תזכורת: פונקציית ההצטברות והאינטגרל המסוים
כשפונקציה מתארת קצב שינוי של גודל מסוים, ההצטברות שלה אומרת כמה מהגודל נצבר. את ההצטברות מחשבים בעזרת פונקציה קדומה.
במדויק: תהי פונקציה רציפה בקטע שמכיל את . פונקציית ההצטברות של החל מ- היא . עבור היא שווה לשטח שבין גרף לציר ה- מ- עד , כשהשטח שמעל הציר נספר בפלוס והשטח שמתחת לציר במינוס. לפי המשפט היסודי , ולכל פונקציה קדומה של : .
הגרף של והגרף של פונקציית ההצטברות שלה מ-, . השטח הצבוע מתחת ל- בין ל- הוא משולש ששטחו , וזה בדיוק .
קצב שינוי וגודל מצטבר
בכל השיעורים בנושא חוזר אותו רעיון: נתון הקצב שבו גודל משתנה, ורוצים לדעת כמה השתנה הגודל.
במדויק: אם הוא גודל שקצב השינוי שלו הוא הפונקציה הרציפה , אז השינוי בגודל בין ל- הוא ההצטברות של הקצב: .
קצב חיובי מוסיף לגודל, וקצב שלילי מוריד ממנו. בגרף של הקצב רואים את זה כשטח: השטח שמעל הציר מוסיף, והשטח שמתחת לציר מוריד. כך, למשל, ההעתק של גוף הוא השטח מתחת לגרף המהירות, בהתחשב בסימן.
1. הצטברות בתנועה: ממהירות להעתק ולדרך
העתק ודרך
גוף נע לאורך קו ישר, ובכל רגע יש לו מהירות . כשהמהירות חיובית הגוף מתקדם בכיוון החיובי, וכשהיא שלילית הוא חוזר אחורה. מתוך המהירות אפשר לדעת כמה הגוף זז.
במדויק: נסמן ב- את מקום הגוף על הישר בזמן . המהירות היא , והיא יכולה להיות חיובית, שלילית או אפס. ההעתק בקטע הזמן הוא השינוי במקום, , והוא יכול להיות שלילי. הדרך (הדרך הכוללת שהגוף עבר) בקטע הזה היא האורך הכולל של כל מה שהגוף עבר, בלי קשר לכיוון, והיא אף פעם לא שלילית. כשהמהירות אינה שלילית בכל הקטע, הדרך שווה להעתק. אחרת הדרך גדולה מההעתק.
הגוף שמהירותו מתקדם עד , חוזר אחורה עד , ושוב מתקדם. הפונקציה היא פונקציה קדומה של :
- : הגוף התקדם .
- : הגוף חזר .
- : הגוף שוב התקדם .
בקטע ההעתק הוא , אבל הדרך היא .
העתק לפי המהירות
האינטגרל סופר את השטח שמעל ציר ה- בפלוס ואת השטח שמתחתיו במינוס, ולכן הוא נותן העתק ולא דרך.
הדרך לפי המהירות
זה השטח הכלוא בין גרף המהירות לציר ה-, כשכל חלקיו נספרים בפלוס.
חישוב הדרך כשהמהירות מחליפה סימן
כשנתונה מהירות בקטע הזמן :
1. פותרים ושומרים רק את הפתרונות שבתוך הקטע.
2. מחלקים את הקטע בנקודות האלה. בכל חלק שומרת על סימן אחד.
3. מחשבים את האינטגרל של בכל חלק.
4. הדרך היא סכום הערכים המוחלטים של האינטגרלים. ההעתק הוא סכום האינטגרלים עצמם.
מקום ומהירות מתוך הנגזרת ונקודה
•המקום בזמן , כשידוע המקום : . אפשר גם למצוא פונקציה קדומה של ולקבוע את הקבוע לפי .
•התאוצה היא הנגזרת של המהירות: . לכן באותה דרך , ומהמהירות ההתחלתית מוצאים את .
הגוף שיצא מנקודה וחזר אליה עבר העתק , אבל הדרך שלו חיובית. כשהשאלה שואלת "כמה מטרים עבר הגוף", מחשבים דרך ולא העתק.
יחידות: מהירות במטר לשנייה וזמן בשניות נותנים העתק ודרך במטרים. תאוצה במטר לשנייה בריבוע וזמן בשניות נותנים שינוי מהירות במטר לשנייה.
דוגמה - העתק, דרך ומקום כשהמהירות מחליפה סימן
גוף נע לאורך ישר. מהירותו בזמן (בשניות) היא (במטר לשנייה). בזמן הגוף נמצא בנקודה שמקומה (במטרים).
א. חשבו את ההעתק של הגוף בחמש השניות הראשונות.
ב. חשבו את הדרך שהגוף עבר בחמש השניות הראשונות.
