דילוג לתוכן המרכזי

סיכום קשר בין שני משתנים כמותיים

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בקשר בין שני משתנים כמותיים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

אוכלוסייה ומשתנה כמותי

עד עכשיו בסטטיסטיקה בדקנו משתנה אחד: ממוצע, סטיית תקן והתפלגות. בנושא הזה מודדים אצל כל פריט שני משתנים, ושואלים אם הם קשורים זה לזה. למשל, אצל כל תלמיד בכיתה מודדים גובה וגם משקל.

במדויק: אוכלוסייה היא קבוצת הפריטים שבודקים (תלמידים, מכוניות, ערים). משתנה כמותי הוא תכונה של כל פריט באוכלוסייה שהערך שלה הוא מספר. בנושא הזה אצל כל פריט יש זוג ערכים (x,y)(x,y), ערך אחד לכל משתנה.

משתנה בלתי תלוי ומשתנה תלוי

כשבודקים קשר, בדרך כלל רוצים לדעת משהו על משתנה אחד בעזרת השני. למשל, להעריך את הציון של תלמיד לפי מספר השעות שלמד.

במדויק: המשתנה הבלתי תלוי xx הוא המשתנה שלפיו מנבאים. המשתנה התלוי yy הוא המשתנה שאותו מנבאים. בדיאגרמה xx על הציר האופקי ו-yy על הציר האנכי.

תזכורת: ממוצע

בנושא הזה נחשב הרבה ממוצעים, כל פעם של קבוצה קטנה מתוך הנתונים.

במדויק: הממוצע של NN ערכים y1,y2,…,yNy_1,y_2,\dots,y_N הוא הסכום שלהם חלקי מספרם: yˉ=y1+y2+⋯+yNN\bar{y}=\frac{y_1+y_2+\dots+y_N}{N}.

1. קשר סטטיסטי וקשר סיבתי

קשר סטטיסטי וקשר סיבתי

בימים שבהם מוכרים יותר גלידה בבריכה, נעלמות שם גם יותר מגבות. האם הגלידה גורמת לאובדן מגבות? כמובן שלא. כאן רואים את ההבדל בין שני סוגי קשר.

במדויק: בין שני משתנים כמותיים יש קשר סטטיסטי כאשר יש מגמה בנתונים: ידיעת xx עוזרת להעריך את yy. למשל, כש-xx גדל, ערכי yy נוטים לגדול, או נוטים לקטון. "נוטים" פירושו שהמגמה נכונה לנתונים כולם, ולא בהכרח לכל זוג פריטים. בין המשתנים יש קשר סיבתי כאשר שינוי ב-xx גורם לשינוי ב-yy.

למה קשר סטטיסטי לא מוכיח סיבה? כי לפעמים גורם שלישי משפיע על שני המשתנים יחד. ביום חם באים יותר מתרחצים לבריכה, ולכן גם קונים יותר גלידה וגם מאבדים יותר מגבות. החום הוא הגורם השלישי.

אוכלוסייה ומשתנים

- אוכלוסייה: הקבוצה שאת הפריטים שלה בודקים.

- משתנה כמותי: תכונה של כל פריט שערכה מספר.

- המשתנה הבלתי תלוי xx: המשתנה שלפיו מנבאים. בדיאגרמה הוא על הציר האופקי.

- המשתנה התלוי yy: המשתנה שאותו מנבאים. בדיאגרמה הוא על הציר האנכי.

קשר סטטיסטי וקשר סיבתי

- קשר סטטיסטי: כש-xx גדל, yy נוטה לגדול (או לקטון). זו מגמה בכל האוכלוסייה, ולא כלל לכל פריט.

- קשר סיבתי: שינוי ב-xx גורם לשינוי ב-yy.

•מקשר סטטיסטי בלבד לא מסיקים קשר סיבתי. הקשר יכול לנבוע מגורם שלישי שמשפיע על שני המשתנים.

שים לב

רואים קשר סטטיסטי וכותבים "xx גורם ל-yy". קשר סטטיסטי מראה רק שהמשתנים משתנים יחד. ייתכן שגורם שלישי משפיע על שניהם.

