פונקציה וגרף של פונקציה
פונקציה היא כלל שמקבל מספר ומחזיר מספר אחד, . למשל מחזירה ל- את , וכותבים . נקרא המשתנה הבלתי תלוי, ו- המשתנה התלוי.
במדויק: פונקציה היא התאמה שמתאימה לכל בתחום ההגדרה שלה מספר אחד בלבד . הגרף של הוא קבוצת כל הנקודות במערכת הצירים, עבור כל בתחום ההגדרה.
כיוון שלכל יש ערך אחד בלבד, כל ישר אנכי חותך גרף של פונקציה לכל היותר בנקודה אחת. כך מבחינים בין גרף של פונקציה לבין קבוצת נקודות שאינה גרף של פונקציה:
•הפרבולה היא גרף של פונקציה: הישר חותך אותה רק בנקודה .
•המעגל אינו גרף של פונקציה: הישר חותך אותו בשתי נקודות.
•גם הישר (ישר אנכי) אינו גרף של פונקציה: ל- מתאימים אינסוף ערכי .
תזכורת: כתיבת תחומים
בנושא הזה נכתוב הרבה תשובות כמו "הפונקציה חיובית כאשר...". את התחומים כותבים באי-שוויונים על .
במדויק: תחום של ערכי כותבים כאי-שוויון או כמה אי-שוויונים: (כל המספרים הגדולים מ-), (כל המספרים שבין ל-), (כולל , בלי ). איחוד של שני תחומים נפרדים כותבים במילה או: או .
את או אסור לכתוב כ-: אין מספר שגדול מ- וגם קטן מ-.
1. חזרה: הפונקציה הקווית
הפונקציה הקווית
הפונקציה הקווית מוכרת מחטיבת הביניים: בכל פעם ש- גדל ב-, הערך משתנה באותה כמות. לכן הגרף שלה ישר.
במדויק: פונקציה קווית היא פונקציה מהצורה , כאשר ו- מספרים כלשהם (גם ). הוא השיפוע: השינוי ב- כש- גדל ב-. הוא המקדם החופשי: . הגרף שלה הוא ישר שאינו מקביל לציר ה-, וכל ישר כזה הוא גרף של פונקציה קווית.
השיפוע קובע את הכיוון של הישר, והמקדם החופשי קובע איפה הוא חותך את ציר ה-:
- : שיפוע , עולה.
- : שיפוע , יורד. חותך את ציר ה- ב- ואת ציר ה- ב-.
- : שיפוע . זו פונקציה קבועה, והגרף שלה ישר מקביל לציר ה-.
השיפוע: עלייה, ירידה או קבועה
בין כל שתי נקודות על הגרף, השיפוע הוא השינוי ב- חלקי השינוי ב-.
נקודות החיתוך עם הצירים וסימן הפונקציה הקווית
כשנתונה פונקציה קווית :
1. ציר ה-: תמיד הנקודה .
2. ציר ה-: כש-, פותרים ומקבלים .
3. חיוביות ושליליות (כש-): הסימן מתחלף רק בנקודת החיתוך עם ציר ה-. כש-, חיובית עבור ; כש-, חיובית עבור .
פונקציה קבועה עם לא חותכת את ציר ה- בכלל. אם , הגרף הוא ציר ה- עצמו.
הישר האנכי אינו פונקציה קווית ואין לו שיפוע. יש לו משוואה, אבל הוא לא גרף של פונקציה.
דוגמה - חיתוך עם הצירים, עלייה או ירידה וסימן
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.
ב. האם הפונקציה עולה או יורדת?
ג. מצאו את תחום החיוביות ואת תחום השליליות של .
1. ציר ה-: , הנקודה .
2. ציר ה-: , ולכן . הנקודה .
3. השיפוע , ולכן הפונקציה יורדת לכל .
4. הפונקציה יורדת וחותכת את ציר ה- ב-, ולכן לפני היא מעל הציר ואחרי מתחתיו. בדיקה: ו-.
א. ו-. ב. יורדת. ג. חיובית עבור , שלילית עבור .
2. חזרה: הפונקציה הריבועית - קדקוד, נקודות אפס וכיוון הפתיחה
הפונקציה הריבועית והפרבולה
גם הפונקציה הריבועית מוכרת מחטיבת הביניים. הגרף שלה הוא פרבולה: עקום סימטרי שיש לו נקודה אחת שבה הוא "מסתובב", הקדקוד.
