דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מקדם המתאם הלינארי

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת במקדם המתאם הלינארי: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: ממוצע וסטיית תקן

בכיתה י' למדנו לתאר רשימת נתונים בשני מספרים: איפה הנתונים "באמצע", וכמה הם מפוזרים סביב האמצע.

במדויק: עבור NN נתונים x1,x2,…,xNx_1,x_2,\dots,x_N, הממוצע הוא xˉ=x1+x2+⋯+xNN\bar{x}=\frac{x_1+x_2+\dots+x_N}{N}, וסטיית התקן היא Sx=(x1−xˉ)2+(x2−xˉ)2+⋯+(xN−xˉ)2NS_x=\sqrt{\frac{(x_1-\bar{x})^2+(x_2-\bar{x})^2+\dots+(x_N-\bar{x})^2}{N}}. תמיד Sx≥0S_x\ge0, ו-Sx=0S_x=0 רק כשכל הנתונים שווים זה לזה.

ההפרש xi−xˉx_i-\bar{x} נקרא הסטייה מהממוצע של הנתון. סכום כל הסטיות מהממוצע הוא תמיד 00: הסטיות החיוביות והשליליות מאזנות זו את זו. בנוסחת סטיית התקן מעלים את הסטיות בריבוע, ולכן הן לא מבטלות זו את זו.

תזכורת: קשר בין שני משתנים כמותיים

בנושא הקודם בדקנו זוגות נתונים, למשל שעות למידה וציון, וסימנו כל זוג כנקודה (x,y)(x,y) בדיאגרמת פיזור.

במדויק: בין שני משתנים כמותיים יש קשר סטטיסטי כאשר ערכי משתנה אחד נוטים להשתנות כשערכי המשתנה השני משתנים. הקשר חיובי כש-yy נוטה לגדול כש-xx גדל, ושלילי כש-yy נוטה לקטון כש-xx גדל. הקשר לינארי כשהנקודות בדיאגרמת הפיזור מסודרות סביב קו ישר.

בדיאגרמה הזאת כל הנקודות נמצאות בדיוק על הישר y=2x+1y=2x+1: זה קשר לינארי חיובי מלא. בנושא הזה נמדוד במספר אחד עד כמה הנקודות קרובות לקו ישר.

xy0123456024681012

1. משמעות מקדם המתאם: סימן ועוצמת הקשר

מהו מקדם המתאם

כשמסתכלים על דיאגרמת פיזור, רואים אם הנקודות עולות או יורדות, ואם הן צמודות לקו ישר או מפוזרות. מקדם המתאם rr אומר את שני הדברים האלה במספר אחד.

במדויק: מקדם המתאם הלינארי rr הוא מספר שמחושב מכל הזוגות (x,y)(x,y) לפי נוסחה קבועה (בשיעור על חישוב מנתונים גולמיים), ומודד את הכיוון ואת העוצמה של הקשר הלינארי בין xx ל-yy. הסימן של rr הוא הכיוון, והגודל שלו בלי הסימן הוא העוצמה. rr מוגדר רק כשלא כל ערכי xx שווים ולא כל ערכי yy שווים.

rr מודד רק קשר לינארי. בדיאגרמה הזאת הנקודות נמצאות בדיוק על הפרבולה y=x2y=x^2: כל xx קובע את yy, ובכל זאת r=0r=0. הסיבה: בצד שמאל yy יורד ובצד ימין הוא עולה, ואין קו ישר שהנקודות מסודרות סביבו.

xy-4-3-2-11234246810

ערכי מקדם המתאם ומשמעותם

תמיד −1≤r≤1-1\le r\le1.