שים לב

קשר חיובי לא נכון לכל פריט. "כל מי שלומד יותר מקבל ציון גבוה יותר" שגוי: הקשר הוא מגמה, ויכולים להיות פריטים שלא מתאימים לה. לכן אומרים "סביר יותר", ולא "תמיד".

שים לב

בשאלה "הציעו הסבר לקשר" מחפשים גורם שלישי שמשפיע על שני המשתנים. כתבו במפורש איך הוא מגדיל (או מקטין) כל אחד מהם.

דוגמה - אילו מסקנות נובעות מקשר חיובי

במחקר בקרב גברים בגילים 18 עד 54 נמצא קשר חיובי בין לחץ הדם לבין רמת ההכנסה: כשלחץ הדם גבוה יותר, ההכנסה נוטה להיות גבוהה יותר.

א. קבעו לגבי כל טענה אם היא נכונה:

1. אם בוחרים באקראי שני גברים מהמחקר, סביר יותר שלבעל לחץ הדם הגבוה יותר תהיה הכנסה גבוהה יותר.

2. ככל שלחץ הדם עולה, ההכנסה יורדת.

3. אין קשר בין לחץ הדם להכנסה.

4. אם גבר יעלה את לחץ הדם שלו, ההכנסה שלו תעלה.

ב. הציעו גורם שלישי שיכול להסביר את הקשר.

פתרון

1. טענה 1: נכונה. קשר חיובי הוא מגמה: בדרך כלל, למי שלחץ הדם שלו גבוה יותר יש הכנסה גבוהה יותר. לכן "סביר יותר", ולא "תמיד".

2. טענה 2: לא נכונה. היא מתארת קשר שלילי, והקשר שנמצא חיובי.

3. טענה 3: לא נכונה. נמצא קשר.

4. טענה 4: לא נכונה. היא טוענת לקשר סיבתי, ומקשר סטטיסטי לא מסיקים סיבה.

5. ב. גורם שלישי: הגיל. בדרך כלל, ככל שגבר מבוגר יותר, לחץ הדם שלו גבוה יותר. גם ההכנסה עולה עם הוותק בעבודה.

תשובה

א. רק טענה 1 נכונה. ב. הגיל: עם השנים עולים גם לחץ הדם וגם ההכנסה.

שאלות פתוחות על קשר סטטיסטי וקשר סיבתי

2. קריאה ובנייה של דיאגרמת פיזור

דיאגרמת פיזור

איך רואים במבט אחד אם שני משתנים קשורים? מסמנים כל פריט כנקודה במערכת צירים, ומסתכלים על כל הנקודות יחד.

במדויק: דיאגרמת פיזור היא סרטוט במערכת צירים שבו כל פריט באוכלוסייה מסומן כנקודה אחת (x,y)(x,y): הערך של המשתנה הבלתי תלוי על הציר האופקי, והערך של המשתנה התלוי על הציר האנכי. לכן מספר הנקודות שווה למספר הפריטים, חוץ ממקרה שבו לשני פריטים יש בדיוק אותו זוג ערכים: אז הנקודות שלהם מתלכדות.

לשני פריטים יכול להיות אותו ערך xx וערכי yy שונים, למשל שני תלמידים באותו גובה ובמשקל שונה. אז בדיאגרמה יש שתי נקודות זו מעל זו.

כשהנתונים רחוקים מ-0 (גובה 150 עד 180 ס"מ), הציר לא חייב להתחיל ב-0. מסמנים זיגזג קטן על הציר כדי להראות שחלק ממנו דולג.

כששני המשתנים הם אותה מדידה (ציון במבחן א' וציון במבחן ב'), מסרטטים גם את הישר y=xy=x. בדיאגרמה הזו של 12 תלמידים, 5 נקודות מעל הישר (השתפרו), 3 עליו ו-4 מתחתיו:

‫מבחן א‬‫מבחן ב‬505560657075808590951004550556065707580859095100105
דרך הפתרון

בניית דיאגרמת פיזור

כשנתונה טבלה של זוגות ערכים:

1. מחליטים מי xx (המשתנה הבלתי תלוי) ומי yy (המשתנה התלוי).

2. על כל ציר כותבים את שם המשתנה ואת היחידות.

3. בוחרים קנה מידה שמכסה את הערך הקטן ביותר ואת הגדול ביותר בכל משתנה.

