דילוג לתוכן המרכזי

סיכום פרבולה ומעגל במערכת צירים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בפרבולה ומעגל במערכת צירים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הפרבולה

בחטיבת הביניים הכרנו את הפונקציה הריבועית. הגרף שלה הוא עקום בצורת קשת שנקרא פרבולה.

במדויק: פרבולה היא הגרף של פונקציה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c, כאשר aa, bb, cc מספרים ו-a≠0a\ne0. כש-a>0a>0 הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, וכש-a<0a<0 כלפי מטה. הנקודות שלה הן כל הנקודות (x,y)(x,y) שמקיימות את המשוואה.

למשל, הפרבולה y=x2−2x−3y=x^2-2x-3 פתוחה כלפי מעלה (a=1>0a=1>0). היא חותכת את ציר ה-xx ב-(−1,0)(-1,0) וב-(3,0)(3,0), את ציר ה-yy ב-(0,−3)(0,-3), והקדקוד שלה הוא (1,−4)(1,-4).

-2-1123-4-2246810(-1,0)(3,0)(0,-3)(1,-4)

תזכורת: מרחק בין שתי נקודות

כדי למדוד את אורך הקטע בין שתי נקודות במערכת צירים, משלימים אותו למשולש ישר-זווית ומשתמשים במשפט פיתגורס.

במדויק: המרחק בין הנקודות A(x1,y1)A(x_1,y_1) ו-B(x2,y2)B(x_2,y_2) הוא AB=(x2−x1)2+(y2−y1)2AB=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}. המרחק תמיד אינו שלילי, והוא 00 רק כששתי הנקודות מתלכדות.

בין A(1,1)A(1,1) ל-B(5,4)B(5,4): הניצב האופקי הוא 5−1=45-1=4, הניצב האנכי הוא 4−1=34-1=3, ולכן AB=42+32=5AB=\sqrt{4^2+3^2}=5. על הנוסחה הזאת בנויה משוואת המעגל.

-11234567-1123456A(1,1)B(5,4)

1. חיתוך ישר ופרבולה

נקודות החיתוך של ישר ופרבולה

כשמשרטטים ישר ופרבולה באותה מערכת צירים, הם יכולים להיפגש. בנקודת מפגש כזאת שתי המשוואות מתקיימות בבת אחת.

במדויק: נקודת חיתוך של ישר ופרבולה היא נקודה (x,y)(x,y) שמקיימת גם את משוואת הישר וגם את משוואת הפרבולה. לכן נקודות החיתוך הן בדיוק הפתרונות של מערכת המשוואות: משוואה ריבועית ומשוואה לינארית.

הפרבולה y=x2−4x+3y=x^2-4x+3 והישר y=−x+3y=-x+3 נפגשים בשתי נקודות: (0,3)(0,3) ו-(3,0)(3,0).

מספר נקודות החיתוך יכול להיות 22, 11 או 00. למשל, עם הפרבולה y=x2y=x^2: הישר y=−5x−6y=-5x-6 חותך אותה בשתי נקודות, (−3,9)(-3,9) ו-(−2,4)(-2,4); לישר y=−2x−1y=-2x-1 יש איתה נקודה משותפת אחת, (−1,1)(-1,1); והישר y=−x−2y=-x-2 לא פוגש אותה בכלל.

-112345-2-1123456(0,3)(3,0)
-4-3-2-112-4-2246810(-3,9)(-2,4)(-1,1)
דרך הפתרון

מציאת נקודות החיתוך של ישר ופרבולה

כשנתונים פרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c וישר y=mx+ny=mx+n:

1. משווים את שני הביטויים של yy: ax2+bx+c=mx+nax^2+bx+c=mx+n.

2. מעבירים הכול לאגף אחד ומקבלים משוואה ריבועית שאגפה השני 00.

3. פותרים את המשוואה (בפירוק או בנוסחת השורשים).

4. מציבים כל פתרון xx במשוואת הישר ומחשבים את yy.

