דילוג לתוכן המרכזי

סיכום זוויות היקפיות

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בזוויות היקפיות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: זווית מרכזית ומידה של קשת

בנושא הקודם הכרנו את הזווית המרכזית: הקודקוד שלה במרכז המעגל, והשוקיים שלה רדיוסים. היא "רואה" קשת של המעגל, ובעזרתה מודדים את הקשת.

במדויק: זווית מרכזית היא זווית שהקודקוד שלה במרכז המעגל ושתי השוקיים שלה רדיוסים. מידה של קשת (במעלות) נקבעת לפי הזווית המרכזית: מיתר ABAB שאינו קוטר מחלק את המעגל לשתי קשתות, הקשת הקטנה, שמידתה β\beta (גודל הזווית המרכזית ∠AOB\angle AOB הנשענת עליה), והקשת הגדולה, שמידתה 360∘−β360^\circ-\beta. כשהמיתר ABAB הוא קוטר, מידת כל אחת משתי הקשתות היא 180∘180^\circ.

כך כל קשת מקבלת מספר: קשת שמידתה 100∘100^\circ היא קשת שזווית מרכזית של 100∘100^\circ נשענת עליה. המעגל כולו הוא 360∘360^\circ, ולכן שתי הקשתות שמיתר מגדיר משלימות זו את זו ל-360∘360^\circ. כשהמיתר הוא קוטר, כל אחת משתי הקשתות היא חצי מעגל, 180∘180^\circ.

βOAB

זווית היקפית

עכשיו נזיז את הקודקוד מהמרכז אל המעגל עצמו. בוחרים נקודה CC על המעגל, ומעבירים ממנה שני מיתרים, CACA ו-CBCB. הזווית ∠ACB\angle ACB נקראת זווית היקפית.

במדויק: זווית היקפית היא זווית שהקודקוד שלה נמצא על המעגל ושתי השוקיים שלה מיתרים במעגל. הזווית ההיקפית ∠ACB\angle ACB נשענת על הקשת ABAB שאינה מכילה את הקודקוד CC (הקשת שנמצאת בתוך הזווית).

שימו לב לשני תנאים: הקודקוד על המעגל (לא בתוכו ולא מחוצה לו), ושתי השוקיים מיתרים (כל שוק פוגשת את המעגל בנקודה נוספת). זווית שהקודקוד שלה על המעגל ואחת השוקיים שלה רק נוגעת במעגל אינה זווית היקפית.

בסרטוט: הזווית ההיקפית α\alpha והקשת ABAB שהיא נשענת עליה.

αOABC

1. זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית הנשענת על אותה קשת

זווית היקפית וזווית מרכזית על אותה קשת

על אותה קשת ABAB אפשר "להישען" משני מקומות: מהמרכז OO (זווית מרכזית) ומנקודה CC על המעגל (זווית היקפית). מסתבר שיש ביניהן קשר קבוע: הזווית ההיקפית תמיד חצי מהמרכזית.

במדויק: זווית היקפית ∠ACB\angle ACB וזווית מרכזית ∠AOB\angle AOB נשענות על אותה קשת כאשר הקשת ABAB שעליה נשענת ∠ACB\angle ACB (זו שאינה מכילה את CC) היא גם הקשת שהזווית המרכזית ∠AOB\angle AOB מודדת.

הכלל נכון בכל מקום של הקודקוד CC: גם כשהמרכז OO בתוך הזווית ההיקפית וגם כשהוא מחוץ לה. בשני הסרטוטים הזווית ההיקפית היא חצי מהמרכזית.

140°OABC70°
OABC40°80°

זווית היקפית ומרכזית על אותה קשת

במעגל, זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית הנשענת על אותה הקשת:

∠ACB=12∠AOB\angle ACB=\frac{1}{2}\angle AOB

זווית היקפית ומידת הקשת

במעגל, זווית היקפית שווה למחצית הקשת שעליה היא נשענת. למיתר ABAB שאינו קוטר:

הקשת שהזווית נשענת עליההזווית ההיקפית
הקשת הקטנה ABAB, שמידתה β\betaβ2\frac{\beta}{2} (זווית חדה)
הקשת הגדולה ABAB, שמידתה 360∘−β360^\circ-\beta360∘−β2=180∘−β2\frac{360^\circ-\beta}{2}=180^\circ-\frac{\beta}{2} (זווית קהה)
דרך הפתרון

מציאת זווית בעזרת זווית מרכזית

כשנתונה זווית היקפית או מרכזית ומחפשים את השנייה:

1. מזהים את הקשת שעליה נשענת הזווית ההיקפית (הקשת שאינה מכילה את הקודקוד).

