דילוג לתוכן המרכזי

סיכום המעגל: הגדרות, מיתרים וזוויות מרכזיות

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהמעגל: הגדרות, מיתרים וזוויות מרכזיות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: משולש שווה שוקיים

בנושא הזה נפגוש הרבה משולשים שתי הצלעות שלהם הן רדיוסים. משולש כזה הוא תמיד שווה שוקיים, ולכן כדאי להיזכר במה שאנחנו יודעים עליו.

במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש שיש בו שתי צלעות שוות. הצלעות השוות נקראות שוקיים, והצלע השלישית נקראת בסיס.

במשולש שווה שוקיים:

•זוויות הבסיס שוות זו לזו.

•התיכון לבסיס, הגובה לבסיס וחוצה זווית הראש הם אותו קטע. לכן קטע מהקודקוד אל הבסיס שהוא אחד מהשלושה הוא גם שני האחרים.

בסרטוט AB=ACAB=AC. הקטע ADAD הוא גובה לבסיס BCBC, ולכן הוא גם תיכון (BD=DCBD=DC) וגם חוצה את זווית AA.

ABCD

תזכורת: האנך האמצעי לקטע

כל נקודה שנמצאת באותו מרחק משני קצות קטע יושבת על ישר מיוחד אחד: האנך האמצעי של הקטע.

במדויק: האנך האמצעי לקטע ABAB הוא הישר שמאונך ל-ABAB ועובר דרך האמצע שלו. נקודה PP נמצאת על האנך האמצעי לקטע ABAB אם ורק אם PA=PBPA=PB.

בסרטוט MM אמצע ABAB, והישר PQPQ מאונך ל-ABAB ב-MM. כל נקודה PP על הישר הזה מקיימת PA=PBPA=PB.

ABMPQ

1. מעגל כמקום גאומטרי ומושגי יסוד: רדיוס, קוטר, מיתר, קשת, עיגול וגזרה

מעגל

דמיינו מחוגה: מקבעים את החוד בנקודה אחת, ומסובבים. כל נקודה שהעיפרון מצייר נמצאת באותו מרחק מהחוד. הקו שנוצר הוא מעגל.

במדויק: מעגל שמרכזו OO ורדיוסו RR (כאשר R>0R>0) הוא קבוצת כל הנקודות במישור שהמרחק שלהן מהנקודה OO שווה בדיוק RR. לכן המעגל הוא מקום גאומטרי: הוא כל הנקודות שמקיימות תנאי אחד, ורק הן.

המרכז OO אינו נקודה על המעגל. גם נקודה שהמרחק שלה מ-OO קטן מ-RR לא על המעגל: היא בפנים.

מיתררדיוסקוטרOABCDE

רדיוס, מיתר, קוטר וקשת

על המעגל ובתוכו יש כמה קטעים וחלקים שחוזרים כל הזמן. נכיר אותם בשמות.

במדויק:

- רדיוס: קטע שמחבר את המרכז עם נקודה על המעגל. גם האורך שלו, RR, נקרא רדיוס.

- מיתר: קטע ששני קצותיו הן נקודות על המעגל.

- קוטר: מיתר שעובר דרך מרכז המעגל. אורכו 2R2R.

- קשת: חלק של המעגל שנמצא בין שתי נקודות עליו.

כל קוטר הוא מיתר, אבל רוב המיתרים אינם קטרים. רדיוס אינו מיתר: רק קצה אחד שלו על המעגל.

עיגול וגזרה

המעגל הוא רק ה"קו". כשמדברים על השטח שבתוכו, מדברים על עיגול.

במדויק: עיגול שמרכזו OO ורדיוסו RR הוא קבוצת כל הנקודות במישור שהמרחק שלהן מ-OO קטן מ-RR או שווה לו: המעגל וכל מה שבתוכו. גזרה היא חלק של העיגול שחסום בין שני רדיוסים ובין הקשת שבין קצותיהם.

OABגזרה

קוטר ורדיוס

•כל הרדיוסים של מעגל שווים זה לזה.

•אורך הקוטר הוא פעמיים הרדיוס: 2R2R.

•הקוטר הוא המיתר הארוך ביותר במעגל. לכן כל מיתר ABAB מקיים AB≤2RAB\le2R, ושוויון רק כש-ABAB קוטר.

