דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מעגל וישר

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת במעגל וישר: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משוואת המעגל

כבר ראינו שכל מעגל במערכת צירים נקבע לפי המרכז והרדיוס שלו.

במדויק: המעגל שמרכזו M(a,b)M(a,b) ורדיוסו R>0R>0 הוא קבוצת כל הנקודות (x,y)(x,y) שמרחקן מ-MM שווה ל-RR. המשוואה שלו היא (x−a)2+(y−b)2=R2(x-a)^2+(y-b)^2=R^2. נקודה נמצאת על המעגל אם ורק אם השיעורים שלה מקיימים את המשוואה.

תזכורת: מרחק, שיפוע וישרים מאונכים

בנושא הזה נשתמש כל הזמן בשלושה כלים מכיתה י'.

במדויק:

•המרחק בין A(x1,y1)A(x_1,y_1) ל-B(x2,y2)B(x_2,y_2): d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

•השיפוע של הישר דרך AA ו-BB (כאשר x1≠x2x_1\ne x_2): m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}.

•שני ישרים עם שיפועים m1m_1 ו-m2m_2 מאונכים זה לזה אם ורק אם m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1. ישר אופקי (y=ky=k) וישר אנכי (x=kx=k) מאונכים זה לזה, אף שלישר האנכי אין שיפוע.

מצב הדדי בין ישר למעגל

ישר ומעגל יכולים להיפגש בשתי נקודות, בנקודה אחת, או לא להיפגש בכלל.

במדויק: יש שלושה מצבים, לפי מספר הנקודות המשותפות לישר ולמעגל:

המצבמספר הנקודות המשותפות
הישר חותך את המעגל2
הישר משיק למעגל1 (נקודת ההשקה)
הישר אינו חותך את המעגל0

אין מצב רביעי: לישר ולמעגל אף פעם אין יותר משתי נקודות משותפות.

באיור המעגל x2+y2=4x^2+y^2=4 ושלושה ישרים: y=xy=x חותך את המעגל בשתי נקודות, AA ו-BB. y=2y=2 משיק למעגל בנקודה (0,2)(0,2). y=−x+4y=-x+4 אינו חותך את המעגל.

את המצב ההדדי קובעים בשתי דרכים: לפי המרחק של מרכז המעגל מהישר, או לפי מספר הפתרונות של מערכת המשוואות.

-33-33AB(0,2)

1. מצב הדדי בין מעגל וישר: השוואת המרחק מהמרכז לרדיוס

המרחק של נקודה מישר

כדי לדעת אם ישר פוגש מעגל, אפשר לבדוק כמה רחוק הישר מהמרכז. אבל מרחק מנקודה לישר הוא לא מרחק לנקודה אחת מסוימת. איך מודדים אותו?

במדויק: המרחק של נקודה MM מישר ℓ\ell הוא אורך הקטע MHMH, כאשר HH היא נקודת החיתוך של ℓ\ell עם הישר שעובר דרך MM ומאונך ל-ℓ\ell. אם MM נמצאת על ℓ\ell, המרחק הוא 00.

הקטע MHMH הוא הקטע הקצר ביותר מ-MM אל נקודה כלשהי של הישר: לכל נקודה אחרת PP על ℓ\ell, המשולש MHPMHP ישר זווית ב-HH, ו-MPMP הוא היתר שלו, ולכן ארוך יותר.

באיור: M(2,1)M(2,1), הישר ℓ\ell: y=−x+7y=-x+7. האנך מ-MM הוא y=x−1y=x-1, והוא פוגש את ℓ\ell ב-H(4,3)H(4,3). המרחק MH=22+22=8MH=\sqrt{2^2+2^2}=\sqrt8.

24682468MH

המצב ההדדי לפי המרחק dd של המרכז מהישר

RR הוא רדיוס המעגל, ו-dd הוא המרחק של מרכז המעגל מהישר.

