דילוג לתוכן המרכזי

סיכום פונקציה קדומה ואינטגרל

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בפונקציה קדומה ואינטגרל: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: נגזרות שנשתמש בהן

בנושא הזה נלך בכיוון ההפוך לגזירה, ולכן כדאי לזכור כמה נגזרות שכבר למדנו.

במדויק: לכל מספר שלם n≥1n\ge1 ולכל מספר kk:

- (k)′=0(k)'=0, (kx)′=k(kx)'=k, (xn)′=nxn−1(x^n)'=nx^{n-1}.

•נגזרת של סכום היא סכום הנגזרות, ו-(k⋅f(x))′=k⋅f′(x)(k\cdot f(x))'=k\cdot f'(x).

- (kax+b)′=−k⋅a(ax+b)2\left(\frac{k}{ax+b}\right)'=-\frac{k\cdot a}{(ax+b)^2}, לכל xx שבו ax+b≠0ax+b\ne0 (a≠0a\ne0).

פונקציה קדומה

עד עכשיו קיבלנו פונקציה וחיפשנו את הנגזרת שלה. עכשיו נשאל את השאלה ההפוכה: איזו פונקציה נגזרת ונותנת f(x)f(x)? למשל, x2x^2 נגזרת ונותנת 2x2x, ולכן x2x^2 היא פונקציה קדומה של 2x2x.

במדויק: פונקציה FF היא פונקציה קדומה של ff בקטע אם לכל xx בקטע מתקיים F′(x)=f(x)F'(x)=f(x).

לפונקציה יש הרבה פונקציות קדומות. גם x2+2x^2+2 וגם x2−1x^2-1 הן פונקציות קדומות של 2x2x, כי הנגזרת של מספר היא 00. הגרפים שלהן הם אותו גרף, מוזז למעלה או למטה. בכל xx השיפוע של כולן שווה, 2x2x.

-22369

1. פונקציה קדומה ואינטגרל לא מסוים של פולינום

האינטגרל הלא מסוים

כדי לא לכתוב כל פעם "כל הפונקציות הקדומות של ff", יש לזה סימן: ∫f(x) dx\int f(x)\,dx. קוראים לו האינטגרל הלא מסוים של ff.

במדויק: האינטגרל הלא מסוים ∫f(x) dx\int f(x)\,dx הוא אוסף כל הפונקציות הקדומות של ff בקטע. אם FF היא פונקציה קדומה אחת של ff בקטע, אז ∫f(x) dx=F(x)+C\int f(x)\,dx=F(x)+C, כאשר CC הוא מספר כלשהו.

הפונקציה f(x)f(x) שבתוך הסימן נקראת הפונקציה שמתחת לאינטגרל, ו-dxdx אומר שהמשתנה הוא xx. המספר CC נקרא קבוע האינטגרציה. כל מספר שנציב במקום CC ייתן פונקציה קדומה אחרת, ואין קדומות אחרות בקטע. למשל ∫2x dx=x2+C\int 2x\,dx=x^2+C.

אינטגרל של חזקה ושל מספר

לכל מספר שלם n≥0n\ge0 ולכל מספר kk:

∫xn dx=xn+1n+1+C∫k dx=kx+C\int x^n\,dx=\frac{x^{n+1}}{n+1}+C\qquad \int k\,dx=kx+C

במילים: מעלים את החזקה ב-11, ומחלקים בחזקה החדשה.

אינטגרל של סכום ושל כפולה במספר

- ∫(f(x)±g(x))dx=∫f(x) dx±∫g(x) dx\int \left(f(x)\pm g(x)\right)dx=\int f(x)\,dx\pm\int g(x)\,dx

- ∫k⋅f(x) dx=k∫f(x) dx\int k\cdot f(x)\,dx=k\int f(x)\,dx

לכן פולינום עושים איבר-איבר, וכותבים CC אחד בסוף.

חזקה של ביטוי לינארי

לכל מספר שלם n≥0n\ge0 ולכל m≠0m\ne0:

∫(mx+b)n dx=(mx+b)n+1m(n+1)+C\int (mx+b)^n\,dx=\frac{(mx+b)^{n+1}}{m(n+1)}+C

כמו חזקה רגילה, ומחלקים גם במקדם של xx שבתוך הסוגריים.

שים לב

אין כלל של "אינטגרל של מכפלה". את (x−2)(3x+1)(x-2)(3x+1) קודם פותחים לפולינום, ורק אז מחשבים אינטגרל איבר-איבר.

שים לב

בדיקה: גוזרים את התשובה. צריך לקבל בדיוק את הפונקציה שמתחת לאינטגרל. ולא שוכחים +C+C.