מיקום נקודה ביחס למעגל

dd הוא המרחק של נקודה PP מהמרכז OO.

המרחק d=POd=POמיקום הנקודה PP
d<Rd<Rבתוך המעגל
d=Rd=Rעל המעגל
d>Rd>Rמחוץ למעגל
שים לב

שני רדיוסים ומיתר שמחבר את קצותיהם יוצרים משולש שווה שוקיים. זה הכלי הראשון בכמעט כל שאלה על מיתרים.

שים לב

מעגל ועיגול הם לא אותו דבר: לעיגול יש שטח, ולמעגל יש רק אורך (היקף).

דוגמה - משולש שווה שוקיים משני רדיוסים

ABAB הוא מיתר במעגל שמרכזו OO. נתון: ∠OAB=35∘\angle OAB=35^\circ.

א. מצאו את ∠OBA\angle OBA.

ב. מצאו את ∠AOB\angle AOB.

פתרון

1. נתון: ABAB מיתר, OO מרכז המעגל, ∠OAB=35∘\angle OAB=35^\circ. המטרה: הזוויות ∠OBA\angle OBA ו-∠AOB\angle AOB.

2. OA=OBOA=OB כי שניהם רדיוסים. לכן המשולש OABOAB שווה שוקיים, והבסיס שלו ABAB.

3. זוויות הבסיס שוות: ∠OBA=∠OAB=35∘\angle OBA=\angle OAB=35^\circ.

4. סכום הזוויות במשולש 180∘180^\circ: ∠AOB=180∘−35∘−35∘=110∘\angle AOB=180^\circ-35^\circ-35^\circ=110^\circ.

35°35°110°OAB
תשובה

א. ∠OBA=35∘\angle OBA=35^\circ. ב. ∠AOB=110∘\angle AOB=110^\circ.

שאלות פתוחות על מעגל כמקום גאומטרי ומושגי יסוד: רדיוס, קוטר, מיתר, קשת, עיגול וגזרה

2. זווית מרכזית ומידה זוויתית של קשת

זווית מרכזית

כשמעבירים שני רדיוסים במעגל, נוצרת ביניהם זווית שהקודקוד שלה במרכז. זווית כזאת "פותחת" קשת של המעגל.

במדויק: זווית מרכזית היא זווית שהקודקוד שלה הוא מרכז המעגל. השוקיים שלה חותכות את המעגל בשתי נקודות, AA ו-BB, והזווית ∠AOB\angle AOB נשענת על הקשת ABAB שנמצאת בתוכה.

בסרטוט הזווית המרכזית α=∠AOB\alpha=\angle AOB נשענת על הקשת המודגשת ABAB. המיתר ABAB מתאים לזווית הזאת.

αOAB

מידה זוויתית של קשת

קשת אפשר למדוד לא רק באורך, אלא גם במעלות: כמה "מסובבים" מקצה אחד שלה לקצה השני, כשעומדים במרכז.

במדויק: המידה הזוויתית של קשת היא הגודל של הזווית המרכזית שנשענת עליה. המעגל כולו הוא 360∘360^\circ.

קשת קטנה וקשת גדולה: מיתר ABAB שאינו קוטר מחלק את המעגל לשתי קשתות. הקשת הקטנה היא זו שהמידה שלה קטנה מ-180∘180^\circ, והיא שווה ל-∠AOB\angle AOB. הקשת הגדולה היא השנייה, והמידה שלה 360∘−∠AOB360^\circ-\angle AOB. קוטר מחלק את המעגל לשתי קשתות של 180∘180^\circ כל אחת (חצאי מעגל).

מידות של קשתות

•קשת = הזווית המרכזית שנשענת עליה.

•שתי הקשתות שמיתר אחד יוצר משלימות ל-360∘360^\circ: קשת גדולה =360∘−=360^\circ- קשת קטנה.

•קשתות שצמודות זו לזו (בלי חפיפה) מתחברות: אם BB על הקשת ACAC, אז קשת ACAC = קשת ABAB + קשת BCBC.

