תזכורת: פונקציה קדומה ואינטגרל מסוים
בנושא הקודם מצאנו פונקציות קדומות: היא קדומה של , כי . עכשיו נשתמש בהן כדי לחשב שטחים.
במדויק: היא פונקציה קדומה של אם לכל בתחום. אם מוגדרת בכל הקטע שבין ל-, האינטגרל המסוים הוא , כאשר היא קדומה כלשהי של . הקבוע מצטמצם בחיסור, ולכן לא כותבים אותו.
באינטגרלים של י"א: פולינומים ופונקציות מהצורה .
רישום מקובל: . קודם מציבים את הגבול העליון, ואז מחסירים את ההצבה של הגבול התחתון.
השטח המוגבל על ידי גרפים וישרים
בשאלות שטח כתוב למשל: "חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי ציר ה- ועל ידי הישרים ו-". הקווים האלה סוגרים יחד צורה אחת, ואת השטח שלה מחשבים.
במדויק: השטח המוגבל על ידי כמה קווים (גרפים, צירים, ישרים) הוא השטח של התחום הסגור שכל הקווים האלה יחד יוצרים את השפה שלו. שטח הוא תמיד מספר חיובי, גם כשהתחום כולו מתחת לציר ה-.
בסרטוט: השטח המוגבל על ידי גרף , ציר ה- והישרים ו-. מלמעלה הגרף, מלמטה ציר ה-, ומהצדדים שני הישרים.
1. שטח בין גרף הפונקציה לציר ה-x כשהפונקציה חיובית
השטח מתחת לגרף של פונקציה חיובית
כשהגרף של נמצא מעל ציר ה-, בין הגרף לציר נוצר תחום. האינטגרל המסוים נותן בדיוק את השטח שלו.
במדויק: אם מוגדרת בכל הקטע ו- בכל הקטע, השטח המוגבל על ידי גרף , ציר ה- והישרים ו- שווה ל-.
בדיקה עם צורה מוכרת: מתחת לגרף בקטע יש משולש ישר-זווית עם ניצבים ו-. השטח שלו , וגם .
שטח מעל ציר ה-
אם מוגדרת בכל הקטע ו- בכל הקטע, אז .
חישוב השטח בין גרף חיובי לציר ה-
כשמבקשים את השטח המוגבל על ידי גרף וציר ה- (ואולי גם ישרים אנכיים):
1. מוצאים את גבולות האינטגרל: הישרים הנתונים , . אם אין ישרים, הגבולות הם נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה- (פותרים ).
2. בודקים ש- מוגדרת וחיובית בכל הקטע (מציבים נקודה, או נעזרים בסקיצה).
3. מוצאים פונקציה קדומה ומחשבים .
ב- בודקים שהאסימפטוטה האנכית לא בתוך הקטע. אם היא בתוכו, הפונקציה לא מוגדרת שם, ואין שטח סגור.
שטח יוצא תמיד חיובי. אם יצא אפס או מספר שלילי, הגרף לא כולו מעל ציר ה- בקטע, או שהגבולות הוצבו הפוך.
דוגמה א - הגבולות נתונים: ישרים אנכיים
נתונה הפונקציה . חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי ציר ה-, על ידי ציר ה- ועל ידי הישר .
1. נתון: התחום בין הישרים (ציר ה-) ו-. המטרה: השטח שלו.
2. האסימפטוטה האנכית היא , מחוץ לקטע. בקטע , ולכן : הגרף מעל ציר ה-.
3. קדומה: , ולכן .
4. .
דוגמה ב - הגבולות הם נקודות החיתוך עם ציר ה-
חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה ועל ידי ציר ה-.
1. אין ישרים נתונים, ולכן הגבולות הם נקודות החיתוך עם ציר ה-: , כלומר או .
2. בין ל- הפונקציה חיובית: למשל .
3. .
2. שטח כשהפונקציה שלילית או מחליפה סימן
האינטגרל כשהגרף מתחת לציר ה-
כשהגרף של מתחת לציר ה-, הערכים של שליליים, ולכן גם האינטגרל יוצא שלילי. השטח עצמו חיובי, ולכן צריך לתקן את הסימן.
במדויק: כאשר ו- מוגדרת בכל הקטע, שווה לסכום השטחים שבקטע מעל ציר ה- פחות סכום השטחים שבקטע מתחת לציר ה-.