2. בודקים שהזווית המרכזית נשענת על אותה קשת.

3. היקפית =12⋅=\frac12\cdot מרכזית, או מרכזית =2⋅=2\cdot היקפית.

4. אם צריך זוויות במשולש שקודקודו במרכז: שתי צלעותיו רדיוסים, ולכן הוא שווה שוקיים.

שים לב

לפני שמכפילים או מחלקים ב-22, בודקים על איזו קשת נשענת כל זווית. זווית היקפית שהקודקוד שלה על הקשת הקטנה ABAB נשענת על הקשת הגדולה.

שים לב

משולש שקודקוד אחד שלו במרכז המעגל ושני הקודקודים האחרים על המעגל הוא שווה שוקיים: שתי הצלעות היוצאות מהמרכז הן רדיוסים.

דוגמה - מהזווית ההיקפית אל המרכזית ואל הקשת הגדולה

המשולש ABCABC חסום במעגל שמרכזו OO. נתון: ∠BAC=40∘\angle BAC=40^\circ. הנקודה DD נמצאת על הקשת BCBC שאינה מכילה את AA.

א. מצאו את ∠BOC\angle BOC.

ב. מצאו את ∠OBC\angle OBC.

ג. מצאו את ∠BDC\angle BDC.

OABCD40°
פתרון

נתון: ∠BAC=40∘\angle BAC=40^\circ, OO מרכז המעגל, DD על הקשת BCBC שאינה מכילה את AA. המטרה: ∠BOC\angle BOC, ∠OBC\angle OBC, ∠BDC\angle BDC.

1. ∠BAC\angle BAC היא זווית היקפית שנשענת על הקשת BCBC שאינה מכילה את AA. הזווית המרכזית ∠BOC\angle BOC נשענת על אותה קשת, ולכן ∠BOC=2⋅40∘=80∘\angle BOC=2\cdot40^\circ=80^\circ.

2. במשולש BOCBOC: OB=OCOB=OC (רדיוסים), ולכן הוא שווה שוקיים וזוויות הבסיס שוות: ∠OBC=180∘−80∘2=50∘\angle OBC=\frac{180^\circ-80^\circ}{2}=50^\circ.

3. DD נמצאת על הקשת BCBC הקטנה, ולכן ∠BDC\angle BDC נשענת על הקשת BCBC הגדולה, שמכילה את AA. מידתה 360∘−80∘=280∘360^\circ-80^\circ=280^\circ.

4. זווית היקפית שווה למחצית הקשת שעליה היא נשענת: ∠BDC=280∘2=140∘\angle BDC=\frac{280^\circ}{2}=140^\circ.

תשובה

א. ∠BOC=80∘\angle BOC=80^\circ. ב. ∠OBC=50∘\angle OBC=50^\circ. ג. ∠BDC=140∘\angle BDC=140^\circ.

שאלות פתוחות על זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית הנשענת על אותה קשת

2. זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת שוות זו לזו

כמה זוויות היקפיות על קשת אחת

על קשת ABAB אחת אפשר לבנות הרבה זוויות היקפיות: כל נקודה על הקשת השנייה יכולה להיות קודקוד. כל הזוויות האלה שוות.

במדויק: שתי זוויות היקפיות ∠ACB\angle ACB ו-∠ADB\angle ADB נשענות על אותה קשת כאשר שתיהן נשענות על אותה קשת ABAB, כלומר הקודקודים CC ו-DD שניהם על הקשת ABAB השנייה (שאינה הקשת שעליה הן נשענות).

למה זה נכון: כל אחת מהזוויות שווה למחצית אותה זווית מרכזית ∠AOB\angle AOB, ולכן הן שוות זו לזו. בסרטוט הקשת ABAB שמידתה 120∘120^\circ, ושתי הזוויות ההיקפיות שוות 60∘60^\circ.

