  ⇒  i=mgLB=0.120.20⋅0.30=2.0 AiLB=mg\;\Rightarrow\;i=\frac{mg}{LB}=\frac{0.12}{0.20\cdot 0.30}=2.0\,\text{A}

(בזרם גדול יותר המוט היה מתרומם, והחוטים היו מתרופפים.)

סעיף ד(1)

תשובה:

T=0.12 NT=0.12\,\text{N} בכל חוט

עכשיו הכוח המגנטי, FB=2.0⋅0.20⋅0.30=0.12 NF_B=2.0\cdot 0.20\cdot 0.30=0.12\,\text{N}, מכוון כלפי מטה ומצטרף למשקל:

2T=mg+FB  ⇒  T=0.12+0.122=0.12 N2T=mg+F_B\;\Rightarrow\;T=\frac{0.12+0.12}{2}=0.12\,\text{N}

כלומר פי 2 מהמתיחות בלי זרם.

סעיף ד(2)

תשובה:

T=0.06 NT=0.06\,\text{N} – כמו בלי זרם.

כשהזרם מקביל לשדה, α=0∘\alpha=0^\circ, ולכן

FB=iLBsin⁡0∘=0F_B=iLB\sin 0^\circ=0

אין כוח מגנטי, והחוטים נושאים את כל המשקל:

T=mg2=0.06 NT=\frac{mg}{2}=0.06\,\text{N}

שאלה 9 · תיל בין קוטבי מגנט המונח על מאזנייםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מגנט בצורת האות U מונח על מאזניים דיגיטליים. בין קוטבי המגנט – הקוטב הצפוני NN משמאל והקוטב הדרומי SS מימין – שורר שדה מגנטי אחיד ואופקי, שגודלו BB אינו ידוע. תיל ישר ואופקי מוחזק במקומו על ידי מתקן שאינו נוגע במגנט ובמאזניים. התיל עובר בין הקוטבים בניצב לשדה ובניצב למישור הדף (בתרשים רואים את חתך התיל), ואורך הקטע שלו הנמצא בתוך השדה הוא ℓ=5.0 cm\ell=5.0\,\text{cm}.

כאשר לא זורם זרם בתיל, המאזניים מראים 250.00 g250.00\,\text{g}. מזרימים בתיל זרם II ורושמים את השינוי בהוריית המאזניים, Δm\Delta m. בכל המדידות ההוריה גדלה.

א.

קבעו את כיוון הכוח המגנטי הפועל על התיל, ואת כיוון הזרם בתיל (אל תוך הדף או החוצה ממנו). נמקו את קביעותיכם.

ב.

הראו שהשינוי בהוריית המאזניים מקיים Δm=Bℓg I\Delta m=\dfrac{B\ell}{g}\,I.

ג.

תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלהלן.

I (A)I\,(\text{A})0.50.51.01.01.51.52.02.02.52.5
Δm (g)\Delta m\,(\text{g})0.210.210.390.390.620.620.790.791.011.01

סרטטו דיאגרמת פיזור של Δm\Delta m כפונקצייה של II, והוסיפו את הישר המתאים לה ביותר (קו מגמה). חשבו את שיפוע הקו.

ד.

על פי שיפוע הקו, חשבו את גודל השדה המגנטי BB בין קוטבי המגנט.

ה.

הופכים את כיוון הזרם בתיל, ומזרימים זרם I=2.0 AI=2.0\,\text{A}. מה יראו המאזניים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

על התיל פועל כוח כלפי מעלה (על המגנט – כלפי מטה); הזרם בתיל יוצא מן הדף.

הכוח. ההוריה של המאזניים גדלה, כלומר המגנט נלחץ כלפי מטה בכוח נוסף. הכוח הנוסף הזה הוא הכוח שהתיל מפעיל על המגנט. לפי החוק השלישי של ניוטון, המגנט מפעיל על התיל כוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו – כלפי מעלה.

הזרם. השדה בין הקוטבים מכוון מן הקוטב הצפוני אל הדרומי – ימינה. לפי F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B (כלל יד ימין), כדי שכוח על התיל יהיה כלפי מעלה כשהשדה ימינה, הזרם צריך לצאת מן הדף (אל הצופה).

טעות נפוצה: להסיק שהכוח על התיל כלפי מטה "כי המאזניים מראים יותר" – המאזניים מודדים את הכוח על המגנט, לא על התיל.

סעיף ב

תשובה:

F=BIℓ=Δm g  ⇒  Δm=BℓgIF=BI\ell=\Delta m\,g\;\Rightarrow\;\Delta m=\frac{B\ell}{g}I

מדף הנוסחאות, הכוח על תיל נושא זרם בשדה מגנטי: F=IℓBsin⁡αF=I\ell B\sin\alpha. התיל ניצב לשדה (α=90∘\alpha=90^\circ):

F=BIℓF=BI\ell

לפי החוק השלישי, המגנט נלחץ כלפי מטה בכוח שווה. המאזניים "מתרגמים" כוח לקריאה במסה לפי F=Δm gF=\Delta m\,g:

Δm g=BIℓ  ⇒  Δm=Bℓg I\Delta m\,g=BI\ell\;\Rightarrow\;\Delta m=\frac{B\ell}{g}\,I

כלומר Δm\Delta m יחסי ישר לזרם.

סעיף ג

תשובה:

קו ישר כמעט דרך הראשית, Δm≈0.40I\Delta m\approx 0.40I; שיפוע ≈0.40 gA=4.0⋅10−4 kgA\approx 0.40\,\frac{\text{g}}{\text{A}}=4.0\cdot 10^{-4}\,\frac{\text{kg}}{\text{A}}.

ציר אופקי: II ב־A\text{A} (מ־00 עד 33). ציר אנכי: Δm\Delta m ב־g\text{g} (מ־00 עד 1.21.2). מסמנים את חמש הנקודות ומעבירים קו ישר אחד ביניהן כך שהן מפוזרות סביבו משני צדיו:

I (A)Δm (g)0.00.51.01.52.02.53.00.20.40.60.81.01.2

הקו עובר (כמעט) בראשית, כפי שצפוי מסעיף ב.

שיפוע – משתי נקודות על הקו, למשל (0.25, 0.10)(0.25,\,0.10) ו־(2.75, 1.10)(2.75,\,1.10):

שיפוע=1.10−0.102.75−0.25=1.002.5=0.40 gA=4.0⋅10−4 kgA\text{שיפוע}=\frac{1.10-0.10}{2.75-0.25}=\frac{1.00}{2.5}=0.40\,\frac{\text{g}}{\text{A}}=4.0\cdot 10^{-4}\,\frac{\text{kg}}{\text{A}}

סעיף ד

תשובה:

B≈0.080 TB\approx 0.080\,\text{T}

מסעיף ב, שיפוע הגרף של Δm\Delta m כפונקצייה של II הוא Bℓg\frac{B\ell}{g}:

שיפוע=Bℓg  ⇒  B=שיפוע⋅gℓ\text{שיפוע}=\frac{B\ell}{g}\;\Rightarrow\;B=\frac{\text{שיפוע}\cdot g}{\ell}

הצבה ביחידות SI (ℓ=0.05 m\ell=0.05\,\text{m}):

B=4.0⋅10−4⋅100.05=0.080 TB=\frac{4.0\cdot 10^{-4}\cdot 10}{0.05}=0.080\,\text{T}

טעות נפוצה: להציב את השיפוע בגרם לאמפר (0.400.40) בלי להמיר לקילוגרם.