שים לב

המידה הזוויתית של קשת אינה האורך שלה. קשת של 60∘60^\circ במעגל גדול ארוכה יותר מקשת של 60∘60^\circ במעגל קטן.

שים לב

כשכותבים "הקשת ABAB", בודקים לאיזו משתי הקשתות הכוונה. אם לא נאמר אחרת, בדרך כלל זו הקשת הקטנה.

דוגמה - קשת גדולה וקשת משלימה ל-360∘360^\circ

הנקודות AA, BB, CC נמצאות על מעגל שמרכזו OO. נתון: ∠AOB=100∘\angle AOB=100^\circ, ∠BOC=130∘\angle BOC=130^\circ, והזוויות האלה לא חופפות זו את זו.

א. מצאו את המידה של הקשת הגדולה ABAB.

ב. מצאו את המידה של הקשת ACAC שאינה מכילה את BB.

פתרון

1. נתון: ∠AOB=100∘\angle AOB=100^\circ, ∠BOC=130∘\angle BOC=130^\circ, הזוויות צמודות ולא חופפות. המטרה: הקשת הגדולה ABAB והקשת ACAC שאינה מכילה את BB.

2. הקשת הקטנה ABAB שווה לזווית המרכזית: 100∘100^\circ. הקשת הגדולה: 360∘−100∘=260∘360^\circ-100^\circ=260^\circ.

3. הקשת ACAC שמכילה את BB היא 100∘+130∘=230∘100^\circ+130^\circ=230^\circ.

4. הקשת ACAC השנייה משלימה ל-360∘360^\circ: 360∘−230∘=130∘360^\circ-230^\circ=130^\circ.

100°130°OABC130°
תשובה

א. 260∘260^\circ. ב. 130∘130^\circ.

שאלות פתוחות על זווית מרכזית ומידה זוויתית של קשת

3. אנך למיתר העובר דרך מרכז המעגל חוצה את המיתר

המרחק של מיתר ממרכז המעגל

כשמורידים ממרכז המעגל אנך למיתר, קורה משהו נחמד: האנך פוגע במיתר בדיוק באמצע.

במדויק: המרחק של מיתר ABAB ממרכז המעגל OO הוא אורך הקטע OMOM, כאשר MM היא הנקודה על ABAB שבה OM⊥ABOM\perp AB (האנך מ-OO למיתר). אם ABAB קוטר, OO על המיתר והמרחק הוא 00.

למה זה כך: המשולש OABOAB שווה שוקיים (OA=OBOA=OB רדיוסים). במשולש שווה שוקיים הגובה לבסיס הוא גם התיכון, ולכן AM=MBAM=MB.

OABM

אנך מהמרכז חוצה את המיתר

במעגל שמרכזו OO: ישר שעובר דרך OO ומאונך למיתר ABAB חותך אותו באמצע. אם OM⊥ABOM\perp AB ו-MM על ABAB, אז AM=MB=AB2AM=MB=\frac{AB}{2}.

מיתר, מרחק ורדיוס

האנך OMOM יוצר משולש ישר זווית OMBOMB: היתר OB=ROB=R, והניצבים OM=dOM=d ו-MB=AB2MB=\frac{AB}{2}. לפי משפט פיתגורס:

(AB2)2+d2=R2\left(\frac{AB}{2}\right)^2+d^2=R^2

משני נתונים מתוך ABAB, dd, RR מוצאים את השלישי.

שים לב

בפיתגורס מציבים חצי מיתר, לא את המיתר כולו.

שים לב

בדיקה: המרחק dd תמיד קטן מ-RR, ו-AB2\frac{AB}{2} תמיד קטן מ-RR או שווה לו.

דוגמה - מרחק מיתר מהמרכז לפי פיתגורס

במעגל שרדיוסו 1313 ס"מ מעבירים מיתר ABAB שאורכו 2424 ס"מ. מצאו את המרחק של המיתר ממרכז המעגל.

פתרון

1. נתון: R=13R=13, AB=24AB=24. המטרה: המרחק d=OMd=OM, כאשר OM⊥ABOM\perp AB.

2. האנך מהמרכז חוצה את המיתר: MB=242=12MB=\frac{24}{2}=12.

3. במשולש ישר הזווית OMBOMB: OM2+122=132OM^2+12^2=13^2, ולכן OM2=169−144=25OM^2=169-144=25.

