דילוג לתוכן המרכזי

סיכום בעיות ערך קיצון

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בבעיות ערך קיצון: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

בעיית ערך קיצון

בהרבה שאלות מחפשים את ה"הכי": את השטח הגדול ביותר, את ההוצאה הקטנה ביותר, את הקטע הקצר ביותר. שאלה כזאת נקראת בעיית ערך קיצון.

במדויק: בבעיית ערך קיצון יש גודל שתלוי במשתנה xx, ותנאי השאלה קובעים אילו ערכים xx יכול לקבל (התחום). מבטאים את הגודל כפונקציה f(x)f(x), ומחפשים בתחום ערך x0x_0 שבו ff מקבלת את הערך הגדול ביותר (f(x0)≥f(x)f(x_0)\ge f(x) לכל xx בתחום) או את הערך הקטן ביותר (f(x0)≤f(x)f(x_0)\le f(x) לכל xx בתחום).

דוגמה: גינה מלבנית ששטחה 200200 מ"ר. אם צלע אחת היא xx, הצלע השנייה היא 200x\frac{200}{x}, וכמות הגדר להקפת שלוש צלעות (הצלע הרביעית צמודה לקיר; שתיים באורך xx ואחת באורך 200x\frac{200}{x}) היא L(x)=2x+200xL(x)=2x+\frac{200}{x}, בתחום x>0x>0. הגרף יורד עד x=10x=10 ואחר כך עולה. לכן הנקודה הנמוכה ביותר שלו היא (10,40)(10,40): הגדר הקצרה ביותר היא 4040 מטר.

051015202530020406080100120(10,40)

תזכורת: נקודות קיצון ונגזרת

בחקירת פונקציה מצאנו נקודות שבהן הגרף מפסיק לעלות ומתחיל לרדת (מקסימום), או מפסיק לרדת ומתחיל לעלות (מינימום). בבעיות קיצון משתמשים בדיוק בכלי הזה.

במדויק: x0x_0 הוא נקודת מקסימום פנימית של ff אם יש קטע סביב x0x_0, שכולו בתחום ההגדרה, שבו f(x0)≥f(x)f(x_0)\ge f(x) לכל xx. נקודת מינימום פנימית: אותו דבר עם f(x0)≤f(x)f(x_0)\le f(x). נקודת קיצון בקצה התחום היא קצה של התחום שבו ff מוגדרת, כשאותו תנאי מתקיים בקטע שיוצא ממנה לתוך התחום. אם ff גזירה בנקודת קיצון פנימית x0x_0, אז f′(x0)=0f'(x_0)=0.

סימן f′(x)f'(x) משמאל ל-x0x_0 ומימין לוסוג הנקודה
++ ואז −-מקסימום
−- ואז ++מינימום
אותו סימן משני הצדדיםלא נקודת קיצון

f′(x0)=0f'(x_0)=0 לבד לא מספיק. ב-f(x)=x3f(x)=x^3 מתקיים f′(0)=0f'(0)=0, אבל הנגזרת חיובית משני הצדדים, ולכן אין שם קיצון. בגלל זה תמיד בודקים את הסימן של f′(x)f'(x) משני הצדדים.

בגרף של f(x)=x+4xf(x)=x+\frac{4}{x} יש מקסימום ב-(−2,−4)(-2,-4) ומינימום ב-(2,4)(2,4). שימו לב: ערך המקסימום קטן מערך המינימום. מקסימום פנימי הוא "הכי גבוה בסביבה", לא בהכרח הכי גבוה בכל התחום.

-8-6-4-22468(-2,-4)(2,4)

1. בעיות קיצון במספרים

בעיות קיצון במספרים

נתונים כמה מספרים ותנאי שקושר ביניהם, למשל "המכפלה שלהם היא 88". יש הרבה זוגות כאלה, ומחפשים את הזוג שעבורו ביטוי מסוים יוצא הכי גדול או הכי קטן.

במדויק: בבעיית קיצון במספרים נתונים שני מספרים או יותר ותנאים שקושרים ביניהם. מסמנים מספר אחד ב-xx, מבטאים בעזרת התנאים את שאר המספרים באמצעות xx, ומחפשים את ערך xx שבו הביטוי המבוקש מקבל את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר, מבין ערכי xx שתנאי השאלה מתירים.

תרגום מילים לביטויים, כשהמספר הוא xx:

במיליםביטוי
המספר השני, כשהסכום הוא 101010−x10-x
המספר השני, כשהמכפלה היא 888x\frac{8}{x}
ההפכי של המספר1x\frac{1}{x}
ריבוע המספרx2x^2
פי 33 מהמספר3x3x
מספר חיוביx>0x>0
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיית קיצון

1. מסמנים ב-xx את אחד הגדלים, ורושמים את התחום שלו לפי תנאי השאלה.

2. מבטאים את שאר הגדלים באמצעות xx, בעזרת הנתונים.

3. רושמים את הגודל שצריך להביא לקיצון כפונקציה f(x)f(x).

4. גוזרים ופותרים f′(x)=0f'(x)=0. משאירים רק פתרונות שבתחום.

5. בודקים בטבלת סימנים של f′(x)f'(x) אם זה מקסימום או מינימום.

6. עונים בדיוק על מה שנשאלו: המספרים, הערך הגדול או הקטן ביותר, שיעורי נקודה.

נקודת קיצון יחידה בקטע

ff מוגדרת בכל התחום, שהוא קטע (פתוח, סגור או חצי פתוח) או תחום כמו x>0x>0, ויש לה בתוך התחום (לא בקצה) נקודת קיצון אחת בלבד:

•אם זו נקודת מינימום, שם ff מקבלת את הערך הקטן ביותר בקטע.