סעיף ה

תשובה:

כ־249.20 g249.20\,\text{g} (ההוריה קטנה ב־0.80 g0.80\,\text{g}).

כאשר כיוון הזרם מתהפך (והשדה של המגנט לא משתנה), הכוח F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B מתהפך: על התיל פועל עכשיו כוח כלפי מטה, ולפי החוק השלישי התיל מפעיל על המגנט כוח כלפי מעלה – המגנט "מורם" מעט, וההוריה קטנה.

גודל השינוי, מסעיף ב:

Δm=BℓgI=0.080⋅0.0510⋅2.0=8.0⋅10−4 kg=0.80 g\Delta m=\frac{B\ell}{g}I=\frac{0.080\cdot 0.05}{10}\cdot 2.0=8.0\cdot 10^{-4}\,\text{kg}=0.80\,\text{g}

ההוריה:

250.00−0.80=249.20 g250.00-0.80=249.20\,\text{g}

טעות נפוצה: לחשוב שההוריה נשארת 250.80 g250.80\,\text{g} כי "רק גודל הזרם קובע" – כאן השדה נוצר על ידי מגנט קבוע, ורק הזרם בתיל מתהפך, ולכן הכוח מתהפך.

שאלה 10 · כוחות על כריכה מלבנית מתחת לתיל ארוךבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיל ישר וארוך מאוד מתוח אופקית, ובו זורם זרם I1=40 AI_1=40\,\text{A} ימינה. מתחת לתיל מונחת על מאזניים כריכה מלבנית מוליכה שמסתה 3 g3\,\text{g}. מישור הכריכה אנכי, והתיל נמצא במישור זה.

הצלעות האופקיות של הכריכה – aa (העליונה) ו־cc (התחתונה) – מקבילות לתיל, ואורך כל אחת מהן 0.5 m0.5\,\text{m}. אורך הצלעות האנכיות bb ו־dd הוא 12 cm12\,\text{cm}. הצלע aa נמצאת 4 cm4\,\text{cm} מתחת לתיל (ראו תרשים).

בכריכה זורם זרם I2=5 AI_2=5\,\text{A}; בצלע aa כיוונו ימינה – באותו כיוון כמו I1I_1. יש להזניח את השדה המגנטי של כדור הארץ.

א.

חשבו את עוצמת השדה המגנטי שיוצר הזרם I1I_1 במקום הצלע aa, וקבעו את כיוונו.

ב.

חשבו את גודל הכוח המגנטי הפועל על הצלע aa, וקבעו את כיוונו.

ג.

חשבו את גודל הכוח המגנטי הפועל על הצלע cc, וקבעו את כיוונו. הסבירו מדוע הוא קטן מהכוח על הצלע aa.

ד.

הסבירו מדוע הכוחות המגנטיים הפועלים על הצלעות bb ו־dd מבטלים זה את זה.

ה.

חשבו את הוריית המאזניים.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

Ba=2⋅10−4 TB_a=2\cdot10^{-4}\,\text{T}, אל תוך הדף.

גודל השדה סביב תיל ישר וארוך (מדף הנוסחאות):

B=μ0I2πr=4π⋅10−7⋅402π⋅0.04=2⋅10−4 TB=\frac{\mu_0I}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot40}{2\pi\cdot0.04}=2\cdot10^{-4}\,\text{T}

כיוון: לפי כלל יד ימין, מתחת לתיל שבו הזרם זורם ימינה השדה מכוון אל תוך הדף.

סעיף ב

תשובה:

Fa=5⋅10−4 NF_a=5\cdot10^{-4}\,\text{N}, כלפי מעלה (לעבר התיל).

הצלע ניצבת לשדה, ולכן:

Fa=I2ℓBa=5⋅0.5⋅2⋅10−4=5⋅10−4 NF_a=I_2\ell B_a=5\cdot0.5\cdot2\cdot10^{-4}=5\cdot10^{-4}\,\text{N}

כיוון: הזרמים ב־aa ובתיל באותו כיוון, ולכן התילים נמשכים – הכוח על aa כלפי מעלה, לעבר התיל. (כלל יד ימין: זרם ימינה בשדה אל תוך הדף – כוח כלפי מעלה.)

סעיף ג

תשובה:

Fc=1.25⋅10−4 NF_c=1.25\cdot10^{-4}\,\text{N}, כלפי מטה.

הצלע cc נמצאת במרחק 4+12=16 cm4+12=16\,\text{cm} מהתיל:

Bc=μ0I12π⋅0.16=2⋅10−7⋅400.16=5⋅10−5 TB_c=\frac{\mu_0I_1}{2\pi\cdot0.16}=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot40}{0.16}=5\cdot10^{-5}\,\text{T}
Fc=I2ℓBc=5⋅0.5⋅5⋅10−5=1.25⋅10−4 NF_c=I_2\ell B_c=5\cdot0.5\cdot5\cdot10^{-5}=1.25\cdot10^{-4}\,\text{N}

כיוון: בכריכה הזרם מקיף את המלבן, ולכן ב־cc הוא זורם שמאלה – מנוגד ל־I1I_1. תילים עם זרמים מנוגדים דוחים זה את זה: הכוח על cc כלפי מטה.

הכוח קטן יותר כי cc רחוקה פי 4 מהתיל, והשדה של תיל ישר יחסי הפוך למרחק – קטן פי 4.

סעיף ד

תשובה:

הצלעות נמצאות באותם מרחקים מהתיל ונושאות זרמים מנוגדים – הכוחות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם (אופקיים).

הצלעות bb ו־dd אנכיות ונמצאות באותו טווח מרחקים מהתיל (44 עד 16 cm16\,\text{cm}), ולכן השדה לאורך כל אחת מהן זהה נקודה מול נקודה. הזרם עולה באחת ויורד באחרת (הוא מקיף את המלבן), ולכן לפי F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B הכוחות עליהן אופקיים, שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם (שניהם פונים פנימה או שניהם החוצה). סכומם אפס.

סעיף ה

תשובה:

N≈0.0296 NN\approx0.0296\,\text{N} (לעומת 0.0300 N0.0300\,\text{N} ללא זרם).

הכוח המגנטי השקול על הכריכה (הכוחות על bb ו־dd מתבטלים):

F=Fa−Fc=5⋅10−4−1.25⋅10−4=3.75⋅10−4 Nכלפי מעלהF=F_a-F_c=5\cdot10^{-4}-1.25\cdot10^{-4}=3.75\cdot10^{-4}\,\text{N}\quad\text{כלפי מעלה}

הכריכה במנוחה. הכוחות האנכיים: mgmg (מטה), הכוח הנורמלי NN מהמאזניים (מעלה), FF (מעלה):

N+F=mg  ⇒  N=mg−F=3⋅10−3⋅10−3.75⋅10−4≈0.0296 NN+F=mg\;\Rightarrow\;N=mg-F=3\cdot10^{-3}\cdot10-3.75\cdot10^{-4}\approx0.0296\,\text{N}

הוריית המאזניים קטנה מעט מהמשקל (0.0300 N0.0300\,\text{N}), כי השקול המגנטי מושך את הכריכה לעבר התיל.