4. מסמנים נקודה אחת לכל פריט: (x,y)(x,y).

5. בודקים שמספר הנקודות שווה למספר הפריטים.

שים לב

לא מחליפים בין הצירים. yy, המשתנה שמנבאים, תמיד על הציר האנכי.

קריאת דיאגרמת פיזור

- מספר הפריטים = מספר הנקודות (כשאין נקודות מתלכדות).

- yy גדול מערך kk: סופרים את הנקודות שמעל הקו האופקי y=ky=k.

- שני תנאים יחד (למשל x>ax>a וגם y<by<b): סופרים רק נקודות שמקיימות את שניהם.

- השוואת שתי מדידות באותן יחידות (מבחן א' ומבחן ב'): נקודה מעל הישר y=xy=x מקיימת y>xy>x, נקודה עליו מקיימת y=xy=x, ונקודה מתחתיו מקיימת y<xy<x.

שים לב

בשאלה "יותר מ-" לא סופרים נקודה שעל הקו עצמו. נקודה בדיוק על y=55y=55 לא מקיימת y>55y>55.

שים לב

כששני המשתנים הם אותה מדידה בשני זמנים (מבחן א' ומבחן ב', משקל לפני ואחרי), סרטטו את y=xy=x. נקודות מעליו השתפרו, ונקודות מתחתיו ירדו.

דוגמה א - סרטוט דיאגרמת פיזור מטבלה

בטבלה מספר שעות הלמידה למבחן והציון של 6 תלמידים:

שעות למידה (xx)123456
ציון (yy)556260717483

א. סרטטו דיאגרמת פיזור.

ב. כמה תלמידים קיבלו ציון גבוה מ-65?

פתרון

1. הצירים: xx = שעות הלמידה, על הציר האופקי, מ-0 עד 7. yy = הציון, על הציר האנכי. הציונים בין 55 ל-83, ולכן הציר מתחיל ב-50, עם זיגזג.

2. הנקודות: (1,55)(1,55), (2,62)(2,62), (3,60)(3,60), (4,71)(4,71), (5,74)(5,74), (6,83)(6,83). שש נקודות לשישה תלמידים.

‫שעות למידה‬‫ציון‬01234567505560657075808590

3. ב. מעל הקו y=65y=65 נמצאות הנקודות (4,71)(4,71), (5,74)(5,74), (6,83)(6,83).

תשובה

ב. 3 תלמידים.

דוגמה ב - קריאת נתונים מדיאגרמת פיזור

בדיאגרמה הגובה (בס"מ) והמשקל (בק"ג) של תלמידי קבוצה.

‫גובה (ס"מ)‬‫משקל (ק"ג)‬1501551601651701751804045505560657075

א. כמה תלמידים בקבוצה?

ב. כמה תלמידים שוקלים יותר מ-55 ק"ג?

ג. מה המשקל של התלמיד הגבוה ביותר?

ד. כמה תלמידים גבוהים מ-160 ס"מ ושוקלים פחות מ-60 ק"ג?

פתרון

1. א. סופרים נקודות: יש 10.

2. ב. מעל הקו y=55y=55: הנקודות שבהן המשקל 60, 65, 60, 70, 70. כלומר 5 תלמידים. נקודה בגובה 55 בדיוק לא נספרת, כי היא לא יותר מ-55.

3. ג. הנקודה הימנית ביותר היא (180,70)(180,70), ולכן המשקל 70 ק"ג.

4. ד. מימין ל-x=160x=160 יש 6 נקודות: (165,60)(165,60), (165,55)(165,55), (170,65)(170,65), (175,60)(175,60), (175,70)(175,70), (180,70)(180,70). מתוכן רק (165,55)(165,55) מתחת ל-60.

תשובה

א. 10. ב. 5. ג. 70 ק"ג. ד. תלמיד אחד.

שאלות פתוחות על קריאה ובנייה של דיאגרמת פיזור

3. סוג הקשר: חיובי או שלילי, מושלם או לא

סוג הקשר

כדי לקבוע את סוג הקשר מסתכלים על "ענן" הנקודות כולו, לא על נקודה אחת: האם הוא עולה, יורד, או בלי כיוון? והאם הנקודות יושבות בדיוק על קו, או מפוזרות סביבו?