דוגמה: בקטע . מתחת לציר יש משולש בשטח (בין ל-), ומעל הציר משולש בשטח (בין ל-). האינטגרל על כל הקטע: . זה לא השטח. השטח הוא .
שטח בין הגרף לציר ה- לפי הסימן של
שטח כשהפונקציה מחליפה סימן
כשמבקשים שטח בין גרף לציר ה- בקטע :
1. פותרים ומשאירים את הפתרונות שבתוך הקטע.
2. הפתרונות מחלקים את הקטע לחלקים. בכל חלק מציבים נקודה וקובעים אם חיובית או שלילית.
3. מחשבים אינטגרל נפרד לכל חלק. לחלק שבו שלילית לוקחים את הערך המוחלט.
4. מחברים את השטחים.
כשהפונקציה מחליפה סימן, על כל הקטע אינו השטח: החלקים שמתחת לציר מתקזזים עם החלקים שמעליו.
סקיצה קטנה של הגרף לפני החישוב מראה מיד אילו חלקים מתחת לציר.
דוגמה - פונקציה שמחליפה סימן בתוך הקטע
נתונה הפונקציה .
א. חשבו את סכום השטחים המוגבלים על ידי גרף הפונקציה ועל ידי ציר ה- בתחום .
ב. חשבו את , והסבירו למה התוצאה שונה מהשטח.
1. נתון: הקטע . המטרה: סכום השטחים שבין הגרף לציר ה- בקטע.
2. חיתוך עם ציר ה-: , ולכן או . שתי הנקודות בקטע, ולכן מפצלים ב-.
3. סימן: , ולכן בין ל- הגרף מתחת לציר. , ולכן בין ל- הגרף מעל הציר.
4. קדומה: .
5. חלק ראשון: . השטח .
6. חלק שני: . השטח .
7. סך הכול: .
8. סעיף ב: . השטח שמתחת לציר והשטח שמעליו שווים, והם מתקזזים.
א. . ב. , כי השטח שמתחת לציר () מתקזז עם השטח שמעליו ().
3. שטח בין גרפים של שתי פונקציות
גרף עליון וגרף תחתון
כששני גרפים נחתכים, ביניהם נוצר תחום סגור. מלמעלה הוא חסום בגרף אחד ומלמטה בגרף השני.
במדויק: בקטע שבו לכל , הגרף של הוא הגרף העליון והגרף של הוא הגרף התחתון. נקודות החיתוך של שני הגרפים הן הפתרונות של המשוואה , ובדרך כלל הן גבולות התחום.
השטח בין שני גרפים תלוי רק בהפרש , ולא במקום של הגרפים ביחס לציר ה-. למשל בין ל- ההפרש הוא , כמו בין ל-, ולכן גם השטח זהה (), אף שחלק מהתחום מתחת לציר.
שטח בין שני גרפים
אם בכל הקטע , השטח המוגבל על ידי שני הגרפים והישרים ו- הוא (העליון פחות התחתון). הכלל נכון גם כשחלק מהתחום, או כולו, מתחת לציר ה-.
חישוב שטח בין שני גרפים
כשמבקשים את השטח המוגבל על ידי הגרפים של ו-:
1. פותרים ומקבלים את נקודות החיתוך. הן הגבולות (אלא אם נתונים ישרים אחרים).
2. מציבים נקודה בין הגבולות וקובעים איזה גרף עליון.
3. מחשבים , כאשר היא הפונקציה העליונה.
4. אם הגרפים מתחלפים בתוך הקטע (יש עוד נקודת חיתוך), מפצלים בה ומחשבים כל חלק בנפרד.
בשטח בין שני גרפים לא צריך לבדוק את הסימן של ושל , רק מי מהם עליון.
מומלץ לחסר קודם ולפשט את , ורק אז למצוא קדומה. כך יש פחות איברים ופחות טעויות.
דוגמה - התחום בין פרבולה לישר
חשבו את השטח המוגבל על ידי הגרפים של הפונקציות ו-.
1. נקודות החיתוך: , כלומר , ולכן או .
2. מי עליון: ב-, ו-. לכן הישר הוא העליון בכל הקטע.
3. ההפרש: .
4. .
4. שטחים מורכבים, כולל שטח המוגבל על ידי משיק
שטח מורכב
יש תחומים שהקו העליון שלהם (או התחתון) מתחלף באמצע הדרך. למשל, בהתחלה התחום חסום מלמעלה בגרף אחד, ומנקודת החיתוך והלאה בגרף אחר. תחום כזה מחשבים בחלקים.