טעות נפוצה: לחבר את FaF_a ו־FcF_c במקום להחסיר – הם בכיוונים מנוגדים.

שאלה 11 · תיל נושא זרם בין קוטבי מגנט: מדידת השדהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיל מוליך ישר ואופקי עובר בין הקוטב הצפוני (NN) לקוטב הדרומי (SS) של מגנט. התרשים מתאר את המערכת במבט מהצד: התיל ניצב למישור התרשים, והזרם בו זורם החוצה מן הדף (אל המתבונן). השדה המגנטי בין הקטבים אחיד, אופקי, ומאונך לתיל.

אורך קטע התיל הנמצא בשדה הוא ℓ=0.1 m\ell=0.1\,\text{m}. בעזרת חיישן כוח מדדה תלמידה את הכוח המגנטי FF הפועל על התיל בכמה עוצמות זרם II:

I (A)I\,(\text{A})1122334455
F (N)F\,(\text{N})0.0060.0060.0100.0100.0140.0140.0210.0210.0250.025
א.

כתבו את הנוסחה לגודל הכוח הפועל על תיל נושא זרם בשדה מגנטי. הסבירו מדוע בניסוי זה צפוי שהגרף של FF כפונקציה של II יהיה קו ישר העובר דרך הראשית, ומה מייצג השיפוע שלו.

ב.

קבעו מה כיוון הכוח המגנטי הפועל על התיל. נמקו.

ג.
(1)

סרטטו דיאגרמת פיזור של FF כפונקציה של II, והוסיפו קו מגמה קווי.

(2)

חשבו את שיפוע קו המגמה.

ד.

חשבו את עוצמת השדה המגנטי בין הקטבים. איזו עוצמת זרם יש להעביר בתיל כדי שיפעל עליו כוח של 0.04 N0.04\,\text{N}?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

F=IℓBsin⁡αF=I\ell B\sin\alpha, כאן α=90∘\alpha=90^\circ ולכן F=(ℓB)IF=(\ell B)I – יחס ישר; השיפוע הוא ℓB\ell B.

מדף הנוסחאות:

F=IℓBsin⁡αF=I\ell B\sin\alpha

כאשר α\alpha היא הזווית בין התיל לשדה. התיל ניצב לשדה, ולכן α=90∘\alpha=90^\circ, sin⁡α=1\sin\alpha=1:

F=(ℓB) IF=(\ell B)\,I

ℓ\ell ו־BB קבועים בניסוי, ולכן FF יחסי ישר ל־II: הגרף הוא קו ישר שעובר דרך הראשית (בלי זרם אין כוח), והשיפוע שלו הוא ℓB\ell B.

סעיף ב

תשובה:

כלפי מעלה.

השדה המגנטי בין הקטבים מכוון מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי – ימינה בתרשים. הזרם זורם החוצה מהדף.

לפי F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B (כלל יד ימין): מכוונים את האצבעות בכיוון הזרם (אל המתבונן) ומכופפים אותן לכיוון השדה (ימינה) – האגודל מצביע כלפי מעלה.

טעות נפוצה: לחשוב שהכוח מכוון לאורך קווי השדה (לעבר אחד הקטבים) – הכוח המגנטי ניצב גם לזרם וגם לשדה.

סעיף ג(1)

תשובה:

קו ישר דרך הראשית, F≈0.005 IF\approx 0.005\,I.

ציר אופקי: II באמפר (00–5 A5\,\text{A}); ציר אנכי: FF בניוטון (00–0.03 N0.03\,\text{N}). מסמנים את חמש הנקודות ומעבירים קו ישר אחד דרך הראשית, כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו:

I (A)F (N)01234560.0000.0050.0100.0150.0200.0250.030

סעיף ג(2)

תשובה:

≈5⋅10−3 N/A\approx 5\cdot 10^{-3}\,\text{N/A}

בוחרים שתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו: (0, 0)(0,\,0) ו־(5 A, 0.025 N)(5\,\text{A},\,0.025\,\text{N}):

שיפוע=ΔFΔI=0.025−05−0=5⋅10−3 N/A\text{שיפוע}=\frac{\Delta F}{\Delta I}=\frac{0.025-0}{5-0}=5\cdot 10^{-3}\,\text{N/A}

סעיף ד

תשובה:

B=0.05 TB=0.05\,\text{T}; I=8 AI=8\,\text{A}

מסעיף א, השיפוע הוא ℓB\ell B:

B=שיפועℓ=5⋅10−30.1=0.05 TB=\frac{\text{שיפוע}}{\ell}=\frac{5\cdot 10^{-3}}{0.1}=0.05\,\text{T}

הזרם הדרוש לכוח 0.04 N0.04\,\text{N}, מ־F=IℓBF=I\ell B:

I=FℓB=0.040.1⋅0.05=8 AI=\frac{F}{\ell B}=\frac{0.04}{0.1\cdot 0.05}=8\,\text{A}

שאלה 12 · מוט נושא זרם בין קטבי מגנט המונח על מאזנייםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מגנט בצורת U מונח על מאזניים דיגיטליים. בין קטבי המגנט שדה מגנטי אחיד ואופקי BB. בין הקטבים תלוי בחוט מבודד מוט מוליך ישר, אופקי, הניצב לשדה, ואינו נוגע במגנט (בתרשים המוט נראה מהחזית – הוא ניצב לדף). אורך המוט הנמצא בשדה הוא ℓ=6 cm\ell=6\,\text{cm}. דרך המוט אפשר להעביר זרם II בגדלים שונים.

כאשר אין זרם במוט, הוריית המאזניים היא 1.50 N1.50\,\text{N}.

א.

מעבירים במוט זרם, והוריית המאזניים עולה ל־1.65 N1.65\,\text{N}. היעזרו בחוק השלישי של ניוטון, וקבעו את גודלו ואת כיוונו של הכוח שהשדה המגנטי מפעיל על המוט. קבעו גם אם הזרם במוט זורם אל תוך הדף או החוצה מן הדף.

ב.

משנים את עוצמת הזרם במוט (בכיוון שבסעיף א) ומודדים את הוריית המאזניים FF:

I (A)I\,(\text{A})00224466881010
F (N)F\,(\text{N})1.501.501.571.571.611.611.691.691.731.731.801.80

סרטטו גרף של הוריית המאזניים FF כפונקציה של עוצמת הזרם II.

ג.

הראו שהקשר בין הוריית המאזניים לבין הזרם הוא F=mg+IℓBF=mg+I\ell B (mm – מסת המגנט), וחשבו את BB משיפוע הגרף.

ד.

הופכים את כיוון הזרם במוט, ומעבירים בו זרם של 5 A5\,\text{A}. מה תהיה הוריית המאזניים? נמקו.

ה.