4. OM=5OM=5.

d13OABMAB=24
תשובה

55 ס"מ

שאלות פתוחות על אנך למיתר העובר דרך מרכז המעגל חוצה את המיתר

4. ישר דרך מרכז המעגל החוצה מיתר מאונך למיתר

הקטע ממרכז המעגל לאמצע המיתר

כשמורידים אנך מהמרכז למיתר, הוא פוגע באמצע המיתר. כאן הכיוון הפוך: מחברים את המרכז עם אמצע המיתר, ומקבלים זווית ישרה.

במדויק: הקטע OMOM מחבר את מרכז המעגל OO עם האמצע MM של מיתר ABAB. הקטע קיים רק כש-ABAB אינו קוטר: האמצע של קוטר הוא OO עצמו.

למה זה כך: במשולש שווה השוקיים OABOAB הקטע OMOM הוא תיכון לבסיס, ולכן הוא גם גובה.

למה צריך "אינו קוטר": כל ישר דרך OO חוצה קוטר, גם ישר שאינו מאונך לו. בסרטוט הישר PQPQ עובר דרך OO וחוצה את הקוטר ABAB, אבל אינו מאונך לו.

קוטרOABPQ

ישר דרך המרכז שחוצה מיתר

במעגל שמרכזו OO: ישר שעובר דרך OO ודרך האמצע MM של מיתר ABAB שאינו קוטר, מאונך למיתר: OM⊥ABOM\perp AB.

דרך הפתרון

משוואת מיתר כשנתונים המרכז ואמצע המיתר

כשנתונים מרכז המעגל OO ואמצע המיתר MM (ו-M≠OM\ne O):

1. מחשבים את השיפוע mOMm_{OM}.

2. המיתר מאונך ל-OMOM, ולכן השיפוע שלו m=−1mOMm=-\frac{1}{m_{OM}} (אם OMOM מקביל לאחד הצירים, המיתר מקביל לציר השני).

3. כותבים משוואת ישר עם השיפוע mm שעובר דרך MM.

שים לב

את הכלל מפעילים רק כשידוע ש-MM היא אמצע המיתר. נקודה אחרת על המיתר לא נותנת זווית ישרה.

דוגמה - משוואת מיתר לפי האמצע שלו

במעגל שמרכזו O(2,1)O(2,1) ורדיוסו 55, הנקודה M(5,3)M(5,3) היא אמצע המיתר ABAB. מצאו את משוואת הישר ABAB.

פתרון

1. נתון: מרכז O(2,1)O(2,1), M(5,3)M(5,3) אמצע המיתר ABAB. המטרה: משוואת ABAB.

2. M≠OM\ne O, ולכן ABAB אינו קוטר. הישר OMOM עובר דרך המרכז ודרך אמצע המיתר, ולכן OM⊥ABOM\perp AB.

3. שיפוע OMOM: mOM=3−15−2=23m_{OM}=\frac{3-1}{5-2}=\frac{2}{3}.

4. שיפוע ABAB: m=−32m=-\frac{3}{2}, כי מכפלת השיפועים של ישרים מאונכים היא −1-1.

5. ישר דרך M(5,3)M(5,3): y−3=−32(x−5)y-3=-\frac{3}{2}(x-5), כלומר y=−32x+212y=-\frac{3}{2}x+\frac{21}{2}.

-4-22468-4-2246O(2,1)M(5,3)
תשובה

y=−32x+212y=-\frac{3}{2}x+\frac{21}{2}

שאלות פתוחות על ישר דרך מרכז המעגל החוצה מיתר מאונך למיתר

5. האנך האמצעי למיתר עובר דרך מרכז המעגל

האנך האמצעי למיתר

המרכז נמצא באותו מרחק מכל הנקודות על המעגל, ובפרט משני קצות כל מיתר. לכן הוא תמיד יושב על האנך האמצעי של המיתר.

במדויק: האנך האמצעי למיתר ABAB הוא הישר שמאונך ל-ABAB ועובר דרך האמצע שלו. במעגל, האנך האמצעי של כל מיתר עובר דרך מרכז המעגל.