השוואההמצב ההדדי
d<Rd<Rהישר חותך את המעגל בשתי נקודות
d=Rd=Rהישר משיק למעגל
d>Rd>Rהישר אינו חותך את המעגל
דרך הפתרון

המרחק של המרכז M(a,b)M(a,b) מהישר y=mx+ny=mx+n

1. אם הישר נתון בצורה אחרת (למשל 4x+3y=404x+3y=40), מבודדים את yy ומוצאים את השיפוע mm.

2. כאשר m≠0m\ne0, שיפוע האנך: −1m-\frac{1}{m}. משוואת האנך דרך MM: y−b=−1m(x−a)y-b=-\frac{1}{m}(x-a).

3. פותרים את מערכת המשוואות של הישר ושל האנך. הפתרון הוא HH.

4. מחשבים את d=MHd=MH לפי נוסחת המרחק.

5. משווים את dd ל-RR.

שים לב

ישר אופקי y=ky=k: האנך מ-M(a,b)M(a,b) הוא אנכי, ולכן d=∣b−k∣d=\lvert b-k\rvert. ישר אנכי x=kx=k: d=∣a−k∣d=\lvert a-k\rvert.

שים לב

משווים את dd ל-RR, לא ל-R2R^2. כש-dd יוצא שורש, נוח להשוות את הריבועים: d2d^2 מול R2R^2 (שניהם חיוביים, ולכן הסדר נשמר).

דוגמה - ישר רחוק מהמרכז יותר מהרדיוס

נתון המעגל (x−5)2+(y−1)2=16(x-5)^2+(y-1)^2=16 והישר y=2x+1y=2x+1.

קבעו את המצב ההדדי בין המעגל לישר בעזרת המרחק של מרכז המעגל מהישר.

פתרון

1. נתון: המרכז M(5,1)M(5,1), הרדיוס R=4R=4, והישר y=2x+1y=2x+1 עם שיפוע 22. המטרה: למצוא את המרחק dd של MM מהישר ולהשוות אותו ל-RR.

2. שיפוע האנך: −12-\frac12. משוואת האנך דרך MM: y−1=−12(x−5)y-1=-\frac12(x-5), כלומר y=−12x+72y=-\frac12x+\frac72.

3. נקודת החיתוך של הישר והאנך: 2x+1=−12x+722x+1=-\frac12x+\frac72, ולכן 52x=52\frac52x=\frac52, x=1x=1, y=3y=3. זו הנקודה H(1,3)H(1,3).

4. המרחק: d=MH=(5−1)2+(1−3)2=20≈4.47d=MH=\sqrt{(5-1)^2+(1-3)^2}=\sqrt{20}\approx4.47.

5. משווים: d2=20>16=R2d^2=20>16=R^2, ולכן d>Rd>R.

-2246810-4-22468M(5,1)H(1,3)
תשובה

d=20>4=Rd=\sqrt{20}>4=R, ולכן הישר אינו חותך את המעגל.

שאלות פתוחות על מצב הדדי בין מעגל וישר: השוואת המרחק מהמרכז לרדיוס

2. מצב הדדי בין מעגל וישר: פתרון מערכת משוואות

נקודות משותפות כפתרון של מערכת

דרך שנייה לקבוע את המצב ההדדי היא פשוט למצוא את הנקודות המשותפות. נקודה משותפת נמצאת גם על המעגל וגם על הישר, ולכן השיעורים שלה מקיימים את שתי המשוואות.

במדויק: הנקודות המשותפות לישר ולמעגל הן בדיוק הפתרונות (x,y)(x,y) של מערכת המשוואות שמורכבת ממשוואת המעגל וממשוואת הישר. מספר הפתרונות (00, 11 או 22) קובע את המצב ההדדי.

כשמציבים את משוואת הישר במשוואת המעגל, מתקבלת משוואה ריבועית במשתנה אחד. למשוואה ריבועית יש 22, 11 או 00 פתרונות, וזה בדיוק מספר הנקודות המשותפות.