5. כותבים כל נקודת חיתוך כזוג (x,y)(x,y).

מספר נקודות החיתוך

עבור ישר y=mx+ny=mx+n (ישר שאינו מקביל לציר ה-yy), מספר נקודות החיתוך נקבע לפי הדיסקרימיננטה Δ\Delta של המשוואה הריבועית מצעד 2:

הדיסקרימיננטהמספר נקודות החיתוך
Δ>0\Delta>0שתיים
Δ=0\Delta=0אחת
Δ<0\Delta<0אין

ישר מקביל לציר ה-yy, x=kx=k, חותך כל פרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c בנקודה אחת בדיוק: (k, ak2+bk+c)(k,\ ak^2+bk+c).

שים לב

אם הישר נתון בצורה כללית, כמו 2x+y=52x+y=5, קודם מבודדים את yy: y=−2x+5y=-2x+5, ורק אז משווים.

שים לב

פתרון המשוואה הריבועית נותן רק את שיעורי ה-xx. התשובה היא נקודות, ולכן תמיד משלימים את yy. בדיקה: כל נקודה צריכה לקיים גם את משוואת הפרבולה.

דוגמה - שתי נקודות חיתוך ואורך הקטע ביניהן

נתונים הפרבולה y=x2−2x−3y=x^2-2x-3 והישר y=−x+3y=-x+3.

א. מצאו את נקודות החיתוך AA ו-BB של הישר והפרבולה.

ב. חשבו את אורך הקטע ABAB.

פתרון

1. נתון: משוואת פרבולה ומשוואת ישר. המטרה: הנקודות המשותפות לשניהם, ואחר כך המרחק ביניהן.

2. משווים: x2−2x−3=−x+3x^2-2x-3=-x+3.

3. מעבירים אגף: x2−x−6=0x^2-x-6=0, כלומר (x−3)(x+2)=0(x-3)(x+2)=0. לכן x=3x=3 או x=−2x=-2.

4. מציבים במשוואת הישר: עבור x=−2x=-2, y=5y=5; עבור x=3x=3, y=0y=0. הנקודות: A(−2,5)A(-2,5) ו-B(3,0)B(3,0).

5. בדיקה בפרבולה: 4+4−3=54+4-3=5 ו-9−6−3=09-6-3=0. מתאים.

6. אורך הקטע: AB=(3−(−2))2+(0−5)2=25+25=50=52AB=\sqrt{(3-(-2))^2+(0-5)^2}=\sqrt{25+25}=\sqrt{50}=5\sqrt2.

-3-2-112345-4-22468A(-2,5)B(3,0)
תשובה

א. A(−2,5)A(-2,5), B(3,0)B(3,0). ב. AB=52AB=5\sqrt2.

שאלות פתוחות על חיתוך ישר ופרבולה

2. המעגל הקנוני x²+y²=r²

המעגל הקנוני

מעגל הוא כל הנקודות שנמצאות באותו מרחק מנקודה אחת, המרכז. כשהמרכז הוא ראשית הצירים, נוסחת המרחק נותנת למעגל משוואה פשוטה במיוחד.

במדויק: יהי r>0r>0. המעגל שמרכזו בראשית הצירים O(0,0)O(0,0) ורדיוסו rr הוא קבוצת כל הנקודות במישור שמרחקן מ-OO שווה ל-rr. נקודה (x,y)(x,y) נמצאת עליו אם ורק אם x2+y2=r2x^2+y^2=r^2. מעגל כזה נקרא מעגל קנוני.

למה זו המשוואה: המרחק של (x,y)(x,y) מ-(0,0)(0,0) הוא x2+y2\sqrt{x^2+y^2}. הדרישה x2+y2=r\sqrt{x^2+y^2}=r שקולה ל-x2+y2=r2x^2+y^2=r^2, כי שני האגפים אינם שליליים.