ערך מקדם המתאםמשמעות
r=1r=1כל הנקודות על ישר עולה: קשר לינארי חיובי מלא
0<r<10<r<1קשר לינארי חיובי
r=0r=0אין קשר לינארי (ייתכן קשר שאינו לינארי)
−1<r<0-1<r<0קשר לינארי שלילי
r=−1r=-1כל הנקודות על ישר יורד: קשר לינארי שלילי מלא

עוצמת הקשר

העוצמה נקבעת לפי הגודל של rr בלי הסימן:

עוצמת הקשרקשר חיוביקשר שלילי
חזק0.7≤r<10.7\le r<1−1<r≤−0.7-1<r\le-0.7
בינוני0.4≤r<0.70.4\le r<0.7−0.7<r≤−0.4-0.7<r\le-0.4
חלש0<r<0.40<r<0.4−0.4<r<0-0.4<r<0
שים לב

משווים עוצמה בלי הסימן: r=−0.7r=-0.7 מתאר קשר חזק יותר מ-r=0.5r=0.5, כי 0.7>0.50.7>0.5.

שים לב

r=0r=0 פירושו "אין קשר לינארי", ולא "אין קשר בכלל".

מקדם המתאם אינו מוכיח סיבתיות

rr קרוב ל-11 או ל-−1-1 מראה קשר סטטיסטי, לא קשר סיבתי. הוא לא מוכיח שמשתנה אחד גורם לשני: ייתכן ששניהם מושפעים מגורם שלישי.

שים לב

rr אינו השיפוע. r=1r=1 לא אומר ש-yy גדל ב-11 כש-xx גדל ב-11, אלא רק שכל הנקודות על ישר עולה.

שים לב

בשאלת "נכון או לא נכון" על rr בודקים שלושה דברים: האם השוו עוצמה בלי הסימן, האם הסיקו סיבתיות, והאם r=0r=0 פורש כ"אין קשר בכלל".

דוגמה - סימן מול עוצמה, סיבתיות ו-r=0r=0

קבעו בעבור כל אחת מן הטענות אם היא נכונה, ונמקו את קביעתכם.

(1) מקדם מתאם r=−0.8r=-0.8 מתאר קשר חלש יותר ממקדם מתאם r=0.6r=0.6, כי −0.8<0.6-0.8<0.6.

(2) בעיר מסוימת נמצא r=0.92r=0.92 בין מספר הגלידות שנמכרו ביום לבין מספר המתרחצים בים באותו יום. לכן מכירת גלידות גורמת לאנשים לרדת לים.

(3) אם מקדם המתאם בין שני משתנים הוא r=0r=0, אין שום קשר בין המשתנים.

פתרון

1. (1) משווים עוצמה לפי הגודל בלי הסימן: 0.8>0.60.8>0.6. לכן r=−0.8r=-0.8 מתאר קשר חזק יותר. הסימן רק אומר שהקשר שלילי.

2. (2) r=0.92r=0.92 מראה קשר סטטיסטי חיובי חזק, אבל לא קשר סיבתי. ייתכן ששני המשתנים גדלים בגלל גורם שלישי, למשל מזג אוויר חם.

3. (3) r=0r=0 אומר רק שאין קשר לינארי. ייתכן קשר אחר, למשל נקודות שנמצאות על פרבולה.

תשובה

שלוש הטענות לא נכונות.

שאלות פתוחות על משמעות מקדם המתאם: סימן ועוצמת הקשר

2. התאמת מקדם מתאם לדיאגרמת פיזור

כיוון ועוצמה בדיאגרמת פיזור

הרבה פעמים אפשר לנחש את rr בלי לחשב, רק מהסתכלות על הדיאגרמה: לאן הענן הולך, וכמה הוא צמוד לקו ישר.

במדויק: r=1r=1 או r=−1r=-1 רק כשכל הנקודות נמצאות על ישר אחד שאינו אופקי ואינו אנכי: ישר עולה נותן r=1r=1, וישר יורד נותן r=−1r=-1. בכל מצב אחר שבו rr מוגדר, −1<r<1-1<r<1. העוצמה של rr תלויה בקרבה של הנקודות לקו ישר, ולא בשיפוע של הקו.