מסובבים את המוט במישור האופקי כך שהוא מקביל לשדה המגנטי, ומעבירים בו זרם של 10 A10\,\text{A}. מה תהיה הוריית המאזניים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

0.15 N0.15\,\text{N}, כלפי מעלה; הזרם זורם החוצה מן הדף (אל הצופה).

המגנט במנוחה, והמאזניים מציגים את הכוח הנורמלי שהם מפעילים עליו. ההוריה גדלה ב־

1.65−1.50=0.15 N1.65-1.50=0.15\,\text{N}

ולכן פועל על המגנט כוח נוסף של 0.15 N0.15\,\text{N} כלפי מטה – הכוח שהמוט נושא הזרם מפעיל על המגנט.

לפי החוק השלישי של ניוטון, המגנט (השדה שלו) מפעיל על המוט כוח שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו: 0.15 N0.15\,\text{N} כלפי מעלה.

כיוון הזרם. השדה בין הקטבים מכוון מהקוטב NN אל הקוטב SS – ימינה בתרשים. לפי F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B (כלל יד ימין), כדי שהכוח על המוט יהיה כלפי מעלה כשהשדה ימינה, הזרם צריך לזרום החוצה מן הדף (אל הצופה).

טעות נפוצה: לקבוע שהכוח על המוט כלפי מטה "כי ההוריה גדלה" – המאזניים מודדים את הכוח על המגנט, והכוח על המוט הפוך לו.

סעיף ב

תשובה:

קו ישר עולה: F≈0.0294I+1.50F\approx 0.0294I+1.50 (FF בניוטון, II באמפר).

ציר אופקי: II באמפר, מ־00 עד 10 A10\,\text{A}. ציר אנכי: FF בניוטון; כל הערכים בין 1.501.50 ל־1.80 N1.80\,\text{N}, ולכן אפשר להתחיל את הציר מ־1.4 N1.4\,\text{N}.

הנקודות מסתדרות בקירוב לאורך קו ישר עולה. מעבירים קו מגמה:

I (A)F (N)012345678910111.401.451.501.551.601.651.701.751.801.85

שתי נקודות על הקו: (0, 1.503)(0,\,1.503) ו־(10, 1.797)(10,\,1.797).

שיפוע=1.797−1.50310−0≈0.0294 NA\text{שיפוע}=\frac{1.797-1.503}{10-0}\approx 0.0294\,\frac{\text{N}}{\text{A}}

סעיף ג

תשובה:

B≈0.49 TB\approx 0.49\,\text{T}

הקשר. על המגנט פועלים: כוח הכובד mgmg (מטה), הכוח הנורמלי N=FN=F (מעלה), והכוח מהמוט FBF_B (מטה, סעיף א). המגנט במנוחה:

F=mg+FBF=mg+F_B

המוט ניצב לשדה, ולכן מדף הנוסחאות FB=IℓBsin⁡90∘=IℓBF_B=I\ell B\sin 90^\circ=I\ell B:

F=mg+IℓBF=mg+I\ell B

השדה. זו משוואת קו ישר ב־II עם שיפוע ℓB\ell B:

ℓB=0.0294  ⇒  B=0.02940.06≈0.49 T\ell B=0.0294\;\Rightarrow\;B=\frac{0.0294}{0.06}\approx 0.49\,\text{T}

סעיף ד

תשובה:

1.35 N1.35\,\text{N}

גודל הכוח המגנטי על המוט (המוט ניצב לשדה, BB מסעיף ג):

FB=IℓB=5⋅0.06⋅0.49≈0.15 NF_B=I\ell B=5\cdot 0.06\cdot 0.49\approx 0.15\,\text{N}

היפוך כיוון הזרם הופך את כיוון הכוח המגנטי על המוט (לפי F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B) – כעת השדה מפעיל על המוט כוח זה כלפי מטה. לפי החוק השלישי, המוט מפעיל על המגנט כוח שווה כלפי מעלה, וההוריה קטנה:

F=mg−IℓB≈1.50−0.15=1.35 NF=mg-I\ell B\approx 1.50-0.15=1.35\,\text{N}

סעיף ה

תשובה:

1.50 N1.50\,\text{N} – כמו ללא זרם.

הכוח על תיל נושא זרם הוא FB=IℓBsin⁡αF_B=I\ell B\sin\alpha, כאשר α\alpha היא הזווית בין התיל לבין השדה. כשהמוט מקביל לשדה, α=0\alpha=0 ו־sin⁡0=0\sin 0=0 – השדה אינו מפעיל כוח על המוט, וגם המוט אינו מפעיל כוח על המגנט. לכן ההוריה שווה למשקל המגנט:

F=mg=1.50 NF=mg=1.50\,\text{N}

כלומר בכל עוצמת זרם.

טעות נפוצה: להציב את הזרם בנוסחה F=mg+IℓBF=mg+I\ell B ולקבל 1.80 N1.80\,\text{N} – נוסחה זו נכונה רק כשהמוט ניצב לשדה.

שאלה 13 · סילונית ומקטע תיל בתוכה: שדה, כוח ותיל ישרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

סילונית ארוכה שאורכה 20 cm20\,\text{cm} מלופפת ב־400400 כריכות, ובה זורם זרם I1=0.5 AI_1=0.5\,\text{A}. כיוון הזרם בחלקים הקדמיים של הכריכות מסומן בתרשים בחיצים.

בתוך הסילונית, במישור הדף, נמצא מקטע תיל ישר PQPQ שאורכו 4 cm4\,\text{cm}, הניצב לציר הסילונית. בתיל זורם זרם I2=5 AI_2=5\,\text{A} מ־PP ל־QQ (ראו תרשים).

א.

חשבו את גודל השדה המגנטי בתוך הסילונית.

ב.

קבעו את כיוון השדה המגנטי בתוך הסילונית (ימינה או שמאלה). נמקו בעזרת כלל יד ימין.

ג.

חשבו את גודל הכוח המגנטי הפועל על מקטע התיל PQPQ, וקבעו את כיוונו.

ד.

מסובבים את מקטע התיל כך שיהיה מקביל לציר הסילונית (הזרם בו נשאר 5 A5\,\text{A}). קבעו מהו הכוח המגנטי הפועל עליו כעת. נמקו.

ה.

מוציאים את מקטע התיל מהסילונית. תיל ישר וארוך מאוד, שזורם בו זרם 10 A10\,\text{A}, נמצא הרחק מהסילונית. חשבו באיזה מרחק מהתיל גודל השדה המגנטי שהוא יוצר שווה לגודל השדה בתוך הסילונית.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

B≈1.26⋅10−3 TB\approx 1.26\cdot 10^{-3}\,\text{T}

מדף הנוסחאות, השדה בתוך סילונית ארוכה:

B=μ0NIL=4π⋅10−7⋅400⋅0.50.2≈1.26⋅10−3 TB=\frac{\mu_0NI}{L}=\frac{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 400\cdot 0.5}{0.2}\approx 1.26\cdot 10^{-3}\,\text{T}

(צפיפות הכריכות NL=4000.2=2000\frac{N}{L}=\frac{400}{0.2}=2000 כריכות למטר.)

סעיף ב

תשובה:

ימינה, לאורך ציר הסילונית

בחלקים הקדמיים של הכריכות (הקרובים אלינו) הזרם זורם כלפי מטה, ובחלקים האחוריים – כלפי מעלה. לפי כלל יד ימין לסליל: מכופפים את האצבעות בכיוון הזרם בכריכות – האגודל מצביע ימינה. לכן השדה בתוך הסילונית מכוון ימינה, לאורך הציר.