OABCD60°60°

זוויות היקפיות על אותה קשת

במעגל, זוויות היקפיות הנשענות על אותה הקשת שוות זו לזו:

אם CC ו-DD על אותה קשת ABAB, אז ∠ACB=∠ADB\angle ACB=\angle ADB.

דרך הפתרון

איתור זוויות שוות בסרטוט

כשיש במעגל ארבע נקודות או יותר ומחפשים זווית:

1. בוחרים שני קצוות של קשת, למשל AA ו-BB.

2. מוצאים את כל הזוויות שהקודקוד שלהן על המעגל והשוקיים שלהן עוברות דרך AA ו-BB.

3. אם הקודקודים כולם באותו צד של המיתר ABAB, הזוויות שוות.

4. בהוכחה כותבים את הנימוק: "זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת".

שים לב

שתי זוויות היקפיות על המיתר ABAB שהקודקודים שלהן משני הצדדים של המיתר נשענות על קשתות שונות (קטנה וגדולה), ולכן הן לא שוות בדרך כלל.

דוגמה - מיתרים נחתכים: זוויות שוות מול אותה קשת

הנקודות AA, BB, CC, DD נמצאות על מעגל בסדר הזה. המיתרים ACAC ו-BDBD נחתכים בנקודה EE. נתון: ∠BAC=35∘\angle BAC=35^\circ, ∠ABD=50∘\angle ABD=50^\circ.

א. מצאו את ∠BDC\angle BDC ואת ∠ACD\angle ACD.

ב. מצאו את ∠DEC\angle DEC.

OABCDE35°50°
פתרון

נתון: ∠BAC=35∘\angle BAC=35^\circ, ∠ABD=50∘\angle ABD=50^\circ, EE נקודת החיתוך של ACAC ו-BDBD. המטרה: ∠BDC\angle BDC, ∠ACD\angle ACD, ∠DEC\angle DEC.

1. ∠BAC\angle BAC ו-∠BDC\angle BDC הן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת BCBC. לכן ∠BDC=∠BAC=35∘\angle BDC=\angle BAC=35^\circ.

2. ∠ABD\angle ABD ו-∠ACD\angle ACD הן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת ADAD. לכן ∠ACD=∠ABD=50∘\angle ACD=\angle ABD=50^\circ.

3. במשולש DECDEC: ∠EDC=35∘\angle EDC=35^\circ ו-∠ECD=50∘\angle ECD=50^\circ. סכום הזוויות במשולש 180∘180^\circ, ולכן ∠DEC=180∘−35∘−50∘=95∘\angle DEC=180^\circ-35^\circ-50^\circ=95^\circ.

תשובה

א. ∠BDC=35∘\angle BDC=35^\circ, ∠ACD=50∘\angle ACD=50^\circ. ב. ∠DEC=95∘\angle DEC=95^\circ.

שאלות פתוחות על זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת שוות זו לזו

3. לזוויות היקפיות שוות מתאימות קשתות שוות ומיתרים שווים

הקשת והמיתר שמתאימים לזווית היקפית

לכל זווית היקפית יש "בת זוג" על המעגל: הקשת שהיא נשענת עליה, והמיתר שמחבר את קצות הקשת. אם שתי זוויות היקפיות שוות, גם בנות הזוג שלהן שוות.

במדויק: לזווית ההיקפית ∠APB\angle APB מתאימה הקשת ABAB שעליה היא נשענת (הקשת שאינה מכילה את PP), ומתאים המיתר ABAB. שתי קשתות שוות כאשר יש להן אותה מידה במעלות באותו מעגל.

למה זה נכון: זווית היקפית היא חצי מהקשת שלה. אם שתי זוויות היקפיות שוות, גם הקשתות שלהן שוות. לקשתות שוות מתאימות זוויות מרכזיות שוות, ולכן גם מיתרים שווים. הכלל עובד גם כשהקודקודים במקומות שונים במעגל.

OABCDPQ

מזוויות היקפיות שוות לקשתות ולמיתרים

במעגל, לזוויות היקפיות שוות מתאימות קשתות שוות ומיתרים שווים:

אם ∠APB=∠CQD\angle APB=\angle CQD, אז הקשת ABAB שווה לקשת CDCD, וגם AB=CDAB=CD.