•אם זו נקודת מקסימום, שם ff מקבלת את הערך הגדול ביותר בקטע.

שים לב

התחום קובע: "מספרים חיוביים" נותן x>0x>0, ופתרון של f′(x)=0f'(x)=0 שמחוץ לתחום נפסל.

שים לב

שואלים "מהם המספרים?": עונים בכל המספרים, לא רק ב-xx. שואלים "מהו הערך הקטן ביותר?": מציבים את xx בפונקציה.

דוגמה - מכפלה נתונה ומינימום של סכום

המכפלה של שני מספרים חיוביים היא 88. מצאו את המספרים שעבורם סכום של פי 22 מהמספר הראשון ושל ריבוע המספר השני הוא הקטן ביותר. מהו הסכום הקטן ביותר?

פתרון

1. נתון: שני מספרים חיוביים שהמכפלה שלהם 88. המטרה: מינימום של פי 22 מהראשון ועוד ריבוע השני.

2. מסמנים את המספר הראשון ב-xx, ו-x>0x>0. המספר השני: 8x\frac{8}{x}.

3. הסכום: f(x)=2x+(8x)2=2x+64x2f(x)=2x+\left(\frac{8}{x}\right)^2=2x+\frac{64}{x^2}.

4. נגזרת: f′(x)=2−128x3f'(x)=2-\frac{128}{x^3}. משווים לאפס: x3=64x^3=64, ולכן x=4x=4.

5. סימן: f′(2)=2−16<0f'(2)=2-16<0 ו-f′(8)=2−14>0f'(8)=2-\frac14>0. הנגזרת עוברת ממינוס לפלוס, ולכן ב-x=4x=4 יש מינימום. זו נקודת הקיצון היחידה בתחום, ולכן שם הסכום הקטן ביותר.

xx0<x<40<x<444x>4x>4
f′(x)f'(x)−-00++
f(x)f(x)יורדתמינימוםעולה

6. המספר השני: 84=2\frac{8}{4}=2. הסכום: f(4)=8+4=12f(4)=8+4=12.

תשובה

המספרים 44 ו-22. הסכום הקטן ביותר: 1212.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון במספרים

2. בעיות קיצון כלכליות

בעיות קיצון כלכליות

מפעל רוצה להרוויח כמה שיותר, ונהג משאית רוצה שהנסיעה תעלה כמה שפחות. כשהמחיר, הכמות או המהירות משתנים, משתנה גם הכסף.

במדויק: בבעיית קיצון כלכלית הגודל שמביאים לקיצון הוא סכום כסף - הכנסה, הוצאה, רווח או עלות ליחידה - שתלוי במשתנה אחד (כמות, מחיר, מהירות). מבטאים את סכום הכסף כפונקציה של המשתנה, ומחפשים את הערך הגדול ביותר (להכנסה ולרווח) או הקטן ביותר (להוצאה ולעלות).

הקשרים בין הגדלים

גודלאיך מחשבים
הכנסהמחיר ליחידה כפול מספר היחידות
רווחהכנסה פחות הוצאות
עלות ליחידהההוצאה הכוללת חלקי מספר היחידות
זמן נסיעההדרך חלקי המהירות
עלות נסיעההעלות לשעה כפול זמן הנסיעה

כשמחלקים במשתנה (עלות ליחידה, זמן נסיעה), הפונקציה יוצאת רציונלית, למשל 300v\frac{300}{v}.

דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיה כלכלית

1. מסמנים את המשתנה (כמות, מחיר או מהירות) ורושמים את התחום: חיובי, ולפעמים גם גבול עליון (מהירות מרבית, מלאי).

2. כותבים כל רכיב כסף באמצעות המשתנה, לפי טבלת הקשרים.

3. מחברים לפונקציה אחת של הגודל המבוקש.

4. גוזרים, משווים לאפס, ובודקים בטבלת סימנים את סוג הקיצון.

שים לב

העלות לשעה כוללת את כל ההוצאות לשעה (למשל דלק וגם שכר). שוכחים רכיב אחד - והתשובה משתנה.

שים לב

כשהמשתנה הוא מספר יחידות או מספר אנשים, התשובה חייבת להיות מספר שלם.

דוגמה - עלות נסיעה כתלות במהירות

משאית נוסעת 300300 ק"מ במהירות קבועה של vv קמ"ש. שכר הנהג הוא 9090 ש"ח לשעה, והוצאות הדלק הן v240\frac{v^2}{40} ש"ח לשעה. המהירות המותרת היא עד 100100 קמ"ש.

באיזו מהירות צריך לנסוע כדי שהעלות הכוללת של הנסיעה תהיה הקטנה ביותר? מהי העלות הזאת?

פתרון

1. נתון: דרך 300300 ק"מ, שכר 9090 ש"ח לשעה, דלק v240\frac{v^2}{40} ש"ח לשעה, 0<v≤1000<v\le100. המטרה: מינימום של העלות הכוללת.

2. זמן הנסיעה: 300v\frac{300}{v} שעות. העלות לשעה: 90+v24090+\frac{v^2}{40}.

3. העלות הכוללת: C(v)=300v(90+v240)=27000v+7.5vC(v)=\frac{300}{v}\left(90+\frac{v^2}{40}\right)=\frac{27000}{v}+7.5v.

4. נגזרת: C′(v)=−27000v2+7.5C'(v)=-\frac{27000}{v^2}+7.5. משווים לאפס: v2=3600v^2=3600, ולכן v=60v=60 (מהירות חיובית). 6060 בתחום.

5. סימן: C′(30)=−22.5<0C'(30)=-22.5<0 ו-C′(90)=256>0C'(90)=\frac{25}{6}>0. מינימום, והוא נקודת הקיצון הפנימית היחידה בתחום.

vv0<v<600<v<60606060<v≤10060<v\le100
C′(v)C'(v)−-00++
C(v)C(v)יורדתמינימוםעולה

6. העלות: C(60)=450+450=900C(60)=450+450=900 ש"ח.

