דילוג לתוכן המרכזי

סיכום התפלגות נורמלית והסתברות

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהתפלגות נורמלית והסתברות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: הסתברות בהתפלגות נורמלית

כשציונים במבחן מתפלגים נורמלית, אפשר לשאול: מה ההסתברות שתלמיד שנבחר באקראי קיבל פחות מ-85? את התשובה מוצאים בטבלת ההתפלגות הנורמלית.

במדויק: אם XX מתפלג נורמלית עם ממוצע μ\mu וסטיית תקן σ\sigma, ציון התקן של הערך xx הוא z=x−μσz=\frac{x-\mu}{\sigma}. בטבלה רשום Φ(z)\Phi(z): השטח שמתחת לעקומה הסטנדרטית משמאל ל-zz, כלומר ההסתברות לקבל ערך קטן מ-xx:

- P(X<x)=Φ(z)P(X<x)=\Phi(z)

- P(X>x)=1−Φ(z)P(X>x)=1-\Phi(z)

- P(x1<X<x2)=Φ(z2)−Φ(z1)P(x_1<X<x_2)=\Phi(z_2)-\Phi(z_1)

למשל, ציונים עם ממוצע 7070 וסטיית תקן 1010. לערך 8585 ציון התקן z=85−7010=1.5z=\frac{85-70}{10}=1.5, ובטבלה Φ(1.5)=0.933\Phi(1.5)=0.933. לכן P(X<85)=0.933P(X<85)=0.933 ו-P(X>85)=1−0.933=0.067P(X>85)=1-0.933=0.067. לערך 6060: z=−1z=-1 ו-Φ(−1)=0.159\Phi(-1)=0.159, ולכן P(60<X<85)=0.933−0.159=0.774P(60<X<85)=0.933-0.159=0.774. השטח המסומן הוא P(X>85)P(X>85).

405060708090100

החלק היחסי הוא הסתברות

אם 30%30\% מהתפוחים במטע שוקלים יותר מ-160 גרם, אז כשבוחרים תפוח אחד באקראי, ההסתברות שהוא שוקל יותר מ-160 גרם היא 0.30.3.

במדויק: כשבוחרים פרט אחד באקראי מאוכלוסייה (לכל פרט אותו סיכוי להיבחר), ההסתברות שיש לו תכונה מסוימת שווה לחלק היחסי של הפרטים בעלי התכונה באוכלוסייה. בהתפלגות נורמלית זה השטח המתאים מתחת לעקומה.

תזכורת: מאורע משלים ומאורעות בלתי תלויים

בנושא הזה מחברים את הטבלה הנורמלית עם כלים מהסתברות שכבר הכרתם בכיתה י'.

במדויק:

- המאורע המשלים של AA, שמסמנים A‾\overline{A}, הוא "AA לא קרה". תמיד P(A‾)=1−P(A)P(\overline{A})=1-P(A).

•המאורעות AA ו-BB בלתי תלויים אם P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B). במילים (כש-P(B)>0P(B)>0): הידיעה ש-BB קרה לא משנה את ההסתברות של AA.

- A∩BA\cap B (חיתוך) פירושו "AA וגם BB". A∪BA\cup B (איחוד) פירושו "AA או BB" (לפחות אחד מהם).

1. בחירת כמה פרטים: חיתוך מאורעות בלתי תלויים

כמה פרטים שנבחרו באקראי

לפעמים לא בוחרים פרט אחד, אלא כמה: שלושה תפוחים, שני תלמידים. או שבודקים פרט אחד בשני מבחנים שונים. השאלה היא מה ההסתברות שכל הדברים קורים יחד.

במדויק: המאורע "כל הפרטים שנבחרו עומדים בתנאי" הוא החיתוך של המאורעות "הפרט הראשון עומד בתנאי", "הפרט השני עומד בתנאי" וכן הלאה. כשהמאורעות האלה בלתי תלויים (בשאלה כתוב שהם בלתי תלויים, או שהבחירות נעשות באקראי זו אחר זו מאוכלוסייה גדולה), ההסתברות של החיתוך היא מכפלת ההסתברויות.