בשתי הדיאגרמות הבאות הענן עולה. בדיאגרמה עם העלייה המתונה הנקודות צמודות לקו ישר, ו-r≈0.97r\approx0.97. בדיאגרמה עם העלייה התלולה הנקודות מפוזרות סביב הקו, ו-r≈0.68r\approx0.68. הקשר בדיאגרמה המתונה חזק יותר.

xy02468100246810
xy02468100246810
דרך הפתרון

בחירת rr מדיאגרמה או מטבלה, בלי חישוב

כשנתונה דיאגרמת פיזור או טבלה, ומבקשים לבחור את rr מתוך כמה מספרים:

1. כיוון: ענן עולה: r>0r>0. ענן יורד: r<0r<0. ענן בלי מגמה: rr קרוב ל-00. פוסלים את המספרים עם הסימן הלא נכון.

2. קשר מלא? r=1r=1 או r=−1r=-1 רק כשכל הנקודות בדיוק על ישר אחד.

3. בטבלה: כש-xx עולה בקפיצות שוות ו-yy משתנה בכל פעם באותו מספר בדיוק, כל הנקודות על ישר אחד: r=1r=1 (אם yy עולה) או r=−1r=-1 (אם yy יורד).

4. עוצמה: ככל שהנקודות צמודות יותר לקו ישר, בוחרים rr קרוב יותר ל-11 או ל-−1-1.

שים לב

ענן תלול יותר לא מתאר קשר חזק יותר. העוצמה נקבעת לפי הקרבה לקו ישר, לא לפי השיפוע.

שים לב

לא בוחרים r=1r=1 או r=−1r=-1 לכל ענן צפוף. מספיקה נקודה אחת מחוץ לישר כדי ש-rr לא יהיה מלא. למשל, שתי נקודות עם אותו xx ועם yy שונה לא יכולות להיות על ישר שאינו אנכי.

שים לב

בשאלת "בחרו את rr ונמקו" כותבים את הנימוק בשני שלבים: קודם הכיוון (פוסל את הסימן הלא נכון), ואחר כך העוצמה, או "לא כל הנקודות על ישר אחד" (פוסל את 11 ו-−1-1).

דוגמה א - מדיאגרמות פיזור: כיוון וצפיפות סביב ישר

לפניכם ארבע דיאגרמות פיזור, א-ד, ולפניכם ארבעה מקדמי מתאם: 0.970.97, −0.88-0.88, 0.420.42, 0.020.02.

התאימו לכל דיאגרמה את מקדם המתאם שלה.

דיאגרמה א
xy02468100246810
דיאגרמה ב
xy02468100246810
דיאגרמה ג
xy02468100246810
דיאגרמה ד
xy02468100246810
פתרון

1. כיוון: רק בדיאגרמה ב הענן יורד, ולכן לה מתאים המקדם השלילי היחיד: r=−0.88r=-0.88.

2. דיאגרמה א: הענן עולה, והנקודות צמודות מאוד לקו ישר. לכן המקדם החיובי הגדול ביותר: r=0.97r=0.97.

3. דיאגרמה ג: הענן עולה מעט, והנקודות מפוזרות רחוק מקו ישר. קשר חיובי בינוני: r=0.42r=0.42.

4. דיאגרמה ד: אין מגמה של עלייה או ירידה. rr קרוב ל-0: r=0.02r=0.02.

תשובה

א: 0.970.97. ב: −0.88-0.88. ג: 0.420.42. ד: 0.020.02.

דוגמה ב - מטבלאות: שינוי קבוע ב-yy מול שינוי לא קבוע

לפניכם שלוש טבלאות של שני משתנים xx ו-yy.

טבלה 1

x12345
y47101316

טבלה 2

x23456
y54698

טבלה 3

x1012141618
y98765

התאימו לכל טבלה את אחד ההיגדים: 0<r<10<r<1, r=1r=1, r=−1r=-1.

פתרון

1. טבלה 1: xx עולה ב-1 בכל פעם, ו-yy עולה בכל פעם בדיוק ב-3. כל הנקודות על ישר עולה (y=3x+1y=3x+1), ולכן r=1r=1.