באיור: המעגל x2+y2=25x^2+y^2=25 והישר y=x+1y=x+1. ההצבה נותנת x2+(x+1)2=25x^2+(x+1)^2=25, כלומר x2+x−12=0x^2+x-12=0, ולכן x=3x=3 או x=−4x=-4. הנקודות המשותפות: (3,4)(3,4) ו-(−4,−3)(-4,-3).

-6-4-2246-6-4-2246x²+y²=25(3,4)(-4,-3)
דרך הפתרון

נקודות החיתוך של ישר ומעגל

1. כותבים את משוואת הישר בצורה y=mx+ny=mx+n.

2. מציבים את mx+nmx+n במקום yy במשוואת המעגל.

3. פותחים סוגריים ומסדרים למשוואה ריבועית Ax2+Bx+C=0Ax^2+Bx+C=0.

4. פותרים, ולכל xx מוצאים את yy ממשוואת הישר.

ישר אופקי y=ky=k: מציבים y=ky=k ישר במשוואת המעגל. ישר אנכי x=kx=k: מציבים x=kx=k.

המצב ההדדי לפי הדיסקרימיננטה

במשוואה הריבועית שמתקבלת אחרי ההצבה, Δ=B2−4AC\Delta=B^2-4AC:

הדיסקרימיננטהמספר הנקודות המשותפותהמצב ההדדי
Δ>0\Delta>02הישר חותך את המעגל
Δ=0\Delta=01הישר משיק למעגל
Δ<0\Delta<00הישר אינו חותך את המעגל
שים לב

את yy מוצאים ממשוואת הישר, לא ממשוואת המעגל. ממשוואת המעגל יוצאים לכל xx שני ערכי yy, ורק אחד מהם על הישר.

שים לב

בדיקה: מציבים כל נקודה שמצאתם בשתי המשוואות. היא צריכה לקיים את שתיהן.

דוגמה - שני ישרים: חותך ומשיק

נתון המעגל (x−2)2+(y−1)2=10(x-2)^2+(y-1)^2=10.

לגבי כל ישר, קבעו את המצב ההדדי בינו לבין המעגל ומצאו את הנקודות המשותפות:

א. y=x+1y=x+1

ב. y=−13x+5y=-\frac13x+5

פתרון

1. א: מציבים y=x+1y=x+1: (x−2)2+(x+1−1)2=10(x-2)^2+(x+1-1)^2=10, כלומר x2−4x+4+x2=10x^2-4x+4+x^2=10.

2. מסדרים: 2x2−4x−6=02x^2-4x-6=0, ואחרי חלוקה ב-22: x2−2x−3=0x^2-2x-3=0. כאן Δ=4+12=16>0\Delta=4+12=16>0, ולכן יש שתי נקודות משותפות.

3. (x−3)(x+1)=0(x-3)(x+1)=0, ולכן x=3x=3 או x=−1x=-1. ממשוואת הישר: y=4y=4 או y=0y=0.

4. ב: מציבים y=−13x+5y=-\frac13x+5: (x−2)2+(−13x+4)2=10(x-2)^2+\left(-\frac13x+4\right)^2=10, כלומר x2−4x+4+19x2−83x+16=10x^2-4x+4+\frac19x^2-\frac83x+16=10.

5. מסדרים: 109x2−203x+10=0\frac{10}{9}x^2-\frac{20}{3}x+10=0, ואחרי כפל ב-910\frac{9}{10}: x2−6x+9=0x^2-6x+9=0. כאן Δ=36−36=0\Delta=36-36=0, ולכן יש נקודה משותפת אחת: הישר משיק.

6. (x−3)2=0(x-3)^2=0, ולכן x=3x=3, ומשוואת הישר נותנת y=−1+5=4y=-1+5=4.

7. בדיקה: (3−2)2+(4−1)2=10(3-2)^2+(4-1)^2=10 ו-(−1−2)2+(0−1)2=10(-1-2)^2+(0-1)^2=10.