סעיף ג

תשובה:

F≈2.5⋅10−4 NF\approx 2.5\cdot 10^{-4}\,\text{N}, ניצב לדף – החוצה מן הדף (אלינו)

מדף הנוסחאות: F=IℓBsin⁡αF=I\ell B\sin\alpha. התיל ניצב לציר ולכן ניצב לשדה: α=90∘\alpha=90^\circ.

F=I2ℓB=5⋅0.04⋅1.26⋅10−3≈2.5⋅10−4 NF=I_2\ell B=5\cdot 0.04\cdot 1.26\cdot 10^{-3}\approx 2.5\cdot 10^{-4}\,\text{N}

כיוון: הזרם כלפי מטה (מ־PP ל־QQ), השדה ימינה. לפי כלל יד ימין (F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B): אצבעות כלפי מטה, מתעקלות ימינה – האגודל מצביע החוצה מן הדף. הכוח ניצב גם לתיל וגם לשדה.

סעיף ד

תשובה:

F=0F=0

כעת התיל מקביל לשדה (α=0∘\alpha=0^\circ או 180∘180^\circ), ו־sin⁡α=0\sin\alpha=0, ולכן:

F=IℓBsin⁡α=0F=I\ell B\sin\alpha=0

כוח מגנטי פועל רק על רכיב הזרם הניצב לשדה. תיל לאורך קווי השדה אינו מרגיש כוח.

סעיף ה

תשובה:

r≈1.6⋅10−3 mr\approx 1.6\cdot 10^{-3}\,\text{m} (כ־1.6 mm1.6\,\text{mm})

מדף הנוסחאות, השדה סביב תיל ישר וארוך: B=μ0I2πrB=\frac{\mu_0I}{2\pi r}.

μ0I2πr=Bסילונית  ⇒  r=μ0I2πBסילונית=4π⋅10−7⋅102π⋅1.26⋅10−3≈1.6⋅10−3 m\frac{\mu_0I}{2\pi r}=B_{\text{סילונית}}\;\Rightarrow\;r=\frac{\mu_0I}{2\pi B_{\text{סילונית}}}=\frac{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 10}{2\pi\cdot 1.26\cdot 10^{-3}}\approx 1.6\cdot 10^{-3}\,\text{m}

כלומר תיל עם זרם של 10 A10\,\text{A} יוצר שדה כזה רק במרחק של פחות משני מילימטרים ממנו – הסילונית, בזכות הכריכות הרבות, יוצרת שדה חזק ואחיד בזרם קטן בהרבה (0.5 A0.5\,\text{A}).

שאלה 14 · תיל אופקי המרחף בשדה מגנטי, ומה קורה כשמסובבים אותובאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיל ישר, אופקי וארוך מאוד, שמסתו ליחידת אורך μ=0.03 kg/m\mu=0.03\,\text{kg/m}, נמצא במישור הדף, ומישור הדף אנכי (כוח הכובד פועל כלפי תחתית הדף). בתיל זורם זרם I=5 AI=5\,\text{A} ימינה.

התיל נמצא בשדה מגנטי אחיד המאונך למישור הדף, ונמצא שהתיל מרחף במנוחה (ראו תרשים).

א.

האם השדה המגנטי מכוון אל תוך הדף או אל מחוץ לדף? נמקו.

ב.

מהי עוצמת השדה המגנטי?

ג.

מסובבים את התיל סביב הציר האנכי המקווקו שבתרשים (הניצב לתיל) בזווית של 37∘37^\circ, כך שהתיל נשאר אופקי, והזרם והשדה אינם משתנים. מהי תאוצת התיל מיד לאחר הסיבוב? (cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8)

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

אל תוך הדף

התיל מרחף במנוחה, ולכן הכוח המגנטי עליו מאזן את כוח הכובד: הוא מכוון כלפי מעלה.

לפי כלל יד ימין לכוח על תיל (F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B): אצבעות בכיוון הזרם – ימינה. כדי שהאגודל יצביע כלפי מעלה, יש לסובב את האצבעות אל תוך הדף. לכן השדה מכוון אל תוך הדף.

סעיף ב

תשובה:

B=0.06 TB=0.06\,\text{T}

נתבונן בקטע של התיל שאורכו ℓ\ell. מסתו μℓ\mu\ell, והשדה ניצב לתיל (α=90∘\alpha=90^\circ):

IℓB=μℓg  ⇒  B=μgI=0.03⋅105=0.06 TI\ell B=\mu\ell g\;\Rightarrow\;B=\frac{\mu g}{I}=\frac{0.03\cdot10}{5}=0.06\,\text{T}

האורך מצטמצם – התוצאה אינה תלויה באורך התיל.

סעיף ג

תשובה:

a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2 כלפי מטה

השדה המגנטי אופקי (ניצב למישור הדף). לפני הסיבוב התיל ניצב לשדה. בסיבוב סביב ציר אנכי התיל נשאר במישור האופקי, והזווית בינו לבין השדה קטנה מ־90∘90^\circ ל־90∘−37∘=53∘90^\circ-37^\circ=53^\circ.

הכוח המגנטי ניצב גם לתיל וגם לשדה, ושניהם אופקיים – לכן הכוח עדיין אנכי, כלפי מעלה, אבל קטן יותר:

FB=IℓBsin⁡53∘=IℓBcos⁡37∘=0.8 μℓgF_B=I\ell B\sin53^\circ=I\ell B\cos37^\circ=0.8\,\mu\ell g

לפי החוק השני של ניוטון (כיוון חיובי כלפי מטה):

μℓg−0.8 μℓg=μℓa  ⇒  a=g(1−cos⁡37∘)=10⋅0.2=2 m/s2\mu\ell g-0.8\,\mu\ell g=\mu\ell a\;\Rightarrow\;a=g(1-\cos37^\circ)=10\cdot0.2=2\,\text{m/s}^2

התאוצה כלפי מטה.

טעות נפוצה: להציב sin⁡37∘\sin37^\circ – הזווית שבנוסחה F=IℓBsin⁡αF=I\ell B\sin\alpha היא הזווית בין התיל לשדה (53∘53^\circ), ולא זווית הסיבוב.

שאלה 15 · כוחות על צלעות מסגרת מלבנית בשדה מגנטי שבמישורהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מסגרת מלבנית ABCD עשויה מתיל, וזורם בה זרם I=3 AI=3\,\text{A} בכיוון A→B→C→D. אורך הצלעות האנכיות AB ו־CD הוא a=6 cma=6\,\text{cm}, ואורך הצלעות האופקיות BC ו־DA הוא b=10 cmb=10\,\text{cm}.

המסגרת נמצאת בשדה מגנטי אחיד B=0.5 TB=0.5\,\text{T}, המכוון כלפי מעלה במישור המסגרת (ראו תרשים).

א.

מצאו את גודל הכוח המגנטי הפועל על כל אחת מהצלעות AB ו־CD. נמקו.

ב.

מצאו את גודל הכוח ואת כיוונו על כל אחת מהצלעות BC ו־DA.

ג.

מהו הכוח המגנטי השקול על המסגרת? האם המסגרת תישאר במנוחה אם היא חופשית לנוע ולהסתובב? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

00 על שתיהן.