למה זה כך: OA=OBOA=OB (רדיוסים), ונקודה שנמצאת באותו מרחק מ-AA ומ-BB נמצאת על האנך האמצעי של ABAB.

OABMPQ

האנך האמצעי עובר דרך המרכז

במעגל: ישר שמאונך למיתר וגם חוצה אותו עובר דרך מרכז המעגל.

דרך הפתרון

מציאת מרכז המעגל

כשנתונים מיתרים במעגל (או נקודות על המעגל):

1. בוחרים מיתר ABAB ומוצאים את האנך האמצעי שלו: האמצע MM, והשיפוע −1mAB-\frac{1}{m_{AB}}.

2. מוצאים ישר שני שהמרכז עליו: אנך אמצעי של מיתר שני שאינו מקביל ל-ABAB, או ישר שנתון בשאלה (למשל ציר ה-yy).

3. המרכז הוא נקודת החיתוך של שני הישרים.

4. בדיקה: המרחקים מהמרכז לנקודות שעל המעגל שווים, והם הרדיוס.

שים לב

האנכים האמצעיים של שני מיתרים לא מקבילים נחתכים בנקודה אחת: מרכז המעגל.

ABCOM1M2
שים לב

אנך למיתר שלא עובר באמצע, או קטע מהאמצע שאינו מאונך, לא בהכרח עובר דרך המרכז. צריך את שני התנאים.

דוגמה - מרכז על ציר ה-yy לפי אנך אמצעי

הנקודות A(−5,3)A(-5,3) ו-B(3,7)B(3,7) נמצאות על מעגל שמרכזו MM. נתון שהמרכז MM נמצא על ציר ה-yy.

א. מצאו את שיעורי המרכז MM.

ב. מצאו את רדיוס המעגל.

פתרון

1. נתון: A(−5,3)A(-5,3) ו-B(3,7)B(3,7) על המעגל, MM על ציר ה-yy. המטרה: שיעורי MM והרדיוס.

2. ABAB מיתר, והאנך האמצעי שלו עובר דרך המרכז. אמצע ABAB: (−5+32,3+72)=(−1,5)\left(\frac{-5+3}{2},\frac{3+7}{2}\right)=(-1,5).

3. שיפוע ABAB: 7−33−(−5)=12\frac{7-3}{3-(-5)}=\frac{1}{2}. שיפוע האנך: −2-2.

4. האנך האמצעי: y−5=−2(x+1)y-5=-2(x+1), כלומר y=−2x+3y=-2x+3.

5. המרכז על ציר ה-yy, ולכן x=0x=0 ו-y=3y=3. M(0,3)M(0,3).

6. רדיוס: MA=(−5−0)2+(3−3)2=5MA=\sqrt{(-5-0)^2+(3-3)^2}=5. בדיקה: MB=32+42=5MB=\sqrt{3^2+4^2}=5.

-6-4-2246-22468A(-5,3)B(3,7)(-1,5)M(0,3)
תשובה

א. M(0,3)M(0,3). ב. R=5R=5.

שאלות פתוחות על האנך האמצעי למיתר עובר דרך מרכז המעגל

6. זוויות מרכזיות שוות אם ורק אם המיתרים שווים

מיתר שמתאים לזווית מרכזית

לכל זווית מרכזית יש מיתר "משלה": הקטע שמחבר את שתי הנקודות שבהן השוקיים שלה חותכות את המעגל.

במדויק: המיתר שמתאים לזווית המרכזית ∠AOB\angle AOB הוא המיתר ABAB, כאשר AA ו-BB הן נקודות החיתוך של שוקי הזווית עם המעגל.

בסרטוט ∠AOB=∠COD\angle AOB=\angle COD, ולכן AB=CDAB=CD. הסיבה: המשולשים AOBAOB ו-CODCOD חופפים לפי צלע, זווית, צלע (שתי צלעות בכל אחד הן רדיוסים).

OABCD

זוויות מרכזיות ומיתרים

באותו מעגל:

•אם שתי זוויות מרכזיות שוות, המיתרים שמתאימים להן שווים.

•אם שני מיתרים שווים, הזוויות המרכזיות שמתאימות להם שוות.

בקיצור: ∠AOB=∠COD\angle AOB=\angle COD אם ורק אם AB=CDAB=CD.