דוגמה - פולינום, מכפלה וחזקה של ביטוי לינארי

חשבו:

א. ∫(6x2−4x+5) dx\int (6x^2-4x+5)\,dx

ב. ∫(x−2)(3x+1) dx\int (x-2)(3x+1)\,dx

ג. ∫(2x−1)3 dx\int (2x-1)^3\,dx

פתרון

1. א: איבר-איבר: 6⋅x33−4⋅x22+5x=2x3−2x2+5x6\cdot\frac{x^3}{3}-4\cdot\frac{x^2}{2}+5x=2x^3-2x^2+5x, ומוסיפים CC.

2. ב: אין כלל למכפלה, ולכן פותחים סוגריים: (x−2)(3x+1)=3x2−5x−2(x-2)(3x+1)=3x^2-5x-2.

3. ב: איבר-איבר: 3⋅x33−5⋅x22−2x=x3−52x2−2x3\cdot\frac{x^3}{3}-5\cdot\frac{x^2}{2}-2x=x^3-\frac52x^2-2x, ומוסיפים CC.

4. ג: חזקה של ביטוי לינארי עם m=2m=2, n=3n=3: (2x−1)42⋅4=(2x−1)48\frac{(2x-1)^4}{2\cdot4}=\frac{(2x-1)^4}{8}, ומוסיפים CC.

5. בדיקה בג: ((2x−1)48)′=4(2x−1)3⋅28=(2x−1)3\left(\frac{(2x-1)^4}{8}\right)'=\frac{4(2x-1)^3\cdot2}{8}=(2x-1)^3.

תשובה

א. 2x3−2x2+5x+C2x^3-2x^2+5x+C. ב. x3−52x2−2x+Cx^3-\frac52x^2-2x+C. ג. (2x−1)48+C\frac{(2x-1)^4}{8}+C.

שאלות פתוחות על פונקציה קדומה ואינטגרל לא מסוים של פולינום

2. אינטגרל של c/(ax+b)²

אינטגרל של c(ax+b)2\frac{c}{(ax+b)^2}

מלבד פולינומים, יש עוד סוג אחד של פונקציה שנחשב לה אינטגרל: שבר שבמונה מספר ובמכנה ריבוע של ביטוי לינארי, כמו 6(3x−2)2\frac{6}{(3x-2)^2} או 1x2\frac{1}{x^2}.

במדויק: הפונקציות כאן הן מהצורה f(x)=c(ax+b)2f(x)=\frac{c}{(ax+b)^2}, כאשר aa, bb, cc מספרים ו-a≠0a\ne0. הפונקציה מוגדרת לכל xx שבו ax+b≠0ax+b\ne0, והקדומה שלה מוגדרת באותו תחום.

מאיפה הכלל: לפי התזכורת, (kax+b)′=−k⋅a(ax+b)2\left(\frac{k}{ax+b}\right)'=-\frac{k\cdot a}{(ax+b)^2}. כדי לקבל במונה cc, בוחרים k=−cak=-\frac{c}{a}. לכן −ca(ax+b)-\frac{c}{a(ax+b)} היא פונקציה קדומה של c(ax+b)2\frac{c}{(ax+b)^2}.

אינטגרל של c(ax+b)2\frac{c}{(ax+b)^2}

לכל a≠0a\ne0, בכל קטע שבו ax+b≠0ax+b\ne0:

∫c(ax+b)2 dx=−ca(ax+b)+C\int\frac{c}{(ax+b)^2}\,dx=-\frac{c}{a(ax+b)}+C

ובמקרה הפרטי a=1a=1, b=0b=0: ∫cx2 dx=−cx+C\int\frac{c}{x^2}\,dx=-\frac{c}{x}+C.

שים לב

שלוש טעויות נפוצות: שוכחים את הסימן מינוס, שוכחים לחלק ב-aa, או משאירים ריבוע במכנה. בקדומה המכנה הוא ax+bax+b בלי ריבוע.

שים לב

כש-aa שלילי, כמו ב-5(1−x)2\frac{5}{(1-x)^2} (a=−1a=-1), שני המינוסים מתבטלים: −5−1⋅(1−x)=51−x-\frac{5}{-1\cdot(1-x)}=\frac{5}{1-x}. בודקים בגזירה.

דוגמה - שבר לבד, ושבר בתוך סכום עם פולינום

חשבו:

א. ∫6(3x−2)2 dx\int\frac{6}{(3x-2)^2}\,dx

ב. ∫(2x−5(1−x)2)dx\int\left(2x-\frac{5}{(1-x)^2}\right)dx

פתרון

1. א: c=6c=6, a=3a=3, b=−2b=-2. לפי הכלל: −63(3x−2)=−23x−2-\frac{6}{3(3x-2)}=-\frac{2}{3x-2}, ומוסיפים CC.