קודם מוצאים בטבלה את ההסתברות של פרט אחד. בתפוחים עם ממוצע 150150 גרם וסטיית תקן 2020 גרם, ההסתברות שתפוח שוקל יותר מ-160 גרם היא השטח המסומן: 1−Φ(0.5)=0.3081-\Phi(0.5)=0.308. רק אחר כך כופלים: לכל תפוח שנבחר אותה הסתברות, והבחירות לא משפיעות זו על זו.

90110130150170190210

חיתוך של מאורעות בלתי תלויים

•שני מאורעות בלתי תלויים: P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B).

- nn פרטים שנבחרו באקראי, ולכל אחד אותה הסתברות pp לעמוד בתנאי: ההסתברות שכולם עומדים בתנאי היא pnp^n.

•אף אחד מ-nn הפרטים לא עומד בתנאי: (1−p)n(1-p)^n.

דרך הפתרון

הסתברות שכל הפרטים עומדים בתנאי

כשנתונים כמה פרטים (או כמה מבחנים) בלתי תלויים, וכל תנאי הוא תחום של משתנה נורמלי:

1. לכל תנאי מחשבים ציון תקן z=x−μσz=\frac{x-\mu}{\sigma}, עם הממוצע וסטיית התקן של המשתנה שלו.

2. מוצאים בטבלה את ההסתברות של כל תנאי לחוד.

3. כופלים את ההסתברויות.

שים לב

כופלים הסתברויות, לא ציוני תקן. אם התנאי הוא "יותר מ-", קודם משלימים, 1−Φ(z)1-\Phi(z), ורק אז כופלים.

שים לב

בשני מבחנים שונים לכל מבחן ממוצע וסטיית תקן משלו, ולכן ציון תקן משלו. אין ציון תקן אחד "משותף".

דוגמה - שלושה תפוחים: כולם כבדים או אף אחד

משקלי התפוחים במטע מתפלגים נורמלית עם ממוצע של 150150 גרם וסטיית תקן של 2020 גרם. תפוח ששוקל יותר מ-160 גרם נחשב תפוח כבד. בוחרים באקראי שלושה תפוחים.

א. מהי ההסתברות שתפוח אחד שנבחר הוא תפוח כבד?

ב. מהי ההסתברות ששלושת התפוחים כבדים?

ג. מהי ההסתברות שאף אחד מהתפוחים אינו כבד?

פתרון

1. נתון: μ=150\mu=150, σ=20\sigma=20, שלושה תפוחים שנבחרו באקראי. המטרה: הסתברות לתפוח כבד אחד, ואז לשלושה כבדים ולאף אחד.

2. ציון התקן של 160160: z=160−15020=0.5z=\frac{160-150}{20}=0.5. בטבלה Φ(0.5)=0.692\Phi(0.5)=0.692.

3. א: P(X>160)=1−0.692=0.308P(X>160)=1-0.692=0.308.

4. ב: שלושת התפוחים כבדים - חיתוך של שלושה מאורעות בלתי תלויים, עם אותה הסתברות: 0.3083=0.029218≈0.02920.308^3=0.029218\approx0.0292.

5. ג: תפוח אינו כבד בהסתברות 0.6920.692. אף אחד מהשלושה אינו כבד: 0.6923=0.331374≈0.33140.692^3=0.331374\approx0.3314.

תשובה

א. 0.3080.308. ב. ≈0.0292\approx0.0292. ג. ≈0.3314\approx0.3314.

שאלות פתוחות על בחירת כמה פרטים: חיתוך מאורעות בלתי תלויים

2. בדיוק אחד מתוך שניים ואיחוד מאורעות

בדיוק אחד ולפחות אחד

בוחרים שני תלמידים. "בדיוק אחד מהם קיבל מעל 85" ו"לפחות אחד מהם קיבל מעל 85" נשמעים דומה, אבל אלה מאורעות שונים.

