תזכורת: נגזרות שנשתמש בהן
בנושא הזה נלך בכיוון ההפוך לגזירה, ולכן כדאי לזכור כמה נגזרות שכבר למדנו.
במדויק: לכל מספר שלם ולכל מספר :
- , , .
•נגזרת של סכום היא סכום הנגזרות, ו-.
- , לכל שבו ().
פונקציה קדומה
עד עכשיו קיבלנו פונקציה וחיפשנו את הנגזרת שלה. עכשיו נשאל את השאלה ההפוכה: איזו פונקציה נגזרת ונותנת ? למשל, נגזרת ונותנת , ולכן היא פונקציה קדומה של .
במדויק: פונקציה היא פונקציה קדומה של בקטע אם לכל בקטע מתקיים .
לפונקציה יש הרבה פונקציות קדומות. גם וגם הן פונקציות קדומות של , כי הנגזרת של מספר היא . הגרפים שלהן הם אותו גרף, מוזז למעלה או למטה. בכל השיפוע של כולן שווה, .
1. פונקציה קדומה ואינטגרל לא מסוים של פולינום
האינטגרל הלא מסוים
כדי לא לכתוב כל פעם "כל הפונקציות הקדומות של ", יש לזה סימן: . קוראים לו האינטגרל הלא מסוים של .
במדויק: האינטגרל הלא מסוים הוא אוסף כל הפונקציות הקדומות של בקטע. אם היא פונקציה קדומה אחת של בקטע, אז , כאשר הוא מספר כלשהו.
הפונקציה שבתוך הסימן נקראת הפונקציה שמתחת לאינטגרל, ו- אומר שהמשתנה הוא . המספר נקרא קבוע האינטגרציה. כל מספר שנציב במקום ייתן פונקציה קדומה אחרת, ואין קדומות אחרות בקטע. למשל .
אינטגרל של חזקה ושל מספר
לכל מספר שלם ולכל מספר :
במילים: מעלים את החזקה ב-, ומחלקים בחזקה החדשה.
אינטגרל של סכום ושל כפולה במספר
-
-
לכן פולינום עושים איבר-איבר, וכותבים אחד בסוף.
חזקה של ביטוי לינארי
לכל מספר שלם ולכל :
כמו חזקה רגילה, ומחלקים גם במקדם של שבתוך הסוגריים.
אין כלל של "אינטגרל של מכפלה". את קודם פותחים לפולינום, ורק אז מחשבים אינטגרל איבר-איבר.
בדיקה: גוזרים את התשובה. צריך לקבל בדיוק את הפונקציה שמתחת לאינטגרל. ולא שוכחים .
דוגמה - פולינום, מכפלה וחזקה של ביטוי לינארי
חשבו:
א.
ב.
ג.
1. א: איבר-איבר: , ומוסיפים .
2. ב: אין כלל למכפלה, ולכן פותחים סוגריים: .
3. ב: איבר-איבר: , ומוסיפים .
4. ג: חזקה של ביטוי לינארי עם , : , ומוסיפים .
5. בדיקה בג: .
א. . ב. . ג. .
2. אינטגרל של c/(ax+b)²
אינטגרל של
מלבד פולינומים, יש עוד סוג אחד של פונקציה שנחשב לה אינטגרל: שבר שבמונה מספר ובמכנה ריבוע של ביטוי לינארי, כמו או .
במדויק: הפונקציות כאן הן מהצורה , כאשר , , מספרים ו-. הפונקציה מוגדרת לכל שבו , והקדומה שלה מוגדרת באותו תחום.
מאיפה הכלל: לפי התזכורת, . כדי לקבל במונה , בוחרים . לכן היא פונקציה קדומה של .
אינטגרל של
לכל , בכל קטע שבו :
ובמקרה הפרטי , : .
שלוש טעויות נפוצות: שוכחים את הסימן מינוס, שוכחים לחלק ב-, או משאירים ריבוע במכנה. בקדומה המכנה הוא בלי ריבוע.
כש- שלילי, כמו ב- (), שני המינוסים מתבטלים: . בודקים בגזירה.
דוגמה - שבר לבד, ושבר בתוך סכום עם פולינום
חשבו:
א.