במעגל x2+y2=25x^2+y^2=25 הרדיוס 55, והנקודה (3,4)(3,4) עליו: 32+42=253^2+4^2=25. גם (3,−4)(3,-4) עליו, ושתיהן על הישר x=3x=3 (המסומן בקו מקווקו). הקטע מהמרכז אל (3,4)(3,4) הוא רדיוס. לכן המעגל אינו גרף של פונקציה: ל-x=3x=3 מתאימים שני ערכי yy.

-6-4-2246-6-4-2246(3,4)(-5,0)(0,5)

משוואת המעגל הקנוני

המעגל שמרכזו (0,0)(0,0) ורדיוסו rr: x2+y2=r2x^2+y^2=r^2.

•במשוואה x2+y2=kx^2+y^2=k עם k>0k>0 הרדיוס הוא r=kr=\sqrt{k}.

•המעגל חותך את הצירים בארבע נקודות: (r,0)(r,0), (−r,0)(-r,0), (0,r)(0,r), (0,−r)(0,-r).

המעגל אינו גרף של פונקציה

לכל xx שמקיים −r<x<r-r<x<r יש על המעגל שתי נקודות: y=r2−x2y=\sqrt{r^2-x^2} ו-y=−r2−x2y=-\sqrt{r^2-x^2}. ב-x=±rx=\pm r יש נקודה אחת, ומחוץ לקטע −r≤x≤r-r\le x\le r אין נקודות.

סימטריה של המעגל הקנוני

אם (p,q)(p,q) על המעגל x2+y2=r2x^2+y^2=r^2, גם (−p,q)(-p,q), (p,−q)(p,-q) ו-(−p,−q)(-p,-q) עליו, כי (−p)2=p2(-p)^2=p^2 ו-(−q)2=q2(-q)^2=q^2. המעגל סימטרי ביחס לציר ה-xx, לציר ה-yy ולראשית הצירים.

שים לב

במשוואה מופיע r2r^2, לא rr: למעגל x2+y2=16x^2+y^2=16 הרדיוס 44, ולמעגל x2+y2=7x^2+y^2=7 הרדיוס 7\sqrt7.

שים לב

הצבה במשוואת מעגל נותנת לשיעור אחד שני ערכים (±\pm). לא שוכחים את הערך השלילי.

דוגמה - משוואת מעגל קנוני לפי נקודה עליו

מעגל שמרכזו בראשית הצירים עובר דרך הנקודה A(−6,8)A(-6,8).

א. מצאו את משוואת המעגל.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של המעגל עם הצירים.

ג. מצאו את כל הנקודות על המעגל ששיעור ה-xx שלהן הוא 66.

פתרון

1. נתון: מרכז O(0,0)O(0,0) והנקודה A(−6,8)A(-6,8) על המעגל. המטרה: הרדיוס, ובעזרתו המשוואה והנקודות.

2. הרדיוס הוא המרחק OA=(−6)2+82=100=10OA=\sqrt{(-6)^2+8^2}=\sqrt{100}=10.

3. המשוואה: x2+y2=100x^2+y^2=100.

4. חיתוך עם הצירים: (10,0)(10,0), (−10,0)(-10,0), (0,10)(0,10), (0,−10)(0,-10).

5. מציבים x=6x=6: 36+y2=10036+y^2=100, כלומר y2=64y^2=64, ולכן y=8y=8 או y=−8y=-8.

תשובה

א. x2+y2=100x^2+y^2=100. ב. (±10,0)(\pm10,0), (0,±10)(0,\pm10). ג. (6,8)(6,8) ו-(6,−8)(6,-8).

שאלות פתוחות על המעגל הקנוני x²+y²=r²

3. הזזת המעגל הקנוני: (x−a)²+(y−b)²=r²

מעגל שמרכזו (a,b)(a,b)

מה קורה כשהמרכז של המעגל אינו בראשית? עדיין כל נקודה על המעגל נמצאת במרחק rr מהמרכז, ונוסחת המרחק נותנת את המשוואה.