במדויק: הקשר חיובי אם yy נוטה לגדול כש-xx גדל. הקשר שלילי אם yy נוטה לקטון כש-xx גדל. הקשר מושלם כאשר yy נקבע לגמרי לפי xx בכלל קבוע, ולכן כל הנקודות נמצאות בדיוק על קו אחד, ישר או עקום. אחרת הקשר לא מושלם: יש מגמה, אבל הנקודות מפוזרות סביבה, ובפרט ייתכנו שני פריטים עם אותו xx ועם yy שונה.

ארבע דיאגרמות לדוגמה. רק בקשר המושלם כל הנקודות על ישר אחד.

חיובי לא מושלם
xy
שלילי לא מושלם
xy
אין קשר
xy
שלילי מושלם
xy

סוג הקשר

סוגמה רואים
חיוביכש-xx גדל, yy נוטה לגדול
שליליכש-xx גדל, yy נוטה לקטון
אין קשראין מגמה: ידיעת xx לא עוזרת להעריך את yy
מושלםכל הנקודות בדיוק על קו אחד (ישר או עקום). yy מחושב בדיוק מ-xx לפי כלל קבוע, למשל המחיר הוא 12 כפול המשקל
לא מושלםיש מגמה, אבל הנקודות מפוזרות סביבה

בתשובה מלאה כותבים גם את הכיוון (חיובי או שלילי) וגם אם הקשר מושלם.

שים לב

סוג הקשר נקבע לפי המגמה של כל הנקודות, לא לפי שתי נקודות בלבד. כמה זוגות נגד המגמה לא מבטלים את הקשר, הם רק הופכים אותו ללא מושלם.

שים לב

קשר מושלם לא חייב להיות על ישר. גם נקודות על קו עקום, כמו רדיוס ושטח של עיגול, הן קשר מושלם, כי yy נקבע בדיוק לפי xx.

שים לב

קשר שלילי הוא עדיין קשר, ולפעמים חזק מאוד. "שלילי" מתאר את הכיוון (ירידה), לא את העוצמה ולא "קשר רע".

דרך הפתרון

איך מזהים את סוג הקשר מטבלה

כשנתונה טבלת ערכים של xx ו-yy:

1. מסדרים את הנתונים לפי xx, מהקטן לגדול.

2. בודקים את yy: אם הוא בעיקר עולה, הקשר חיובי. אם בעיקר יורד, הקשר שלילי. אם הוא עולה ויורד בלי כיוון, אין קשר.

3. אם xx עולה בקפיצות שוות ו-yy משתנה כל פעם באותו הפרש בדיוק, הנקודות על ישר אחד, והקשר מושלם.

4. אם יש שני פריטים עם אותו xx ועם yy שונה, או ש-yy עולה ויורד לסירוגין סביב המגמה (זיגזג), הנקודות לא על קו אחד, והקשר לא מושלם.

דוגמה א - סוג הקשר לפי טבלת ערכים

קבעו את סוג הקשר בכל טבלה: חיובי או שלילי, מושלם או לא.

טבלה 1:

xx12345
yy17141185

טבלה 2:

xx246810
yy5981413
פתרון

1. טבלה 1: xx עולה ב-1 בכל פעם, ו-yy יורד ב-3 בכל פעם בדיוק (17,14,11,8,517,14,11,8,5). yy יורד, ולכן הקשר שלילי.

2. ההפרש קבוע, ולכן כל הנקודות על ישר אחד. הקשר מושלם.

3. טבלה 2: yy עולה בסך הכול מ-5 ל-13, ולכן הקשר חיובי.

4. אבל בין x=4x=4 ל-x=6x=6 הערך של yy יורד מ-9 ל-8, ובין x=8x=8 ל-x=10x=10 הוא יורד מ-14 ל-13. yy עולה ויורד לסירוגין סביב מגמה עולה, ולכן הנקודות לא על קו אחד, והקשר לא מושלם.

תשובה

טבלה 1: קשר שלילי מושלם. טבלה 2: קשר חיובי לא מושלם.

דוגמה ב - סוג הקשר לפי דיאגרמת פיזור

בדיאגרמה המשקל (בטונות) של 10 מכוניות, ומספר הקילומטרים שכל מכונית נוסעת עם ליטר דלק.