במדויק: פונקציה ריבועית היא פונקציה שאפשר לכתוב כ-, כאשר . הגרף שלה פרבולה עם ציר סימטרייה אנכי. הקדקוד הוא הנקודה של הפרבולה שעל ציר הסימטרייה: כש- הפרבולה פתוחה כלפי מעלה והקדקוד הוא הנקודה הנמוכה ביותר שלה (מינימום); כש- הפרבולה פתוחה כלפי מטה והקדקוד הוא הנקודה הגבוהה ביותר (מקסימום).
שתי פרבולות עם אותו ציר סימטרייה : (, קדקוד - מינימום) ו- (, קדקוד - מקסימום). לשתיהן אותן נקודות חיתוך עם ציר ה-, ו-, וציר הסימטרייה עובר באמצע ביניהן.
שלוש צורות של פונקציה ריבועית
מעבר לצורה סטנדרטית: פותחים סוגריים. מעבר לצורה קדקודית: השלמה לריבוע. מעבר למכפלה: פירוק לגורמים (לא תמיד אפשרי).
הקדקוד ונקודות האפס
- נקודות האפס (החיתוך עם ציר ה-): פותרים . כש-: .
- ציר הסימטרייה: . אם יש שתי נקודות אפס, זה גם הממוצע שלהן: .
- הקדקוד: , .
מספר נקודות החיתוך עם ציר ה-
עלייה, ירידה וסימן של פרבולה
עבור קדקוד :
אם עבור (אותו ערך בשני מקומות שונים), ציר הסימטרייה הוא - גם כשהערך אינו .
בצורה הקדקוד הוא ולא : ב- הקדקוד הוא .
דוגמה - פרבולה בצורה סטנדרטית: כל הנקודות החשובות
נתונה הפונקציה .
א. האם הפרבולה פתוחה כלפי מעלה או כלפי מטה?
ב. מצאו את קדקוד הפרבולה ואת סוגו.
ג. מצאו את נקודות החיתוך עם הצירים.
ד. מצאו את תחומי העלייה והירידה ואת תחום השליליות.
1. , ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מעלה.
2. , . הקדקוד , נקודת מינימום.
3. ציר ה-: , הנקודה .
4. ציר ה-: , מחלקים ב-: , ולכן או . בדיקה: , בדיוק ציר הסימטרייה.
5. פתוחה כלפי מעלה עם קדקוד ב-: יורדת עבור ועולה עבור .
6. בין שתי נקודות האפס הפרבולה מתחת לציר ה-: שלילית עבור .
א. כלפי מעלה. ב. , מינימום. ג. , , . ד. יורדת: , עולה: ; שלילית: .
3. קריאת גרף: תחומי חיוביות ושליליות ונקודות חיתוך עם הצירים
נקודות חיתוך ותחומי חיוביות ושליליות
כשמסתכלים על גרף, הדבר הראשון שבולט הוא איפה הוא פוגש את הצירים, ומתי הוא מעל ציר ה- ומתי מתחתיו.
במדויק: נקודות החיתוך עם ציר ה- הן הנקודות שבהן בתחום ההגדרה ו- (ה- האלה נקראים נקודות האפס של ). נקודת החיתוך עם ציר ה- היא , ויש כזאת רק אם בתחום ההגדרה. תחום החיוביות של הוא קבוצת כל ה- בתחום ההגדרה שבהם (הגרף מעל ציר ה-), ותחום השליליות - כל ה- בתחום ההגדרה שבהם (הגרף מתחת לציר ה-).
בגרף של החלקים המסומנים הם תחום החיוביות: או . בין ל- הגרף מתחת לציר, וזה תחום השליליות. נקודות האפס ו- לא שייכות לאף אחד מהתחומים, כי בהן .
מספר נקודות החיתוך
•עם ציר ה-: לכל היותר אחת, כי ל- יש ערך אחד בלבד.
•עם ציר ה-: אפשר כמה, אחת, או אף אחת.
קריאת חיוביות ושליליות מגרף
כשנתון גרף של פונקציה:
1. מסמנים את נקודות החיתוך עם ציר ה- ואת הנקודות שבהן הפונקציה לא מוגדרת.
2. הנקודות האלה מחלקות את ציר ה- לתחומים. בכל תחום הגרף כולו מעל הציר או כולו מתחתיו.
3. חיוביות: התחומים שבהם הגרף מעל ציר ה-. שליליות: התחומים שבהם הוא מתחתיו.
4. כותבים את התחומים באי-שוויונים חזקים (, ), בלי נקודות האפס.
בנקודה שבה הגרף נוגע בציר ה- בלי לחצות אותו, הסימן לא מתחלף: משני צדי הנקודה הגרף באותו צד של הציר.