שים לב

הכלל הוא על אותו מעגל. במעגלים שהרדיוסים שלהם שונים, זוויות מרכזיות שוות נותנות מיתרים באורכים שונים.

שים לב

המיתר לא גדל באותו יחס כמו הזווית: זווית כפולה לא נותנת מיתר כפול.

דוגמה - שלושה מיתרים שווים ברצף

הנקודות AA, BB, CC, DD נמצאות על מעגל שמרכזו OO, בסדר הזה. נתון: AB=BC=CDAB=BC=CD ו-∠AOB=70∘\angle AOB=70^\circ.

א. מצאו את ∠AOD\angle AOD (הזווית שאינה מכילה את BB ואת CC).

ב. מצאו את ∠OAD\angle OAD.

פתרון

1. נתון: AB=BC=CDAB=BC=CD, ∠AOB=70∘\angle AOB=70^\circ. המטרה: ∠AOD\angle AOD ו-∠OAD\angle OAD.

2. מיתרים שווים באותו מעגל, ולכן הזוויות המרכזיות שווות: ∠BOC=∠COD=∠AOB=70∘\angle BOC=\angle COD=\angle AOB=70^\circ.

3. סכום הזוויות סביב OO הוא 360∘360^\circ: ∠AOD=360∘−3⋅70∘=150∘\angle AOD=360^\circ-3\cdot70^\circ=150^\circ.

4. OA=ODOA=OD (רדיוסים), ולכן המשולש AODAOD שווה שוקיים: ∠OAD=180∘−150∘2=15∘\angle OAD=\frac{180^\circ-150^\circ}{2}=15^\circ.

70°OABCD150°
תשובה

א. ∠AOD=150∘\angle AOD=150^\circ. ב. ∠OAD=15∘\angle OAD=15^\circ.

שאלות פתוחות על זוויות מרכזיות שוות אם ורק אם המיתרים שווים

7. קשתות שוות ומיתרים שווים

קשתות שוות

שתי קשתות באותו מעגל יכולות להיות במקומות שונים, ובכל זאת "באותו גודל". אז גם המיתרים שלהן שווים.

במדויק: שתי קשתות באותו מעגל שוות אם המידות הזוויתיות שלהן שוות, כלומר הזוויות המרכזיות שנשענות עליהן שוות. המיתר שמתאים לקשת ABAB הוא הקטע ABAB שמחבר את קצותיה.

בסרטוט הקשתות המודגשות ABAB ו-CDCD שוות, ולכן המיתרים ABAB ו-CDCD שווים.

OABCD

קשתות שוות נותנות מיתרים שווים

באותו מעגל: אם שתי קשתות שוות, המיתרים שמתאימים להן שווים.

מיתרים שווים נותנים קשתות קטנות שוות

באותו מעגל: אם AB=CDAB=CD, אז הזוויות המרכזיות ∠AOB\angle AOB ו-∠COD\angle COD שוות, ולכן הקשת הקטנה ABAB שווה לקשת הקטנה CDCD, והקשת הגדולה ABAB שווה לקשת הגדולה CDCD.

שים לב

מיתר אחד מתאים לשתי קשתות. כשמשווים קשתות לפי מיתרים, משווים קטנה לקטנה וגדולה לגדולה.

שים לב

כדי להראות שקשתות שוות, אפשר לחבר לכל אחת מהן אותה קשת, או להחסיר אותה קשת משתיהן.

דוגמה - חיבור קשת משותפת לשתי קשתות שוות

הנקודות AA, BB, CC, DD נמצאות על מעגל בסדר הזה. נתון שהקשת ABAB שווה לקשת CDCD (הקשתות שאינן מכילות את הנקודות האחרות). הוכיחו: AC=BDAC=BD.

פתרון

1. נתון: קשת ABAB = קשת CDCD. המטרה: AC=BDAC=BD.

2. הקשת ACAC שמכילה את BB מורכבת מהקשתות ABAB ו-BCBC: קשת ACAC = קשת ABAB + קשת BCBC.

3. הקשת BDBD שמכילה את CC מורכבת מהקשתות BCBC ו-CDCD: קשת BDBD = קשת BCBC + קשת CDCD.