מדף הנוסחאות: F=IℓBsin⁡αF=I\ell B\sin\alpha, כאשר α\alpha הזווית בין כיוון הזרם לשדה.

ב־AB הזרם כלפי מעלה, בכיוון השדה (α=0∘\alpha=0^\circ), וב־CD הזרם כלפי מטה, נגד השדה (α=180∘\alpha=180^\circ). בשני המקרים sin⁡α=0\sin\alpha=0, ולכן אין כוח.

טעות נפוצה: לחשב IℓBI\ell B לכל צלע בלי לבדוק את הזווית.

סעיף ב

תשובה:

0.15 N0.15\,\text{N} על כל אחת; על BC אל מחוץ לדף, על DA אל תוך הדף.

צלעות אלה מאונכות לשדה (α=90∘\alpha=90^\circ):

F=IbB=3⋅0.1⋅0.5=0.15 NF=IbB=3\cdot0.1\cdot0.5=0.15\,\text{N}

כיוון (כלל יד ימין, F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B):

- BC: זרם ימינה, שדה כלפי מעלה – הכוח אל מחוץ לדף.

- DA: זרם שמאלה, שדה כלפי מעלה – הכוח אל תוך הדף.

סעיף ג

תשובה:

הכוח השקול אפס, אבל המסגרת תתחיל להסתובב.

הכוחות על BC ועל DA שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם, ועל שתי הצלעות האחרות אין כוח – השקול אפס, ומרכז המסגרת לא יואץ.

אבל שני הכוחות פועלים בקווים שונים: הצלע העליונה נדחפת אל מחוץ לדף והתחתונה אל תוכו. זוג כוחות כזה מסובב את המסגרת סביב ציר אופקי העובר במרכזה (במקביל ל־BC).

שאלה 16 · מוט נושא זרם תלוי בשני חוטים בשדה מגנטי אנכי: זווית הסטייה ומתיחותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מוט מתכת אופקי שאורכו L=40 cmL=40\,\text{cm} ומסתו m=30 gm=30\,\text{g} תלוי בשני חוטים קלים, זהים ואנכיים. במוט זורם זרם I=5 AI=5\,\text{A} ימינה, והוא נמצא בשדה מגנטי אחיד B=0.2 TB=0.2\,\text{T} המכוון אנכית כלפי מטה (ראו תרשים, מבט מלפנים).

החוטים יכולים לנטות, והמוט נשאר אופקי ומאונך לשדה.

א.

חשבו את גודל הכוח המגנטי הפועל על המוט, וקבעו את כיוונו.

ב.

במבט מהצד (בכיוון המוט), שרטטו את הכוחות הפועלים על המוט במצב שיווי המשקל.

ג.

חשבו את זווית הסטייה של החוטים מהאנך.

ד.

חשבו את המתיחות בכל אחד מהחוטים.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

F=0.4 NF=0.4\,\text{N}, אופקי, אל תוך הדף.

המוט מאונך לשדה (α=90∘\alpha=90^\circ):

F=ILB=5⋅0.4⋅0.2=0.4 NF=ILB=5\cdot0.4\cdot0.2=0.4\,\text{N}

כיוון: אצבעות ימינה (זרם), מכופפות כלפי מטה (שדה) – האגודל אל תוך הדף. הכוח אופקי, ולכן המוט יוסט הצידה (הרחק מהצופה).

סעיף ב

תשובה:

משקל כלפי מטה, כוח מגנטי אופקי, ומתיחות החוטים לאורך החוטים הנטויים.

פועלים שלושה כוחות:

- משקל mg=0.03⋅10=0.3 Nmg=0.03\cdot10=0.3\,\text{N}, כלפי מטה;

- כוח מגנטי 0.4 N0.4\,\text{N}, אופקי;

- מתיחות החוטים, לאורך החוטים, שנוטים מהאנך בזווית θ\theta לצד שאליו דוחף הכוח המגנטי.

בשיווי משקל השקול אפס: הרכיב האנכי של המתיחות מאזן את המשקל, והרכיב האופקי מאזן את הכוח המגנטי.

סעיף ג

תשובה:

θ≈53∘\theta\approx53^\circ

מרכיבי המתיחות הכוללת TtotT_{tot}:

Ttotcos⁡θ=mg,Ttotsin⁡θ=FT_{tot}\cos\theta=mg,\qquad T_{tot}\sin\theta=F
tan⁡θ=Fmg=0.40.3≈1.33  ⇒  θ≈53∘\tan\theta=\frac{F}{mg}=\frac{0.4}{0.3}\approx1.33\;\Rightarrow\;\theta\approx53^\circ

סעיף ד

תשובה:

T=0.25 NT=0.25\,\text{N} בכל חוט

המתיחות הכוללת היא גודל השקול של המשקל והכוח המגנטי (שמאונכים זה לזה):

Ttot=F2+(mg)2=0.42+0.32=0.5 NT_{tot}=\sqrt{F^2+(mg)^2}=\sqrt{0.4^2+0.3^2}=0.5\,\text{N}

שני החוטים זהים ומתחלקים בה שווה בשווה:

T=0.52=0.25 NT=\frac{0.5}{2}=0.25\,\text{N}

טעות נפוצה: לשכוח את חלוקת המתיחות בין שני החוטים.

שאלה 17 · מסגרת משולשת נושאת זרם בשדה מגנטי: הכוח השקול אפסבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מסגרת בצורת משולש ישר־זווית PQR עשויה מתיל. הניצבים: PQ=40 cmPQ=40\,\text{cm} (אופקי) ו־PR=30 cmPR=30\,\text{cm} (אנכי), והיתר QR=50 cmQR=50\,\text{cm}. במסגרת זורם זרם I=2 AI=2\,\text{A} בכיוון P→Q→R→P.

המסגרת נמצאת בשדה מגנטי אחיד B=0.5 TB=0.5\,\text{T}, המאונך למישורה ומכוון אל תוך הדף (ראו תרשים).

א.

חשבו את גודל הכוח המגנטי הפועל על כל צלע, וקבעו את כיוונו.

ב.

חשבו את הכוח המגנטי השקול על המסגרת. איזה כוח חיצוני נוסף (מלבד הכוח המגנטי) דרוש כדי שהמסגרת, החופשית לנוע, תישאר במנוחה?

ג.

הופכים את כיוון השדה המגנטי כך שיכוון אל מחוץ לדף. מה יקרה לכוחות על הצלעות ולכוח השקול?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

PQ: 0.4 N0.4\,\text{N} כלפי מעלה; RP: 0.3 N0.3\,\text{N} ימינה; QR: 0.5 N0.5\,\text{N} מאונך ליתר, לעבר פנים המשולש (שמאלה־מטה).

כל צלע מאונכת לשדה, ולכן F=IℓBF=I\ell B:

FPQ=2⋅0.4⋅0.5=0.4 N,FRP=2⋅0.3⋅0.5=0.3 N,FQR=2⋅0.5⋅0.5=0.5 NF_{PQ}=2\cdot0.4\cdot0.5=0.4\,\text{N},\quad F_{RP}=2\cdot0.3\cdot0.5=0.3\,\text{N},\quad F_{QR}=2\cdot0.5\cdot0.5=0.5\,\text{N}

כיוון (כלל יד ימין, שדה אל תוך הדף):

- PQ – זרם ימינה: כוח כלפי מעלה.

