דילוג לתוכן המרכזי

סיכום המעגל: משיקים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהמעגל: משיקים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

תזכורת: מעגל, רדיוס, מיתר וקוטר

בנושא הזה נעבוד עם מעגל ועם ישרים שעוברים לידו. נזכיר קודם את המושגים שנשתמש בהם כל הזמן.

במדויק: מעגל שמרכזו OO ורדיוסו rr הוא קבוצת כל הנקודות במישור שהמרחק שלהן מ-OO שווה ל-rr. רדיוס הוא גם כל קטע שמחבר את OO לנקודה שעל המעגל, ולכן כל הרדיוסים שווים. מיתר הוא קטע שמחבר שתי נקודות שעל המעגל. קוטר הוא מיתר שעובר דרך המרכז, ואורכו 2r2r.

נקודה PP נמצאת מחוץ למעגל כאשר OP>rOP>r, על המעגל כאשר OP=rOP=r, ובתוך המעגל כאשר OP<rOP<r.

כל הרדיוסים שווים, ולכן משולש שבנוי משני רדיוסים ומיתר הוא תמיד משולש שווה-שוקיים. העובדה הזאת חוזרת כמעט בכל הוכחה במעגל.

rמיתרOABCDEקוטר

משיק למעגל

ישר יכול לעבור ליד מעגל בשלוש דרכים: לחתוך אותו בשתי נקודות, לגעת בו בנקודה אחת בלבד, או לא לפגוש אותו בכלל. ישר שנוגע במעגל בנקודה אחת בלבד נקרא משיק.

במדויק: משיק למעגל הוא ישר שיש לו נקודה משותפת אחת בלבד עם המעגל. הנקודה המשותפת נקראת נקודת ההשקה. ישר שיש לו שתי נקודות משותפות עם המעגל נקרא חותך.

הישרמספר הנקודות המשותפות עם המעגל
חותך2
משיק1
ישר שלא פוגש את המעגל0

המשיק הוא ישר שלם, לא קטע. כשמדברים על "משיק מנקודה PP" ועל אורכו, מתכוונים לקטע שמ-PP עד נקודת ההשקה.

בסרטוט: הישר שעובר דרך AA ו-BB חותך את המעגל, הישר שעובר דרך TT משיק למעגל בנקודה TT, והישר שמסומן "לא פוגש" אין לו נקודה משותפת עם המעגל.

OABTמשיקחותךלא פוגש

1. המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה

הרדיוס לנקודת ההשקה

כשמעבירים משיק למעגל ומחברים את מרכז המעגל לנקודת ההשקה, מקבלים תמיד זווית ישרה. זה הכלי הראשון בכל שאלה עם משיק: רואים משיק - מעבירים רדיוס לנקודת ההשקה.

במדויק: אם הישר ℓ\ell משיק בנקודה AA למעגל שמרכזו OO, אז הרדיוס OAOA מאונך לישר ℓ\ell. הזווית הישרה נמצאת בנקודת ההשקה AA.

למה זה כך: כל נקודה QQ אחרת על המשיק נמצאת מחוץ למעגל, ולכן OQ>OAOQ>OA. כלומר, OAOA הוא הקטע הקצר ביותר מ-OO אל הישר ℓ\ell, והקטע הקצר ביותר מנקודה אל ישר הוא האנך. בכיתה מוכיחים את זה בדרך השלילה.

rOAQℓ

המשיק מאונך לרדיוס

המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה.

אם ℓ\ell משיק למעגל שמרכזו OO בנקודה AA, אז OA⊥ℓOA\perp\ell.

שים לב

רק הרדיוס לנקודת ההשקה מאונך למשיק. רדיוס לנקודה אחרת על המעגל לא מאונך לו.

דרך הפתרון

חישוב אורכים עם משיק

כשנתון משיק PAPA מנקודה PP שמחוץ למעגל (AA נקודת ההשקה), ומחפשים את PAPA, את OPOP או את הרדיוס:

1. מעבירים את הרדיוס OAOA ואת הקטע OPOP.

2. במשולש OAPOAP הזווית ∠OAP=90∘\angle OAP=90^\circ, והיתר הוא OPOP.

3. כותבים את משפט פיתגורס: OP2=r2+PA2OP^2=r^2+PA^2.

4. מציבים את שני האורכים הידועים ומוצאים את השלישי.

שים לב

הזווית הישרה היא בנקודת ההשקה, ולכן היתר הוא OPOP. טעות נפוצה: לכתוב PA2=r2+OP2PA^2=r^2+OP^2.