דרך הפתרון

הוכחה שמיתרים שווים בעזרת זוויות היקפיות

כשצריך להוכיח ששני מיתרים במעגל שווים:

1. מוצאים זווית היקפית שנשענת על כל אחד מהמיתרים (הקודקוד על המעגל, השוקיים עוברות דרך קצות המיתר).

2. מראים ששתי הזוויות שוות (מהנתון, מחוצה זווית, או מזוויות על אותה קשת).

3. מסיקים: לזוויות היקפיות שוות מתאימים מיתרים שווים.

שים לב

הכלל נכון רק באותו מעגל. בשני מעגלים שונים, זוויות היקפיות שוות יכולות להישען על מיתרים באורכים שונים.

דוגמה - חוצה זווית פוגש את המעגל: הוכחת מיתרים שווים

המשולש ABCABC חסום במעגל. חוצה הזווית ∠BAC\angle BAC חותך את המעגל בנקודה DD.

א. הוכיחו: BD=CDBD=CD.

ב. נתון ∠BAC=60∘\angle BAC=60^\circ. מצאו את ∠BCD\angle BCD.

OABCD
פתרון

נתון: ADAD חוצה את ∠BAC\angle BAC, DD על המעגל. המטרה: להוכיח BD=CDBD=CD, ולמצוא את ∠BCD\angle BCD.

1. ADAD חוצה זווית, ולכן ∠BAD=∠DAC\angle BAD=\angle DAC.

2. ∠BAD\angle BAD היא זווית היקפית שנשענת על המיתר BDBD, ו-∠DAC\angle DAC היא זווית היקפית שנשענת על המיתר DCDC.

3. לזוויות היקפיות שוות מתאימים מיתרים שווים, ולכן BD=CDBD=CD.

4. סעיף ב: ∠BAD=60∘2=30∘\angle BAD=\frac{60^\circ}{2}=30^\circ.

5. ∠BCD\angle BCD ו-∠BAD\angle BAD הן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת BDBD, ולכן ∠BCD=30∘\angle BCD=30^\circ.

תשובה

א. הוכח: BD=CDBD=CD. ב. ∠BCD=30∘\angle BCD=30^\circ.

שאלות פתוחות על לזוויות היקפיות שוות מתאימות קשתות שוות ומיתרים שווים

4. לקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות

קשתות שוות וזוויות היקפיות

עכשיו הכיוון ההפוך: אם יודעים ששתי קשתות שוות, אפשר להסיק שכל הזוויות ההיקפיות שנשענות עליהן שוות.

במדויק: הזוויות ההיקפיות המתאימות לקשת ABAB הן הזוויות ההיקפיות שנשענות על הקשת ABAB: הקודקוד שלהן על המעגל מחוץ לקשת, והשוקיים שלהן עוברות דרך AA ודרך BB.

למה זה נכון: כל זווית היקפית היא חצי מהקשת שעליה היא נשענת. אם הקשתות שוות, החצאים שלהן שווים. בסרטוט שתי הקשתות המודגשות שוות, ולכן הזוויות שהקודקוד PP "רואה" אותן שוות.

OABCDP

מקשתות שוות לזוויות היקפיות

במעגל, לקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות:

אם הקשת ABAB שווה לקשת CDCD, אז כל זווית היקפית הנשענת על הקשת ABAB שווה לכל זווית היקפית הנשענת על הקשת CDCD.

ממיתרים שווים לקשתות שוות

במעגל, למיתרים שווים מתאימות זוויות מרכזיות שוות, ולכן קשתות קטנות שוות (וגם קשתות גדולות שוות). מכאן: זוויות היקפיות הנשענות על הקשתות הקטנות של מיתרים שווים שוות זו לזו.

דרך הפתרון

הוכחה שזוויות היקפיות שוות בעזרת מיתרים שווים

כשנתונים מיתרים שווים וצריך להוכיח שזוויות שוות:

1. מיתרים שווים, ולכן הקשתות המתאימות להם שוות.

2. בודקים שכל זווית נשענת על הקשת המתאימה מאותו סוג (שתיהן על הקשת הקטנה, או שתיהן על הגדולה).

3. לקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות.