- RP – זרם כלפי מטה: כוח ימינה.

- QR – זרם שמאלה־מעלה לאורך היתר: הכוח מאונך ליתר ומכוון שמאלה־מטה, לעבר פנים המשולש.

כל הכוחות במישור הדף ומאונכים לצלעות.

סעיף ב

תשובה:

השקול אפס; לא דרוש כוח חיצוני.

מפרקים את הכוח על היתר לרכיבים. היתר נוטה כך שהניצב שמאונך לו הוא בכיוון (−35, −45)(-\tfrac35,\,-\tfrac45):

FQR,x=−0.5⋅35=−0.3 N,FQR,y=−0.5⋅45=−0.4 NF_{QR,x}=-0.5\cdot\tfrac35=-0.3\,\text{N},\qquad F_{QR,y}=-0.5\cdot\tfrac45=-0.4\,\text{N}

סכום הרכיבים:

ΣFx=0.3−0.3=0,ΣFy=0.4−0.4=0\Sigma F_x=0.3-0.3=0,\qquad \Sigma F_y=0.4-0.4=0

השקול אפס, ולכן אין צורך בכוח חיצוני: הכוח הדרוש הוא 00.

(זו תכונה כללית: על לולאה סגורה נושאת זרם בשדה אחיד הכוח המגנטי השקול אפס.)

סעיף ג

תשובה:

כל כוח מתהפך (מצביע החוצה מהמשולש) באותו גודל; השקול עדיין אפס.

היפוך השדה הופך את כיוון ℓ→×B→\vec\ell\times\vec B בכל צלע: כל כוח שומר על גודלו ומתהפך, ועכשיו מצביע החוצה מהמשולש. השקול הוא מינוס השקול הקודם, כלומר עדיין אפס, וגם עכשיו לא דרוש כוח חיצוני.

טעות נפוצה: לחשוב שהיפוך השדה יוצר כוח שקול – הוא רק הופך את כל הכוחות.

שאלה 18 · מסגרת תלויה שחלקה התחתון בשדה מגנטי: מתיחות החוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מסגרת מלבנית ABDC עשויה מתיל אחיד שמסת כל מטר ממנו μ=0.2 kg/m\mu=0.2\,\text{kg/m}. אורך הצלעות האופקיות AB ו־CD הוא b=25 cmb=25\,\text{cm}, ואורך הצלעות האנכיות AC ו־BD הוא a=20 cma=20\,\text{cm}. המסגרת תלויה מהתקרה בחוט מבודד שמחובר לאמצע AB.

החלק התחתון של המסגרת נמצא בשדה מגנטי אחיד B=0.8 TB=0.8\,\text{T} המכוון אל מחוץ לדף, והצלע AB נמצאת מחוץ לשדה (גבול השדה מסומן בקו מקווקו). במסגרת זורם זרם I=5 AI=5\,\text{A} בכיוון המסומן בתרשים: ב־CD מ־C אל D.

א.

מה הכוח המגנטי השקול על שתי הצלעות האנכיות? נמקו.

ב.

חשבו את הכוח המגנטי הפועל על הצלע CD, וקבעו את כיוונו.

ג.

חשבו את המתיחות בחוט.

ד.

הופכים את כיוון הזרם במסגרת (באותה עוצמה). חשבו את המתיחות בחוט במצב החדש.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

אפס.

בצלע AC הזרם כלפי מטה ובצלע BD כלפי מעלה. לשתיהן אותו אורך בתוך השדה, ולכן הכוחות שווים בגודלם (F=IℓBF=I\ell B). כיוון הזרם בהן מנוגד, ולכן הכוחות מנוגדים: על AC שמאלה ועל BD ימינה. הם מבטלים זה את זה.

סעיף ב

תשובה:

1.0 N1.0\,\text{N}, כלפי מטה.

CD כולה בשדה ומאונכת לו:

F=IbB=5⋅0.25⋅0.8=1.0 NF=IbB=5\cdot0.25\cdot0.8=1.0\,\text{N}

כיוון: זרם ימינה ושדה אל מחוץ לדף – לפי כלל יד ימין הכוח כלפי מטה.

(על AB אין כוח, כי היא מחוץ לשדה.)

סעיף ג

תשובה:

T=2.8 NT=2.8\,\text{N}

מסת המסגרת (היקף כפול מסה ליחידת אורך):

m=μ⋅2(a+b)=0.2⋅2⋅(0.2+0.25)=0.18 kg,mg=1.8 Nm=\mu\cdot2(a+b)=0.2\cdot2\cdot(0.2+0.25)=0.18\,\text{kg},\qquad mg=1.8\,\text{N}

המסגרת בשיווי משקל: המתיחות כלפי מעלה מאזנת את המשקל ואת הכוח המגנטי, ששניהם כלפי מטה:

T=mg+F=1.8+1.0=2.8 NT=mg+F=1.8+1.0=2.8\,\text{N}

טעות נפוצה: לחשב את המסה מצלע אחת בלבד במקום מכל ההיקף.

סעיף ד

תשובה:

T=0.8 NT=0.8\,\text{N}

כשהזרם מתהפך, גם הכוח המגנטי על CD מתהפך: גודלו נשאר 1.0 N1.0\,\text{N}, אבל עכשיו הוא כלפי מעלה. גם עכשיו הכוחות על הצלעות האנכיות מבטלים זה את זה, ועל AB אין כוח.

בשיווי משקל המתיחות והכוח המגנטי (שניהם כלפי מעלה) מאזנים את המשקל:

T+F=mg  ⇒  T=mg−F=1.8−1.0=0.8 NT+F=mg\;\Rightarrow\;T=mg-F=1.8-1.0=0.8\,\text{N}

שאלה 19 · תיל המרחף באוויר בשדה מגנטיבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תיל ישר ואופקי שבו זורם זרם I=4 AI=4\,\text{A} שמאלה (ראו תרשים) מרחף באוויר בשיווי משקל, בתוך שדה מגנטי אחיד B=0.05 TB=0.05\,\text{T}. השדה אופקי ומאונך לתיל.

א.

מה כיוון השדה המגנטי? נמקו.

ב.

חשבו את המסה של מטר אחד מהתיל.

ג.

מכפילים את הזרם (באותו כיוון). מה תהיה תאוצת התיל ברגע הראשון, ומה כיוונה?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

אל מחוץ לדף.

התיל בשיווי משקל, ולכן הכוח המגנטי מאזן את המשקל ומכוון כלפי מעלה.

השדה אופקי ומאונך לתיל, כלומר אל תוך הדף או אל מחוץ לו. זרם שמאלה ושדה אל מחוץ לדף נותנים, לפי כלל יד ימין, כוח כלפי מעלה. לכן השדה אל מחוץ לדף.

סעיף ב

תשובה:

μ=0.02 kg/m\mu=0.02\,\text{kg/m} (20 גרם למטר)

לתיל שאורכו ℓ\ell ומסתו μℓ\mu\ell:

IℓB=μℓg  ⇒  μ=IBg=4⋅0.0510=0.02 kg/mI\ell B=\mu\ell g\;\Rightarrow\;\mu=\frac{IB}{g}=\frac{4\cdot0.05}{10}=0.02\,\text{kg/m}

האורך מצטמצם: התנאי לריחוף אינו תלוי באורך התיל.