משיקים מקבילים

•אם שני משיקים למעגל מקבילים זה לזה, אז הקטע שמחבר את שתי נקודות ההשקה הוא קוטר.

•ולהפך: המשיקים בשני הקצוות של קוטר מקבילים זה לזה, כי שניהם מאונכים לאותו קוטר.

דוגמה - אורך הקטע מהמרכז ומהנקודה עד המעגל

מנקודה PP שמחוץ למעגל שמרכזו OO ורדיוסו 5 ס"מ מעבירים משיק למעגל. נקודת ההשקה היא AA, ונתון: PA=12PA=12 ס"מ. הקטע OPOP חותך את המעגל בנקודה BB.

א. חשבו את OPOP.

ב. חשבו את PBPB.

פתרון

1. נתון: PAPA משיק בנקודה AA, OA=5OA=5, PA=12PA=12. המטרה: למצוא את OPOP ואת PBPB.

2. המשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה, ולכן ∠OAP=90∘\angle OAP=90^\circ, והיתר במשולש OAPOAP הוא OPOP.

3. לפי משפט פיתגורס: OP2=52+122=169OP^2=5^2+12^2=169, ולכן OP=13OP=13.

4. BB על המעגל, ולכן OB=5OB=5 (רדיוס). BB על הקטע OPOP, ולכן PB=OP−OB=13−5=8PB=OP-OB=13-5=8.

512OAPB
תשובה

א. OP=13OP=13 ס"מ. ב. PB=8PB=8 ס"מ.

שאלות פתוחות על המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה

2. המשפט ההפוך: ישר המאונך לרדיוס בקצהו הוא משיק

איך מזהים שישר הוא משיק

לפעמים צריך להוכיח שישר הוא משיק. לפי ההגדרה צריך להראות שיש לו נקודה משותפת אחת בלבד עם המעגל, וזה קשה. יש דרך קלה יותר: למצוא זווית ישרה בקצה של רדיוס.

במדויק: אם ישר ℓ\ell עובר בנקודה AA שעל המעגל שמרכזו OO, וגם ℓ\ell מאונך לרדיוס OAOA, אז ℓ\ell משיק למעגל בנקודה AA. צריך את שני התנאים: הישר עובר בקצה של הרדיוס שעל המעגל, והוא מאונך לרדיוס.

זה הכלל ההפוך לכלל "המשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה". למה הוא נכון: לכל נקודה Q≠AQ\ne A על ℓ\ell, המשולש OAQOAQ ישר-זווית ב-AA, ולכן OQOQ הוא יתר וגדול מ-OA=rOA=r. לכן QQ מחוץ למעגל, ול-ℓ\ell יש עם המעגל רק את הנקודה AA.

בסרטוט שבו מסומנת הנקודה QQ, הישר ℓ\ell מאונך לרדיוס OAOA בקצה AA, והוא משיק. בסרטוט שבו מסומנת הנקודה KK, הישר מאונך לרדיוס באמצע שלו, בנקודה KK, והוא חותך את המעגל בשתי נקודות.

rOAQℓ
OAK

ישר המאונך לרדיוס בקצהו

ישר שמאונך לרדיוס בקצהו (בקצה שעל המעגל) משיק למעגל.

שים לב

ישר שמאונך לרדיוס בנקודה שאינה על המעגל, למשל באמצע הרדיוס, חותך את המעגל ואינו משיק.

שים לב

אותו כלל במילים אחרות: אם האנך מ-OO אל הישר ℓ\ell ארוך בדיוק rr, אז ℓ\ell משיק. עקב האנך הוא נקודה על המעגל, והישר מאונך לרדיוס אליה.

דרך הפתרון

הוכחה שישר משיק למעגל

כשצריך להוכיח שהישר ℓ\ell משיק למעגל שמרכזו OO:

1. מוצאים נקודה AA של ℓ\ell שנמצאת על המעגל.

2. מעבירים את הרדיוס OAOA.

3. מוכיחים שהזווית בין OAOA ובין ℓ\ell ישרה: בחישוב זוויות, בחפיפת משולשים או במשפט פיתגורס ההפוך.

4. מסיקים: ישר המאונך לרדיוס בקצהו הוא משיק.

דוגמה א - הוכחה במשפט פיתגורס ההפוך

נתון מעגל שמרכזו OO ורדיוסו 6. הנקודה AA על המעגל, והנקודה PP מחוץ למעגל, כך ש-PA=8PA=8 ו-OP=10OP=10. הוכיחו שהישר PAPA משיק למעגל.