ג. מצאו את מקום הגוף בזמן .
1. נתון: בקטע , ו-. המטרה: ההעתק, הדרך והמקום בזמן .
2. פונקציה קדומה של : . הערכים: , , , .
3. א. ההעתק: .
4. ב. המהירות מתאפסת כש-, כלומר ב- וב-. מחלקים את הקטע:
- (הגוף מתקדם).
- (הגוף חוזר).
- (הגוף מתקדם).
5. הדרך היא סכום הערכים המוחלטים: .
6. ג. .
א. מטר. ב. מטר. ג. מטר.
2. הצטברות בתופעות: מילוי בריכה, תזרים מזומנים וקצב
קצב שינוי וכמות מצטברת
בבריכה שמתמלאת, בחשבון בנק או במכל דלק, הכמות משתנה עם הזמן. לעתים קרובות לא נתונה הכמות עצמה, אלא הקצב שבו היא משתנה: כמה מ"ק מים נכנסים בשעה, או כמה שקלים נכנסים לחשבון ביום.
במדויק: אם היא הכמות בזמן , אז קצב השינוי שלה הוא . קצב חיובי פירושו שהכמות גדלה (מילוי, הכנסה), וקצב שלילי פירושו שהכמות קטנה (ריקון, הוצאה). כשמדובר בכסף, פונקציית הקצב נקראת תזרים מזומנים. השינוי בכמות בין הזמן לזמן הוא ההצטברות של בקטע הזה.
בבריכה יש בהתחלה מ"ק מים, וקצב הזרימה אל הבריכה הוא מ"ק לשעה. עד הקצב חיובי והבריכה מתמלאת. אחרי הקצב שלילי והבריכה מתרוקנת. השטח מעל הציר בגרף של הוא המים שנכנסו, והשטח מתחת לציר הוא המים שיצאו. בגרף של הכמות רואים שהיא מקסימלית בדיוק כש- מתאפס.
הכמות מתוך הקצב
•השטח שמעל ציר ה- הוא מה שנוסף, והשטח שמתחתיו הוא מה שירד.
•יחידות: יחידות הקצב כפול יחידות הזמן. קצב במ"ק לשעה וזמן בשעות נותנים מ"ק.
מתי הכמות מקסימלית או מינימלית
, ולכן:
כשמחפשים את הכמות הגדולה ביותר או הקטנה ביותר בפרק זמן סגור, משווים גם לכמות בקצוות.
פתרון בעיית הצטברות מילולית
כשנתון קצב השינוי של כמות:
1. מזהים את פונקציית הקצב, את היחידות ואת הכמות בזמן ההתחלה.
2. מוצאים פונקציה קדומה של הקצב.
3. כותבים את הכמות בזמן : .
4. שאלה על "מתי": משווים את לערך הנתון ופותרים. שאלה על הכמות הגדולה ביותר: לפי סימן הקצב ולפי הקצוות.
5. בודקים שהפתרון נמצא בפרק הזמן של השאלה ושיש לו משמעות (למשל, כמות מים אינה שלילית).
בתזרים מזומנים הכנסה נספרת בפלוס והוצאה במינוס. הכסף בחשבון בזמן הוא הסכום שהיה בהתחלה, ועוד ההצטברות של התזרים עד .
הכמות הגדולה ביותר לא מתקבלת כשהקצב הכי גדול, אלא כשהקצב מתאפס ועובר מחיובי לשלילי. כל עוד הקצב חיובי, הכמות ממשיכה לגדול.
דוגמה - מילוי ואחריו ריקון: הכמות הגדולה ביותר בבריכה
בזמן יש בבריכה מ"ק מים. קצב הזרימה של המים אל הבריכה בזמן (בשעות) הוא מ"ק לשעה, עבור . קצב שלילי פירושו שמים יוצאים מהבריכה.
א. מצאו את כמות המים בבריכה כפונקציה של .
ב. מתי כמות המים בבריכה הייתה הגדולה ביותר? מה הייתה הכמות אז?
ג. כמה מים היו בבריכה בזמן ?
1. נתון: , קצב בפרק הזמן . המטרה: , הכמות הגדולה ביותר ו-.
2. א. .
3. ב. מתאפס ב-. לפני הקצב חיובי (הבריכה מתמלאת), ואחריו שלילי (הבריכה מתרוקנת). לכן ב- יש מקסימום.
4. . הכמות בקצוות קטנה יותר: ו-.
5. ג. .
א. . ב. ב- שעות, מ"ק. ג. מ"ק.
3. ערך ממוצע של פונקציה
הערך הממוצע של פונקציה
ממוצע של כמה מספרים הוא מספר אחד ש"מחליף" את כולם ונותן את אותו סכום. לפונקציה יש ערך בכל נקודה בקטע, ולכן שואלים: איזה ערך קבוע היה נותן את אותה הצטברות?