תשובה

מהירות 6060 קמ"ש. העלות הקטנה ביותר: 900900 ש"ח.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון כלכליות

3. בעיות קיצון בפונקציות וגרפים - פונקציה רציונלית

נקודה משתנה על גרף

בשאלות האלה נקודה "זזה" על הגרף של פונקציה, ויחד איתה זזים קטעים, משולשים ומלבנים שתלויים בה. מחפשים את המקום שבו האורך או השטח הכי גדול או הכי קטן.

במדויק: נקודה כלשהי על גרף הפונקציה ff היא נקודה (t,f(t))(t,f(t)), כאשר tt בתחום ההגדרה של ff ובתחום שהשאלה קובעת (רביע, צד של אסימפטוטה, קטע). כל אורך או שטח שתלוי בנקודה מבטאים כפונקציה של tt, ומחפשים את ערך tt שבו הוא מקבל את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר.

בגרף של f(x)=1+4x−2f(x)=1+\frac{4}{x-2} הנקודה (t,f(t))(t,f(t)) נמצאת מימין לאסימפטוטה x=2x=2. האנכים ממנה לשתי האסימפטוטות יוצרים מלבן עם צלעות t−2t-2 ו-f(t)−1f(t)-1. כשהנקודה זזה, המלבן משנה את הצורה שלו.

-4-2246810-6-4-22468(t,f(t))

אורכים לפי שיעורים

קטעאורך
בין (t,y1)(t,y_1) ל-(t,y2)(t,y_2), מקביל לציר ה-yy∣y1−y2∣\lvert y_1-y_2\rvert: העליון פחות התחתון
בין (x1,s)(x_1,s) ל-(x2,s)(x_2,s), מקביל לציר ה-xx∣x1−x2∣\lvert x_1-x_2\rvert: הימני פחות השמאלי
מהנקודה (t,f(t))(t,f(t)) לציר ה-xx∣f(t)∣\lvert f(t)\rvert
מהנקודה (t,f(t))(t,f(t)) לציר ה-yy∣t∣\lvert t\rvert
מהנקודה (t,f(t))(t,f(t)) לאסימפטוטה x=ax=a∣t−a∣\lvert t-a\rvert
מהנקודה (t,f(t))(t,f(t)) לאסימפטוטה y=cy=c∣f(t)−c∣\lvert f(t)-c\rvert
דרך הפתרון

בעיית קיצון עם נקודה על גרף

כשנקודה כלשהי נמצאת על גרף נתון:

1. מסמנים את שיעור ה-xx שלה ב-tt. שיעור ה-yy שלה הוא f(t)f(t). רושמים את התחום של tt.

2. מבטאים באמצעות tt את שיעורי הנקודות האחרות בשאלה.

3. מבטאים באמצעות tt את האורך, ההיקף או השטח המבוקש.

4. ממשיכים בדרך הפתרון של בעיית קיצון: גזירה, השוואה לאפס, טבלת סימנים.

שים לב

בתחום שבו הנקודה נמצאת, הסימן ידוע, ואפשר לכתוב את האורך בלי ערך מוחלט. למשל מימין לאסימפטוטה x=2x=2 המרחק הוא t−2t-2, לא 2−t2-t.

שים לב

שטח משולש: בוחרים צלע שמקבילה לאחד הצירים כבסיס. אז הגובה הוא הפרש של שיעורים.

דוגמה - מלבן בין הגרף לאסימפטוטות: מינימום של היקף

נתונה הפונקציה f(x)=1+4x−2f(x)=1+\frac{4}{x-2}.

הנקודה AA נמצאת על גרף הפונקציה, מימין לאסימפטוטה האנכית. מהנקודה AA מורידים אנכים לשתי האסימפטוטות של ff, והאנכים יוצרים עם האסימפטוטות מלבן.

מצאו את שיעורי הנקודה AA שעבורם היקף המלבן הוא הקטן ביותר, ואת ההיקף הזה.

פתרון

1. נתון: f(x)=1+4x−2f(x)=1+\frac{4}{x-2} ו-AA על הגרף מימין לאסימפטוטה האנכית. המטרה: AA שעבורה היקף המלבן מינימלי.

2. האסימפטוטות: המכנה מתאפס ב-x=2x=2 והמונה 4≠04\ne0, ולכן x=2x=2. מספר ועוד שבר שמעלת המונה שלו קטנה ממעלת המכנה, ולכן y=1y=1.

3. A(t,1+4t−2)A(t,1+\frac{4}{t-2}), כאשר t>2t>2. צלעות המלבן: t−2t-2 (עד x=2x=2) ו-f(t)−1=4t−2f(t)-1=\frac{4}{t-2} (עד y=1y=1).

4. ההיקף: P(t)=2(t−2)+8t−2P(t)=2(t-2)+\frac{8}{t-2}.

5. נגזרת: P′(t)=2−8(t−2)2P'(t)=2-\frac{8}{(t-2)^2}. משווים לאפס: (t−2)2=4(t-2)^2=4, ולכן t−2=2t-2=2 או t−2=−2t-2=-2. בתחום t>2t>2 נשאר רק t=4t=4.

6. סימן: P′(3)=2−8<0P'(3)=2-8<0 ו-P′(6)=2−12>0P'(6)=2-\frac12>0. מינימום.

tt2<t<42<t<444t>4t>4
P′(t)P'(t)−-00++
P(t)P(t)יורדתמינימוםעולה

7. f(4)=1+2=3f(4)=1+2=3, ולכן A(4,3)A(4,3). ההיקף: P(4)=4+4=8P(4)=4+4=8. המלבן הוא ריבוע שצלעו 22.