פתרון

1. נתון: OA=6OA=6 (רדיוס), PA=8PA=8, OP=10OP=10. המטרה: להוכיח ש-PAPA משיק למעגל.

2. בודקים את אורכי הצלעות של המשולש OAPOAP: OA2+PA2=36+64=100OA^2+PA^2=36+64=100, ו-OP2=100OP^2=100.

3. לפי משפט פיתגורס ההפוך, המשולש OAPOAP ישר-זווית, והזווית הישרה מול הצלע הארוכה OPOP: ∠OAP=90∘\angle OAP=90^\circ.

4. הישר PAPA עובר בנקודה AA שעל המעגל ומאונך לרדיוס OAOA. ישר המאונך לרדיוס בקצהו הוא משיק.

68OAP10
תשובה

∠OAP=90∘\angle OAP=90^\circ, ולכן PAPA משיק למעגל בנקודה AA.

דוגמה ב - הוכחה בחישוב זוויות במעגל

ABAB קוטר במעגל שמרכזו OO. הנקודה CC על המעגל, והנקודה DD על המשך הקוטר ABAB מעבר לנקודה BB, כך ש-∠BCD=∠CAB\angle BCD=\angle CAB. הוכיחו שהישר DCDC משיק למעגל.

פתרון

1. נתון: ABAB קוטר, ∠BCD=∠CAB\angle BCD=\angle CAB. המטרה: להוכיח ש-DCDC משיק. CC על המעגל, ולכן מספיק להוכיח ש-DC⊥OCDC\perp OC.

2. OA=OCOA=OC (רדיוסים), ולכן המשולש AOCAOC שווה-שוקיים: ∠OCA=∠OAC=∠CAB\angle OCA=\angle OAC=\angle CAB.

3. לפי הנתון ∠BCD=∠CAB\angle BCD=\angle CAB, ולכן ∠BCD=∠OCA\angle BCD=\angle OCA.

4. הזווית ההיקפית ∠ACB\angle ACB נשענת על הקוטר ABAB, ולכן ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, כלומר ∠OCA+∠OCB=90∘\angle OCA+\angle OCB=90^\circ.

5. מכאן: ∠OCD=∠OCB+∠BCD=∠OCB+∠OCA=90∘\angle OCD=\angle OCB+\angle BCD=\angle OCB+\angle OCA=90^\circ.

6. הישר DCDC מאונך לרדיוס OCOC בקצהו CC, ולכן הוא משיק למעגל.

OABCD
תשובה

∠OCD=90∘\angle OCD=90^\circ, ולכן DCDC משיק למעגל בנקודה CC.

שאלות פתוחות על המשפט ההפוך: ישר המאונך לרדיוס בקצהו הוא משיק

3. שני משיקים היוצאים מנקודה אחת

קטעי המשיקים מנקודה שמחוץ למעגל

מנקודה שמחוץ למעגל אפשר להעביר בדיוק שני משיקים למעגל. מנקודה שעל המעגל עובר משיק אחד בלבד, ומנקודה שבתוך המעגל לא עובר אף משיק.

במדויק: אם PP נקודה מחוץ למעגל, והישרים PAPA ו-PBPB משיקים למעגל בנקודות AA ו-BB, אז קטעי המשיקים מ-PP הם הקטעים PAPA ו-PBPB: מ-PP ועד נקודות ההשקה. האורך של קטע כזה נקרא אורך המשיק מ-PP.

בסרטוט: OA=OBOA=OB (רדיוסים), PA=PBPA=PB (קטעי משיקים), ובשתי נקודות ההשקה יש זווית ישרה. לכן המרובע OAPBOAPB הוא דלתון, והקטע OPOP הוא האלכסון הראשי שלו.

OPAB

שני משיקים מאותה נקודה

שני משיקים למעגל היוצאים מאותה נקודה שווים זה לזה: PA=PBPA=PB.

הקטע ממרכז המעגל לנקודה PP

הקטע OPOP, שמחבר את מרכז המעגל לנקודה שממנה יוצאים שני המשיקים:

•חוצה את הזווית שבין המשיקים: ∠APO=∠BPO\angle APO=\angle BPO.

•חוצה את הזווית המרכזית: ∠AOP=∠BOP\angle AOP=\angle BOP.

•מאונך למיתר ABAB וחוצה אותו, כי גם PP וגם OO נמצאים במרחקים שווים מ-AA ומ-BB.