שים לב

לכל מיתר יש שתי קשתות. זווית היקפית על הקשת הקטנה של מיתר אחד אינה שווה לזווית על הקשת הגדולה של מיתר שווה לו (אלא אם שני המיתרים קטרים, ואז כל הזוויות ישרות).

דוגמה - מיתרים סמוכים שווים: הוכחת חוצה זווית

הנקודות AA, BB, CC, DD נמצאות על מעגל בסדר הזה, ונתון AB=BCAB=BC.

הוכיחו: DBDB חוצה את הזווית ∠ADC\angle ADC.

OABCD
פתרון

נתון: AB=BCAB=BC. המטרה: להוכיח ∠ADB=∠BDC\angle ADB=\angle BDC.

1. AB=BCAB=BC, ולכן הזוויות המרכזיות המתאימות להם שוות, והקשת ABAB שווה לקשת BCBC (הקשתות שאינן מכילות את DD).

2. ∠ADB\angle ADB היא זווית היקפית שנשענת על הקשת ABAB, ו-∠BDC\angle BDC היא זווית היקפית שנשענת על הקשת BCBC.

3. לקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות, ולכן ∠ADB=∠BDC\angle ADB=\angle BDC.

4. הקרן DBDB מחלקת את ∠ADC\angle ADC לשתי זוויות שוות, כלומר DBDB חוצה את ∠ADC\angle ADC.

תשובה

הוכח: ∠ADB=∠BDC\angle ADB=\angle BDC, ולכן DBDB חוצה את ∠ADC\angle ADC.

שאלות פתוחות על לקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות

5. זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה

זווית היקפית על קוטר

מה קורה כשהמיתר ABAB הוא קוטר? אז כל אחת משתי הקשתות היא חצי מעגל, 180∘180^\circ, וזווית היקפית שנשענת עליה היא חצי מזה.

במדויק: זווית היקפית נשענת על קוטר ABAB כאשר ABAB קוטר במעגל, והשוקיים של הזווית עוברות דרך שני קצות הקוטר: ∠ACB\angle ACB, כאשר CC נקודה על המעגל שונה מ-AA ומ-BB.

הזווית המרכזית שנשענת על חצי מעגל היא זווית שטוחה, 180∘180^\circ. החצי שלה הוא 90∘90^\circ. לכן לא משנה איפה הנקודה CC על המעגל: הזווית ∠ACB\angle ACB תמיד ישרה, והמשולש ABCABC ישר זווית, עם היתר ABAB.

OABCD

זווית היקפית על קוטר

במעגל, זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה (90∘90^\circ):

אם ABAB קוטר ו-CC על המעגל, אז ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

דרך הפתרון

שימוש בקוטר במשולש חסום

כשנתון שצלע של משולש חסום היא קוטר:

1. הזווית שמול הקוטר ישרה, והקוטר הוא היתר.

2. במשולש ישר הזווית משתמשים בפיתגורס או בטריגונומטריה כדי למצוא צלעות וזוויות.

3. הרדיוס הוא חצי מהקוטר.

שים לב

הזווית הישרה נמצאת מול הקוטר, בקודקוד שעל המעגל, ולא באחד מקצות הקוטר.

דוגמה - צלע המשולש היא קוטר: מוצאים את הרדיוס

המשולש ABCABC חסום במעגל שמרכזו OO. הצלע ABAB היא קוטר במעגל. נתון: AC=6AC=6, BC=8BC=8.

א. מצאו את רדיוס המעגל.

ב. מצאו את ∠CAB\angle CAB (דייקו עד מאית המעלה).

68OABC
פתרון

נתון: ABAB קוטר, AC=6AC=6, BC=8BC=8. המטרה: הרדיוס ו-∠CAB\angle CAB.

1. ∠ACB\angle ACB היא זווית היקפית הנשענת על הקוטר ABAB, ולכן ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

2. פיתגורס במשולש ABCABC: AB2=62+82=100AB^2=6^2+8^2=100, ולכן AB=10AB=10.

3. הרדיוס הוא חצי מהקוטר: R=102=5R=\frac{10}{2}=5.

4. במשולש ישר הזווית: tan⁡∠CAB=BCAC=86=43\tan\angle CAB=\frac{BC}{AC}=\frac{8}{6}=\frac43, ולכן ∠CAB≈53.13∘\angle CAB\approx53.13^\circ.