2. טבלה 3: xx עולה ב-2 בכל פעם, ו-yy יורד בכל פעם בדיוק ב-1. כל הנקודות על ישר יורד, ולכן r=−1r=-1.

3. טבלה 2: בסך הכול yy נוטה לעלות כש-xx עולה, אבל לא בקביעות: מ-x=2x=2 ל-x=3x=3 הוא דווקא יורד. הנקודות לא על ישר אחד, והקשר חיובי. לכן 0<r<10<r<1 (החישוב נותן r≈0.84r\approx 0.84).

תשובה

טבלה 1: r=1r=1. טבלה 2: 0<r<10<r<1. טבלה 3: r=−1r=-1.

שאלות פתוחות על התאמת מקדם מתאם לדיאגרמת פיזור

3. חישוב מקדם המתאם מנתונים גולמיים

מה מודדת הנוסחה של rr

כדי לחשב את rr בודקים לכל תצפית אם היא מעל הממוצע או מתחתיו, גם ב-xx וגם ב-yy. כופלים את שתי הסטיות מהממוצע. כשרוב התצפיות "מעל הממוצע בשניהם" או "מתחת לממוצע בשניהם", רוב המכפלות חיוביות.

במדויק: עבור NN זוגות (xi,yi)(x_i,y_i), מקדם המתאם הוא סכום המכפלות (xi−xˉ)(yi−yˉ)(x_i-\bar{x})(y_i-\bar{y}) של כל התצפיות, מחולק ב-N⋅Sx⋅SyN\cdot S_x\cdot S_y. הוא מוגדר רק כש-Sx≠0S_x\ne0 ו-Sy≠0S_y\ne0.

בדיאגרמה הקווים המקווקווים הם x=xˉ=3x=\bar{x}=3 ו-y=yˉ=5y=\bar{y}=5. תצפית שנמצאת מימין למעלה או משמאל למטה תורמת מכפלה חיובית. תצפית שנמצאת משמאל למעלה או מימין למטה תורמת מכפלה שלילית. כאן רוב התצפיות תורמות מכפלה חיובית, ולכן r>0r>0. החלוקה ב-N⋅Sx⋅SyN\cdot S_x\cdot S_y דואגת ש-rr יהיה תמיד בין −1-1 ל-11.

xy01234560246810

מקדם המתאם

r=1N⋅Sx⋅Sy[(x1−xˉ)(y1−yˉ)+(x2−xˉ)(y2−yˉ)+⋯+(xN−xˉ)(yN−yˉ)]r=\frac{1}{N\cdot S_x\cdot S_y}\left[(x_1-\bar{x})(y_1-\bar{y})+(x_2-\bar{x})(y_2-\bar{y})+\dots+(x_N-\bar{x})(y_N-\bar{y})\right]

כאשר NN הוא מספר התצפיות, xˉ\bar{x} ו-yˉ\bar{y} הממוצעים, ו-SxS_x, SyS_y סטיות התקן.

סטיית תקן

Sx=(x1−xˉ)2+(x2−xˉ)2+⋯+(xN−xˉ)2NS_x=\sqrt{\frac{(x_1-\bar{x})^2+(x_2-\bar{x})^2+\dots+(x_N-\bar{x})^2}{N}}

ובאותו אופן SyS_y.

שים לב

מחלקים ב-NN, לא ב-N−1N-1 כמו בחלק מהמחשבונים ומהגיליונות האלקטרוניים.

דרך הפתרון

חישוב rr מנתונים גולמיים

כשנתונה טבלה של זוגות (x,y)(x,y):

1. מחשבים את הממוצעים xˉ\bar{x} ו-yˉ\bar{y}.

2. בונים טבלה עם העמודות x−xˉx-\bar{x}, y−yˉy-\bar{y}, (x−xˉ)(y−yˉ)(x-\bar{x})(y-\bar{y}), (x−xˉ)2(x-\bar{x})^2, (y−yˉ)2(y-\bar{y})^2.