מתחום החיוביות קוראים ערכי בלבד. התשובה היא תחום כמו , לא נקודות ולא ערכי .
דוגמה - קריאה מגרף עם שלוש נקודות אפס
בציור מתואר הגרף של הפונקציה , המוגדרת לכל . הגרף חותך את ציר ה- רק בנקודות המסומנות.
א. מהן נקודות החיתוך של הגרף עם הצירים?
ב. מצאו את תחום החיוביות ואת תחום השליליות של .
1. נתון: הגרף והנקודות המסומנות. המטרה: נקודות החיתוך וסימן הפונקציה.
2. ציר ה-: הנקודות , , . ציר ה-: .
3. נקודות האפס מחלקות את ציר ה- לארבעה תחומים: , , , .
4. לפני הגרף מתחת לציר, בין ל- מעליו (שם גם ), בין ל- מתחתיו, ואחרי שוב מעליו.
א. , , ו-. ב. חיובית: או . שלילית: או .
4. קריאת גרף: תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון
עלייה, ירידה ונקודות קיצון
קוראים גרף כמו שקוראים שורה: משמאל לימין. כשהגרף מטפס, הפונקציה עולה; כשהוא יורד, הפונקציה יורדת. הנקודות שבהן הגרף מפסיק לעלות ומתחיל לרדת (או להפך) הן נקודות הקיצון.
במדויק: עולה בתחום אם לכל שני מספרים בתחום מתקיים , ויורדת בתחום אם לכל בתחום מתקיים . הנקודה היא נקודת מקסימום של אם יש קטע סביב שבו לכל מתחום ההגדרה , ונקודת מינימום אם יש קטע כזה שבו לכל מתחום ההגדרה . נקודות מקסימום ומינימום נקראות יחד נקודות קיצון.
בגרף של הפונקציה עולה עד , יורדת בין ל-, ועולה שוב אחרי . לכן נקודת מקסימום ו- נקודת מינימום.
המקסימום הוא "מקומי": גדול מכל הערכים הקרובים ל-, אבל לא מכל ערכי הפונקציה - למשל .
נקודת קיצון לפי שינוי הכיוון
בנקודה בתוך התחום שבה הגרף רציף (בלי קפיצה):
קריאת תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון מגרף
כשנתון גרף של פונקציה:
1. עוברים על הגרף משמאל לימין ומסמנים את הנקודות שבהן הכיוון מתחלף.
2. כל נקודה כזאת: מעלייה לירידה - מקסימום; מירידה לעלייה - מינימום. כותבים אותה כנקודה .
3. תחומי העלייה והירידה הם תחומים של ערכי בין הנקודות האלה. נהוג לכתוב אותם באי-שוויונים חזקים, למשל: עולה עבור או , יורדת עבור .
ערך המקסימום יכול להיות קטן מערך המינימום: "מקסימום" משווה רק לנקודות הקרובות.
נקודת קיצון היא נקודה : שיעור ה- אומר איפה הקיצון, ו- אומר מה הערך שם. בשאלה "מצאו את נקודות הקיצון" כותבים את שניהם.
דוגמה - שני מינימומים ומקסימום אחד
בציור מתואר הגרף של הפונקציה , המוגדרת לכל . הנקודות המסומנות, , ו-, הן הנקודות שבהן הגרף משנה כיוון.
א. מצאו את נקודות הקיצון של וקבעו את סוגן.
ב. מצאו את תחומי העלייה והירידה של .
1. נתון: הגרף ושלוש הנקודות שבהן הוא משנה כיוון. המטרה: סוג כל נקודה ותחומי העלייה והירידה.
2. משמאל לימין: הגרף יורד עד , עולה עד , יורד עד , ועולה אחרי .
3. : מירידה לעלייה - מינימום. : מעלייה לירידה - מקסימום. : מירידה לעלייה - מינימום.
4. תחומי העלייה: או . תחומי הירידה: או .
א. מינימום: ו-. מקסימום: . ב. עולה: או . יורדת: או .
5. תחום הגדרה של פונקציה
תחום ההגדרה
לא כל מספר אפשר להציב בכל פונקציה. ב- ההצבה נותנת חלוקה באפס, וב- אי אפשר להציב .
במדויק: תחום ההגדרה של פונקציה הוא קבוצת כל ערכי שהפונקציה מתאימה להם ערך. כשהפונקציה נתונה רק בביטוי אלגברי, בלי תחום מפורש, תחום ההגדרה הוא כל ה- שעבורם אפשר לחשב את הביטוי. כשהשאלה עצמה מגבילה את (למשל אורך, שחייב להיות חיובי), תחום ההגדרה הוא רק ה- שמתאימים לשאלה.