4. קשת ABAB = קשת CDCD, ולכן קשת ACAC = קשת BDBD.

5. לקשתות שוות מתאימים מיתרים שווים: AC=BDAC=BD.

OABCD
תשובה

AC=BDAC=BD, כי הקשתות שמתאימות להם שוות.

שאלות פתוחות על קשתות שוות ומיתרים שווים

8. האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את הזווית המרכזית ואת הקשת

האנך ממרכז המעגל למיתר

האנך מהמרכז למיתר עושה יותר מלחצות את המיתר: הוא גם חוצה את הזווית המרכזית ואת הקשת.

במדויק: האנך ממרכז המעגל OO למיתר ABAB הוא הישר שעובר דרך OO ומאונך ל-ABAB. הוא פוגש את ABAB בנקודה MM. כש-ABAB אינו קוטר, הוא פוגש את הקשת הקטנה ABAB בנקודה CC.

למה זה כך: במשולש שווה השוקיים OABOAB הגובה OMOM הוא גם חוצה זווית הראש, ולכן ∠AOC=∠COB\angle AOC=\angle COB. זוויות מרכזיות שוות נשענות על קשתות שוות, ולכן הקשת ACAC שווה לקשת CBCB.

OABMC

האנך מהמרכז חוצה זווית וקשת

אם ABAB מיתר שאינו קוטר, OM⊥ABOM\perp AB (MM על המיתר ABAB), והישר OMOM פוגש את הקשת הקטנה ABAB ב-CC, אז:

- ∠AOC=∠COB=12∠AOB\angle AOC=\angle COB=\frac{1}{2}\angle AOB;

•קשת ACAC = קשת CBCB;

- AM=MBAM=MB.

דרך הפתרון

חישובים במיתר בעזרת טריגונומטריה

כשנתונים הרדיוס RR והזווית המרכזית ∠AOB\angle AOB:

1. מורידים אנך OMOM למיתר. ∠AOM=12∠AOB\angle AOM=\frac{1}{2}\angle AOB.

2. במשולש ישר הזווית AOMAOM היתר הוא OA=ROA=R.

3. AM=Rsin⁡∠AOMAM=R\sin\angle AOM ו-OM=Rcos⁡∠AOMOM=R\cos\angle AOM.

4. המיתר: AB=2⋅AMAB=2\cdot AM.

שים לב

בטריגונומטריה משתמשים בחצי הזווית המרכזית, כי רק המשולש AOMAOM ישר זווית.

דוגמה - אורך מיתר ומרחקו לפי הזווית המרכזית

במעגל שמרכזו OO ורדיוסו 1010 ס"מ, ABAB מיתר ו-∠AOB=120∘\angle AOB=120^\circ. האנך מ-OO ל-ABAB פוגש את המיתר ב-MM, ואת הקשת הקטנה ABAB ב-CC.

א. מצאו את המידה של הקשת ACAC.

ב. מצאו את המרחק OMOM.

ג. מצאו את אורך המיתר ABAB.

פתרון

1. נתון: R=10R=10, ∠AOB=120∘\angle AOB=120^\circ, OM⊥ABOM\perp AB. המטרה: הקשת ACAC, OMOM ו-ABAB.

2. האנך מהמרכז חוצה את הזווית המרכזית: ∠AOC=120∘2=60∘\angle AOC=\frac{120^\circ}{2}=60^\circ. לכן גם הקשת ACAC היא 60∘60^\circ.

3. במשולש ישר הזווית AOMAOM: OM=10cos⁡60∘=10⋅12=5OM=10\cos60^\circ=10\cdot\frac12=5.

4. AM=10sin⁡60∘=10⋅32=53AM=10\sin60^\circ=10\cdot\frac{\sqrt3}{2}=5\sqrt3.

5. האנך חוצה את המיתר: AB=2⋅53=103≈17.32AB=2\cdot5\sqrt3=10\sqrt3\approx17.32.

1060°60°OABMC
תשובה

א. 60∘60^\circ. ב. OM=5OM=5 ס"מ. ג. AB=103≈17.32AB=10\sqrt3\approx17.32 ס"מ.

שאלות פתוחות על האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את הזווית המרכזית ואת הקשת

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.