3. מחשבים SxS_x ו-SyS_y מסכומי הריבועים: מחלקים ב-NN ומוציאים שורש.

4. מחברים את עמודת המכפלות ומחלקים ב-N⋅Sx⋅SyN\cdot S_x\cdot S_y.

5. בודקים: −1≤r≤1-1\le r\le1, והסימן מתאים לכיוון שרואים בטבלה.

שים לב

סכום הסטיות מהממוצע הוא תמיד 00. בודקים את זה בעמודות x−xˉx-\bar{x} ו-y−yˉy-\bar{y} לפני שממשיכים, וכך תופסים טעות בממוצע מוקדם.

שים לב

לא שוכחים את NN במכנה. אם יצא r>1r>1 או r<−1r<-1, יש טעות בחישוב.

דוגמה - חישוב rr בטבלת סטיות מהממוצע

חשבו את מקדם המתאם בין xx לבין yy:

x12345
y31579
פתרון

1. ממוצעים: xˉ=155=3\bar{x}=\frac{15}{5}=3, yˉ=255=5\bar{y}=\frac{25}{5}=5.

2. טבלת סטיות:

x−xˉx-\bar{x}y−yˉy-\bar{y}מכפלה(x−xˉ)2(x-\bar{x})^2(y−yˉ)2(y-\bar{y})^2
−2-2−2-2444444
−1-1−4-444111616
0000000000
1122221144
224488441616
סכום181810104040

3. סטיות תקן: Sx=105=2S_x=\sqrt{\frac{10}{5}}=\sqrt{2}, Sy=405=8=22S_y=\sqrt{\frac{40}{5}}=\sqrt{8}=2\sqrt{2}.

4. מקדם המתאם: r=185⋅2⋅22=1820=0.9r=\frac{18}{5\cdot\sqrt{2}\cdot 2\sqrt{2}}=\frac{18}{20}=0.9.

5. בדיקה: rr חיובי וקרוב ל-1, ובטבלה yy אכן נוטה לעלות עם xx.

תשובה

r=0.9r=0.9

שאלות פתוחות על חישוב מקדם המתאם מנתונים גולמיים

4. חישוב מקדם המתאם מציוני תקן

ציון תקן

כדי לדעת איפה נתון עומד ביחס לשאר הנתונים, מודדים את המרחק שלו מהממוצע ביחידות של סטיית תקן. זה ציון התקן שלו.

במדויק: ציון התקן של נתון xx הוא z=x−xˉSxz=\frac{x-\bar{x}}{S_x}: מספר סטיות התקן שבהן xx רחוק מהממוצע, עם סימן. z>0z>0 כש-xx מעל הממוצע, z<0z<0 כש-xx מתחת לממוצע, ו-z=0z=0 כש-x=xˉx=\bar{x}. ציון תקן מוגדר רק כש-Sx≠0S_x\ne0.

אם בנוסחה של rr מחלקים כל סטייה xi−xˉx_i-\bar{x} ב-SxS_x וכל סטייה yi−yˉy_i-\bar{y} ב-SyS_y, מקבלים בדיוק את ציוני התקן. לכן כשיש ציוני תקן, מקדם המתאם הוא פשוט הממוצע של המכפלות zx⋅zyz_x\cdot z_y.

ציון תקן

z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S}

מקדם המתאם מציוני תקן

r=1N[zx1zy1+zx2zy2+⋯+zxNzyN]r=\frac{1}{N}\left[z_{x_1}z_{y_1}+z_{x_2}z_{y_2}+\dots+z_{x_N}z_{y_N}\right]

כאשר zxiz_{x_i} ו-zyiz_{y_i} הם ציוני התקן של התצפית ה-ii במשתנה xx ובמשתנה yy.