סעיף ג

תשובה:

a=10 m/s2a=10\,\text{m/s}^2, כלפי מעלה.

הכוח המגנטי גדל פי 2 ושווה עכשיו לפעמיים המשקל. מהחוק השני של ניוטון, לתיל שמסתו mm:

a=2mg−mgm=g=10 m/s2a=\frac{2mg-mg}{m}=g=10\,\text{m/s}^2

כלפי מעלה.

שאלה 20 · מעגל עם סוללה שחלקו בשדה מגנטי: הכוח על קטע התילבאורך בגרות · בדרך לבגרות

נגד R=8 ΩR=8\,\Omega מחובר לסוללה שהכא״מ שלה ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} (ראו תרשים). קטע MN שאורכו L=5 cmL=5\,\text{cm} מהתיל התחתון של המעגל נמצא בשדה מגנטי אחיד B=0.4 TB=0.4\,\text{T} המכוון אל תוך הדף, ומאונך לשדה.

ההתנגדות הפנימית של הסוללה וההתנגדות של התילים זניחות.

א.

חשבו את עוצמת הזרם במעגל.

ב.

חשבו את הכוח שהשדה המגנטי מפעיל על הקטע MN, וקבעו את כיוונו.

ג.

מחליפים את הסוללה בסוללה אחרת. מה צריך להיות הכא״מ שלה כדי שהכוח על MN יגדל פי 3 (באותו כיוון)?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

I=1.5 AI=1.5\,\text{A}

ההתנגדות היחידה במעגל היא RR, ולפי חוק אוהם:

I=εR=128=1.5 AI=\frac{\varepsilon}{R}=\frac{12}{8}=1.5\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

F=0.03 NF=0.03\,\text{N}, כלפי מעלה (במישור הדף).

F=ILB=1.5⋅0.05⋅0.4=0.03 NF=ILB=1.5\cdot0.05\cdot0.4=0.03\,\text{N}

כיוון הזרם: הזרם יוצא מההדק החיובי של הסוללה (הקו הארוך, העליון), עובר בתיל העליון שמאלה, דרך הנגד מטה, ובתיל התחתון ימינה – מ־M אל N.

זרם ימינה ושדה אל תוך הדף נותנים, לפי כלל יד ימין, כוח כלפי מעלה.

טעות נפוצה: לקבוע את כיוון הזרם בלי לבדוק איזה הדק של הסוללה חיובי.

סעיף ג

תשובה:

ε=36 V\varepsilon=36\,\text{V}

הכוח F=ILBF=ILB יחסי לזרם, והזרם I=ε/RI=\varepsilon/R יחסי לכא״מ. לכן הכוח יחסי לכא״מ, וכדי להגדיל אותו פי 3 צריך כא״מ גדול פי 3:

ε′=3⋅12=36 V\varepsilon'=3\cdot12=36\,\text{V}

(בדיקה: I′=36/8=4.5 AI'=36/8=4.5\,\text{A}, ו־F′=4.5⋅0.05⋅0.4=0.09 N=3⋅0.03 NF'=4.5\cdot0.05\cdot0.4=0.09\,\text{N}=3\cdot0.03\,\text{N}.)

עוד 11 שאלות על כוח על תיל נושא זרם ומאזני זרם

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. מסגרת מלבנית בשני אזורים של שדה מגנטי שונה: הכוח השקול (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    מסגרת מלבנית שמידותיה a=15 cma=15\,\text{cm} (צלעות אנכיות) ו־b=20 cmb=20\,\text{cm} (צלעות אופקיות) נושאת זרם I=4 AI=4\,\text{A} עם כיוון השעון. החצי…

  2. מוט על מסילה אנכית: איזון בעזרת סוללה, נפילה עם נגד ומהירות סופית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    נתונה מסילה ארוכה מאוד העשויה משני פסים מוליכים אנכיים ומקבילים, הנמצאים במישור הדף. המרחק בין הפסים הוא ℓ\ell. בין הקצוות העליונים של…

  3. מאזני זרם: מסגרת בת N כריכות תלויה בחיישן כוח בין קטבי מגנט (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים בנו "מאזני זרם": מסגרת מלבנית מוליכה בת N=20N=20 כריכות תלויה מחיישן כוח, במישור אנכי (מישור הדף). הצלע התחתונה של המסגרת אופקית,…

  4. מאזני זרם של שני תילים מקבילים: מסת רוכב (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    נתונה מערכת למדידת המסה של גופים קטנים מאוד (מאזני זרם). המערכת מורכבת מתיל ישר וארוך CDCD המקובע אופקית על שני עמודים, ממסגרת מתכת קלה…

  5. מאזני זרם: כריכה תלויה מעל תיל ארוך (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כריכה ריבועית KLMNKLMN, בת n=100n=100 ליפופים צמודים, שאורך צלעה a=0.1 ma=0.1\,\text{m}, תלויה על מד־כוח (קפיץ) במישור אנכי. מתחת לכריכה מתוח תיל…

  6. כריכה תלויה על מד כוח מעל תיל ארוך (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמיד ערך ניסוי במערכת המוצגת בתרשים שלפניכם. כריכה מלבנית מוליכה תלויה על מד כוח (דינמומטר), ומישורה אנכי. אורכי הצלעות של הכריכה…

  7. מגנט פרסה התלוי על חיישן כוח ותיל נושא זרם (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    התרשים שלפניכם מתאר ניסוי שערכה תלמידה. התלמידה תלתה חיישן כוח על מוט אופקי ואיפסה אותו. אחר כך תלתה על החיישן מגנט פרסה, שקוטביו פונים…

  8. מאזני זרם: מגנט על מאזניים ומוט מסתובב (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מתוארת מערכת למדידת השדה המגנטי בין קטבי מגנט בצורת U. מוט מוליך KLKL תלוי בחוטים מבודדים בין הקוטב XX לקוטב YY של המגנט,…

  9. סילונית: כיוון השדה, כוח על מסגרת במישור הציר ותיל לאורך הציר (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים 1 שלפניכם מתואר מעגל חשמלי המורכב ממקור מתח, סילונית ארוכה, מד־זרם, מפסק ותילים. CC ו־DD הן שתי נקודות על אחד מתילי החיבור. בתרשים…

  10. מוט עם סוללה ומשקולת: מסת סף, מנוע המרים משקולת, הספק הרמה מרבי (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מוט מוליך CDCD יכול לנוע על מסילה אופקית ארוכה העשויה משני פסים מוליכים מקבילים, שהמרחק ביניהם ℓ=0.5 m\ell=0.5\,\text{m}. בין קצות הפסים מחוברת…

  11. כריכה על מאזניים: מרחק לא ידוע וניתוק (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כריכה מלבנית מוליכה וקלה מונחת על מאזניים, ומישורה אנכי. אורך הצלעות האופקיות שלה a=0.8 ma=0.8\,\text{m} ואורך הצלעות האנכיות b=10 cmb=10\,\text{cm}.…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.