תשובה

א. R=5R=5. ב. ∠CAB≈53.13∘\angle CAB\approx53.13^\circ.

שאלות פתוחות על זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה

6. זווית היקפית בת 90° נשענת על קוטר

מזווית ישרה אל קוטר

בשיעור הקודם ראינו: קוטר נותן זווית ישרה. כאן הכיוון ההפוך: אם זווית היקפית ישרה, המיתר שמול הקודקוד חייב להיות קוטר.

במדויק: אם ∠ACB\angle ACB היא זווית היקפית במעגל ו-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, אז המיתר ABAB הוא קוטר, כלומר הוא עובר דרך מרכז המעגל.

למה זה נכון: הזווית ההיקפית היא חצי מהקשת שעליה היא נשענת. אם היא 90∘90^\circ, הקשת היא 180∘180^\circ, חצי מעגל, ולכן ABAB קוטר. מכאן: המעגל החוסם משולש ישר זווית הוא המעגל שהקוטר שלו הוא היתר.

CABO

זווית היקפית ישרה

במעגל, זווית היקפית בת 90∘90^\circ נשענת על קוטר:

אם CC על המעגל ו-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, אז ABAB קוטר.

המעגל החוסם משולש ישר זווית

במשולש ישר זווית, היתר הוא קוטר במעגל החוסם:

•מרכז המעגל החוסם הוא אמצע היתר.

•רדיוס המעגל החוסם הוא חצי מהיתר.

דרך הפתרון

הוכחה שקטע הוא קוטר

כשצריך להראות שהמיתר ABAB הוא קוטר:

1. מוצאים נקודה CC על המעגל, שונה מ-AA ומ-BB.

2. מראים ש-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ: מהנתון, מסכום זוויות, או בגאומטריה אנליטית לפי מכפלת שיפועים mAC⋅mBC=−1m_{AC}\cdot m_{BC}=-1.

3. מסיקים: זווית היקפית בת 90∘90^\circ נשענת על קוטר.

שים לב

צריך שהקודקוד CC יהיה על המעגל. זווית ישרה שהקודקוד שלה בתוך המעגל או מחוצה לו לא מוכיחה ש-ABAB קוטר.

דוגמה - מכפלת שיפועים −1-1: מרכז ורדיוס של המעגל

הנקודות A(6,2)A(6,2), B(−2,8)B(-2,8), C(5,9)C(5,9) נמצאות על מעגל.

א. חשבו את השיפועים של ACAC ושל BCBC, והראו ש-ABAB קוטר במעגל.

ב. מצאו את מרכז המעגל ואת הרדיוס שלו.

ABCM
פתרון

נתון: AA, BB, CC על המעגל. המטרה: להראות ש-ABAB קוטר, ולמצוא מרכז ורדיוס.

1. mAC=9−25−6=−7m_{AC}=\frac{9-2}{5-6}=-7, mBC=9−85−(−2)=17m_{BC}=\frac{9-8}{5-(-2)}=\frac17.

2. mAC⋅mBC=−7⋅17=−1m_{AC}\cdot m_{BC}=-7\cdot\frac17=-1, ולכן AC⊥BCAC\perp BC ו-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

3. ∠ACB\angle ACB היא זווית היקפית בת 90∘90^\circ, ולכן היא נשענת על קוטר: ABAB קוטר.

4. המרכז הוא אמצע הקוטר: M(6+(−2)2,2+82)=M(2,5)M\left(\frac{6+(-2)}{2},\frac{2+8}{2}\right)=M(2,5).

5. אורך הקוטר: AB=(6−(−2))2+(2−8)2=64+36=10AB=\sqrt{(6-(-2))^2+(2-8)^2}=\sqrt{64+36}=10, ולכן R=5R=5.

6. בדיקה: MC=(5−2)2+(9−5)2=25=5MC=\sqrt{(5-2)^2+(9-5)^2}=\sqrt{25}=5.

תשובה

א. mAC=−7m_{AC}=-7, mBC=17m_{BC}=\frac17, המכפלה −1-1, ולכן ABAB קוטר. ב. המרכז (2,5)(2,5), הרדיוס 55.

שאלות פתוחות על זווית היקפית בת 90° נשענת על קוטר

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.