דרך הפתרון

חישוב rr מציוני תקן

כשנתונים ציוני תקן, או ערכים גולמיים עם הממוצעים וסטיות התקן:

1. אם נתונים ערכים גולמיים, מחשבים לכל תצפית zx=x−xˉSxz_x=\frac{x-\bar{x}}{S_x} ו-zy=y−yˉSyz_y=\frac{y-\bar{y}}{S_y}.

2. כופלים לכל תצפית zx⋅zyz_x\cdot z_y.

3. מחברים את המכפלות ומחלקים במספר התצפיות NN.

שים לב

בנוסחה מציוני תקן אין SxS_x ו-SyS_y במכנה, אבל יש NN. לא שוכחים לחלק ב-NN.

שים לב

ציון תקן הוא x−xˉS\frac{x-\bar{x}}{S}, לא xˉ−xS\frac{\bar{x}-x}{S}. נתון מעל הממוצע חייב לקבל z>0z>0.

דוגמה - מציונים גולמיים לציוני תקן ול-rr

ציוני 5 תלמידים במתמטיקה xx ובפיזיקה yy:

תלמידדנהיואבנועהאיתישירה
x5565707585
y5854606266

נתון: xˉ=70\bar{x}=70, Sx=10S_x=10, yˉ=60\bar{y}=60, Sy=4S_y=4.

א. חשבו את ציוני התקן של כל תלמיד בשני המקצועות.

ב. חשבו את מקדם המתאם בין הציון במתמטיקה לבין הציון בפיזיקה.

ג. איזה תלמיד מיקומו היחסי בפיזיקה גבוה יותר ממיקומו היחסי במתמטיקה? נמקו.

פתרון

1. א. מתמטיקה: zx=x−7010z_x=\frac{x-70}{10}. דנה −1.5-1.5, יואב −0.5-0.5, נועה 00, איתי 0.50.5, שירה 1.51.5.

2. פיזיקה: zy=y−604z_y=\frac{y-60}{4}. דנה −0.5-0.5, יואב −1.5-1.5, נועה 00, איתי 0.50.5, שירה 1.51.5.

3. ב. מכפלות: דנה 0.750.75, יואב 0.750.75, נועה 00, איתי 0.250.25, שירה 2.252.25. הסכום: 44.

4. r=45=0.8r=\frac{4}{5}=0.8: קשר חיובי חזק.

5. ג. משווים ציוני תקן. אצל דנה zy=−0.5>zx=−1.5z_y=-0.5>z_x=-1.5. אצל יואב ההפך, ואצל נועה, איתי ושירה ציוני התקן שווים.

תשובה

א. ראו בפתרון. ב. r=0.8r=0.8. ג. דנה.

שאלות פתוחות על חישוב מקדם המתאם מציוני תקן

5. תכונות מקדם המתאם: סימטריה ואי-תלות בהוספת קבוע ובשינוי יחידות

שינוי של כל הנתונים באותה דרך

לפעמים משנים את כל הערכים של משתנה באותה דרך: מוסיפים פקטור של 5 נקודות לכל ציון, או עוברים מס"מ למטרים. השאלה היא מה קורה אז ל-rr.

במדויק: טרנספורמציה לינארית של משתנה yy היא החלפה של כל ערך yy בערך ay+bay+b, כאשר a≠0a\ne0 ו-bb הם אותם מספרים לכל התצפיות. הוספת קבוע היא המקרה a=1a=1. כפל במספר חיובי (a>0a>0, b=0b=0), למשל מעבר מס"מ למטרים, הוא שינוי יחידות.

rr תלוי רק בצורה של ענן הנקודות. הוספת קבוע מזיזה את כל הענן, ושינוי יחידות מותח או מכווץ ציר, אבל הנקודות נשארות קרובות לקו ישר באותה מידה. כפל במספר שלילי הופך את הענן: ענן עולה נהיה ענן יורד. בדוגמה: שעות למידה xx מול הציון yy (r=0.95r=0.95), ושעות למידה מול w=100−yw=100-y, הנקודות החסרות לציון 100 (r=−0.95r=-0.95).

xy678910111213146065707580859095100
xw678910111213140510152025303540

תכונות מקדם המתאם

- סימטריה: מקדם המתאם בין xx ל-yy שווה למקדם המתאם בין yy ל-xx.