במדויק:

- בדיוק אחד מתוך שניים: הראשון עומד בתנאי והשני לא, או הראשון לא והשני כן. אלה שני מסלולים שלא יכולים לקרות יחד, ולכן מחברים את ההסתברויות שלהם.

- לפחות אחד מתוך שניים: האיחוד A∪BA\cup B. הוא כולל גם את המקרה ששניהם עומדים בתנאי. המשלים שלו: אף אחד לא עומד בתנאי.

בעץ הסתברויות רואים את כל המסלולים. AA - התלמיד קיבל מעל 85, בהסתברות p=0.067p=0.067. "בדיוק אחד" הם שני המסלולים האמצעיים: AA ואז A‾\overline{A}, או A‾\overline{A} ואז AA. "לפחות אחד" הם כל המסלולים חוץ מ-A‾\overline{A} ואז A‾\overline{A}.

0.0670.9330.0670.0670.9330.933מעל 85לא מעל 85מעל 85מעל 85לא מעל 85לא מעל 85תלמיד ראשון

בדיוק אחד מתוך שניים

AA ו-BB בלתי תלויים, P(A)=pP(A)=p, P(B)=qP(B)=q. ההסתברות שבדיוק אחד מהם קורה:

p(1−q)+(1−p)qp(1-q)+(1-p)q

כשלשניהם אותה הסתברות pp (שני פרטים מאותה אוכלוסייה): 2p(1−p)2p(1-p).

איחוד: לפחות אחד

•לכל שני מאורעות: P(A∪B)=P(A)+P(B)−P(A∩B)P(A\cup B)=P(A)+P(B)-P(A\cap B).

•כש-AA ו-BB בלתי תלויים, דרך המשלים: P(A∪B)=1−P(A‾)⋅P(B‾)P(A\cup B)=1-P(\overline{A})\cdot P(\overline{B}).

•לפחות אחד מתוך nn פרטים, לכל אחד הסתברות pp: 1−(1−p)n1-(1-p)^n.

דרך הפתרון

בדיוק אחד או לפחות אחד מתוך שניים

כשבוחרים שני פרטים באקראי (או בודקים שני מבחנים בלתי תלויים):

1. מוצאים בטבלה את ההסתברות של התנאי לכל פרט, ואת ההסתברות המשלימה.

2. בדיוק אחד: כופלים לאורך כל אחד משני המסלולים, ומחברים.

3. לפחות אחד: 11 פחות ההסתברות שאף אחד לא עומד בתנאי.

שים לב

ב"בדיוק אחד" מתוך שני פרטים מאותה אוכלוסייה לא לשכוח את הכפל ב-22: הפרט שעומד בתנאי יכול להיות הראשון או השני.

שים לב

בדיקה: "לפחות אחד" = "בדיוק אחד" + "שניהם". לכן ההסתברות של "לפחות אחד" אף פעם לא קטנה מזו של "בדיוק אחד".

דוגמה - שני תלמידים: בדיוק אחד מול לפחות אחד

הציונים במבחן מתפלגים נורמלית עם ממוצע 7070 וסטיית תקן 1010. בוחרים באקראי שני תלמידים.

א. מהי ההסתברות שבדיוק אחד מהם קיבל ציון גבוה מ-85?

ב. מהי ההסתברות שלפחות אחד מהם קיבל ציון גבוה מ-85?

פתרון

1. נתון: μ=70\mu=70, σ=10\sigma=10, שני תלמידים שנבחרו באקראי. המטרה: ההסתברות לבדיוק אחד ולפחות אחד עם ציון מעל 85.

2. ציון התקן של 8585: z=85−7010=1.5z=\frac{85-70}{10}=1.5. בטבלה Φ(1.5)=0.933\Phi(1.5)=0.933, ולכן p=P(X>85)=1−0.933=0.067p=P(X>85)=1-0.933=0.067.