זוויות במרובע OAPBOAPB

∠OAP=∠OBP=90∘\angle OAP=\angle OBP=90^\circ, ולכן ∠APB+∠AOB=180∘\angle APB+\angle AOB=180^\circ.

שים לב

המשולש PABPAB שווה-שוקיים (PA=PBPA=PB), ולכן ∠PAB=∠PBA\angle PAB=\angle PBA. זה קיצור דרך טוב בחישובי זוויות.

דוגמה - אורך המיתר שמחבר את נקודות ההשקה

מנקודה PP מעבירים שני משיקים למעגל שמרכזו OO ורדיוסו 6 ס"מ. נקודות ההשקה הן AA ו-BB. נתון: OP=10OP=10 ס"מ. הקטעים OPOP ו-ABAB נחתכים בנקודה MM.

א. חשבו את PAPA ואת PBPB.

ב. הוכיחו: AB⊥OPAB\perp OP.

ג. חשבו את ABAB.

פתרון

1. נתון: PAPA ו-PBPB משיקים, OA=OB=6OA=OB=6, OP=10OP=10. המטרה: PAPA, PBPB, הניצבות AB⊥OPAB\perp OP ו-ABAB.

2. המשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה: ∠OAP=90∘\angle OAP=90^\circ. לפי משפט פיתגורס PA2=102−62=64PA^2=10^2-6^2=64, ולכן PA=8PA=8.

3. שני משיקים מאותה נקודה שווים, ולכן PB=PA=8PB=PA=8.

4. PA=PBPA=PB, ולכן PP על האנך האמצעי של ABAB. OA=OBOA=OB, ולכן גם OO על האנך האמצעי של ABAB. לכן הישר OPOP הוא האנך האמצעי של ABAB: AB⊥OPAB\perp OP ו-AM=MBAM=MB.

5. מחשבים את שטח המשולש OAPOAP בשתי דרכים: 12⋅OA⋅PA=12⋅OP⋅AM\frac12\cdot OA\cdot PA=\frac12\cdot OP\cdot AM, כלומר 6⋅8=10⋅AM6\cdot8=10\cdot AM, ולכן AM=4.8AM=4.8.

6. AB=2⋅AM=9.6AB=2\cdot AM=9.6.

6OPABM
תשובה

א. PA=PB=8PA=PB=8 ס"מ. ב. OPOP הוא האנך האמצעי של ABAB. ג. AB=9.6AB=9.6 ס"מ.

שאלות פתוחות על שני משיקים היוצאים מנקודה אחת

4. זווית בין משיק למיתר

זווית בין משיק למיתר

מנקודה AA שעל המעגל יוצאים משיק ומיתר ABAB. ביניהם נוצרת זווית שהקודקוד שלה על המעגל, כמו בזווית היקפית, אבל אחת השוקיים שלה היא המשיק.

במדויק: זווית בין משיק למיתר היא זווית שהקודקוד שלה הוא נקודת ההשקה AA, שוק אחת שלה היא קרן של המשיק שיוצאת מ-AA, והשוק השנייה היא המיתר ABAB. הקשת הכלואה בין המשיק למיתר היא הקשת ABAB שנמצאת בתוך הזווית הזאת.

בכל נקודת השקה AA יש שתי זוויות בין המשיק למיתר ABAB, אחת מכל צד של המיתר, וסכומן 180∘180^\circ. לכל אחת מהן קשת כלואה משלה.

בסרטוט: הזווית ∠TAB\angle TAB כולאת את הקשת ABAB המודגשת. הזווית ההיקפית ∠ACB\angle ACB, שהקודקוד שלה בצד השני של המיתר, נשענת על אותה קשת, ולכן שתי הזוויות שוות.

OABCT

הזווית בין משיק למיתר

זווית בין משיק למיתר שווה לזווית ההיקפית שנשענת על הקשת הכלואה בין המשיק למיתר.

כלומר, היא שווה לכל זווית היקפית שנשענת על המיתר מצידו השני: הקודקוד של הזווית ההיקפית נמצא על הקשת שמחוץ לזווית בין המשיק למיתר.

קשר לזווית המרכזית

הזווית בין המשיק למיתר ABAB שווה למחצית הזווית המרכזית ∠AOB\angle AOB שנשענת על הקשת הכלואה.

שים לב

בוחרים את הזווית ההיקפית שהקודקוד שלה בצד השני של המיתר. זווית היקפית שהקודקוד שלה על הקשת הכלואה משלימה את הזווית בין המשיק למיתר ל-180∘180^\circ.