- הוספת קבוע: הוספה או החסרה של אותו מספר לכל ערכי משתנה לא משנה את rr.

- שינוי יחידות: כפל של כל ערכי משתנה באותו מספר חיובי לא משנה את rr.

- מספר טהור: ל-rr אין יחידות.

כפל במספר שלילי

כפל של כל ערכי משתנה באותו מספר שלילי הופך את הסימן של rr, והעוצמה לא משתנה. למשל, אם w=100−yw=100-y, מקדם המתאם בין xx ל-ww הוא −r-r.

הממוצע וסטיית התקן אחרי טרנספורמציה לינארית

אם y′=ay+by'=ay+b:

•הממוצע: y′ˉ=ayˉ+b\bar{y'}=a\bar{y}+b.

•סטיית התקן: Sy′=∣a∣⋅SyS_{y'}=|a|\cdot S_y. הוספת קבוע לא משנה את סטיית התקן.

שים לב

שינוי של כל הערכים באותו אחוז הוא כפל במספר חיובי. למשל, עלייה של 6%6\% היא כפל ב-1.061.06, וירידה של 20%20\% היא כפל ב-0.80.8. לכן rr לא משתנה, וסטיית התקן מוכפלת באותו מספר.

שים לב

הוספה או הפחתה של קבוע מכל הערכים (למשל "המאזניים לא היו מכוילים, ויש להפחית 2 גרמים מכל משקל") משנה רק את הממוצע. rr וסטיית התקן לא משתנים.

דוגמה - הוספת קבוע לציונים, ומעבר ל-w=100−yw=100-y

בבדיקה של 5 תלמידים נמצא: מספר שעות הלמידה xx: xˉ=10\bar{x}=10, Sx=2S_x=2. הציון במבחן yy: yˉ=80\bar{y}=80, Sy=8S_y=8. מקדם המתאם בין המשתנים הוא r=0.95r=0.95.

א. המורה הוסיף 5 נקודות לציון של כל תלמיד. קבעו בעבור כל אחד מן המדדים אם הערך שלו גדל, קטן או לא השתנה, ונמקו.

(1) הממוצע של הציונים. (2) סטיית התקן של הציונים. (3) מקדם המתאם.

ב. במקום הציונים המקוריים בודקים את המשתנה w=100−yw=100-y: מספר הנקודות שחסרות לכל תלמיד לציון 100. מצאו את סטיית התקן של ww ואת מקדם המתאם בין xx לבין ww.

פתרון

1. א(1). כל ציון גדל ב-5, ולכן הממוצע גדל ב-5: 80+5=8580+5=85. גדל.

2. א(2). הוספת קבוע מזיזה את כל הציונים יחד. המרחקים מהממוצע לא משתנים, ולכן Sy=8S_y=8. לא השתנה.

3. א(3). הוספת קבוע לא משנה את צורת הענן. r=0.95r=0.95. לא השתנה.

4. ב. w=−1⋅y+100w=-1\cdot y+100. לפי הכלל Sw=∣−1∣⋅Sy=8S_w=|-1|\cdot S_y=8.

5. הכפל ב-−1-1 הופך את הכיוון: תלמיד שלמד יותר נוטה לקבל ציון גבוה יותר, ולכן חסרות לו פחות נקודות. הסימן מתהפך, העוצמה נשארת: r=−0.95r=-0.95.

תשובה

א. (1) גדל ל-85. (2) לא השתנה (8). (3) לא השתנה (0.95). ב. Sw=8S_w=8, r=−0.95r=-0.95.

שאלות פתוחות על תכונות מקדם המתאם: סימטריה ואי-תלות בהוספת קבוע ובשינוי יחידות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.