בגרף רואים את תחום ההגדרה על ציר ה-: אלה ערכי ה- שמעליהם או מתחתיהם יש נקודה של הגרף. הגרף של מתחיל בנקודה וממשיך ימינה, ולכן תחום ההגדרה הוא .
מה מגביל את תחום ההגדרה
תחום ההגדרה מתוך גרף
כשנתון גרף של פונקציה:
1. מסתכלים על ההטלה של הגרף על ציר ה-: איפה הגרף מתחיל ואיפה הוא נגמר.
2. נקודה מלאה בקצה: ה- שלה בתחום ( או ). עיגול ריק בקצה: ה- שלו לא בתחום ( או ).
3. אם יש "חור" או קטיעה באמצע הגרף, מוציאים את ה- הזה מהתחום.
שורשי המונה לא יוצאים מהתחום: מוגדרת ב- ושווה שם .
מוגדר: ב- גם בתחום (, לא ). אבל כשהשורש במכנה, כמו , צריך .
דוגמה א - תחום הגדרה של ביטוי עם שורש ומכנה
מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה .
1. שורש: מה שבתוך השורש לא שלילי, , כלומר .
2. מכנה: , כלומר .
3. שני התנאים יחד: וגם .
,
דוגמה ב - תחום הגדרה מתוך גרף עם נקודת קצה ריקה
בציור מתואר הגרף של פונקציה כולו. הנקודה מלאה, והנקודה מסומנת בעיגול ריק.
מהו תחום ההגדרה של ?
1. נתון: הגרף כולו ונקודות הקצה שלו. המטרה: כל ערכי שיש להם נקודה על הגרף.
2. הגרף מתחיל ב- ונגמר ב-, בלי קטיעות באמצע.
3. מלאה: בתחום. ריקה: לא בתחום.
6. פונקציה זוגית ופונקציה אי-זוגית
פונקציה זוגית ופונקציה אי-זוגית
יש גרפים שיש להם סימטרייה. גרף של פונקציה זוגית סימטרי ביחס לציר ה-: הצד של הוא תמונת ראי של הצד של . גרף של פונקציה אי-זוגית סימטרי ביחס לראשית הצירים: סיבוב בחצי סיבוב סביב מחזיר את אותו גרף.
במדויק: זוגית אם לכל בתחום ההגדרה גם בתחום, ו-. אי-זוגית אם לכל בתחום ההגדרה גם בתחום, ו-. רוב הפונקציות אינן זוגיות ואינן אי-זוגיות.
זוגית: , ושתי הנקודות ו- הן תמונת ראי זו של זו ביחס לציר ה-.
אי-זוגית: ו-, והנקודות ו- סימטריות ביחס לראשית. הגרף של עובר בראשית.
זוגית ואי-זוגית
תנאי מוקדם לשתיהן: תחום ההגדרה סימטרי ביחס ל-.
בדיקת זוגיות
כשנתונה פונקציה ושואלים אם היא זוגית או אי-זוגית:
1. בודקים שתחום ההגדרה סימטרי ביחס ל-. אם לא - הפונקציה לא זוגית ולא אי-זוגית.
2. מציבים במקום ומפשטים את .
3. אם - זוגית. אם - אי-זוגית.
4. כדי להראות שהיא לא זוגית ולא אי-זוגית, מספיק מספר אחד שבו וגם .
מה הסימטרייה נותנת
•פונקציה אי-זוגית שמוגדרת ב- מקיימת : הגרף עובר בראשית.
•אם על גרף של פונקציה זוגית, גם עליו. בפונקציה אי-זוגית, גם עליו.
•מספיק לשרטט את הגרף עבור ולהשלים את הצד השני בסימטרייה.
לא מוכיח זוגיות - צריך לכל . מספר אחד מספיק רק כדי להוכיח שפונקציה לא זוגית.
ו-: חזקה זוגית לא מחליפה סימן, חזקה אי-זוגית כן.
דוגמה - זוגית, אי-זוגית או אף אחת
קבעו לגבי כל פונקציה אם היא זוגית, אי-זוגית או אף אחת מהן:
א.
ב.
ג.
1. לשלוש הפונקציות תחום ההגדרה הוא כל , סימטרי ביחס ל-.
2. א: . זוגית.
3. ב: . אי-זוגית.
4. ג: ו-. מתקיים וגם , ולכן אף אחת מהן.
א. זוגית. ב. אי-זוגית. ג. לא זוגית ולא אי-זוגית.