-22468-22468(-1,0)
תשובה

א. הישר חותך את המעגל בנקודות (3,4)(3,4) ו-(−1,0)(-1,0). ב. הישר משיק למעגל בנקודה (3,4)(3,4).

שאלות פתוחות על מצב הדדי בין מעגל וישר: פתרון מערכת משוואות

3. משוואת משיק למעגל בנקודה שעל המעגל

משיק למעגל

ישר שרק "נוגע" במעגל, בנקודה אחת, נקרא משיק. מגאומטריה אנחנו כבר יודעים שהמשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה. זה מה שמאפשר למצוא את המשוואה שלו.

במדויק: משיק למעגל הוא ישר שיש לו עם המעגל נקודה משותפת אחת בדיוק. הנקודה הזאת נקראת נקודת ההשקה.

באיור: המעגל x2+y2=25x^2+y^2=25 והנקודה A(3,4)A(3,4) שעליו. שיפוע הרדיוס MAMA הוא 43\frac43, ולכן שיפוע המשיק ב-AA הוא −34-\frac34. משוואת המשיק: y=−34x+254y=-\frac34x+\frac{25}{4}.

משיקרדיוס
-6-4-22468-6-4-22468MA

המשיק מאונך לרדיוס

•משיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה.

•ולהפך: ישר שעובר בקצה של רדיוס ומאונך לו הוא משיק למעגל.

לכן אם AA על המעגל שמרכזו MM, ושני הישרים לא אופקיים: mMA⋅m=−1m_{MA}\cdot m=-1, כאשר mm שיפוע המשיק ב-AA.

דרך הפתרון

משוואת המשיק למעגל בנקודה A(x0,y0)A(x_0,y_0) שעל המעגל

1. בודקים ש-AA על המעגל: מציבים במשוואת המעגל.

2. כאשר x0≠ax_0\ne a וגם y0≠by_0\ne b, מחשבים את שיפוע הרדיוס: mMA=y0−bx0−am_{MA}=\frac{y_0-b}{x_0-a}.

3. שיפוע המשיק: m=−1mMAm=-\frac{1}{m_{MA}}.

4. משוואת המשיק: y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0).

רדיוס אופקי או אנכי

הנקודה A(x0,y0)A(x_0,y_0) על המעגל שמרכזו M(a,b)M(a,b)הרדיוס MAMAהמשיק ב-AA
y0=by_0=bאופקיאנכי: x=x0x=x_0
x0=ax_0=aאנכיאופקי: y=y0y=y_0

למשל, בנקודה הגבוהה ביותר על המעגל (a,b+R)(a,b+R) המשיק הוא y=b+Ry=b+R.

שים לב

המשיק עובר דרך נקודת ההשקה AA, לא דרך המרכז MM. ושיפוע המשיק הוא −1mMA-\frac{1}{m_{MA}}, לא mMAm_{MA} עצמו.

דוגמה - משיק בנקודה ונקודת החיתוך שלו עם ציר ה-xx

נתון המעגל (x−1)2+(y+2)2=25(x-1)^2+(y+2)^2=25 שמרכזו MM, והנקודה A(4,2)A(4,2).

א. הראו ש-AA נמצאת על המעגל.

ב. מצאו את משוואת המשיק למעגל בנקודה AA.

ג. המשיק חותך את ציר ה-xx בנקודה CC. מצאו את שיעורי CC.

פתרון

1. נתון: המרכז M(1,−2)M(1,-2), R=5R=5, הנקודה A(4,2)A(4,2). המטרה: משוואת המשיק ב-AA והחיתוך שלו עם ציר ה-xx.

2. א: (4−1)2+(2+2)2=9+16=25(4-1)^2+(2+2)^2=9+16=25. השיעורים מקיימים את המשוואה, ולכן AA על המעגל.

3. ב: שיפוע הרדיוס mMA=2−(−2)4−1=43m_{MA}=\frac{2-(-2)}{4-1}=\frac43.