3. א: שני מסלולים - הראשון מעל 85 והשני לא, או להפך: 2⋅0.067⋅0.933=0.125022≈0.1252\cdot0.067\cdot0.933=0.125022\approx0.125.

4. ב: המשלים הוא ששניהם לא מעל 85: 0.9332=0.8704890.933^2=0.870489. לכן 1−0.870489=0.129511≈0.12951-0.870489=0.129511\approx0.1295.

5. בדיקה: 0.125022+0.0672=0.125022+0.004489=0.1295110.125022+0.067^2=0.125022+0.004489=0.129511, כמו בסעיף ב.

תשובה

א. ≈0.125\approx0.125. ב. ≈0.1295\approx0.1295.

שאלות פתוחות על בדיוק אחד מתוך שניים ואיחוד מאורעות

3. הסתברות מותנית בהתפלגות נורמלית

הסתברות מותנית בהתפלגות נורמלית

לפעמים יודעים משהו על הפרט שנבחר. למשל: ידוע שהסוללה פעלה יותר מ-180 שעות. מה ההסתברות שהיא תפעל יותר מ-230 שעות? עכשיו לא מסתכלים על כל הסוללות, אלא רק על אלה שפעלו יותר מ-180 שעות.

במדויק: ההסתברות המותנית P(A/B)P(A/B) היא ההסתברות ש-AA קרה, כשידוע ש-BB קרה. היא מוגדרת רק כש-P(B)>0P(B)>0, ושווה ל-P(A∩B)P(B)\frac{P(A\cap B)}{P(B)}: החלק של A∩BA\cap B מתוך BB. בהתפלגות נורמלית AA ו-BB הם תחומים של ערכים, ו-A∩BA\cap B הוא התחום המשותף להם.

השטח המסומן הוא המאורע הידוע BB: סוללות שפעלו יותר מ-180 שעות (ממוצע 200200, סטיית תקן 2020). ההסתברות המותנית היא איזה חלק מהשטח הזה שייך גם ל-AA. לכן במכנה P(B)P(B) ולא 11.

140160180200220240260

הסתברות מותנית

P(A/B)=P(A∩B)P(B)P(A/B)=\frac{P(A\cap B)}{P(B)}

ובכיוון ההפוך: P(A∩B)=P(B)⋅P(A/B)P(A\cap B)=P(B)\cdot P(A/B).

המצבA∩BA\cap B
התחום של AA נמצא כולו בתוך התחום של BB (למשל X>230X>230 ו-X>180X>180)AA עצמו, ולכן P(A/B)=P(A)P(B)P(A/B)=\frac{P(A)}{P(B)}
התחומים חופפים חלקית (למשל X<210X<210 ו-X>180X>180)התחום המשותף: 180<X<210180<X<210
דרך הפתרון

הסתברות מותנית עם הטבלה הנורמלית

כשידוע שהערך של הפרט שנבחר נמצא בתחום מסוים (BB), ושואלים על תחום אחר (AA):

1. כותבים את BB ואת AA כתחומים של XX.

2. מוצאים את A∩BA\cap B: התחום המשותף.

3. מחשבים בטבלה את P(B)P(B) ואת P(A∩B)P(A\cap B).

4. מחלקים: P(A/B)=P(A∩B)P(B)P(A/B)=\frac{P(A\cap B)}{P(B)}.

שים לב

במכנה תמיד ההסתברות של מה שידוע. P(A/B)P(A/B) ו-P(B/A)P(B/A) הם בדרך כלל מספרים שונים.

שים לב

"רבע מתוך המלפפונים הקצרים מ-12 ס"מ" היא הסתברות מותנית. כדי לקבל אחוז מתוך כל המלפפונים כופלים: P(A∩B)=P(B)⋅14P(A\cap B)=P(B)\cdot\frac14.

דוגמה - תחום שבתוך הידוע ותחום שחופף חלקית

אורך החיים של סוללות מתפלג נורמלית עם ממוצע של 200200 שעות וסטיית תקן של 2020 שעות. בוחרים באקראי סוללה, וידוע שהיא פעלה יותר מ-180 שעות.