-4-2246810-6-4-22468A(4,3)
תשובה

A(4,3)A(4,3). ההיקף הקטן ביותר: 88.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בפונקציות וגרפים - פונקציה רציונלית

4. בעיות קיצון בפונקציות וגרפים - פונקציית שורש

נקודה על גרף של פונקציית שורש

גם כאן נקודה זזה על גרף, אבל הגרף הוא של פונקציית שורש, למשל f(x)=2xf(x)=\sqrt{2x}. האורכים שתלויים בנקודה כוללים עכשיו שורש.

במדויק: נקודה כלשהי על גרף הפונקציה f(x)=g(x)f(x)=\sqrt{g(x)} היא נקודה (t,g(t))(t,\sqrt{g(t)}), כאשר g(t)≥0g(t)\ge0 ו-tt בתחום שהשאלה קובעת. האורך או השטח שתלויים בה הם לרוב פונקציה של tt שיש בה שורש, למשל מכפלה של פולינום בשורש.

הגרף של f(x)=2xf(x)=\sqrt{2x} מתחיל בראשית, כי התחום הוא x≥0x\ge0, ועולה כל הזמן. כל נקודה עליו היא (t,2t)(t,\sqrt{2t}). למשל עבור t=4.5t=4.5 מקבלים (4.5,3)(4.5,3).

24681024(t,f(t))

נגזרת של שורש

(g(x))′=g′(x)2g(x)\left(\sqrt{g(x)}\right)'=\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}, בכל xx שבו g(x)>0g(x)>0.

מכפלה של פולינום בשורש: (p(x)g(x))′=p′(x)g(x)+p(x)⋅g′(x)2g(x)\left(p(x)\sqrt{g(x)}\right)'=p'(x)\sqrt{g(x)}+p(x)\cdot\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}.

דרך הפתרון

השוואת הנגזרת לאפס כשיש שורש

1. מביאים את הנגזרת למכנה משותף, שבו השורש.

2. המכנה חיובי, ולכן f′(x)=0f'(x)=0 כשהמונה מתאפס, והסימן של f′(x)f'(x) הוא הסימן של המונה.

3. בטבלת הסימנים מספיק לבדוק את המונה.

קיצון של g(x)\sqrt{g(x)}

בתחום שבו g(x)>0g(x)>0, הסימן של (g(x))′\left(\sqrt{g(x)}\right)' זהה לסימן של g′(x)g'(x). לכן ל-g(x)\sqrt{g(x)} אותם תחומי עלייה וירידה ואותן נקודות קיצון פנימיות כמו ל-g(x)g(x).

שימוש: מרחק d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2} הוא הקטן ביותר בדיוק כשהביטוי שבתוך השורש הוא הקטן ביותר.

שים לב

שוכחים את הנגזרת הפנימית: (2x)′=222x=12x\left(\sqrt{2x}\right)'=\frac{2}{2\sqrt{2x}}=\frac{1}{\sqrt{2x}}, לא 122x\frac{1}{2\sqrt{2x}}.

שים לב

התחום: מה שבתוך השורש ≥0\ge0. בנקודה שבה g(x)=0g(x)=0 הנגזרת של g(x)\sqrt{g(x)} לא מוגדרת, והיא יכולה להיות נקודת קיצון בקצה התחום.

דוגמה א - מכפלה של פולינום בשורש: שטח משולש

נתונה הפונקציה f(x)=2xf(x)=\sqrt{2x}. OO היא ראשית הצירים.

הנקודה CC נמצאת על גרף הפונקציה, ושיעור ה-xx שלה הוא tt, כאשר 0<t<60<t<6. דרך CC העבירו ישר המקביל לציר ה-xx, והוא חותך את הישר x=6x=6 בנקודה DD.

מצאו את tt שעבורו שטח המשולש OCDOCD הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: C(t,2t)C(t,\sqrt{2t}) על הגרף, 0<t<60<t<6, ו-DD על x=6x=6 באותו גובה. המטרה: מקסימום של שטח המשולש OCDOCD.

2. D(6,2t)D(6,\sqrt{2t}). הבסיס CDCD מקביל לציר ה-xx: CD=6−tCD=6-t.

3. הגובה מ-OO לישר CDCD הוא שיעור ה-yy של הישר: 2t\sqrt{2t}.

4. השטח: S(t)=(6−t)2t2S(t)=\frac{(6-t)\sqrt{2t}}{2}.

5. נגזרת של מכפלה: S′(t)=12(−2t+(6−t)⋅12t)=−2t+6−t22t=6−3t22tS'(t)=\frac12\left(-\sqrt{2t}+(6-t)\cdot\frac{1}{\sqrt{2t}}\right)=\frac{-2t+6-t}{2\sqrt{2t}}=\frac{6-3t}{2\sqrt{2t}}.

6. המונה מתאפס ב-t=2t=2. המכנה חיובי, ולכן הסימן הוא סימן המונה 6−3t6-3t: חיובי כש-t<2t<2 ושלילי כש-t>2t>2. מקסימום.

tt0<t<20<t<2222<t<62<t<6
S′(t)S'(t)++00−-
S(t)S(t)עולהמקסימוםיורדת

7. S(2)=4⋅22=4S(2)=\frac{4\cdot2}{2}=4, ו-C(2,2)C(2,2).

246824OC(2,2)D(6,2)
תשובה

t=2t=2. השטח הגדול ביותר: 44.

דוגמה ב - שורש של ביטוי ריבועי: מרחק מנקודה לגרף

נתונה הפונקציה f(x)=xf(x)=\sqrt{x} והנקודה A(4,0)A(4,0). מצאו את הנקודה PP על גרף הפונקציה שהמרחק שלה מ-AA הוא הקטן ביותר, ואת המרחק הזה.