במדויק: תהי פונקציה רציפה בקטע , כאשר . הערך הממוצע של בקטע הוא המספר שעבורו לפונקציה הקבועה יש בקטע אותה הצטברות כמו ל-: .
כש- חיובית, פירוש הדבר: מלבן שבסיסו הקטע וגובהו הערך הממוצע, שטחו שווה לשטח שמתחת לגרף. ל- בקטע : , ולכן הערך הממוצע הוא . הישר חותך את הגרף ב-: שם הפונקציה מקבלת את הערך הממוצע שלה.
ערך ממוצע
הערך הממוצע של בקטע :
הוא יכול להיות חיובי, שלילי או אפס, לפי סימן האינטגרל.
מהירות ממוצעת
המהירות הממוצעת בקטע הזמן היא הערך הממוצע של :
כלומר ההעתק חלקי משך הזמן. באותה דרך, הקצב הממוצע של מילוי בריכה הוא השינוי בכמות המים חלקי משך הזמן.
מציאת הערך הממוצע והנקודות שבהן הוא מתקבל
כשנתונה פונקציה וקטע :
1. מחשבים את בעזרת פונקציה קדומה.
2. מחלקים באורך הקטע , ומקבלים את הערך הממוצע .
3. אם שואלים איפה מקבלת את הערך הממוצע, פותרים ושומרים רק את הפתרונות שבקטע .
מחלקים באורך הקטע , לא ב-. הממוצע של הערכים בקצוות, , בדרך כלל שונה מהערך הממוצע. ל- בקטע הוא , והערך הממוצע הוא .
דוגמה - ערך ממוצע והנקודות שבהן הפונקציה מקבלת אותו
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את הערך הממוצע של בקטע .
ב. מצאו את ערכי בקטע שבהם מקבלת את הערך הממוצע שלה.
1. א. פונקציה קדומה: . לכן .
2. אורך הקטע , ולכן הערך הממוצע הוא .
3. ב. פותרים , כלומר . הפתרונות ו-, ושניהם בקטע.
4. בדיקה בגרף: המלבן שגובהו ובסיסו שטחו , כמו השטח שמתחת לגרף.
א. . ב. , .
4. נפח פירמידה כהצטברות
נפח כהצטברות של שטחי חתכים
אפשר לחשוב על גוף כעל ערימה של פרוסות דקות מאוד. אם יודעים את שטח הפרוסה בכל גובה, הנפח הוא ההצטברות של שטחי הפרוסות, כמו שההעתק הוא ההצטברות של המהירות.
במדויק: נניח שגוף נמצא כולו בין שני מישורים מקבילים שהמרחק ביניהם , ונמדוד מרחק מאחד המישורים, . נסמן ב- את שטח החתך של הגוף עם המישור המקביל שנמצא במרחק . אם פונקציה רציפה, הנפח של החלק של הגוף שבין המרחק למרחק הוא , והנפח של כל הגוף הוא . בפרט : קצב השינוי של הנפח הוא שטח החתך.
בפירמידה שבסיסה ריבוע וגובהה , החתך מקביל לבסיס ונמצא במרחק מהקודקוד . כש- גדל, החתך גדל, והנפח שמעליו גדל בקצב ששווה לשטח החתך.
חתך של פירמידה מקביל לבסיס
חתך של פירמידה שמקביל לבסיס, במרחק מהקודקוד, הוא מצולע דומה לבסיס ביחס ( גובה הפירמידה). יחס השטחים הוא ריבוע יחס הדמיון, ולכן:
( שטח הבסיס.)
נפח פירמידה
שטח הבסיס, גובה הפירמידה.
נפח של גוף לפי שטח החתך
כשנתון גוף שאפשר לבטא את שטח החתך שלו בכל גובה:
1. בוחרים כיוון שמאונך לחתכים ונקודת התחלה למדידת (בפירמידה: הקודקוד).
2. מבטאים את שטח החתך , למשל בעזרת דמיון משולשים.
3. מחשבים את בין המרחקים שבהם הגוף מתחיל ונגמר.
4. בפירמידה קטומה (פירמידה שנחתכה במקביל לבסיס) האינטגרל הוא רק בין המרחקים של שני הבסיסים מהקודקוד.
אם מודדים את המרחק מהבסיס ולא מהקודקוד, יחס הדמיון הוא , ולא .
בכלי שממלאים בנוזל, הנפח עד גובה הנוזל הוא , וקצב השינוי של הנפח לפי הגובה, , הוא שטח פני הנוזל .
דוגמה - כלי בצורת פירמידה הפוכה: נפח לפי גובה המים
כלי בצורת פירמידה ישרה הפוכה: הקודקוד למטה, והפתח למעלה הוא ריבוע שאורך צלעו ס"מ. גובה הכלי ס"מ. ממלאים את הכלי במים, וגובה המים (מהקודקוד) הוא .