2. ב: איבר-איבר. ∫2x dx=x2\int 2x\,dx=x^2.

3. ב: בשבר c=5c=5, a=−1a=-1, b=1b=1: ∫5(1−x)2 dx=−5−1⋅(1−x)=51−x\int\frac{5}{(1-x)^2}\,dx=-\frac{5}{-1\cdot(1-x)}=\frac{5}{1-x}.

4. ב: יש מינוס לפני השבר, ולכן ∫(2x−5(1−x)2)dx=x2−51−x+C\int\left(2x-\frac{5}{(1-x)^2}\right)dx=x^2-\frac{5}{1-x}+C.

5. בדיקה בא: (−23x−2)′=2⋅3(3x−2)2=6(3x−2)2\left(-\frac{2}{3x-2}\right)'=\frac{2\cdot3}{(3x-2)^2}=\frac{6}{(3x-2)^2}.

תשובה

א. −23x−2+C-\frac{2}{3x-2}+C. ב. x2−51−x+Cx^2-\frac{5}{1-x}+C.

שאלות פתוחות על אינטגרל של c/(ax+b)²

3. מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה על הגרף

פונקציה לפי נגזרתה ונקודה

לפי הנגזרת לבד אי אפשר לדעת מהי הפונקציה: יש אינסוף פונקציות קדומות, אחת לכל CC. אבל אם ידועה גם נקודה אחת על הגרף, רק אחת מהן עוברת דרכה.

במדויק: נתונה f′(x)f'(x) בקטע, ונתונה נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על גרף ff, כאשר x0x_0 בקטע. אם FF קדומה של f′f' בקטע, אז f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C, ויש מספר CC אחד בלבד שמקיים F(x0)+C=y0F(x_0)+C=y_0.

בגרף: אלה שלוש פונקציות קדומות של f′(x)=2x−2f'(x)=2x-2. רק y=x2−2x−2y=x^2-2x-2 עוברת דרך הנקודה (3,1)(3,1), ולכן אם הנקודה נתונה, זו הפונקציה.

-3369(3,1)
דרך הפתרון

מציאת f(x)f(x) לפי f′(x)f'(x) ונקודה על הגרף

כשנתונה f′(x)f'(x) ונתונה נקודה (x0,y0)(x_0,y_0) על גרף ff:

1. מחשבים ∫f′(x) dx\int f'(x)\,dx ומקבלים f(x)=F(x)+Cf(x)=F(x)+C.

2. מציבים את הנקודה: F(x0)+C=y0F(x_0)+C=y_0.

3. פותרים ומוצאים את CC.

4. כותבים את f(x)f(x) עם המספר שמצאנו במקום CC.

שים לב

הנקודה לא תמיד נתונה ישירות. "הגרף עובר דרך ראשית הצירים" פירושו f(0)=0f(0)=0. משיק בנקודה שבה x=x0x=x_0 נותן את y0y_0: מציבים x0x_0 במשוואת המשיק.

שים לב

את CC מוצאים אחרי האינטגרל. אם מציבים את הנקודה ב-f′(x)f'(x), מקבלים שיפוע ולא את CC.

דוגמה א - נגזרת פולינום ונקודה נתונה

הנגזרת של הפונקציה f(x)f(x) היא f′(x)=3x2−4xf'(x)=3x^2-4x. גרף הפונקציה עובר דרך הנקודה (2,5)(2,5). מצאו את f(x)f(x).

פתרון

1. נתון: f′(x)=3x2−4xf'(x)=3x^2-4x והנקודה (2,5)(2,5) על הגרף. המטרה: הביטוי של f(x)f(x).

2. אינטגרל: f(x)=∫(3x2−4x) dx=x3−2x2+Cf(x)=\int(3x^2-4x)\,dx=x^3-2x^2+C.

3. מציבים את הנקודה: f(2)=8−8+C=5f(2)=8-8+C=5.

4. לכן C=5C=5.

תשובה

f(x)=x3−2x2+5f(x)=x^3-2x^2+5

דוגמה ב - הנקודה נתונה דרך משוואת משיק

הפונקציה f(x)f(x) מוגדרת בתחום x>1x>1, והנגזרת שלה היא f′(x)=1−2(x−1)2f'(x)=1-\frac{2}{(x-1)^2}. המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה x=2x=2 הוא y=−x+5y=-x+5. מצאו את f(x)f(x).

פתרון

1. נתון: f′(x)f'(x) בתחום x>1x>1, ומשוואת המשיק ב-x=2x=2. המטרה: הביטוי של f(x)f(x).