פתרון

1. נתון: PP על הגרף של x\sqrt{x} ו-A(4,0)A(4,0). המטרה: מינימום של המרחק APAP.

2. P(t,t)P(t,\sqrt{t}), כאשר t≥0t\ge0.

3. המרחק: d(t)=(t−4)2+(t−0)2=t2−7t+16d(t)=\sqrt{(t-4)^2+(\sqrt{t}-0)^2}=\sqrt{t^2-7t+16}.

4. נגזרת: d′(t)=2t−72t2−7t+16d'(t)=\frac{2t-7}{2\sqrt{t^2-7t+16}}. הביטוי שבתוך השורש חיובי לכל tt (Δ=49−64<0\Delta=49-64<0), ולכן המכנה חיובי.

5. המונה מתאפס ב-t=3.5t=3.5. שלילי כש-t<3.5t<3.5 וחיובי כש-t>3.5t>3.5. מינימום, והוא נקודת הקיצון הפנימית היחידה בתחום (t=0t=0 הוא קצה התחום, ושם d(0)=4d(0)=4).

6. P(3.5,3.5)P(3.5,\sqrt{3.5}), ו-d(3.5)=12.25−24.5+16=3.75=152≈1.94d(3.5)=\sqrt{12.25-24.5+16}=\sqrt{3.75}=\frac{\sqrt{15}}{2}\approx1.94.

246824A(4,0)P
תשובה

P(3.5,3.5)P\left(3.5,\sqrt{3.5}\right). המרחק הקטן ביותר: 152\frac{\sqrt{15}}{2}.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בפונקציות וגרפים - פונקציית שורש

5. בעיות קיצון גאומטריות במישור - פונקציה רציונלית

בעיה גאומטרית עם שטח נתון

צורה במישור, כמו מלבן או משולש, משנה את המידות שלה, אבל נתון אחד נשאר קבוע, למשל השטח. כשצלע אחת מתארכת, האחרת מתקצרת.

במדויק: בבעיית קיצון גאומטרית במישור מסמנים ב-xx אורך אחד בצורה, מבטאים באמצעותו את שאר המידות בעזרת הנתונים, ובונים פונקציה של xx לגודל שצריך להביא לקיצון (היקף, אורך, סכום ריבועים). כשהנתון הקבוע הוא שטח, מידה אחרת היא שבר שיש בו xx במכנה, ולכן הפונקציה יוצאת לרוב רציונלית.

מלבן ששטחו 1818: אם צלע אחת xx, הצלע השנייה 18x\frac{18}{x}. ככל ש-xx גדל, הצלע השנייה קטנה, והמכפלה נשארת 1818.

x18/xABCD

מידה לפי שטח נתון

צורהנתוןהמידה השנייה
מלבןשטח SS, צלע xxSx\frac{S}{x}
משולש ישר זוויתשטח SS, ניצב xxניצב שני 2Sx\frac{2S}{x}
משולששטח SS, צלע xxהגובה אליה 2Sx\frac{2S}{x}
טרפזשטח SS, סכום הבסיסים xxגובה 2Sx\frac{2S}{x}
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיה גאומטרית

1. מסרטטים, ומסמנים את xx בסרטוט.

2. רושמים את התחום: x>0x>0, ועוד תנאים מהשאלה (למשל נקודה שנמצאת על צלע).

3. מבטאים את שאר המידות באמצעות xx: שטח נתון, משפט פיתגורס, אמצע של קטע.

4. בונים את פונקציית הגודל, גוזרים, ובודקים בטבלת סימנים.

5. עונים על מה שנשאלו: מידה, ערך הגודל, או שניהם.

שים לב

סכום ריבועים של קטעים, כמו AE2+DE2AE^2+DE^2, מחשבים במשפט פיתגורס ישר, בלי להוציא שורש.

שים לב

בדיקה: מציבים את xx שמצאתם ובודקים שכל המידות חיוביות ושהנקודות נמצאות על הצלעות.

דוגמה - מלבן עם שטח נתון: מינימום של סכום ריבועים

ABCDABCD הוא מלבן ששטחו 1818. הנקודה EE היא אמצע הצלע BCBC. נסמן AB=xAB=x.

מצאו את xx שעבורו הסכום AE2+DE2AE^2+DE^2 הוא הקטן ביותר, ואת הסכום הזה.

פתרון

1. נתון: שטח המלבן 1818, EE אמצע BCBC, AB=xAB=x. המטרה: מינימום של AE2+DE2AE^2+DE^2.

2. BC=18xBC=\frac{18}{x}, ולכן BE=EC=9xBE=EC=\frac{9}{x}. התחום: x>0x>0.

3. פיתגורס במשולש ABEABE: AE2=x2+81x2AE^2=x^2+\frac{81}{x^2}. במשולש DCEDCE (DC=xDC=x): DE2=x2+81x2DE^2=x^2+\frac{81}{x^2}.

4. הסכום: f(x)=2x2+162x2f(x)=2x^2+\frac{162}{x^2}.

5. נגזרת: f′(x)=4x−324x3=4x4−324x3f'(x)=4x-\frac{324}{x^3}=\frac{4x^4-324}{x^3}. משווים לאפס: x4=81x^4=81, ולכן x=3x=3 (x>0x>0).