א. הביעו את שטח פני המים בגובה בעזרת .
ב. הביעו את נפח המים בעזרת אינטגרל, וחשבו אותו.
ג. מה גובה המים כשיש בכלי סמ"ק מים?
1. נתון: פירמידה ישרה הפוכה, צלע הפתח , גובה . המטרה: שטח החתך, , והגובה שבו .
2. א. החתך בגובה מהקודקוד מקביל לפתח, ולכן הוא ריבוע דומה לפתח ביחס . אורך צלעו , ושטחו .
3. ב. .
4. בדיקה: כשהכלי מלא, , וזה , הנפח של הפירמידה.
5. ג. , ולכן ו-. בגובה הזה פני המים הם ריבוע שצלעו .
א. . ב. . ג. ס"מ.
5. נפח גוף סיבוב סביב ציר x
גוף סיבוב סביב ציר ה-
מסובבים שטח במישור סביב ציר ה-, כמו על מחרטה, ומתקבל גוף. סיבוב של מלבן שצלע שלו על ציר ה- נותן גליל, וסיבוב של משולש ישר זווית סביב ניצב שעל ציר ה- נותן חרוט.
במדויק: תהי פונקציה רציפה בקטע . גוף הסיבוב נוצר מסיבוב סביב ציר ה- של השטח הכלוא בין גרף , ציר ה- והישרים ו-. החתך של הגוף עם מישור שמאונך לציר ה- בנקודה הוא עיגול שמרכזו על ציר ה- ורדיוסו , ולכן שטח החתך הוא .
סיבוב השטח שמתחת לגרף בקטע נותן גוף שנראה כמו קערה. הקו המקווקו הוא תמונת הראי של הגרף, : יחד הם מראים את קו המתאר של הגוף. החתך בנקודה הוא עיגול ששטחו , ולכן הנפח .
נפח גוף סיבוב
זו ההצטברות של שטחי החתכים . הנוסחה נכונה גם כש- שלילית בחלק מהקטע, כי אינו שלילי.
גוף סיבוב עם חור: חתך טבעת
השטח כלוא בין שני גרפים, ו- בכל הקטע . כל חתך הוא טבעת: עיגול ברדיוס שהוצא ממנו עיגול ברדיוס . לכן:
כשהשטח מתחת לציר ה- (), הוא הגרף הרחוק מהציר והנוסחה אותה נוסחה.
הוכחת נוסחאות נפח בעזרת גוף סיבוב
בכל שורה מציבים בנוסחה . בכדור, למשל: .
חישוב נפח גוף סיבוב
כשנתון שטח שמסובבים סביב ציר ה-:
1. משרטטים את השטח ומוצאים את גבולות האינטגרציה: נקודות החיתוך של הגרפים זה עם זה או עם ציר ה-, או ישרים נתונים.
2. קובעים מה החתך: עיגול (השטח צמוד לציר ה-) או טבעת (השטח בין שני גרפים מאותו צד של הציר). בטבעת קובעים איזה גרף רחוק מהציר.
3. מעלים בריבוע לפני האינטגרציה: , או .
4. מחשבים את האינטגרל וכופלים ב-.
בטבעת מחסרים ריבועים, ולא מעלים בריבוע את ההפרש: , ולא .
אם בתוך הקטע הגרפים מתחלפים (הגרף שהיה רחוק מהציר נעשה קרוב), מחלקים את הקטע בנקודת החיתוך ובכל חלק מחסרים את הריבוע של הגרף הקרוב. אחרת חלקים של האינטגרל יוצאים שליליים ומקזזים, ואפשר אפילו לקבל .
דוגמה א - שטח בין גרף לציר ה-: חתך עיגול
חשבו את נפח הגוף שנוצר מסיבוב סביב ציר ה- של השטח הכלוא בין גרף הפונקציה לבין ציר ה-.
1. מחשבים נפח גוף סיבוב, ולכן צריך קודם את גבולות השטח.
2. חיתוך עם ציר ה-: , ולכן ו-. בין שתי הנקודות .
3. השטח צמוד לציר, ולכן כל חתך הוא עיגול ברדיוס .
4. מעלים בריבוע: .
5. .
דוגמה ב - שטח בין שני גרפים: חתך טבעת
חשבו את נפח הגוף שנוצר מסיבוב סביב ציר ה- של השטח הכלוא בין הגרף של לבין הישר .
1. מחשבים נפח של גוף עם חור, ולכן צריך את נקודות החיתוך ואת הגרף הרחוק מהציר.
2. חיתוך: . מעלים בריבוע: , ולכן או . בדיקה בהצבה: ו-, שני הפתרונות מתאימים.
3. בקטע : למשל ב-, . שני הגרפים לא שליליים, ולכן והחתך הוא טבעת.
4. .