במדויק: יהי r>0r>0. המעגל שמרכזו M(a,b)M(a,b) ורדיוסו rr הוא קבוצת כל הנקודות שמרחקן מ-MM שווה ל-rr. נקודה (x,y)(x,y) נמצאת עליו אם ורק אם (x−a)2+(y−b)2=r2(x-a)^2+(y-b)^2=r^2.

המעגל הזה מתקבל מהמעגל הקנוני x2+y2=r2x^2+y^2=r^2 בהזזה: aa יחידות ימינה ו-bb יחידות למעלה (כש-aa או bb שליליים, ההזזה שמאלה או למטה). זו אותה תבנית כמו בהזזת פרבולה: y=x2y=x^2 עובר ל-y−k=(x−p)2y-k=(x-p)^2, כלומר y=(x−p)2+ky=(x-p)^2+k.

למשל, x2+y2=9x^2+y^2=9 עובר בהזזה ב-55 ימינה וב-22 למטה למעגל (x−5)2+(y+2)2=9(x-5)^2+(y+2)^2=9. המרכז עובר מ-(0,0)(0,0) ל-(5,−2)(5,-2). הרדיוס לא משתנה.

-4-22468-6-4-224(0,0)(5,-2)

משוואת מעגל שמרכזו (a,b)(a,b)

המעגל שמרכזו (a,b)(a,b) ורדיוסו rr: (x−a)2+(y−b)2=r2(x-a)^2+(y-b)^2=r^2.

קוראים את המרכז מהמשוואה עם סימן הפוך לסימן שבתוך הסוגריים:

המשוואההמרכזהרדיוס
(x−2)2+(y−5)2=9(x-2)^2+(y-5)^2=9(2,5)(2,5)33
(x+3)2+(y−1)2=16(x+3)^2+(y-1)^2=16(−3,1)(-3,1)44
x2+(y+4)2=10x^2+(y+4)^2=10(0,−4)(0,-4)10\sqrt{10}

הזזת המעגל הקנוני

החלפת xx ב-x−ax-a ו-yy ב-y−by-b במשוואה x2+y2=r2x^2+y^2=r^2 מזיזה את המעגל aa יחידות בכיוון ציר ה-xx ו-bb יחידות בכיוון ציר ה-yy. המרכז עובר מ-(0,0)(0,0) ל-(a,b)(a,b), והרדיוס נשאר rr.

דרך הפתרון

כתיבת משוואת מעגל לפי נתונים

כשצריך למצוא משוואת מעגל, מוצאים את המרכז ואת הרדיוס ומציבים ב-(x−a)2+(y−b)2=r2(x-a)^2+(y-b)^2=r^2:

1. נתונים המרכז MM ונקודה AA על המעגל: הרדיוס הוא r=MAr=MA, לפי נוסחת המרחק.

2. נתונים שני קצות קוטר, AA ו-BB: המרכז MM הוא אמצע הקטע ABAB, והרדיוס הוא r=MAr=MA (או r=AB2r=\frac{AB}{2}).

3. כותבים את המשוואה. נוח להשאיר את r2r^2 בלי שורש.

שים לב

(x+3)2(x+3)^2 פירושו a=−3a=-3, ולכן המרכז (−3,… )(-3,\dots), לא (3,… )(3,\dots). באגף ימין מופיע r2r^2: ב-(x−1)2+y2=13(x-1)^2+y^2=13 הרדיוס 13\sqrt{13}.

שים לב

כדי לבדוק אם נקודה נמצאת על המעגל, מציבים אותה במשוואה. אם מתקבל שוויון, הנקודה על המעגל.

דוגמה א - נתונים המרכז ונקודה על המעגל

מעגל שמרכזו M(2,−1)M(2,-1) עובר דרך הנקודה A(5,3)A(5,3). מצאו את משוואת המעגל, ובדקו אם הנקודה B(−2,2)B(-2,2) נמצאת עליו.

פתרון

1. נתון: המרכז M(2,−1)M(2,-1) והנקודה A(5,3)A(5,3) על המעגל. המטרה: משוואת המעגל, ובדיקה של BB.