6. סימן: f′(1)=−320<0f'(1)=-320<0 ו-f′(4)=17516>0f'(4)=\frac{175}{16}>0. מינימום.

xx0<x<30<x<333x>3x>3
f′(x)f'(x)−-00++
f(x)f(x)יורדתמינימוםעולה

7. f(3)=18+18=36f(3)=18+18=36. אז BC=6BC=6.

xABCDE
תשובה

x=3x=3. הסכום הקטן ביותר: 3636.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון גאומטריות במישור - פונקציה רציונלית

6. בעיות קיצון גאומטריות במישור - פונקציית שורש

בעיה גאומטרית עם אורך נתון

לפעמים הנתון הקבוע הוא אורך, למשל שוק של משולש או אלכסון של מלבן, ולא שטח. אז משפט פיתגורס נותן מידה עם שורש.

במדויק: במשולש ישר זווית שהיתר שלו cc קבוע וניצב אחד xx, הניצב השני הוא c2−x2\sqrt{c^2-x^2}, כאשר 0<x<c0<x<c. שטח או היקף שבנויים מהמידות האלה הם פונקציה של xx שיש בה שורש, לרוב מכפלה של פולינום בשורש, כמו xc2−x2x\sqrt{c^2-x^2}.

במשולש שווה שוקיים ששוקיו 66, הגובה לבסיס חוצה את הבסיס. אם חצי הבסיס xx, הגובה הוא 36−x2\sqrt{36-x^2}. בסרטוט x=20x=\sqrt{20} והגובה 44.

6xABCD

ניצב לפי יתר נתון

במשולש ישר זווית עם יתר cc וניצב xx: הניצב השני c2−x2\sqrt{c^2-x^2}, והתחום 0<x<c0<x<c.

•מלבן עם אלכסון cc וצלע xx: הצלע השנייה c2−x2\sqrt{c^2-x^2}.

•משולש שווה שוקיים עם שוק cc וחצי בסיס xx: הגובה לבסיס c2−x2\sqrt{c^2-x^2}.

דרך הפתרון

קיצון של מכפלה של פולינום בשורש

כש-f(x)=p(x)g(x)f(x)=p(x)\sqrt{g(x)}:

1. גוזרים לפי נגזרת של מכפלה: f′(x)=p′(x)g(x)+p(x)⋅g′(x)2g(x)f'(x)=p'(x)\sqrt{g(x)}+p(x)\cdot\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}.

2. מביאים למכנה משותף 2g(x)2\sqrt{g(x)}. כופלים את האיבר הראשון ב-2g(x)2g(x)\frac{2\sqrt{g(x)}}{2\sqrt{g(x)}}, ו-g(x)⋅g(x)=g(x)\sqrt{g(x)}\cdot\sqrt{g(x)}=g(x).

3. המכנה חיובי: f′(x)=0f'(x)=0 כשהמונה מתאפס, והסימן של f′(x)f'(x) הוא הסימן של המונה.

שים לב

התחום פתוח: ב-x=0x=0 וב-x=cx=c הצורה מתנוונת (צלע או גובה 00), ולכן הקצוות לא נכללים.

שים לב

c2−x2\sqrt{c^2-x^2} אינו c−xc-x: 36−x2≠6−x\sqrt{36-x^2}\ne6-x.

דוגמה - משולש שווה שוקיים עם שוק נתונה: מקסימום של שטח

במשולש שווה שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC) אורך כל שוק 66. ADAD הוא הגובה לבסיס BCBC. נסמן BD=xBD=x.

מצאו את אורך הבסיס BCBC שעבורו שטח המשולש הוא הגדול ביותר, ואת השטח הזה.

פתרון

1. נתון: AB=AC=6AB=AC=6, AD⊥BCAD\perp BC, BD=xBD=x. המטרה: מקסימום של שטח המשולש ABCABC.

2. במשולש שווה שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון, ולכן BC=2xBC=2x. התחום: 0<x<60<x<6.

3. פיתגורס במשולש ABDABD: AD=36−x2AD=\sqrt{36-x^2}.

4. השטח: S(x)=2x⋅36−x22=x36−x2S(x)=\frac{2x\cdot\sqrt{36-x^2}}{2}=x\sqrt{36-x^2}.

5. נגזרת: S′(x)=36−x2+x⋅−2x236−x2=36−x2−x236−x2=36−2x236−x2S'(x)=\sqrt{36-x^2}+x\cdot\frac{-2x}{2\sqrt{36-x^2}}=\frac{36-x^2-x^2}{\sqrt{36-x^2}}=\frac{36-2x^2}{\sqrt{36-x^2}}.

6. המונה מתאפס כש-x2=18x^2=18, ולכן x=32x=3\sqrt2 (x>0x>0).

7. סימן המונה: ב-x=1x=1 הוא 34>034>0, וב-x=5x=5 הוא −14<0-14<0. מקסימום.

xx0<x<320<x<3\sqrt2323\sqrt232<x<63\sqrt2<x<6
S′(x)S'(x)++00−-
S(x)S(x)עולהמקסימוםיורדת

8. BC=2⋅32=62BC=2\cdot3\sqrt2=6\sqrt2, ו-S=32⋅36−18=32⋅32=18S=3\sqrt2\cdot\sqrt{36-18}=3\sqrt2\cdot3\sqrt2=18. במשולש הזה הזווית AA ישרה.

66ABCD
תשובה

BC=62BC=6\sqrt2. השטח הגדול ביותר: 1818.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון גאומטריות במישור - פונקציית שורש

7. בעיות קיצון בתיבה: נפח, שטח פנים ושטח מעטפת

תיבה: נפח, שטח פנים ושטח מעטפת

תיבה היא גוף כמו קופסת נעליים או מכולה. יש לה 66 פאות, וכולן מלבנים.

במדויק: תיבה היא מנסרה ישרה שהבסיס שלה מלבן. לתיבה שמידות הבסיס שלה aa ו-bb והגובה שלה hh: הנפח הוא V=a⋅b⋅hV=a\cdot b\cdot h. שטח המעטפת MM הוא סכום השטחים של 44 הפאות הצדדיות: M=2ah+2bhM=2ah+2bh. שטח הפנים FF הוא סכום השטחים של כל 66 הפאות: F=M+2abF=M+2ab.