2. נקודת ההשקה נמצאת גם על המשיק: y=−2+5=3y=-2+5=3. לכן (2,3)(2,3) על גרף ff.

3. בדיקה: השיפוע של המשיק −1-1, וגם f′(2)=1−21=−1f'(2)=1-\frac{2}{1}=-1.

4. אינטגרל: ∫1 dx=x\int 1\,dx=x, ולפי הכלל עם c=2c=2, a=1a=1, b=−1b=-1: ∫2(x−1)2 dx=−2x−1\int\frac{2}{(x-1)^2}\,dx=-\frac{2}{x-1}. יש מינוס לפני השבר, ולכן f(x)=x+2x−1+Cf(x)=x+\frac{2}{x-1}+C.

5. מציבים את (2,3)(2,3): 2+21+C=32+\frac{2}{1}+C=3, ולכן C=−1C=-1.

0246-2246810(2,3)
תשובה

f(x)=x+2x−1−1f(x)=x+\frac{2}{x-1}-1

שאלות פתוחות על מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה על הגרף

4. האינטגרל המסוים

האינטגרל המסוים

עד עכשיו התשובה לאינטגרל הייתה פונקציה. באינטגרל המסוים מוסיפים שני מספרים, aa ו-bb, והתשובה היא מספר.

במדויק: אם ff מוגדרת בכל הקטע שבין aa ל-bb, ו-FF היא פונקציה קדומה כלשהי של ff בקטע הזה, אז האינטגרל המסוים של ff מ-aa עד bb הוא ∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a). המספרים aa ו-bb נקראים גבולות האינטגרציה.

התוצאה לא תלויה בקדומה שבוחרים: אם מוסיפים ל-FF מספר CC, הוא מופיע ב-F(b)F(b) וגם ב-F(a)F(a), ומתבטל בחיסור. לכן באינטגרל מסוים לא כותבים CC.

כש-a<ba<b ו-f(x)≥0f(x)\ge0 בקטע, האינטגרל המסוים שווה לשטח שבין הגרף, ציר ה-xx והישרים x=ax=a, x=bx=b. בגרף: ∫13(−x2+4x) dx=223\int_1^3(-x^2+4x)\,dx=\frac{22}{3}, וזה השטח הצבוע.

1234-2-112345(1,3)(3,3)

חישוב אינטגרל מסוים

אם FF קדומה של ff בקטע שבין aa ל-bb:

∫abf(x) dx=F(x)∣ab=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(x)\Big|_a^b=F(b)-F(a)

תכונות של האינטגרל המסוים

- ∫aaf(x) dx=0\int_a^a f(x)\,dx=0

- ∫baf(x) dx=−∫abf(x) dx\int_b^a f(x)\,dx=-\int_a^b f(x)\,dx

- ∫abf(x) dx+∫bcf(x) dx=∫acf(x) dx\int_a^b f(x)\,dx+\int_b^c f(x)\,dx=\int_a^c f(x)\,dx

•אינטגרל של סכום הוא סכום האינטגרלים, וכפולה במספר יוצאת החוצה, כמו באינטגרל הלא מסוים.

שים לב

כשיש שבר מהצורה c(mx+n)2\frac{c}{(mx+n)^2}, בודקים קודם שהנקודה שבה המכנה מתאפס אינה בקטע האינטגרציה. שם הפונקציה לא מוגדרת, ואי אפשר להשתמש בקדומה.

דוגמה - פולינום ושבר: בודקים שהקטע בתחום ההגדרה

חשבו את ∫12(3x2+4(2x−1)2)dx\int_1^2\left(3x^2+\frac{4}{(2x-1)^2}\right)dx.

פתרון

1. הפונקציה לא מוגדרת רק ב-x=12x=\frac12, שאינו בקטע 1≤x≤21\le x\le2.

2. קדומה: ∫3x2 dx=x3\int 3x^2\,dx=x^3, ולפי הכלל עם c=4c=4, a=2a=2: ∫4(2x−1)2 dx=−42(2x−1)=−22x−1\int\frac{4}{(2x-1)^2}\,dx=-\frac{4}{2(2x-1)}=-\frac{2}{2x-1}. לכן F(x)=x3−22x−1F(x)=x^3-\frac{2}{2x-1}.

3. F(2)=8−23=223F(2)=8-\frac{2}{3}=\frac{22}{3}.

4. F(1)=1−21=−1F(1)=1-\frac{2}{1}=-1.

5. F(2)−F(1)=223−(−1)=253F(2)-F(1)=\frac{22}{3}-(-1)=\frac{25}{3}.

תשובה

253\frac{25}{3}

שאלות פתוחות על האינטגרל המסוים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.