4. המשיק מאונך לרדיוס, ולכן שיפוע המשיק −34-\frac34.

5. משוואת המשיק דרך AA: y−2=−34(x−4)y-2=-\frac34(x-4), כלומר y=−34x+5y=-\frac34x+5.

6. ג: על ציר ה-xx, y=0y=0: −34x+5=0-\frac34x+5=0, ולכן x=203x=\frac{20}{3}.

-5510-8-6-4-2246M(1,-2)A(4,2)C
תשובה

ב. y=−34x+5y=-\frac34x+5. ג. C(203,0)C\left(\frac{20}{3},0\right).

שאלות פתוחות על משוואת משיק למעגל בנקודה שעל המעגל

4. מיתרים וקטרים במעגל במערכת צירים

מיתר וקוטר במערכת צירים

מיתר הוא קטע שמחבר שתי נקודות על המעגל. במערכת צירים הקצוות שלו מקיימים את משוואת המעגל, ולכן אפשר לחשב אותם, את האורך ואת האמצע.

במדויק: מיתר במעגל הוא קטע ששני קצותיו נמצאים על המעגל. קוטר הוא מיתר שעובר דרך מרכז המעגל. מרכז המעגל הוא אמצע כל קוטר, ואורך הקוטר הוא 2R2R.

באיור: במעגל x2+y2=25x^2+y^2=25 המיתר ABAB נמצא על הישר y=3y=3, וקצותיו A(−4,3)A(-4,3) ו-B(4,3)B(4,3). הקטע מהמרכז MM לאמצע המיתר N(0,3)N(0,3) מאונך למיתר. הקטע CDCD עובר דרך MM, ולכן הוא קוטר.

-6-4-2246-6-4-2246MABNCD
דרך הפתרון

מיתר שנמצא על ישר נתון

1. קצות המיתר הם נקודות החיתוך של הישר עם המעגל: פותרים את מערכת המשוואות.

2. אורך המיתר: נוסחת המרחק בין שני הקצוות.

3. אמצע המיתר: (x1+x22,y1+y22)\left(\frac{x_1+x_2}{2},\frac{y_1+y_2}{2}\right).

הקטע מהמרכז לאמצע המיתר

אם NN אמצע המיתר ABAB (שאינו קוטר), אז MN⊥ABMN\perp AB. כששני הישרים לא אופקיים: mMN⋅mAB=−1m_{MN}\cdot m_{AB}=-1.

הקצה השני של קוטר

אם ABAB קוטר במעגל שמרכזו M(a,b)M(a,b), ו-A(xA,yA)A(x_A,y_A), אז MM אמצע ABAB, ולכן:

B(2a−xA, 2b−yA)B(2a-x_A,\ 2b-y_A)

כדי לבדוק אם מיתר ABAB הוא קוטר, בודקים אם אמצע ABAB הוא MM.

משיקים בקצות קוטר

•המשיקים בשני הקצוות של קוטר מקבילים זה לזה (שניהם מאונכים לאותו קוטר).

•ולהפך: אם שני משיקים למעגל מקבילים זה לזה, הקטע שמחבר את נקודות ההשקה הוא קוטר.

שים לב

זווית היקפית שנשענת על קוטר היא ישרה. אם ABAB קוטר ו-CC נקודה אחרת על המעגל, אז mAC⋅mBC=−1m_{AC}\cdot m_{BC}=-1 (כששני הישרים לא אופקיים). זו בדיקה טובה לחישוב.

דוגמה א - מיתר על ישר אופקי: קצוות, אורך ושטח

נתון המעגל (x+1)2+(y−3)2=25(x+1)^2+(y-3)^2=25 שמרכזו MM. הישר y=7y=7 חותך את המעגל בנקודות AA ו-BB (שיעור ה-xx של AA קטן משל BB).

א. מצאו את שיעורי AA ו-BB.

ב. מצאו את אורך המיתר ABAB ואת המרחק של MM מהמיתר.

ג. חשבו את שטח המשולש AMBAMB.