במדויק: שטח מורכב הוא שטח של תחום שאין לו לאורך כל הקטע קו עליון אחד וקו תחתון אחד. מחלקים אותו בישרים אנכיים, בנקודות שבהן אחד הקווים מתחלף, לחלקים שבכל אחד מהם יש קו עליון אחד וקו תחתון אחד. השטח הוא סכום השטחים של החלקים.
בסרטוט: התחום המוגבל על ידי הגרף של , הישר וציר ה-. הקו התחתון הוא תמיד ציר ה-, אבל הקו העליון מתחלף בנקודת החיתוך : משמאל לה הפרבולה, ומימין הישר. לכן .
חישוב שטח מורכב
כשהתחום חסום ביותר משני קווים:
1. מסרטטים סקיצה ומסמנים את התחום.
2. מוצאים את כל נקודות החיתוך בין הקווים שחוסמים אותו.
3. מחלקים את התחום בישרים אנכיים בנקודות שבהן הקו העליון או התחתון מתחלף.
4. בכל חלק מחשבים אינטגרל של הקו העליון פחות הקו התחתון, ומחברים.
לפעמים קל יותר לחסר: שטח גדול פחות שטח של צורה מוכרת (משולש, מלבן, טרפז).
שטח המוגבל על ידי משיק
כשהתחום חסום על ידי גרף ועל ידי המשיק לגרף בנקודה שבה :
1. משוואת המשיק: .
2. מוצאים את נקודות החיתוך של המשיק עם שאר הקווים (ציר, ישר). נקודת ההשקה היא נקודה משותפת של הגרף והמשיק.
3. ממשיכים כמו בשטח מורכב: קובעים בכל חלק מי עליון ומי תחתון, ומחשבים.
המשיק הוא ישר, ולכן החלק שבין המשיק לציר הוא לרוב משולש. את השטח שלו אפשר לחשב בנוסחת שטח משולש, בלי אינטגרל.
אינטגרל אחד של "עליון פחות תחתון" על כל התחום נכון רק כשהקו העליון והקו התחתון לא מתחלפים. כשהם מתחלפים, מפצלים.
דוגמה - פרבולה, משיק וציר ה-: פיצול או חיסור משולש
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את משוואת המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה .
ב. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי המשיק ועל ידי ציר ה-.
1. נתון: והמשיק ב-. המטרה: משוואת המשיק, ואחר כך שטח התחום שבין הגרף, המשיק וציר ה-.
2. נקודת ההשקה: , כלומר . השיפוע: , ולכן .
3. המשיק: , כלומר .
4. חיתוכים: הפרבולה פוגשת את ציר ה- ב-, והמשיק פוגש אותו ב-. הפרבולה והמשיק נפגשים בנקודת ההשקה .
5. הקו התחתון מתחלף ב-: בין ל- התחום הוא בין הפרבולה לציר ה-, ובין ל- הוא בין הפרבולה למשיק. מפצלים.
6. חלק ראשון: .
7. חלק שני: .
8. .
9. בדיקה בדרך החיסור: השטח מתחת לפרבולה מ- עד הוא . מחסירים את המשולש שבין המשיק לציר, עם קודקודים , , : . מקבלים .
א. . ב. .
5. מציאת פרמטר מתוך שטח נתון
שטח שתלוי בפרמטר
לפעמים בשאלה יש אות, למשל או , במקום מספר. אז השטח יוצא ביטוי עם האות, ונתון כמה הוא שווה. מזה מוצאים את האות.
במדויק: פרמטר הוא אות שמייצגת מספר קבוע אחד שאינו ידוע. כשהפרמטר נמצא בפונקציה או באחד מגבולות התחום, השטח הוא ביטוי בפרמטר. משווים את הביטוי לשטח הנתון ופותרים משוואה שבה הפרמטר הוא הנעלם. בשאלה יש פרמטר אחד לכל היותר.
מציאת פרמטר מתוך שטח
כשנתון שטח של תחום שתלוי בפרמטר:
1. מבטאים את גבולות התחום בעזרת הפרמטר (נקודות חיתוך, ישרים).
2. קובעים מי עליון ומי תחתון, לפי התנאי הנתון על הפרמטר (למשל ).
3. מחשבים את האינטגרל ומקבלים ביטוי בפרמטר.
4. משווים לשטח הנתון ופותרים.
5. בודקים כל פתרון מול התנאים: התנאי הנתון על הפרמטר, ושהפונקציה מוגדרת בכל הקטע.