‫משקל (טון)‬‫ק"מ לליטר‬1.01.11.21.31.41.51.61.71.81.92.0891011121314151617181920

א. מהי האוכלוסייה, ומהם המשתנים?

ב. מהו סוג הקשר בין המשתנים?

ג. דני אמר: "מכונית כבדה יותר תמיד נוסעת פחות קילומטרים לליטר". מצאו בדיאגרמה שתי מכוניות שמראות שהוא טועה.

ד. האם הקשר מושלם? נמקו.

פתרון

1. א. האוכלוסייה: 10 המכוניות. xx = משקל המכונית (בטונות), yy = מספר הקילומטרים לליטר.

2. ב. הענן יורד משמאל לימין: מ-(1.0,18)(1.0,18) עד (2.0,10)(2.0,10). כש-xx גדל, yy נוטה לקטון. הקשר שלילי.

3. ג. מחפשים מכונית כבדה יותר שנוסעת יותר קילומטרים לליטר. למשל (1.1,16)(1.1,16) ו-(1.2,17)(1.2,17): המכונית של 1.2 טון כבדה יותר, ונוסעת 17 ק"מ לליטר ולא 16.

4. ד. הקשר לא מושלם. הנקודות לא על קו אחד, ויש זוגות שזזים נגד המגמה. קשר שלילי פירושו "נוטה לקטון", ולא "תמיד קטן".

תשובה

א. 10 מכוניות; xx = משקל, yy = ק"מ לליטר. ב. קשר שלילי. ג. למשל המכוניות של 1.1 ו-1.2 טון (16 ו-17 ק"מ לליטר). ד. לא מושלם.

שאלות פתוחות על סוג הקשר: חיובי או שלילי, מושלם או לא

4. גרף ממוצעים וניבוי לפיו

ניבוי וגרף הממוצעים

נניח שיודעים כמה שעות תלמיד חדש למד, ורוצים להעריך את הציון שלו. כשהקשר לא מושלם, לתלמידים שלמדו אותו מספר שעות יש ציונים שונים. איזה ציון נבחר? את הממוצע שלהם.

במדויק: ניבוי הוא הערכה של ערך yy של פריט לפי ערך xx שלו. כדי לנבא בעזרת גרף הממוצעים מחלקים את ציר xx לרצועות, כך שכל ערך xx שייך לרצועה אחת בלבד (רצועה יכולה להיות גם ערך xx אחד). בכל רצועה מחשבים את הממוצע של yy של כל הפריטים שבה. הממוצע הזה הוא ערך הניבוי של yy לכל ערך xx באותה רצועה. גרף הממוצעים הוא הממוצעים המסומנים מעל הרצועות ומחוברים.

גרף הממוצעים מראה את המגמה בלי הפיזור: אם הוא עולה, הקשר חיובי, ואם הוא יורד, הקשר שלילי. בדיאגרמה מספר הנפשות (xx) וחשבון החשמל (במאות ₪, yy) של 15 משפחות, ועליה גרף הממוצעים. הוא עולה, ולכן הקשר חיובי.

ברצועה רחבה, הממוצע נכון לכל הרצועה, ולכן אפשר לסמן אותו כקו אופקי לאורך הרצועה.

גרף הממוצעים
‫מספר נפשות‬‫חשבון (מאות ₪)‬12345601234567891011121314(2, 4.5)(3, 7)(4, 9)(5, 11)
דרך הפתרון

בניית גרף ממוצעים

כשנתונים זוגות של ערכים (x,y)(x,y):

1. מחלקים את ציר xx לקבוצות: כל ערך של xx לבד, או רצועות (בדרך כלל ברוחב שווה, למשל 20≤x<3020\le x<30, 30≤x<4030\le x<40).

2. בכל קבוצה מחשבים את הממוצע של yy: yˉ=y1+y2+⋯+yNN\bar{y}=\frac{y_1+y_2+\dots+y_N}{N}, כאשר NN הוא מספר הפריטים בקבוצה.

3. מסמנים את הממוצע מעל הקבוצה (ברצועה: מעל אמצע הרצועה) ומחברים את הממוצעים.

שים לב

מחשבים את הממוצע של הקבוצה בלבד, ולא של כל הנתונים יחד. ובקבוצה שבה מספר פריטים שונה מבאחרות, מחלקים במספר הפריטים שלה.