בסרטוט: הבסיס ABCDABCD (מלבן a×ba\times b), הגובה hh. הקווים המקווקווים הם מקצועות שלא רואים. המעטפת היא ארבע "הקירות", ושטח הפנים הוא הקירות ועוד הרצפה והתקרה.

abhABCDEFGH

נוסחאות התיבה

תיבהנפחשטח מעטפתשטח פנים
בסיס a×ba\times b, גובה hhV=abhV=abhM=2ah+2bhM=2ah+2bhF=M+2abF=M+2ab
בסיס ריבועי x×xx\times x, גובה hhV=x2hV=x^2hM=4xhM=4xhF=4xh+2x2F=4xh+2x^2
בסיס ריבועי, בלי מכסהV=x2hV=x^2hM=4xhM=4xh4xh+x24xh+x^2
דרך הפתרון

דרך הפתרון של בעיית קיצון בתיבה

1. מסמנים את מידות הבסיס באמצעות xx (בבסיס ריבועי: xx ו-xx; אם נתון יחס בין הצלעות: xx ו-2x2x וכד').

2. מהנתון הקבוע (נפח, שטח, כמות חומר) מבטאים את הגובה hh באמצעות xx.

3. מציבים בגודל שצריך להביא לקיצון, וכך מקבלים פונקציה של xx בלבד.

4. רושמים את התחום: כל המידות חיוביות.

5. גוזרים, משווים לאפס, ובודקים בטבלת סימנים.

שים לב

בודקים איזה שטח מבקשים: מעטפת (בלי בסיסים), פנים (עם שני הבסיסים), או תיבה בלי מכסה (בסיס אחד).

שים לב

תיבה מגיליון שגוזרים ממנו ריבועים בפינות: הצלע של הריבוע הגזור היא הגובה, וכל צלע של הבסיס קטנה בפעמיים הצלע של הריבוע: מגיליון שצלעו 1212 מקבלים בסיס שצלעו 12−2x12-2x.

דוגמה א - נפח נתון: מינימום של חומר לתיבה פתוחה

בונים תיבה בלי מכסה עם בסיס ריבועי. נפח התיבה 3232 סמ"ק. מה צריכות להיות מידות התיבה כדי שהשטח של החומר (שטח המעטפת ועוד הבסיס) יהיה הקטן ביותר? מהו השטח הזה?

פתרון

1. נתון: בסיס ריבועי, בלי מכסה, V=32V=32. המטרה: מינימום של MM ועוד שטח הבסיס.

2. צלע הבסיס xx, הגובה hh. מהנפח: x2h=32x^2h=32, ולכן h=32x2h=\frac{32}{x^2}. התחום: x>0x>0.

3. השטח: F(x)=x2+4x⋅32x2=x2+128xF(x)=x^2+4x\cdot\frac{32}{x^2}=x^2+\frac{128}{x}.

4. נגזרת: F′(x)=2x−128x2F'(x)=2x-\frac{128}{x^2}. משווים לאפס: x3=64x^3=64, ולכן x=4x=4.

5. סימן: F′(2)=4−32<0F'(2)=4-32<0 ו-F′(5)=10−12825>0F'(5)=10-\frac{128}{25}>0. מינימום.

xx0<x<40<x<444x>4x>4
F′(x)F'(x)−-00++
F(x)F(x)יורדתמינימוםעולה

6. h=3216=2h=\frac{32}{16}=2. השטח: F(4)=16+32=48F(4)=16+32=48.

442ABCDEFGH
תשובה

בסיס 4×44\times4 ס"מ, גובה 22 ס"מ. השטח הקטן ביותר: 4848 סמ"ר.

דוגמה ב - גיליון שגוזרים ממנו פינות: מקסימום של נפח

מגיליון קרטון ריבועי שצלעו 1212 ס"מ גוזרים בכל פינה ריבוע שצלעו xx ס"מ, ומקפלים את השוליים לתיבה בלי מכסה. מצאו את xx שעבורו נפח התיבה הוא הגדול ביותר, ואת הנפח הזה.

פתרון

1. נתון: גיליון 12×1212\times12, ריבועים גזורים בצלע xx. המטרה: מקסימום של נפח התיבה.

2. הגובה xx. צלע הבסיס 12−2x12-2x. התחום: 0<x<60<x<6.

xx12ABCD

3. הנפח: V(x)=x(12−2x)2V(x)=x(12-2x)^2. זה פולינום.

4. נגזרת (נגזרת של מכפלה): V′(x)=(12−2x)2+x⋅2(12−2x)(−2)=(12−2x)(12−6x)=12(x−6)(x−2)V'(x)=(12-2x)^2+x\cdot2(12-2x)(-2)=(12-2x)(12-6x)=12(x-6)(x-2).

5. V′(x)=0V'(x)=0 כש-x=2x=2 או x=6x=6. רק x=2x=2 בתחום.

6. סימן: V′(1)=60>0V'(1)=60>0 ו-V′(3)=−36<0V'(3)=-36<0. מקסימום.

xx0<x<20<x<2222<x<62<x<6
V′(x)V'(x)++00−-
V(x)V(x)עולהמקסימוםיורדת

7. V(2)=2⋅82=128V(2)=2\cdot8^2=128.

תשובה

x=2x=2 ס"מ. הנפח הגדול ביותר: 128128 סמ"ק.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בתיבה: נפח, שטח פנים ושטח מעטפת

8. בעיות קיצון בתחום סגור

בעיית קיצון בתחום סגור

לפעמים תנאי השאלה מגבילים את המשתנה משני הצדדים: הקיר באורך 1616 מטר בלבד, או 1≤x≤61\le x\le6. אז גם הקצוות הם מועמדים לתשובה.