פתרון של המשוואה שלא מקיים את התנאי הנתון (למשל ) נפסל. כותבים במפורש למה.
אם הגבול שתלוי בפרמטר הוא הגבול העליון, מציבים אותו כמו מספר: .
דוגמה א - הפרמטר הוא גבול של התחום
נתונה הפונקציה . השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, על ידי הצירים ועל ידי הישר () שווה ל-. מצאו את .
1. נתון: התחום בין ל-, , והשטח שלו . המטרה: .
2. האסימפטוטה האנכית מחוץ לקטע, ו- בכל הקטע. לכן השטח הוא האינטגרל עצמו.
3. קדומה: .
4. .
5. משווים: , ולכן , , .
6. בדיקה: , כנדרש.
דוגמה ב - הפרמטר בתוך הפונקציה: גם הגבולות תלויים בו
נתונה הפונקציה , כאשר פרמטר. השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה ועל ידי ציר ה- שווה ל-. מצאו את .
1. נתון: , והשטח בין הגרף לציר ה- הוא . המטרה: .
2. הגבולות: , ולכן או . כי , הקטע הוא .
3. סימן: באמצע הקטע . הגרף מעל ציר ה-.
4. .
5. משווים: , ולכן ו-.
6. בדיקה: , כנדרש.
6. אינטגרל של פונקציית הנגזרת: שטח מתחת לגרף f'(x)
היא פונקציה קדומה של
לפעמים מבקשים שטח בין גרף פונקציית הנגזרת לציר ה-. לא צריך לחפש קדומה: הפונקציה עצמה היא קדומה של .
במדויק: אם גזירה בכל הקטע , אז . כלומר האינטגרל של שווה לשינוי בערך של בין קצות הקטע.
זה עוזר במיוחד כש- מסובכת, למשל כש- היא פונקציה עם שורש. אז ל- אין קדומה מהסוגים שלמדנו, אבל את קל לחשב.
הקשר לגרף של : איפה ש-, הפונקציה עולה. איפה ש-, היא יורדת. הנקודות שבהן מחליפה סימן הן נקודות הקיצון של .
אינטגרל של פונקציית הנגזרת
.
•אם בקטע ( עולה), השטח בין גרף לציר ה- הוא .
•אם בקטע ( יורדת), השטח הוא .
שטח בין גרף לציר ה-
כשנתונה ומבקשים שטח בין גרף לציר ה- בקטע :
1. בודקים ש- מוגדרת וגזירה בכל הקטע (אין בו אסימפטוטה אנכית).
2. מוצאים את הנקודות בקטע שבהן מחליפה סימן. אלה נקודות הקיצון של (לרוב כבר נמצאו בחקירה), ומפצלים בהן את הקטע.
3. בחלק שבין ל- השטח הוא .
4. מחברים את השטחים.
לא גוזרים ואז מחפשים קדומה מחדש: הקדומה של היא . מציבים בפונקציה , לא ב-.
על כל הקטע הוא השטח רק כש- לא מחליפה סימן בקטע. אחרת מפצלים בנקודות הקיצון של .
דוגמה א - מחליפה סימן: מפצלים בנקודת הקיצון
נתונה הפונקציה . חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת , על ידי ציר ה- ועל ידי הישרים ו-.
1. נתון: , והתחום בין גרף לציר ה- בקטע . המטרה: השטח. היא קדומה של , ולכן מציבים ב-.
2. . כאשר . בקטע רק (נקודת המינימום של ).
3. סימן: ו-. בין ל- הגרף של מתחת לציר, ובין ל- מעליו.
4. ערכים: , , .
5. חלק ראשון: . השטח .
6. חלק שני: . השטח .
7. . שימו לב ש-, ולכן בלי פיצול היה יוצא .
דוגמה ב - עם שורש: אין קדומה ישירה ל-
נתונה הפונקציה . חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת , על ידי ציר ה- ועל ידי הישר .
1. נתון: , והתחום בין גרף , ציר ה- והישר . המטרה: השטח.
2. נגזרת המכפלה: , מוגדרת ל-. ל- אין קדומה מהסוגים שלמדנו, אבל היא קדומה שלה.
3. גבולות: כאשר (נקודת המינימום של ). ל- יש אסימפטוטה אנכית , ולכן משמאל ל- אין תחום סגור. התחום הוא .
4. סימן: בקטע , ולכן והגרף מעל ציר ה-.
5. .