א. מהי ההסתברות שהיא תפעל יותר מ-230 שעות?

ב. מהי ההסתברות שהיא תפעל פחות מ-210 שעות?

פתרון

1. נתון: μ=200\mu=200, σ=20\sigma=20. BB - הסוללה פעלה יותר מ-180 שעות. המטרה: P(A/B)P(A/B) בשני מקרים.

2. P(B)P(B): z=180−20020=−1z=\frac{180-200}{20}=-1, Φ(−1)=0.159\Phi(-1)=0.159, ולכן P(X>180)=1−0.159=0.841P(X>180)=1-0.159=0.841.

3. א: AA - יותר מ-230 שעות. התחום X>230X>230 נמצא כולו בתוך X>180X>180, ולכן A∩B=AA\cap B=A. z=230−20020=1.5z=\frac{230-200}{20}=1.5, P(X>230)=1−0.933=0.067P(X>230)=1-0.933=0.067.

4. P(A/B)=0.0670.841≈0.0797P(A/B)=\frac{0.067}{0.841}\approx0.0797.

5. ב: AA - פחות מ-210 שעות. התחום המשותף ל-X<210X<210 ול-X>180X>180 הוא 180<X<210180<X<210. z=210−20020=0.5z=\frac{210-200}{20}=0.5, Φ(0.5)=0.692\Phi(0.5)=0.692, ולכן P(180<X<210)=0.692−0.159=0.533P(180<X<210)=0.692-0.159=0.533.

6. P(A/B)=0.5330.841≈0.634P(A/B)=\frac{0.533}{0.841}\approx0.634.

תשובה

א. ≈0.0797\approx0.0797. ב. ≈0.634\approx0.634.

שאלות פתוחות על הסתברות מותנית בהתפלגות נורמלית

4. שתי אוכלוסיות נורמליות בעץ הסתברויות

אוכלוסייה שבנויה משתי קבוצות

במפעל יש שני קווי ייצור. בכל קו אורך החיים של הסוללות מתפלג נורמלית, אבל לכל קו ממוצע וסטיית תקן משלו. בוחרים סוללה מכל הייצור. מה ההסתברות שהיא תפעל יותר מ-70 שעות? זה תלוי מאיזה קו היא הגיעה.

במדויק: כשאוכלוסייה מחולקת לשתי קבוצות נפרדות, G1G_1 ו-G2G_2, וכל פרט שייך לקבוצה אחת בדיוק, בוחרים פרט בשני שלבים: שלב ראשון - מאיזו קבוצה הוא (ההסתברות היא החלק של הקבוצה באוכלוסייה), שלב שני - האם הוא עומד בתנאי (P(A/G1)P(A/G_1) או P(A/G2)P(A/G_2), מהטבלה הנורמלית של אותה קבוצה). מציגים את זה בעץ הסתברויות.

בעץ: בענף הראשון החלק של כל קו בייצור (70%70\% ו-30%30\%). בענף השני ההסתברות מהטבלה, לפי הממוצע וסטיית התקן של אותו קו. ההסתברויות שיוצאות מכל צומת מסתכמות ל-11.

0.1060.8940.70.2120.7880.3יותר מ-70לא יותר מ-70קו איותר מ-70לא יותר מ-70קו בסוללה

הסתברות לעמוד בתנאי באוכלוסייה כולה

P(A)=P(G1)⋅P(A/G1)+P(G2)⋅P(A/G2)P(A)=P(G_1)\cdot P(A/G_1)+P(G_2)\cdot P(A/G_2)

כלומר: כופלים לאורך כל מסלול בעץ שמסתיים ב-AA, ומחברים את המסלולים.