שים לב

כשהמיתר הוא קוטר, הזווית בין המשיק למיתר היא 90∘90^\circ, בהתאמה לכלל שהמשיק מאונך לרדיוס.

דרך הפתרון

חישוב זוויות עם משיק ומיתר

כשבשאלה יש משיק בנקודה AA ומיתרים שיוצאים מ-AA:

1. מזהים כל זווית בין המשיק למיתר ואת הקשת הכלואה שלה.

2. מעבירים אותה לזווית היקפית שנשענת על אותה קשת, עם קודקוד בצד השני של המיתר.

3. בנקודה AA: הזוויות שבין המשיק למיתרים, יחד עם הזוויות שבין המיתרים, יוצרות זווית שטוחה של 180∘180^\circ.

4. משלימים בעזרת סכום הזוויות במשולש.

דוגמה א - חישוב זוויות של משולש חסום

המשולש ABCABC חסום במעגל. הישר STST משיק למעגל בנקודה AA, והנקודות SS ו-TT נמצאות משני צדי AA (ראו סרטוט). נתון: ∠TAB=70∘\angle TAB=70^\circ, ∠BAC=50∘\angle BAC=50^\circ. מצאו את הזוויות ∠ACB\angle ACB ו-∠ABC\angle ABC.

ABCTS70°50°
פתרון

1. נתון: STST משיק ב-AA, ∠TAB=70∘\angle TAB=70^\circ, ∠BAC=50∘\angle BAC=50^\circ. המטרה: ∠ACB\angle ACB ו-∠ABC\angle ABC.

2. ∠TAB\angle TAB היא זווית בין המשיק למיתר ABAB. הזווית ההיקפית שנשענת על ABAB מצידו השני היא ∠ACB\angle ACB. לכן ∠ACB=70∘\angle ACB=70^\circ.

3. סכום הזוויות במשולש ABCABC: ∠ABC=180∘−50∘−70∘=60∘\angle ABC=180^\circ-50^\circ-70^\circ=60^\circ.

4. בדיקה: ∠SAC\angle SAC היא זווית בין המשיק למיתר ACAC, ולכן ∠SAC=∠ABC=60∘\angle SAC=\angle ABC=60^\circ. ואכן 70∘+50∘+60∘=180∘70^\circ+50^\circ+60^\circ=180^\circ, זווית שטוחה ב-AA.

תשובה

∠ACB=70∘\angle ACB=70^\circ, ∠ABC=60∘\angle ABC=60^\circ.

דוגמה ב - הוכחה: משיק המקביל לצלע

המשולש ABCABC חסום במעגל. המשיק למעגל בנקודה AA מקביל לצלע BCBC. הוכיחו: AB=ACAB=AC.

פתרון

1. נתון: המשיק ב-AA מקביל ל-BCBC. המטרה: AB=ACAB=AC. מסמנים על המשיק נקודה TT באותו צד של AA שבו נמצאת BB.

2. ∠TAB\angle TAB היא זווית בין המשיק למיתר ABAB, ולכן היא שווה לזווית ההיקפית שמצידו השני של המיתר: ∠TAB=∠ACB\angle TAB=\angle ACB.

3. המשיק ATAT מקביל ל-BCBC, ו-ABAB חותך את שניהם. לכן ∠TAB=∠ABC\angle TAB=\angle ABC (זוויות מתחלפות).

4. משני השוויונות: ∠ABC=∠ACB\angle ABC=\angle ACB.

5. במשולש, מול זוויות שוות נמצאות צלעות שוות, ולכן AB=ACAB=AC.

OABCT
תשובה

∠ABC=∠ACB\angle ABC=\angle ACB, ולכן המשולש ABCABC שווה-שוקיים: AB=ACAB=AC.

שאלות פתוחות על זווית בין משיק למיתר

5. בניות במעגל: מציאת המרכז והעברת משיק

בנייה בסרגל ובמחוגה

בבעיית בנייה משרטטים צורה מדויקת בשני כלים בלבד: סרגל בלי שנתות, שמעבירים בו ישר דרך שתי נקודות, ומחוגה, שמשרטטים בה מעגל או קשת. אחרי הבנייה מסבירים למה היא נכונה.

במדויק: בנייה היא סדרה של צעדים. בכל צעד מעבירים ישר דרך שתי נקודות ידועות, או משרטטים מעגל שמרכזו בנקודה ידועה ורדיוסו שווה למרחק בין שתי נקודות ידועות. נקודה חדשה מתקבלת רק כחיתוך של ישרים ומעגלים שכבר נבנו. בבניות של הנושא הזה משתמשים בבניות היסוד: אנך אמצעי לקטע, ואנך לישר בנקודה שעליו.