2. הרדיוס: r=MA=(5−2)2+(3−(−1))2=9+16=5r=MA=\sqrt{(5-2)^2+(3-(-1))^2}=\sqrt{9+16}=5.

3. המשוואה: (x−2)2+(y+1)2=25(x-2)^2+(y+1)^2=25.

4. מציבים את B(−2,2)B(-2,2): (−2−2)2+(2+1)2=16+9=25(-2-2)^2+(2+1)^2=16+9=25. מתקבל שוויון, ולכן BB על המעגל.

תשובה

(x−2)2+(y+1)2=25(x-2)^2+(y+1)^2=25. הנקודה BB נמצאת על המעגל.

דוגמה ב - נתונים שני קצות קוטר

הנקודות A(1,−2)A(1,-2) ו-B(5,4)B(5,4) הן קצות קוטר במעגל. מצאו את משוואת המעגל.

פתרון

1. נתון: ABAB הוא קוטר, כלומר מיתר שעובר דרך המרכז. המטרה: המרכז והרדיוס.

2. המרכז הוא אמצע הקוטר: M(1+52,−2+42)=M(3,1)M\left(\frac{1+5}{2},\frac{-2+4}{2}\right)=M(3,1).

3. הרדיוס: r=MA=(1−3)2+(−2−1)2=4+9=13r=MA=\sqrt{(1-3)^2+(-2-1)^2}=\sqrt{4+9}=\sqrt{13}, ולכן r2=13r^2=13.

4. המשוואה: (x−3)2+(y−1)2=13(x-3)^2+(y-1)^2=13.

5. בדיקה: גם BB מקיימת אותה: (5−3)2+(4−1)2=4+9=13(5-3)^2+(4-1)^2=4+9=13.

-11234567-3-2-112345A(1,-2)B(5,4)M(3,1)
תשובה

(x−3)2+(y−1)2=13(x-3)^2+(y-1)^2=13

שאלות פתוחות על הזזת המעגל הקנוני: (x−a)²+(y−b)²=r²

4. נקודות וישרים ביחס למעגל קנוני

מצבה של נקודה ושל ישר ביחס למעגל

מעגל מחלק את המישור לשני חלקים: הפנים והחוץ. נקודה יכולה להיות על המעגל, בתוכו או מחוצה לו. גם ישר יכול לפגוש את המעגל בשתי נקודות, באחת, או לא לפגוש אותו.

במדויק: עבור המעגל x2+y2=r2x^2+y^2=r^2 (r>0r>0), נקודה נמצאת בתוך המעגל אם מרחקה מראשית הצירים קטן מ-rr, על המעגל אם הוא שווה ל-rr, ומחוץ למעגל אם הוא גדול מ-rr. ישר שיש לו שתי נקודות משותפות עם המעגל נקרא חותך, ישר שיש לו נקודה משותפת אחת בדיוק נקרא משיק, ויש ישרים שאין להם נקודה משותפת עם המעגל.

במעגל x2+y2=25x^2+y^2=25: הנקודה (3,4)(3,4) עליו, (1,2)(1,2) בתוכו ו-(7,−3)(7,-3) מחוצה לו. הישר y=−x+7y=-x+7 חותך אותו ב-(3,4)(3,4) וב-(4,3)(4,3), הישר 4x+3y=−254x+3y=-25 משיק לו ב-(−4,−3)(-4,-3), והישר y=−x+11y=-x+11 לא פוגש אותו.

-6-4-22468-6-4-2246(3,4)(1,2)(7,-3)
(3,4)(4,3)(-4,-3)

מצב נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) ביחס למעגל x2+y2=r2x^2+y^2=r^2

מציבים את הנקודה באגף שמאל ומשווים ל-r2r^2:

הביטוי x02+y02x_0^2+y_0^2מצב הנקודה
קטן מ-r2r^2בתוך המעגל
שווה ל-r2r^2על המעגל
גדול מ-r2r^2מחוץ למעגל

זה עובד כי x02+y02x_0^2+y_0^2 הוא ריבוע המרחק של הנקודה מראשית הצירים.