פתרון

1. נתון: M(−1,3)M(-1,3), R=5R=5, והמיתר ABAB על הישר y=7y=7. המטרה: הקצוות, האורך, המרחק מהמרכז והשטח.

2. א: מציבים y=7y=7: (x+1)2+16=25(x+1)^2+16=25, כלומר (x+1)2=9(x+1)^2=9, ולכן x+1=±3x+1=\pm3: x=2x=2 או x=−4x=-4. לכן A(−4,7)A(-4,7) ו-B(2,7)B(2,7).

3. ב: AB=2−(−4)=6AB=2-(-4)=6.

4. אמצע המיתר: N(−1,7)N(-1,7). הקטע MNMN אנכי והמיתר אופקי, ולכן MN⊥ABMN\perp AB, והמרחק של MM מהמיתר הוא MN=7−3=4MN=7-3=4.

5. בדיקה בפיתגורס: 32+42=523^2+4^2=5^2 (חצי מיתר, מרחק, רדיוס).

6. ג: MNMN הוא הגובה לצלע ABAB: S=6⋅42=12S=\frac{6\cdot4}{2}=12.

-6-4-224-3369M(-1,3)AB(2,7)N
תשובה

א. A(−4,7)A(-4,7), B(2,7)B(2,7). ב. AB=6AB=6, המרחק 44. ג. 1212.

דוגמה ב - קוטר: הקצה השני והמשיקים בקצותיו

נתון המעגל (x−2)2+(y−5)2=25(x-2)^2+(y-5)^2=25 שמרכזו MM. הנקודה A(6,2)A(6,2) נמצאת על המעגל, ו-ABAB קוטר במעגל.

א. מצאו את שיעורי BB.

ב. הנקודה C(5,9)C(5,9) על המעגל. הראו ש-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

ג. מצאו את משוואות המשיקים למעגל ב-AA וב-BB, וקבעו את המצב ההדדי ביניהם.

פתרון

1. נתון: M(2,5)M(2,5), R=5R=5, A(6,2)A(6,2), ו-ABAB קוטר. המטרה: BB, הזווית ACBACB והמשיקים בקצות הקוטר.

2. א: MM אמצע ABAB, ולכן B(2⋅2−6, 2⋅5−2)=B(−2,8)B(2\cdot2-6,\ 2\cdot5-2)=B(-2,8). בדיקה: (−2−2)2+(8−5)2=25(-2-2)^2+(8-5)^2=25.

3. ב: mAC=9−25−6=−7m_{AC}=\frac{9-2}{5-6}=-7 ו-mBC=9−85−(−2)=17m_{BC}=\frac{9-8}{5-(-2)}=\frac17. המכפלה −7⋅17=−1-7\cdot\frac17=-1, ולכן AC⊥BCAC\perp BC.

4. ג: שיפוע הקוטר mAB=8−2−2−6=−34m_{AB}=\frac{8-2}{-2-6}=-\frac34. שני המשיקים מאונכים לקוטר, ולכן לשניהם שיפוע 43\frac43.

5. המשיק ב-AA: y−2=43(x−6)y-2=\frac43(x-6), כלומר y=43x−6y=\frac43x-6.

6. המשיק ב-BB: y−8=43(x+2)y-8=\frac43(x+2), כלומר y=43x+323y=\frac43x+\frac{32}{3}.

7. לשני המשיקים אותו שיפוע וחותכים שונים עם ציר ה-yy, ולכן הם מקבילים.

משיק ב-Aמשיק ב-B
-6-4-224681036912A(6,2)B(-2,8)MC(5,9)
תשובה

א. B(−2,8)B(-2,8). ב. mAC⋅mBC=−1m_{AC}\cdot m_{BC}=-1. ג. y=43x−6y=\frac43x-6 ו-y=43x+323y=\frac43x+\frac{32}{3}: המשיקים מקבילים.

שאלות פתוחות על מיתרים וקטרים במעגל במערכת צירים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.