ניבוי לפי גרף הממוצעים

•מוצאים לאיזו קבוצה (רצועה) שייך ה-xx של הפריט.

- ערך הניבוי של yy הוא הממוצע של yy בקבוצה הזו.

•כל הערכים באותה רצועה מקבלים אותו ניבוי.

שים לב

לא מנבאים לפי הנקודה הקרובה ביותר בדיאגרמה, למשל לא נותנים לעובד בן 35 את השכר של עובד בן 36 שבנתונים. הניבוי הוא הממוצע של כל הרצועה, לא ערך של פריט אחד.

דוגמה א - גרף ממוצעים וניבוי לערך xx שבנתונים

בטבלה מספר השעות ביום שתלמידים מקדישים לשיעורי בית (xx), והציון שלהם (yy):

xxציונים
158, 62, 65, 67
266, 70, 75, 77
376, 80, 85, 87
‫שעות שיעורי בית‬‫ציון‬012345560657075808590

א. בנו את גרף הממוצעים.

ב. מהו הציון החזוי לתלמיד שמקדיש שעתיים ביום לשיעורי בית?

פתרון

1. ממוצע לכל ערך של xx:

- x=1x=1: yˉ=58+62+65+674=2524=63\bar{y}=\frac{58+62+65+67}{4}=\frac{252}{4}=63

- x=2x=2: yˉ=66+70+75+774=2884=72\bar{y}=\frac{66+70+75+77}{4}=\frac{288}{4}=72

- x=3x=3: yˉ=76+80+85+874=3284=82\bar{y}=\frac{76+80+85+87}{4}=\frac{328}{4}=82

2. הגרף: מסמנים את הנקודות (1,63)(1,63), (2,72)(2,72), (3,82)(3,82) ומחברים אותן. הגרף עולה, ולכן הקשר חיובי.

גרף הממוצעים
‫שעות שיעורי בית‬‫ציון‬012345560657075808590(1, 63)(2, 72)(3, 82)

3. ב. x=2x=2, ולכן הציון החזוי הוא הממוצע בקבוצה הזו: 72.

תשובה

א. הממוצעים: (1,63)(1,63), (2,72)(2,72), (3,82)(3,82). ב. 72.

דוגמה ב - ניבוי לפי ממוצעים ברצועות של xx

נתוני הגיל (בשנים) והשכר החודשי (באלפי ₪) של 12 עובדים:

גיל222426283134363842444648
שכר7898109121113121415

מחלקים את הגילים לרצועות: 20≤x<3020\le x<30, 30≤x<4030\le x<40, 40≤x<5040\le x<50.

א. חשבו את השכר הממוצע בכל רצועה.

ב. מהו השכר החזוי לעובד בן 35? ולעובד בן 27?

פתרון

1. רצועה 20≤x<3020\le x<30: הגילים 22, 24, 26, 28. yˉ=7+8+9+84=324=8\bar{y}=\frac{7+8+9+8}{4}=\frac{32}{4}=8.

2. רצועה 30≤x<4030\le x<40: הגילים 31, 34, 36, 38. yˉ=10+9+12+114=424=10.5\bar{y}=\frac{10+9+12+11}{4}=\frac{42}{4}=10.5.

3. רצועה 40≤x<5040\le x<50: הגילים 42, 44, 46, 48. yˉ=13+12+14+154=544=13.5\bar{y}=\frac{13+12+14+15}{4}=\frac{54}{4}=13.5.

ממוצע הרצועה
‫גיל (שנים)‬‫שכר (אלפי ₪)‬20253035404550567891011121314151617810.513.5

4. ב. הגיל 35 ברצועה 30≤x<4030\le x<40, ולכן השכר החזוי הוא 10.5 אלף ₪. אין עובד בן 35 בנתונים, אבל הניבוי לפי הרצועה.

5. הגיל 27 ברצועה 20≤x<3020\le x<30, ולכן השכר החזוי הוא 8 אלף ₪.

תשובה

א. 8, 10.5, 13.5 (אלפי ₪). ב. בן 35: 10.5 אלף ₪. בן 27: 8 אלף ₪.

שאלות פתוחות על גרף ממוצעים וניבוי לפיו

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.