מאיזו קבוצה הפרט, כשידוע שעמד בתנאי

P(G1/A)=P(G1)⋅P(A/G1)P(A)P(G_1/A)=\frac{P(G_1)\cdot P(A/G_1)}{P(A)}

במונה: המסלול של G1G_1 שמסתיים ב-AA. במכנה: סכום כל המסלולים שמסתיימים ב-AA.

דרך הפתרון

שתי אוכלוסיות נורמליות בעץ

כשנתון החלק של כל קבוצה, ולכל קבוצה ממוצע וסטיית תקן משלה:

1. לכל קבוצה מחשבים ציון תקן עם הממוצע וסטיית התקן שלה, ומוצאים בטבלה את P(A/G1)P(A/G_1) ואת P(A/G2)P(A/G_2).

2. משרטטים עץ: שלב ראשון - הקבוצות, שלב שני - עומד בתנאי או לא.

3. כופלים לאורך כל מסלול שמסתיים ב-AA.

4. מחברים את המסלולים ומקבלים P(A)P(A).

5. אם ידוע שהפרט עומד בתנאי ושואלים מאיזו קבוצה הוא, מחלקים מסלול אחד ב-P(A)P(A).

שים לב

לא מחשבים ציון תקן אחד עם ממוצע "כללי". לכל קבוצה ממוצע וסטיית תקן משלה, ולכן ציון תקן משלה.

שים לב

P(A/G1)P(A/G_1) היא הסתברות בתוך הקבוצה G1G_1. ההסתברות שפרט מכל האוכלוסייה הוא מ-G1G_1 וגם עומד בתנאי היא המכפלה P(G1)⋅P(A/G1)P(G_1)\cdot P(A/G_1).

דוגמה - שני קווי ייצור עם ממוצעים שונים

במפעל שני קווי ייצור של סוללות. 70%70\% מהסוללות מיוצרות בקו א, והשאר בקו ב. בקו א אורך החיים מתפלג נורמלית עם ממוצע של 6060 שעות וסטיית תקן של 88 שעות. בקו ב אורך החיים מתפלג נורמלית עם ממוצע של 6666 שעות וסטיית תקן של 55 שעות. בוחרים באקראי סוללה מכל הסוללות שיוצרו.

א. מהי ההסתברות שהסוללה תפעל יותר מ-70 שעות?

ב. ידוע שהסוללה פעלה יותר מ-70 שעות. מהי ההסתברות שהיא יוצרה בקו ב?

פתרון

1. נתון: P(G1)=0.7P(G_1)=0.7 (קו א), P(G2)=0.3P(G_2)=0.3 (קו ב), ולכל קו ממוצע וסטיית תקן משלו. AA - הסוללה פועלת יותר מ-70 שעות. המטרה: P(A)P(A) ו-P(G2/A)P(G_2/A).

2. קו א: z=70−608=1.25z=\frac{70-60}{8}=1.25, Φ(1.25)=0.894\Phi(1.25)=0.894, ולכן P(A/G1)=1−0.894=0.106P(A/G_1)=1-0.894=0.106.

3. קו ב: z=70−665=0.8z=\frac{70-66}{5}=0.8, Φ(0.8)=0.788\Phi(0.8)=0.788, ולכן P(A/G2)=1−0.788=0.212P(A/G_2)=1-0.788=0.212.

4. המסלולים שמסתיימים ב-AA: 0.7⋅0.106=0.07420.7\cdot0.106=0.0742 ו-0.3⋅0.212=0.06360.3\cdot0.212=0.0636.

5. א: P(A)=0.0742+0.0636=0.1378P(A)=0.0742+0.0636=0.1378.

6. ב: P(G2/A)=0.06360.1378≈0.462P(G_2/A)=\frac{0.0636}{0.1378}\approx0.462.

0.1060.8940.70.2120.7880.3יותר מ-70לא יותר מ-70קו איותר מ-70לא יותר מ-70קו בסוללה
תשובה

א. 0.13780.1378. ב. ≈0.462\approx0.462.

שאלות פתוחות על שתי אוכלוסיות נורמליות בעץ הסתברויות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.