בסרטוט רואים את מציאת המרכז של מעגל: האנכים האמצעיים של שני מיתרים לא מקבילים, ABAB ו-CDCD, נחתכים במרכז OO.

OABCD
דרך הפתרון

מציאת המרכז של מעגל נתון

כשנתון מעגל בלי המרכז שלו:

1. משרטטים במעגל שני מיתרים ABAB ו-CDCD שאינם מקבילים.

2. בונים את האנך האמצעי של כל אחד מהמיתרים.

3. נקודת החיתוך של שני האנכים האמצעיים היא המרכז OO.

למה: OA=OBOA=OB (רדיוסים), ולכן המרכז נמצא על האנך האמצעי של ABAB. כך גם לגבי CDCD.

שים לב

המיתרים חייבים להיות לא מקבילים. לשני מיתרים מקבילים יש אותו אנך אמצעי, והוא לא קובע נקודה אחת.

דרך הפתרון

משיק מנקודה שעל המעגל

כשנתונה נקודה AA על מעגל שמרכזו OO:

1. מעבירים את הישר OAOA. אם המרכז לא ידוע, מוצאים אותו קודם.

2. בונים בנקודה AA ישר מאונך ל-OAOA.

3. הישר הזה הוא המשיק בנקודה AA, כי ישר המאונך לרדיוס בקצהו משיק למעגל.

דרך הפתרון

משיקים מנקודה שמחוץ למעגל

כשנתונה נקודה PP מחוץ למעגל שמרכזו OO:

1. מעבירים את הקטע OPOP ובונים את האנך האמצעי שלו. כך מקבלים את אמצע הקטע, MM.

2. משרטטים מעגל עזר שמרכזו MM ורדיוסו MOMO. הוא חותך את המעגל הנתון בשתי נקודות, AA ו-BB.

3. מעבירים את הישרים PAPA ו-PBPB. אלה שני המשיקים.

למה: OPOP קוטר במעגל העזר, ולכן הזווית ההיקפית ∠OAP\angle OAP שנשענת עליו ישרה. הישר PAPA מאונך לרדיוס OAOA בקצהו, ולכן הוא משיק. כך גם PBPB.

שים לב

בבעיית בנייה לא מספיק לשרטט: כותבים את סדר הצעדים, ומנמקים בעזרת משפט למה התוצאה נכונה.

דוגמה - משיקים מנקודה חיצונית: בנייה, נימוק ואורך

נתון מעגל שמרכזו OO ורדיוסו 3 ס"מ, ונקודה PP כך ש-OP=5OP=5 ס"מ.

א. תארו בנייה של המשיקים מ-PP למעגל, והסבירו למה היא נכונה.

ב. מה הרדיוס של מעגל העזר בבנייה?

ג. חשבו את אורך המשיק מ-PP.

פתרון

1. נתון: r=3r=3, OP=5OP=5, ולכן PP מחוץ למעגל (5>35>3). המטרה: לבנות את המשיקים, לנמק, ולחשב אורכים.

2. בנייה: בונים את האנך האמצעי של OPOP ומקבלים את האמצע MM. משרטטים מעגל שמרכזו MM ורדיוסו MOMO. הוא חותך את המעגל הנתון ב-AA וב-BB. מעבירים את PAPA ואת PBPB.

3. נימוק: OPOP קוטר במעגל העזר, ו-AA על מעגל העזר. זווית היקפית הנשענת על קוטר ישרה, ולכן ∠OAP=90∘\angle OAP=90^\circ. הישר PAPA מאונך לרדיוס OAOA בקצהו, ולכן הוא משיק. כך גם PBPB.

4. רדיוס מעגל העזר: MO=OP2=2.5MO=\frac{OP}{2}=2.5.

5. אורך המשיק: במשולש OAPOAP הזווית ב-AA ישרה, ולכן PA2=OP2−OA2=25−9=16PA^2=OP^2-OA^2=25-9=16, ו-PA=4PA=4.

OPMAB
תשובה

א. אנך אמצעי ל-OPOP, מעגל עזר על הקוטר OPOP, וחיבור PP לנקודות החיתוך. ב. 2.5 ס"מ. ג. 4 ס"מ.

שאלות פתוחות על בניות במעגל: מציאת המרכז והעברת משיק

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.