במדויק: תחום סגור הוא קטע a≤x≤ba\le x\le b ששני הקצוות שלו כלולים בו. פולינום, פונקציה רציונלית או פונקציית שורש שמוגדרים בכל הקטע מקבלים בו ערך גדול ביותר וערך קטן ביותר. כל אחד מהם מתקבל בנקודת קיצון פנימית או באחד הקצוות x=ax=a, x=bx=b.

הגרף של f(x)=x+9xf(x)=x+\frac{9}{x} בתחום 1≤x≤61\le x\le6: המינימום הפנימי (3,6)(3,6) הוא הנקודה הנמוכה ביותר, אבל הנקודה הגבוהה ביותר היא בקצה, (1,10)(1,10), ושם f′(1)≠0f'(1)\ne0.

בתחום הפתוח 1<x<61<x<6 אין ל-ff ערך גדול ביותר: הערכים מתקרבים ל-1010 אבל לא מגיעים אליו.

01234567024681012(1,10)(3,6)(6,7.5)

תחום פתוח ותחום סגור

תחוםאיפה מחפשים את הערך הגדול והקטן ביותר
סגור a≤x≤ba\le x\le bבנקודות הקיצון הפנימיות ובשני הקצוות. תמיד יש ערך גדול ביותר וקטן ביותר
פתוח a<x<ba<x<bרק בנקודות הקיצון הפנימיות. ייתכן שאין ערך גדול ביותר או קטן ביותר
דרך הפתרון

הערך הגדול והקטן ביותר בתחום סגור

כש-ff מוגדרת בכל הקטע a≤x≤ba\le x\le b:

1. פותרים f′(x)=0f'(x)=0, ומשאירים רק פתרונות שבתוך הקטע.

2. מחשבים את ff בפתרונות האלה ובשני הקצוות f(a)f(a), f(b)f(b).

3. הגדול מבין הערכים הוא הערך הגדול ביותר, והקטן מביניהם הוא הערך הקטן ביותר.

שים לב

בקצה התחום הנגזרת בדרך כלל לא מתאפסת. מי שמחפש רק f′(x)=0f'(x)=0 מפספס את הקצוות.

שים לב

אם לפתרון של f′(x)=0f'(x)=0 אין מקום בקטע, הפונקציה עולה בכל הקטע או יורדת בכל הקטע, והתשובות הן בקצוות.

דוגמה א - מינימום פנימי ומקסימום בקצה התחום

מצאו את הערך הגדול ביותר ואת הערך הקטן ביותר של הפונקציה f(x)=x+9xf(x)=x+\frac{9}{x} בתחום 1≤x≤61\le x\le6.

פתרון

1. מחפשים ערך גדול וקטן ביותר בתחום סגור. ff מוגדרת בכל הקטע (x=0x=0 לא בו).

2. נגזרת: f′(x)=1−9x2f'(x)=1-\frac{9}{x^2}. משווים לאפס: x2=9x^2=9, ולכן x=3x=3 או x=−3x=-3. רק x=3x=3 בקטע.

3. ערכים: f(1)=10f(1)=10, f(3)=3+3=6f(3)=3+3=6, f(6)=6+1.5=7.5f(6)=6+1.5=7.5.

4. הגדול מבין הערכים 1010, בקצה x=1x=1. הקטן 66, בנקודה הפנימית x=3x=3.

תשובה

הערך הגדול ביותר 1010 (ב-x=1x=1). הערך הקטן ביותר 66 (ב-x=3x=3).

דוגמה ב - נקודת הקיצון מחוץ לתחום: התשובה בקצה

גינה מלבנית ששטחה 200200 מ"ר צמודה לקיר. מגדרים את שלוש הצלעות האחרות. הצלע שלאורך הקיר, xx מטר, לא יכולה להיות ארוכה מהקיר, שאורכו 1616 מטר. כל אחת משתי הצלעות שניצבות לקיר היא לכל היותר 2020 מטר.

מה צריכות להיות מידות הגינה כדי שאורך הגדר יהיה הקטן ביותר? מהו האורך הזה?

פתרון

1. נתון: שטח 200200, הצלע שלאורך הקיר x≤16x\le16, הצלעות הניצבות לכל היותר 2020. המטרה: מינימום של אורך הגדר.

2. כל צלע ניצבת: 200x\frac{200}{x}. התנאי 200x≤20\frac{200}{x}\le20 נותן x≥10x\ge10. התחום סגור: 10≤x≤1610\le x\le16.

3. מגדרים את הצלע שמול הקיר ואת שתי הניצבות: L(x)=x+2⋅200x=x+400xL(x)=x+2\cdot\frac{200}{x}=x+\frac{400}{x}.

4. נגזרת: L′(x)=1−400x2L'(x)=1-\frac{400}{x^2}. מתאפסת ב-x=20x=20, מחוץ לקטע. בכל הקטע x2<400x^2<400, ולכן L′(x)<0L'(x)<0: הפונקציה יורדת.

5. ערכים בקצוות: L(10)=10+40=50L(10)=10+40=50, L(16)=16+25=41L(16)=16+25=41. הקטן הוא 4141, ב-x=16x=16.

6. הצלע הניצבת: 20016=12.5\frac{200}{16}=12.5.

810121416183840424446485052(10,50)(16,41)
תשובה

1616 מטר לאורך הקיר ו-12.512.5 מטר לכל צלע ניצבת. אורך הגדר הקטן ביותר: 4141 מטר.

שאלות פתוחות על בעיות קיצון בתחום סגור

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.