דרך הפתרון

נקודות החיתוך של ישר ומעגל קנוני

כשנתונים מעגל x2+y2=r2x^2+y^2=r^2 וישר y=mx+ny=mx+n:

1. מציבים את mx+nmx+n במקום yy במשוואת המעגל.

2. פותחים סוגריים ומסדרים למשוואה ריבועית שאגפה השני 00.

3. פותרים: שני פתרונות - הישר חותך; פתרון אחד - הישר משיק; אין פתרון - אין נקודות משותפות.

4. מציבים כל xx במשוואת הישר ומחשבים את yy.

ישרים המקבילים לצירים

עבור המעגל x2+y2=r2x^2+y^2=r^2 והישר x=kx=k (או y=ky=k):

המספר kkמצב הישר
−r<k<r-r<k<rחותך בשתי נקודות
k=rk=r או k=−rk=-rמשיק
k>rk>r או k<−rk<-rאין נקודות משותפות

למשל, x=5x=5 משיק למעגל x2+y2=25x^2+y^2=25 בנקודה (5,0)(5,0).

שים לב

את yy מחשבים מתוך משוואת הישר. הצבה של xx במשוואת המעגל יכולה לתת שני ערכי yy, ורק אחד מהם על הישר.

שים לב

בדיקה למשיק: הרדיוס לנקודת ההשקה מאונך למשיק. כשלשניהם יש שיפוע, מכפלת השיפועים היא −1-1.

דוגמה א - מצבן של שלוש נקודות ביחס למעגל

נתון המעגל x2+y2=18x^2+y^2=18. קבעו לגבי כל נקודה אם היא על המעגל, בתוכו או מחוצה לו: A(−3,3)A(-3,3), B(2,−4)B(2,-4), C(1,−4)C(1,-4).

פתרון

1. כאן r2=18r^2=18. מציבים כל נקודה ב-x2+y2x^2+y^2 ומשווים ל-1818.

2. AA: (−3)2+32=18(-3)^2+3^2=18. שווה, ולכן AA על המעגל.

3. BB: 22+(−4)2=20>182^2+(-4)^2=20>18, ולכן BB מחוץ למעגל.

4. CC: 12+(−4)2=17<181^2+(-4)^2=17<18, ולכן CC בתוך המעגל.

תשובה

AA על המעגל, BB מחוץ למעגל, CC בתוך המעגל.

דוגמה ב - ישר שמשיק למעגל: פתרון יחיד

נתונים המעגל x2+y2=5x^2+y^2=5 והישר y=−2x+5y=-2x+5. מצאו את הנקודות המשותפות לישר ולמעגל, וקבעו אם הישר חותך את המעגל או משיק לו.

פתרון

1. נתון: מעגל קנוני וישר. המטרה: לפתור את מערכת המשוואות ולספור את הפתרונות.

2. מציבים y=−2x+5y=-2x+5 במשוואת המעגל: x2+(−2x+5)2=5x^2+(-2x+5)^2=5.

3. פותחים: x2+4x2−20x+25=5x^2+4x^2-20x+25=5, כלומר 5x2−20x+20=05x^2-20x+20=0. מחלקים ב-55: x2−4x+4=0x^2-4x+4=0.

4. (x−2)2=0(x-2)^2=0, ולכן יש פתרון יחיד: x=2x=2.

5. מציבים בישר: y=−2⋅2+5=1y=-2\cdot2+5=1. הנקודה המשותפת היחידה: (2,1)(2,1), ולכן הישר משיק למעגל.

6. בדיקה: שיפוע הרדיוס מ-(0,0)(0,0) ל-(2,1)(2,1) הוא 12\frac12, שיפוע הישר −2-2, ומכפלתם −1-1. הרדיוס מאונך לישר, כמו שצריך במשיק.

-4-224-224(2,1)
תשובה

נקודה משותפת אחת, (2,1)(2,1): הישר משיק למעגל.

שאלות פתוחות על נקודות וישרים ביחס למעגל קנוני

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.