ב.
1. א: , , . לפי הכלל: , ומוסיפים .
2. ב: איבר-איבר. .
3. ב: בשבר , , : .
4. ב: יש מינוס לפני השבר, ולכן .
5. בדיקה בא: .
א. . ב. .
3. מציאת פונקציה לפי נגזרתה ונקודה על הגרף
פונקציה לפי נגזרתה ונקודה
לפי הנגזרת לבד אי אפשר לדעת מהי הפונקציה: יש אינסוף פונקציות קדומות, אחת לכל . אבל אם ידועה גם נקודה אחת על הגרף, רק אחת מהן עוברת דרכה.
במדויק: נתונה בקטע, ונתונה נקודה על גרף , כאשר בקטע. אם קדומה של בקטע, אז , ויש מספר אחד בלבד שמקיים .
בגרף: אלה שלוש פונקציות קדומות של . רק עוברת דרך הנקודה , ולכן אם הנקודה נתונה, זו הפונקציה.
מציאת לפי ונקודה על הגרף
כשנתונה ונתונה נקודה על גרף :
1. מחשבים ומקבלים .
2. מציבים את הנקודה: .
3. פותרים ומוצאים את .
4. כותבים את עם המספר שמצאנו במקום .
הנקודה לא תמיד נתונה ישירות. "הגרף עובר דרך ראשית הצירים" פירושו . משיק בנקודה שבה נותן את : מציבים במשוואת המשיק.
את מוצאים אחרי האינטגרל. אם מציבים את הנקודה ב-, מקבלים שיפוע ולא את .
דוגמה א - נגזרת פולינום ונקודה נתונה
הנגזרת של הפונקציה היא . גרף הפונקציה עובר דרך הנקודה . מצאו את .
1. נתון: והנקודה על הגרף. המטרה: הביטוי של .
2. אינטגרל: .
3. מציבים את הנקודה: .
4. לכן .
דוגמה ב - הנקודה נתונה דרך משוואת משיק
הפונקציה מוגדרת בתחום , והנגזרת שלה היא . המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה הוא . מצאו את .
1. נתון: בתחום , ומשוואת המשיק ב-. המטרה: הביטוי של .
2. נקודת ההשקה נמצאת גם על המשיק: . לכן על גרף .
3. בדיקה: השיפוע של המשיק , וגם .
4. אינטגרל: , ולפי הכלל עם , , : . יש מינוס לפני השבר, ולכן .
5. מציבים את : , ולכן .
4. האינטגרל המסוים
האינטגרל המסוים
עד עכשיו התשובה לאינטגרל הייתה פונקציה. באינטגרל המסוים מוסיפים שני מספרים, ו-, והתשובה היא מספר.
במדויק: אם מוגדרת בכל הקטע שבין ל-, ו- היא פונקציה קדומה כלשהי של בקטע הזה, אז האינטגרל המסוים של מ- עד הוא . המספרים ו- נקראים גבולות האינטגרציה.
התוצאה לא תלויה בקדומה שבוחרים: אם מוסיפים ל- מספר , הוא מופיע ב- וגם ב-, ומתבטל בחיסור. לכן באינטגרל מסוים לא כותבים .
כש- ו- בקטע, האינטגרל המסוים שווה לשטח שבין הגרף, ציר ה- והישרים , . בגרף: , וזה השטח הצבוע.
חישוב אינטגרל מסוים
אם קדומה של בקטע שבין ל-:
תכונות של האינטגרל המסוים
-
-
-
•אינטגרל של סכום הוא סכום האינטגרלים, וכפולה במספר יוצאת החוצה, כמו באינטגרל הלא מסוים.
כשיש שבר מהצורה , בודקים קודם שהנקודה שבה המכנה מתאפס אינה בקטע האינטגרציה. שם הפונקציה לא מוגדרת, ואי אפשר להשתמש בקדומה.
דוגמה - פולינום ושבר: בודקים שהקטע בתחום ההגדרה
חשבו את .
1. הפונקציה לא מוגדרת רק ב-, שאינו בקטע .
2. קדומה: , ולפי הכלל עם , : . לכן .
3. .
4. .
5. .